הגעה מהירה של צוותי חירום אל מקום תאונה, ופינוי הנפגעים אל בתי חולים בתוך מה שמוגדר על ידי אנשי רפואה כ"שעת הזהב", מגדילה משמעותית את סיכויי ההישרדות של פצועים קשה ומפחיתה את חומרת מצבם של כלל הפצועים .

תהליך ההזנקה של צוותי החירום השונים, וההכוונה המדויקת שלהם לזירות תאונה ואל הנפגעים, מתחיל ברגע יצירת הקשר עם מוקד חירום סמוך וישנה חשיבות עליונה לטיב הנתונים שנמסרים באותה עת אודות המיקום המדויק ומצבם הרפואי של הנפגעים.
הבעיה היא שבמצבים תאונתיים הנפגעים לא תמיד מסוגלים לסייע לעצמם, וגם עוברי אורח לא תמיד מסוגלים לשמור על קור רוח ולדווח למוקד פרטים מדויקים. במקרים שבהם מתרחשת תאונה באזור מבודד, או בשעות שבהן אין אנשים נוספים בסביבה, עלולות לחלוף שעות עד שמישהו יבחין בנפגעים ויתחיל לטפל בהם.

החל מסוף השבוע האחרון מחייבות תקנות חדשות של האיחוד האירופאי את יצרניות הרכב לצייד כל מכונית חדשה שעולה על הכביש באירופה במערכת eCall, אשר פותחה כדי ליצור קשר מיידי עם מוקד חירום ברגע שמכונית נפגעת בתאונה שבה הופעלו כריות-האוויר או מותחני חגורות הבטיחות שלה.

מבחינת המשתמש או בעל הרכב מדובר בסך הכל בכפתור נוסף ברכב, שעליו כתוב S.O.S ולצידו צלמית של שפורפרת טלפון, ומבחינת יצרניות הרכב מדובר במודול אלקטרוני נפרד ונוסף אשר כולל GPS מובנה וכרטיס SIM ייעודי לצורך יצירת קשר אוטומטי עם מוקד חירום. האתגר שעמד בפני מפתחי המערכת אינו המודול עצמו אלא המערכת הלוגיסטית הכלל אירופאית של מוקדי חירום שנדרשה כדי לגרום לעסק כולו להיות אפקטיבי. ואכן, הפיתוח והסטנדרטים של המערכת החלו כבר בשנת 2000 וכדי לגרום לזה לקרות בוצעה בין השנים 2013-2015 חקיקה אחידה ומחייבת של מוסדות האיחוד האירופאי.

המודול, שמוטמן ברכב בעת הייצור שלו, יכול להיות מופעל בלחיצת כפתור אם נהג מזהה תאונה קשה בסביבתו או שהוא מעורב באחת כזאת, או שהוא מופעל אוטומטית במכונית שמעורבת בעצמה בתאונה, וזאת כאשר מערכת eCall מזהה הפעלה של כריות-האוויר ברכב או של קדם מותחני חגורות הבטיחות.

בעת ההפעלה מבוצעת סדרת פעולות שהראשונה בהן היא יצירת קשר סלולרי עם מוקד חירום והעברת נתוני המיקום הגיאוגרפי של זירת התאונה, כמו גם מידע אודות מספר הנוסעים ברכב – וזאת בהתאם למספר חגורות הבטיחות שנמצאו בשימוש ברגע התאונה. מיד לאחר מכן נפתח ערוץ תקשורת שבאמצעותו יכול המוקדן לדבר עם יושבי הרכב באמצעות הרמקול והמיקרופון שמותקנים במכונית, ובמידת האפשר להתעדכן מהם על מצבם הרפואי.

ההערכה היא ש-eCall תצמצם בכ-50% את משך זמן התגובה של מוקדי החירום באיזורים כפריים, ובכ-40% באזורים עירוניים, וכך תחסוך כ-4% ממספר ההרוגים וכ-6% ממספר הפצועים קשה, כלומר שהיא תציל את חייהם של כ-1,500 הרוגי תאונות ועשרות אלפי פצועים בכל שנה.

המערכת החדשה הוכנסה לשימוש בסלובניה כבר בדצמבר 2015, איטליה פרסה פיילוט באזורים נבחרים במדינה במאי 2017, ואילו שבדיה אימצה את eCall באוקטובר האחרון. חברת 'בוש', שהיא הספקית הגדולה ביותר של חלקים לתעשיית הרכב העולמית, פיתחה מערכת דומה גם עבור אופנועים, ובנוסף לכך פיתחה פתרון עם פונקציונליות די דומה גם עבור מכוניות קיימות, כלומר לאו דווקא חדשות.

