אנשי רשות הבטיחות טוענים שמנגנוני הניפוח האלה יוצרים "סיכון בלתי סביר לגרימת מוות או פציעה", ולמרות זאת, כך הם טוענים, "ARC לא קבעה שמדובר בפגם שמחייב ביצוע קריאה לתיקון… מנגנוני הניפוח (עלולים) להתיז רסיסי מתכת על יושבי הרכב במקום לנפח כראוי את כרית האוויר… (וזה) יוצר סיכון בלתי סביר למוות או לפציעה".

כריות אוויר מתוצרת ARC מותקנות בין השאר בדגמים שונים של ג'נרל מוטורס, וזו החברה היחידה כרגע שהכריזה על קריאה לתיקון שלהן בארצות הברית. סדרות ספציפיות של כריות כאלה שהותקנו על-ידי ג'נרל מוטורס וגם על-ידי יצרניות אחרות הוחזרו בעבר לתיקון ברחבי העולם וגם בישראל, אבל לא בוצעה קריאה לתיקון גורפת של כל מנגנוני הניפוח האלה. כרגע מותקנים מנגנוני ניפוח מן הדגם החשוד אצל 12 יצרניות רכב, ובאופן נרחב בדגמים שונים של קבוצת סטלנטיס (קרייזלר, ג'יפ), ב.מ.וו, יונדאי וקיה. הקריאה לתיקון של ג'נרל מוטורס החלה רק לאחר שבחודש מרץ האחרון גרם מנגנון כזה לפציעת פנים קשה לנהג של שברולט טראוורס 2017 במדינת מישיגן.

לטענת ARC, מינהל הבטיחות הגיע למסקנה לא נכונה אשר מבוססת רק על שבעה מקרים ידועים שבהם התפוצץ מנגנון ניפוח באופן שונה מכפי שתוכנן, וזאת מתוך 67 מיליון מנגנוני ניפוח שיוצרו מן הדגם הספציפי הזה ב-18 השנים האחרונות. אנשי ARC הצהירו, עם זאת, שהם ימשיכו לשתף פעולה עם מינהל הבטיחות במטרה לחקור לעומק את הסוגיה.

בשנת 2016 ביצעה ARC קריאה לתיקון של יותר מ-8 מיליון מנגנוני ניפוח – גם זאת בעקבות חקירה של מינהל הבטיחות האמריקני אשר הייתה בעיצומה כאשר נהג קנדי נהרג בשעתו במכונית מתוצרת יונדאי כתוצאה מפתיחה לא מבוקרת של כרית-האוויר. אותה חקירה החלה כשנה קודם לכן בעקבות שני פצועים מדווחים אחרים, והסתכמה, כאמור, בתיקון מיליוני מנגנונים.

נכון להיום מדובר בהיקף עצום של כריות אוויר חשודות, ואם בסופו של יום יידרש תיקון שלהן זאת תהיה הקריאה לתיקון בהיקף השני הכי גדול מאז ומעולם, אחרי פרשת טקאטה שבמסגרתה נקראו לתיקון כ-100 מיליון מנגנוני ניפוח. כל כריות האוויר שבמחלוקת יוצרו עד לינואר 2018, ומתוכן יוצרו כ-11 מיליון בארצות הברית על-ידי חברת דלפי האמריקנית (ששייכת כיום לחברת אוטוליב), וזאת בזיכיון מאת ARC. כ-56 מיליון כריות נוספות יוצרו על-ידי ARC עצמה. כלל 67 מיליון המנגנונים הותקנו, כאמור, בעשרות דגמים של 12 יצרניות רכב שונות, ולדברי ARC "אף אחת מהן לא הגיעה למסקנה שקיים פגם סדרתי במספר הגדול הזה של כלי רכב".

בינואר 2018 התקינה ARC מכשור ייעודי על קווי הייצור שלה לצורך בחינה מעמיקה של מיכלי המתכת של מנגנון הניפוח, שבתוכם מאוחסן חומר הנפץ, וזאת כדי למצוא פגמי ייצור שונים. אנשי המינהל רומזים שזה פתר את הבעיה אך אנשי ARC מתעקשים שהמקרים שבהם התגלו תקלות לא קשורים לריתוכים.

