לאורכה של הארץ נטועים יערות אשר נחצים על-ידי שבילים ארוכים שלאורכם אפשר לנסוע קילומטרים ארוכים מבלי לפגוש ישוב או כביש, לרוב אלה דרכי נוף, חלקן סלול לפרקים באספלט וחלקים אחרים הם לא יותר מאשר שבילי כורכר מהודק.

מעט היערות שלנו מטופחים באחריות ובעמלם של אנשי הקרן הקיימת לישראל, עובדים מסורים אשר פורצים ומתחזקים עבורנו את דרכי הנוף ואת השבילים, מפיקים מפות מסודרות ועליהן מסלולי טיול מומלצים.

אחת הדרכים הנהדרות ביותר פולחת את היער הגדול ביותר בישראל, יער יתיר, אשר חווה בימים אלה ממש את פריחת סוף החורף של ספר המדבר.
הכל, כמטחווי קשת, פורח במלא היופי, עטוף בצמחייה ירוקה, מנוקד בשלל פריחות של כלניות בצבעים ובגוונים שונים ומציע מקומות רבים שבהם אפשר לעצור כדי לרדת לטיול רגלי או לפיקניק.

במונחים אירופאים, אין מה לומר, נחשבים ה"יערות" שלנו ללא יותר מאשר גינות חמד גדולות, או חורשות קטנות, ובכל זאת יש לנו סיבות טובות ליהנות מאחד המשאבים האחרונים שעדיין משיבים את הלב ואת הנפש גם מבלי להיות כרוכים בדמי כניסה או תשלום, ואם צריך להתנחם במשהו אין זאת אלא שברוב המקומות שבהם סיירתי עד כה מצאתי שילוט מדויק ומועיל, מה גם שהיער שלנו פחות מפחיד מיערות אירופאים שבהם עלולים ללכת לאיבוד – שלא לדבר על היצורים המפחידים ששוכנים בהם, לפי האגדות לפחות.

שטחו של יער יתיר הוא כ-30,000 דונם והנטיעות שלו החלו כבר בשנת 1964 על-ידי יערני הקרן הקיימת לישראל אשר מטפחים אותו גם 52 שנים לאחר מכן.

יער יתיר קיבל את שמו על שם עיר הלווים שנמצאת בשטחו, יתיר, כאמור במקרא: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת חֶבְרוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת יַתִּר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ".

בתחומי היער נמצאים אתרים ארכאולוגיים רבים אשר מתוארכים החל מן התקופה הישראלית (תל ערד, חרבת יתיר) ועד לתקופת בית שני (חרבת ענים, סוסיא).

יותר מארבעה מיליון עצים נטועים ביער יתיר, רובם עצי מחט כמו אורן ירושלמי וברוש מצוי וחלקם עצים רחבי עלים כמו אלה אטלנטית, אשל, שיזף מצוי, חרוב מצוי ואלת הבוטנה (פיסטוק), וגם עצי בוסתן (זית, תאנה).
בימים אלה פורחים פרחי הכלנית, הפרג, הנרקיס והצבעוני, וגם רקפת מצויה.

דרך הנוף הצפונית של יער יתיר היא למעשה שביל סלול בחלקו באורך של כ-17 ק"מ, והישוב היחיד שאפשר לפגוש לאורכה הוא הישוב 'שני'. כאן לא תיתקעו בתנועה סואנת ולעומת זאת תוכלו ליהנות משלווה מלאת יופי אביבי על מסלול נהדר, מנוקד בשלל של כלניות, ובתצפית אל העמקים, שם נראים שדות מפולחים בשלל שבילים ותחומים למשבצות.

את היער מקיפות שתי דרכי נוף, הדרומית בהן עמוסה בנקודות תצפית יפות ובפינות נעימות לישיבה ורגיעה, והיא מתחילה ב'מצודת היערנים' אשר נבנתה בשנות השישים כדי לשמש כבית המנהלה של עובדי קק"ל וכמקום מגורים להם ולבני משפחותיהם – בימים שבהם עבר לא הרחק משם "הקו הירוק" – קו שביתת הנשק בין ישראל לבין מדינת ירדן. המבנה נבנה על נקודת גובה שולטת בגובה של כ-690 מטרים, כמעט כמו "משלט", והוא משמש את עובדי קק"ל עד היום (אבל הם לא מתגוררים בו).

מכאן ממשיכה הדרך אל שולי היער המזרחיים, משם אל הר עמשא ואל מאגר המים הגדול, ומהם אל תצפית נפלאה ליד 'מצודות יהודה' שעל הכביש שיורד אל בקעת ערד.

דרך הנוף הצפונית חולפת על פני הישוב 'מיתר', חוצה את ערוץ נחל אשתמוע, נושקת להר חירן, ומטפסת אל חורבת יתיר.
חובבי היסטוריה ועתיקות ייהנו ודאי לבקר בחורבות בית כנסת עתיק, מול הכניסה לישוב 'שני'.

במרכז היער נמצאת "דרך המתקנים החקלאיים העתיקים": כ-600 מטרים של שביל שמתפתל בחורש, לצד צמחיית חורף נהדרת. לאורך "שביל המתקנים החקלאיים" נמצאו בורות מים, גת לדריכת ענבים, וגם מתקן אשר שימש לריסוק זיתים בעת הפקת שמן הזית.