פיתרון ה"אפטרמרקט" של בוש מבוסס על רכיב קטן שנראה כמו מתאם טעינה לטלפון סלולרי, וגם יכול לשמש לצורך כזה, שאותו תוקעים בשקע המצית של הרכב ומסנכרנים עם טלפון נייד.

בשונה מן ה-eCall האינטגרלי, שמותקן בתוך המכונית ופועל על בסיס כרטיס סים עצמאי, המודול החיצוני של בוש תלוי בכך שברכב יהיה טלפון תקין, פעיל, מחובר לרשת ועם סוללה טעונה – אבל כל שאר הפעולות מבוצעות בדרך דומה.

תקינת הרכב השגורה בישראל היא תקינה אירופאית, ולכן יכולנו ליהנות מן התקנה האירופאית החדשה פשוט מכיוון שכל המכוניות החדשות מצויידות במערכת כסטנדרט. בנוסף, איחוד מוקדי החירום ויצירת תהליך אוטומטי ליצירת קשר עם מכוניות שמעורבות בתאונות קשות, אפשרי גם במכוניות קיימות באמצעות רכיבים כמו רכיב המצית של 'בוש', או חיבור מהיר של מערכות קיימות אחרות ברכב (החל מ'איתוראן' ו'פויינטר' וכלה כמעט בכל מערכת מולטימדיה מודרנית). העניין הוא שלצורך זה היו משרד התחבורה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומשרד הבריאות חייבים להיערך מבעוד מועד ולייצר סטנדרט אחיד להתקשרות אל מוקד חרום.

היערכות מבעוד מועד היא לא הצד החזק של הגופים שנזכרו כאן, ולמרות שהם אמורים היו לדעת על הפרויקט כבר לפני שנים הם התרשלו ולא יצרו אצלנו את התנאים המתאימים לפעולת eCall. נכון להיום, ובעתיד הנראה לעין, פינוי מהיר של נפגעי תאונות בישראל נסמך על כך שאנחנו חיים במדינה שנמצאת כל הזמן בלחץ ובהמתנה לאירוע, שלא לומר הפיגוע, הבא.

אגב, לפני כמעט שנה אושרה בקריאה טרומית בכנסת הצעת חוק לאיחוד כל מוקדי החירום בישראל (משטרה, מכבי אש ומד"א) למוקד טלפוני אחד, ומדובר בהצעה שמתגלגלת בכנסת עוד משנת 2006, אולם מאז היא תקועה עדיין "בהכנה לקריאה ראשונה" בעוד שלממשלה יש עניינים דחופים וחשובים יותר לעסוק בהם.

The post כל המכוניות החדשות באירופה מחוברות למוקד. ומה בישראל? appeared first on TheCar.

אחת הסיבות לירידה במספר ההרוגים בתאונות למרות הגידול במספר התאונות והתנועה באירופה היא שיפור יעילות הגעתם של כוחות הצלה אל זירות תאונה.

כדי לייעל עוד יותר את מתן הטיפול לנפגעי תאונות קבע האיחוד האירופי דרישת חובה, אשר תיכנס לתוקף החל מינואר 2018: בכל מכונית חדשה שתימכר בשטח האיחוד יותקן כפתור מצוקה שנקרא eCall, ואשר לחיצה עליו יוצרת קשר טלפוני מיידי עם מוקד הזנקה של צוותים רפואיים.

בנוסף, כפתור המצוקה מופעל אוטומטית, וללא מגע יד אדם, בכל מקרה של תאונה שבה נפתחות כריות-אוויר – והוא שולח למוקד פרטים מדויקים אודות המיקום של המכונית וכיוון ההתקדמות שלה עד לרגע התאונה – כדי להכווין את כוחות ההצלה למיקום המדויק.

היום (ב') מכריזה חטיבת האופנועים של ב.מ.וו. על חידוש עולמי, כאשר היא משדכת לראשונה את הטכנולוגיה מצילת החיים הזאת גם עם אופנועים.

ממש כמו במכוניות, גם כאן מבוססת המערכת על קשר עם המפעיל הסלולרי הזמין ביותר במקום התאונה אבל לא נסמכת על קו פעיל או על מנוי ברשת הסלולרי, וגם באופנועים היא תופעל באופן אוטומטי במקרה של תאונה קשה ותהיה ניתנת גם להפעלה ידנית לצורך דיווח על תאונות של משתמשי דרך אחרים.

צמצום זמן התגובה

ב.מ.וו. הייתה בין יצרניות הרכב הראשונות שהציגה מערכת לחצן מצוקה במכוניותיה, כבר בשנת 1999, ובמסגרת ניסוי שערכה החברה בשנת 2011 היא גילתה שמשך הזמן שלקח לכוחות ההצלה להגיע אל זירות תאונה התקצר בעזרתה ב-40 עד 50 אחוזים.

