שיעור המעורבות של אופנועים וקטנועים בתאונות עם נפגעים נמצא בירידה, אבל משרד האוצר צפוי לגבות מנהגים סכום גבוה מבעבר בגין תאונות רוכבים. לפי נתונים שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רוכבי אופנועים וקטנועים היוו כ-9.3% מסך הנפגעים בתאונות ב-2014, לעומת כ-10.3% מסך הנפגעים בשנת 2013.

רוכבים אמנם מעורבים בתאונות עם נפגעים בשיעור גבוה מחלקם היחסי בצי הרכב ובנסועה, אך בחמש השנים האחרונות ניכרת מגמת ירידה בשיעור מעורבותם בתאונות. כך למשל, כ-11.5% מסך הנפגעים בתאונות ב-2010 היו רוכבים, לעומת 9.3% ב-2014. גם בשיעור המעורבות של רוכבים בתאונות קטלניות ניכרת ירידה, מכ-10.2% ב-2010 ל-9% בשנה שעברה.

אולם, בזמן ששיעור מעורבותם של אופנועים וקטנועים בתאונות עם נפגעים נמצא בירידה, משרד האוצר צפוי להגדיל את "מרכיב העמסה" בפוליסות ביטוח החובה של כלל הנהגים – מרכיב אשר משמש למימון הפסדי התאגיד שמבטח את מרבית הרוכבים בישראל ("הפול").

מרכיב ההעמסה – שמוגדר במשרד האוצר כ"סבסוד" נזקי תאונות הרוכבים על-ידי כלל הנהגים – צפוי להתייקר בעקבות עלייה בהפסדי "הפול". לפי נתוני תאגיד הביטוח, הפסדיו בשנת 2014 הגיעו לכ-241 מיליון שקלים, לעומת סכום של כ-203 מיליון שקלים בשנת 2013 (עלייה של כ-19%). בתאגיד הביטוח אף צופים שההפסדים ב-2015 יהיו גבוהים יותר, וזאת מאחר שלהערכתם "מסתמן המשך עליה בתאונות דרכים… (ו)המשך עליה בחומרת הפגיעות בהם מעורבים מבוטחי המאגר".

לפי נתוני משרד האוצר, ב-2013 נגבו מכל נהג כ-71 שקלים בגין אותו "מרכיב העמסה" – סכום דומה לזה שנגבה ב-2012, אז הפסיד "הפול" כ-198 מיליון שקלים. כעת, עם העלייה החדה בהפסדי תאגיד הביטוח, צפוי משרד האוצר לשלוח את ידו אל כיסו הנהגים ולהגדיל בכמה עשרות שקלים את מרכיב ההעמסה.

בחירת משרד האוצר להשתמש בפרמיות ביטוח החובה של כלל הנהגים למימון הפסדי "הפול" אינה ברורה מאליה. חברות הביטוח הפרטיות במשק, שהן בעלות התאגיד, מוכרות לנהגים פוליסות ביטוח מאז תחילת העשור הקודם. מכירת ביטוח חובה, שהוא סוג של מס שנגבה מכל נהג, מכניסה לחברות הביטוח מיליארדי שקלים בפרמיות ורווחים שנתיים של מאות מיליוני שקלים. לכן, השימוש דווקא בכיסם המצומק של הנהגים למימון הפסדי "הפול" הוא הסדר בעייתי, בלשון המעטה.

אגב, ראוי לציין שהנתונים עליהם מסתמכים בתאגיד הביטוח אינם מדויקים. למשל, בתאגיד אומרים כי "על פי נתוני עמותת 'אור ירוק', המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישנה
עלייה במספר רוכבי האופנועים והקטנועים שנהרגו בשנת 2014 בתאונות דרכים לעומת שנת 2013". אלא שלפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בשנת 2014 דווקא נרשמה "ירידה של כ- 23% בהרוגים מבין רוכבי הדו גלגלי הממונע".

The post ירידה במעורבות רוכבים בתאונות, אבל ביטוח החובה דווקא צפוי להתייקר appeared first on TheCar.

לאחר קרוב כעשור של מחדל, תקופה שבמהלכה לא דאג משרד התחבורה להחיל מחדש את צו הפיקוח על מחירי ההעמדה של רכב לטסט, הכריזו לאחרונה אנשי המשרד על כך שמחיר זה יוגבל החל מתחילת נובמבר מתוקף תקנה חדשה.

