לאחרונה הוגשה בישראל בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד יצרנית הרכב יונדאי בטענה שבמנועי ה-2.0 ליטר בנזין מסדרת Nu שמותקנים בסונטה ההיברידית, אשר יוצרו בין השנים 2015-2020, קיים פגם מובנה סדרתי שגורם להרס מנועים ולסיכון בטיחותי. מעיון במסמכי התובענה עולה חשש שהכשל הזה לא מוגבל רק למנועים הספציפיים שמותקנים בסונטה, אלא עלול להתקיים גם בדגמים אחרים מתוצרת יונדאי וקיה עם מנועי בנזין דומים.

התובענה הוגשה בשמם של ארבעה בעלי רכב שאצלם נהרסו בשלוש השנים האחרונות חמישה מנועים כתוצאה של חוסר שימון. בעלי הרכב נאלצו לשלם סכומי כסף גדולים כדי לתקן אותם, ומן המסמכים שהוגשו מסתמנת האפשרות שהכשל בשימון המנוע גורם בנוסף גם להרס של הממיר הקטליטי ולנזק כספי נוסף. הנפגעים, שמבקשים כאמור מעמד של תובעים ייצוגיים, טוענים שלמרות שאנשי יונדאי מודעים לכשל הסדרתי הם לא פעלו בדרך מתאימה כדי למנוע את הכשל או לתקן אותו על חשבון היצרנית, ולכל הפחות לא דאגו לכך שהנזקים הכלכליים והסיכון הבטיחותי לא יהיו מנת חלקם של בעלי הרכב. לטענת התובעים – אופי הנזק הוא כזה שהבעיה צפויה להתרחב בעתיד אל רוב כלי הרכב שמונעים באמצעות מנוע כזה.

התביעה בישראל הוגשה על-ידי עורכי הדין יאמן מסאלחה, צחי פיסטל ועדי ערמן, ולא מיותר להזכיר שתביעה ייצוגית דומה באותו נושא הוגשה ומתנהלת בימים אלה גם בארצות הברית.

מה השתבש?

ליונדאי וקיה, כפי שפרסמנו כאן לא מעט פעמים, יש בשנים האחרונות לא מעט בעיות עם מנועים מתוצרתן – החל מכשלים בייצור שגרמו בסופו של דבר לשריפות של מנועים וכלה בפגמים שבגללם נאלצה החברה לבצע קריאות לתיקון במדינות שונות.

בחוות הדעת המקצועית של מהנדס הרכב יניב מוסלי, אשר צורפה לבקשת האישור בישראל, הוא מפרט את התיאוריה שלו אודות מנגנון הכשל במנוע: "… כשל בטבעות האיטום והשימון (של הבוכנות- ג.מ.) גרם לכך ששמן יחדור לתוך תא הבעירה (צילינדר), נשרף בעת פעולת המנוע ויצא דרך שסתומי הפליטה אל מערכת הפליטה. …מאחר שתהליך הייצור (של המנוע / בוכנות / טבעות איטום – ג.מ.) פגום, קשיות (מלשון קושי – ג.מ.) טבעת השמן… גורמת לשריטה של קדח הצילינדר של המנוע ואף לשיתוך ההיקף החיצוני של טבעת השמן. נזק לצילינדר ו/או טבעת הבוכנה הזו יגרום לצריכת שמן מוגברת, מה שעלול לגרום לרעש דפיקה חריג מהמנוע ו/או להארה של נורת האזהרה של לחץ השמן. … אם שמן מנוע מסוגל לעבור כל אחת מטבעות הבוכנה הללו, שמן המנוע ייכנס לתא הבעירה… עודף שמן בתא הבעירה מקטין את יעילות הבעירה (הכוח המופק), מגביר פליטות, פוגם (ע"י פליטת מזהמים כתוצאה משריפת השמן) בממיר הקטליטי, ולבסוף גורם להפחתה בכמות השמן הכוללת שבתוך המנוע. …אם איבוד השמן לא מאותר בזמן… שימון לא מספק גורם לבלאי מוקדם, משמעותי, ולאחר מכן לנזק מהותי בכל המנוע, כולל רווית יתר של פחמן או משקעים של בוצה, ובכך מחייב תיקונים יקרים. מחסור בשמן עלול לגרום עד לכשל במנוע המהווה סיכון בטיחותי חמור… ".

