התשובה המלאה

נורות אזהרה אדומות על לוח המכשירים מתריעות מפני תקלה חמורה כמו התחממות של המנוע, לחץ שמן נמוך, כשל של מערכת הבלמים או כל דבר שדורש תשומת לב מיידית ועצירה מהירה במקום בטוח.

לעולם אסור להתעלם מנורה אדומה שנדלקת, מפני שהמשך נסיעה עלול לגרום נזק חמור ויקר ואפילו לערב את הרכב במצבים תאונתיים. יש לגרור את הרכב למוסך ולא להמשיך בנסיעה.

נורות התרעה צהובות או כתומות מתריעות מפני בעיה שחשוב לטפל בה בהקדם אבל היא לא מסכנת את הנוסעים או את הרכב באופן מיידי. נורות כתומות מתריעות, למשל, מפני רמת טעינת חשמל נמוכה, תקלה במערכת שירות כמו דימום-והתנעה, רמות זיהום אוויר גבוהות, חיישן תקול או – במקרה יותר חמור – ירידת לחץ אוויר באחד הצמיגים.

אסור להתעלם מן ההתרעות האלה – חשוב להבין מהיכן הן נובעות ולתקן את הטעון תיקון – אבל אין צורך לעצור את הרכב ולגרור אותו למוסך – כמו במקרה של נורה אדומה.

נורות ירוקות וכחולות הן בדרך כלל אינפורמטיביות. נורות ירוקות מתארות שאורות הדרך או תאורת החניה דולקים, או שהאיתות פועל, ואילו תאורה כחולה מתארת שהאור הגבוה פועל ועלול לסנוור נהגים שנוסעים ממול.

לקריאה נוספת:

האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת?

ריקול משמעותי ל-BYD אטו 3 ודולפין, וזה אירוע חשוב וחיובי

אני רוצה לקנות רכב משומש שנקנה במקור בעסקת "0 ק"מ". כדאי לי?

The post מה המשמעות של צבעי נורות האזהרה בלוח המחוונים? appeared first on TheCar.

בעלי רכב רלוונטיים, אשר יגלו במקרה שהם זכאים לפיצוי (והדרך היחידה שבה הם יגלו את זה תהיה "במקרה") – יוכלו לקבל החלפה של הדשבורד הסדוק ברכב שלהם תמורת תשלום של 1,872 שקלים, אך זאת רק בתנאי שהם ידווחו ליבואנית על התקלה במהלך השנתיים הקרובות. בהסדר הפשרה עצמו נחשפת עובדה מדהימה, לפיה רק 411 בעלי קיה ספורטאז' עם דשבורדים סדוקים מימשו עד היום הסדר פשרה דומה שנחתם בעניינם לפני יותר משנתיים.

התביעה עצמה הוגשה באפריל 2023 ונטען בה שבגלל כשל בתכנון או בייצור או בגלל שימוש בחומר לא מתאים נגרמים סדקים מכוערים בדשבורדים, בדגש על אזור כרית האוויר של הנוסע לצד הנהג. חשוב לומר שמדובר בתופעה שמוכרת גם מדגמים אחרים של יונדאי וקיה, כפי שנחשף בפרשות קיה ספורטאז' ויונדאי טוסון.

התובעים טענו שהסדקים שנוצרים גורמים לפגם אסטטי אשר בין השאר פוגע בערך הרכב, והם תבעו פיצוי בהיקף של 12,000 שקלים לכל בעל רכב וזאת בנוסף להחלפה יזומה של דשבורדים על חשבון קיה.

נציגי קיה טענו בתגובה שמדובר בכלי רכב שיוצרו בשנים 2013-2018 ולכן "חלה בעניינם התיישנות מהותית", ובהקשר הזה חשוב להזכיר שהתביעה הוגשה רק 5 שנים לאחר שאחרונות המכוניות האלה עלו לכביש, בעוד שיש מדינות שבהן קיה מעניקה לכלי הרכב שלה 7 שנות אחריות כסטנדרט.

בנוסף טענו נציגי קיה שהדשבורד "תוכנן, עוצב, יוצר והורכב בהתאם לסטנדרטים מקובלים תוך בקרת איכות מתמדת ושהחומר ממנו מיוצר הדשבורד הוא חומר עמיד ואיכותי שנעשה בו שימוש במגוון תעשיות בארץ ובעולם, לרבות בתעשיית הרכב". לעניין זה צריך לומר שיש מעט מאוד תופעות דומות כאלה בדגמים של יצרניות רכב אחרות ולכן זאת טענה תמוהה.

