לפני אי אילו שנים נסעתי יחד עם ידידי, אמנון גופר, על הכביש התלול והצר שמתפתל אל פסגתו של הר אדיר.

"מכאן", אמר אמנון, "תראה את הגבול בין ישראל ללבנון – בצבעים".

לא הבנתי על מה אמנון מדבר, אבל עצרנו את המכונית בצד הדרך והתחלנו ללכת, שפופים, מתחת לענפים הדוקרניים של עצי אלון סבוכים. כאשר הגענו אל המדרון הצפוני מצאנו פתח פעור בין העצים, שיצר חלון אל מראות נוף מרהיבים לכיוון גבול הצפון.

התמונה שנגלתה לנו אכן סימנה בצבעים ברורים את המציאות בשטח: קו ירוק של צמחייה עבותה נמתח באופן ברור מכיוון ישראל ועד לנקודה שכל מה שמצפון לה נראה צחיח ושומם.

"שם", הצביע אמנון על השטח החשוף, "נמצאת ארץ שנקראה פעם "ארץ הארזים", והיא אכן הייתה ירוקה ופורחת. כעת משתרעת שם שממה, מרחבי ארץ ללא צמח, שיח או עץ. המלחמות בלבנון הפכו אותה לשממת אלוהים מוכת טרור ואלימות".

אכן, ממרום הגליל אי אפשר היה שלא להיזכר בימים רחוקים שבהם לבנון נחשבה לאי של שפיות במזרח התיכון, מדינת נופש ומסחר עשירה ונינוחה עם עיר בירה, ביירות, שנודעה בשעתו כ"פריז של המזרח התיכון".

כאב הלב על גורלה של ארץ יפה, על גורל המזרח התיכון כולו שלוהט כיום באש הקנאות הדתית והאינטרסים הכלכליים והפוליטיים של מדינות זרות, וגם עלינו, שנגררים מעת לעת בעל כורחנו אל הכאוס שמסביב.

כאשר חזרנו למכונית ונסענו משם ידענו שאותה נקודה נסתרת בין עצי האלון ראוי לה שתהיה נקודת תצפית פתוחה לקהל.

לפני ימים ספורים שבתי אל הר אדיר והתקבלתי עם מזג אוויר צונן, רוחות זועפות וגשם טורדני. טיפסתי אל אותה נקודה שממנה צפינו אל הלבנון והגעתי אל מרפסת תצפית חדשה שנבנתה כגל עד לזכר 121 בנינו שנהרגו במלחמת לבנון השנייה.

הר אדיר (בערבית: ג'בל עדתיר) הוא בין הגבוהים שבהרי הגליל, פסגתו מתנשאת לרום של 1,008 מ', והוא בולט למרחוק בגלל שלל האנטנות שמזדקרות מפסגתו.

מדרונותיו התלולים מכוסים בחורש אלונים צפוף: אלון מצוי ואלון התולע, ובת לוייתם הקבועה, האלה הארצישראלית.

בין האלונים ניכרים בצבעי הגזע החומים-אדמדמים עצי קטלב אחדים, וגם עוזרר קוצני, ומביני דבר מזהים בתוך הסבך גם עץ נדיר יחסית – חוזרר החורש.

לפני כשלוש שנים פנו משפחות חללי מלחמת לבנון השנייה אל רשות הטבע והגנים, לקרן הקיימת לישראל ואל צה"ל, וביקשו להנציח את הבנים והבת בנקודה שצופה אל לבנון.

ה"חלון" שבו ביקרתי עם אמנון לפני שנים אחדות נבחר, בצדק, כנקודה המתאימה, ולאחר תכנון אדריכלי נבון נבנתה במקום מרפסת עץ יפה שנשלחת בהתרסה אל הנוף.

מן המרפסת הענקית קל להבחין באתרי הקרבות של מלחמת לבנון השניה, שהשנה, בקייץ, ימלאו לה עשר שנים.

על קו המעקה בקצה המרפסת הוצבו לוחות הנצחה לזכר הלוחמים, שלטים שעליהם משורטטות מפות עם הסברים אודות מהלכי המלחמה.

שביל מתפתל באפלולית שבין עצי האלון ומוליך אל נקודת התצפית, וכאשר מגיעים אליה נפתחים מראות הנוף באחת.

הדרך אל התצפית עדיין לא הוכשרה לטובתם של בעלי מוגבלויות, וכדי להגיע אליה יש להחנות את כלי הרכב ליד שער ברזל ולצעוד ברגל מרחק של כ-250 מטרים על שביל כורכר.

