עם זאת, מסקנות המחקרים הללו מכל קצוות העולם לא רלוונטיות לחלוטין כשמדובר בערב הסעודית – המדינה היחידה בעולם בה גם בשלהי שנת 2016 נהיגת נשים אסורה בחוק.

קצת קשה להאמין, אבל בעוד שערב הסעודית מציגה קדמה טכנולוגית, רמת חיים מהגבוהות בעולם ועל אף שבשנים האחרונות נשים סעודיות יכולות להצביע, לרכוש השכלה אקדמית וגם להשתלב בתפקידים בכירים, המדינה שחוקתה מבוססת על השריעה האסלאמית אוכפת חוקים וצווים דתיים מיושנים המגבילים את חופש תנועתן של הנשים ובהתאם לכך מונעת מנשות ערב הסעודית להוציא רישיון נהיגה.

כמה וכמה ניסיונות של ארגוני נשים סעודיות בעשורים האחרונים להביא לשינוי התקנה, שמעבר להיותה מפלה ומנוגדת לאורך החיים המודרני גם מקשה מאוד על ההתנהלות היומיומית, נבלמו בצורה גסה על ידי הרשויות שמצידן לא היססו אף לעצור נשים שנתפסו נוהגות ולהטיל עליהן עונשים.

עוד ב-TheCar:

מחקר: נשים משלמות יותר במוסך
נשים עצבניות יותר על הכביש מגברים
על מגדר, כוחות סוס ומה שביניהם

"האביב הערבי" ורוחות השינוי שפקדו את העולם הערבי העלו שוב את הנושא לסדר היום הציבורי ואירועי מחאה שאורגנו על ידי פעילות זכיות נשים נגד האיסור זכו לתפוצה רחבה ברשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר, אבל עד כה המשטר לא הגמיש את עמדתו ואף לא נקט במדיניות של העלמת העין.
כך, למשל, לפני כשנתיים פעילת זכויות הנשים הסעודית מיסא אל-עמודי נעצרה והועמדה לדין באשמת פעולת טרור זאת לאחר שניסתה בשידור חי ברשת להיכנס לממלכה במעבר הגבול היבשתי עם איחוד האמירויות כשהיא מאחורי ההגה.

בעוד שהעמדה הרשמית של השלטונות לגבי נהיגת נשים נותרה בעינה, בסוף השבוע הפמיניסטיות הערביות זכו לחיזוק מפתיע כשהנסיך הסעודי אל-וואליד בן טלאל צייץ בחשבון הטוויטר שלו, אל לא פחות מ-5.4 מיליון עוקביו, את ההודעה הבאה: "עצרו את הויכוח, הגיע הזמן לאפשר לנשים לנהוג".
בן טלאל, אחיינו של עבדאללה מלך ערב הסעודית, אמנם לא מחזיק בתפקיד רשמי בהנהגת המדינה, אך כאיש עסקים מבריק ויזם בקליבר עולמי הוא נחשב לאחד הצאצאים הבולטים במשפחת המלוכה הסעודית.

הציוץ עורר הדים בממלכה האסלאמית וזמן קצר לאחר שהוא זכה לתפוצה נרחבת בטוויטר בן טלאל פרסם גם מסמך מפורט בן ארבעה עמודים בו הוא מבהיר מדוע לדעתו הגיע הזמן לשינוי: "העולם הערבי וגם ערב הסעודית משתנים וזה כבר לא הגיוני לאסור על נשים לבצע פעולה פשוטה כמו לנהוג ברכב, ממש כמו שאי אפשר למנוע מהן לרכוש השכלה ולפתח זהות עצמאית".
בן טלאל הוסיף כי "המצב הנוכחי כובל את הנשים שלא יכולות להשתמש, כשהן נעות בגפן, גם בתחבורה ציבורית, וצריכות לפנות לאלטרנטיבות יקרות כמו מוניות הנהוגות בידי נהגים זרים. מעבר לעובדה שהעלויות שלהן מכבידות מאוד על הכנסות המשפחה הממוצעת הן עלולות לחשוף את הנשים לסיטואציות לא נעימות ולמצבים שגם הם עשויים להיתפס בקרב מוסלמים רבים כהפרה של חוקי השריעה".

כאמור, אל-וואליד בן טלאל לא מחזיק בתפקיד בהנהגת ערב הסעודית, אך כמי שמעבר לייחוסו המשפחתי ידוע גם כערבי העשיר בעולם, לאמירתו הנחרצת הזו יש משמעות רבה והיא בהחלט עשויה, כך ניתן לקוות, לבשר על בואו של עידן חדש ביחסם של השלטונות בריאד לנהיגת נשים.

