"עומס יתר תרמי יכול להתרחש בסוללות המתח הגבוה" של יגואר I-Pace שיוצרו החל משנת 2019 ועד לשנה הנוכחית. כך עולה מהודעת קריאה לתיקון שפורסמה היום (שישי) באירופה וגם בישראל.

יגואר עצמה עדיין לא מסרה באופן רשמי אם התקלה קשורה לסוללה עצמה או למערכת הניהול שלה, כלומר אם תידרש החלפה של כל הסוללה או שהיצרנית רק תעדכן את תוכנת ניהול הסוללה במערכה ה-BMS.

בתיאור התקלה באירופה נכתב בפירוש שהעומס הטרמי יכול "ליצור סיכון לשריפה ופציעה" אבל באתר האומלל של משרד התחבורה כתוב, לא נגענו: "זוהה חשש של עומס תרמי שעלול להופיע כעשן או אש, שעלולים להתרחש מתחת לרכב שבו ממוקמת סוללת המתח הגבוה. יש להטעין את הרכב מ."

אז נכון, בימים הקרובים צפויים בעלי הרכב הנוגעים בדבר לקבל לכתובת שמעודכנת במשרד התחבורה מכתבים עם הנוסח המלא של ההודעה, אבל האם אנשי משרד התחבורה שלנו מנסים להזהיר שצריך לטעון את הרכב "מחוץ לבית"? "ממתח נמוך"? "מחשמל סטאטי"? וברצינות: מי מהם יהיה אחראי לשריפה שתתרחש בימים הקרובים ותצית, חלילה, בית מגורים על יושביו?

לאגף הרכב במשרד התחבורה ולשרת התחבורה מירי רגב פתרונים.

לקריאה נוספת:

תקלות סדרתיות ברכב

The post סכנת אש: יגואר קוראת ל-I-Pace לתיקון דחוף appeared first on TheCar.

יגואר לנד-רובר חשפה בסוף השבוע טכנולוגיית "מסך מגע ללא מגע" שאותה פיתחה לטענתה במשותף עם אוניברסיטת קיימברידג', והיא מבטיחה שזה יסייע להשאיר את עיני הנהגים נעוצות על הכביש, ובה בשעה יצמצם התפשטות של וירוסים וחיידקים בעולם, גם אחרי שנתגבר על מגפת קורונה.

לא היינו מטריחים אתכם בטכנולוגיה שאולי לא ממש תחולל מהפך בשימוש במכוניות לולא היו לה יישומים מעניינים אחרים שבהם אנחנו עשויים להיפגש בעתיד הקרוב, במיוחד לאחר שאוכלוסיית העולם הפכה מודעת מאד למיקרובים למיניהם וכאשר מאמצים גדולים ומוצדקים מושקעים בחינוך הציבור להיגיינה ולמניעת מחלות.

אנשי יגואר לנד-רובר טוענים שהם ואנשי אוניברסיטת קיימברידג' השיגו כבר הגנת פטנט לטכנולוגיה שלהם, ומה שיותר מעניין זה שהיא לא מבוססת רק על חיישנים שחשים את קרבת האצבעות שלנו – כאלה אנחנו כבר מכירים במכוניות של קבוצת פולקסווגן, למשל – אלא גם על בינה מלאכותית שלומדת את הכוונות שלנו כדי לאפשר להשאיר את הזכוכית חפה מטביעות אצבע. העניין הוא שכאשר מכונית נמצאת בתנועה לא תמיד קל לכוון אצבע ולפגוע בדיוק בנקודה המתאימה על מסך מגע – וזאת הסיבה שכל המערכות שקיימות כיום – במיוחד אלה שמבוססות על קרבה אבל גם אלה שאינן כאלה – מסיחות את הדעת מן הנהיגה וגורמות ל"הטרפת דעת" כאשר מנסים לבצע פעולה פשוטה שאפשר פשוט לבצע באמצעות כפתור פיזי, כמו למשל להפעיל את מיזוג האוויר או לשנות את מידת הטמפרטורה.

כל עוד שאי אפשר ממש להתנסות בטכנולוגיה המובטחת של יגואר אנחנו נותרים עם הרושם שיש לנו כאן שתי סוגיות של "הפוך על הפוך". ככל שהדברים נוגעים בתפעול מערכת של מסך מגע במכונית בזמן תנועה, הרושם הוא שאנשי יגואר לנד-רובר מנסים להציג את החיסרון של מערכת כזאת כיתרון, ולטעון טענה מקוממת לפיה היא מגבירה את הבטיחות בשעה שהיא עושה בדיוק את הפעולה ההפוכה: ככל שנהגים יתעסקו פחות עם מסכי מגע בזמן נהיגה הם יהיו חשופים פחות לטעויות. להגנתם צריך לומר שהם מבטיחים שהמערכת שלהם חוסכת עד כמחצית מן הזמן שנדרש כרגע לביצוע פעולה באמצעות מסך המגע.

ה"הפוך על הפוך" האחר היא הטענה, המגוחכת לדעתנו, כאילו שמערכת כזאת יעילה להגשמת טענתו של פרופסור סימון גודסיל, מן המחלקה להנדסה באוניברסיטת קיימברידג', לפיה "אנחנו יודעים שפתוגנים מסוימים מועברים על גבי משטחים וטכנולוגיה זאת יכולה לסייע בהפחתת הסיכון להעברתם בדרך זאת".

פרופסור גודסיל היקר, אנשי יגואר לנד-רובר מכובדים, בחייאת: בזמן שאני נוהג במכונית שבה אני יכול שלא לגעת במסך המגע שלה, האם יש שם גמד שמחזיק עבורי את ההגה? פותח בשבילי את הדלת? מאותת למעני במאותתים באמצעות בינה מלאכותית כאשר אני חושב לעבור נתיב? מתניע? מחליף הילוכים? האם מבין כל המשטחים שבהם אני נוגע בזמן שאני נוהג במכונית דווקא מסך המגע יביא עלי וירוס? כנראה שלא.

תורם או פורם?

אנשי יגואר לנד-רובר טוענים שמחקרים שבוצעו במעבדה ובניסויי שטח מצאו שטכנולוגיית ה"מגע ללא מגע" שלהם יכולה, כאמור, "להפחית את המאמץ ואת משך האינטראקציה של הנהג עם המסך בעד 50%, וגם להגביל את התפשטות החיידקים והנגיפים". לדבריהם, נהיגה על דרכים משובשות גורמת לרעידות אשר מקשות על בחירת "הכפתור" הנכון על מסך המגע וכך נאלצים נהגים להסיח את דעתם ולכן להגדיל את הסיכון לתאונה. לדבריהם, "הטכנולוגיה עושה שימוש בבינה מלאכותית כדי לקבוע לאיזה כפתור מכוון הנהג (או, מה הפעולה שהוא מתכוון לבצע) וכך היא מקצרת את משך האינטראקציה שדרושה לצורך זה".

החיישנים שבהם נעשה שימוש מבוססים על ראיה מלאכותית ועל "תדרי רדיו שנפוצים יותר ויותר באלקטרוניקה צרכנית" והאלגוריתמים של הבינה המלאכותית משלבים את המידע שמתקבל מהם עם מידע אגור כמו פרופיל משתמש, תכנון ממשק המשתמש ותנאים סביבתיים כדי להסיק לאן הנהג מכוון את האצבע שלו, כלומר להבין בזמן אמת מה הפעולה שהוא רוצה לבצע.

כל דגמי יגואר ולנד-רובר צפויים ליהנות מן הטכנולוגיה החדשה, בראש ובראשונה דגמים שנתפשים כמובילי טכנולוגיה כמו יגואר I-Pace החשמלית, ודגמי היוקרה של ריינג' רובר. שאלת מיליון הליש"ט היא אם טכנולוגיית מסכי מגע – עם או ללא בינה מלאכותית – עדיפה בסופו של דבר על שימוש בבוררים פיזיים, כלומר מה יוצר פחות הסחת דעת בעת נהיגה.

לגבי מניעת מחלות והעברת זיהומים, נדמה שמסך המגע במכונית הוא לא בדיוק מקור ההדבקה שצריך לחשוש מפניו – מה גם שהרבה יותר פשוט וקל להסיר את החשש הזה באמצעות העברה מהירה של מגבון חיטוי. לעומת זאת, במהלך היום יוצא שכולנו משתמשים בהרבה מאד מסכי מגע אחרים, למשל בכספומטים, בעמדות שירות עצמי בסופרמרקט, במכונות להנפקת כרטיסים למיניהן (למשל בתחבורה ציבורית, בשדות תעופה ובקולנוע), ובמכונות להסדרת תורים. כל אלה חשופות להרבה יותר משתמשים, וסכנת ההדבקה באמצעותן הרבה יותר מוחשית וברורה מאשר באמצעות מסך המגע במכונית שלנו. טכנולוגיה כזאת, בהנחה שהיא עובדת היטב, יכולה לסייע ברבה יותר במסכי מגע כאלה מאשר במכוניות של יגואר ולנד-רובר.

The post יגואר לנד-רובר מציגה: מסך מגע ללא מגע appeared first on TheCar.

יש אומרים ש"משנה שם משנה מזל", ומידי פעם זה מצליח בעולם העסקי, כפי שהוכיחה יגואר לפני כמעט 75 שנים. למעשה, אחד המותגים הידועים והמפורסמים כיום בעולם כולו, זה שהתגלגל לידי פורד, ממנה אל טאטא ההודית, ובקרוב כנראה יחליף בעלות פעם נוספת, החל לייצר מכוניות רק ארבע שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. 

במשך תקופה קצרה זאת יגואר לא הספיקה להותיר חותם בתעשיית הרכב, ובוודאי שהתקשתה לבלוט בין עשרות המותגים המצליחים והמפורסמים של מדינה שניצבה באותה תקופה בחזית ייצור הרכב בעולם. החברה עצמה הוקמה בשנת 1922 על-ידי שני שותפים, אופנוענים, תחת השם Swallow Sidecar Company, וכפי ששמה מרמז – היא התמחתה בייצור סירות-צד לאופנועים. בשנת 1934 נפרדו השותפים ואחד מהם, וויליאם ליונס, שינה את שם החברה ל-S.S Car Limited, הנפיק אותה בבורסה, והחל, שנה לאחר מכן, לייצר מכונית ספורט-סלון שנקראה SS יגואר. בשלהי 1939, כאשר פרצה המלחמה ובריטניה גייסה את כל המשק שלה למאמץ הלאומי, הוסט כל הייצור של S.S Car Limited, לייצור כלי מלחמה.

מעט יותר מחמש שנים לאחר מכן, כאשר הנאצים הוכרעו, רצו אנשי SS לשוב ולייצר מכוניות אלא שעם שם כל כך טעון היה קשה מאד להתקדם, מאז ועד היום. אחרי הכל, ראשי התבות האלה שימשו בגרמניה הנאצית את משרד המודיעין הארור שאחרי לחלק מן הזוועות הגדולות שידעה האנושות. מנהלי SS החליטו לשנות את שם החברה ובחרו בשם הדגם שלהם, יגואר, כתחליף מוצלח.

נוסף לגרסת הספורט-סלון הסגורה, הארבעה מושבית והמהודרת, ייצרה יגואר לפני המלחמה גם גרסת ספורט דו-מושבית פתוחה שהתבססה על אותם מכלולים. עם חידוש הייצור לאחר המלחמה זה גם מה שיגואר חזרה לייצר. כעבור כשנתיים וחצי, בשנת 1948, הציגה יגואר בתערוכת המכוניות הבינלאומית של לונדון שני דגמים חדשים לגמרי: מכונית סלון יוקרתית שנקראה 'מארק V', ומכונית ספורט דו מושבית פתוחה, ויפייפיה לחלוטין, שנקראה XK120.

XK120 נחשבת למכונית פורצת דרך, בין השאר מכיוון שהמרכב שלה נבנה מאלומיניום. סביר להניח שזה לא נבע מתכנון מראש, אלא פשוט מכיוון שבאותה תקופה היה מחסור עולמי בפלדה, ואנשי יגואר בחרו להשתמש בחומר זמין יותר, שעודפים ממנו נמצאו בשפע לאחר שקווי הייצור של מטוסים בכל רחבי אירופה הוסבו בחזרה לשימושים המקוריים שלהם. האלומיניום הפחית משמעותית את משקלה של XK120, וזאת על אף ששלדת העץ המקורית שלה הוחלפה בשלדת פלדה. בחרטום הוצב מנוע שישה צילינדרי טורי בנפח 3.4 ליטר, עם גל זיזים עילי, אשר סיפק 160 כוחות סוס. מה שאולי לא נשמע מדהים במונחים של האלף השלישי לספירה היה בהחלט מרגש בשלהי שנות הארבעים של המאה הקודמת, וזה איפשר ל-XK120 להיות אחת המכוניות המהירות ביותה בזמנה. שמה של המכונית, אגב, נגזר מן המהירות המרבית שלה: 120 מייל לשעה, שהם כ-193 קמ"ש.

