"נכון שצריך למצוא פתרון לאותם אלה שרוצים להגיע בשבת, כי השעון הצטמצם, אבל זה לא יכול להיות תוך כפייה על אלה שרוצים לשמור על השבת". כך הבהיר במליאת הכנסת ח"כ אורן חזן מסיעת הליכוד, בהתייחסו לנוהל של משרד התחבורה אשר לטענת חברי כנסת מהסיעות החרדיות גורם לחילול שבת. ראוי להבהיר כי בדבריו על כך ש"השעון הצטמצם", התייחס ח"כ חזן להנהגת שעון החורף.

ח"כ חזן הבהיר כי ראוי שמדינת ישראל תשמור על צביונה היהודי "אני חושב שיותר חשוב… שהציבור ישמע דווקא עמדה של בחור צעיר, שאינו שומר מסורת, שמדבר על תחבורה ציבורית בשבת", אמר חזן. "יש מן תחושה היום בציבור הישראלי שמדינת ישראל היא – אין שום ערך לעובדה שהיא מדינה יהודית… בסופו של דבר, למדינה יש אחריות גם להיותנו מדינה יהודית… חברים, שמור את יום השבת לקודשו זה לא סתם ביטוי, זה משהו שעלינו כמדינה להחיל יום-יום".

יש לציין כי בניגוד לעמדתו של ח"כ חזן, בכירים בליכוד הביעו בעבר דווקא תמיכה בהפעלת תחבורה ציבורית בימי בשבת, אם כי באופן מוגבל. ב-2007 ו-2008 הוגשו מספר הצעות חוק פרטיות שביקשו לשנות את הסטטוס-קוו ולאפשר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. על ההצעות היו חתומים, בין השאר, גלעד ארדן (מספר 2 בליכוד וכיום השר לביטחון פנים), יולי אדלשטיין (מספר 3 ויו"ר הכנסת), זאב אלקין (מספר 8 ושר העלייה והקליטה) וגם צחי הנגבי (מספר 9 ויו"ר ועדת חוץ וביטחון).

עניין דתי או חברתי? תלוי את מי שואלים
את השפעת הנוהל של משרד התחבורה על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת הסביר ח"כ יואב בן צור מסיעת ש"ס: "לפי הנוהל החדש אפשר לתכנן את זמני הנסיעות כך שאוטובוסים אמורים להגיע לתחנה הסופית דקה לפני כניסת השבת ולצאת לדרך במוצאי שבת מיד בצאת השבת. מובן שביטול המגבלה של כ-30 דקות לפני שבת וכ-30 דקות אחרי צאת השבת יגרום לחילולי שבת".

מנגד, ח"כ יעל גרמן מסיעת יש עתיד אמרה כי ראוי דווקא שלא לשנות את הנוהל של משרד התחבורה, שכן הפעלת תחבורה ציבורית היא סוגיה חברתית ולא דתית. "הנסיעה בערב שבת, וגם בשבת, היא נושא חברתי, לא נושא דתי", אמרה ח"כ גרמן, "דקה אחת של שבת שווה הרבה פחות מחיים של מצוקה, מאנשים שלא יכולים להרשות לעצמם הרבה דברים, לקנות לביתם וגם לנסוע ברכב פרטי… אני חושבת (ש)צריך להבין שבמקרה הזה צריך להתעלם וללכת לקראת הנושא החברתי".

בהתייחסה לטענה לפיה ביישובים מסוימים עשוי הנוהל להביא לחילול שבת, אמרה ח"כ גרמן כי "בתוך היישובים שכביכול עלולים להפר את השבת (אפשר לציין, ש.ה) את נתיבות, בית-שאן (ו)באר-שבע. אני בטוחה… שאם יש שם אנשים שמגיעים דקה לפני השבת, ואולי אפילו דקה אחרי השבת, הם לא מגיעים מפני שהם חוזרים מחו"ל, הם מגיעים מפני שהם חוזרים מהעבודה… הם עושים את זה בתחבורה ציבורית, כי אין להם אפשרות לעשות זאת ברכב פרטי, כי אין להם רכב פרטי".