הנזקים שנגרמים במנוע, לטענת המומחה, כוללים פגיעה או הרס של ראש המנוע, בוכנות, צילינדרים, מיסבי טלטל וגל ארכובה, כמו גם של הממיר הקטליטי. יתרה מכך: המומחה מצהיר שתיקון של הבעיה לא פותר אותה ("אלא אם יצרן הרכב הפיק לקחים והחליף את החומר של טבעות השימון (רינגים) וחיזק את מיסבי המנוע". "לאחר שבדקתי וחקרתי את הנושא לעומק…", מסכם המומחה, "הנני קובע חד משמעית כי הנזקים ברכבים נגרמו מפגם בייצור… שגורם לצריכת שמן גבוהה כתוצאה מכשל בטבעות האיטום על בוכנות המנוע (רינגים) המוביל לחוסר שימון נכון של בוכנת הרכב, שריפת שמן וכשל במנוע הרכב".

במילים פשוטות, טענת התובעים כלפי יונדאי היא שפגם בייצור המנוע או רכיבים שונים בתוכו גורם לשריפת שמן עד כדי היעדר שימון. טענה נוספת היא שנהגים לא מקבלים כל חיווי מוקדם על מחסור בשמן או על לחץ שמן נמוך (למשל התראה קולית או הדלקת נורה) לפני שהתקלה גורמת לנזק לא הפיך: "החיווי היחיד שהורגש על ידם הינו רעשי נקישות מכאניות, הנשמעות היטב ממנוע הרכב. יודגש כי בשלב זה, של הרעשים המוזכרים, זה כבר 'מאוחר מדי', כיוון שנגרם נזק קריטי, הדורש תיקון יקר ונרחב במנוע הרכב כתוצאה ממחסור חריף בשמן מנוע".

אצל אחד התובעים, עם מכונית שנרכשה כחדשה בשנת 2017 וטופלה (לטענת התובע) אך ורק במוסכים מורשי יבואן, נשמעו נקישות כאלה כאשר המכונית הייתה בת פחות משנתיים עם כ-47,000 קילומטרים "על השעון". זה קרה באמצע נהיגה על כביש 6. בעל הרכב פנה מיד למוסך מורשה של יונדאי ונאמר לו שהמנוע נהרס ללא תקנה ויש להחליפו. היות שיונדאי סרבה לקחת אחריות לתקלה, אבל הסכימה להשתתף בעלויות התיקון, נדרש אותו תובע לשלם כ-11,500 שקלים "בלבד" תמורת החלפת מנוע.

כשנתיים וחצי לאר מכן, בחודש אפריל השנה, נהרס גם המנוע השני וזאת למרות הקפדה (כך לטענת התובע) על טיפולים סדירים ברשת השירות של היבואנית, כמו גם בדיקה תכופה של מפלס שמן המנוע. הפעם, תמורת "חצי אוברול", הוא נדרש לשלם כ-22,000 שקלים. כחודש לאחר ביצוע התיקון במנוע השני הסתבר שהממיר הקטליטי ברכב נפגע כתוצאה מפליטת אדי שמן, והוא נדרש לשלם כ-7,400 שקלים נוספים כדי להחליפו.
תובע אחר רכש בשנת 2020 יונדאי סונטה היברידית משומשת שעלתה על הכביש בשנת 2016, ולטענתו טופלה במוסכי רשת של היבואנית. גם בעל הרכב הזה החל לשמוע רעשים מן המנוע בעת נהיגה על כביש 6, ללא כל חיווי או התרעה בלוח המכשירים. לאחר שמכוניתו נגררה למוסך הסתבר שגם מנוע זה נהרס כתוצאה ממחסור בשמן. גם במכונית הזאת נהרס המקביל הממיר הקטליטי, והנזק המצטבר הגיע ל-28,000 שקלים.

תובע שלישי, כמו השני, קנה סונטה היברידית משומשת, במקרה זה מכונית בת 5. כאשר מכונית זו חגגה 134,000 קילומטרים חווה גם הוא את החוויה המרנינה של נקישות וביקור במוסך רק כדי לגלות שהמנוע נהרס. במקרה זה הסתכמה עלות השיפוץ של המנוע בכמעט 24,000 שקלים, וזה קצת יותר מכפי שנדרש לשלם בעל הרכב הרביעי אשר רכש בשנת 2018 מכונית דומה בת כשנתיים. בסופו של דבר הצליח התובע הרביעי לשפץ את המנוע שלו תמורת כמעט 16,000 שקלים, וגם זה לא סכום שהולך ברגל.

מדוע יונדאי לא לוקחת אחריות?