במציאות, XK120 עברה בהרבה את המהירות המוצהרת שלה ובזכות שיפורים כאלה ואחרים אף קבעה לא מעט שיאי מהירות. ההצלחות על מסלולי המרוצים לא אחרו להגיע, בין השאר במרוצים יוקרתיים כמו 24 השעות של לה-מאן, 'טארגה פלוריו', 'פאבל ביץ", 'TT' ו'מילה מיליה' – והצלחות אלה הציבו את החברה הקטנה מן העיר קובנטרי בשורה אחת עם היצרניות הספורטיביות המובילות באותה תקופה. אגדות מבוססות מספרות ש-XK120 המצליחה שימשה השראה לג'נרל מוטורס בדטרויט, ארה"ב, שפיתחה את קורבט.

בשנת 1950 נוספה גם גרסת קופה, זו שמופיעה בתמונות כאן, ואחריה גם גרסת "דרופ הד" עם גג מתקפל. במקביל פותחו גרסאות חזקות למרוצים, וייצור הדגם נמשך עד לשנת 1956, כאשר הוא הוחלף ב-XK140. במהלך כמעט 8 שנים ייצרה יגואר קצת יותר מ-12 אלף יחידות של XK120 ואילו XK140 הייתה למעשה גרסה משודרגת של ה-120. האבולוציה המשיכה עם XK150 שיוצרה עד לשנת 1961 שבה פינתה האגדה הזאת מקום לאגדה אחרת, יגואר E טייפ, שנחשבת לאחת המכוניות המיוחדות ביותר בתולדות תעשיית הרכב, ולנושא נפרד שמתאים ליום נוסף אחר בבידוד.

The post קלאסית ליום בידוד: יגואר XK120 appeared first on TheCar.

וירוס קורונה, ואולי גם התהודה התקשורתית שסביבו, הכניסו את כלכלת העולם למשבר החמור ביותר מאז 2008-2009, ואולי אפילו מאז השפל הגדול של 1929-1933, ותעשיית הרכב חווה את אותם קשיים יחד עם שליש מאוכלוסיית העולם אשר נתונה כרגע תחת סגר.

נכון לעכשיו מושבתים כבר יותר מ-150 מפעלים לייצור רכב וחלקי רכב ברחבי העולם וכמה נוספים צפויים להיסגר בימים הקרובים, ומנגד סגורות גם גם עשרות אלפי סוכנויות למכירת רכב. יחד עם אלה נדם כרגע נתח משמעותי מן הלוגיסטיקה של ייצור ושיווק רכב. כמה מיצרניות הרכב, בהן טויוטה, פורד ופיג'ו-סיטרואן, מדווחות אמנם על כוונה להפעיל מחדש חלק מן המפעלים המושבתים כבר בעוד שבועות ספורים, אבל האמת היא שכמו שהמשבר הזה נוצר והתפתח כך הוא גם עתיד להסתיים: עם הרבה מאד אי ודאות ומחסור במידע.
הדבר הוודאי היחיד הוא שערב משבר קורונה נמצאה תעשיית הרכב בדחק רב מאד בגלל חמש מהפכות שונות ונפרדות שהיא חווה יחד איתנו ("חשמול", קישוריות, שיתופיות, אוטונומיה ו"עיור"), וזה אומר שהיא נכנסה אל התקופה המאתגרת הנוכחית עם מעט מאד שומן – ותצא ממנו עם הרבה פחות.

למרות הכל, את הסקירה הנוכחית חשוב לפתוח דווקא עם קרן האור שמבליחה בשבוע האחרון את תוך הערפל שעוטף את התעשייה ומאירה באור מעודד את שפע הדיווחים הקשים שמגיעים ממנה. בסוף השבוע התפרסמו בסין צילומים של הצוותים הרפואיים שעוזבים את העיר ווחאן (ולא ווהאן כפי שהיא נקראת בטעות מחוץ לסין…) ואת מחוז חוביי, וזאת לאחר שהממשלה ומערכת הבריאות הסינית השתלטו על המגפה שם. במקביל, הארגון הקפדני והתומך של הממשלה הפדרלית ושל הממשלות המחוזיות בסין הביא לכך שרוב מפעלי הרכב בסין חזרו לעבודה סדירה, וזאת במקביל לעבודה הנוספת שהם לקחו על עצמם בייצור ציוד רפואי.

שלהבת בארזים

עבור קבוצת פולקסווגן, יצרנית הרכב הגדולה בעולם, מדובר בבשורות טובות וחשובות. כיצרנית הזרה הגדולה ביותר בסין היא ספגה שם עם התרצות המגפה את הנזק הגדול ביותר מבין כל היצרניות הבינלאומיות. כעת היא נפגעת בשאר השווקים החשובים שלה בעולם וכמהה לסיום המשבר ולהתאוששות מהירה. ביום חמישי בלילה התראיין הרברט דיאס, מנכ"ל הקבוצה שמעסיקה כ-671,000 עובדים ברחבי העולם, לערוץ הטלוויזיה הגרמני ZDF – ואמר שמשבר קורונה עלול לאלץ את החברה לסגור מפעלים ולפטר עובדים.
לדברי דיאס, המכירות של הקבוצה בכל המדינות מחוץ לסין נפגעו קשות, ובחלק מן השווקים אף הגיעו לעצירה מוחלטת. זה אומר, לדבריו, שהעלויות הקבועות של החברה "שורפת" לה כ-2.2 מיליארד דולר בכל שבוע. לקבוצת פולקסווגן, אשר מייצרת כמעט 11 מיליון כלי רכב בשנה, יש 124 מפעלים לייצור רכב ברחבי העולם, מהם 72 באירופה ומתוכם 28 בגרמניה, וכל המפעלים האירופאים הושבתו מעבודה בתחילת החודש. דיאס הדגיש שממשלת גרמניה חייבת להשתלט על המגפה כפי שהשתלטו עליה סין ודרום קוריאה, "כדי שיהיה סיכוי לצלוח את המשבר בלי פיטורי עובדים".

פולקסווגן, כך פורסם, צפויה ככל הנראה להימנע מחלוקת דיווידנדים לבעלי המניות שלה ולהציע אגרות חוב חדשות, במקביל לנטילת הלוואות ממשלת גרמניה ומן הבנק האירופאי, אבל יצרניות רכב קטנות יותר, שהגיעו למשבר במצב קשה יותר, לא יהיו מסוגלות לפעול באותה דרך.
טאטא, למשל, יצרנית הרכב הגדולה ביותר בהודו, נכנסת כעת לתוך המבולקה, והשמועות שהתרוצצו בשנה האחרונה אודות ניסיונות שלה למכור את חטיבת יגואר לנד-רובר שבבעלותה הופכות כעת למציאות לוחצת. טאטא הודיעה בשבוע שעבר על כוונתה "להפריד את חטיבת המכוניות מעסקי המשאיות והאוטובוסים כדי למצוא שותפים ליחידת המכוניות לנוכח התפרצות נגיף קורנה והמעבר העולמי לרכב חשמלי". לא מיותר להדגיש שהמשבר בשוק הרכב ההודי לא חדש: פברואר הוא החודש ה-16 (!) ברציפות שבו נמצאות מכירות הרכב בירידה, וכמו במקומות אחרים בעולם גם בהודו תופס המשבר הנוכחי את תעשיית הרכב בנקודת חולשה. סגירת מפעלי יגואר ולנד-רובר בבריטניה בגלל קורונה לא ממש עוזרת לסיטואציה.

בינתיים, באירופה הודיעה ממשלת צרפת על נכונותה, ואולי על כוונתה, להלאים את אחת מיצרניות הרכב הצרפתיות – רנו או פיג'ו-סיטרואן. שתי החברות הודיעו שהן מתנגדות למהלך כזה, אבל בל נשכח שלממשלת צרפת יש אחזקות מיעוט בשתי היצרניות, וששתיהן סומכות על תמיכה ממשלתית משמעותית כדי לצאת מן המשבר הנוכחי. עם זאת, רנו ופיג'ו מתגאות בכך שהן לא נזקקו לסיוע כזה במשבר של 2009 בשעה שממשלות בכל העולם – אפילו בארה"ב, פתחו את הקופה ורכשו יצרניות רכב או העניקו להן סיוע נדיב.

אם מזכירים את המשבר הכלכלי של 2009, שבעקבותיו הלאים הממשל האמריקני את ג'נרל מוטורס שפשטה רגל ואת קרייזלר, לא מיותר להזכיר גם שג'נרל מוטורס אמנם שמרה על השם שלה אבל מתוך ההריסות קמה חברה חדשה. קרייזלר, לעומתה, הפכה לטרף קל עבור פיאט, שהשתלטה עליה והצילה את עצמה. הפעם יש מצב שהמזל לא ישחק לפיאט באותה מידה: בסוף השבוע פורסמו שמועות ראשונות לפיהן האיחוד הגדול בין פיאט-קרייזלר לבין פיג'ו-סיטרואן-אופל, שעליו עמלים הצדדים כבר כחצי שנה – עלול שלא לצאת לפועל בעקבות המצב, ובעיקר לנוכח העובדה שהמשבר הזה מאלץ את תעשיית הרכב להאיץ, כאמור, את התהליכים שהיא ממילא נאלצת לעבור.

במקביל פורסמה בסוף השבוע בצרפת ידיעה מדהימה ומפתיעה לחלוטין. בעוד שהיחסים בין רנו לניסאן, כידוע, "לא נמצאים בשיאם" – גם בגלל פרשת קרלוס גוהן ועוד לפני כן בגלל הניסיונות של רנו להשתלט על ניסאן, פורסם שדווקא קונצרן מיצובישי, אשר מחזיק ב-20% מן הבעלות במיצובישי מוטורס – חברה שניצלה מפשיטת רגל כאשר נרכשה על-ידי הברית רנו-ניסאן, שוקל לרכוש 10% ממניות רנו(!).
מה שעומד מאחורי המהלך הזה, כך לפי פרסומים שטרם אושרו רשמית, היא כוונת היפנים "לחזק את הברית בין רנו לבין ניסאן ומיצובישי מוטורס". נזכיר שכבר לפני מספר חודשים דווח על כך שהברית רנו-ניסאן-מיצובישי מתכננת להיכנס לתוכנית "ארגון מחדש" אשר כוללת, בין השאר, סגירה של מפעלים ותוכנית קיצוצים, ולא נשכח גם שבתחילת השנה הגיעו היחסים בין שתי החברות לשפל חסר תקדים, עד כדי דיבורים על גירושין.  לא מיותר לומר גם שכל זה התרחש עוד לפני שמי מאיתנו גלגל על לשונו את המילה "קורונה", ולהזכיר שוב שעיקר המתח שקיים בין רנו לניסאן נובע מכך שניסאן מחזיקה רק ב-15% מן הבעלות ברנו בעוד שרנו מחזיקה ב-43% מן הבעלות בניסאן בעוד  שדווקא הצד היפני מחזיק את הספינה הזאת שטה מעל המים מזה יותר מעשור. רבים, וקרלוס גוהן ביניהם, טוענים ש"פרשת גוהן" התפוצצה ביפן על רקע הניסיונות של ממשלת צרפת ומשקיעים אחרים ברנו להשתלט על ניסאן.

בין שבועיים לחודש

קשה לומר מתי יחלוף משבר הקורונה והאם, וכיצד, תצליח תעשיית הרכב להתארגן לעבוד מחדש עוד במהלכו. כמה מן היצרניות טוענות, כאמור, שהן יפעילו מחדש את המפעלים שלהן בתוך כשבועיים עד חודש מהיום, והניסיון הסיני מוכיח שאפשר לשוב ולייצר רכב עוד לפני שהמדינה מצליחה "לשטח את העקומה" ולהביס את הווירוס.

השאלה הקריטית ביותר ששואלים את עצמם כרגע קברניטי תעשיית הרכב היא כמה זמן יימשך המשבר הנוכחי, ואם החברות שלהם יצליחו לצלוח אותו. ממשלת סין הופתעה ראשונה ונאלצה להתמודד עם מגפה לא מוכרת תוך כדי לימוד האוייב הלא נודע ואילתור דרכים להתמודד איתו. שאר העולם "קיבל" את הצרה הזאת עם הרבה יותר ידע וזמן להתארגן, אלא שתוצאות המאבק במדינות השונות חושפות בין השאר גם את היכולות הניהוליות והפוליטיות שלהן. יש שיאמרו שסין היא דיקטטורה שיכולה להפעיל כלים שמדינות אחרות לא נוהגות להשתמש בהן. אחרים – לעומתם – יהיו פחות נחרצים לגבי הגדרת השילטון ויתמקדו דווקא בתוצאות בשטח. נכון להיום – למרות זמן ההתארגנות והידע הנרחב – בארצות הברית יש יותר נשאים, חולים ומתים מאשר בסין (לכל הפחות לפי הנתונים הרשמיים מסין), וכך גם באיטליה.