ניתוח של תוצאות הניסוי על-ידי חוקרי הנציבות האירופאית העלה בשעתו שפרישה רחבה של המערכת תציל מידי שנה את חייהם של כ-2,500 נהגים ונוסעים, ותחסוך למדינות באירופה כ-26 מיליארד אירו.

בין לבין הקימה ב.מ.וו. בשנת 2007 תשתית עצמאית של מוקדי חירום שענו לכל השיחות שהופקו ממכוניות ב.מ.וו. ומיני ברחבי מערב אירופה.

הצלחת הניסוי הביאה יצרניות רכב נוספות להציע את המערכת, ובהמשך, כאמור, גם להכללתה כדרישת חובה באירופה, וכעת, כאמור, מוטמעת המערכת גם באופנועים – ולא מדובר בהטמעה מובנת מאליה.

בשונה ממכוניות, באופנוע קשה יותר לקבוע מתי הכלי מעורב בתאונה קשה מפני שכריות-אוויר, למשל, לא יכולות להוות אינדיקציה.
המערכת שפותחה, לכן, מייצרת פנייה יזומה אל מוקד החירום באחד מתוך שלושה תרחישים.

התרחיש הראשון הוא כאשר חיישן תאוצה באופנוע מזהה התנגשות או נפילה קשה, ובמקרה כזה הוא מייצר שיחת חירום מיידית ואוטומטית. הרוכב יכול להיות בקשר עם המוקד באמצעות מיקרופון שמותקן על הכידון, אבל גם ללא תגובה של הרוכב (או, בעיקר אם אין תגובה של הרוכב) ישלח צוות סיוע באופן מיידי.

עם יצירת הקשר תופיע אינדיקציה על לוח המכשירים של האופנוע, אנשי המוקד ינסו ליצור קשר קול עם הרוכב, והוא לא יוכל לבטל את ביצוע שיחת החירום.

בתרחיש השני, במקרה של התנגשות או נפילה מינוריות, תייצר המערכת את הקשר עם המוקד רק כעבור 25 שניות מרגע הפגיעה, ובמהלכן יוכל הרוכב לבטל את יצירת הקשר. אם הרוכב לא יבטל את השיחה יבוצע הנוהל של התרחיש הראשון במלואו.

אפשרות שלישית, כמו במכוניות, היא הפעלה ידנית של המערכת על ידי לחיצה על כפתור eCall שמותקן על החלק הפנימי של ידית הכידון הימנית – וזאת כדי לסייע למשתמשי דרך נזקקים אחרים.

הרוכב יוכל לשוחח עם המוקד ולהסביר את הסיטואציה, וכמו במקרים האחרים המוקד מקבל פרטים מדויקים אודות מיקום התאונה – גם אם הרוכב לא יכול לספק אותם, למשל מחוסר ידיעה או בגלל התרגשות.

הרוכב יכול גם לבטל את שיחת החירום בלחיצת כפתור, או על ידי כיבוי מתג ההצתה, שכן שיחת חירום יכולה להיות מופעלת באופן ידני רק אם האופנוע נמצא במצב נייח ומתג ההצתה פתוח.
מנגנוני ההגנה מפני הפעלות שווא מונעים מצבים שבהם נוצר קשר עם המוקד בעקבות נפילת האופנוע ממצב נייח או תאונות במהירויות מאד נמוכות, וגם במצבים שבהם האופנוע מזועזע בגלל רכיבה מעל מהמורה רצינית בכביש.

The post ב.מ.וו. בחידוש עולמי: כפתור מצוקה לאופנועים appeared first on TheCar.

הפרלמנט האירופי אישר אתמול (ג') דרישת חובה למערכת מצוקה אוטומטית בכל מכונית חדשה שתימכר בתחומי האיחוד החל מאפריל 2018.

לחיצה של מי מיושבי הרכב על כפתור חירום תאפשר לו לקיים באופן מיידי שיחה קולית עם מוקד חילוץ ארצי, ובעת תאונה תופעל המערכת באופן אוטומטי ותשדר את אות המצוקה למוקד גם ללא מגע יד אדם.

המערכת, שמכונה "eCall" נועדה לסייע לצוותי ההצלה והרפואה להגיע במהירות רבה אל מי שנפגעו בתאונות דרכים, ולאתר באופן מיידי את מי שנפגע ולא מסוגל להסביר למחלצים מה הוא המיקום המדויק שלו.

