במכרז ליסינג של רכבת ישראל יורשו להשתתף מכוניות שמצוידות בשתי כריות אוויר בלבד. למה? אולי בגלל שעובדי הרכבת קשוחים, ולכן הם אינם זקוקים להגנה מרבית. אך למה דרישה לפיה הרכבת תתחייב לאסור על עובדיה לנהוג במכוניות תחת השפעת סמים נענתה ב"לא מקובל"?

בימים אלה מקיימת רכבת ישראל מכרז להחכרת כ-270 כלי רכב עבור עובדיה. חלק קטן מכלי הרכב נועדו להיות רכבי עבודה, אך רובם מוגדרים כ"רכבי שירות לעובדי השדרה הניהולית של הרכבת, בעלי מאפיינים של כלי רכב פרטי". ומה הם המאפיינים של כלי רכב פרטי, לפי גישת רכבת ישראל?

ובכן, מלבד אביזרים כמו מערכת שמע מקורית (עם שקע USB, כמובן) ומערכת מיגון "בהתאם לדרישות חברת הביטוח", נראה שבכל הנוגע לבטיחות, רכבת ישראל מפגרת בשנים לא מעטות אחרי הנהוג בשוק הרכב: "2 כריות אוויר לכל הפחות", מבהירים שם במפרט הטכני של מכרז של הליסינג.

מכוניות בעלות שתי כריות אוויר הן מחזה נדיר בישראל: מאז יושמה רפורמה במיסוי כלי רכב ב-2005, ירד בהתמדה שיעור המכוניות שאבזורן הבטיחותי כה דל. בשנת 2005 כ-48% מכלי הרכב הפרטיים צוידו בשתי כריות אוויר בלבד, אך כבר ב-2009 ירד שיעור כלי הרכב בעלי שתי כריות אוויר ל-6%, בזמן ש-71% מכלי הרכב הפרטיים שנמכרו באותה שנה צוידו בשש כריות אוויר או יותר. כיום, הרוב המוחלט של כלי הרכב הפרטיים מצוידים בשש כריות אוויר לפחות, ורוב כלי רכב המסחריים מצוידים בארבע כריות אוויר.

למעשה, בזמן שברכבת ישראל מוכנים להסתפק בשתי כריות אוויר בלבד (או "לכל הפחות", בלשון המכרז), רשות המסים מעניקה הטבות מס רק לכלי רכב פרטיים שמצוידים בשבע כריות אוויר לפחות, או שש כריות אוויר בכלי רכב מסחריים. זאת, במסגרת רפורמה שיושמה לפני כשנה, ומטרתה עידוד רכישה של כלי רכב בטיחותיים – למשל באמצעות מתן הטבות מס לכלי רכב שמצוידים במערכות בטיחות מתקדמות כמו בקרת סטייה מנתיב ומערכת לניטור מרחק מכלי רכב אחרים. אולם, נראה ששמועות אודות הרפורמה טרם הגיעו אל עורכי המכרז ברכבת ישראל.

השפעת סמי הזיה וסמים נרקוטיים
דרישות הבטיחות הלקויות אינן הדבר היחיד שמעורר תמיהות במכרז הליסינג של הרכבת. לאחר שפורסם המכרז, פנו כמה חברות ליסינג אל הרכבת בבקשה לקבל הבהרות בנושאים שונים. למשל, הרכבת התבקשה להתחייב "שעובדיה לא ייסעו בדרכים משובשות ו-או המכילות מפגעים ו-אט שאינן סלולות ו-או בדרך שבה אסורה נהיגה על-פי כל דין". תשובת הרכבת הייתה קצרה: "לא מקובל".

בהנחה שעובדי הרכבת (שזכאים למכונית צמודה) אכן נדרשים להגיע לפינות נידחות של רשת המסילות בישראל, אפשר לקבל את תשובת הרכבת. אך מה באשר לדרישה לפיה הרכבת תתחייב "שעובדיה לא ישאירו את מפתחות המכונית בתוך המכונית בעת חניה ו-או כשהרכב לא מונע, אף לא לזמן קצר בלבד, ושלא יעזבו את המכונית בלא נעילת כל הדלתות והחלונות ודריכת אמצעי המיגון"?

גם במקרה זה, תשובתה של רכבת ישראל הייתה "לא מקובל". בהנחה שהרכבת אינה מוכנה לשאת באחריות להתנהגותו של כל אחד ואחד מעובדיה, אפשר (אולי) להבין את סירובה לקבל את הדרישה.