דרך הנוף הצפונית מסתיימת בתצפית על הר עמשא, שם מומלץ לשבת מול הנוף המשכר של בקעת ערד, להכין את הקפה האהוב עליהם, ולשאוף אוויר מדבר ויער מלוא הריאות.

כך מגיעים: נוסעים דרומה על חלקו החופשי של כביש 6 (לא בתשלום) וממשיכים לפי השילוט לכיוון ערד, אל כביש 31.
כשני קילומטרים אחרי כיכר הכניסה לישוב חורה פונים שמאלה, צפונה, אל כביש שמוליך ליער יתיר.

הצעות לפעילויות נוספות לסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: יער יתיר appeared first on TheCar.

צילומים: דובי זכאי

בשנת 1964 נחת המעדר על אדמת הטרשים המדברית שבדרום הר חברון. יערני קק"ל החלו במבצע ענק של ייעור אדמת מדבר יהודה.
הרעיון נראה חסר סיכוי: יער על סף המדבר? ובכל זאת, מבין השתילים הרכים שנטעו צמח יער יתיר, שעם למעלה מארבעה מיליון עצים נחשב כיום ליער הגדול ביותר בישראל. כ-30 אלף דונם של כתם ירוק על גבול מדבר, סביב העיר המקראית יתיר (לקריאה נוספת: באתר הקרן הקיימת לישראל).

שרידי הישוב יתיר, שנתגלו בחפירות באזור, מיוחסים לעיר שנזכרת בספר יהושע פסוק כ"א: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת חֶבְרוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת יַתִּר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ".

עד למלחמת ששת הימים היה המקום שטח מפורז וסגור בין ישראל לבין ממלכת ירדן, ועל כן גדלה כאן הצמחייה ללא הפרעה. כיום מוכרז השטח כולו כשמורת טבע, ומעבר לערך העצום של החי והצומח נמצא בסביבת היער מגוון רחב של אתרים ארכאולוגיים שמתוארכים מן התקופה הישראלית (תל ערד, חרבת יתיר) ועד לתקופת בית שני (חרבת ענים, סוסיא).

במורדות המזרחיים של שמורת הר עמשא, נמצא 'תל קריות', שמזוהה גם כ'קריית חצרון', שנזכרת בדברי הימים. כמה שרידי מבנים נמצאים בשטח, וארכיאולוגים סבורים שאלה שרידיה של כנסייה ביזנטית גדולה שהייתה מעוטרת ברצפת פסיפס וסביבה מערות מגורים. שדה ירוק מקיף את התל, ובמחקר שנערך כאן גילו הבוטניקאים למעלה ממאתיים מיני צמחים משגשגים מסביב.

באביב עוטפים שדות ירוקים את שולי שמורת הר עמשא, ומיני פרחים, חלקם כבר נכחד מכל מקום אחר בארץ, מנקדים את הירוק בשלל צבעים.

בעבר, עת ביקרתי כאן, פגשתי נשים בדואיות שסורקות את השטח, מתכופפות וחופרות במרץ, מחפשות ומוצאות את פטריות הכמהין היקרות מזהב ומפז. בעיניהן החדות והמתורגלות הן מזהות גבשושית קטנה מתחת לצמח השמשון המדברי, ואז הן חופרות מעט מתחתיו ומוצאות את הפטריה, טמונה היטב באדמה.

בימים אלה של שלהי החורף מתחילה פריחה מהממת של גבעונית המדבר, פרח נדיר ויפה שפורח בשמורת קריות. בקרוב יפרחו גם פרחי הדובדבן במטעים שנטועים ברומם של יער יתיר והר עמשא, ואז יקל על המתבונן להבין מדוע כתבו היפנים שירים כה רבים לפריחה המדהימה הזאת.

מעל כל הירוק הנהדר, צופה על שוליו המזרחיים של יער יתיר, נישא הר עמשא החסון, אליו אפשר להגיע על גבי כביש מפותל ומעט משובש. מראש ההר, בגובה של 859 מ', יש תצפית נהדרת על בקעת ערד, דרום מדבר יהודה, הרי מואב ויער יתיר. מומלץ להביא אתכם מגדיר צמחים ומצלמה.

בסביבה: יער יתיר. שתי דרכי נוף (נוחות לכל רכב) עוטפות את היער. המזרחית בהן נושקת למדרונות הר עמשא, וממנה אפשר לראות שרידים של דרך רומית אשר הוליכה מירושלים לחברון, משם לממשית, למעלה העקרבים, ועד לעבר הירדן. דרך הנוף המערבית נוגעת בנחל אשתמוע המפותל, (מסלול הליכה יפה בתוך ערוץ הנחל), חורבת יתיר, ומעליה סמוך לקבר שיח', ישנה תצפית יפה נוספת על האזור כולו.

כך מגיעים: כ-11 ק"מ מצומת תל ערד, צפונה, פניה ימינה מכביש 80.
הצעות נוספות לפעילויות סוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: הר עמשא ויער יתיר appeared first on TheCar.