לפי בקשת ח"כ בן צור, מליאת הכנסת ערכה הצבעה בעניין העברת הדיון, שנושאו הרשמי היה "התחבורה הציבורית בשבת בהיקף נרחב נוכח המעבר לשעון (קיץ) וכפייה על נהגים לנסוע בשבת", לוועדת הכלכלה. שישה חברי כנסת תמכו בהצעתו של בן צור, ושניים התנגדו. עם זאת, העברת הדיון לוועדת הכלכלה לא צפוי להביא לשינוי משמעותי: רק לאחרונה הכחישו במשרד התחבורה כי הם מאפשרים להרחיב את הסדרי הפעלת התחבורה הציבורית בימי שבת.

The post גם ח"כ אורן חזן מתנגד לתחבורה ציבורית בשבת appeared first on TheCar.

אחדות פוליטית נדירה למען השפה הערבית. חברי כנסת מסיעות ישראל ביתנו, כולנו, יש עתיד, המחנה הציוני, מרצ והרשימה המשותפת הגישו הצעת חוק חדשה, שמבקשת לחייב את רכבת ישראל להוסיף כריזה ושילוט בשפה הערבית. בהצעת החוק מסבירים חברי הכנסת כי מטרתה היא "לשים קץ להפליית הציבור הערבי, הצ'רקסי, הדרוזי והבדואי".

בדברי ההסבר המלווים את הצעת החוק מציינים חברי הכנסת כי השילוט והכריזה בתחנות ובקרונות הרכבת הם בעברית ואנגלית בלבד. לדבריהם, "מלבד הפגיעה במעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית, כפי שמעוגן בחוק, יש בכך פגיעה בזכויות יסוד של הציבור הערבי, הדרוזי, הצ'רקסי והבדואי בישראל (שהופכת) ציבור זה ל'שקוף' ולנוכח-נעלם".

קבוצת חברי הכנסת שהגישה את הצעת החוק החדשה משקפת אחדות נדירה בכנסת הנוכחית וכוללת נציגים מכל קצוות הקשת הפוליטית: אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), מיקי לוי (יש עתיד), מירב בן-ארי (כולנו), סתיו שפיר (המחנה הציוני), תמר זנדברג (מרצ) ואחמד טיבי (הרשימה המשותפת).

"תיקון זה (לפקודת מסילות הברזל, ש.ה) עולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכן עם הערכים הקבועים במגילת העצמאות", מסבירים חברי הכנסת, "תיקון זה (גם) משקף את ערכי הדמוקרטיה ועולה בקנה אחד עם ההליכים העוברים על החברה הישראלית של תיקון הפליה וחתירה לצדק חברתי".

בדברי ההסבר להצעת החוק גם מבהירים חברי הכנסת כי יישומה של לא מצריך משאבים כספיים משמעותיים. לדבריהם, "כל שנדרש הוא להוסיף כיתוב בערבית לשילוט הקיים, בו כיתוב בעברית ובאנגלית בלבד, והקלטת כריזה בערבית המפרטת את התחנות". ראוי לציין כי הצעות חוק פרטיות שיישומן מצריך משאבים מקופת המדינה נתקלות באופן מיידי בהתנגדות מצד משרד האוצר, לרוב אף מבלי להתייחס לתוכנן.

"בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מונה הציבור הערבי כ-1,730,000 אזרחים ואזרחיות", מסכמים חברי הכנסת, "כך שלאחר התיקון יונגש המידע אודות יעדי הרכבת ומועדי יציאתן גם בערבית".

יש לזכור כי בג"ץ הכיר בעבר בזכותו של המיעוט הערבי לשפתו. בעתירה שהוגשה בסוף שנות ה-90, וביקשה לחייב רשויות מקומיות להציב שילוט בשפה הערבית, נקבע כי ערבית היא שפה רשמית בישראל, ומאחר שהמיעוט הערבי הוא המיעוט הגדול בארץ – שחי בה "מימים ימימה" – הזכות לשוויון וזכותו של כל אדם לשפתו מחייבים את הצבתם של שלטי רחוב בשפה הערבית בערים שבהן מתגוררת אוכלוסיה מעורבת.

