חברת קימקו, יצרנית האופנועים הגדולה ביותר בטאיוואן, הכריזה השבוע על שיתוף פעולה ראשון עם יצרנית קטנועים חשמליים שמאמצת את התקן שהיא מקדמת למען סטנדרטיזציה עולמית של סוללות חשמליות.

הרעיון, אשר לא יכול להתאים כפשוטו בתחום המכוניות, עשוי לפעול לא רע בכלל בתחום הקטנועים. אם הוא נשמע מוכר לאוזן ישראלית הרי שזה לא במקרה: לפני מעט יותר מעשור, כאשר שי אגסי וחברת 'בטר פלייס' ניסו לשכנע אותנו "למכור את מכונית הבנזין המזהמות שלנו מפני שאו-טו-טו כולנו ניסע במכוניות חשמליות", הפתרון שלהם ל"חרדת הטווח" – שנובעת ממגבלת המרחק אשר פגעה באותה עת בשימושיות של מכונית חשמלית – היה פיתוח שיטה להחלפת סוללות.

חברת בטר פלייס הגתה, תכננה ובנתה תחנות החלפה לסוללות, ומכרה את המכוניות החשמליות ללא סוללה, כך שכל הסוללות היו בבעלותה. בדרך זאת היה בעל הרכב אמור להיות אדיש להחלפתן. יש הרבה סיבות שבגללן הרעיון של בטר פלייס נועד מראש לכישלון, ולכן גם נכשל, אלא שרובן לא תקפות כאשר מדובר בקטנועים, ובוודאי כאשר מדובר בשימושים מסחריים.

לפני מספר חודשים חשפה קימקו את הקטנועים החשמליים החדשים שלה בתערוכת טוקיו כחלק מקונספט 'איונקס': פלטפורמה מורכבת והוליסטית להנעה דו-גלגלית חשמלית שנחשף גם בתערוכת פריז האחרונה. אתמול הציגה קימקו לקוחה ראשונה למיזם שלה: חברת '22 מוטורס' ההודית, אשר פיתחה קטנוע חשמלי בשם 'פלואו' (מה שעשוי לשמח את אוהביה של רנו פלואנס החשמלית של 'בטר פלייס' אשר מכנים אותה בשם החיבה 'פלואי'…).

למעשה, 22 מוטורס היא גם הוכחת היכולת של קימקו לאחד הרכיבים המהותיים בקונספט שלה, שהוא שירותי ההנדסה שהיא מעניקה לצורך המרת מערכות קיימות למערכת בסטנדרט החדש שהיא מקדמת. 'פלואו' הוצג על ידי 22 במקור עם מערכת חשמלית אחרת, וכעת הוא מומר למערכת של קימקו, ומוצג באחד השווקים הכי רגישים למחיר בעולם – השוק ההודי. מחירו של 'פלואו', בהודו הוא פחות מ-3,800 שקלים בלבד (כ-1,040 דולר!) וזה כולל שתי סוללות וכן מטען טעינה ביתי. הסוללות לא מאד גדולות – מתח העבודה שלהן הוא 13 וולט ו-50 אמפר שעה, מה שמאפשר לחלץ מהן הספק מרבי של 650 וואט.

קונספט מהפכני

עם כל הביקורת על 'בטר פלייס', ויש הרבה מאד ממנה, רעיון הסוללות הנשלפות מוכיח את עצמו במיליוני אופניים חשמליים שנעים על כבישי העולם ברגע זה.

סטנדרט עולמי אחיד לסוללות נשלפות בכלל, ולסוללות לקטנועים ואופנועים בפרט, יכול לצמצם באופן ניכר את העלויות של הקמת רשת טעינה ארצית ומקומית, וכך להפוך את השימוש בכלים כאלה לזול ונפוץ יותר. מובן מאליו שרשת כזאת צריכה להיות נגישה ופתוחה לכלל המשתמשים כדי למנוע שימוש בה לרעה באמצעות מונופוליזציה.
למעשה, אם אנשי קימקו ישכילו להציג את הקוטנספט שלהם בשיטת "קוד פתוח" שמקובלת באפליקציות תוכנה (למשל 'לינוקס') הם יכולים לצאת נשכרים ולהיות ה"גוגל" הבא בתחום זה.

