מדינת ישראל משובצת במאות, אם לא אלפי, מקומות הנצחה, חלקם מושקעים יותר וחלקם פחות, רובם קשורים גיאוגרפית לחייהם או לנסיבות מותם של האדם או האנשים שמונצחים בהם, ומאחורי כל אחד ואחד מהם מסתתר סיפור, או סיפורים, שראוי לספר.

על גבעה קירחת ונישאה בדרום יער חרובית, לא הרחק מתחנת הכח 'צפית', נמצא אחד ה'מצפורים' המושקעים בארץ, ומשקיף על קיבוץ כפר מנחם, ביתו של סא"ל דוד קרון ז"ל. הנוף ממרום המצפור מרהיב: יער חרובית פרוש למרגלותינו, הרחק באופק נראה פס דק, כחול, שרומז על הים התיכון, תוחם את מישור החוף מאשקלון ועד לראשון לציון, ולחופו נעוצות הארובות של תחנות הכח באשדוד ובאשקלון. מזרחה מכאן נראים יישובי עמק האלה, יער בריטניה, גוש עציון והרי חברון.

הגבעה עצמה נקראת 'חורבת דמומית' (חירבת דמדם בערבית), ונקודת התצפית שעליה הוקמה על-ידי אנשי קק"ל לזכר דוד קרון ואנשי יחידת המודיעין הצבאי 10. במצפור הוקמו סככת צל גדולה, שלט זיכרון, מפת מקומות ומרחקים שמסותתת באבן, מספר עצי בוסתן ושרידי חציבות עתיקות. ביער חרובית הסמוך הוכשר פארק גדול שמותאם למוגבלי תנועה ובני משפחותיהם, והיער כולו חרוץ בשבילים מסודרים שחלקם סלולים ומשובץ בחניונים, מסלולי טיול רגליים ושבילים לרכיבת אופניים, מתקני משחק לילדים ומתקני כושר גופני למבוגרים.

זה הזמן והמקום לשלוף את פק"ל הקפה ולהרהר בתפקידו של המודיעין בהגנה על מדינת ישראל, ובחלקם של האנשים – חיילים, קצינים ואזרחים, עוד מימי 'השומר' ועד לסמטאות טהרן ולמחסני סודות הגרעין שבה.
קצרה היריעה מלספר כאן את כל סיפורי מעלליו וחייו של דוד קרון בכלל, ובפרט את תרומתו לביטחון המדינה, לכן נתרכז רק בעיקרי הדברים. קרון נולד בשנת 1915 בעיר גרודנו, שנמצאת כיום בשטח בלארוס, ועלה ארצה בשנת 1931, אל מקווה ישראל, ולאחר מכן הצטרף אל גרעין קיבוץ שהשתקע בתחילה ברמתיים ולאחר מכן ייסד את כפר מנחם.

בשנת 1936 הוא הצטרף אל המתנדבים במלחמת האזרחים בספרד, ולצורך זה נאלץ לוותר על חברותו בקיבוץ. בספרד הוא לחם בפלוגת הקשר של החטיבה הפולנית מס' 13, ולאחר ההפסד לגייסות פרנקו הוא שב ארצה, אל כפר מנחם.

בשנת 1938 גוייס קרון לשירות הידיעות של ההגנה ומונה כקצין המודיעין של אזור הנגב, ובמסגרת זאת הקים רשת סוכנים ומודיעים מקרב הבדואים. מודיעים אלה הביאו ידיעות רבות וחשובות לפני ובמהלך מלחמת העצמאות, וקרון עצמו חתום על הידיעה החשובה לפיה עבדאללה, מלך ירדן, מבקש להגיע להסכם עם נציגי המדינה היהודית – זאת בניגוד לשמועות שרווחו אז לפיהן זממו הירדנים להשתלט על ארץ ישראל.

דמותו של קרון שנויה במחלוקת: בהפוגה הראשונה בקרבות העקובים מדם של מלחמת השחרור הוא כתב סקירה שכותרתה "על המצב בנגב לקראת הפסקת האש", ובה הוא התריע מפני התבססותם של המצרים – שהקימו מינהל אזרחי בנגב וניהלו את חיי התושבים, "בשעה שאנחנו לא עשינו כלום למען ביסוס שלטון אזרחי כלשהו, וכל פעולותינו הצטמצמו בגירוש, הרג והשמדת רכוש". לעומת זאת, משה גבעתי, אשר כתב ספר אודות גדוד 9 במלחמה, טען שקרון פקד על הוצאה להורג של השבויים הגברים לאחר כיבוש הכפר ברייר בחודש מאי 1948.