The post הצעת חוק: רכבת ישראל תחויב לכרוז גם בערבית appeared first on TheCar.

הצעת חוק שהגישו אתמול (ב') שלושה חברי כנסת מסיעת יש עתיד מבקשת לאפשר הפעלת תחבורה ציבורית בימי שבת ברשויות מקומיות שמעוניינות בכך. הצעת החוק החדשה שונה מהצעות חוק קודמות שהוגשו בכנסת הנוכחית ואשר עסקו בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת: השוני העיקרי נוגע להעברת הסמכות ושיקול הדעת מהשלטון המרכזי (משרדי הממשלה) לשלטון המקומי (עיריות ורשויות מקומיות).

לפי יוזמי ההצעה, חברי הכנסת יעל גרמן, קארין אלהרר ויואל רזבוזוב, "מטרתו של חוק זה (היא) לקבוע את העקרונות להפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי בתחומי הרשויות המקומיות אשר יחליטו על כך, בהתחשב באופייה השונה של כל רשות מקומית ובמגוון האוכלוסייה המתגוררת בשטחה". לדברי השלושה, מאחורי הצעת החוק עומדים שיקולים חברתיים: "מטרת הצעת החוק היא להגשים צדק חברתי ולאפשר לאוכלוסיות שאין להן אמצעי תחבורה פרטיים ליהנות מיום המנוחה השבועי ולאפשר להן נגישות למקומות בילוי".

בדברי ההסבר של הצעת החוק מובהר כי שיקול הדעת המוצע יידרש לאזן בין אינטרסים נוגדים: האינטרס הציבורי לאפשר חופש תנועה למי שאינם מחזיקים במכונית פרטית, והאינטרס הציבורי לשמור על השקט והמנוחה ביום המנוחה השבועי. על-פי חברי הכנסת גרמן, אלהרר ורזבוזוב, "החלטת הרשות צריכה לאזן בין הצורך המוצדק של תושבים שאין ברשותם כלי רכב ואי לכך, מוצאים עצמם ספונים בביתם ביום המנוחה השבועי, לבין הצורך לשמור על השקט והמנוחה של כלל התושבים ולמנוע מטרדי רעש וזיהום אוויר".

הצעת החוק משנה את האיזון הנהוג בין השלטון המרכזי והרשויות המקומיות: החלטות בעניין הפעלת תחבורה ציבורית שיקבלו הרשויות יחייבו את שר התחבורה. "החלטת הרשות המקומית תחייב את שר התחבורה והבטיחות בדרכים", מבהירים גרמן, אלהרר ורזבוזוב. עם זאת, לכלל יהיה חריג: "לשר התחבורה והבטיחות בדרכים תהיה סמכות לקבוע שקו כלשהו של תחבורה ציבורית יפעל ביום המנוחה השבועית בתדירות נמוכה יותר מאשר בימי העבודה, מסיבות של כדאיות כלכלית".

סיכוי קלוש, מינוס
להצעת החוק החדשה של יש עתיד – שעל קידומה החלו לשקוד כבר בכנסת הקודמת – אין סיכוי של ממש להפוך לחוק ולשנות את הסטטוס-קוו בתחום התחבורה הציבורית, ולפיו אסורה הפעלת אוטובוסים ורכבות בימי בשבת. ראשית, ההרכב של ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שרת המשפטים איילת שקד מהבית היהודי, אינו מאפשר לחוקים שנתפסים כ"אנטי-דתיים" לזכות באישור הממשלה. לכן, הוועדה צפויה להתנגד להצעת החוק, ולמעשה כלל לא ברור אם תזכה לעלות על שולחנה.