אם ממשלות באירופה ובאמריקה יצליחו להשתלט על המגפה בתוך שבועות ספורים ו"לשטח" את העקומה כפי שהיא נראית כרגע בסין, הונג-קונג, טאיוואן ודרום קוריאה – ייתכן שכל יצרניות הרכב יצליחו להתאושש בסיוע הממשלות השונות. אלא שככל שהמשבר הזה יתמשך ויגדיל את החשיפה של יצרניות הרכב – כך גדל הסיכון לקריסת חברות בכלל, ושל יצרניות רכב בפרט. למרבה האירוניה, במצב כזה ייתכן שלא מעט חברות ייפלו כפרי בשל לידי חברות סיניות שזוכות גם הן לתמיכה ממשלתית.

The post תעשיית הרכב מתפללת לשטח את עקומת הקורונה appeared first on TheCar.

המרוץ אל המכונית החשמלית מאתגר את יצרניות הרכב, וכדי לחלוק את ההשקעה העצומה בדרך לשם נכרתות בריתות גם בין יצרניות רכב מתחרות. למשל, היום (ד') הכריזו ב.מ.וו וקבוצת לנד-רובר – יגואר על שיתוף פעולה לפיתוח יחידות הנעה חשמליות שיניעו את הדור הבא של דגמיהן החשמליים. בהודעה משותפת של שתי החברות הן מסרו שצוות פיתוח משותף לשתי החברות יפעל ממרכז הפיתוח של ב.מ.וו. בעיר מינכן, מקום מושבה של ב.מ.וו, ויתמקד בפיתוח דור חמישי ליחידות הנעה חשמליות שיקבל את התואר המתבקש Gen 5.

השלמת הפיתוח של יחידות ההנעה החשמליות צפוי ממש בקרוב מכיוון שאלה צפויות להניע מכוניות של שתי הלחברות כבר בשנה הבאה. לאחר השלמת הפיתוח תייצר כל חברה את היחידות שדרושות לה במפעלים שלה בעולם.

דגם ראשון שבו תותקן יחידת ההנעה מדור חמישי יהיה iX3, שהקדימון שלו כבר נחשף לפני כשנה ונמצא כעת בתהליכי פיתוח סופיים. זה כמובן מעורר תהייה שמא מדובר בהודעת יחסי ציבור שנועדה לכבד את יגואר לנד-רובר ולחוס על יוקרתה כמי שמצטרפת לפרויקט קיים שעומד כבר לפני קו הסיום שלו. במילים אחרות, תחושת הבטן היא שהבריטים (בבעלות טאטא ההודית) בעצם לא ממש משפיעים על פיתוח יחידת הנעה שכבר מאד קרובה לייצור אלא לכל היותר מבצעים "במשותף" את מלאכת ההתאמה שלה לצרכים שלהם. מכל מקום, באופן רשמי מספרות לנו שתי החברות על כך ש"הצוות המשותף יעבוד על המשך שיפור יחידת ההנעה מדור זה".

שיתוף הפעולה בין ב.מ.וו. ליגואר לנד-רובר חוסך כמובן לשתי החברות מעלויות הפיתוח הכבדות של היחידות ומצמצם גם את עלויות הייצור והרכש בזכות רכש משותף של רכיבים מספקיות משנה ושל חומרי גלם. ״שיתוף פעולה בין יצרניות רכב בכל הנוגע לידע ומשאבים הוא דבר חשוב, בזמן שתעשיית הרכב העולמית מתמודדת עם האתגרים הטכנולוגיים הגדולים של נהיגה אוטונומית (Autonomous Driving), חיבוריות (Connectivity), חשמול (Electrification) ושרותיות (Services)״, נמסר מטעם ב.מ.וו.

ב.מ.וו היא בין השחקניות הראשונות בשוק המכוניות החשמליות בנות הדור הנוכחי. היא השיקה את חטיבה i כבר בשנת 2013 עם הצגת i3, שהיא המכונית החשמלית הראשונה של ב.מ.וו. (למעט ניסיונות עתיקים ולא ממש מסחריים בעבר). המותג i מוצב מראש ובנפרד כדי לייצג את כל המכוניות החשמליות הטהורות וההיברידיות של ב.מ.וו.

יגואר התחברה לזרם לפני כשנה עם השקת I Pace שגם זכתה בתואר מכונית השנה באירופה לשנת 2019.  הן ב.מ.וו והן יגואר לנד-רובר ירחיבו את היצע הדגמים מונעי החשמל מתוצרתן בשנים הקרובות לא רק כדי לתת מענה לביקוש הגדול למכוניות אלו, אלא בעיקר כדי לעמוד במכסות פליטות המזהמים ההולכות ומחמירות של האיחוד האירופי.

The post מתחשמלים יחד: ב.מ.וו. ויגואר יפתחו במשותף יחידות הנעה חשמליות appeared first on TheCar.

אחרי לא מעט שנים של נמנום ודשדוש, החתול הבריטי חזר בעשור האחרון לנהום.
לאחר תקופה חשוכה של כשני עשורים בה יגואר, תחת בעלותו של קונצרן פורד, נשארה מאחור, היו אלו דווקא ההודים מקונצרן טאטא שלקחו את הפיקוד ב-2008 והחזירו את יגואר למרכז הזירה.
אין ספק שכל הדגמים שהוצגו מאז ההשתלטות של בני הקולוניה לשעבר על האצילה הבריטית, בין אם מדובר ב-XJ ,XE או F-type, קורצו מהחומרים הנכונים שהחזירו עטרה ליושנה. עם זאת, יגואר התקשתה לתת מענה ממשי לשלל הדגמים והגרסאות האין סופי של מותגי הפרימיום המובילים, בעיקר לאלה מגרמניה, ובשל כך סבלה מנתוני מכירות מדשדשים בהשוואה למתחרות.

במשך שנים יגואר נמנעה מהוספת דגמי פנאי לפורטפוליו שלה מתוך חלוקה מסורתית לפיה יגואר אחראית לכביש ואילו לנד רובר לשטח. בשלב מסוים בהנהלה המשותפת של צמד המותגים הבריטים הבינו שבמציאות הנוכחית בעולם הרכב דגם פנאי הוא כורך להישרדות.

בהתאם לכך ב-2016 החתול לכלך לראשונה את כפותיו בחול עם השקת ה-F פייס, לפני כשנה הושק ה-E פייס הקומפקטי ולפני חודשים ספורים יגואר חשמלה את השטח ואת המתחרות עם השקת ה-I פייס – קרוסאובר חשמלי טהור עם ביצועים ויכולות במחוזות של טסלה.
גם בישראל יגואר לא באמת הצליחה לתת פייט של ממש למותגי היוקרה המובילים ובעשור האחרון נמכרו כאן  למרות זינוק חסר תקדים בהיקפי המכירות של רכבי פרימיום במחוזותינו, רק בין 100 ל-200 יגוארים מדי שנה שאמנם בהחלט עשו רושם מצוין על הסובבים אך לא הצליחו להיות הרבה יותר מהערת שולים בשוק היוקרה.

ב-2017, הנהלת JLR העולמית החליטה לאחד ברוב המדינות את זיכיונות השיווק של צמד המותגים ובהתאם לכך חברת המזרח, עם וותק רב שנים ביבוא רכבי לנד-רובר, קיבלה לידיה גם את המפתחות לסוכנות יגואר.

אמנם בסיכום שנת 2018, השנה המלאה הראשונה של חברת המזרח כיבואנית יגואר, ולמרות שבשנה החולפת היו גם שני רכבי פנאי אופנתיים בהיצע, יגואר לא ממש הגדילה את הנתח שלה בשוק וסגרה את 2018 עם מסירת 161 יחידות בלבד, אך השקת  ה-I פייס, אותו רכב פנאי-ספורטיבי–חשמלי מלא, לפני מספר שבועות בהחלט יכולה להיות ה"אס" שישנה את התמונה ולפחות מבחינה תדמית למצב את מותג היוקרה הבריטי בחזית שוק הפרימיום.

שנת 2018 הייתה שנה טובה מאוד לחובבי הנהיגה בארץ הקודש ואחרי שנים רבות במחשכים לא פחות מ-3 מסלולי מרוצים החלו לפעול באופן רשמי בשנה החולפת ולצד שלל ימי מסלול במחירים שווים לכל נפש וכמה ליגות מרוצים פעילות, גם כמה יבואני רכב החליטו לקפוץ על העגלה, בין אם מדובר בקאדילק ופיג'ו שהחליטו לתת חסויות ותמיכה מבורכת לליגות המרוצים או ביבואנים של אודי, מרצדס, ניסאן ואפילו קיה שקיימו בשנה החולפת השקות ואירועי לקוחות על המסלול.

לפני מספר ימים אנשי יגואר הזמינו לקוחות פוטנציאלים ועיתונאי רכב נבחרים לחוות 5 מדגמי החברה על המסלול הגדול והמהיר בישראל, מוטור-סיטי בפרברי באר שבע.
בניגוד להפקות הענק ולאירועים הסופר מושקעים של מרצדס AMG ואודי ספורט, בחברת המזרח שכנראה לא נהנת מהיכולות הכלכליות של יבואניות ענקיות כמו כלמוביל וצ'מפיון הלכו על משהו הרבה יותר צנוע שכלל נטו נהיגה על המסלול בלי שום בולשיט שיווקי מסביב או אירוח מתחנף.

אמנם לכאורה אם יש לך מוצר טוב ביד אתה לא באמת צריך את כל המסביב, אבל אין ספק שבמיוחד ללקוחות הפוטנציאלים של יגואר, כאלה שמוכנים לשים בין 300 למעל 700 אלף שקלים על רכב חדש ורגילים לסטנדרטים מסוימים כלקוחות VIP – צריך להשקיע קצת יותר בתנאי האירוח ובסדר ההתנהלות ובמיוחד לא לוותר על הצגה מכובדת של המותג והדגמים, שכן היכולת לדעת להעביר את הסיפור חשובה לא פחות מזכות הנתינת להשחיז את ההגה בסיבובים.את היום על המסלול התחלתי מאחורי ההגה ה-E פייס רכב הפנאי הקומפקטי שאמור להתחרות בלהיטי מכירות במגזר הפרימיום כמו אודי Q3, מרצדס GLA וב.מ.וו X1 ולהביא ליגואר לקוחות חדשים שיגדלו עם המותג. ה-E פייס מבוסס על פלטפורמת ומכללי האיווק האופנתי של ריינג' רובר, ובניגוד למתחרות מגרמניה לא מוצא בגרסאות מוזלות עם הנעה קדמית ומנועים צנועי נפח והספק, והוא מגיע עם מנוע 2.0 ליטרים מוגדש המפיק 250 כ"ס.

בסך הכל כרכב פנאי ה-E פייס מציג יכולת לא רעות  בכלל אפילו מפתיעות על המסלול. עם זאת ההגה מנותק, ביחד עם תחושה לא מאוד ספורטיבית ו/או יוקרתית ובליווי עיצוב מעט פושר ה-E פייס לא מצליח להותיר בנו רושם עז ונראה כי הוא עומד בצילו של קרוב משפחתו, האיווק.

ה-F פייס כבר משכנע הרבה יותר ולמרות גודלו מציג תקשור עדיף על המסלול, יכולות יותר ממפתיעות בין הפיתולים ובשילוב אווירית פרימיום מתבקשת ועיצוב בעל נוכחות הוא מציג יכולות שלא מביישות את לוגו החתול בחזית גם למי שעדיין קצת מתקשה לראות אותו על רכב פנאי.

את ה-XE שהושקה ב-2015 מתוך מטרה ברורה לתת פייט לסדרה 3 של ב.מ.וו כבר בחנו בעבר, וגם כאן על המסלול המרשים במוטור סיטי מתגלה מכונית עם שלדה מעולה, היגוי מדויק ויחידת הנעה שגם בגרסת הביניים שלה מספקת דחף משכנע. קצת קשה להבין מדוע ה-XE לא מצליחה יותר בארץ ובעולם.

גם את ה-F טייפ כבר לקחתי בגרסת ה-S ובמחלצות טופלס לדייט ארוך וחושני במיוחד. בכל מקרה, גם כאן על המסלול בגרסת הקופה (שלדעתנו אפילו יפה יותר מהפתוחה) ועם המנוע הבסיסי שבהיצע – 2 ליטרים מוגדש עם 300 כ"ס, היא בהחלט מצליחה לגרום לנו להחסיר פעימה ולהתאהב בה בשנית.

קשה, קשה מאוד להמשיך אחרי קוויקי מסעיר שכזה אבל למזלי אני עובר ישר  ל-I פייס, ללא ספק אחת המכוניות החדשות המעניינות ביותר שהגיעו לארץ בתקופה האחרונה.

בערך מתחילת העשור כולם מדברים על העידן החשמלי שאוטוטו ישנה מהקצה אל הקצה את תעשיית הרכב העולמית והדרך בה אנו מתניידים ממקום למקום.
אבל גם אם שמים כל מיני פיאסקויים כמו התרסקות העוצמתית של מיזם בטר פלייס המקומי, מרבית יצרני הרכב הגדולים עוד לא ממש סיפקו את הסחורה וגם בשוק היוקרה, ממנו בדרך מגיעה הטכנולוגיה שמחלחלת אט אט לדגמים העממיים, נראה שמרבית השחקנים מתמקדים ברכבי פלאג-אין היבריד שעיקר מהות תכליתם היא התאמה למתווה הטבות המס או המענקים הניתנים לרכבים היברידיים נטענים במדינות השונות.
למעשה יגואר היא היצרנית המסורתית הראשונה שהציגה מענה הולם לאותו עתיד חשמלי שבכל הנוגע לשוק הפרימיום נשלט בשלב זה באופן מלא על ידי טסלה.