ג'נרל מוטורס לא ממתינה ל-ARC

בתוך כדי כך הכריזה כאמור ג'נרל מוטורס על קריאה לתיקון של כמעט מיליון כלי רכב לצורך החלפת מנגנוני הניפוח בכריות ARC, ואלה כוללים דגמים מסוימים של ביואיק משנות הדגם 2014-2017, וכן שברולט טראוורס ו-GMC אקדיה.

אנשי ג'נרל מוטורס פרסמו הודעה לפיה הם עדיין חוקרים את התאונה ואת הנושא בכללותו בעזרת חברת הנדסה חיצונית: "ג'נרל מוטורס מפעילה את הקריאה לתיקון מתוך עודף זהירות מפני שבטיחות הלקוחות נמצאת בראש סדר העדיפויות שלנו", נמסר בהודעה רשמית של החברה.

אנשי ג'נרל מוטורס מסרו שידוע להם על שתי תקריות דומות נוספות עם מנגנוני ניפוח מתוצרת ARC, שניהם בדגמי שברולט טראוורס משנת הדגם 2015, ובעבר הם קראו לתיקון לשתי סדרות קטנות של מכוניות עם מנגנונים כאלה, כל אחת של כ-3,000 מכוניות. לדבריהם, כל שלושת המקרים שידועים להם התרחשו בדגמי שברולט טראוורס עם אותה גרסה של מנגנון ניפוח.

לקריאה נוספת:

5 דברים שחשוב לדעת על ריקול ברכב שלך ועל הרשלנות של משרד התחבורה

ב.מ.וו לבעלי רכב משנות ייצור 2000-2006: אל תנהגו במכוניות!

The post האם גם כריות האוויר של ARC עלולות להרוג אותך? appeared first on TheCar.

נכון להיום מדובר בקריאה לתיקון הגדולה ביותר בהיסטוריה האמריקנית, שנוגעת לתקלה ספציפית אחת, וככל הידוע כלולים בה כרגע כ-33.8 מיליון כלי רכב מתוצרת 11 יצרנים.
כפי שכבר כתבנו בעבר, על אף שמדובר בסכנה אמיתית וממשית אשר אורבת בסבירות רבה מאד גם לאלפי בעלי רכב ונוסעים במכוניות בישראל – אנשי משרד התחבורה הישראלי והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בישראל עדיין רדומים, ולכל הפחות טרם ביצעו כל פעולה פומבית במטרה ליידע את הציבור הרלבנטי אודות בעיה מסכנת חיים.

כמה פשוט ככה קל

מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני, NHTSA, אשר יידע את הציבור בנוגע לתקלה ולהשלכותיה האפשריות כבר לפני מספר חודשים, העלה השבוע כלי אינטרנטי חדש שמרכז את כל המידע שצבור אצלו אודות כלי רכב שבהם נדרשת החלפת כריות-אוויר מסוכנות.
באמצעות כלי זה יכולים כעת בעלי רכב לבדוק במהירות ובקלות אם כלי הרכב שלהם כלול בקריאה לתיקון: כל שעליהם לעשות הוא להקליד לתוכו את מספר הזיהוי הייחודי (VIN) של הרכב, כלומר מספר השילדה אשר מוטבע מאחורי השמשה הקדמית בצד שמאל של המכונית ורשום גם במסמכי הרישוי שלה.

למרבה הצער, לא בטוח שכל המכוניות שנעות על כבישי ישראל עם מנגנוני ניפוח קטלניים מתוצרת טקאטה כלולים במאגר הנתונים של המינהל – היות שבאופן טבעי דואגת ממשלת ארה"ב לאזרחיה, ולמכוניות שנמכרו בתחומה – ולאו דווקא למכוניות שנמכרו מחוץ לארה"ב. עם זאת, מכוניות שיוצרו בארה"ב או נמכרו בארה"ב והגיעו לישראל – בין אם ביבוא סדיר ובין אם ביבוא אישי או מקביל, עשויות בסבירות רבה להיות כלולות במאגר זה.

