שתי האפשרויות לא טובות: הראשונה חושפת אותנו לריכוז גבוה של חד ודו תחמוצת פחמן – חד תחמוצת מתוצרי פליטה של המכונית עצמה ודו-תחמוצת שנפלטת מן הנשימה שלנו עצמנו, והאפשרות האחרת חושפת אותנו לכמויות מדאיגות של זיהום אוויר סביבתי. חשיפה לאורך זמן לתחמוצות פחמן גורמת לעייפות וטשטוש, וחשיפה לדרעקים האחרים מזיקה לנו בדרכים נוספות.

אבל זה לא הכל: אם לא די לנו בגזים הרעילים והמסריחים, מסתבר שמה שעלול לגרום לנו לחולירעות הכי גרועות אלה בקטריות ונבגי עובש שמתיישבים, מתפתחים ומשגשגים בתוך הסביבה הלחה של מערכת המיזוג. את חלקם אנחנו מריחים לפעמים, וזה ריח די דוחה שמזכיר לנו לרסס תוסף קוטל בקטריות לתוך מערכת המיזוג, ואחרים מזיקים לנו בלי שנדע שהם שם. ומה לגבי חלקיקי אבק דקים שנכנסים לנו לריאות ומתיישבים בתוכן? כן, יש גם את זה – חלק ממקורות "מדבריים", כמו במחוזותינו, וחלקיקים אחרים נוצרים כתוצאה מתהליכים תעשייתיים וממנועי בעירה פנימית, והכל נדחף לנו לתוך תא הנוסעים במכונית.

כמובן שתמיד יש מי שמצבם פחות טוב משלנו, למשל מי שנאלץ לבלות שעות בפקקים בעריה העמוסות של דרום מזרח אסיה – ובמיוחד במגה-ערים של סין והודו, ושם – מן הסתם – נולדו הצורך והרעיון לבנות פעם אחת ולתמיד מערכת ראויה לטיפול באוויר שמוכנס לתוך הרכב.
מערכות שמבטיחות לסנן אוויר חיצוני (או לכל הפחות לבשם אותו) מותקנות כבר אצל לא מעט יצרניות יוקרה, אבל יונדאי-קיה מוסיפה לה שכבה מעניינת נוספת. אנשי הקבוצה מספרים שהם שילבו שלוש מערכות שונות במערכת מיזוג והשבת האוויר ברכב, והכל כדי לשמור שהאוויר בתא הנוסעים יהיה נקי, אם כי – ספויילר – מבלי לפתור את בעיית הגזים הרעילים.

לשלוש המערכות והשיטות יש כמובן שמות מסחריים: 'After Blow' ,'Multi-Air Mode' ו-'Fine Dust Indicator', והמערכת השלמה תותקן בקרוב בדגמים נבחרים בקוריאה ובהמשך ברוב רכבי יונדאי, קיה וג'נסיס (מותג היוקרה של יונדאי) ברחבי העולם.

'After-Blow' הוא הרכיב החדשני מכולם וזה נועד למנוע התיישבות ושגשוג של עובשים ובקטריות במערכת המיזוג. הרעיון הוא לייבש את יחידת העיבוי של מאייד מיזוג האוויר, והתהליך הזה נמשך עשר דקות ומתחיל רק חצי שעה אחרי שכיבינו את המנוע. למה חצי שעה? כי מאד ייתכן שכיבינו את המכונית ורק קפצנו לקנות סיגריות (בחירת מילים…) ומיד נניע אותה שוב. במקרה כזה חבל על המאמץ ועל החשמל. חוץ מזה, התעבות של מים על המאייד מתחילה בעיקר כאשר המנוע מתחיל להתקרר. לכן, חצי שעה לאחר שכיבינו מנוע מופעל מאוורר מיוחד שמשיב אוויר על יחידת האידוי, מייבש אותה, והופך את הברזלים לסביבה עויינת עבור עובשים.