כך מגיעים: נוסעים על כביש הצפון (899) ומערבית לצומת חירם, ליד הישוב מתת, פונים אל העליה להר אדיר.

לחובבי ומטיבי לכת: שביל תלול מאוד, באורך של כשני קילומטרים ובסימון שבילים ירוק, יורד מן הפסגה ומתחבר אל כביש 899, לא רחוק ממערת פער.

הצעות נוספות לטיולי סוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: הר אדיר אל מול הלבנון appeared first on TheCar.

עם זאת, לא מדובר ברכב שהרכיבו מגרוטאות בחצר האחורית של מוסך לא רחוק מהבונקר של נסראללה, אלא ברכב מושקע מאוד המציג עיצוב כוחני מושך במחוזות שבין למבורגיני למכונית שרירים אמריקאית וכולל גוף מכונית המכיל בעיקר חלקי קרבון אשר נבנה בסניף האיטלקי של חברת מגנה שטייר בטורינו ומנוע בוקסר 6 צילינדרים המבוסס על מנוע מה-911 ומגיע מ-RUF, סדנה המתמחה בשיפורים לדגמי פורשה, שמחלצת ממנו לא פחת מ-770 כ"ס.

לטענת החברה הלבנונית, המחזיקה גם סניף בדובאי, שילוב בין מרכב קל עם משקל עצמי של כ-1,380 ק"ג לבין מנוע עוצמתי מעניקים למכונית העל מהמידל-איסט ביצועים שומטי לסתות עם תאוצה מעמידה למאה קמ"ש ב-2.8 שניות ומהירות מרבית של 395 קמ"ש.

מעבר לביצועים המכונית כוללת גם שלל גאדג'טים ואביזרים שמבטיחים לעשות נעים למי שיצטיידו בה ומעבר לסטנדרט המתבקש היא כוללת גם מערכת מולטימדיה שבמקום מסך הפעלה סטנדרטי מציג את ממשקי התפעול בהולוגרמה תלת ממדית ופנסים ראשיים בהם משולבים לא פחות מ-420 אבנים יקרות ויהלומים.

על אף שמדובר ביצרנית עלומה ללא מסורת ומוניטין, W מוטורס כיוונה גבוה ולטענתה ההייפר-ספורט היא לא סתם מכונית עם מנוע גדול לביצועים בקו ישר. יתרה מזאת, בחברה לא מתבלבלים ומציינים כי המכונית ממוצבת מעל מרבית דגמי פרארי ולמבורגיני ה"המוניים".
תג המחיר יומרני לא פחות ועומד על 3.4 מיליון דולר, יותר מהמחיר של רכבים כמו "לה פרארי", פורשה 918 ואפילו בוגאטי ויירון. ה"לייקאן הייפר-ספורט" יוצרה במהדורה מוגבלת מאוד של 7 יחידות וזכתה לחשיפה גדולה על המסך הגדול בסרט "מהיר ועצבני 7" .

על אף שעד כה לא ידוע, למעט משטרת אבו דאבי שצירפה לייקאן לצי הניידות האקזוטיות שלה שכולל בין היתר רכבי פרארי, למבורגיני, אסטון מרטין, בוגאטי ומקלארן, על לקוחות פרטים שרכשו אחת,בחברה מאמינים שבקטאר, דובאי ושאר מדינות המפרץ יש לקוחות עם תזרים מזומנים בלתי מוגבל, אוסף של מכוניות על אקזוטיות ובעיקר גאווה ערבית אשר בהחלט עשויים לראות במוצא הלבנוני יתרון.

פסטיבל פבל ביץ' הוא ככל הנראה הדבר אחרי מרוחק מהמציאות המדממת כאן במזרח התיכון.
מדובר באירוע שנחשב ליוקרתי מאוד בעולם הרכב ובקרב אספנים בפרט והופעה בו ללא ספק מעניקה ללבנונית גושפנקה של איכות שמוכיחה שמהאזור המטורף בו אנו חיים ניתן לייצא עוד כמה דברים חוץ מטרור רצחני, חביות נפט, חומוס ורכבי סוסיתא.

(צילומים מתוך עמוד האינסטגרם של לייקאן)

The post עם תג מחיר של 3.4 מיליון דולר, המתחרה של פרארי מלבנון עושה את אמריקה appeared first on TheCar.