אנחנו פנינו אל חברת כלמוביל, נציגי יונדאי בישראל כדי לקבל את תגובתם לנטען בכתב הבקשה. אבל במקום להגיב לגופם של דברים נמסר לנו מטעמם שהם טרם קיבלו אותו. "כשיתקבל", כך נענינו, "היצרן והחברה ילמדו את הנושא".

זאת תשובה מעניינת, במיוחד לנוכח טענת המבקשים לפיה בארצות הברית הוגשה, כאמור, תובענה ייצוגית בדיוק באותו הנושא. בנוסף, נראה שביונדאי למדו היטב את הנושא היות שכבר משלהי שנת 2021 הם פרסמו סדרת "עלוני שירות טכניים" (TSB) שמהווים, למעשה, קריאות שירות שמסבירות מה יש לבדוק במכוניות וכיצד יש לתקן במקרה הצורך כשל דומה. הבדיקה והתיקונים, אגב, כוללים מצד אחד בחינה של מצבו הפיזי של המנוע (טבעות אטימה, בוצה במנוע ועוד) ומצד שני שדרוג תוכנה שנועד להפוך את המידע שמתקבל מחיישן הנקישות לאפקטיבי יותר כך שהוא יפעיל את נורות האזהרה ברכב לפני שנגרם נזק ולא לאחר מכן.

לטענת התובעים, למרות שיונדאי פרסמה את הנחיות השירות שלה למוסכי הרשת בארצות הברית היא לא פעלה כך בישראל (כאמור, לא קיבלנו את תגובת היבואנית, חברת כלמוביל, לעניין זה), ולכן היא נתבעת בדרישה שתבצע "קריאת שירות" (recall) לכל המכוניות שנמכרו בישראל ובנוסף לכך גם תתקן את הפגם ככל שניתן – וזאת לאחר יידוע פוזיטיבי של כל בעלי הרכבים הרלבנטיים.
יונדאי וכלמוביל נדרשות (אם התובענה תתקבל) לממן לבעלי רכב עלות של רכב חלופי ולפצות אותם על כלל ההוצאות הישירות והעקיפות שהוציאו בגלל הפגם. בנוסף, היצרנית נדרשת להאריך את האחריות לרכב ל-13 שנים מאז עלייתו לכביש ולבצע את כל הטיפולים הנדרשים כדי לפתור את הבעיה בתקופת האחריות המורחבת.

אם אתם בעלי מכוניות מדגמי יונדאי או קיה עם מנוע בנזין בנפח 2.0 ליטר ונתקלתם בבעיה דומה – כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com.

The post האם יש כשל סדרתי במנועים של יונדאי סונטה היברידית? appeared first on TheCar.

18שורה תחתונה תחילה: ליטוש ממוקד, ותוספת אבזור בטיחות, עושים את מתיחת הפנים של סונטה למשפחתית גדולה מובילה, בעיקר כמכונית צמודה

מי את יונדאי סונטה היברידית 2018?

מעטים הם המקרים שבהם מגיע לשוק דגם חדש וכובש בסערה את הקטגוריה שבה הוא מתמודד, ולרוב זה קורה כאשר דגם כזה מציע עיצוב ייחודי ומושך או טכנולוגיה מיוחדת, או אם הוא נהנה משינוי פתאומי בשערי המטבעות או מהטבת מס שמתאימה לו במיוחד. סקודה סופרב, אשר מתברכת בממדים פיזיים גדולים, טכנולוגיה מובילה ובאיכות נסיעה מפנקת, הדיחה מצמרת קטגוריית המשפחתיות הגדולות את מאזדה 6, אשר שלטה בה במשך לא מעט שנים, והיא מהווה דוגמא למקרה נדיר כזה.

לפני כשנתיים הופיעה בשוק שלנו מהדורה חדשה של יונדאי סונטה, הפעם בגרסה היברידית, ושברה את הסטטיסטיקה של "מקרים נדירים" בקטגוריה הזאת: בתוך זמן קצר זינקה סונטה אל המקום השני בטבלת המכירות הרלבנטית – ואל נא תקלו ראש בחשיבות ההישג הזה. במשך שני עשורים ולא מעט ניסיונות לא הצליחו שלוש יצרניות הרכב הקוריאניות – יונדאי, קיה ודייהו (לימים שברולט), לשבור את תקרת הזכוכית מעל לקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות, ודגמי משפחתיות גדולות כמו סונטה, אופטימה (מקודם 'קלארוס') ושברולט 'אפיקה' (מקודם 'דייהו לגנזה') בקושי הצדיקו את המאמץ שהושקע ביבוא שלהם ארצה.