תאמרו, ובצדק, אבל מה לגבי המצבר המסכן שלנו, שעלה לנו לפחות 500-600 שקלים מופרזים? אז מסתבר שזה המחיר שצריך לשלם כדי לנשום טוב, אם כי אנשי יונדאי-קיה מבטיחים שהם התקינו גם "חיישן סוללות אינטליגנטי (IBS)" שמנטר את מצב המצבר ומכבה את גוזל האנרגיה הזה לפני שהוא מרוקן אותו. בנוסף, המאוורר לא מופעל סתם כך, אלא רק בתנאים שבהם נוצרת לחות.

מערכת שנייה, שאותה מכנים הקוריאנים 'Multi-Air', ואנחנו נכנה אותה בציניות 'מצב רב-אוויר', מתארת בעצם את הנדסת זרימת האוויר בתוך הרכב, תוך "התבססות על מספר פתחי אוורור בתוך תא הנוסעים כדי למזג ולחמם את הסביבה הפנימית באמצעות משב רוח עדינה". מעניין איך יצרניות רכב אחרות לא חשבו להתקין במכוניות שלהן מספר פתחי אוורור, אבל ציניות בצד – עושה רושם שהקוריאנים לקחו ברצינות את תפקידם של פתחי האוויר – וזה חשוב בעיקר בעידן שבו מסכי מערכות המולטימדיה השתלטו על המיקומים הטובים ביותר של לוח המכשירים.

לדברי אנשי יודאי-קיה, במקביל לתעלות האוורור הרגילות, כפי שקיימות במכוניות שלהם ובכל מכונית, יש גם תעלות שבתוכן מותקנים חרירים דקים במיוחד כך שהאוויר שזורם דרכם נושב באופן "רך". עכשיו, קשה עדיין לומר איך – אם בכלל – הינדסו מהנדסי יונדאי-קיה את החרירים האלה כך שלא יצטברו בתוכם אבק (או עובש) ושאר מריעיון בישין שעלולים לסתום אותם עם הזמן. אבל הקוריאנים מבטיחים שכאשר מופעל "מצב רב-אוויר" המערכת שלהם מפזרת משב אוויר עדין ונעים במיוחד לכיוון הנהג והנוסע שלצידו – וזאת, כאמור, בנוסף לתעלות האוויר הרגילות.

היושבים מלפנים יכולים לבחור אם להפעיל או לא להפעיל את "מצב רב-אוויר" ולדברי הקוריאנים – למרות שהנפח הכולל של האוויר שמוזרם בתוך תא הנוסעים לא השתנה – הפיזור שלו בתוך התא "מפחית את מגע האוויר הישיר ומרכך את האוויר". טוב. בסדר. מעניין. בכל מקרה נוכל מן הסתם להפעיל ולכבות את המצב הזה בעתיד וכך לדעת אם זה באמת עובד.

https://youtu.be/8bOwyuUuOTo

הרכיב השלישי במערכת המיזוג החדשה של יונדאי-קיה הוא "חיישן חלקיקים", והוא מודד את שיעור החלקיקים הקטנים באוויר ומספר על-כך לנהג. המערכת מציינת עבור יושבי הרכב אם רמת החלקיקים נמוכה, בינונית או גבוהה, וכאשר היא מזהה שיש יותר מידי חלקיקים היא סוגרת אוטומטית את כניסת האוויר החיצוני. "המחוון מציג את ריכוז ורמת הזיהום של חלקיקים בתוך הרכב תוך שימוש במספרים וצבעים", מספרים הקוריאנים בהודעתם, ומציגים למשתמש צבע כחול כאשר רמת זיהום החלקיקים נעה בין 0 עד 15 מיקרוגרם למ"ק אוויר, ירוק כאשר רמת הזיהום נעה בין 16 עד ל-35 מיקרוגרם למ"ק, כתום לטווח הערכים שבין 36 עד 75 מיקרוגרם למ"ק (וכאשר נדלק אור כתום סוגרת המערכת באופן אוטומטי את כניסת האוויר החיצוני) ואדום כאשר הרמה עולה מעל 76 מיקרוגרם.

