חורף 2019 מוסיף לתעתע בנו, ולמרבה הצער גם להתאחר, ופרקי הגשם שנוחתים אצלנו הם קצרים מאד אך אלימים וסוערים. בימי גשם יש להימנע מטיולים בערוצי נחלים וסביבתם הקרובה, ואחת האפשרויות הטובות האחרות היא טיול – חלקו רכוב וחלקו רגלי – ביער.

פארק רמות מנשה משתרע על פני 84,000 דונם בשטח המועצה האזורית מגידו, ובשנת 2011 הוא הוכרז על-ידי ארגון אונסק"ו כ"מרחב ביוספרי רמות מנשה". כיום זהו אחד משני מתחמים כאלה בישראל, ו-686 בלבד ברחבי העולם כולו. הפארק, למעשה, הוא רצף של מספר שטחים שונים וחלקות יער, שברובו נטועים עצים מחטניים ובחלקו יער טבעי של אלון התבור. יש בו שטחי בור, שטחי חקלאות ומרעה, אתרים ארכאולוגיים, נחלים ומעיינות.

מטרת המרחב הביוספרי היא לאזן בין ערכי טבע לבין אזורי מחיה, ובתחום הפארק בנויים מספר ישובים, רובם קיבוצים, שמסייעים למנגנוני הפיקוח, השמירה, האיזון והמחקר, כמו גם לחינוך המבקרים לאהבת הטבע ושמירה עליו.
בחלקו המזרחי ביותר של המרחב, על גבול עמק יזרעאל וממערב ודרומית לקיבוץ משמר העמק, נטוע 'יער משמר העמק', המוכר יותר כ"יער הקיבוצים". היער משתרע על פני כ-45 קילומטרים רבועים כשהוא תחום ממזרח על-ידי כביש 66 – יקנעם-מגידו. כמו רוב שטח רמות מנשה הוא נטוע ברובו על סלעי קירטון – שהם סלעי גיר רכים שמתבלים בקלות יחסית על-ידי זרימת מי הגשמים, ובחלקו האחר נמצאות גבעות בזלתיות.

בעבר הייתה רמת מנשה כולה מכוסה ביערות אלוני תבור אשר הושמדו על-ידי תושבי האזור, וביתר שאת על-ידי הטורקים בעת מלחמת העולם הראשונה. במחצית השנייה של שנות ה-20 של המאה הקודמת, בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, היה עמק יזרעאל בראש סדר העדיפויות של הגופים המיישבים, שמטרתם הייתה להקים בעמק רצף התיישבותי עברי בין חיפה לבין עפולה ובית שאן. בשנת 1924 רכשה הקרן הקיימת לישראל כ-30 אלף דונם מהכפרים הערביים ליד נהלל, ועליהם הוקמו היישובים שריד, רמת דוד, גבת, כפר ברוך ומשמר העמק.

הורידו כאן את מפת פארק רמות מנשה

הגרעין המקורי של מתיישבי משמר העמק נוסד בשנת 1922 על ידי בני 'השומר הצעיר' מפולין אשר עלו בתקופת העלייה השלישית. חברי הקבוצה עסקו בייבוש ביצות וסלילת כבישים באזור נהלל, לאחר מכן בעפולה, ובשנת 1926 עלו על הקרקע ב'חאן תל שוש' שנמצא ליד כפר ערבי בשם אבו שושא. כבר בסמוך לאחר מכן, בסיוע ובהכוונת קק"ל, החלו בני הקיבוץ לנטוע את יער משמר העמק, אשר נחשב כיום לאחד היערות הנטועים הוותיקים ביותר בישראל.