הפרשה הטעונה והמביכה ביותר שבה היה קרון מעורב, כזאת שצריכה לשמש כתמרור אזהרה לעולמי עולמים, היא המשפט החפוז והוצאתו להורג על לא עוול בכפו של סרן מאיר טוביאנסקי שהואשם בבגידה.
טוביאנסקי, שעבד בחברת החשמל, נחשד בכך שהעביר לידי הבריטים מידע אודות מפעלי התעשייה הצבאית בירושלים, וכתוצאה מכך אלה הופגזו על ידי הלגיון הירדני. טוביאנסקי נעצר ונחקר על-ידי מי שהיו לימים בכירי מערך המודיעין – איסר בארי, בנימין גיבלי ואברהם קדרון, וגם על-ידי קרון, ובגלל רשלנותם ופזיזותם של החוקרים חולצה ממנו הודאה שגויה. שלושה מבין ארבעת החוקרים, בהם גם קרון, היו גם השופטים במשפט שדה לא חוקי שנערך לטוביאנסקי, והם גם הורו על הוצאתו להורג בו במקום, ללא יכולת ערעור, עוד באותו היום. לימים התבררה חפותו המוחלטת של טוביאנסקי, אבל את הנעשה כבר אי אפשר היה להשיב.

לאחר פירוק הש"י והקמת צה"ל מונה קרון לפקד על יחידת מודיעין חדשה בשם 'מודיעין 10' אשר הפכה לימים ליחידה 504 של השב"כ. בתפקידו זה הוא התמקד בהשגת מודיעין אודות הצבאות של מדינות ערב, ובכלל זה גם על הפעלת סוכנים מעבר לגבול.

בשנות החמישים עסק קרון באיסוף מודיעין באירופה, אודות היחסים בין הגוש הקומוניסטי למצרים, ולאחר מכן השתתף בהקמת "ברית הפריפריה" עם טורקיה, איראן ואתיופיה, שאותה הגה בשעתו דוד בן-גוריון. קרון הקים בסיס פעולה באתיופיה, עד לחזרתו לישראל ולקיבוץ בשנת 59. שבע שנים לאחר מכן חזר קרון ל'מוסד', עמד בראש התחנה בטהרן והיה בין מי שעסקו במיסוד הקשרים עם הכורדים. הוא נפטר בשנת 2001 בכפר מנחם.

אחרי הקפה, והתצפית המרהיבה על הנוף, כדאי לצאת לנסיעה קצרה על דרך שמתחילה מימין לכביש, מצפון לתחנת הכח צפית. שביל העפר נמתח מערבה וחולף בין שדות חרושים שכבר ממתינים לגשם ראשון, חולף לצד חורש אורנים צעיר ועולה עד לרחבת כורכר.

בסביבה 1: גן לאומי צפית. טיפוס בשביל מסודר אל ראש 'תל צפית' לתצפית מרהיבה. בהמשך השביל דרומה, אחרי יער חרובית.

בסביבה 2: יער בולגריה. החניון הדרומי ביותר של היער, לזכר יהודי מקדוניה שנרצחו בשואה. במקום נבנתה אנדרטה ולצידה שולחנות פיקניק ומסלול טיול רגלי אל הגן הלאומי תל צפית

כך מגיעים: נוסעים על כביש 383 מצומת שער אברהם לכיוון צומת זכריה. יער חרובית ממוקם בסמוך לכביש 383, ממזרח לקיבוץ כפר מנחם. דרך סלולה נמתחת מערבה אל תחנת הכוח 'צפית', מול חניון 'אבירם ברכה' בקצה הדרומי של יער חרובית. לאחר כ-900 מטרים פונים ימינה (צפונה) אל דרך עפר וממשיכים עליה כקילומטר נוסף עד למצפור.

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: אל יער חרובית ומצפה קרון appeared first on TheCar.

צילום: דובי זכאי

לא מעט מקומות בארץ ישראל ראויים לביקור מספר פעמים לאורך השנה, מפני שבכל עונה הם מציעים חוויה שונה ואחרת.