התוצאה ברורה מאליה ככל שהדבר נוגע להצעת החוק של יש עתיד: מלבד עיסוק בנושא טעון פוליטית, יש לזכור שקיימת עלות כלכלית משמעותית לאישור ההצעה. לכן, מלבד התנגדות חריפה על-רקע דתי, צפויה גם התנגדות של גורמי מקצוע במשרדי האוצר והתחבורה. אמנם חברי כנסת יכולים להביא להצבעה טרומית במליאת הכנסת הצעות חוק למרות התנגדות הממשלה, אך גורלן של הצעות שכאלה ידוע מראש: דחייה ברוב גדול.

אלא שלמרות סיכוייה הקלושים להפוך לחוק, ראוי לזכור שדווקא שר האוצר החדש, משה כחלון, הביע תמיכה פומבית ומפורשת בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת. "אני חושב שזה נכון, (ו)אני חושב שזה נושא חברתי", אמר כחלון בתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2. "מי שצריך תחבורה ציבורית בשבת זה אדם שאין לו כסף לרכוש רכב, ואני לא רוצה שייסע במונית או שהיא תיסע במונית לראות את הנכד שלה. אני אדם מסורתי, אבל זה לא הגון שאני יודע להניע את האוטו ולבקר את הבת שלי ולהגיד לאותו אדם שאין לו כסף – תיקח מונית ב-200 שקלים".

ליש עתיד יש עבר בעייתי
לכאורה, הגשת הצעת החוק מסמנת את מחויבותה של יש עתיד לשינוי הסטטוס-קוו. "יש עתיד תפעל בכל כוחה לקדם תחבורה ציבורית בשבת", הבטיח יו"ר המפלגה, יאיר לפיד, במפגש שנערך בינואר האחרון. "זה צעד חברתי ולא אנטי דתי… תחבורה ציבורית בשבת היא צעד סוציאלי שיטיב עם השכבות החלשות". למעשה, לפיד התחייב באותו מפגש לקדם את שינוי הסטטוס-קוו: "בכנסת הקרובה (הכנסת ה-20, ש.ה) נשאר לנו עוד להעביר את ברית הזוגיות ותחבורה ציבורית בשבת, ואנחנו נעשה את זה".

אל מול הדברים המפורשים וההבטחות המרשימות של לפיד, ראוי לזכור שיש עתיד לא פעלה לשינוי הסטטוס-קוו בימי ממשלת נתניהו הקודמת, ונמנעה מלהפעיל את כוחה בקואליציה שבה הייתה שותפה בכירה. לפיד, שכיהן כשר האוצר, אמנם תמך בהצעת חוק פרטית שהגישה סיעת מרצ ואשר ביקשה לאפשר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, אך מעבר לכך לא הרשימה יש עתיד בפעילותה לשינוי הסטטוס-קוו.

על-פי הערכות, אחת הסיבות העיקריות להימנעותה של יש עתיד מעיסוק בסטטוס-קוו הייתה הברית עם סיעת הבית היהודי, בראשות נפתלי בנט. אלא שאותה ברית הסתיימה בגירושין מכוערים וכעת, כאשר לבית היהודי יש השפעה מכרעת על הליכי החקיקה, וזאת מתוקף תפקידה של איילת שקד כשרת המשפטים ויו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, סביר להניח שכל יוזמת חקיקה שתגיע מכיוונה של יש עתיד תזכה לקבלת פנים צוננת: התנגדות נמרצת בוועדת השרים, וקבורה מהירה במליאת הכנסת.

The post רשויות מקומיות יחליטו על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת? appeared first on TheCar.

אף מפלגה לא מבטיחה טיפול יסודי בבעיות התחבורה של ישראל, למרות שמשרד התחבורה מגלגל עשרות מיליארדי שקלים. בינתיים מוסיף מצב הבטיחות בדרכים להתדרדר, בניגוד לשיפור המתמשך בשאר העולם. האם ההצבעה שלנו ביום שלישי יכולה לשנות?