במהלך "מאורעות תרפ"ט", באוגוסט 1929, הותקף קיבוץ משמר העמק על ידי המון ערבי מזוין, והבריטים הורו לחבריו להתפנות. למרות הבטחת הבריטים לשמור על הרכוש שרפו הפורעים את האסם, עקרו עצים, גנבו תירס מן השדות וניפצו מצבות בבית הקברות. כשבועיים לאחר מכן שבו חברי הקיבוץ למקום וביצרו אותו, וכעבור מספר חודשים הצטרפו אליהם שאר חברי הגרעין, אשר שהו עד אז בעפולה. בשנים הבאות בנו חברי הקיבוץ את הישוב והפכו אותו, בין השאר, לבסיס לקליטה והכשרה של גרעיני התיישבות נוספים של תנועת השומר הצעיר.
בתקופת 'המרד הערבי הגדול', בשנים 1936-1939, נמצא משמר העמק תחת מתקפות חוזרות ונשנות של ירי והצתות שבהן הוצתו ונשרפו עשרות אלפי עצים, ובשנת 1938 נרצח חבר הקיבוץ, אברהם גולדשלגר, על ידי תושבי הכפר אל-קפרין שארבו לו ולשני חברי קיבוץ עין השופט.

בתחילת מלחמת העצמאות היווה משמר העמק מטרה לכנופיית "צבא ההצלה" של קאוקג'י, אשר התקיף את הקיבוץ בכוח של יותר מגדוד. זאת הייתה פעם ראשונה שבה הופעלו תותחים באותה מלחמה, והפגזת הישוב הפילה חללים מבין מגיני הקיבוץ וגרמה נזק רב למבנים. משורייני "צבא ההגנה" הגיעו עד גדרות המשק, אולם בסיוע אנשי הגדוד הראשון של הפלמ"ח ההתקפות נכשלו.

לאחר קום המדינה הוסיפו בני משמר העמק וקק"ל לנטוע את יערות מנשה, וברבות השנים הוקמו בהם חניונים רבים והוכשרו מסלולי טיול מסודרים ומסומנים. בשטח היער, למרגלותיו הדרומיים של הר גחר, זורם נחל גחר, וכמו שאר ערוצי הוואדיות צומחים לגדותיו עצי ערבה מחודדת ושיחי פטל קדוש.

בימים אלה, לאחר הגשמים הראשונים, מתחילה צמחיית החורף הירוקה לדחוק את צמחיית הקיץ היבשה ומתחילות כבר פריחות חורף מועטות של נרקיסים, סתווניות וכרכומים. עצי היער – רובם אורנים, אקליפטוסים וברושים אך גם כליל החורש אלות ואלונים – ניערו מעצמם את אבק הקיץ, וכעת הם רעננים וזוהרים בצבעיהם היפים.

גם בתוך משמר העמק, וגם במספר אתרים נוספים סביבו, נמצאו שרידי התיישבות רצופים עוד מתקופת האבן הקדומה ולכל אורך ההיסטוריה המתועדת של ארץ ישראל. המסלול שלנו, שאורכו כעשרה קילומטרים של נסיעה על כביש סלול, עובר לצד מספר אתרים כאלה, ומתפתל ברובו בתוך היער העבות. נקודת היציאה לדרך היא על כביש 6953 שמתפצל מכביש 672 (אליקים-גלעד), מצומת עין השופט אל צומת משמר העמק. כביש זה מסתיים בגבול יער הקיבוצים, בנקודה שבה יש תצפית מרהיבה על עמק יזרעאל וההרים שתוחמים אותו.

במהלך הנסיעה כדאי לעצור בכל הזדמנות שבה אפשר להחנות את המכונית במקום בטוח ולצאת לטיול רגלי. הדרך חולפת, בין השאר, לצד חורבת ח'לת עת שבה התגלו שרידי ישוב מתקופת האבן, ובין השאר נמצא שם אתר שבו יוצרו כלי צור ללחימה ולחיתוך.