ה-I פייס מציג עיצוב מעניין המשלב בין צללית של רכב קופה ויציבה של רכב פנאי ובשל העבודה שאין כאן מנוע בעירה פנימית שתופס הרבה מקום הוא מציג פרופרציות לא שגרתיות עם אורך ממוצע למדי של 4.68 מטרים ובסיס גלגלים עצום של כמעט 3 מטרים.

ה-I- פייס תוכנן מדף חלק ומציג פלטפורמה חדשה וייעודית לכלי רכב חשמליים עם סוללות הממוקמות ברצפת הרכב ותורמות למרכז כובד נמוך ולחלוקת משקל אופטימלית בין הסרנים. הוא מגיע עם צמד מנועים חשמליים המניעים את כל הגלגלים ומפיקים 400 כ"ס ומומנט מטורף של כ-70 קג"מ שבשילוב מערך סוללת ליתיום-יון בנפח של 90kWh  מציג, על פי הנתונים הרשמיים, טווח של 470 ק"מ בין טעינות והאצה למהירות תלת ספרתית בתוך 4.8 שניות.

לכאורה לרכב פנאי ששוקל, בגלל מערך הסוללות העצום שלו, לא פחות מ-2.2 טון אין מה לחפש על מסלול מרוצים, אבל ה-I פייס מפתיע ובגדול עם המון אחיזה והתנהגות משכנעת בין הפיתולים וקצב שלא היה מביש הרבה מכוניות ספורטיביות כאן.
בסיום כמה הקפות, רגע לפני שאני מחזיר את המפתחות וחוזר למציאות, אני מחליט לבחון את הזינוק של החתול החשמלי מהמקום.
אמנם במהלך השנים נהגתי במכוניות עם נתוני האצה מהירים יותר אך החוויה של היציאה מהמקום של מכונית עם מנוע חשמלי עם 70 קג"מ מומנט הזמינים כבר מהמטר הראשון ללא ספק תישאר איתי עוד זמן רב.

כרכב חשמלי מלא ה-I פייס מחויב במס קניה נמוך של -10 אחוזים אשר מאפשר לחברת המזרח לתמחר אותו במחיר אטרקטיבי יחסית של החל מ-450 אלף שקלים (כמובן ביחס למתחרות בשוק הסופר פרימיום) ואין ספק שמדובר באחת ממכוניות הפאר המעניינות ביותר הנמכרות בישראל.

אמנם בשלב זה עדיין חסרות במחוזותינו עמדות טעינה ציבוריות בפריסה ארצית שתאפשרנה שימושיות מלאה לחלוטין ללא חשש, אך עם טווח מרשים בין טעינות ובמדינה לא מאוד גדולה ל-I פייס יש את כל מה שנדרש כדי להפוך ללהיט הבא של האלפיון.

צילומים: עמית אגרונוב.

The post מנהלים, ספורט, פנאי ומתח גבוה – נבחרת יגואר עולה על המסלול appeared first on TheCar.

שנת 2019 בפתח ואנו ממשיכים בסקירת הדגמים החדשים והחידושים הצפויים בשוק הישראלי במהלך השנה. החלק השני בסקירה, מיגואר ועד סובארו, לפניכם.

לקראת 2019: כל הדגמים החדשים בישראל – חלק א'
לקראת 2019: כל הדגמים החדשים בישראל – חלק ג'

יגואר
לאחרונה השיקה יגואר בישראל את I Pace, המכונית החשמלית הראשונה מתוצרתה הנושאת תג מחיר התחלתי של 450 אלף ש"ח ואמורה לאפשר טווח נסיעה מרבי של 400 ק"מ לפחות. יחידות ראשונות של יגואר I Pace אמורות להימסר לרוכשים כבר במהלך חודש ינואר. מעבר לכך לא צפויים כרגע חידושים נוספים עבורנו ממותג היוקרה הבריטי.

יונדאי
שנת 2019 אמורה להיות שנה עמוסת חידושים אצל יונדאי, שאת מקצתם כבר יצא לנו לפגוש באירוע ההשקה שערכה 'כלמוביל' לפני מספר שבועות. באירוע הוצגו יונדאי i20 לאחר מתיחת פנים משמעותית, יונדאי טוסון המחודש שזכה לרענון עיצובי ויונדאי סנטה פה החדש שמתמקם בראש היצע הדגמים הנרחב של החברה הקוראנית בישראל. שלושת דגמים אלו כבר נמצאים בארץ ויסופקו ללקוחות במהלך חודש ינואר.

במהלך השנה אמורים להגיע גם יונדאי אלנטרה המחודש ויונדאי אקסנט החדשה, שני דגמים שמשמעותיים במיוחד עבור ציי הרכב. בשני המקרים לא מדובר בפריצת דרך יוצאת דופן אלא שדרוג ושכלול של המוכר והקיים בתחומי העיצוב, הבטיחות והאבזור שמן הסתם התמחור יהיה רלוונטי בעיקר עבור חברות הליסינג, פחות עבור הלקוחות הפרטיים.

במהלך שנת 2019 תצטרף יונדאי גם למהפכה החשמלית הזוחלת, כאשר תתחיל לשווק את הגרסאות החשמליות של איוניק וקונה, האמורות להציע טווח מעשי של כמה מאות קילומטרים בין טעינה לטעינה. לפחות עבור האיוניק החביבה גם על הלקוחות הפרטיים וגם על ציי הרכב, מצהירים ביונדאי כי כבר קיבלו כמה מאות הזמנות ויהיה מסקרן לראות האם זו תהיה המכונית החשמלית הראשונה שתימכר כאן בכמויות מסחריות, לפחות מאז הפלואנס Z.E הכושלת של בטר פליס.

ליונדאי יהיו השנה בשורות לא רק ללקוחות הציים ולירוקים, אלא גם לחובבי הרכב. משלוח ראשון של יונדאי i30N הספורטיבית כבר נמצא בדרכו אלינו ושיווקה יחל בחודשים הקרובים, עם 275 כ"ס, תיבת הילוכים ידנית, ובתקווה למחיר אטרקטיבי שיכול לעורר את שוק הספורטיביות המצומצם.

לנד רובר
כבר בתחילת ינואר יגיעו ארצה, לאחר עיכוב משמעותי, הגרסאות ההיברידיות הנטענות של ריינג' רובר ווג וריינג' רובר ספורט שיהוו את התשובה של מותג השטח הבריטי לשגשוג של דגמי היוקרה ההיברידיים הודות להטבת המס הירוק. ובכל זאת, אל תצפו למחירים השווים לכל נפש.

בחודש מרץ ינחת בארץ ריינג' רובר איווק החדש שנחשף זה עתה השומר על העיצוב המוכר והמוצלח, וימשיך לקרוץ לצד הנשי בקרב לקוחות ריינג' רובר. אגב המעט עממי יותר של לנד רובר לא צפויים השנה שינויים משמעותיים.

לקסוס
כבר בתחילת השנה תגיע ארצה לראשונה סדרת ES של לקסוס, שהדור החדש שלה נחשף השנה. סדרה ES היא למעשה גרסה מהודרת ומוקפדת יותר של טויוטה קאמרי המוכרת לנו, כשבהתאם לכך, ובניגוד ליתר דגמי הסדאן של לקסוס, היא בעלת הנעה קדמית ולא אחורית. לקסוס ES החדשה מתבססת על הדור העדכני של הקאמרי, ותגיע אלינו עם אותה יחידת הנעה היבירידת מוכרת ורשימת אבזור ארוכה. מבחינת מיצוב, מידות ומחיר אמורה לקסוס ES להתמקם בין סדרת IS בעלת האופי האירופאי יותר לבין סדרת GS הסאלונית. מחירה אמור לנוע באזור הרבע מיליון שקלים ומעלה.

בחודש מרץ אמור להגיע החידוש המהותי של לקסוס השנה. מדובר בקרוסאובר UX בעל העיצוב הנועז, מעין גרסה מהודרת ומוחצנת לטויוטה C-HR הפופולארי. לקסוס UX חשוב עבור לקסוס לא רק כיוון שהוא משלים מלמטה את מבחר רכבי הפנאי של המותג, אלא גם כי הוא אמור לתפוס את מקומה של סדרה CT הקומפקטית היוצאת לגמלאות כדגם הזול של המותג האמור לקרוץ ללקוחות צעירים. היצע המנועים יכלול  מנוע 2.0 ליטר אטמוספרי או 2.0 ליטר היבירידי ותג המחיר נוע באזור ה-200 אלף ש"ח.

מאזדה
אמנם רכבי הקרוסאובר ממשיכים לנגוס בנתח השוק של המשפחתיות המסורתיות, אך עדין ישנה לא מעט דריכות לקראת הגעתה של מאזדה 3 החדשה שנחשפה לאחרונה בתערוכת לוס אנג'לס. מתחת לעיצוב המרשים מדובר במכונית חדשה לחלוטין, שבה עורך לראשונה בכורה מנוע הבנדיז המהפכני שפיתחה מאזדה. כרגע לא נראה שמנוע זה יגיע לישראל ואנחנו נסתפק במנוע 2.0 ליטר מוכר ומשודרג. המכונית תנחת בישראל רק ברבעון השלישי של 2019, כך שלאנשי דלק מוטורס יש מספיק זמן כדי "לבשל" עבורנו גרסה מצוידת כראוי במחיר שיאפשר למאזדה 3 להמשיך להיות בין המשפחתיות הנמכרות ביותר בישראל.

עוד קום לכך במהלך הרבעון הראשון של 2019 ינחתו בארץ הגרסאות מתוחות הפנים של מאזדה 6 ומאזדה CX3, עם עיצוב מעודכן ומערכות בטיחות משופרות.

מיני
במותג הרטרו בעל השורשים הבריטיים לא צפויה להיות שנה יוצאת דופן. החידוש העיקרי ב-2019 אמור להיות גרסת ג'ון קופר וורקס לקלאבמן המגודלת אשר תגיע ברבעון השלישי של השנה, ואולי תצליח לספק תחרות מסוימת לקומפקטיות החמות היקרות שמחירן למעלה מ-300 אלף ש"ח.

מיצובישי
במיצובישי לא מתכוונים להיוותר מאחור לאור הריבוי הדגמים ההיברידיים הנטענים הצפויים ב-2019. מהדורה מעודכנת לאאוטלנדר PHEV, עם שדרוג למערכת הנעה, טווח מוגדל ושינויי עיצוב קלים אמורה להגיע ארצה במהלך השנה. מעניין יהיה לראות האם תוצע גרסת כניסה מוזלת במחיר של מתחת ל-200 אלף ש"ח לאאוטלנדר PHEV כדי למשוך לקוחות חדשים ל"חוויה ההיברידית".

ברבעון האחרון של 2019 אמור לנחות מיצובישי טריטון המחודש שנחשף זה עתה, שמלבד עיצוב שרירי מבעבר מציע חבילת מערכות בטיחות נדירה בפלח שוק הטנדרים.

MG
מעודדים מההצלחה היחסית של MG ZS, נערכים ב'לובינסקי' לקראת תחילת השיווק באמצע השנה של גרסתו החשמלית, שכבר נעה בישראל לצורכי ניסוי מזה מספר חודשים. לפחות על פי ההצהרות, MG ZS החשמלי אמור להציע טווח נסיעה ריאלי של כ-300 ק"מ לכל הפחות, מספק דיו לשימוש ייום יומי מתון. השאלה הגדולה העומדת באוויר האם ZS החשמלי יצליח "לשבור את השוק" עם תג מחיר דומה לזה של קרוסאובר משפחתי ממוצע, מה שבהחלט יכול להעלות מדרגה את הנוחות של מכוניות חשמליות בשוק הישראלי.

ב'לובינסקי' היו שמחים גם להביא ארצה את MG HS החדש, קרוסאובר ברמת הגודל של קיה ספורטאז', אך זה טרם זכה לתקינה אירופאית לכן יישאר בגדר מסורב עליה.

מרצדס
בדומה למתחרה המושבעת ממינכן, גם שנת 2019 תהיה שנה גדושה בדגמים חדשים, במיוחד באגף רכבי הפנאי שיחודש השנה כמעט לחלוטין.

מרצדס GLE החדש ינחת בישראל ברבעון השני של השנה, כשהוא משמר את העיצוב המוכר, אבל מציע שדרוג במרווח הפנים, ביחידות ההנעה וכמתבקש גם בתחום מערכות העזר מתקדמות לנהיגה. עבור מי שעבורו GLE נחשב קטן ועממי מידי, תגיע בסמוך גם סדרת GLS המרשימה עם תג מחיר באזור המיליון ש"ח.