במשרד התחבורה הישראלי, אשר עד היום לא הגיב לאף אחת משאלותינו בנושא זה ולבקשותינו לתגובה, כנראה לא סבורים שחובתם לנהוג כמו עמיתיהם האמריקנים וליידע את אזרחי ישראל בנוגע לסכנה שעלולה לארוב להם. ככל שידיעתנו משגת רוב הסיכויים שאנשי המשרד לא ביצעו אף פעולה אקטיבית כדי לגלות מידע כזה ולכן הם עצמם לא יודעים בכמה מכוניות ישראליות מדובר ואילו הן.

עד היום פורסמו בישראל מספר קריאות לתיקון בנושא זה, ומספר יצרנים הודיעו שבכוונתם לעשות זאת בעתיד, אבל לא קיימת רשימה פומבית מסודרת אשר כוללת את כל המכוניות בישראל שבהן נדרש תיקון.

המינהל האמריקני לוקח אחריות

מארק רוזקינד, מנהל מינהל הבטיחות האמריקני, אמר שלשום שהמינהל "יארגן ויתעדף את החלפת מנגנוני הניפוח של כרית האוויר הפגומות כדי להבטיח שאלה יוחלפו במנגנונים בטוחים מהר ככל האפשר… אנחנו קוראים לכל בעלי הרכב האמריקנים – בין אם קיבלו הודעות שקוראות להם לבצע תיקון במכוניתם ובין אם לא – להשתמש בכלי החיפוש עוד היום כדי לוודא האם הרכב שלהם כלול בקריאה לתיקון של כריות-האוויר…
במקרה שיתברר שהרכב מופיע בכלי החיפוש החדש, אבל בעל הרכב טרם קיבל על כך הודעה, קיימת סבירות רבה שבעל הרכב גם לא קיבל הודעות אחרות שנוגעות לקריאות אחרות לתיקון – לכן חשוב מאד לעשות שימוש בכלי זה".

חסכו כסף על חשבון הבטיחות

ככל שפרשת כריות האוויר הפגומות של טקאטה הולכת ונחקרת מתגלים עוד פרטים חמורים ומטרידים שקשורים אליה.
בדיון שנערך אתמול בקונגרס נחשף מכתב שנשלח בדואר אלקטרוני בין מנהלים בחברת טקאטה, שממנו עולה לכאורה שהחברה נמנעה מלבצע בדיקות בטיחות – וזאת במטרה לחסוך כסף.

בהקשר שבו נכתבו הדברים ייתכן מאד שהחלטה זאת תרמה לכך שהתקלה הקטלנית ביותר בתולדות החברה לא נחשפה מבעוד מועד, ולא ננקטו הפעולות שיכולות היו למנוע ייצור של מנגנוני ניפוח פגומים נוספים וכך להציל חיים.
הדוא"ל, שנשלח באפריל 2011 על-ידי מנהל בכיר בטקאטה, נמצא בתוך כ-13,000 מסמכים שנבחנים בימים אלה על-ידי מספר גופים שחוקרים את הפרשה.
במכתב כותב אותו מנהל בכיר ש:"ביקורות בטיחות גלובליות הופסקו מסיבות כלכליות בשנתיים האחרונות… אנחנו לא יכולים לדעת על ממצאים / פגמים מסוג זה מבלי שנעשה דבר… חלק שאינו מרותך = חיים אחד פחות, מה שמראה שאנחנו לא ממלאים את המשימה (שלנו)."

לכאורה מתייחס המייל הזה לתקופה שבין השנים 2009-2011, שבמהלכה הופסקו ביקורות בטיחות במפעל של החברה במקסיקו, ומהנדסים החליפו ביניהם מיילים אודות ריתוכים לא תקינים במכלי המתכת שמשמשים כמנגנוני הניפוח של כריות-האוויר.
מכלי מתכת אלה הם שמתפרקים לרסיסים לנוכח עוצמתו הרבה מידי של חומר הנפץ שמשמש לניפוח הכריות, ומהם מפוזרים חלקי המתכת הקטלניים.