עם הכניסה אל יער משמר העמק אנחנו נמצאים בגובה של כ-300 מטרים מעל פני הים, עצי היער מכוסים בעלווה רכה וירוקה ובין לבין מבצבצים בתי הקיבוצים רמת השופט ועין השופט. בין עצי היער נחבאים מבנים, חלקם מתוחזקים ואחרים מטים ליפול – של ג'וערה. זה היה אחד מבסיסי האימונים הראשונים של ההגנה, ולאחר מכן – במשך עשרות שנים – של צה"ל בראשית דרכו ושל הגדנ"ע. כיום מתקיים באתר הזה מוזיאון ההגנה (אך יש לתאם מראש את הביקור בו). הכביש מסתיים בסמוך ל'גבעת קאת', שעליה, לצד אתר הנצחה מרשים לבני הקיבוצים שנפלו במלחמות ישראל, נטוע עץ אורך גבה קומה ולצידו שולחן פיקניק.

כך מגיעים: נוסעים על כביש 70 ופונים מזרחה בצומת אליקים אל כביש 672 (אליקים – גלעד). בצומת 'עין השופט' פונים שמאלה אל כביש 6953 (עין השופט – משמר העמק), וכעבור כקילומטר וחצי מתחילת הירידה פונים ימינה לפי השילוט "יער הקיבוצים" (סימון כביש ירוק).

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: אל יערות מנשה appeared first on TheCar.

בעמק יזרעאל הסתיים החריש לקראת עונת הגשמים, וגם קטיף הכותנה הולך ומסתיים. טיול השבוע מתחיל בתצפית על העמק וגולש עד לליבו, אל "באלות" הכותנה הענקיות והייחודיות לישראל. משם נמשיך בשביל ארוך לרוחב העמק היפה אשר נושק לנחל קישון

בימים אלה מסתיים קטיף הכותנה בעמק יזרעאל. מכונות הענק, הקטפות, עוד מהלכות ברחבי העמק כמפלצות ענק, שולחות את שיני הברזל שלהן אל ענפי הכותנה הרועדים, מנערות מהן את הפקעות הלבנות וגורפות לבטנן את צמר הגפן. בבטן הקטפת מתהוות חבילות ענק, עגולות ועטופות, והן מוטלות בשדה כביצים אדירות, נותרות בנתיב הנסיעה של הקטפת.

לאורך העמק כולו ממתינות בימים אלה "באלות" ענק של כותנה להובלתן אל המנפטה. ה'באלות' הענקיות הן פרי תכנון משותף של קיבוץ משמר העמק עם חברת ג'ון דיר, יצרנית הטרקטורים הענקית מארה"ב, והן מייצגות חידוש ומהפך עולמי באיסוף ושינוע של כותנה. הטיול שלנו השבוע מתחיל בתצפית מרהיבה על עמק יזרעאל, שלאחריו נגלוש אל שבילי העמק עצמו.

עמק יזרעאל הוא בקע בשטח של כ-120 קמ"ר אשר משתרע בין הגליל התחתון לבין השומרון והכרמל. העמק נושק לעמק חרוד, ויחד עם עמק בית שאן שממזרח לו הם יוצרים מעבר נוח, כעין פרוזדור, מן הים מזרחה.

מעבר זה, אשר בו סלול כיום כביש 65, לא נעלם מעיניי הקדמונים ושימש כדרך אסטרטגית עוד מתקופת התנ"ך. העמק מוזכר בסיפורה של יעל המדיינית אשר הרגה את סיסרא, רגע לפני שצבאו ניגף במי הנחל שחוצה את העמק – נחל קישון.

בעמק נמצאו מספר אתרים ארכיאולוגים חשובים, הידוע והחשוב בהם הוא תל מגידו, וידועים גם תל יוקנעם, תל תענך ותל יזרעאל. העמק פורה מאד ויישובי האזור מגדלים בו גידולים שונים במשך השנה.

כאמור, בימים אלה מסתיים קטיף הכותנה. שדות רבים כבר נחרשו בחריש עמוק כדי להפוך את האדמה, הרגבים הכבדים פוררו לרגבים קטנים, ומנת הגשם הקטנה טרם נספגה באדמה.