ברבעון השני נראה בארץ גם את הגרסה מתוחת הפנים של GLC, מי שרוצה קרוסאובר עם סמל הכוכב אבל מוגבל בתקציבו יאלץ להמתין לרבעון האחרון של 2019 כאשר יגיע מרצדס MLB, גרסה שימושית יותר ל-GLA המתבססת על הפלטפורמה המשודרגת של מרצדס A קלאס החדשה.

אם כבר הזכרנו את ה-A קלאס, אז גרסת הסדאן שלה 'A סדאן'  תנחת כאן כבר בחודשים הקרובים, עם אותן יחידות הנעה של אחותה הקומפקטית ותג מחיר של רבע מיליון ש"ח ומעלה. גרסת הקופה ארבע דלתות CLA החדשה תשלים את המשפחה הקומפקטית של מרצדס ותתייצב כאן ברבעון השני.

עוד חידושים הצפויים באולם התצוגה של מרצדס: S560e, הגרסה ההיברידית הנטענת המחליפה את S500e ומציעה יחידת הנעה משופרת וטווח נסיעה חשמלי ארוך יותר תגיע בתחילת 2019, כמקל המס של האלפיון העליון. עבור בעלי הממון שפחות דואגים לאיכות הסביבה ומתחשבים יותר במפלס האדרנלין בדם, תנחת ברבעון השני גרסת ה-4 דלתות של AMG GT, התשובה הגרמנית למזראטי קוואטרופורטה ואסטון מרטין ראפיד.

ניסאן
כמעט שנתיים לאר שהוצג הדור החדש של ניסאן מייקרה, אמורה מכונית הסופרמיני היפנית להגיע סוף סוף לישראל לקראת חודש מרץ . בניגוד למיקרה הקודמת שמוצבה במידותיה על התפר שבין מכוניות המיני לסופר מיני והייתה "מכונית תקציב" פשוטה ובסיסית, מייקרה החדשה היא מכונית אירופאית באופיה, המתבססת על הפלטפורמה של רנו קליאו ומצוידת במנועי טורבו מודרניים. הדור החדש מבצע קפיצה גדולה קדימה בהתאם גם מבחינת המידות, האיכות והטכנולוגיה, ומן גם במחיר שיעמוד כמו מובילות הקבוצה באזור ה-100 אלף ש"ח.

ברבעון השני של 2019 אמורה להגיע אלטימה החדשה עם עיצוב דרמטי יותר מהדור היוצא ומערכות בטיחות מתקדמות. אבל לאור הצטמקות ההולכת ומתמשכת בסגמנט המשפחתיות הגדולות אל תצפו לרבת מכר.

ומה לגבי הליף? המכונית החשמלית החלוצית של ניסאן תגיע סוף סוף לישראל בדור השני וה"אפוי" שלה , שמציע טווח נסיעה של למעלה מ-400 ק"מ עיצוב קל יותר לעיכול מאשר הדגם המקורי. ב'קרסו' פספסו את הרכבת להיות הראשונים להציע משפחתית חשמלית לקהל הרחב, אך מתהירים כי הפעם הליף תגיע ארצה באופן סופי. מועד ההגעה המדויק כמו גם המחיר טרם ידועים, כך שניתן רק לחות ולראות כיצד היא תתמקם מול האיוניק החשמלית.

סאנגיונג
השנה לא צפויים שינויים ביצע הדגמים של המותג הקוריאני בישראל

סובארו
בשבוע הבא תשיק סובארו בישראל את הפורסטר החדש אשר נחשף לראשונה בתערוכת ניו יורק בתחילת השנה. למרות המראה הכמעט זהה לזה של הפורסטר היוצא, מדובר בדגם חדש המתבסס על הפלטפורמה המודולארית של סובארו המשמשת גם את XV והאימפרזה החדשה.
מבחינה מכאנית אין הפתעות, מנוע בוקסר בנפח 2.0 ליטר, תיבת הילוכים אוטומטית רציפה וכמובן מערכת ההנעה הכפולה המפורסמת של סובארו, האמורה להבטיח יכולת שטח שלא קיימת אצל שאר רכבי הפנאי בסגמנט.

בתערוכת לוס אנג'לס האחרונה נחשפה הגרסה ההיברידית הנטענת של סובארו XV אך כרגע קלושים הסיכוים שנראה אותה מגיעה לישראל עוד ב-2019.

The post לקראת 2019: כל הדגמים החדשים בישראל – חלק ב' appeared first on TheCar.

יצרניות הרכב נמצאות במירוץ היסטרי בפיתוח טכנולוגיית הנעה חשמלית, אולם מספר הדגמים החשמליים-טהורים שמוצע בסוכנויות הרכב בעולם המערבי מצומצם (סין במקרה זה מקדימה את העולם, אבל זה כבר סיפור אחר). אצלנו, בישראל, מוצעים בקושי ארבעה דגמים כאלה.

יגואר, החל מהיום (ד), היא יצרנית היוקרה הראשונה שמשיקה בישראל מכונית חשמלית טהורה גדולה, וזאת היא I פייס, שעולה בין 454 ל-508 אלף ש"ח.

יגואר I פייס הוצגה בתחילת השנה ומתחת לעיצוב הקרוסאובר/קופה הנאה שלה נמצאת פלטפורמה חשמלית מתקדמת עם צמד מנועים חשמליים – אחד מלפנים ואחד מאחור. כל מנוע מספק 200 כ"ס ושניהם יחד 400 כ"ס. סוללת ליתיום-יון, בקיבולת גבוה של 90 קילוואט, מותקנת לאורך רצפת המכונית ומאפשרת טווח נסיעה מרשים של 470 ק"מ לפי תקן WLTP העדכני.

עוד ב-TheCar
יגואר D טייפ חוזרת לייצור
יגואר E פייס מושק בישראל
יגואר XE במבחן דרכים

הצד האחר של קיבולת הסוללה הגבוהה הוא שמשך זמן הטעינה שלה משקע ביתי ארוך גם הוא, ועומד על 13 שעות לטעינה מלאה, או 10 שעות ל-80% תכולה. לקוחות שיעדיפו לטעון את הסוללה בעמדת טעינה במתח גבוה יוכלו אמנם לקצר את משך הטעינה לסדרי גודל של בין 50 דקות לשעתיים (בהתאם להספק העמדה), אלא שתשתית עמדות הטעינה המהירה בישראל עדיין בקושי קיימת. טעינה מהירה גם מקצרת את אורך החיים של סוללות בכלי רכב חשמליים. בכל מקרה, מחיר החשמל לטעינה מלאה של הסוללה הוא כ-55 שקלים בלבד.

ליגואר I פייס יש מרכב שעשוי מאלומיניום, אלא שמשקל הסוללה עושה אותה לחתולה שמנה למדי, במשקל של כ-2.2 טונה. למרות המשקל הביצועים מרשימים גם ביחס למכונית ספורטיבית מובהקת, עם זינוק מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 4.8 שניות בלבד ומהירות מרבית שמוגבלת ל-200 קמ"ש (כדי לחוס על טווח הנסיעה).

אם מתעלמים משלל רכבי הפנאי היוקרתיים שמחירם פלוס מינוס חצי מליון ש"ח מסתבר שליגואר I פייס אין כרגע מתחרות ישירות. טסלה לא נמכרת בישראל, אאודי E Tron נמצאת כאן רק לצרכי הדגמה ומכירתה לא תחל בחצי השנה הקרובה, ומרצדס EQC, שרק הושקה לאחרונה בתערוכת פריז, תנחת אצלנו לקראת סוף שנת 2019.

מכונית חשמלית שעולה כחצי מיליון ש"ח לא תהפוך כנראה לרבת מכר, אבל אנשי חברת 'המזרח', יבואני יגואר לישראל, מקווים למכור בין 50 ל-100 יחידות של I פייס בשנה, וזה לא מעט עבור המותג בישראל.

כשנתיים לאחר שזיכיון היבוא של יגואר עבר לידי חברת 'המזרח', על אף שיפור עקבי במכירות, יגואר עדיין לא התרוממה אצלנו לגבהים של שאר מותגי היוקרה. עם רשימת אבזור מכובדת, מערכות בטיחות שמאפשרות יכולת נהיגה חצי אוטונומית, והילה עתידנית, ל-I פייס יש סיכוי להציע נקודת פריצה למותג מקובנטרי בישראל.

The post חתול על בטריות: יגואר I פייס הושקה בישראל appeared first on TheCar.

טאטא מוטורס, יצרנית הרכב ההודית הגדולה ביותר, נתנה לבריטים יד חופשית לאחר שרכשה את לנד-רובר ואת יגואר מידי פורד, בשנת 2008, ובזכות ההשקעות שלה בחברה הבריטית היא איפשרה לה להפוך לרווחית ומצליחה יותר מאי פעם בעבר. כעת, עשור לאחר מכן, הגיעה זמנם של ההודים להחזיר קצת מכל העושר הזה בחזרה להודו, ולפני כמה ימים הם חשפו את שמה של "מכונית הדגל" החדשה שלהם, קרוסאובר יוקרתי שנקרא מעתה 'הארייר'.

'הארייר' הוא אחד מתוך סדרת דגמים שמובילים את המיצוב של טאטא מוטורס כלפי מעלה גם בשוק ההודי, השוק החשוב ביותר עבורם, והוא הוצג בשלב זה רק כ'טיזר', עם סרטון תדמית צמוד, לקראת השקתו הרשמית שמתוכננת לרבעון הראשון של השנה הבאה.

הארייר מבוסס על מכונית התצוגה H5X אשר נחשפה בפברואר השנה בבכורה עולמית ב-Auto Expo ההודי, במדינת Uttar Pradesh שבצפון הודו, ולאחר מכן גם בתערוכת ז'נבה. המכונית הסדרתית, כפי שמדגים הטיזר, איבדה כדרכו של עולם כמה מפרטי העיצוב המיוחדים מידי ועדיין נראית טוב, בעיקר בזכות הדמיון הרב למכונית דמויית הקופה שעליה היא מבוססת: ריינג'-רובר איווק.

מה שיותר חשוב מבחינת טאטא הוא לא העיצוב אלא הבסיס: הארייר בנוי על גרסה הודית חדשה לפלטפורמה המודולרית המודרנית D8 של לנד-רובר ויגואר אותה חולק 'איווק' עם לנד-רובר דיסקאברי ספורט ועם יגואר E-Pace.
הגרסה ההודית של הפלטפורמה נקראת 'אומגה', ולאחר השקת 'הארייר' בגרסת חמישה מושבים ייבנו עליה גם גרסה מוארכת שלו, עם 7 מושבים, וגם דגמים יוקרתיים נוספים מתוצרת 'טאטא'.

לדברי מקורות בטאטא, השינויים ההנדסיים בפלטפורמת 'אומגה', יחסית ל-D8, נועדו להתאים אותה טוב יותר לתנאי הכבישים הקשוחים יותר של הודו, אולי גם להוזיל אותה מעט, ואז להוביל באמצעותה מתקפת דגמים שייאפשרו לטאטא למצב את עצמה במיקום יוקרתי יותר בשוק הרכב ההודי, ולייצא מכוניות למזרח התיכון ואפריקה. ייצוא לאירופה ולארה"ב לא נמצא כרגע בראש סדר העדיפויות של היצרנית ההודית.

כחלק מן ההכרח להוזיל את הכלי בחרו אנשי טאטא שלא לבנות בהודו או בבריטניה את מנועי ה- Ingenium של יגואר ולנד-רובר אלא לרכוש את מנוע ה-2.0 ליטר טורבו-דיזל הארבעה צילינדרי של פיאט, אשר מניע גם דגמים של ג'יפ, והוא יספק 140 כ"ס ויניע גם גרסת הנעה כפולה וגם גרסת הנעה קדמית של הארייר.
ההודים טוענים שהארייר H5X החדש יהיה הדגם הטוב ביותר שלהם עד כה, עם יכולות שטח אמיתיות ובעיקר עם תכונות של שחקן בשוק הפרימיום, ושהוא יציע את הנתונים הטובים ביותר (בשוק המקומי) בכל הקשור לכח מנוע, ביצועים ומרחב פנימי.

סמנכ"ל טאטא מוטורס לתחום הטכנולוגיה, ראג'נדרה פטקר, אמר לעיתונות המקומית שהארייר יוצע עם מגוון רחב של אפשרויות להתאמה אישית, שאותן אפשר יהיה לבחור באמצעות קונפיגורטור אינטרנטי חדש שהחברה הכינה, והוא הראשון מסוגו בתת היבשת ההודית. המתחרים של הארייר שם, נכון לרגע השקתו, הם ג'יפ קומפאסס, שחולק איתו את אותו מנוע, ויונדאי 'כרתה', שאמנם לא מתמודד על שוק הפרימיום אבל הוא פשוט הכלי הנמכר ביותר בקרב הקרוסאוברים בהודו.

The post טאטא עושה ריינג' רובר: 'הארייר' החדש מבוסס על 'איוווק' appeared first on TheCar.

לאחר שחגיגה המקומית, הפרובנציאלית והמאולצת של חתונת הנסיך הארי ובחירת ליבו הסתיימה, וסיימנו את כל הממים האפשריים אודות כובעים וצלחות לווין, כדאי לעצור לרגע ולחשוב: האם הארי עשה את הבחירה הנכונה?

