לפני קרוב לשנתיים הסתיימה תקופת ההתקשרות של משרד התחבורה עם זכיינית פרטית, שמדפיסה עבורו רישיונות נהיגה, תגי נכה וכן כמה סוגים נוספים של רישיונות. אלא שלמרות הבטחות חוזרות ונשנות למשרד האוצר, עד היום לא הצליח המשרד לבחור זכיינית חדשה. במקום זאת, נדרשה החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, לאשר פעם אחר פעם התקשרויות עם הזכיינית הנוכחית, בהליך של פטור ממכרז ובעלות של מיליוני שקלים.

למעשה, במשרד התחבורה התחייבו בעבר בפני משרד האוצר כי עד מרץ 2015 יקבלו הצעות מספקים פוטנציאליים במסגרת הליך מכרזי, אך כעת מתברר שרק בסוף ספטמבר 2015 יפורסם מכרז חדש. יתרה מכך: אותה התחייבות הייתה אחת הסיבות לכך שהחשבת הכללית באוצר אישרה למשרד התחבורה להתקשר עם הזכיינית הנוכחית בהליך של פטור ממכרז. למרות זאת, המשרד לא עמד בלוחות הזמנים שנקבעו, והפר את התחייבותו.

במשרד האוצר מבהירים כי "מפרוטוקול ועדת הפטור העליונה מיום 18.11.2014 עולה כי אישור הארכת ההתקשרות בפטור עם החברה שניתן למשרד (התחבורה, ש.ה) לתקופה הקודמת היה בכפוף להתחייבות של המשרד לעמידה בלוחות זמנים, לפיהם הצעות במכרז יתקבלו עד סוף מרץ 2015. המשרד לא עמד בלוחות הזמנים לגביהם התחייב כלפי ועדת הפטור".

מלא הסברים כרימון
למשרד התחבורה יש לא מעט הסברים לליקויים בניהול המכרז לבחירת זכיינית חדשה. למשל, במשרד האוצר מציינים כי "מבירור מול מנכ"ל המשרד, מר עוזי יצחקי, עולה כי נסיבות העיכוב הינן שהליך הבחינה של חומרי הגלם וההתוויות הרצויות עבור הרישיונות החדשים, לרבות בהיבטי האבטחה ודרישות המשטרה לסימני אבטחה של הרישיונות, הם אלו שהביאו לעיכוב משמעותי ביישום לוחות הזמנים למכרז זה".

בנוסף, מתברר שמשרד התחבורה מעוניין כעת לנהל הליך מכרז תחרותי, ולכן פנו בתחילת 2015 לספקים פוטנציאליים, בבקשה לקבלת מידע. "משרד התחבורה ביצע הליך RFI (הליך לקבלת מידע, ש.ה) לספקים פוטנציאליים במסגרת הזמן שחלף", אומרים במשרד האוצר, "זאת על-מנת להבטיח כי במכרז הפומבי המתגבש תהיה תחרות מספקת".

כל זה כמובן טוב ויפה, אך נשאלת השאלה מדוע נזכר משרד התחבורה לבחון את חומרי הגלם לרישיונות החדשים ולנהל הליך RFI מול ספקים פוטנציאליים קרוב לשנה וחצי לאחר שהסתיימה תקופת ההתקשרות עם הזכיינית הנוכחית. במשרד התחבורה לא הסבירו לחשבת הכללית מדוע החלו התהליכים באיחור כה גדול, ובמקום זאת טרחו להסביר שאם לא תאושר כעת הארכת התקשרות בפטור ממכרז עם הזכיינית הקיימת, ייגרם לציבור נזק בלתי הפיך.

במשרד האוצר מסבירים כי "במכתבם של מנכ"ל המשרד (עוזי יצחקי, ש.ה), החשב והיועצת המשפטית מיום 26.7.2015 הובהר כי האפשרות שההתקשרות (עם הזכיינית הנוכחית) לא תוארך עשויה להשפיע באופן חריף מאוד על השירות הניתן לציבור על-ידי משרד התחבורה, ותביא לנזק שלטענתם הינו בלתי הפיך לא רק עבור רישיונות הנהיגה, אלא גם אי מתן תעודות תג חניה לנכה ותעודת בוחן".

אין מכרז? אין כסף
כמו שכבר קרה בעבר, החשבת הכללית במשרד אוצר נדרשה לאשר התקשרות בפטור ממכרז בעלות של מיליוני שקלים. כמה בדיוק? באוצר מציינים כי במשרד התחבורה ביקשו לאשר התקשרות בעלות כוללת של כ-10.3 מיליון שקלים, אך החשבת הכללית אישרה בסופו של דבר סכום נמוך משמעותית: כ-7 מיליון שקלים, לתקופה של כתשעה חודשים. במסמכי החשבת הכללית אין הסבר לדרישת משרד התחבורה לאשר סכום שגבוה בקרוב ל-50% מזה שאושר.