אחד השבילים החביבים עלי במיוחד פולח את שפלת יהודה בין תל צפית ועד לקיבוץ בית ניר, ואני מקפיד לנסוע לאורכו לפחות שלוש פעמים במהלך כל שנה.

הדרך הזאת, שרובה נוח לנסיעה בכל כלי רכב אך כמה מן השבילים סביבה מתאימים לכלים בעלי הנעה כפולה בלבד, זכתה לשם 'דרך החיטה' בזכות שדות החיטה האדירים והמרשימים שנפרשים לצדדיה.

בשלהי הקיץ, לקראת תחילת הסתיו, השדות האלה חרושים וזרועים וממתינים לגשם ראשון, ומיד לאחריו מבצבצת מהם במהירות פלומתם הירוקה של נבטי החיטה.
לקראת שיא החורף משנה הנוף את מראהו, הגבעות הרכות מכוסות בירוק עז, ואם מכבים את מכשיר הרדיו במכונית אפשר לחשוב בטעות שאנחנו בטיול בחו"ל.
רגע לפני שההכרה בכך שהקיץ שלנו עומד לשוב ולכבוש את מקומו, עם תחילת עונת השרבים והאובך, מצהיבה החיטה והשיבולים מלאות וגדושות גרעינים, החקלאים כבר מכינים את הקומביינים לקראת הקציר והילדים בגנים לומדים את שירי חג הפסח.

כעת, בשבועות שנותרו עד לחג, גבעות שפלת יהודה עודן רכות ונעימות אולם צבען הירוק כבר מצהיב והמרחבים הנקיים מרשימים כמו תמיד.

השבת הקרובה, כך מבטיחים החזאים, תהיה נהדרת לטיולים, ולקראתה יצאנו אל פארק חרובית שלמרגלות תל צפית, ממנו נתחיל את הנסיעה על 'דרך החיטה'.

קרן קיימת לישראל הכשירה את 'פארק חרובית' כולו למען משפחות ומטיילים, ובין השאר גם התאימה אותו לתנועת בעלי מוגבלויות ושיבצה בו נקודות תצפית נוחות אל הסביבה.
מי שעתותיו בידו יכול לקפוץ לביקור בתל צפית אשר חולש על הנוף והוא רק אחד המקומות הנעימים לעצירת קפה ורגיעה.

מכאן ועד לקיבוץ בית ניר סלול שביל כורכר נוח ומתאים לכל סוגי הרכב, גם לרכיבת אופניים (נהגי מכוניות, שימו לב!), ובהמשך הופך השביל לדרך עפר כבושה שתוחמת את שדות החיטה.

אם הקרקע יבשה היא מתאימה לכל סוגי הרכב, כאמור, אבל ודאי שלקרוס-אוברים מוגבהים, אפילו בעלי הנעה קדמית בלבד, יש יתרון.

אורכה של 'דרך החיטה' הוא 12 קילומטרים, וקל להתמצא בה בזכות סימול השבילים הכחול.
מי שמגיע עם כלי רכב בעל הנעה כפולה יכול לבחור בדרך מעט יותר מאתגרת באותה סביבה: בצומת השבילים שמדרום לתל צפית פונים ימינה, אל שביל עם סימון שבילים שחור אשר מתפתל לאורך נחל צפיתה.
ממשיכים עם שביל זה, שגם הוא תוחם שדות חיטה נפלאים, עד לצומת T שבו פונים ימינה (הפניה שמאלה היא אל קיבוץ בית ניר).

מכאן נתגלגל אל הכרמים של 'יקב ברקן', שבמרכזם, מעל גבעה סלעית, הוקמה סוכה עטופה בגפנים שממנה נשקפת תצפית נפלאה על הסביבה (אל הסוכה עצמה יש לעלות רגלית).

השביל, אשר מוליך עד למושב נחלה, עובר על גשר מעל לכביש 6 ומיד לאחר מכן מתעקל סביב שדה פורח של פרגים אשר מנקד בכתמים אדומים שדה חקלאי.
מן הכניסה האחורית לנחלה נמשיך ישר, דרך המושב ורדון, עד לכביש 40 או שנפנה ימינה לכיוון המושב סגולה שגם דרכו נגיע אל כביש 40 (ת"א – באר שבע).