הרי ישנן כל כך הרבה יפות, אקזוטיות, קלאסיות, מתוחכמות, אחדות מהן עם שורשים בריטים מפוארים והגונים ולא, חלילה צאצאיהם של מי שגורשו על ה'מייפלאוור'. רובן צעירות יותר ממנו, מה שכמובן לא גורע ממעלותיהן אלא להפך. ובכל זאת הוא בחר בה.

היא מבוגרת יותר ממנו, זה ברור. אם כי הגיל לא ניכר בה. נהפוך הוא – הוא רק מעצים אותה. יש לה רזומה של שוברת לבבות, הבת המוצלחת ביותר במשפחה שלא תמיד התנהלה כ"משפחה למופת". מה שבטוח זה שהיא תפורה למעמד הזה, ממש נולדה עבורו. היא מושא הפנטזיה של רבבות ברחבי העולם (וגם שלי), ובהיסטוריה של כל מי שגולש באתר הזה היא הוכתרה, ללא כל ספק, כבעלת חשיבות ומשמעות גדולים בהרבה מאשר תכשיטי הכתר. מה שאולי חשוב יותר מהכל זה שגם הסבתא והמלכה לא הייתה יכולה לסרב לה.

בין אם הוא בחר בה, או שהיא נבחרה עבורו – קשה לחשוב על שידוך מתאים יותר.

אני מדבר, כמובן, על יגואר E טייפ, לא חלילה על הכלה ששמה מוכר רק לחובבי טרוויה.

כל כך הרבה מכוניות יכלו להתאים למעמד של "חתונת הזוג המלכותי" הבריטי, שהרי לתעשיית הרכב הבריטית המפוארת (ולמה שנותר ממנה) יש המון מועמדות ראויות, חלקן מפוארות יותר, חלקן בעלות שורשים עמוקים יותר, אחדות מהירות יותר ולבטח יש נדירות ואריסטוקרטיות יותר. רולס רויס, בנטלי, אסטון מרטין, ריינג' רובר, מורגן, אלביס, לגונדה, ואנדן פלאס, ואפילו לוטוס או מקלארן המודרניות – כולן יכלו להתאים למעמד.

אבל זאת הייתה יגואר E טייפ מפני שהיא חייבת הייתה להיות E טייפ. מכונית זאת, עם חרטומה הארוך וקימורי הגוף הנשיים והנצחיים שלה, עוצבה על ידי סר מלקולם סאייר והוצגה בשנת 1961, והיא ללא ספק המכונית היפה ביותר שעוצבה אי פעם בבריטניה, ואולי אפילו בעולם.  E טייפ היא סמל בריטי ממש כמו 'יוניון ג'ק', 'ביג בן', 'הביטלס' או פיש אנד צ'יפס שכרוכים בנייר עיתון ביום ראשון בצהרים בפאב השכונתי.

יגואר E טייפ היא מכונית בריטית לא פחות מ'מיני' (אשר ודאי  הייתה גונבת את ההצגה) אבל ממש כמו החתונה עצמה היא מייצגת געגועים ל"Great Britain" של פעם, כאשר בית המלוכה היה מספק כותרות לצהובונים, בריטניה הובילה את העולם מבחינה תרבותית וגם בכדורגל, והייתה לה תעשיית רכב עצמאית, חדשנית ומפוארת.

לצערנו שלנו – הנשואים הטריים בחרו לנסוע בגרסה משוחזרת של המכונית, עם מנוע חשמלי ולא עם ה-V12 הקלאסי שהניע את המקור. אפשר להבין אותם, ולאו דווקא מן הפן הסביבתי-חברתי, אלא מכיוון שהצליל הנפלא של מנוע הבנזין היה עלול לגנוב את תשומת הלב מן הזוג המאושר, או סתם לסרב להניע (מה שהיה יוצר את אחד הרגעים הבריטיים הקומים ביותר).

The post הבחירה הנכונה לנסיך appeared first on TheCar.

למרות החששות מאז שקונצרן טאטה ההודי רכש את יגואר ולנד רובר לפני כעשור, הרבה דברים טובים קרו לחתול הבריטי: ליין הדגמים התחדש, האיכות שופרה וכמעט בכל סגמנט מכוניות יגואר החדשות הצליחו לתת פייט יפה למתחרות מתוצרת מותגי הפרימיום הגרמניים.
עם זאת, בכל הנוגע להיקפי המכירות הפער בין יגואר למותגי הפרימיום הגרמניים הוא אדיר וגם אם לוקחים בחשבון את מספר הדגמים והגרסאות המצומצם שיש ליגואר מול ההיצע המגוון של המתחרים ומשווים רק את הדגמים המקבילים, עדיין הפערים בלתי נתפסים.

לא לגמרי ברור אם הבריטים הרימו ידיים הזה או עדיין מקווים לנס, אבל נראה שמישהו שם החליט שבמקום לנהל קרב מאסף מול שחקנים חזקים אולי כדאי להתכונן לעתיד ויגואר היא היצרנית המסורתית הראשונה שמציגה מענה הולם לדור החשמלי של עולם הפרימיום הנשלט בשלב זה באופן מלא על ידי טסלה.

עוד ב-TheCar:
יגואר E פייס בישראל: החל מ-318 אלף ש"ח
החתול יורד לשטח: יגואר F Pace הושק בישראל
יגואר XE במבחן דרכים

בסוף השבוע יגואר חשפה את ה-I-PACE, קרוסאובר חשמלי מלא עם ביצועים של מכונית ספורט שאמור להסתכל למודל X של טסלה בלבן של הפנסים.

ה-I-PACE תוכנן מדף חלק ומציג פלטפורמה חדשה וייעודית לכלי רכב חשמליים עם סוללות הממוקמות ברצפת הרכב ותורמות למרכז כובד נמוך וחלוקת משקל אופטימלית בין הסרנים. הוא יגיע עם צמד מנועים חשמליים המפיקים 400 כ"ס ומומנט של כ-70 קג"מ שבשילוב מערך סוללת ליתיום-יון בנפח של 90kWh יאפשרו לחתול המחושמל, כך על פי הנתונים הרשמיים, לרשום מהירות תלת ספרתית בתוך כ-4.6 שניות ולהציג טווח מרשים של 475 ק"מ בין טעינות.

ביגואר מבטיחים שמעבר לביצועים המאוד מרשימים בקו ישר ה-I-PACE מרשים מאוד גם ביכולות הדינמיות שלו בכביש המפותל ומציג, בזכות שימוש במתלי אוויר גם נוחות נסיעה מצוינת – סעיף בו חשמליות רבות מתקשות בשל הצורך במתלים קשיחים יחסית שיתמודדו עם המשקל העצמי הגבוה של מערך הסוללות.

בעזרת שימוש במטען ציבורי ניתן יהיה בתוך קצת פחות משעה וחצי לטעון 80 אחוז מקיבולת הסוללה ובעזרת מטען מהיר טעינה כזו תמשך רק 40 דקות. טעינה ביתית מלאה תמשך כ-10 שעות.

ה-I-PACE נראה אמנם פחות עתידני מהמודל X של טסלה ולא כולל דלתות שחף אחוריות, אך בניגוד למראה המוזר של רכב הפנאי מעמק הסיליקון רכב הפנאי הבריטי מציג עיצוב נאה מאוד ומרשים עם פרופיל נמוך יחסית לרכבי פנאי, תא מנוע קדמי קצר וצללית צד שמזכירה מכונית קופה המאפשרות לרכב לרשום מקדם גרר של 0.29Cd.

תא הנוסעים מציג עיצוב המשלב בין מראה של רכב פנאי יוקרתי קובנציונלי לעתידניות של רכבי טסלה ולמרות שלא מדובר ברכב בעל מימדים עצומים (אורך כללי של 4.68 מטרים) וללא שורת מושבים שלישית כמו במודל X, יגואר טוענת למרווח נדיב במיוחד לנוסעים בשל העדר הצורך בתא מנוע גדול בחזית ובסיס גלגלים של כמעט 3 מטרים.

ה-I-PACE יגיע עם מגוון מערכות מתקדמות כמתבקש, לוח מחוונים דיגיטלי עם שלל אפשרויות תצוגה ומסך פיקוד מרכזי גדול (אם כי לא מתקרב בגודלו לזה שניתן למצוא בטסלה ושולט על הכל) ששולט במרבית מערכות הרכב.
עם זאת, בניגוד לטסלה ניתן למצוא גם מספר כפתורים ומתגים ממשיים לטובת נוחות תפעול מבלי להסיר את המבט מהדרך. ה-I-PACE יגיע עם מערכת Touch Pro Duo המאפשרת קישוריות מלאה לרשת, שימוש בעוזרת האישית Alexa של אמזון ואפשרות סנכרון עם מערכות בית חכם.
כמו כן ניתן יהיה להפעיל בעזרת הסמארטפון את טעינת הרכב מרחוק, להתאים אותה לטמפרטורה ולתעריפי החשמל כדי להשיג ביצועים מיטביים וגם להדליק את החימום או את הקירור בטרם הגעה לרכב.
חידוש הנוסף חשוב והוא אפשרות לקבלת עדכוני תוכנה און ליין מרחוק לרכב ולמערכותיו (כמו בטסלה). ה-I-PACE כולל גם לא מעט מערכות בטיחות אקטיביות אם כי בשלב זה לפחות לא פורסמו פרטים בנוגע ליכולות אוטונומיות.

כדי להוכיח שהחתול החדש מוכן לקרב על תואר מלך השכונה, ביגואר לא בזבזו רגע ועם חשיפת ה-I-PACE הציגו גם סרטון בו הוא מצליח להביס במאוץ למהירות תלת ספרתית את המודל X של טסלה גם בגרסה ה-X75D בעל תג מחיר גבוה במעט משל היגואר וגם בגרסה הבכירה, X100D, שעולה הממלכה המאחודת כמעט כפליים מרכב הפנאי החשמלי הבריטי.

הרכב יוצג רשמית בתערכות ז'נבה בהמשך החודש אך כבר כעת ניתן להזמין אותו. התמחור של ה-I-PACE לצרכן בבריטניה מתחיל בכ-62 אלף פאונד שהם כ-300 אלף שקלים, ומשום שבשלב זה לפחות המס על רכב חשמלי מלא במחוזותינו עומד על 10 אחוזים בלבד, אין ספק שמדובר ברכב שיכול להיות מעניין מאוד ואטרקטיבי ללקוחות הפרימיום גם בשוק הישראלי.

The post יגואר מציגה: חתול פנאי חשמלי appeared first on TheCar.

62 אחרי שידרה מפס הייצור, יגואר מחזירה לחיים את ה-D טייפ, אחת המכוניות המרהיבות והאייקוניות שלה שתיחשף מחדש בסלון Retromobile בפריז המושלגת במהלך סוף השבוע הקרוב.

ה-D טייפ היא ככל הנראה המכונית המהפכנית והחשובה ביותר של יגואר מעולם. היא יוצרה בין 1954 ל-1956 והציגה תכנון אווירודינמי לא שגרתי עם כנף אופקית ייחודית באחוריים שאפשרה לה להגיע למהירות מרבית של כמעט 280 קמ"ש, יותר מכל פרארי באותה תקופה.

עוד ב-TheCar:
מכוניות האספנות היקרות בעולם
הפורשה הפסיכדלית של ג'ניס ג'ופלין נמכרה במעל ל-1.7 מיליון דולר
חתול פסיכי: יגואר משיקה XE עם 600 כ"ס

התוכנית הראשונית של יגואר בשנות ה-50' הייתה לבנות 100 יחידות של ה-D טייפ אך בסופו של דבר רק 75 יחידות עלו על הכבישים (היו עוד כמה אבות טיפוס ורכבים שמעולם לא קיבלו רישוי) כש-34 מתוכן יוצרו עם שדרוגים לנהיגת מסלול שאפשרו ליגואר, בין היתר, לנצח שלוש שנים ברציפות במרוץ 24 השעות של לה מאן הנחשב.

כעת, יותר משישה עשורים מאוחר יותר, ביגואר החליטו שהגיע הזמן להשלים את מכסת הייצור המקורית עם 25 רכבי D טייפ חדשים שיבנו בסדנת הרכב הקלאסי של JLR ויעלו על הכביש בשנה הקרובה כמודל 2018.

מדובר במכוניות חדשות לגמרי שייוצרו מאפס ולא ברסטורציה או בשחזור של רכבים ישנים. עם זאת, בניגוד לגרסה המחודשת של הדיפנדר הקלאסי הכוללת שיפור משמעותי במכלולים השונים, במקרה של ה-D טייפ אין שום שינויים ולמרות שבהחלט ניתן לשדרג את ה-D טייפ ולהוסיף לה מנוע עוצמתי יותר, בלמים ראויים וצמיגים דביקים, ביגואר בחרו לשמור על נאמנות מוחלטת למקור וליצור העתק מושלם של ה-D טייפ המקורית בעזרת שרטוטי הייצור, התוכניות והמפרטים של הרכב המקורי ובעזרת בעלי מקצוע מיומנים שיבנו את הרכבים ביד, בדיוק כמו פעם.