במקביל לסגירת כניסת האוויר החיצוני מופעלים מאווררי המיזוג על עוצמה שבין 3 ל-8 ומופעלת פונקציה להפחתת לחות בתוך תא הנוסעים. במצב זה, אם החיישן לא מזהה שיפור באיכות האוויר הוא יוצר אינדיקציה לנהג שהגיע מועד ההחלפה של מסנן אוויר במערכת המיזוג ולניקוי כללי של פנים הרכב.

The post תנו לנשום: יונדאי-קיה תתקין מערכת סינון אוויר במכוניות שלה appeared first on TheCar.

כולם יודעים שכל מזגן פועל פולט H20 ובמילים אחרות – מים. אנשים רבים עם חמלה בלב לחיות החצר דואגים להניח מתחת לצינור שיוצא מהמזגן כלי למים טריים להולכים על ארבע בימי הקיץ החמים ורבים אחרים אוגרים את המים בדליים ומנצלים אותם להשקיית עציצים.
אמנם מרבית האנשים לא שותים בעצמם את המים הללו, אבל מדובר במים נקיים לחלוטין וראויים גם למטרה זו.
מעבר למזגנים הנמצאים בכל בית, בימינו גם כל מכונית מודרנית מצוידת במזגן הפועל על אותו עקרון בדיוק. עם זאת, המים שנוצרים בעת פעולתו של מזגן הרכב טפטפים על הכביש ולא מנוצלים בכלל.

עוד ב-TheCar:
הזרקת מים למנוע מפחיתה את תצרוכת הדלק ב-13%
נורווגיה תשקיע 25 מיליארד דולרים בבניית מנהרות צפות מתחת למים
הקונטאש שלא מפחדת ממים למכירה

כאן נכנסת לתמונה ההמצאה הסופר פשוטה של דאג מרטין, מהנדס בפורד, שהחליט לפתח מערכת פשוטה שתאגור את המים הללו, תסנן אותם ותהפוך אותם לזמינים לשתיה.
בכל שעה של פעילות מזגן מכונית ממוצעת פולט כ-2 ליטרים של מים ובמקום לתת להם לטפטף לכביש, מרטין מציע לסנן אותם דרך פילטר מיקרוני פשוט, לאגור אותם במיכל בסמוך למאייד המזגן הקר ולהתקין ברז קטן סמוך למתקן מחזיק הכוסות ברכב שיאפשר בלחיצת כפתור לספק מים צוננים ונקיים לחלוטין.

מעבר לכך שרבים מאיתנו בוודאי היו שמחים לאפשרות ליהנות מכוס מים צוננים ביום לוהט, מרטין סבור שלהמצאה זו יש ערך מציל חיים של ממש בעת נסיעה באזורים נידחים וצחיחים ובמקומות בהם אין מים נקיים וראויים לשתיה באופן זמין.
"חבל לי על כל המים הטובים הללו שמתבזבזים", מסביר מרטין, "בעלות ממש נמוכה ניתן לסנן ולאגור אותם".
בדיקת היתכנות מעלה שעלות שילוב של מערכת שכזו, הכוללת מיכל של 4-8 ליטרים, פילטר, צינורות, מנוע, משאבה וברז צפויה להיות נמוכה מאוד ליצרני הרכב ולא לעלות יותר מכמה עשרות בודדים של דולרים.
בשל כך מרטין, שהציג את הפיתוח במסגרת פרויקט של פורד לעידוד חשיבה יצירתית, מקווה שיום אחד המערכת תוכל לעשות את דרכה לכל כלי הרכב בייצור סדרתי ותעזור לאנשים לשרוד בתנאים קשים.

The post המצאה פשוטה וגאונית תספק מים צוננים במכונית appeared first on TheCar.