במהלך הדיון טענו חברים בוועדת המסחר שמיילים אלה נוספים לממצאים שמהם עולה לכאורה שלחברת טקאטה יש "היסטוריה של העדפת השיקולים הכלכליים על פני שיקולי בטיחות".

נכון להיום, כאמור, ידוע על שמונה מקרי מוות ודאיים כתוצאה ממנגנוני הניפוח התקולים של טקאטה, אבל מניין זה עלול לעלות באופן משמעותי אם וכאשר תקים החברה קרן לפיצוי הנפגעים, כפי שאולצה לעשות חברת ג'נרל מוטורס ב"פרשת סוויטשגייט".

בדיון בוועדת המסחר בקונגרס אמר קווין קנדי, סגן הנשיא הבכיר של טקאטה בצפון אמריקה, שהוא לא יכול להתחייב (בעת הדיון) על הקמת קרן לפיצוי נפגעי התקלה, כפי שהחברה התבקשה לעשות על ידי הסנטור הדמוקרטי ריצ'רד בלומנטל. קנדי הודה שאם החברה תקים קרן כזאת עלול מניין ההרוגים לעלות, וזאת כפי שקרה אצל ג'נרל מוטורס (שם כבר הוכח הקשר בין התקלה הסדרתית לבין מותם של 117 בני אדם).
קנדי גם הודה שייתכן שהשימוש של אמוניום חנקתי במנגנוני הניפוח היה גורם אפשרי לתקלה. טקאטה הודיעה בעבר שייתכן שלחות ורטיבות שחלחלו אל חומר הנפץ, כמו גם תהליכי הייצור הינם גורמים אפשריים לתקלות.

The post כך תדע אם כרית-האוויר שלך עלולה להרוג אותך appeared first on TheCar.

כפי שפורסם בחודשים האחרונים, טקאטה – היצרנית הגדולה ביפן של כריות-אוויר בטיחותיות, ייצרה כשישים מיליוני מנגנוני ניפוח שבהם השתמשה בחומר נפץ לא יציב, ואלה הותקנות במכוניות מתוצרתם של אחת עשרה יצרניות רכב שונות.
במקרה שבו נחשף חומר הנפץ ללחות, או מסיבות לא ידועות אחרות, כאשר מופעלות כריות-האוויר הוא מתפוצץ בעוצמה רבה אשר גורמת לקריעת מיכל המתכת שבו הוא מאוחסן – ולהתזת זרם לוהט של חלקי מתכת שעלולים לפגוע בנהג ו/או בנוסעים במכונית.

לא ברור האם לקריאה לתיקון של סובארו יש או אין קשר לכך ש-19.5% מן הבעלות בחברת FHI, חברת האם של סובארו, מוחזקים בידי טויוטה – שהפכה לרגישה במיוחד לקריאות לתיקון מאז הטראומה שלה בשנים 2009-2010 בארה"ב, אבל כן ברור שלא כל שאר יצרניות הרכב שנמצאות ברשימת הלקוחות של טקאטה פרסמו עד עתה קריאות דומות בישראל.

לפני מספר חודשים פרסמה חברת מאיר, יבואנית הונדה לישראל, קריאה לתיקון לכמעט 7,500 מכוניות מדגמי ג'אז, סיביק, אקורד, CR-V וסטרים משנות הדגם 2001-2003, אבל היות שהונדה היא הלקוח הגדול ביותר של טקאטה (ואף מחזיקה באחוז קטן מן הבעלות בחברה) – ולנוכח המספר הקטן של מכוניות שנקראו לתיקון בישראל – לא מן הנמנע שזהו רק קצה הקרחון בכל הנוגע לצי המכוניות של הונדה אצלנו.

יצרניות נוספות, בהן פיאט-קרייזלר, ב.מ.וו. ארה”ב, פורד, ג’נרל מוטורס, מאזדה, מיצובישי, ניסאן ואיסוזו, טרם פרסמו קריאות לתיקון בנושא זה בישראל.

חשוב להדגיש שיבואניות המכוניות הללו לישראל תלויות ביצרניות הרכב בכל הקשור למידע אודות פגמים בכלל, והצורך בביצוע קריאות לתיקון בפרט – ולא הן אלה שמעכבות הודעות בנושאים כאלה.