כך מגיעים: מכביש מס' 1 נפנה דרומה אל כביש 38 לכיוון בית שמש, ולאחר שנעבור את העיר ואת המושב זכריה נפנה מערבה, בצומת עזקה, אל כביש 383.
לאחר שנעבור את המושב גפן נפנה שמאלה, דרומה, אל יער חרובית ותל צפית. אפשר להיעזר במפת סימון שבילים 9.

בשביל הילדים 1: בשולי 'יער חרובית', בחורש הצפוף, פזורים מתקני משחקים משחק רבים לילדים.

בשביל הילדים 2: החיטה היא אמנם אחד הצמחים הפשוטים ביותר אבל זהו כנראה הצמח החשוב ביותר בתולדות האנושות. עם ילדים בגיל הגן ובית הספר אפשר לעצור בשולי אחד השדות ולספר את סיפור החיטה, ואפשר פשוט לקטוף מספר שיבולים (נא להתחשב בחקלאים ולהימנע מגרימת נזקים לשדותיהם) כדי להשתמש בהן, ובגרגרי החיטה, כדי להכין ציורים ועבודות יצירה .

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: אל שביל השיבולים appeared first on TheCar.

מן המצפור לזכרם של דוד קרון ועמיתיו, אנשי המודיעין הצבאי, אפשר להשקיף על ימי הקרב בעזה ובישראל, ואפשר לנוח וליהנות עם המשפחה ביער חרובית הסמוך

גם בימים המתוחים שעוברים עלינו לא נפסיק לטייל, ומכיוון שלא נותרו יותר מידי מקומות שלא נמצאים בטווח הטילים החלטנו לנסוע דווקא אל לוע הארי ולחזות במתרחש ממקור ראשון, אם כי ממרחק בטוח.

הקיבוץ כפר מנחם, ויער חרובית שסמוך אליו, ממוקמים לצד כביש 383, מזרחית לקריית מלאכי ומערבית לבית שמש, דרומית לרבדים וחפץ חיים.
אם תרצו, זהו לב הקונצנזוס הישראלי, מרכז הארץ, עוד מקום אידאלי להגיע אליו עם אורח מחו"ל שאיתו אולי תרצו לחלוק את הסיפור הציוני – ארץ ישראלי, היסטוריה ואקטואליה בנקודת תצפית מרהיבה אחת.

כאשר תטפסו בדרך העפר ותגיעו אל המצפור על שמו של דוד קרון תיפרש לפניכם כל שפלת פלשת – מגוש דן בצפון ועד פאתי אשקלון בדרום. בימים הקרובים, עד שתושג הכרעה או רגיעה, תוכלו למרבה הצער להבחין בשובלי המיירטים של 'כיפת ברזל' אשר רודפים אחר הרקטות שנורות מרצועת עזה אל כל המרחב הזה, וגם אחר אלה שאולי יעופפו מעליכם בדרכם מזרחה לכיוון ירושלים.

המצפור המטופח לזכרם של סא"ל דוד קרון ולוחמי יחידת המודיעין הצבאי נמצא על גבעה ששמה חורבת דמומית (בערבית: ח'רבת דמדם) שמתנשאת בלב היופי הירוק, ממערב ליער חרובית.

כאשר ביקרנו על הגבעה נח עליה צל ענן שהותיר עליה כתם אפרפר בתוך נוף רחב ידיים ומואר כולו על ידי קרני השמש. מן הנקודה הגבוהה הזאת נפרסו מראות נפלאים ברצועות עבות של יופי. כתם ירוק כהה של יער חרובית, אחריו כתמי זהב של שדות החיטה לאחר הקציר ולפני החריש.

קרוב לכאן, מדרום, מתנשא תל צפית, והרחק במערב מצויר פס דק, כחלחל-אפרפר אשר רומז על הים התיכון. ארובות תחנות הכח של אשדוד ואשקלון נדמות לסיגרים מעשנים שנעוצים בנוף.

בינתיים צל הענן חלף ואור שמש אחר הצהריים נח עלינו, מראות הנוף התחדדו וקיבלו צבעים עליזים יותר. כתם הצל נדד מזרחה, נימר את הנוף, נשק לעמק האלה, רפרף על יער בריטניה, טיפס באטיות אל גוש עציון ואל הרי חברון והתפוגג לו.