כרקע, להבנת הרעיון, צריך להתבסס על הנתונים שקימקו עצמה מספקת, לפיהם נעים כיום ברחבי העולם כ-150 מיליון קטנועים (ואופנועים קטנים), אבל רק 5 מיליון מתוכם משמשים לצרכים מסחריים, למשל שליחויות. מצד שני, השוק הקטן הזה – לטענתם – צורך כ-20% (!) מכלל האנרגיה שנדרשת להנעת 150 מיליון הדו-גלגליים האלה, וזאת מכיוון שקטנועים מסחריים מכסים מידי יום טווח נסיעה גדול פי שבעה (!) מקטנועים לשימוש פרטי, וקצב ההחלפה שלהם בצי הרכב כפול.

ה"פלטפורמה" של קימקו, שנקראת איונקס (Ionex), היא פתרון כולל ובו מספר רכיבים שאותם יכולים לאמץ כל המשתמשים וגם כל יצרניות הקטנועים. הבסיס הוא צמד סוללות ליתיום-יון, אחת מהן קבועה בקטנוע ואחת מהן נשלפת, מטען נייד לטעינת הסוללה משקע חשמל ביתי, "מגדל" לטעינת מספר סוללות אשר כמותו מוצבים בנקודות שונות בעיר או בשטח התפעולי של חברה, וחשוב מכל: אפליקציה גנרית לניהול כלי הרכב הן ברמת הכלי הבודד והמשתמש בו והן ברמת צי רכב. אפליקציה זאת מחוברת לשירותי מחשוב גלובליים ("אחסון בענן"), ובאמצעותה אפשר לנהל גם את המיקום של הכלי וגם את תחזוקתו המכאנית ואת תחזוקת הסוללות.

קימקו מציעה את הפלטפורמה כולה כמיקשה אחת עם אפשרות להתאים אותה ליצרניות רכב מחד, וללקוחות קצה מאידך, והרעיון מודגם היטב בשיתוף הפעולה עם חברת 22 מוטורס.
יצרנית האופנועים ההודית הקטנה, שבחרה להתמקד בשוק החשמלי ובשירותי תפעול, פיתחה קטנוע חשמלי וכעת אימצה, כאמור, את הפלטפורמה של קימקו. 'פלואו' הוא קטנוע חשמלי שמהירותו המרבית מוגבלת ל-60 קמ"ש וטווח הנסיעה שלו, עם שתי סוללות, הוא 80 ק"מ.

קימקו לא אחראית לקטנוע עצמו או למערכת ההנעה שלו, וזה חלק בסיסי בקונספט שלה, ובמקרה הזה נעשה שימוש במנוע מתוצרת חברת בוש הגרמנית שמספק כ-9 קג"מ של מומנט. לקטנוע יש מערכת בלימה רגנרטיבית, מקום לאחסנת שתי 2 קסדות, תאורה כוללת מסוג LED, ומספר פונקציות נוחות על בסיס האפליקציה הסלולרית של קימקו.
החברה מעניקה ללקוחותיה אחריות לכל החיים לשתי הסוללות, ומבטיחה גם שלא תהיה להם עלות של תחזוקה וטיפולים. הקטנוע מחובר בכל עת למערכת הניהול שמהווה חלק מן הפלטפורמה, וזאת מנטרת את מצבו המכאני ושולחת התראות למשתמש במקרה שבו צפוי כשל של חלק מסוים, או אם צריך להזמין חלק כלשהו במקרה של כשל – בתוך או מחוץ למסגרת האחריות.