יצרניות הרכב, בהתאם לשיקולים שלהן, מודיעות לנציגיהן אודות הצורך בביצוע קריאות לתיקון בכלל, וגם בכל הקשור לכריות-האוויר הפגומות של טקאטה.

יחד עם זאת, מאד סביר להניח שבמהלך של קריאה לתיקון כל כך נרחבת, שנוגעת לעשרות מיליוני מכוניות ותלויה באספקת חלקי חילוף שתארך זמן רב – יצרניות הרכב מבצעות "ניהול סיכונים" ומעדיפות להתחיל את התיקון בשווקים שבהם הן עלולות לספוג סנקציות של הרגולטורים, כלומר משרדי התחבורה במדינות השונות.
מצב כזה לא מתקיים בישראל, היות שככל הידוע לנו – גם על פי התעלמות משרד התחבורה מפניותינו החוזרות ונשנות – במשרד התחבורה הישראלי לא פעלו עד היום באופן אקטיבי בנושא זה, ולא פנו אל אף יצרנית רכב בבקשת הבהרות.
למעשה, כלל לא ברור האם במשרד התחבורה הישראלי בכלל מודעים לבעיה הקשה הזאת, ואם ננקטה שם כל פעולה בנושא.

אגב, כמו טויוטה גם יבואנית סובארו טרם פרסמה רשימה מדויקת של המכוניות שכלולות בקריאה הנוכחית, וגם היא לא מסרה עדיין מתי יגיעו ארצה חלקי החילוף הנחוצים לביצוע התיקון. מחברת סמל"ת נמסר ש"בתקופה הקרובה יוזמנו לקוחות הרכבים המיועדים לביצוע החלפת כרית האוויר במרכזי השרות המורשים הפזורים ברחבי הארץ. משך הטיפול כשעה וחצי, והוא מבוצע ללא כל חיוב של הלקוח".

The post כריות-האוויר המסוכנות: סובארו מצטרפת, מה עם שמונה יצרניות נוספות? appeared first on TheCar.

אזרחי ישראל, כולל מי שבמכוניתו עלולות להיות מותקנות כריות-אוויר שיכולות להרוג אותו או את היושב לצידו, לא קיבלו ממשרד התחבורה שלנו כל מסר שנוגע למצב מכוניתו, לסכנה הפוטנציאלית אליה הוא חשוף, או למועד משוער שבו תוסר הסכנה הזו.
משרד התחבורה אפילו לא טרח להודיע – אפשר רק להניח שאנשיו גם לא יודעים בעצמם – מי בכלל נמצא או לא נמצא בקבוצת הסיכון לכריות מסוכנות.

כפי שפרסמנו בשבוע שעבר, טויוטה הכריזה על הרחבת הקריאה לתיקון להחלפת כריות ב-5 מיליון מכוניות, וניסאן הרחיבה את הקריאה ל-1.5 מיליון מכוניות. הונדה, שבתחילה לא נקבה במספר מדוייק, קראה לתיקון ל-5 מיליון מכוניות, ובסך הכל מדובר בשלב זה בכ-36 מיליון מכוניות ברחבי העולם.

מבין אלה, רק טויוטה הודיעה עד עתה באופן רשמי על ההשלכות של החדשות האחרונות על השוק שלנו, ופרסמה את רשימת הדגמים שיוזמנו בקרוב לביצוע החלפת מנגנוני ניפוח של כריות-אוויר.

הקריאה לתיקון נוגעת לאחת עשרה יצרניות רכב – וחלק מן המכוניות ודאי שהגיע גם לישראל – בין אם ביבוא רשמי ובין אם ביבוא אישי.

הבעיה הגדולה ביותר בקריאה לתיקון הזאת, בכל העולם, היא שכל יצרניות מנגנוני הניפוח לכריות-אוויר, בהם גם טקאטה עצמה, לא עומדות בקצב הייצור שנדרש לצורך ההחלפה.
בנוסף, יצרניות רכב מפעילות – בין אם יודו בכך או לא – "ניהול סיכונים" אשר מונע על-ידי חשש מתביעות כלכליות במדינות שבהן הממשלות עוקבות אחר כשלים סדרתיים – בראש ובראשונה בארה"ב.