מאחר שביגואר בחרו לא לשנות דבר ולייצר ב-2018 את הרכב בדיוק לפי המפרט המקורי משנות ה-50 המכוניות החדשות יעמדו בתקנות ויוכלו להשתתף במרוצי מכוניות קלאסיות.

25 הלקוחות  המאושרים יכלו לבחור בין הצורה של שנת המודל 1955 קצרת האף לזו של 1956 בעלת האף הארוך יותר.

לפני קצת יותר משנה יגואר D טייפ מקורית משנות ה-50' שניצחה את מרוץ 24 השעות בשנת 1956 ושרדה במצב מצוין קבעה שיא חדש בכל הנוגע למחיר של מכוניות מהממלכה המאוחדת כאשר נמכרה במסגרת מכירה פומבית בפסטיבל פבל ביץ' שבארצות הברית בעבור לא פחות מ-22 מיליון דולרים.

ביחס לסכום האסטרונומי הזה ה-D טייפ החדשה עם תג מחיר של סביב מיליון פאונד (כ-1.4 מיליון דולר לפי השער בימים אלה) היא מציאה של ממש – רוצו להזמין.

The post אחרי יותר מ-60 שנה: יגואר מחזירה את ה-D טייפ לייצור appeared first on TheCar.

חברת 'המזרח', יבואנית לנד-רובר ויגואר לישראל, השיקה הבוקר (ב') את יגואר E פייס, הקרוסאובר הקומפקטי החדש של מותג היוקרה הבריטי, ויחד איתו גם את אולם התצוגה המרכזי החדש שלה, בהרצליה. באופן נדיר, אי-פייס מושק אצלנו בצמוד להשקה עולמית שלו.

לשתי ההשקות יש חשיבות מיוחדת עבור חברת המזרח, והן מתרחשות כשנה לאחר העברת זיכיון היבוא של יגואר אליה: לאחר שנים לא מעטות של פעילות מאולם לא גדול במיוחד ברחוב המסגר בתל-אביב עבר האולם אל "מרכז ההתרחשות" של מרבית שוק היוקרה הישראלי בהרצליה, לא הרחק מן האולמות של לקסוס, אינפיניטי, מרצדס, קאדילק, אסטון מרטין ופורשה. הדגם החדש, E-Pace, אמור להכפיל את היקף הייצור והמכירות של יגואר בעולם, וכנראה גם בישראל.

לא מיותר לציין ששנת 2017 הייתה שנת מעבר עבור יגואר בישראל, מידי חברת 'מאיר' ל'חברת המזרח', ובמהלך שנה זאת מכירות המותג הבריטי לא התרוממו. "אחיו הגדול" של E-Pace, ה-F-Pace, נמכר אמנם בקצב מרשים, אבל סדרת XE שאמורה להתחרות בב.מ.וו. סדרה 3 נותרה בגדר קוריוז. יבואני יגואר מעריכים שבמהלך 2018 הם יוכלו לממש סוף סוף את הפוטנציאל של המותג בשוק היוקרה שפורח בישראל בשנים האחרונות.

מבחינה זאת יכול E פייס להיות הדגם הנכון במועד הנכון, היות שהקרוסאובר הקומפקטי החדש נכנס לפלח שוק של רכבי פנאי פופולאריים ובהם אאודי Q3, ב.מ.וו X1 ומרצדס GLA – כולם עם פוטנציאל מכירות גבוה. בשלב זה מעריכים אנשי המזרח שהם יימכרו במהלך השנה כ-100 יחידות, ועל אף שזה יעד מסירות פחות שאפתני משל המתחרים, בל נשכח שבסיכום 2017 עלו על כבישי ישראל רק 112 יחידות מכל דגמי יגואר.

E פייס בנוי על פלטפורמת D8 של לנד-רובר, שעליה בנויים גם ריינג'-רובר Evoque ולנד-רובר דיסקאברי ספורט. בשונה מאלה הוא מיוצר בקבלנות באוסטריה על-ידי חברת מגנה שטייר שמתמחה בייצור דגמים ייחודיים ליצרניות רכב לא מעטות.

E פייס מציג מידות נאות ביחס לקבוצתו: 440 ס"מ לאורך ובסיס גלגלים של 268 ס"מ. עם זאת, העיצוב שלו יוצר רושם של כלי דחוס עם מבנה שרירי בזכות קו מתנים גבוה וגג שמשתפל לאחור בסגנון קופה. בעוד שמתחריו הגרמנים מציעים גרסאות בסיס עם מנועי טורבו צנועים, יגואר מכוונת ישריות אל הגרסאות הבכירות של מתחרותיה עם גרסה בסיסית שמונעת באמצעות מנוע טורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטר בהספק של 250 ואופציה לאותו מנוע עם הספק של 300 כ"ס. מנועי הדיזל, במקרה זה, לא רלוונטיים עבורנו.

הגרסה העיקרית בישראל צפויה להיות גרסת הבסיס עם 250 כ"ס שבה מחובר המנוע לתיבת הילוכים אוטומטית מתוצרת ZF עם תשעה יחסי העברה. נתוני הביצועים הם 7 שניות מעמידה  ל-100 קמ"ש והמהירות המרבית 230 קמ"ש.

רוב המתחרים בקבוצה מציעים הנעה כפולה כאופציה בדגמים הבכירים ואילו ה"בייבי יגואר" מוצע אך ורק עם הנעה כפולה קבועה עם חלוקת כוח וקטורית.

E פייס אמור, בין השאר, לסייע ליגואר להתגבר על התדמית הבעייתית של "מכוניות יקרות מידי" עם דגם שמחיר המחירון הבסיסי שלו מתחיל ב-318 אלף ש"ח ומחיר השקה של 295 אלף ש"ח. רמת הגימור הבסיסית כוללת אבזור רב, למשל גג שמש פנורמי, ריפודי עור, תאורת LED מלאה בחזית וחישוקי 17 אינטש. אבזור הבטיחות כולל בלימת חירום אוטונומית ומערכת שמירה אקטיבית על נתיב הנסיעה כסטנדרט, אך ללא בקרת שיוט אדפטיבית והתרעה על עצמים בשטחים מתים. אלה מוצעות כאופציה בתוספת של 10 אלף ש"ח. מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית משלימה את מערך ההתרעות בתאם למדד הבטיחות ההזוי של משרד התחבורה.

כאמור, בתקופת ההשקה מוצעת המכונית תמורת החל מ-295 אלף ש"ח, מחיר שאמור למשוך את הלקוחות לאולם התצוגה אם העיצוב הנאה של E פייס לא עשה זאת. בנוסף מוצעות שתי רמות אבזור נוספות: S במחיר מחירון של 338 אלף ש"ח ו-S פלוס במחיר של 386 אלף ש"ח.

צילומים: רונן טופלברג

The post יגואר E פייס בישראל: החל מ-318 אלף ש"ח appeared first on TheCar.

רובר הייתה שירת הברבור של תעשיית הרכב הבריטית, וכשסגרה את שעריה בשנת 2005 נחתם הגולל על תעשיית הרכב הבריטית העצמאית (אם לא מחשיבים יצרניות בוטיק בתחום הספורט והיוקרה). אמנם קונצרן נאנג'ינג הסיני (SAIC) רכש את מפעל רובר בלונגברידג' ואת הזכויות לייצור דגמי רובר, אך הם רכשו רק את הזכויות על השם MG ולא על השם רובר, ובכך נעלם המותג שייצר מכוניות 101 שנים. התקציר ההיסטורי הזה מגיע כיוון שככל הנראה, על דיווחים בעיתונות הרכב הבריטית, השם רובר יחזור לחיים מכיוון בלתי צפוי.

על פי אותם דיווחים קבוצת יגואר-לנד רובר (JLR) ,הנמצאת תחת בעלות טאטא ההודית, תציג בשנת 2019 מכונית יוקרה גדולה חדשה בעלת הנעה חשמלית. באופן מפתיע, המכונית לא תוצג תחת מותג יגואר כמתבקש מהחלוקה בתוך קבוצת JLR, אלא תהיה הדגם הראשון במותג חדש בשם Road Rover.

עוד חדשות רכב ב-TheCar
רינג' רובר ולאר הושק בישראל
יגואר מציגה XE עם 600 כ"ס
הקונספטים המדליקים של תערוכת פרנקפורט

השאלה המתבקשת היא למה לא פשוט להשתמש בשם רובר, שהזכויות עליו עברו לידי טאטא, כאשר רכשה את לנד רובר מידי פורד. יש לך שתי סיבות. האחת היא שהמותג רובר לא נחשב יוקרתי ומספיק ומקושר עדין עם כישלון העבר. הסיבה השניה היא שב-JLR מעוניינים ליצור מעין מותג "מקשר" בין יגואר הקשורה לדגמי כביש (למרות שהחלה לייצר קרוסאוברים) לבין לנד רובר. בהתאם לכך Road Rover אמור להציע יכולת שטח מסוימת. ככל הנראה, Road Rover יהיה סוג של סדאן/סטיישן מוגבהת כמו גרסאות הקרוס קאנטרי שוולוו מייצרת לדגמי ה-S90 ו-V90.

הקניית יכולת אפייון פנאי/שטח מסוים מסבירה מדוע קבוצת JLR צריכה מכונית סאלון-פאר גדולה בנוסף לדגמי ה-XF וה-XJ של יגואר, שיישארו בתצורת הסדאן הקלאסית. על פי הדיווח הדגם המיועד להיות מוצג יחלוק בסיס מכאני משותף עם הדור הבא של היגואר XJ, שבהתאם לאסטרטגיה של יגואר להציע גרסאות חשמליות לכל דגמיה בשנת 2020, יוצע גם הוא עם הנעה חשמלית.

אגב, השימוש בשם Road Rover מהווה סגירת מעגל היסטורית. לנד רובר בראשית דרכה הייתה חלק מקבוצת רובר על גלגוליה השונים עד אשר נמכרה בשנת 2000 לפורד. בסוף שנות ה-50' השתעשעו בלנד רובר בהצגת דגם כביש בעל הנעה אחורית בלבד, ואף יצרו אבטיפוס בשם Road Rover אשר עשה שימוש במנוע השישה צילינדרים של הרובר P5 וברכיבים נוספים ממנה. אבהטיפוס לא הגיע לייצור סדרתי, אך הוא שימש השראה לאנשי לנד רובר כאשר פיתחו עשור לאחר מכן את הריינג' רובר.

The post האם רובר חוזרת לחיים? לא בדיוק, אבל… appeared first on TheCar.

עד לא מזמן כל מי שחיפש סדאן יוקרתית וסופר ביצועיסטית היה יכול לבחור בין גרסאות ה-M, ה-AMG או ה-RS של אחת משלוש יצרניות הפרימיום הגרמניות, אבל בשנים האחרונות ההיצע הספורטיבי לבעלי הממון אוהבי ההארדקור התרחב ובין היתר קאדילק מציעה גרסאות V לוהטות, וולוו מוכיחה עם הפולסטאר שלא הכל קפוא שם בצפון ואלפא חזרה לשורשים ומזכירה לכולנו מה המשמעות האמיתית של תלתן ירוק.

עם זאת, אם ברגע זה אתם מחפשים את הסדאן הכי מטורפת שקיימת בייצור סדרתי, נראה שכל המכוניות שהוזכרו כאן עומדות בצילו של חתול בריטי חדש בשכונה ועצבני למדי הנושא את השם הלא ממש קליט ה-XE SV PROJECT 8 ומסתיר מתחת למכסה שלו עדר בועט של 600 סוסים.

עוד ב-TheCar:
החתול יורד לשטח: יגואר F Pace הושק בישראל
רולס רויס במחיר של משפחתית עייפה מליסינג בת כמעט 10
יגואר XE במבחן דרכים

ה-SV פותחה במחלקת SVO  (ראשי תיבות של  Special Vehicle Operations) שיגואר ולנד רובר הקימו לפני מספר שנים ותוצג בפעם הראשונה בפני הציבור הרחב  בפסטיבל המהירות של גודווד שיתקיים בסוף השבוע הקרוב.

ההספק המרשים של ה-SV מושג על ידי גרסה משופרת ומשודרגת של מנוע הוי 8 בנפח 5.0 ליטרים, המצויד במגדש על ומוכר מדגמים אחרים של יגואר ולנד רובר, ולצד שיא הספק פסיכי של, כאמור, 600 כ"ס, גם נתון המומנט הבשרני של 71.3 קג"מ בהחלט מבטיח לפורר את האספלט.

הכוח המוגזם הזה עובר דרך תיבת 8 הילוכים אוטומטית אשר חוזקה מאוד כדי להתמודד עם העוצמה ושודרגה בכל הנוגע למהירות העברת ההילוכים העומדת כעת על 200 אלפיות השנייה וליכולת לרדת בעת הצורך מספר רב של הילוכים ללא שום שהות, ומגיע אל דיפרנציאל מרכזי מוגבל החלקה שמעביר את הכוח לארבעת הגלגלים.