הטענה המרכזית של קיה, כמו בפרשת הדשבורדים הסדוקים של ספורטאז' וכפי שטענה גם יונדאי בתביעה ייצוגית דומה שמתנהלת מולה, היא שהסיבה לסדקים היא שימוש בחומרי ניקוי שמכילים "כימיקלים אסורים" – וזאת בניגוד להנחיות היצרן שפורסמו בספר הרכב.

מבין כל טענות ההגנה, הטענה החזקה והחשובה ביותר היא שהתובעים לא בדקו את החומר באמצעות מומחה מתאים – ובמילים אחרות התביעה לא מבוססת על חוות דעת מקצועית שמוכיחה שמקור הכשל הסדרתי הוא תקלת הנדסה או ביצוע.

נציגי קיה טענו גם שלא מדובר ב"תופעה" אלא במספר קטן של כלי רכב שלגביהם התקבלו תלונות וממילא "המשיבות הידועות בתודעת השירות הגבוהה שלהן מטפלות בכל תלונה במלוא תשומת הלב הנדרשת, ואף מסכימות להחליף את הדשבורד תוך מתן הנחה משמעותית".

מה מגיע לכם?

הסדר הפשרה שאושר קובע שאם אנשי מוסך מורשה של קיה מחליטים שבמכונית מדגם סיד משנות הדגם 2013-2018 יש חתכים בדשבורד באזור כרית האוויר של הנוסע יכול בעל הרכב להחליף את הדשבורד תמורת 1,872 ש"ח במקום המחיר הרשמי שעומד על 5,600 ₪.

בנוסף, כל נפגע שמטפל ברכב שלו במוסכי השירות המורשים על-ידי היבואנית יכול לקבל הנחה חד פעמית בשיעור 25% "ממחיר של חלפים מקוריים שיותקנו ברכב במסגרת טיפול 15,000 ק"מ", או 13% ממחיר המחירון של חלפים בטיפול 30,000 ק"מ.

שני דברים משעשעים בהטבה הזאת הם ראשית לכל שמדובר בהנחה צנועה ממחיר החלקים בלבד, כלומר לא ממחיר הטיפול כולו, ויתרה מכך: היות שחלק מכלי הרכב הם כבר בני 12 – סביר שהבעלים שלהם מטפלים בהם במוסכים מורשי משרד התחבורה שגובים סכומים נמוכים מעלות הטיפול במוסכים מורשי יבואן.

חשוב להדגיש שההסדר הזה לא רק סוגר ואוטם באופן מוחלט את כל האפשרויות האחרות לתבוע את נציגי קיה בעניין הזה (למעט אם בעלי רכב יודיעו לבית המשפט שהם לא מעוניינים להיות חלק ממנו) – הוא גם מוגבל לשנתיים בלבד ולאחר מכן בעלי הרכב יוכלו רק "לדבר ללמפה".

ה"הישג" של ההסדר הזה, לעומת הסדר לא מוצלח דומה שנחתם בין אותם עורכי דין לנציגי קיה בקשר לדשבורדים של קיה ספורטז' – הוא שבעלי סיד עם דשבורדים סדוקים ייאלצו לשלם 1,872 שקלים לעומת 2,600 שקלים שנדרשים כעת מבעלי ספורטאג'.

סדקים באפילה

הנתון המעניין ביותר שנחבא בתוך הסדר הפשרה ומעיד גם על החולשה העיקרית שלו נוגע לפרשה-האחות של סדקים בדשבורדים של קיה ספורטאז'. מ"דוח ביניים" שהוגש באותו נושא עולה שעד היום בוצעו רק 411 החלפות של דשבורדים סדוקים וזאת למרות שחלפו כבר יותר משנתיים מאז אישור ההסדר. המשמעות היא שההסדר ההוא, שהוגבל ל-6 שנים מתאריך הייצור של הרכב ולכן כבר לא מועיל לנתח הארי של בעלי רכב שסובלים מן התופעה, עזר למעט מאוד בעלי רכב.

אלינו, למערכת TheCar, מגיעים כמעט מידי חודש תלונות חדשות של בעלי ספורטאז' שטוענים שהדשבורדים שלהם סדוקים אבל הם מעולם לא שמעו על ההסדר הקודם. למרבה הצער – חלקם לא רק שלא יכולים ליהנות ממנו מפני שכבר חלפו יותר משנתיים מאז אישור ההסדר – הוא גם מונע מהם אפשרות לתבוע את קיה ואת נציגיה.