הדור הנוכחי של יונדאי סונטה הופיע בארץ בשנת 2015 והביא איתו שני חידושים חשובים: ראשית, אחרי אבולוציה של שישה דורות הצליחה יונדאי להוכיח שהיא מיישרת קו עם מתחרותיה היפניות גם בקטגוריה הזאת, ושנית – מערכת ההנעה ההיברידית החדשה של יונדאי הפתיעה לטובה עם איכות פעולה גבוהה מאד. ההצלחה במכירות לא אחרה לבוא, אבל נא לא להתבלבל: הכח המניע מאחוריה לא היה תכונות נחשקות כאלה או אחרות במכונית עצמה, אלא הטבת מס נדיבה שמעניקה רשות המיסים בישראל לטכנולוגיה ההיברידית באשר היא.
אותה הטבת מס הניעה גם את יבואני קיה לנסות את מזלם באותה קטגוריה עם 'אופטימה', שהיא אחותה "התאומה" של סונטה, שאותה בחנו כאן אצלנו לא מכבר.

יונדאי, והחברה האחות שלה, קיה, מבצעות מתיחות פנים ברוב הדגמים שלהן בתדירות גבוהה מן המקובל בתעשיית הרכב, וכעת מגיעה אלינו מתיחת פנים ראשונה לסונטה. באופן מפתיע מדובר במתיחה מאד חשובה שמגיעה בעיתוי חשוב לא פחות – בדיוק בזמן כדי להגן על הטריטוריה הרלבנטית מפני הפולשת החדשה מבית קיה. כדי לחסוך את המתח נגלה כבר כעת שמתיחת הפנים הזאת משדרגת מאד את ההצעה של סונטה ועושה אותה עדיפה באופן מוחלט על פני אופטימה.

כאמור, סונטה ההיברידית מחזיקה בשרוולה שני 'אסים': טכנולוגיה מיוחדת, שמסייעת לתצרוכת דלק נמוכה, וגם הטבת מס גדולה אשר חלה לא רק על המנוע אלא על כלל רשימת האבזור, ולכן מאפשרת ליבואנית וליצרנית להציע תכולת אבזור גבוהה מאלה של המתחרות. אגב, ההוכחה לכך שמה שמניע את מכירות סונטה בישראל היא הטבת המס למכוניות היברידיות פשוטה: יונדאי לא מוכרת אצלנו את הגרסאות הלא היברידיות שלה.

עיצוב, מיצוב

מתיחת הפנים קלה, כאמור, ועוסקת בעיקר בחרטום ובירכתיים, ובכל זאת היא בוצעה בקפידה ובהצלחה: סונטה נראית כעת מעודנת יותר ועם זאת מעט יותר אגרסיבית, ודאי מודרנית יותר ובאופן כללי מכונית שנראית טוב. זאת לא מכונית "נחשקת" – למאזדה ולניסאן יש מכוניות בעלות עיצוב יותר "נחשק" מבחינת המראה שלהן, אבל היא נראית כעת הרמונית מאד ומעודנת.

ככלל, קטגוריית המשפחתיות הגדולות נשלטה כמעט מאז ומעולם על-ידי ציי הרכב וכך המצב גם כעת, ומבחינה זאת אין כל כך צורך להתייחס כפשוטו אל מחיר המחירון של סונטה (165,000 ש"ח לגרסת 'פרימיום' הבסיסית ו-180,000 ש"ח לגרסת 'לימיטד' המאובזרת שנבחנת כאן), שהרי מחיר זה כולל גם את ההנחה המכובדת שמוענקת ללקוחות המוסדיים.

מבחינת המיצוב, ודאי בעידן שבו רוב הלקוחות מעדיפים להשקיע סכומי כסף כאלה ברכישת קרוסאוברים, 'סונטה' נאבקת על לקוחות שנוהגים הרבה וזקוקים לכלי רכב תכליתי, רצוי גם חסכוני בדלק, ולאו דווקא אופנתי. בשונה מ'איוניק', ובדומה לדגמים ההיברידים הסדרתיים של טויוטה, יונדאי "לא עושה סיפור" מן המערכת ההיברידית במובן זה שהיא מציינת את העובדה הזאת רק באמצעות כמה תגיות סביב המכונית ולא על-ידי עיצוב נבדל.