The post בדרך לשינוי היסטורי? הנסיך הסעודי צייץ: "יש לאפשר לנשים לנהוג" appeared first on TheCar.

יתכן שהם צודקים לחלוטין, אבל לפחות בכל הנוגע לבחירות המוטוריות כנראה שבכל זאת קיימים הבדלים די משמעותיים, כך לפחות עולה ממחקר שפורסם באתר הרכב הבריטי Carbuyer.
עם זאת, בניגוד לדעות קדומות שרבים בוודאי מחזיקים, המחקר חושף שנשים התגלו כמי שדווקא פחות מושפעות מדברים משניים כמו צבע המכונית וככאלו שהבחירות המוטוריות שלהן הן יותר שכלתניות ופחות רגשיות.

עוד ב-TheCar:
7 מכוניות שאנשים מצטערים שקנו אותן
מחקר: נשים משלמות יותר במוסך
זה היה צפוי: התנגש בעץ בזמן ששיחק ב"פוקימון גו"

כן, אז מסתבר שצבע ורוד כנראה לא ישכנע יותר מדי נשים לקנות רכב מסוג מסוים, אך פרמטר שולי יחסית כמו צבע המכונית מהווה מרכיב חשוב למדי בבחירות של גברים ועל פי המחקר הסיכוי שצבע כזה או אחר יגרום לגברים לקנות רכב מסוים גבוה ב-20 אחוזים מאשר בקרב נשים.

יתרה מזאת, גברים נוטים להיות מושפעים מאוד מהמוניטין של המותג ולעשות את הבחירות שלהם בהתאם לתדמית שהוא משדר לסביבה ואילו נשים התגלו דווקא כאלו שנתנו יותר תשומת לב לנושאים משמעותיים יותר ביום יום כמו צריכת דלק, עלויות תחזוקה, נפח תא המטען, מספר תאי האחסון, המרווח לרגליים והשימושיות באופן כללי.

למעשה המחקר מנפץ אחת אחר השניה את רוב הסטיגמות הקשורות לנשים ולמכוניות ורק בתחום אחד הוא תואם לסטריאוטיפ הישן – מסתבר שנשים עדיין לא מרגישות מאוד בנוח באולמות התצוגה או במוסך ועל כן מתקשות להתמקח על המחיר והסיכוי של גברים לדרוש הנחה ולקבל מחיר טוב יותר הוא גבוה באופן משמעוותי, דבר שמעל לכל מוכיח שסוכנויות הרכב והמוסכים כנראה עדיין לא מספיק ידידותיים לקהל הנשי ובשנת 2016 אין ספק שהגיע הזמן שהדבר ישתנה.

תוצאות המחקר הבריטי שהתפרסמו השבוע מצטרפות למחקר אמריקאי שהתפרסם לפני זמן מה והצביע על נתונים מעניינים שדי מחזקים את המסקנות מהממלכה המאוחדת.

על פי המחקר האמריקאי, המבוסס על נתוני רישוי אמיתיים בארץ הדוד סם, במרבית הדגמים המשפחתיים לא נרשמה זהות מגדרית ברורה לדגם זה או אחר, אך בהחלט נרשמה גם נרשמה העדפה גברית ברורה לרכבי ספורט. כך למשל 95.3 מרוכשי פרארי 458 היו גברים, במקום השני במצעד הגברי אנו פוגשים ב.מ.וו M3, במקום השלישי אודי R8 ובהמשך העשיריה הפותחת של המכוניות שמלהיבות בעיקר אנשים עם הרבה טסטוסטרון ניתן לפגוש עוד כמה רכבי ספורט אייקוניים כמו פורשה 911, ניסאן GT-R ושברולט קורבט ובאופן די צפוי לארץ הדוד סם גם שני טנדרי פיק אפ אמריקאים ענקיים.

העשיריה הפותחת של הנשים באמריקה שונה בתכלית וכוללת מכוניות יותר הגיוניות ופחות ראוותניות.
המכונית הנשית ביותר באמריקה, עם כ-60 אחוזים של רוכשות ממין נקבה, התגלתה כוולוו S40, מכונית שלכאורה לא קולעת בדיוק לשום סטיגמה אך יתכן כי נשים אוהבות אותה בגלל גודלה השפוי, המרווח הפנימי שלה ובעיקר מוניטין הבטיחות המוצק שמאוד חשוב למי שמרבה לנסוע עם ילדים.