אותה טעות (ואולי זאת לא טעות אלא כוונת מכוון) שנעשתה בהסדר הקודם קיימת גם בהסדר הנוכחי: רוב הנפגעים בכלל לא מודעים לכך שהוגשה בשמם תביעה, והם גם לא יוכלו לדעת שהושג הסדר ומה משמעות ההסדר הזה עבורם. השאלה הנשאלת היא לאן נעלמה הדרישה המקורית לחייב את נציגי קיה לזמן את בעלי הרכב לתיקון יזום, ולכל הפחות לשלוח אליהם מכתבים כדי ליידע אותם על ההסדר שהושג?

בית המשפט רוחץ בניקיון כפיו כשהוא מאשר בימינו פרסום הסדר פשרה בשני עיתונים יומיים ובנבכי האתר השיווקי של המותג וזאת גם מפני שרוב בני האדם כבר מזמן לא קוראים עיתונים מודפסים ובעיקר מפני שאפילו מעט האנשים שעדיין קוראים עיתונים לא טורחים לקרוא מודעות משפטיות. במילים פשוטות: לרוב בעלי קיה אין סיכוי להיחשף להסדרי הפשרה שכביכול הושגו עבורם, ולא מיותר לשאול את עצמנו מי מרוויח מהסתרת ההסדר?

צריך לומר את זה בקול רם: במורד פסק דינה מציינת השופטת הדס עובדיה שפרשת הדשבורדים הסדוקים של קיה ספורטאז' "מהווה מעין ניסוי אמפירי המאפשר לנבא במידת וודאות הקרובה לוודאי את צפי המימוש בהליך זה. בעלי רכבי קיאה ספורטאז' וקיאה סיד הנכללים בקבוצה נחזים להיראות כדומים בהלך רוחם והתנהגותם הצפויה".

צא ולמד שאם כעבור שנתיים מאישור ההסדר הקודם בוצעו רק 411 החלפות דשבורדים באחד הדגמים הפופולריים ביותר של קיה בישראל – כמה בעלי קיה סיד צפויים "ליהנות" מן ההסדר החדש (וכאמור – איך הם בכלל אמורים לדעת עליו)?

החלטה שיפוטית שגויה נוספת, שגם היא, למרבה הצער, הפכה לשגורה מאוד בהליכים כאלה, היא הסכמת בית המשפט לבקשת הצדדים לפטור ממינוי בודק. כפי שמסבירה היטב השופטת הדס עובדיה בעצמה – "מטרת מינוי הבודק היא לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה כדי לשמור על האינטרסים של הקבוצה ולהבטיח שההסדר הוא סביר והוגן מבחינתם וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת".

נדמה שאפילו בכתבה הקצרה שזה עתה קראתם הועלו די והותר תהיות שראוי היה שייבחנו על-ידי בודק, מה גם שבמקום אחר בפסק דינה מציינת השופטת הדס עובדיה ש"לא ידוע בוודאות כמה מחברי הקבוצה יבחרו לממש את ההטבה". בנסיבות אלה ראוי היה שמישהו אובייקטיבי יפקח על ביצוע אופטימלי ואפקטיבי של ההסדר.

הדשבורד שלכם סדוק? נתקלתם בתקלה סדרתית אחרת? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

יש לכם יונדאי או קיה עם תיבת הילוכים רובוטית? אם לא תפעלו מיד זה עלול לעלות לכם ביוקר

קרסו מוטורס, פריסבי, מציגים: איבדנו את הבושה

ניצחון אדיר לבעלי הרכב: סטלנטיס תחזיר כסף לנפגעי כשל האוריאה

The post בסודי סודות: בעלי קיה סיד יכולים להחליף דשבורד סדוק תמורת 1,872 שקלים appeared first on TheCar.

כמעט בכל מבחן דרכים בשנים האחרונות מצאנו את עצמנו כותבים שהתוצאה מסוכנת: כדי להפעיל את מיזוג האוויר, להחליף את מקור השמע ברכב או לפתוח חלונות צריך לדפדף בין תפריטים על מסך המגע, וזה גורם לאובדן קשר עם מה שמתרחש על הכביש.

לא עוד!