אל הגבעה הקרחת מטפס שביל כורכר שראשיתו בכניסה לתחנת הכח צפית. למעלה ממתינים לכם סככת צל גדולה, שלט זיכרון, ומפת מרחקים מסותת באבן. כמה עצי בוסתן מרוחקים, ושרידים של חציבות עתיקות, עדות להימצאות קדמונים בגבעה זו.

לאחר שנרגעים מעוצמת הנוף שולחים מבט אל מרגלות הגבעה ומגלים שם, נחבאים בלב צמחיה עשירה, את גגות בתי קיבוץ כפר מנחם.

דוד קרון, שחלק מפרקי חייו החשאיים נותר עדיין חסוי, היה איש הקיבוץ אשר גויס כאיש שטח ליחידת המודיעין הראשונה של ה'הגנה' – הצבא המחתרתי של הישוב היהודי בפלשתינה-א"י. היחידה נקראה ש"י, שירות ידיעות, וקרון הפעיל סוכנים והשיג ידיעות חשובות אודות תנועת צבאות ערב ערב מלחמת העצמאות ובמהלכה.

דוד קרון קשור גם קשר הדוק לאחת הפרשות הקשות ביותר בתולדות הישוב הצעיר בארץ ישראל, הוצאתו להורג על לא עוול בכפו של סרן מאיר טוביאנסקי שהואשם בבגידה.

האשם העיקרי באותה פרשה, כפי שקבע לימים בית המשפט, היה אמנם איסר בארי, ראש הש"י, אשר הורשע לימים בהריגה.
אבל גם דוד קרון היה בין שופטי בית-משפט השדה שחרצו את דינו של טוביאנסקי למוות בירייה על ידי כיתת יורים, מבלי שזכה לייצוג משפטי, וגם זה פרק מורשת שחשוב שילמד כאשר ניצבים כאן.

עם הקמת צה"ל הצטרף דוד קרון למחלקת המודיעין, וייסד את יחידה 10. לאחר מכן הצטרף ל'מוסד' ושימש שם בתפקידים עלומים, ואת כל חייו חי כחבר קיבוץ כפר מנחם, בו נפטר בשנת 2001.

איך מגיעים: יער חרובית נמצא על כביש 383 ממזרח לקיבוץ כפר מנחם. דרך סלולה נמתחת מערבה לתחנת הכח צפית, מול חניון אבירם ברכה, בקצה הדרומי של יער חרובית. כ-900 מטרים מתחילת הדרך פונים ימינה (צפונה) אל דרך עפר, ומשם ממשיכים לאורך כקילומטר אחד עד למצפור (אשר הוכשר על-ידי קק"ל).

לאחר הסיור בנקודת התצפית אפשר לרדת לבילוי ארוך ביער חרובית הסמוך, ולמתחמי הפארק שחלקם הותאמו לשימושם של בעלי מוגבלויות ובני משפחותיהם, כמו גם אל חלק אחר שלו, שבו הוכשר "פארק ריחות" מיוחד ללקויי ראיה.

במרחב הגדול של היער פרושים שבילים מוסדרים שמתאימים לרוכבי אופניים, מטיילים, מכוניות ורכבי שטח. חלק מהדרכים סלולות, חלקן שבילי כורכר כבושים, ולצדם הכשירו אנשי קק"ל חניונים מוסדרים.

ביער חרובית פזורים לא מעט מתקני משחק לילדים ומתקני כושר גופני למבוגרים, ופינות ישיבה מוצלות עם שולחנות פיקניק, והמקום מתאים גם לארוחת ערב משפחתית בחיק הטבע.

בסביבה 1: גן לאומי צפית. טיפוס בשביל מסודר לראש תל צפית לתצפית מרהיבה על האזור כולו, שדות שחלקם כבר חרושים, כרמי ענבים ויערות קק"ל. במזרח מתנשאים ההרים שבהם נטוע גוש עציון.

בסביבה 2: יער בולגריה. החניון הדרומי ביותר במתחם נקרא יער בולגריה, ונטוע לזכר יהודי מקדוניה אשר נרצחו בשואה. במקום ניצבת אנדרטה לזכר הנרצחים, ובסמוך לה שולחנות פיקניק, כמו גם קישור אל מסלול טיול רגלי לגן הלאומי תל צפית.

The post טיול לשבת : יער חרובית בצל הטילים appeared first on TheCar.