איראן, יוקר המחיה, מערכת הבריאות, מערכת החינוך, המחאה החברתית, רוטשילד, ביבי, בוז'י, בנט, גוש הימין, גוש השמאל – ביום שלישי הקרוב יתקיימו בחירות, ורובנו ייגשו לקלפי עם תקווה כלשהי לשיפור המצב במדינה.

התחושה היא שאף ממשלה – ולא משנה מה יהיה ההרכב שלה – לא באמת תחולל שינויים בדברים הגדולים והקיומיים: שלום לא יפרוץ כאן בקדנציה הקרובה, הפלסטינאים לא ימהרו להתחבק עם אף מנהיג ישראלי, איראן ודאע"ש ישאפו לחבל בנו בלי קשר לזהות הרמטכ"ל או ראש הממשלה, ואף פוליטיקאי לא יהפוך את עורו ויתחיל לפעול ממניעים אידאולוגיים ואלטרואיסטים.

לעומת זאת, חיי היום יום שלנו יושפעו הרבה יותר מחלוקת התיקים "האזרחיים", אותם משרדים שמהלך הפעילות השגרתית שלהם קובע את איכות החיים בישראל.
משרד התחבורה הוא המשרד השלישי בחשיבותו מבחינה כלכלית – מיד אחרי משרד האוצר שמנהל את המדינה ומשרד הביטחון שתקציבו הוא הגדול ביותר והשפעתו על הרכש הביטחוני ועל ההי-טק משליכים על כלל הפעילות במשק.

המדריך שלפניכם סוקר את עמדות המפלגות השונות בתחום התחבורה והבטיחות בדרכים, במידה שיש כזאת התייחסות בכלל, וסדר המפלגות הוא בהתאם למצבן, נכון להיום, בסקרים.

כך, למשל, מפלגת הליכוד כלל לא טרחה לפרסם מצע, כשאחת התגובות שנמסרו על-ידי אחד מבכיריה בעניין זה היא ש"מפלגת שלטון לא צריכה לפרסם מצע. מה שהיא עשתה ועושה הוא המצע שלה". אם כך, כל אחד צריך לשפוט בעצמו את העשייה של הליכוד בתחום התחבורה ואת המצב הקיים כעת בשטח.

אולי בוז'י?

למרבה הצער, גם "המחנה הציוני" לא הציג עד כה תוכנית סדורה לשינוי ושיפור מצב התחבורה בישראל. מצע המחנה הועתק – לפחות בתחום התחבורה – ממצע מפלגת העבודה, ואין בו שום תוכנית מעשית לפעולה. כל ההתייחסות לתחבורה מסתכמת ב-400 מילים, וחוץ מאשר המשפט "הקצאת משאבים מוגברת למאבק בתאונות דרכים, בהסברה ובחינוך, טיפול בכבישים אדומים והגברת האכיפה והענישה" כמעט כל שאר ההתייחסות היא לתחבורה ציבורית ולשבילי אופניים בלבד.

הרשימה המשותפת של המפלגות הערביות לא מציגה מצע, לפחות בעברית, אלא רק שמונה עקרונות בנושאים שונים – ללא כל התייחסות ספציפית לתחבורה, תחבורה ציבורית או בטיחות בדרכים.

לא מיותר לציין שהאוכלוסיה הערבית בישראל מעורבת בתאונות דרכים – כפוגעת וכנפגעת – בשיעור גבוה בהרבה מחלקה באוכלוסיה הכללית, ולכך יש סיבות רבות ושונות – החל מהכשרת הנהג וחינוך לבטיחות וכלה בתשתיות ואכיפה. אפשר היה לצפות ממי שטוענים שהם מייצגים את הציבור הזה שתהיה להם תוכנית סדורה ולכל הפחות אמירה עקרונית בעניין זה.