מנהלי פרויקט הבטיחות החשוב ביותר בעולם הרכב, Euro-NCAP אשר שינה לפני כ-25 שנים מקצה לקצה את ההתייחסות של תעשיית הרכב לבטיחות, קיבלו החלטה מתבקשת מאליה והודיעו שהחל מינואר 2026 הם לא יעניקו ציון מרבי לכלי רכב שלא יימצאו בהם כפתורי שליטה פיזיים לפונקציות שנעשה בהן שימוש רב.

ל-Euro-NCAP אין אמנם סמכויות רגולטוריות, והוא לא יכול לחייב את יצרניות הרכב לעשות דבר, אבל יש לו כלי נשק הרבה יותר אפקטיבי: אף יצרנית רכב לא יכולה להרשות לעצמה לפשל במבחנים ולוותר על ציון מרבי של חמישה כוכבים.

יצרניות רכב טוענות אמנם שהן העבירו את השליטה בפונקציות שונות אל מסכי המגע והעלימו כפתורים פיזיים לטובת "יעילות" או רצון להציע "אווירה הי-טקית" – אבל אל תאמינו לשטויות האלה. לוויתור על כפתורים פיזיים יש סיבה הרבה יותר פשוטה: כסף.

מאחורי כל כפתור, מתג ומנוף פיזי בתא הנהג יש מערכת חשמל שכוללת צמת חוטים, מגעים, מחברים ומקור מתח. התקנת כל כפתור דורשת הנדסה הרבה יותר מסובכת מכפי שניתן לדמיין כך שאף חוט לא יפריע לחוטים אחרים ולמערכות אחרות בלוח המכשירים ובתא הנוסעים.

העלמת מתגים חוסכת ליצרניות הרכב המון כסף וזמן פיתוח ומעניקה להן גמישות גדולה לשינויים ושיפורים גם בכלי רכב קיימים – באמצעות עדכוני תוכנה פשוטים.

אלא שהמחיר כבד: כאשר נהג מפנה את המבט שלו מן התנועה סביבו כדי לחפש תפריט על מסך מגע ונאבק ללחוץ על זכוכית במיקום מדויק גוברים מאוד הסיכויים לתאונה קשה.

מוטב מאוחר

כמה מיצרניות הרכב, פולקסווגן למשל, הודיעו כבר בשנה שעברה שהן מתכננות להחזיר כפתורים פיזיים, וזאת בעקבות תלונות של משתמשים, וחלקן כבר החלו לעשות את זה.
מעתה כבר לא תהיה ברירה לכל יצרניות הרכב. ינואר 2026 נמצא כבר "מעבר לפינה" במונחי זמן פיתוח בתעשיית הרכב, ומי שלא תהיה ערוכה לתקן את הכשל הזה ולהציע כלי רכב עם כפתורי שליטה תוך פחות משנתיים תהיה בבעיה.

אנשי Euro-NCAP עדיין לא פרסמו את רשימת הפונקציות שיהיו חייבות לקבל שליטה פיזית אבל סביר שהיא תכלול לכל הפחות את האיתות, צופר, פתיחת חלונות, שליטה במגבים ומתזים, וצריך לקוות שגם את תפעול מיזוג האוויר ופונקציות בסיסיות של מערכת השמע כמו כיוון עוצמת הקול ובחירת מקור השמע ותחנות רדיו.

לקריאה נוספת:

לבעלי רכב נמאס מעיצוב עלוב ומטכנולוגיה מיותרת במכוניות שלהם

האם וולוו צועדת צעד קדימה או שני צעדים לאחור?

חוזרים למוטב: פולקסווגן מחזירה את הכפתורים הפיזיים אל תא הנהג

The post תחילת הסוף של מסכי מגע מעצבנים ברכב: Euro-NCAP מאלץ את יצרניות הרכב להתקין כפתורים ומתגים כתנאי ל-5 כוכבי בטיחות appeared first on TheCar.

פולקסווגן הייתה יצרנית הרכב הראשונה שהשיקה מסך תצוגה במקום לוח שעונים במכונית עממית, והתצורה הזאת הופכת בשנים האחרונות יותר ויותר פופולרית בזכות שתי סיבות פשוטות: לקוחות אוהבים את זה ומוכנים לשלם תוספת מחיר מפני שזה נתפש בעיניהם כשדרוג, ואילו יצרניות הרכב אוהבות את זה מפני שזה מפשט את לוח המכשירים, מאפשר להן לוותר על תצוגות פיזיות באמצעות מחוגים ונורות, והופך את תהליך הייצור לפשוט וזול יותר. מסכי מגע מאפשרים ליצרניות לוותר על מתגים פיזיים שדורשים מקום פיזי וגם חיווט, ומאריכים את משך זמן ההרכבה של מכונית.