אך הנה עוד דרישה שעלתה: אחת מחברות הליסינג פנתה לרכבת בבקשה שזו תתחייב "לאסור על עובדיה לנהוג במכונית כשהם נמצאים תחת השפעת משקאות חריפים ו-או סמי הזיה ו-או סמים נרקוטיים ו-או סמים מרדימים ולא להשתמש בה (במכונית, ש.ה) למטרות לא חוקיות".

גם לדרישה זו הייתה תשובת הרכבת קצרה וחד-משמעית: "לא מקובל".

The post עובדי הרכבת קשוחים: מספיקות להם 2 כריות אוויר appeared first on TheCar.

הונדה, ניסאן ומאזדה קוראות לתיקון של לפחות 3 מיליון מכוניות בגלל חשש מפיצוץ לא רצוני של כריות-אוויר מתוצרת יצרן יפני

גם יפנים יכולים לפשל: אחסנה לקויה של רכיבים במפעלים של יצרן יפני לייצור כריות-אוויר בטיחותיות היא ככל הנראה הסיבה לתקלה שמחייבת קריאה לתיקון של לפחות שלושה מיליון מכוניות מתוצרת הונדה, ניסאן ומאזדה.

קריאה זו לתיקון מצטרפת לקריאה לתיקון באותו נושא אשר פרסמה טויוטה כבר לפני כשבועיים, ל-1.62 מיליון כלי רכב, ולקריאות דומות שכבר בוצעו בעבר.

ארבע יצרניות הרכב היפניות, ונוסף להן גם שלוש חברות אחרות, רכשו כריות-אוויר מחברת טקאטה היפנית להתקנה במכוניות שיוצרו בין השנים 2000 ל-2002. לפני כחמש שנים החלו להתקבל עוד ועוד תלונות לגבי פיצוץ לא רצוני של כריות-אוויר, כלומר שכריות התפוצצו מבלי שהמכונית הייתה מעורבת בתאונה.

פתיחת כרית-אוויר היא אירוע מאד אלים, שכרוך בפגיעה פיזית בפניו של הנהג, רעש עצום, והסתרת שדה הראיה שלו למשך מספר שניות, לכן אין זה מפתיע שחלק מן המקרים של פתיחה לא רצונית של כריות גרמו לתאונות, מקצתן אף קטלניות.

בעבר בוצעה כבר קריאה לתיקון של מכוניות שבהן הותקנו כריות פגומות כאלה, אולם כעת מסתבר שבגלל תקלות ברישומים של טקאטה נשלחו חלקים פגומים לאותם תיקונים, לכן כעת נדרש תיקון חוזר לאותם כלי רכב. הקריאה הנוכחית לתיקון מעלה את מספר המכוניות שנקראו לתיקון בגלל תקלות אפשריות בכריות-האוויר מתוצרת טקאטה לעשרה מיליון בחמש השנים האחרונות.

לאחר שטויוטה הודיעה בשבוע השני של יוני על הקריאה החדשה לתיקון הורחבה השבוע הקריאה גם למכוניות מתוצרת הונדה, ניסאן ומאזדה. בשלב זה מגיע היקף הקריאות הנוספות לשלושה מיליון מכוניות, בהן כשני מיליון מתוצרת הונדה (כמיליון באמריקה, כ-154,000 באירופה, וכ-670 אלף ביפן).

דגמי הונדה שבהם יבוצע התיקון הם סיביק, CR-V , המיניוואן אודיסיי והקרוס-אובר 'אלמנט'. באירופה כלולים בתיקון גם ג'אז ו'סטרים'.

אצל מאזדה מדובר בכ-160 אלף מכוניות, מהן כ-90 אלף שנמכרו באירופה. דגמי מאזדה שכלולים בתיקון הם RX-8, שלא נמכרה בארץ באופן סדיר (אך מספר יחידות שלה הגיעו לכאן), וכן הדור הראשון של מאזדה 6.

אצל ניסאן מדובר ב-755,000 יחידות ברחבי העולם, מהן כ-228,000 בצפון אמריקה. דגמי ניסאן הרלבנטיים הם פאת'פיינדר, 'קיוב' (שלא נמכר בישראל), וכן אינפיניטי FX35 שלא נמכר כאן בשנים הרלבנטיות אך מספר יחידות הגיעו ביבוא אישי.

בהונדה דיווחו על כך שידוע להם על 41 תאונות שנגרמו בגלל פיצוץ לא רצוני של כריות, ובהן נהרגו שני בני אדם. בניסאן ובמאזדה אמרו שאצלם לא התקבלו דיווחים על נפגעים.