עיצוב פנים, שימושיות

מתיחת הפנים לא שינתה את המכונית עצמה במובן זה שעדיין מדובר באותו מרכב, על אותה פלטפורמה, עם אותו בסיס גלגלים נדיב יחסית של 280 ס"מ בין הסרן הקדמי לאחורי.
ממדיה של סונטה, ותכנון ה"אריזה" שלה, יוצרים תא נוסעים מרווח למדי עם מושבים קדמיים רחבים ונינוחים (אך לא מספיק תומכים) ומושב אחורי מרווח מאד לשני נוסעים, ומרווח דיו גם לשלושה (בעיקר בכל הנוגע למרחב כתפיים ורגליים, פחות למרחב הראש).

נפח תא המטען נפגע מן הצורך לאכלס תחתיו את סוללת הליתיום-פולימר של המערכת ההיברידית, וגם מפתח ההטענה שלו מצומצם יחסית, ועם זאת הוא עדיין מותיר מרחב לציוד המשפחתי.

השינוי המשמעותי שמביאה איתה מתיחת הפנים הזאת לתוך תא הנוסעים ולסביבת הנהג הוא עיצובי בחלקו, ובעיקר איכותי: הארגונומיה שופרה והמראה הכללי מודרני למדי, אבל טיב החומרים שופר עוד יותר ובסך הכל מתקבלת תחושת איכות גבוהה מן המקובל בקרב מכוניות יפניות וקוריאניות מקבילות. מעצבי הפנים של יונדאי לא בחרו בעיצוב מינימליסטי ומודרני שמקובל כיום במכוניות יוקרה אלא פיזרו לא מעט מתגים וכפתורים סביב הנהג, וזה קצת חבל, אבל אי אפשר להכחיש ששורת הכפתורים שמסודרת מתחת למערכת המולטימדיה הישראלית (המצוינת, אגב) מאפשרת קיצורי דרך נוחים אל פונקציות יומיומיות שונות.

מנוע, ביצועים

המערכת ההיברידית של יונדאי-קיה ראויה לשבחים רבים, בעיקר מפני שהיא מבוססת על חיבור לגלגלים מבעד לתיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית ולכן עובדת באופן נעים מאד, אבל זה לא חדש. מה שהתחדש, וכמעט לא בא לידי ביטוי בנתוני ההספק, הוא שיפור מכאני לתיבת ההילוכים ושיפורי אלקטרוניקה למערכות הניהול של המערכת ההיברידית. התוצאה מרשימה: מערכת שממילא פעלה באופן שוטף, חלק ונעים קיבלה תוספת כח (מומנט) של כמעט 10% והיא פועלת כעת באופן יותר שקט ומעודן ותוך כדשי שיפור משמעותי – כך לטענת היצרנית – בתצרוכת הדלק.
אצלנו, עם רגל לא עדינה במיוחד על דוושת התאוצה, מדדנו 13 ק"מ לליטר במשאבת התדלוק, ומחשב הדרך סיפר לנו על 14.8 קמ"ל. בנהיגה רגועה אפשר, בסבירות רבה מאד, להגיע להישגים טובים עוד יותר.

המערכת ההיברידית של סונטה מספקת הספק משולב של 193 כ"ס (156 כ"ס ממנועי הבנזין) ומומנט מרשים של 37.4 קג"מ, אבל מי שייקח את המכונית למירוצי דראג יפספס את הקונספט של מכונית כזאת, ובתוך כדי כך גם ישים לב שבעליות תלולות ובתאוצות תובעניות צריך לאמץ את המנוע רק כדי לגלות שהוא לא משדר תחושה כוחנית במיוחד. גם במצב כזה, צריך לומר לזכותה של סונטה, רעשי המנוע משוככים היטב ולא יוצרים את אותה המולה קולנית שבה נתקלנו לאחרונה באופטימה ההיברידית.

סונטה ההיברידית יוצרת תאוצות מספקות בתנאי נהיגה רגילים, בין השאר מפני שלחיצה זריזה על המצערת מעוררת מיד את מנוע הבנזין האטמוספירי בנפח 2.0 ליטר, אבל העידון הכללי שלה מעודד דווקא נהיגה רגועה וחסכונית.

