הלוגו החדש נחשף בשלב ראשון באתרי מדיה יפנים ולאחר מכן צוטט על-ידי אתר הרכב האמריקני AutoGuide, והוא נראה כמו גרסת סקיצה גרפית של הלוגו הנוכחי והמוכר שלה.

ייתכן שמה שעומד מאחורי הצורך של מאזדה לשנות את הסימן המסחרי שלה בפעם השלישית מאז תחילת האלף הנוכחי היא השימוש האינטנסיבי במדיות דיגיטליות בכלל ובמכשירים ניידים בפרט, כאשר חברות רבות – בעיקר מתחום הטכנולוגיה – מעדיפות להשתמש בלוגואים דו-ממדיים. הבעיה היא שהתוצאה – מעין סכימת פחם של הלוגו המוכר – עלולה להיראות פשוטה מידי לעין של מי שרגיל ללוגואים צבעוניים ומלאי חשיבות עצמית.

בשנים האחרונות שינו רבות מיצרניות הרכב את הלוגואים שלהן, וחלקן, סיטרואן למשל, חזרו למראה 'רטרו' שבין השאר מזכיר את הוותק הרב שלהן. גם ג'נרל מוטורס, פולקסווגן, ניסאן, הונדה ואפילו מיני הציגו עיצוב מחודש לסמלים שלהן.

מבחינת מאזדה – שרק רשמה את הסימן המסחרי אבל לא פרסמה שום מידע רשמי לגביו, ייתכן שמדובר בתוכנית מגירה או בלוגו שמיועד לנישה ספציפית – למשל לכל רכב חשמליים, או לקראת חגיגות ה-35 שנים ל'מיאטה', או אפילו למיתוג מחדש של אריזות החלפים המקוריים. בכל מקרה, הבקשה שהוגשה ביפן לסימן מסחרי, שכוללת שני לוגואים חדשים של מאזדה, מעלה תהיות שמא מדובר ב(עוד) שינוי מיתוג של יצרנית הרכב הקטנה והאהודה מהירושימה.

ההיסטוריה המקוצרת

לוגו ה'כנפיים' המוכר לנו של מאזדה הוצג על-ידה לראשונה בשנת 1997, כחמש שנים לאחר שהמותג היפני הגיע לישראל. עד אז עוצב הלוגו של מאזדה כעיגול בתוך אליפסה, למרות שדווקא זה ייצג במידת מה את חיבוק הדב שמאזדה הוסיפה לקבל במשך לא מעט שנים מפורד האמריקנית. בכל מקרה, מאז ועד היום עודכן הלוגו הזה שלוש פעמים.

מאזדה עדיין לא פרסמה התייחסות רשמית לפרסומים אודות הלוגו החדש שלה ובאתר הרשמי שלה מוסבר שעיצוב הלוגו – עם כנפיים בתצורת V – "מייצג את המרדף אחר שיפורים מתמשכים כדי להניע צמיחה עוצמתית ומתמשכת… ולגמישות החשיבה, היצירתיות, החיוניות, טוב הלב והחוסן של החברה". אנשים פשוטים יותר, כמו הח"מ, מסתפקים בדמיון בין הסמל לבין האות הראשונה בשם החברה – "M".

מאזדה נוסדה במקור בשנת 1920 תחת השם Toyo Cork Kogyo Co והחלה לייצר כלי רכב רק בשנת 1931, כעשור לפני שיפן נכנסה למלחמת העולם השנייה. מכונית ארבע גלגלית ראשונה שעליה הודבק סמל של מאזדה – R360 – הושקה רק בשנת 1960 והשימוש בשם מאזדה כשם המותג החל רק בשנת 1984.

לאורך חיי החברה היא שינתה, החליפה ועיצבה מחדש את הלוגו שלה כ-16 פעמים. הלוגו הראשון, משנת 1920, החזיק מעמד שמונה שנים וזה שאחריו שרד רק שלוש. כאשר מאזדה החלה לייצר רכב, בשנת 1931, היא פעלה בשיתוף פעולה הדוק עם מיצובישי ולוגו שלושת היהלומים היה חלק מן הזהות התאגידית למשך 3 שנים.

בשני העשורים הבאים מאזדה השתמשה בלוגו אלפביתי, ובשנת 1936 הופיע לראשונה סמל שכלל שלושה גלים בצורת M. במשך שני העשורים הבאים שימש את החברה עיצוב מחודש של המילה מאזדה, שכלל (החל משנת 1955) גם סמל.

The post מאזדה ממציאה את עצמה מחדש בפעם השלישית ב-25 שנים appeared first on TheCar.