בישראל, לעומת זאת, משרד התחבורה כלל לא מפקח על יצרני הרכב ולא משית עליהם כל סנקציה במקרה שהם מתעכבים, או אפילו לא מדווחים בכלל, על הצורך בקריאה לתיקון.
השיטה שהנהיג משרד התחבורה מאפשרת לו להיות "ראש קטן" – גורם פאסיבי לחלוטין אשר מטיל את כל האחריות לקבלת מידע אודות צורך בתיקון על כתפי יבואני הרכב.

לעומת זאת, מינהל הבטיחות הפדרלי האמריקני עוקב באופן אקטיבי אחר תלונות לקוחות ובנוסף לכך גם מבצע בעצמו חקירות. הוא גם קונס בקנסות כבדים את מי שנמנעים מלשתף איתו פעולה ולמסור לו מידע.

בניגוד למשרד התחבורה שלנו – המינהל האמריקני פועל בשקיפות גם מול הציבור, במטרה להעביר כמה שיותר מידע. כך, למשל, לצורך מענה לשאלות בנושא פרשת טקאטה הקים המינהל תת-אתר אינטרנט ייעודי אשר אמור להעלות לאוויר בימים הקרובים.

כבר כעת מקדיש המינהל דף אינטרנט לפרשה, ובו יכול כל אחד לקרוא את מכתבי הקריאה לתיקון ו/או ההשתתפות בבדיקה המעמיקה של הנושא, כפי שדורש המינהל האמריקני אשר התקבלו בינתיים על-ידי שמונה מבין אחת עשרה יצרניות הרכב שהחלו להחליף מנגנוני ניפוח תקולים. ברשימת הדגמים הרשמית הזו מופיעים, באופן טבעי, דגמים שנמכרו בארה"ב, רובם בני שנות הדגם 2002-2007, ואלו הם:

הונדה: אקורד, סיביק, CR-V, אלמנט, אודיסיי

הונדה (אקורה) : TL (אקורד), CL (אקורד קופה), RL (לג'נד), MDX (פיילוט).

ב.מ.וו.: סידרה 3, M3

קרייזלר: 300, אספן, SRT

דודג' : צ'ארג'ר, דקוטה, דוראנגו, מאגנום, ראם

פורד: GT, מוסטאנג, ריינג'ר

אינפיניטי: FX, M

לקסוס: SC

מאזדה: 6, MPV, RX-8, טנדר B

מיצובישי: לאנסר

ניסאן: פאת'פיינדר, סנטרה

פונטיאק: וייב (למעשה "גרסת מדבקה" של טויוטה מטריקס)

סאאב : 9-2X

סובארו: באחה, אימפרזה, לגאסי, אאוטבק

טויוטה: קורולה, סקויה, מטריקס, טונדרה

כאמור, אלה דגמים שנמכרו בארה"ב וחלקם אולי הגיע גם לישראל, ובנוסף להם הותקנו כריות מסוכנות גם בדגמים אירופאים שנמכרו בישראל ולא מופיעים ברשימה הזאת.
אגב, במקביל לעבודת המינהל התאגדו עשר יצרניות רכב בניסיון לפתור יחד את המשבר, לחקור את הבעיה ואת השלכותיה האפשריות ולהשיג את מנגנוני הניפוח הנחוצים לצורך התיקון.
היצרניות הן פיאט-קרייזלר, ב.מ.וו. ארה"ב, פורד, ג'נרל מוטורס, הונדה, מאזדה, מיצובישי, ניסאן, סובארו וטויוטה, ובין השאר גייסה קבוצה זאת את חברת הנדסת התעופה והחלל Orbital ATK והטילו עליה לבצע בדיקות עצמאיות של מנגנוני הניפוח התקולים.
משרד התחבורה בחר שלא להגיב לאף אחת מן השאלות אשר הפננו אליו בנושא זה.

The post הרשימה שמשרד התחבורה מסתיר מאיתנו, או שלא מכיר בעצמו appeared first on TheCar.