יש עתיד היא המפלגה היחידה שמציגה מצע מפורט וברור עם פרק שמוקדש לתחבורה בהיבטיה השונים (אם כי הוא מתחיל רק בעמוד 257, סעיף 24 מתוך 26).
כדאי לקרוא ולהתרשם מן הפרק הזה, וראוי גם לשים לב לכך שחלק מן האמירות שם נראות כאילו נכתבו כלאחר יד ולא על-ידי מי שבאמת חי את התחום (למשל: הבטחה ל"תיקון כבישים אדומים", על אף שהמושג "כביש אדום" לא משמש את אנשי המקצוע מזה קרוב לעשור, וכביש אדום לא "מתקנים").
ובכל זאת, אם מישהו מתכוון לבחור במפלגה שטרחה להתייחס אל תחום התחבורה ומבטיחה לשפר אותו, הברירה היחידה שלו כרגע היא 'יש עתיד'.

למפלגת הבית היהודי יש משהו שנראה כמו תוכנית, אבל אין בה כמעט כל סוג של התייחסות לבעיות התחבורה הרבות, למעט שורה אחת כללית מאד לגבי חשיבותה של תחבורה ציבורית.

מפלגתו של משה כחלון, "כולנו", מקדישה 10 שורות שלמות לחזון התחבורתי שלה, עמוק בתוך פרק המצע שלה שעוסק בעידוד תעסוקה והגברת הצמיחה, ושם מוזכר ששיפור תשתיות תחבורה חשוב ככלי לעידוד תעסוקה ולהגברת הצמיחה. מפלגת כולנו מבטיחה הבטחה עמומה לשפר את תשתיות התחבורה, וגם – לא פחות חשוב – את התחבורה הציבורית.

ש"ס, במקום מצע, פרסמה "תוכנית" שכותרתה "מיסוי עשירים", ואין בה כל התייחסות לעובדה שהמגזר החרדי מעורב בתאונות בשיעור גבוה בהרבה מחלקו באוכלוסיה, או איזו שהיא התייחסות לתשתיות תחבורה או לשדרוג התחבורה הציבורית.

לעומת זאת, בש"ס דורשים להעלות את המיסוי על מכוניות חדשות ולהטיל מיסוי של 10% נוספים על כל מכונית חדשה שמחירה מעל 150 אלף ש"ח.
על מכוניות שמחירן מעל 750 אלף ש"ח, כמו זו ששימשה את המר"ן זצ"ל, הם דורשים להטיל מיסוי נוסף של עוד 22% (ומדוע, אגב, דווקא 22% ולא 20 או 30?, לש"ס פתרונים).
אם לא די בכל אלה, בש"ס גם דורשים להטיל אגרה נוספת בשיעור של 1% ממחיר המחירון של כל מכונית.
מיסוי הרכב בישראל הוא ממילא בין הגבוהים במדינות המפותחות והעלאת מיסוי תייקר את מחירי כלל המכוניות, כולל משומשות, וכך תרחיק אותן מהישג ידן של שכבות חלשות. העלאת מיסוי תפגע בבטיחות כלי הרכב ותגרום ליותר נפגעים.

מיותר לציין שש"ס, כמו גם יהדות התורה שמדורגת אחריה בסקרים, מייצגת ציבור חרדי שגם הוא, כמו הציבור הערבי, מעורב ונפגע בתאונות דרכים בשיעור גבוה בהרבה מחלקו באוכלוסיה.
גם במקרה הזה אפשר היה לצפות מנציגי הציבור, ובמיוחד ממי שמאמינים ב"נשמרתם לנפשותיכם", וב"פיקוח נפש", שיפעלו למען הציבור שלהם בהקשר של בטיחות בדרכים.

בפועל, בעוד שש"ס מציגה חזון שעלול לפגוע בבטיחות, במצע של יהדות התורה אין בכלל התייחסות לתחבורה, למעט משפט אחד בנוגע לתחבורה ציבורית.

אצל מפלגת ישראל ביתנו יש אזכור עקיף לתחבורה, וטפיחה על שכמו של שר החוץ היוצא אביגדור ליברמן עם אמירה לגבי התקופה הקצרה שבה כיהן כשר תחבורה לפני למעלה מעשור, אבל אין אף הצעה לפעולה, הצהרת כוונות או תוכנית.