ונראה שבמשרד האוצר מבקשים כעת להדק את הפיקוח על התנהלותו הלקויה של משרד התחבורה. "היות ומשרד התחבורה התחייב לפרסם מכרז (חדש) עד ליום 24.9.2015, היה ולא יפורסם מכרז עד למועד זה, החלטת ועדת פטור זו פוקעת", מבהירים באוצר. "על המשרד לדווח על פרסום המכרז לסגן בכיר לחשבת הכללית, וכן לדווח לו מדי חודש על התקדמות בהליך המכרז".

The post כמה קשה להדפיס רישיונות נהיגה? מתברר שקשה מאוד appeared first on TheCar.

החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, אישרה למשרד התחבורה לשלם כ-1.3 מיליון שקלים לשתי חברות ייעוץ, בתמורה להרחבת ההתקשרות עמן בהליך של פטור ממכרז. שתי החברות, שמייעצות לרשות הארצית לתחבורה ציבורית, יקבלו את התקציב הנוסף בתמורה להוספת שלושה תקנים בלבד, ולמשך תקופה של שנה אחת.

ראוי לציין כי משרד התחבורה ביקש לאשר מסגרת תקציב גדולה יותר מזו שאושרה בסופו של דבר על-ידי החשבת הכללית באוצר. על-פי הבקשה שהוגשה לחשבת הכללית, היקף ההתקשרות המבוקש עם שתי חברות הייעוץ עמד על כ-1.6 מיליון שקלים לתקופה של שנה אחת.

במשרד התחבורה הסבירו לחשבת הכללית כי "ההרחבות להוספת תקנים נוספים למצבת כוח האדם נדרשות מתוקף אישור תכנית העבודה לשנים 2015 – 2016, שבמסגרתה הוחלט להאיץ ולקדם מספר פרויקטים מרכזיים, אשר ביצועם מחייב השקעת תשומות מוגברות".

בהתייחסם לתכנית העבודה לשנים 2015 ו-2016, ציינו במשרד התחבורה כי "תכנית העבודה כוללת פרסום מכרזים חדשים להפעלת אשכולות בתחבורה הציבורית באוטובוסים בקצב מואץ מהעבר, תוספת קווים בתחבורה הציבורית והגדלת תדירות קווים קיימים".

שתי חברות הייעוץ, שנבחרו במכרז שפרסם בעבר משרד התחבורה, זכו יחד לתקציב של עשרות מיליוני שקלים בתקופה שבין מאי 2013 ומאי 2015: חברה אחת קיבלה כ-15.8 מיליון שקלים, והחברה האחרת קיבלה כ-10.5 מיליון שקלים. ומתברר כי כאשר הכין משרד התחבורה את המכרז, לא צפו שם את השינויים שלטענתם דורשים כעת את הרחבת ההתקשרות עם שתי החברות.

"חשוב לציין כי בעת הכנת מסמכי המכרז (להתקשרות הראשונית עם חברות הייעוץ, ש.ה) לא היה ברור היקפם (ו)מורכבותם של היישומים העומדים בפני המנהלת (הרשות הארצית לתחבורה ציבורית) במחצית השנייה של שנת 2014 ובשנים 2015 – 2016", הסבירו במשרד התחבורה לחשבת הכללית. "לפיכך, ועל-מנת לעמוד בלוחות הזמנים המוגדרים, ישנו צורך בהרחבת צוות היישום הקיים בתקנים נוספים".

יש לזכור כי הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, שהוקמה כיחידה בתוך משרד התחבורה וכוללת לא פחות משבעה אגפים, פועלת כסוג מינהלת ומורכבת ברובה מיועצים חיצוניים שתחום התמחותם הוא תחבורה ציבורית. בין השאר, אותם יועצים חיצוניים אחראים לכתיבת חלק משמעותי מהמכרזים שמפרסם המשרד בתחום התחבורה הציבורית.

למרות שהחשבת הכללית אישרה לבסוף את בקשת משרד התחבורה, במשרד האוצר לא גילו התלהבות יתרה להליך של פטור ממכרז שבו בוצעה ההתקשרות. "היה וברצון המשרד להמשיך ולרכוש שירותים כאמור (משתי חברות הייעוץ), על המשרד להיערך באופן מיידי למכרז בנושא", הבהירו שם לפקידי משרד התחבורה.

The post טוב לייעץ למשרד התחבורה: 1.3 מיליון בשנה לשלושה תקנים appeared first on TheCar.

נת"ע, החברה הממשלתית שאחראית על הקמת הרכבת הקלה בגוש-דן, פרסמה מכרז למתן שירותי ניהול ופיקוח להקמת "הקו האדום" – הקו הראשון של הרכבת הקלה, שצפוי להתחיל לפעול בשלהי 2021. פרסום המכרז מגיע לאחר שבמשך תקופה ארוכה התעקשה נת"ע על התקשרות ללא מכרז עם חברת ניהול זרה בתמורה ל-800 מיליון שקלים

חברת נת"ע, שאחראית על הקמת הרכבת הקלה בגוש-דן, פרסמה מכרז להתקשרות עם שתי חברות חיצוניות שינהלו את הקמת "הקו האדום" – הקו הראשון של הרכבת הקלה, שצפוי להתחיל לפעול לכל המוקדם ב-2021. על-פי המכרז, ניהול הפרויקט יחולק בין שתי חברות: חברה אחת תופקד על ניהול הצד המערבי של הפרויקט, והאחרת תנהל את הקמת הצד המזרחי.