הרכב השני ברשימה הוא רכב פנאי, הגרסה האמריקאית לניסאן קשקאי, שכבר הרבה יותר תואם להעדפות הנשיות וגם בישראל זוכה לפופולריות גבוהה בקרב נשים מחתך סוציו-אקונומי בינוני-גבוה.

במקום השלישי במצעד הנשי אנו פוגשים את אלו שאוהבות את זה טופלס ומעדיפות את הפולקסווגן EOS הפתוחה והנאה.
במקום הרביעי אנו נשארים עם פולקסווגן ופוגשים את הדור העדכני של החיפושית, מי שסבלה בדורה הקודם מראשית המילניום השלישי מתדמית נשית ברורה, אולי אפילו מדי.

במקום החמישי הנשים מספקות עוד הוכחה שבניגוד לגברים השיקולים שלהן בחיים ענייניים הרבה יותר ושבהחלט ברוב המקרים לא צריך יותר מטויוטה משפחתית טובה כמו המטריקס (גרסת האצ'בק אמריקאית לקורולה בדומה לאוריס האירופאית).
החיבה הנשית לג'יפונים קומפקטיים תופסת תאוצה מהמקום השישי ואילך עם יונדאי טוסון, הונדה CR-v, טויוטה ראב-4 , ניסאן ג'וק וג'יפ קמפוס שסוגר את העשיריה הנשית.

The post גברים מפרארי ונשים מוולוו: על מגדר, כוחות סוס ומה שביניהם appeared first on TheCar.

ואיך הגיעו במשרד האוצר למסקנה העגומה? "נראה שכ-70% מכלל הנסועה של נהגים ונוסעים ברכב פרטי מתבצעת על-ידי גברים, ובהתאמה (רק) כ-30% על-ידי נשים", מסבירים באגף התקציבים באוצר. ומתברר שמקור ההתפלגות הלא שוויונית של הנסועה הוא אי שוויון בין גברים ונשים.

באוצר אומרים כי הפערים בנסועה בין גברים ונשים נובעים משני גורמים אפשריים: "פערי השכר בין גברים לנשים, שאינם מאפשרים לנשים להצדיק כלכלית נסיעה ארוכה לעבודה, וכן המוסכמה החברתית הנפוצה, שעל האישה להיות זמינה יותר מהגבר לחזור מהעבודה הביתה, במידה ועולה צורך לטפל באירוע לא מתוכננן הקשור לילדי המשפחה".

חוסר השוויון בין גברים ונשים נמשך גם בתחבורה הציבורית. למרות שנשים משתמשים באוטובוסים בשיעור גבוה מאשר גברים, תכנון הקווים אינו מתחשב בצרכים והרגלי נסיעה ייחודיים של נשים.

במשרד האוצר מסבירים כי "על אף הנתונים המצביעים על רוב של נשים אשר עושות שימוש בתחבורה הציבורית, התלות היחסית שלהן בשירותי התחבורה הציבורית ודפוסי השימוש הייחודיים להן, כיום לא ניתנת התייחסות מגדרית בתכנון ותפעול התחבורה הציבורית".

היעדר ההתחשבות בצרכים הייחודיים של נשים בתחבורה הציבורית גורר בעיות נוספות, ובהן – פגיעה באפשרויות התעסוקה של נשים. באוצר מבהירים כי "ניתן לשער כי מאפייני השימוש של נשים בתחבורה הציבורית, והיעדר המענה לכך בשירותים המסופקים, מכתיבים ומצמצמים פעמים רבות את בחירת אזור התעסוקה הרלוונטי עבור נשים, ואף מהווים חסם בפני השתתפות בשוק התעסוקה בכלל במקרים מסוימים".

כבישים במקום אוטובוסים ורכבות קלות
למרות שבמשרד התחבורה מתגאים בשנים האחרונות בהשקעה גוברת בתחבורה ציבורית, עיקר תקציבו של המשרד מופנה לפיתוח כבישים בינעירוניים. בשנים 2015 ו-2016 ישקיע המשרד כ-10 מיליארד שקלים בפיתוח כבישים בינעירוניים, לעומת כ-3.3 מיליארד שקלים שיושקעו בפיתוח תחבורה ציבורית ואמצעי הסעת המונים.

פיתוח כבישים בינעירוניים משרת בעיקר את השכבות החזקות והמבוססות בחברה: שיעור הבעלות ברכב פרטי בישראל נמוך משמעותית מהמקובל במדינות מפותחות, ורבים ממשקי הבית בעשירונים התחתונים אינם מחזיקים ברכב פרטי, או שהם מחזיקים לכל היותר ברכב פרטי אחד.