כדי שמערכת מסוג זה תפעל ביעילות היא זקוקה לשני אלמנטים נפרדים: תפוצה רחבה בצי רכב גדול ככל האפשר, ומוקד ארצי שמאחד את כל שירותי החירום.
החלק הראשון של המשוואה נפתר עבור תושבי ישראל גם ללא צורך בהתערבות ממשלתית: מרגע שהמערכת הופכת לחלק מדרישות התקינה האירופאיות היא תיוצר במספרים גדולים מאד, מחירה יהיה נמוך, והיא תופיע כציוד סטנדרטי בכל מכונית בעלת תקינה אירופית.
המחיר, אגב, שמוערך על ידי אנשי האיחוד בכ-100 אירו (כ-500 ש"ח) למכונית, אפילו לא צפוי לייקר את מחירי המכוניות בישראל, בהנחה שהדרישה האירופית תועתק גם לקובץ התקנות הישראלי.

החלק השני של המשוואה מעט יותר מסובך עבור הביורוקרטיה הישראלית. למרות שמזה למעלה מעשור מתקיימים בישראל דיונים אודות הצורך להקים מרכז חירום ארצי אשר יאחד את המוקדים של המשטרה, מד"א ומכבי האש תחת מספר חירום אחד – דוגמת 911 האמריקני ו-112 האירופי – עד היום לא הצליחו כל ממשלות ישראל להרים את הפרויקט הזה – אולי מפני שהוא קשה מידי לביצוע עבור מדינה ששלחה לוויינים לחלל ומתאמנת על תקיפת הארסנל הגרעיני האיראני (על פי מקורות זרים, כמובן).

מצד שני, ייתכן שדווקא התקנה החדשה הזאת תעודד את משרד התחבורה הישראלי לאחד סביבו את משרדי הממשלה האחרים – בעיקר משרד הבריאות והפנים – כדי להרים סוף סוף את הפרויקט הלאומי המסובך הזה.

מכל מקום, עד שהגורמים הישראליים יספיקו להתארגן על עצמם צפויות מכוניות ראשונות שבהן מותקנת מערכת eCall לנחות בישראל, וזה צפוי כבר בתוך שנה מהיום או פחות מכיוון שגם לאירופאים לא היה כל כך קל עם התקנה הזו: היא אמורה הייתה להיכנס לתוקף עוד השנה, אך יישומה נדחה בכשנתיים וחצי.

סיבה לגיטימית אחת לדחיית מועד היישום של התקנה באירופה הייתה חששות בנושאי פרטיות, אולם אלה הוסרו במהלך של משא ומתן בין חברי הפרלמנט האירופי לבין הממשלות החברות באיחוד.
ההסכמה הסופית היא שברגע שבו יילחץ כפתור המצוקה של המערכת (או יופעל אוטומטית) היא תשלח למוקד הארצי נתונים בסיסיים אודות מיקום הרכב, כיוון הנסיעה האחרון שלו (לכך יש חשיבות בעת נהיגה על כבישים מהירים), מועד הלחיצה על הכפתור (או מועד התאונה), סוג הרכב (מכונית נוסעים, טנדר, ואן וכיוצ"ב), וסוג המנוע (בנזין, היברידי, חשמלי וכו').

מנתונים מחקריים שהופקו לצורך קבלת ההחלטה אודות הפיכת המערכת למנדטורית עולה שהיא עשויה לקצר עד כדי מחצית את משך הזמן שנדרש לצורך הגעת צוותי חילוץ אל מקום תאונה, בעיקר באזורים פריפריאליים. ההערכה הנוכחית היא שבזכות קיצור זמן התגובה יינצלו חייהם של כ-10% מהרוגי תאונות הדרכים באירופה.

בישראל, שבה זמני התגובה בדרך כלל קצרים יותר, יכולה להיות למערכת כזאת תועלת ייחודית במקרים של אירועים חבלניים, מכיוון שהפעלתה באמצעות הכפתור נועדה לאפשר לנהגים לדווח במהירות וביעילות אודות אירועים חיצוניים שלא קרו במכונית שלהם עצמם – למשל תאונה קשה שבה היו מעורבים כלי רכב אחרים (או אירוע בטחוני וכיוצ"ב).

סוגיית הגנת הפרטיות, אגב, נפתרה בין השאר בכך שהמידע, המוגבל מאד, אודות המכונית, נשלח אוטומטית רק במקרה שבו מתרחשת תאונה שבה נפתחות כריות-אוויר.

התקנה החדשה תיכנס לתוקף באירופה החל מיום 31 במרץ 2018, אולם, כאמור, סביר שכמעט כל המכוניות החדשות יצוידו בה עוד קודם לכן, רובן כבר במהלך 2017 או לפני כן.

The post האיחוד האירופי קבע: מערכת מצוקה בכל מכונית חדשה בתוך כשנתיים appeared first on TheCar.