הלחות הורגת

הפגם שהתגלה בכריות-האוויר נוגע ל"מנפח" – רכיב שמנפח את הכריות בעת תאונה. רכיב זה מכיל חומר נפץ כימי, אשר מוצת באמצעות נפץ כדי לשחרר כמו גדולה של גז בתוך שבריר שניה.

החומר הכימי הזה כנראה רגיש לרטיבות, והוא נחשף אליה בשני מפעלים של היצרן בארה"ב ובמכסיקו. עם זאת, ייתכן שחלק מתהליכי הייצור הנוספים, למשל כאלה שקשורים בלחץ הדחיסה של החומר, גורמים גם הם לבעיה.

בנוסף, כנראה שהבעיה נובעת לא רק מתהליך הייצור והאחסנה במפעלים, אלא גם לאחר שהמנפחים מותקנים כבר במכוניות, כך שנראה שכריות האוויר של טקאטה רגישות באופן כללי ללחות. במקביל לקריאה הכללית לתיקון הכריזו השבוע שבעה יצרני רכב על קריאה לתיקון של מכוניות שנמכרו במדינות שבהן הלחות גבוהה.

נוסף להונדה, ניסאן ומאזדה יחליפו גם טויוטה, פורד, קרייזלר וב.מ.וו. כריות מתוצרת טקאטה במכוניות שנמכרו מדינות פורטו ריקו, פלורידה, הוואי ואיי הבתולה.

בתגובה לשאלה מדוע לא זומנו לתיקון גם מכוניות שנמכרו במדינות אחרות שבהן יש לחות גבוהה השיבו רוב דוברי החברות שההחלטה התקבלה בהתאם להנחיות מינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקני.

https://youtu.be/Gjs_n5ZVEVc

נכון לעכשיו נראה שייתכן שזהו רק קצה הקרחון: היות שטקאטה מספקת מיליוני כריות-אוויר בכל שנה למספר רב של יצרניות רכב, ובהנחה שאין הבדל בתהליכי הייצור, לא מן הנמנע שבימים או בשבועות הקרובים יצורפו יצרני רכב נוספים לתהליך, וגם הן יבצעו קריאות לתיקון.

The post 3 מיליון מכוניות יתוקנו בגלל כריות-אוויר שמתפוצצות מעצמן appeared first on TheCar.

מיליוני מכוניות סביב העולם נקראות לתיקון לצורך פתרון תקלות שקשורות בכריות-האוויר הבטיחותיות. למרות שאנחנו לא רוצים לגלות בעצמנו את התשובה, השאלה היא אם הן יפעלו כראוי ברגע האמת

כריות-האוויר הן אחד מאמצעי הבטיחות החשובים במכונית, שכולנו מייחלים לא לפגוש לעולם. אלא שבשונה מחגורות הבטיחות, ובמידה רבה גם מבקרת היציבות או ה-ABS לפניה, לעולם לא נדע האם כריות האוויר במכונית שלנו באמת תקינות וכיצד הן תתפקדנה באותו רגע שכולנו לא רוצים שיגיע.

בשבוע שעבר הכריזה חברת פורד על קריאה לתיקון של 600 אלף מכוניות לצורך תיקון תקלה בכריות האוויר הבטיחותיות. מחישוב שביצעה אתמול סוכנות הידיעות בלומברג עולה שבסיכום ארבעה וחצי החודשים הראשונים של השנה כבר נקראו יותר מ-2.2 מיליון מכוניות בארה"ב לבדה לצורך תיקון תקלות בכריות-האוויר, בארבע קריאות שונות של יצרנים שונים.

המערכת שמתזמנת את פתיחת כריות האוויר היא אחת היותר מסובכות במכונית, וכלולים בה חיישנים, צמות חוטים מורכבות, מערכת מחשוב סגורה ותוכנת הפעלה – ובכל רכיב כזה כבר התגלו עד היום תקלות שונות שהובילו לקריאות לתיקון.
לפעמים, כמו בפרשת "סוויצ'גייט" של ג'נרל מוטורס, כריות-האוויר כושלות מלהיפתח בגלל כשל תכנוני-לוגי שמנטרל אותן אם מתג ההתנעה נסגר אך המכונית עדיין בתנועה.

במקרה של פורד מן השבוע שעבר הבעיה היא בתקלת תוכנה שדורשת תכנות-מחדש, קריאה אחרת לתיקון, של חברת ניסאן, נועדה להתגבר על תקלה בחיישן המושב שלצד הנהג (אשר עלול בטעות לא לזהות את הנוסע שיושב עליו ולנטרל את הכרית שמולו), במקרים אחדים הקריאה בוצעה מחשש שכריות תיפתחנה שלא בזמן תאונה, מה שעלול דווקא לגרום לאחת כזאת, ובמקרים אחרים הסתבר שצמת חוטים כזאת או אחרת הורכבה לא נכון או עוברת דרך רכיבים אחרים שמשבשים את תקינותה.