הטיול שלנו מתחיל בנסיעה בשבילי פארק רמת מנשה – פארק קק"ל ששביליו מותאמים לכל רכב. אלה שבילים ארוכים שנמתחים בתוך יערות יפים, ומיד לאחר הגשם הראשון הם מתחילים להתכסות בעלווה רכה ירוקה. מחטי האורנים נשטפו והם מפיצים לאוויר ריח רענן.

אחד השבילים בפארק מוליך אל נקודת תצפית מרהיבה על עמק יזרעאל. זהו אתר ההנצחה שנח על גבעה בליבו של יער הקיבוצים. אתר ההנצחה גבוה ושולט וכך גם משמש כנקודת ציון שנראית כמעט מכל מקום בעמק.

זהו אתר הנצחה לזכר 3,050 הנופלים במלחמות ישראל מבני ההתיישבות הקיבוצית, והוא ממוקם כפסע מן המורדות התלולים שגולשים אל העמק. זהו מבנה אבן בולט, בן שתי קומות, אשר מזכיר את מגדלי המים ואת מגדלי השמירה בימי חומה ומגדל. מדרגות לולניות מטפסות אל ראש המגדל ומשם אפשר לבצע תצפית על האזור.
למרגלות המבנה מרפסת ענקית ושני קירות ענק נמתחים לצידו, ובמקום הותקנו גם פינות ישיבה.

כך מגיעים: אתר ההנצחה נמצא מעל לקיבוץ משמר העמק, בחלק של פארק רמת מנשה שנקרא 'יער הקיבוצים'. נוסעים על כביש 70 מצומת פורדיס מזרחה, עד לצומת אליקים, פונים מזרחה אל כביש 672 עד לצומת רמת השופט. בכיכר פונים לכביש 6954, לרמת השופט, ולאחר מכן פונים לפי השילוט לכביש היורד דרך היער, (6953), לכיוון צומת משמר העמק.

כק"מ וחצי לפני הצומת פונים ימינה לפי השילוט 'פארק רמות מנשה, אנדרטת נופלי הקיבוצים, מטווח'. נוסעים לאורך סימון שביל אדום אשר מוליך אל גבעת קאת. נוסעים כ-400 מ', פונים שמאלה ומתחילים לעלות בדרך עפר ראשית. כעבור כ-500 מ', בסוף העלייה, פונים ימינה בפנייה השנייה ומיד שוב ימינה. לאחר כ-400 מ' פונים שמאלה. נוסעים כ-150 מ' נוספים ומגיעים לכניסה לאתר. נ.צ 722732/ 212767 האתר תוכנן על ידי האמן סלו שאול, חבר קיבוץ עין גב.

מכאן נחזור אל הכביש שיורד לצומת משמר העמק (6954), כדי להגיע אל שדות עמק יזרעאל בו צפינו זה עתה מלמעלה. בצומת משמר העמק פונים מזרחה, (ימינה), ונוסעים עד הכניסה לקיבוץ. בזהירות רבה חוצים את הכביש, צפונה לדרך עפר. (מתאים לכל רכב בתנאי שלא ירד גשם) ופונים ימינה, לאחר שורת ברושים פונים שמאלה, יורדים עם השביל צפונה אל ליבו של עמק יזרעאל. מרחוק נראית קבוצת ברושים בלב השדות. זהו קברו של הטייס שמסופר עליו בספרו של מאיר שלו 'פונטונלה'. לפני קבוצת הברושים והקבר פונים שמאלה בשביל, ומגיעים אל "באלות" הכותנה הענקיות.

חוזרים לשביל הראשי שמוביל עד לנחל קישון, חוצים על גשר, ופונים ימינה לדרך עפר לגדה הצפונית של הקישון. מכאן מוליך שביל קק"ל יפה, עם בוסתנים ופינות ישיבה, עד למאגר המים הגדול של כפר ברוך, ומשם ממשיכים על דרך כורכר טובה עד למושב היוגב, ממנו נשוב על כביש 66.

The post טיול לשבת: מיערות מנשה אל עמק יזרעאל appeared first on TheCar.