למפלגת יחד, של אלי ישי, יש התייחסות קצרה לתחבורה אבל רק בהקשר של תחבורה ציבורית, אבל מכיוון שהוא לכל הפחות מזכיר את התחום כנראה שמגיעות לו כמה נקודות.

אצל מר"צ קיימת התייחסות לתחבורה אבל כדי להגיע עד אליהן נדרשת עבודת בילוש, היות שהן חבויות עמוק בתוך סעיפים אחרים ולא קשורים.
מבין שלוש האמירות הברורות של מר"צ יש שתיים מועילות (הוספת נתיבי תחבורה ציבורית וצמצום ההקלות לליסינג) ואחת ממש מביכה: "העתקת מודל הנתיב המהיר בכניסה לתל-אביב" למקומות נוספים.
האמירה הזאת לבדה מוכיחה ניתוק בין מר"צ להבנה בתחבורה, שהרי מר"צ מוחה כנגד יחסי "הון שלטון" בעוד שמודל הנתיב המהיר נבנה כך שהוא משרת יותר את בעלי ההון מאשר את כלל הציבור.

עם זאת, במר"צ מבקשים לקדם את "ישום התכנית הלאומית הרב שנתית למאבק בתאונות הדרכים (על בסיס דוח שיינין עם שינויים מתבקשים למניעת הגדלת נפח התנועה), כולל השקעת המשאבים הדרושים לביצועה", וכן את "ביסוס הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כרשות עצמאית", ואת "הגברת החינוך וההסברה לתרבות הבטיחות בכל המגזרים בישראל" – כך שהם בדרך הנכונה אם כי חבל שהדברים כתובים בסוף פרק התחבורה במקום בראשיתו.

The post מדריך למצביע: איזו מפלגה מתייחסת לתחבורה? appeared first on TheCar.

שר התחבורה ובכירי משרדו הבטיחו לקדם במהלך פגרת הבחירות את רפורמת התחרות, שמתיימרת להוזיל את המכוניות החדשות בכ-20% ולהביא לירידות גם במחירי חלפים וטיפולים במוסך. אלא שיותר מחודש חלף מאז הדיון האחרון בעניין הרפורמה, ושר התחבורה כבר מאשים את יריביו הפוליטיים

לפני קצת יותר מחודש הגיע מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, לדיון שערכה ועדת הכלכלה בעניין רפורמה שמתיימרת להוזיל את המכוניות החדשות בכ-20% באמצעות הגברת התחרות בשוק הרכב. למרות פיזור הכנסת לקראת הבחירות שייערכו ב-17 במרץ, הבטיח יצחקי שמשרדו ימשיך לקדם את הצעת החוק הממשלתית שנועדה לאפשר את יישום הרפורמה. "אנחנו נדאג להשיג הסכמות בוועדת ההסכמות כנדרש, ולקדם ולהשלים את הצעת החוק החשובה הזאת", הצהיר יצחקי בפתיחת הדיון.

אלא שמאז ועד היום לא התקיימו דיונים בעניינה של הצעת החוק הממשלתית, ואם לא תאושר ההצעה במהלך פגרת הבחירות, לא ברור מה יעלה בגורלה של הרפורמה בשוק הרכב. בממשלה הבאה, ותחת שר תחבורה חדש, עשויה רפורמת התחרותיות להיזנח, או לכל הפחות להידחות לתקופה של חודשים רבים. אמנם יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, הבהיר שיהיה מוכן לקדם את הצעת החוק הממשלתית גם בפגרת הבחירות, אך בלוח הזמנים של הוועדה לא נקבעו עד עתה דיונים בעניין הרפורמה.