החברה הגרמנית המפורסמת פשוט עדכנה את הסמל הוותיק שלה, החליפה את הטבעת ההיקפית השחורה שלו באחת שקופה, ועיצבה אותו באופן שטוח, במקום זה שבעבר נראה יותר תלת-מימדי. החדשות הופכות להיות קטנות אף יותר כאשר מתברר שהסמל המחודש בכלל לא יתנוסס על גבי מכוניות, לפחות בעתיד הקרוב.

הסיפור של ב.מ.וו. לא ייחודי לה. לפני מספר חודשים הציגה גם פולקסווגן סמל חדש, וגם הוא לא היה הרבה יותר מאשר שינוי עיצובי קל לסמל הקודם. למעשה, כאשר בוחנים את הדברים לעומק מתגלה שיצרניות רכב כמעט ולא משנות את הסמלים שלהן, וזאת פשוט מכיוון שהן לא יכולות להרשות את זה לעצמן.
סמלי המותג של יצרניות הרכב הם בין הסימנים הגרפיים המוכרים ביותר בעולם. אנחנו רואים אותם בכל מקום ורבים (לאו דווקא חובבי רכב) מזהים בקלות את יצרנית המכונית גם בלי לקרוא את הכיתוב מאחור. לכן, שינוי סמל מהווה הימור גדול עבור יצרנית רכב, ועדיף לה להסתפק בעדכון. כל זאת, כמובן, עוד לפני שדיברנו על העלויות העצומות של החלפת שילוט ועיצוב באלפי אולמות תצוגה ברחבי העולם.

מצד שני, עיצוב גרפי הוא דרך פשוטה, יעילה ולא ממש יקרה כדי להחצין שינוי והתאמה לרוח הזמן. סמל אפשר להחליף במהירות יחסית, ומנכ"ל טרי כמו אוליבר זיפצה (Zipse) בב.מ.וו. יכול להנכיח שינויים שמבוצעים בחברה גם מבלי להמתין להשקת דגמים חדשים.
יצרניות מכוניות עדכנו את הסמלים שלהן בעבר, אך כעת נראה שהצורך הפך להיות דחוף יותר. בעולם הדיגיטלי משתנה גם השפה הגרפית בקצב מואץ. כך, למשל, גוגל הציגה לאחרונה סמל חדש לאפליקציית המפות שלה, החמישי במספר בעשור האחרון, מיקרוסופט מעדכנת את הסמלים של תוכנות אופיס בכל גרסה, והגלגול האחרון, שהוצג ב-2019, היה החמישי בעשור.

יצרניות רכב בוחרות בדרך ביניים. הן מחדשות את הסמל בצעדים קטנים וכמעט לא מורגשים, וכך מקרינות חידוש מבלי לפגוע בלקוחות ותיקים. מידי מספר שנים מותחת רנו את המעויין הוותיק שלה ומשנה את אותיות הלוגו, פיג'ו מנפחת את שרירי האריה שעל הסמל שלה ואילו שברולט משנה את הצבע של "עניבת הפרפר" שמזוהה איתה. כל אלה בוצעו באמצעות שינויים גרפיים עדינים (שלעיתים לוו בהרעשת יחסי ציבור), ורק לאורך זמן אפשר להבחין בהם. כך, למשל, סיאט שומרת על עיצוב ה-S המסוגנן שלה אם כי הסמל הנוכחי שלה פשוט בהרבה מזה שהחל את האבולוציה, בשנות השמונים.

ישנם אמנם סמלים ששונו באופן ניכר יותר ואף הוחלפו באופן מוחלט, אלא שלרוב הדבר לא מבשר טובות לגבי המותג. פיאט, למשל, שינתה לא מעט פעמים את הסמל שלה במהלך ניסיונות חוזרים ונשנים לאושש את החברה ממשברים מרובים. בפעם האחרונה שזה קרה, בשנת 2006, החברה הציגה סמל שהיה מבוסס על סמלים ותיקים, משנות החמישים. קריצה נוסטלגית זאת התאימה בשעתו לעיצוב של פיאט 500 שהושקה במקביל. קרייזלר ודודג' שינו את הסמלים שלהן אחרי פשיטת הרגל של שנת 2009 (דודג' תרמה את הסמל המוכר שלה למותג הטנדרים החדש של הקבוצה, ראם) וגם קדילאק מרבה לערוך שינויים בסמל, כחלק ממסע חיפוש הזהות של המותג הותיק.

עם זאת, אל נא תחשבו שחברות המיתוג לא זוכות להכנסה מענף הרכב. יצרניות משקיעות המון כסף במותגי משנה חדשים, החל מחטיבות ספורט דרך סדרות של מכוניות חשמליות (i של ב.מ.וו. ולאחר מכן EQ של מרצדס למשל) וגם בחטיבות חדשנות ושירותי ניידות שכמותן כבר יש כיום לכל קונצרן גדול.

The post מדוע יצרניות רכב לא משנות את הסמלים שלהן? appeared first on TheCar.