אגב, במשרד האוצר אומרים כי בפיתוח פרויקטי תחבורה ניכר "תת ביצוע" – פער בין התכנון והביצוע בפועל, שמתבטא בין השאר בכך שחלק מהתקציב המיועד לפרויקטים תחבורתיים אינו מנוצל. באוצר מסבירים שהסיבה לתת הביצוע היא עיכובים שונים בהקמה של פרויקטים והשלמתם, אשר נובעים בין השאר מקשיים בתכנון ובתיאום.

הקשיים והעיכובים ניכרים בעיקר בפרויקטי תחבורה ציבורית, וכתוצאה מכך מגיעה המדינה למצב אבסורדי: עוד ועוד תקציבים מושקעים בכבישים, במקום לקדם ולהשלים פרויקטי תחבורה ציבורית. בעניין זה מבהירים באוצר כי "קשיי התכנון, התיאום והביצוע בתחום התחבורה הציבורית, בדגש על מערכות להסעת המונים במטרופולינים, גרמו באופן קבוע בשנים האחרונות להסטת תקציב לא מנוצל… מפרויקטי התחבורה הציבורית אל פרויקטי הכבישים".

ומתברר שבאוצר מצאו פתרון לעיכובים בהקמת פרויקטי תחבורה ציבורית: "הפתרון הבסיסי לקשיים אלה הינו שינוי מבני, שעיקרו מעבר לניהול ענף התחבורה הציבורית באמצעות רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות, תוך העברת הסמכות והאחריות ממשרדי הממשלה לרשויות מטרופוליניות.. שינוהלו על-ידי השלטון המקומי, כמקובל במטרופולינים המתקדמים בעולם".

אין ספק שהפתרון שמצאו פקידי האוצר ראוי, אך יש עמו בעיה אחת: מאז שנות ה-70 ממליצים מומחי תחבורה, ועדות ציבוריות, כלכלני בנק ישראל ואפילו בכירי משרד התחבורה על הקמת רשויות מטרופוליניות לניהול התחבורה הציבורית. אלא שעד היום, לא הצליחה אף ממשלה בישראל להקים רשות שכזו.

ולמה מתקשה מדינת ישראל ביישום פתרון שהוכח במדינות מפותחות? בסקירה של מרכז המחקר של הכנסת מ-2009 מוצגת הסיבה העיקרית, שהייתה תקפה אז – והיא תקפה גם כיום: "רוב הקשיים מתרכזים בטיב חלוקת הסמכויות בין הרשויות המקומיות לבין עצמן, ובין הרשויות המקומיות לבין הממשלה. עיקר הקושי הוא של הגופים השונים לוותר על חלק מסמכויותיהם לטובת גוף חדש, אשר אין להם שליטה מלאה עליו".

The post תקציב התחבורה: משקיעים בכבישים ובגברים, ולא בנשים ואוטובוסים appeared first on TheCar.

אבל בעוד שבישראל נהגת משאית מקצועית היא מראה נדיר כמו שלג במאי, בשבדיה המצב שונה בתכלית ובעקבות סקר שנערך לאחרונה במדינה הצפונית בקרב יותר מ-1,100 חברות הובלה התברר שלא פחות מ-12 אחוזים מהנהגים המועסקים על ידן הם נשים.

הנתונים בהחלט מדהימים, אך עדיין גם בשבדיה מדובר בסביבת עבודה גברית ובמסגרת הסקר המקיף נהגות המשאיות התבקשו לתת את דעתן על הדברים שמפריעים ומקשים עליהן בעבודה.

בניגוד למה שבוודאי גברים שוביניסטים חושבים, הנהגות כלל לא התלוננו על קשיים עם ציוד העבודה או על הצורך להתעסק עם מטען כבד, אלא על גורמים הקשורים לארגון ולניהול שלעיתים מקשים על מתן הזדמנות שווה לנשים במקום העבודה. עם זאת, מן המחקר עולה כי מרבית הנשים אוהבות את התפקיד וגם את סביבת העבודה המאתגרת שנשלטת על ידי גברים – דווקא משום שהן רואות בסביבה הזו הזדמנות להתבלט.

בשבדיה מנסים להעצים את מעמדן של בנות המין היפה בענף המגורז ובין היתר יצרנית המשאיות, וולוו, פועלת כבר שנים כדי לחשוף בפני יותר ויותר נשים אופציות לקריירה מרגשת בענף התחבורה ועורכת עבור נהגות המשאיות אירועים מיוחדים לעת לעת.

האם בקרוב גם אצלנו מישהו ירים את הכפפה?

The post המין היפה: 1 מתוך 10 נהגי משאית שבדיים הוא אישה appeared first on TheCar.