כמו במקרים קודמים שבהם התעכב אישור הרפורמה בוועדת הכלכלה, בחר שר התחבורה, ישראל כץ, להאשים את יריביו הפוליטיים בטרפוד היזמה. "החוק להסדרת התחרות בענף הרכב, שיחולל מהפכה במחירי הרכב, הטיפול במוסכים וחלקי החילוף, עומד בפני סיום", כתב השר בעמוד הפייסבוק שלו. "כל מה שנידרש זה שראשי סיעות העבודה ויש עתיד בכנסת, איתן כבל ועופר שלח, יתנו את הסכמתם להשלמת החקיקה עוד לפני הבחירות. הם הסכימו והתחרטו למרות שבעבר תמכו בחוק. האם הפוליטיקה הקטנה ולחצי הלוביסטים ינצחו את טובת האזרח?".

אולם, קידום הרפורמה בוועדת הכלכלה אינו דורש בהכרח את הסכמתן של סיעות האופוזיציה: אמנם ועדות הכנסת רשאיות להתכנס בפגרת הבחירות בכפוף לאישור של "ועדת הסכמות", שבה חברים נציגי קואליציה ואופוזיציה, אך על-פי החלטת ועדת הכנסת מדצמבר האחרון, יו"ר הכנסת יכול לאשר דיונים באחת הוועדות לפי בקשת הממשלה. לכן, השר כץ יכול לעקוף את ועדת ההסכמות בכך שיפעל להגשת בקשה מטעם הממשלה.

על-פי הערכות, השר כץ אינו ממהר כעת לעקוף את ועדת ההסכמות מאחר שלא מובטח רוב לאישורה של הרפורמה בוועדת הכלכלה. למעשה, כבר בדיון האחרון שערכה הוועדה בעניין הרפורמה, ב-7 בדצמבר, נשמעה ביקורת נגד כוונת משרד התחבורה להמשיך לקדם את הרפורמה בתקופת הבחירות.

"אני מבינה שכולם התארגנו להגיע לדיון ואני מבינה שהדיון מאוד חשוב, אבל אני גם מבינה שאנחנו יום לפני פיזור הכנסת", אמרה ח"כ קארין אלהרר מסיעת יש עתיד. "מדובר בהצעת חוק עם השלכות כבדות משקל על כל הענף הזה. אני חושבת שזה לא יאה ולא נאה שאנחנו מנסים להעביר דברים בדקה ה-90, בלי שבאמת יש נציגות של חברי כנסת בעניין הזה… לכן אני חושבת שזו תהיה טעות, כי אנחנו לא נוכל לעשות את עבודתנו נאמנה".

למרות דברי הביקורת של השר כץ נגד ראשי סיעות יש עתיד והעבודה, ראוי לציין שכלל לא ברור אם הרפורמה בשוק הרכב אכן תצליח להשיג את יעדיה השאפתניים: למשל, הוזלת מחירי המכוניות החדשות ללא שינוי במדיניות המס צפויה להיות זניחה. למעשה, יש גם מי שסבורים שהרפורמה תגרום להכבדה ניכרת בנטל הבירוקרטיה בשוק הרכב, וכתוצאה מכך דווקא בעלי עסקים קטנים ובינוניים יידרשו לשאת בעלויות נוספות – עלויות שעלולות "להתגלגל" בסופו של דבר לכיסי הצרכנים.

דווקא יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ ברוורמן, שהביע נכונות להמשיך לקדם את הרפורמה בפגרת הבחירות, היה מהראשונים שזיהה את הסכנה הטמונה בהצעת החוק הממשלתית – הצעת חוק מסובכת ומסורבלת, שכוללת יותר מ-200 סעיפים וכמה מאות תתי-סעיפים. "הדבר שאני חושש ממנו ואני אומר אותו כאן, שלא נגיע למצב שמתוך הרצון ליצור חוק שיביא להורדת מחירים ותחרות, ניצור איזו מפלצת עם עודף ביורוקרטיה שבסוף יפגע בתחרות. אם זה יקרה, הצרכן ישלם", הזהיר ח"כ ברוורמן.

The post מה קרה לרפורמה שאמורה להוזיל את המכוניות החדשות? appeared first on TheCar.