הסוללה הנשלפת שוקלת כ-5 ק"ג והיא מעוצבת באופן נעים לעין, ואפשר לטעון אותה בטעינה מהירה ל-70% מן התכולה שלה בתוך שעה אחת, או טעינה מלאה בתוך 5 שעות משקע ביתי רגיל בהספק של 5 אמפר.
האפליקציה מספקת למשתמש נתונים אודות השימוש שלו בכלי, תנאי מזג אוויר באזור וכמובן גם לגבי מיקום של עמדות טעינה ציבוריות, ומנגישה לו טיפים לרכיבה בטוחה וחסכונית. במקרה מצער של תאונה המערכת מזמינה מידית את שירותי החירום. אחת הפונקציות החביבות היא התראה מפני גניבת הקטנוע, שמבוססת על הרשת הסלולרית ועל רכיב GPS.

בחזרה לטאיוון

לכל אחת מן הסוללות יש מספר זיהוי ספציפי באמצעות ברקוד, וכן מערכת ניהול עצמאית שמתקשרת עם עמדות הטעינה ועם מערכת ההפעלה של קימקו. בדרך זאת המערכת מודעת בכל עת לא רק למצבה ה"בריאותי" של הסוללה ולרמת הטעינה שלה אלא גם יכולה לצמצם את פוטנציאל הגניבות של סוללות.
כך יכולים המשתמשים להשאיר ללא חשש את הסוללה הנשלפת שלהם ב"מגדל הטעינה" של איונקס ולהמשיך בדרכם עם הסוללה שקבועה בקטנוע בזמן שהסוללה נטענת. כמובן שלחילופין אפשר לטעון את הסוללה גם בבית או במקום העבודה באמצעות המטען הנייד.

באמצעות 'איונקס' מבקשים אנשי קימקו לחולל שינוי משמעותי בהרגלי השימוש בדו גלגלי בעולם, והם מגדירים את ההתמקדות הראשונית שלהם בארבעה סקטורים: חברות נפט ואנרגיה, שירותי לוגיסטיקה וקמעונאות (או, בעברית: שליחויות), יוזמות של תחבורה משתפת וכן ממשלות ורשויות מקומיות.

חברות הנפט, למעשה תחנות הדלק המסורתיות, הן הנפגעות העיקריות במעבר לשימוש ברכב חשמלי ולכן עליהן לשנות את המודל הכלכלי שלהן. קימקו רואה בשותפות איתן אפשרות למיקום של עמדות הטעינה הציבוריות בשעה שאלה מבקשות להרחיב את פעילויותיהן מול לקוחות קצה.
לחברות לוגיסטיקה וקמעונאות יש בדרך כלל אפשרות להציב עמדות טעינה בשטח הלוגיסטי שלהן לשימוש הצי שהן מפעילות, והן יכולות לחסוך בעלויות התפעול בעת המעבר מן המודל הנוכחי שבו הכלים שלהן נשלחים לתחנות דלק ציבוריות.

אחד השווקים המתפתחים במהירות ברחבי העולם הוא של תחבורה משתפת, וכאן קימקו מציעה פתרון מלא לחברות שמבקשות להפעיל "השכרה לטווח קצרצר" או כל מודל אחד של תחבורה שיתופית.

פלח השוק הרביעי הוא גורמי שלטון שמבקשים לעודד שימוש בתחבורה ציבורית באמצעות פתרון "בעיית הקילומטר האחרון" – המסע שצריך לעשות המשתמש מביתו לתחנות הרבכת או מתחנת האוטובוס ועד למשרד שלו.
מיזם איונקס לא מתמקד רק בקטנועים אלא מספק, על בסיס אותה אפליקציה ואותם מגדלי טעינה, גם פתרונות לוגיסטיים לאופניים חשמליים, עם סוללות מתאימות, כמובן.

The post בטר פלייס חוזרת בקטן: מצטרפת ראשונה לסטנדרט הסוללות העולמי appeared first on TheCar.