רמת האבזור של סונטה גבוהה מאד, החל בגרסה הבסיסית ובוודאי בגרסת 'לימיטד' המאובזרת, וכדי לחסוך מקום וזמן קריאה לא נפרט כאן את הרשימה הארוכה אלא נזכיר את הכניסה והתנעה ללא מפתח, ריפודי מושבים מעור וגם חימום אוורור וחישמול בגרסת 'לימיטד', משטח טעינה אלחוטי לטלפונים ניידים תומכים וגם רשימת אבזור בטיחות ארוכה שאליה נגיע בפרק הרלבנטי.

התנהגות כביש, נוחות

על אף שסונטה ההיברידית היא ממש לא "מכונית לנהג", מתיחת הפנים הנוכחית כללה כיול חשוב של מערכת המתלים ושל מערכת ההיגוי ושיפרה את חוויית הנהיגה. ההיגוי עדיין מנותק למדי אבל חד וקשיח יותר, ואילו השליטה בגלגול הגוף, ובשיכוך ההחזרה של המתלים, שופרה לאין ערוך. התוצאה היא מכונית בטוחה שמשדרת נינוחות ולא מתפזרת לכל הכיוונים, ויחד עם זאת לעולם לא מסתירה את האופי ה"אמריקני" שלה אשר מבכר שיכוך מהמורות על-פני קשיחות ודיוק.

הבלמים הרגנרטיביים (שאוגרים אנרגיה לתוך הסוללה) פועלים באופן יותר מעודן מאלה של קיה אופטימה, אבל עדיין יוצרים תחושה קלה של חוסר נוחות, בעיקר בעת בלימה עירונית. לסונטה המחודשת יש כשרון לא מבוטל בספיגת מהמורות של בורות ושל "באמפרים" בנהיגה עירונית, ועל כבישים מפותלים היא תפגין קוצר רוח אבל לא בלבול. השיפור, יחסית לדגם לפני מתיחתו – מורגש וחיובי.

נקודת הזכות הגדולה ביותר של סונטה ההיברידית היא רמת הנוחות והנינוחות שלה, אשר מושגות במידה רבה בזכות שיכוך מעולה של רעשים ורעידות. אלה יוצרים תחושה איכותית מאד, ומפנקת, ויש לכך יתרון משמעותי עבור מי שמבלים במכונית שלהם מרחקי נהיגה גדולים מידי יום.

בטיחות

מתיחת הפנים מביאה לסונטה את מערכות הסיוע לנהג המקוריות של יונדאי ובראשן את מערכת הבלימה האוטונומית אשר בולמת את המכונית גם אם ראשו של הנהג לא נמצא בנהיגה. התרעה מפני כניסה לנתיב נסיעה חסום היא מערכת מקורית חדשה וחשובה נוספת שעדיין לא מוצעת אצל כמה מן המתחרות, ואליה נוספת גם התרעה מפני תנועה חוצה בעת נהיגה לאחור.

הוסיפו לכך התרעה מפני סטייה מנתיב נסיעה (אשר למרבה הצער לא משולבת כאן עם היגוי אקטיבי), בקרת שיוט אקטיבית, 6 כריות-אוויר בטיחותיות ומצלמת חניה ותקבלו מכונית מאד ראויה מבחינת רמת האבזור הבטיחותי שלה.

שורה תחתונה

הטבת מס נדיבה עומדת אמנם מאחורי הצלחתה המסחרית של סונטה ההיברידית בישראל אבל צריך להתנחם לכל הפחות בעובדה שמדובר במכונית ראויה, מרווחת, וכעת גם מאובזרת יותר מבחינת אבזור בטיחות, מפנקת יותר בזכות שיפור איכות הנסיעה שלה, ומשופרת מבחינת התנהגות הכביש לאחר כיול מתלים שעברה. זאת לא מכונית מרגשת, חזקה או מהנה במיוחד לנהיגה – אבל היא גם לא אמורה להיות כזאת או לכוון אל קהל של מי שמחפשים מכונית מרגשת.

רמת אבזור גבוהה, איכות ונינוחות, תצרוכת דלק טובה, עיצוב נעים ומודרני יותר, ואולי גם גמישות במחיר – עושים את סונטה ההיברידית למתחרה ראויה על כתר המשפחתית הגדולה המשתלמת ביותר בישראל, ודאי למקבלי "מכונית צמודה" ממקום העבודה. לקוחות פרטיים צריכים לשים לב שבאופן כללי מכוניות פופולריות בציי הרכב ובשוק ה"אפס ק"מ" מאבדות מערכן מהר יותר מאשר מכוניות שלא נמצאות במשחק הזה.

The post יונדאי סונטה היברידית החדשה 2018 במבחן דרכים appeared first on TheCar.