פרסום המכרז מהווה עדות לכך שנת"ע נסוגה מכוונתה להתקשר ללא מכרז עם חברת ניהול זרה, בעלות שנתית של כ-80 מיליון שקלים ולמשך כ-10 שנים. על כוונת נת"ע להתקשר עם החברה הזרה נמתחה ביקורת חריפה מצד בכירים במשרד האוצר, ובעיקר מצדה של החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו.

לוח הזמנים של המכרז שאפתני, ואולי אף בעייתי: חברות שמתבקשות להתמודד על ניהול הפרויקט נדרשות להגיש את הצעותיהן עד אמצע מאי הקרוב, כלומר כחודש וחצי בלבד לאחר פרסום המכרז. מאחר שהמכרז נחשב למורכב, הקצאת פרק זמן קצר יחסית להגשת הצעות עלולה למנוע מחברות מלהגיש הצעות.

מנגד, קביעת לוח זמנים "קצר" נועדה לאפשר את קידום הפרויקט ללא עיכובים נוספים, תוך עמידה בתאריך היעד שנקבע להפעלת הקו האדום, שיעבור בערים בת ים, תל אביב, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה. ראוי לציין כי חברת בקרה שפעלה מטעם משרד האוצר העריכה כי הקו יחל לפעול כשנה לאחר התאריך שנקבע על-ידי נת"ע (2022, במקום 2021).

"בכפוף לבדיקת החשבת הכללית"
התנהלותה של נת"ע, שספגה ביקורת חריפה בדו"ח שפרסם מבקר המדינה באוקטובר 2013 ו-2014, היוותה לאחרונה מקור למחלוקת חריפה בין משרדי התחבורה והאוצר. במשרד האוצר ביקשו להקפיא מכרזים שפרסמה החברה, בזמן שמשרד התחבורה ניסה למנוע מהאוצר מלעצור את קידום הפרויקט.

בדיון שנערך בפברואר האחרון בין שר התחבורה, ישראל כץ, והחשבת הכללית באוצר, אמנם נקבע במפורש כי חלק מההתקשרויות של נת"ע ייבחנו מחדש. למעשה, ולמרות שבמשרד התחבורה מיהרו להצהיר כי קידום הרכבת הקלה לא ייעצר, השר כץ העביר בפועל את ההחלטה בעניין כמה מההתקשרויות של נת"ע לשיקול דעתה הבלעדי של החשבת הכללית.

בהודעת השר, הובהר כי כץ שותף "לדעה כי יש לבדוק חלק מהסוגיות, בצורה מחמירה ובכובד ראש, וכי כל מה שתחליט (החשבת הכללית, ש.ה) מקובל… יש להמשיך את ביצוע הפרויקט כפי שסוכם, בכפוף לבדיקת החשבת הכללית". פרסום המכרז להתקשרות של חברות ניהול להקמת הקו האדום מלמד שעמדת החשבת הכללית, לפחות בכל הנוגע להתקשרות של נת"ע עם חברת הניהול הזרה, התקבלה במלואה.

יועצת או מנהלת?
חברת נת"ע ניסתה לאשר את התקשרותה עם חברת הניהול הזרה, חברת PB, במשך זמן רב. כבר לפני כשנה הצהיר יו"ר נת"ע לשעבר, אלכס ויז'ניצר, שפרש מתפקידו על-רקע חשדות למעורבות לכאורה בפרשת השחיתות שבה חשודים בכירי "ישראל ביתנו", כי החברה מבקשת לשדרג את מעמדה של PB מחברת ייעוץ לחברת הניהול של פרויקט הקו האדום.

"חברת PB עובדת בארגון (בנת"ע, ש.ה) שנתיים וחצי", הסביר ויז'ניצר בדיון שערכה ועדת הכספים של הכנסת באפריל 2014 בעניין מצבה של חברת נת"ע. "רק (ש)היא הייתה במעמד של ייעוץ וזה לא טוב, כי צריך מנהל פרויקט. לכן, אנחנו נמצאים בשלב של הפיכתם לקבוצה של ניהול (ה)פרויקט".

למרות שמעמדה הרשמי של PB היה כחברת ייעוץ, בפועל התנהלה החברה כמי שמנהלת את הקמת הקו האדום. בכך בדיוק הודה ויז'ניצר בישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בינואר 2014. "מנהל הפרויקט של הקו האדום (היא) חברת PB", אמר יו"ר נת"ע לשעבר, "(ו)מנהל הפרויקט הוא טוני בורצ'ל (בכיר לשעבר ב-PB, ש.ה)".

The post מי ינהל את הקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש-דן? appeared first on TheCar.