קריאות לתיקון, בכלל, הופכות לתופעה בהיקף גדול יותר ויותר, ובתוך אלה הולך וגדל חלקן של הקריאות שנדרשות לצורך תיקון בעיות במערכת כריות-האוויר – בעיקר מפני שהמערכות הללו הופכות מתוחכמות ומורכבות משנה לשנה, וכוללות עוד ועוד כריות במקומות שונים.
כריות-אויר פשוטות הופיעו לראשונה כבר בשנות ה-70, ובסוף שנות ה-90 הן הפכו לדרישת חובה ברוב מדינות המערב. מאז הן נמצאות בכל כלי רכב חדש, ומספרן בכל מכונית גדל בהתמדה.  בישראל ניתנה בעבר הטבת מס לכרית-אוויר אחת, לנהג, לאחר מכן לשתיים, כעבור מספר שנים לארבע, וכיום מקבלות מכוניות חדשות נקודת זיכוי אחת בשיטת החישוב החדשה רק אם מותקנות בהן 7 כריות או יותר.

שתיפתח עלי, שתיפתח

קשה להמעיט בהישגי כריות-האוויר במניעת מוות ובצמצום הפגיעה ביושבי מכוניות בעת תאונות, וגם אם אי אפשר לציין מספר מדויק שעומד לזכותן ההערכה היא שמדובר במניעת עשרות אלפי הרוגים בארה"ב לבדה.
לצד זאת, מה שמטריד הם המקרים שבהם כריות תקינות יכולות היו להציל חיים, כמו את אלה של יותר מ-140 בני אדם שנהרגו בתאונות חזיתיות שבהן לא נפתחו כריות בשברולט אימפלה.

תקלה זו, ואחרות, נחקרת בימים אלה על-ידי מינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקני (NHTSA), אשר אסף עד עתה מאות תלונות לגבי עשרות דגמים שונים של כלי רכב, אך אנשיו ניצבים בפני בעיות אובייקטיביות לא פשוטות בבואם לקבוע את הסיבות שבגללן לא נפתחו כריות. כל מערכות כריות-האוויר מתוכננות במעבדות, תוך שהמהנדסים מנסים לשער כיצד יתנהגו המכוניות, בני האדם שבתוכן וכריות-האוויר במגוון רחב של מצבים. אלא שהמציאות בשטח עולה בדרך-כלל על כל דמיון וכמעט לעולם גם אי אפשר לשחזר באופן מדויק כיצד התרחשה תאונה ובאיזו מידה ביצעה המערכת את מה שהמהנדסים ציפו שתבצע.
מעבר לכך, בעוד שיצרני הרכב והספקים שלהם משקיעים משאבים אדירים בתכנון ובייצור, לרשות החוקרים הפדרליים עומדים משאבים מוגבלים מאד – בעיקר של ידע רלבנטי, וקשה לדרוש מהם להגיע למסקנות ברורות ומהירות.

בהקשר הזה חשוב מאד לציין שנדמה שלכל הפחות אחת התופעות הבעייתיות שקשורות בכריות – הנזק שהן גורמות בעת פתיחתן – צומצמה במידה ניכרת. בעבר, בעיקר בארה"ב ובעיקר בגלל האחוז הגבוה של נהגים ונוסעים שלא חוגרים חגורות בטיחות, נפגעו אלפי בני אדם מעצם הפתיחה האלימה, אך ההכרחית, של כרית האוויר, ומאות מהם – בעיקר בני אדם קטנים בגודלם וילדים, אף נהרגו.
אחד ההישגים של מפתחי כריות-האוויר בעשור האחרון הוא תכנות חכם ובניית מנגנוני הגנה שצמצמו במידה ניכרת גם את מספר פתיחות-השווא של כריות, גם את האלימות שלהן, וגם את מספר המפגשים בינן לבין אנשים לא חגורים.

הבעיה כעת היא שההצלחה הזאת היא אחד הדברים שעומדים בעוכרי המערכת, מפני שהתחכום הרב שלה, כאמור, גורם למצבים שבהם הכרית לא נפתחת דווקא ברגע הקריטי שבו היא נדרשת.

The post האם כרית האוויר באמת תציל אותך? appeared first on TheCar.