מחיר "העמדת רכב לטסט" הוא הסכום אותו גובים מורי הנהיגה מתלמידיהם תמורת המבחן המעשי שבמהלכו אלה משתמשים (במשך כ-20 דקות בממוצע) בכלי הרכב שעליו למדו לנהוג. מיותר לציין שאין הרבה תחומים יותר ראויים להגבלת מחיר מתוקף צו הפיקוח על שירותים ומצרכים, היות שמדובר בקהל שבוי שאין לו אלטרנטיבות אחרות מאשר "לשכור" מהמורים את אותו כלי הרכב שעליו למדו לנהוג.

כאמור, מתחילת החודש הוגבל סוף סוף המחיר המרבי שמורי נהיגה יכולים לגבות מתלמידיהם ל-300 ש"ח, וזאת לעומת כ-500 שקלים ואף יותר בהיעדר פיקוח.

בשלב השני – כך הודיע דובר משרד התחבורה – החל מה-1 ביוני, 2015 יופחת המחיר המרבי ל-265 שקלים, ובשלב השלישי, החל ב-1 ביוני, 2016 יוגבל מחיר זה ל-229 שקלים.

במשרד התחבורה מתפארים בכך שהחסכון השנתי שצפוי ללומדי הנהיגה בעקבות ההחזרת הפיקוח על המחירים יהיה כ-70 מיליון שקל, אבל זה כמובן גם היה ההפסד הכספי של לומדי הנהיגה במהלך כל אחת מן השנים בעשור האחרון.

הבעיה, כמו ברפורמות אחרות בעבר, היא שגם הפעם שכחו במשרד התחבורה לקשור את כל הקצוות.
בצו החדש, כך מסתבר, הוגבל רק מחיר ההעמדה לטסט של "רכב פרטי", כלומר מכונית נוסעים. תלמידי נהיגה על אופנועים, שאותם אולי יש מי שמרגיש צורך להכין מראש לכך שממילא ישלמו מחיריים מופקעים עבור ביטוח החובה, עבור כלי הרכב עצמם ותמורת תחזוקת הרכב שלהם, ימשיכו ככל הנראה לשלם מחיר מופקע תמורת הזכות לרכב על האופנוע או הקטנוע לו הם זקוקים למבחן הנהיגה.

פנינו אל משרד התחבורה כדי להבין מדוע נשכחו האופנוענים בעת החזרת המחיר לפיקוח, ואת טיב התשובה, או ההיגיון שמאחוריה, כדאי שתשפטו בעצמכם.

"למעלה מ-90% ממבחני הנהיגה (הטסטים) המבוצעים הם ברכב פרטי", משיב לנו דובר המשרד. "המחיר הנקוב הינו מחיר מרבי כך שלגבי אופנועים לדוגמא, המחיר המרבי לרכב פרטי העומד על 300 ש״ח יהווה גם רף עליון בפועל אל מול מורי הנהיגה, גם אם לא הוטל פיקוח ישיר. מטבע הדברים, התלמיד אף יתמקח על מחיר זה, שכן עלויות העמדתו לטסט נמוכות יותר…
…בנושא כלי רכב נוספים – טרם נאספו הנתונים הנדרשים על ידי המשרד לצורך הכנת התחשיב והגשת הבקשה לדיון בוועדת המחירים…"

לא מיותר לציין שתשובת המשרד, מעבר להודאה בכך שלא בוצעה עד כה העבודה שצריכה הייתה להתבצע כבר מזמן, רחוקה מלהיות מדויקת: בצו הפיקוח עצמו כתוב באופן מפורש שפיקוח המחירים חל רק על "רכב פרטי" או, כלשון הצו: "החוק יחול על שירות למבחן נהיגה ברכב פרטי".

בסעיף אחר של הצו כתוב: "המחיר המרבי שרשאי מורה לנהיגה לגבות מנבחן בעד שירות למבחן נהיגה ברכב פרטי יהיה כמפורט להלן…".

אז מדוע לנסות למרוח אותנו?

The post מחיר העמדת הרכב לטסט הוזל? לא עבור אופנוענים appeared first on TheCar.