אחד היתרונות האובייקטיביים של צגי תצוגה, ביחס ללוחות מכשירים קונבנציונליים, הוא שהם ניתנים לעיצוב אינסופי: לא רק שנהגים יכולים לבחור מבין מגוון תצוגות – היצרנים יכולים גם לעדכן את התצוגות הללו באמצעות עדכוני תוכנה במהלך חיי המכונית ולהוסיף לה סוגי תצוגה חדשים. עליית המדרגה שמציב כעת המסך הקעור של בוש מוסיפה לכל האמור כאן גם ממד נוסף של בהירות וחדות שלא קיימת במסכי התצוגה השטוחים.

מסך התצוגה הקעור של בוש הוא, כמובן, ברזולוציה גבוהה, ונוסף למידע החיוני שחייב להיות מוצג תמיד (מהירות נסיעה, מחווני איתות ותצוגות אזהרה) – הנהג יכול לבחור מה התצוגה שחשובה לו ברגע נתון, למשל תצוגת ניווט או תצוגה של מערכות הסיוע לנהיגה. לדברי בוש, "הסוד שמאחורי החדות והניגודיות הייחודיים בצגים החדשים הוא תהליך ייצור חדש (שכולל הצמדת חלקים של המסך באמצעות נוזל פטנטי) והתוצאה היא צמצום של כ-75% בכמות האור שמשתקף על המסך, אפילו באור שמש מלא. כאמור, אנשי בוש מדגישים שהתמונה החדה שמקבל הנהג תורמת לבטיחות הנהיגה, והם מסבירים את זה בכך שקל יותר לנהג להבחין במידע החיוני שמוצג לו במהלך נהיגה.

"העקמומיות של המסך", טוענים הגרמנים, "מחקה את העקמומיות הטבעית של עין אנושית וכתוצאה מכך קל יותר לנהג להבחין בפרטים אפילו בקצה המסך". בנוסף, לטענתם, תהליך הייצור של המסך "משלב מספר רב של תצוגות דיגיטליות" ובתוך כדי כך מקטין את הרוחב שנדרש כיום ממסך שטוח, כלומר שהוא צורך פחות מקום פיזי בתוך לוח המכשירים של הרכב.

חלק עיקרי של המערכת החדשה, שבו צריך להתנסות כדי לדעת אם הוא עומד בהבטחות, הוא מערכת שליטה חדשה לבחירת התפריטים, אשר לטענת בוש הונדסה באופן אינטואיטיבי שגורם פחות הסחות דעת של הנהג בעת נהיגה. בין אם הנהג בוחר ברשימת אנשי הקשר בטלפון שלו, ובין אם בתצוגת המהירות או המרחק מן הרכב שקובעת מערכת בקרת השיוט האדפטיבית – המשחק בין התפריטים אמור להיות אינטואיטיבי ומהיר כדי שלא לגרום לאובדן הריכוז בנהיגה. כך, למשל, המערכת מאפשרת – לדברי הגרמנים – להגדיר באופן קל ופשוט את קנה המידה של המפה בתצוגת הניווט וכך להתמרכז או להרחיב את שטח המפה שמוצג.

החשש הטבעי של לקוחות בכל כניסה של טכנולוגיה חדשה הוא מפני תקלות יקרות, בעיקר כאשר הלקוח שבוי בידי ספק בודד, אבל הגרמנים מבטיחים שהמערכת החדשה שלהם עברה מבחנים קשים מאד של רעידות, שינויי טמפרטורה, עמידות בפני השראה חשמלית ועוד.

כרגיל, אפשר לצפות שהמסך הקעור של בוש, ולאחריו גם של יצרניות אחרות, יופיע בשלב ראשון במכוניות יוקרה או כאופציה בתוספת תשלום במכוניות יקרות, ויחלחל אט אט גם לכלי רכב עממיים יותר. על פי החזון של חברת הארמן, למשל, כפי שהוצג לפני כשבועיים בוועידת התחבורה החכמה בתל-אביב, מסכי התצוגה עומדים להפוך לממשק העיקרי בין כלי הרכב לנהגים ולנוסעים כבר בעתיד הקרוב, והגודל הפיזי שלהם בתוך כלי הרכב צפוי לגדול במהירות רבה, ככל שהם ימלאו יותר ויותר פונקציות.

The post מסך התצוגה הקעור מגיע אל לוח המכשירים במכונית appeared first on TheCar.