הביצועים, כפי שאתם בוודאי מדמיינים, הם מעולם מכוניות העל עם 3.3 שניות בדרך למהירות תלת ספרתית ומהירות מרבית של מעל 320 קילומטרים בשעה.

על מנת להתמודד עם מספרים כאלה מערך המתלים שודרג משמעותית וכולל כעת רכיבי קצה ובין היתר ניתן לציין קפצי ספורט, בולמי זעזועים הנתינים לכיוון וכוללים בין היתר מצב מסלול עם מרווח גחון קטן במיוחד. כמו כן הכנפיים הקדמיות והאחוריות הורחבו על מנת להכיל גלגלי 20" עם צמיגים ברוחב 265 בחזית ולא פחות מ-305 מאחור ועל הבלימה אחראים בלמים קרמיים עתירי מימדים.

כדי שכל התוספות הללו לא יגרמו לעלייה משמעותית במשקל הרכב, מרבית חלקי המרכב עשויים כעת מסיבי פחמן.

בניגוד לספוילרים ולדיפיוזרים למיניהם שבמרבית המכוניות תורמים (או שלא, עניין של טעם) בעיקר לצד הוויזואלי, משום שבמקרה זה באמת מדובר ברכב המסוגל לנוע לאורך זמן במהירויות ממש גבוהות לכל אותם עזרים אווירודינמיים שה-SV מצוידת בהם יש משמעות אדירה ויכולת ההצמדה של הרכב לאספלט גדולה פי 2 מאשר ב-XE רגילה.

ה-SV תשווק בשתי גרסאות. שתיהן יהיו מצוידות ברישוי לכבישים ציבוריים וקבינה משודרגת אך אם תרצו בכך תוכלו לוותר על הספסל האחורי ולקבל במקומו כלוב בטיחות תקני ומושבי באקט עם רתמות מרוץ.

ה-SV תיוצר בעבודת יד במהדורה מוגבלת של 300 יחידות עם הגה שמאלי בלבד.

תג המחיר לא נמוך ועומד, לפני מסים כמובן, על קצת פחות מ-200 אלף דולרים שזה בערך פי 5 וחצי ממחירה של XE סטנדרטית, פי  2 וחצי מהמחיר של ב.מ.וו M3 ולמעשה סכום קרוב מאוד לזה בו ניתן להוריד את הניילונים מהמושבים של מכוניות עם לוגו פרארי, למבורגיני או מקלארן בחזית.

The post חתול פסיכי: יגואר משיקה XE עם 600 כ"ס appeared first on TheCar.

חברת יגואר לנד-רובר, אשר נרכשה בשנת 2008 על-ידי קונצרן טאטא ההודי, מוכיחה שהיא משמרת את הגחלת של הנדסת רכב בריטית ומשיקה סדרת מנועי בנזין חדשים מסדרת Ingenium.

נוסף למגוון טכנולוגיות חדישות, שיתוארו בהמשך, הדבר המעניין בסדרת המנועים הזאת הוא עקרון זהה לזה שהציגה חברת ב.מ.וו. לפני כחמש שנים, ואשר מיושם כבר במשפחת המנועים החדשה שלה: התבססות על מבנה מודולרי ועל צילינדרים בנפח חצי ליטר. מהנדסי ב.מ.וו, כאשר הציגו את הקונספט שלהם, טענו בשעתו שנפח של 500 סמ"ק לכל צילינדר הוא "הנפח האידאלי" למנוע בעירה פנימית, בגלל שיקולי תרמודינמיקה שונים.

מכאן קצרה הדרך לתכנון מודולרי של מנועים בעלי 3, 4 ו-6 צילינדרים – גם בנזין (עם מערכת הצתה) וגם דיזל (ללא מערכת כזאת) שכולם מבוססים על מבנה אחיד וחולקים מספר רב ככל האפשר של רכיבים משותפים באופן שמוזיל את עלויות הפיתוח והייצור ומאפשר לבנות קווי הרכבה גמישים יותר.

ממש בסמוך לאחר השקת המנועים הראשונים של ב.מ.וו. ששייכים למשפחת "הצילינדר האידאלי" החדשה הציגה יגואר לנד רובר, בשנת 2014, את מנוע הדיזל הראשון מסדרת Ingenium, מנוע מוגדש טורבו בנפח 2.0 ליטר שבנוי בדיוק לפי אותו עקרון. מנוע זה נכנס לשימוש בשנה שעברה, וכעת מציגה יגואר לנד רובר את גרסאות הבנזין של אותה משפחה, אף הם מנועים ארבעה צילינדריים בנפח 2.0 ליטר.

אנשי יגואר לנד רובר מדווחים שהמנועים החדשים יוצעו במגוון של שלושה הספקים: 200, 250 ו-300 כ"ס – אם כי למעט ההצהרה שהם מספקים 25% יותר כח מן המנועים שאותם הם מחליפים (אשר פותחו במקור על-ידי פורד) – הם עדיין לא מנדבים פרטים מלאים לגבי המומנט שלהם ומהירויות המנוע שבהם מתקבלים שיא ההספק והמומנט. ביחס למנועים המוחלפים, כך לדברי החברה, המנועים החדשים צורכים 15% פחות בנזין.

ייצור המנועים החדשים החל, הלכה למעשה, במפעל מנועים באנגליה שבהקמתו הושקעו כמיליארד לירות שטרלינג (1.33 מיליארד דולר), אבל הם יותקנו בדגמי החברה רק החל בשנה הבאה.

לדברי אנשי יגואר לנד רובר, במנועים החדשים מוטמעת טכנולוגיה מתקדמת ביותר שגולת הכותרת שלה הם שסתומים הידראוליים-חשמליים – עוד רכיב שהפירוט ההנדסי שלו מסקרן מאד אך עדיין דורש הבהרה, וכן מגדשי טורבו כפולים עם מסבים קרמיים וסעפת פליטה שמשולבת במנוע עצמו.
בהמשך הדרך, כפי שהוצהר מוקדם יותר השנה, צפויה משפחת המנועים להתרחב גם למנוע שישה צילינדרי בנפח 3.0 ליטר ולמנוע תלת-צילינדרי בנפח 1.5 ליטר, וגם זה ממש כמו אצל ב.מ.וו.

אס בשרוול

בעוד שההכרזה על השקת מנועי הבנזין הייתה צפויה, יגואר לנד רובר בכל זאת הצליחה להפתיע עם מה שמסתמן כמו חידוש טכנולוגי בקנה מידה גדול יותר.
תחת שם המותג "Transcend" ("להתעלות"), שמסמל גם את ראשי התיבות באנגלית של " Transmission Supply Chain Excellence for Next Generation", מכריזה יגואר לנד רובר על פרויקט פיתוח של תיבת הילוכים אוטומטית-רובוטית חדישה בעלת טווח העברה רחב במיוחד של 1:20.

פרויקט Transcend מובל על-ידי יגואר לנד רובר ושותפות בו ארבע חברות טכנולוגיה נוספות, מושקעים בו כ-40 מיליון דולר – מחציתם על-ידי ממשלת בריטניה, והוא צפוי להניב את הפיתוח החדש בעוד כשלוש שנים. הקונסורציום מפתח תיבת הילוכים בעלת שמונה יחסי העברה אשר מבוססת על מצמד כפול ועל תיבת העברה ליחסי העברה נמוכים שמוטמעת בתוך גוף התיבה עצמה.

יתרונות הפיתוח החדש רבים, וכוללים ראשית לכל, כאמור, טווח יחסי העברה רחב בהרבה מכפי שמציעות תיבות הילוכים אחרות, גם כאלה בעלות שמונה ועשרה יחסי העברה.

לשם ההמחשה, וכדי להבין שמדובר בפריצת דרך משמעותית, די אם נזכיר שתיבת ההילוכים האוטומטית החדישה שמפותחת במשותף על-ידי ג'נרל מוטורס ופורד, ותהיה בעלת עשרה יחסי העברה – מציעה יחס העברה של 1:7.39 "בלבד".

בנוסף, התיבה הבריטית החדשה תשקול כ-20 ק"ג פחות מתיבת ההילוכים האוטומטית-קונבנציונלית המתקדמת של חברת ZF, בעלת שמונה יחסי העברה, ותשיג חסכון של כ-10% בתצרוכת הדלק וגם – כך מבטיחים הבריטים – "ביצועי שטח טובים במיוחד".

The post יגואר לנד רובר בעקבות ב.מ.וו: משיקה מנוע אידאלי appeared first on TheCar.

סצנת האספנות הארץ ישראלית גועשת ואין ספק שבשנים האחרונות אנו עדים במחוזותינו לעליה גדולה בביקוש למכוניות קלאסיות שרבות מהן מגיעות לכאן בערוב ימיהן מעבר לים.
עם זאת, בשל המיסוי המטורף גם על רכבי האספנות העומד על יותר מ-100 אחוזים וההיצע המוטורי הדי עלוב בארץ הקודש, הרוב המוחלט של הרכבים הישנים בישראל הם בעצם רכבים נוסטלגיים ללא ערך אספני של ממש.

גם מחוץ לגבולות הארץ המובטחת מרבית רכבי האספנות הם לא ממש נדירים, אבל בשנים האחרונות לנוכח יותר ויותר מיליונרים עם עודף קיצוני של מזומנים מחיריהם של רכבי האספנות נדירים באמת הרקיעו שחקים.

התופעה בולטת במיוחד במכירות פומביות של רכבים אולטרה נדירים ובעוד שבעבר הלא ממש רחוק רכבים שכאלה בקושי הצליחו לגרד סכומים בני 7 ספרות, כעת מדי שנה אנו שומעים על עוד ועוד מכוניות ישנות שנמכרו בסכומים בני שמונה ספרות – הרבה יותר מהסכום הנדרש על מכונית קצה אקזוטית עם ביצועים מהאגדות וניילונים על המושבים.

עוד ב-TheCar:
מכוניות האספנות היקרות בעולם
הייתם משלמים 200 אלף שקל על סוסיתא?
הפורשה הפסיכדלית של ג'ניס ג'ופלין נמכרה במעל ל-1.7 מיליון דולר

הזינוק החד במחיריהם של רכבי האספנות הוא רוחבי ותקף ללא מעט מותגים שרכבים מתוצרתם הגיעו לסכומים של מעל ל-10 מיליון דולרים, אך בקצה הסקאלה אנו פוגשים בעיקר אקזוטיקה איטלקית ואם נהיה מדויקים – 9 מתוך 10 המכוניות היקרות בעולם הן מתוצרת פרארי ואת ההגמוניה של המכוניות עם סמל הסוס הצוהל מפרה רק מרצדס מרוצים נדירה עליה נהג חואן מנואל פאנג'יו האגדי.

עם זאת, השבוע, במסגרת המכירה הפומבית הידועה של בית המכירות RM סות'ביס בתערוכת פבל ביץ' שבמונטריי הושגו שני סכומי שיא חדשים למכוניות מתוצרת בריטניה וארצות הברית.

יגואר D טייפ משנות ה-50 כחולה שניצחה את מרוץ 24 השעות בשנת 1956 ושרדה במצב מצוין קבעה שיא חדש למכוניות מהממלכה המאוחדת כשנמכרה בעבור לא פחות מ-21.8 מיליון דולרים – 7.5 מיליון דולרים יותר מהאסטון מרטין DB4 זגאטו שהחזיקה עד כה בתואר.

ה-D טייפ נחשבת למכונית המהפכנית והחשובה ביותר של יגואר. היא יוצרה בין 1954 ל-1957 והציגה תכנון אווירודינמי לא שגרתי עם כנף אופקית ייחודית באחוריים שאפשרה לה להגיע למהירות מרבית של כמעט 280 קמ"ש, יותר מכל פרארי באותה תקופה.
בסך הכל יוצרו פחות מ-100 יחידות: 53 מהן נמכרו ללקוחות פרטיים לשימוש בכבישים ציבוריים ו-34 יוצרו עם שדרוגים לנהיגת מסלול שאפשרו ליגואר, בין היתר, לנצח במרוץ לה מאן הנחשב 3 שנים ברציפות.

רודסטר כחולה נוספת קבעה שיא נוסף במונטריי עם 13.75 מיליון דולרים ששולמו בעבור ה-CSX2000, מה שהופך אותה למכונית היקרה ביותר מארץ הדוד סם.
השלבי קוברה הראשונה שיוצרה אי פעם תפסה את מקומה של הפורד GT 1968 שהייתה עד היום המכונית האמריקאית שהחליפה ידיים בעבור הסכום הגבוה ביותר.
באופן פרדוקסלי משהו שני הרכבים פותחו על ידי קרול שלבי האגדי.

השלבי קוברה מבוססת על מכונית ספורט בריטית מתוצרת AC עם שלדת צינורות וגוף אלומיניום מרהיב אשר במקור הייתה מצוידת במנוע 6 צילינדרים די מיושן מתוצרת בריסטול.
קרול שלבי זיהה את הפוטנציאל והחליט, באישור היצרן הבריטי, לעשות במכונית שינויים ולהשתיל בה מנוע וי 8 סמול בלוק אמריקאי בשרני שבצירוף שדרוגי מתלים ומשקל עצמי של כ-900 קילוגרם הפכו אותה לאגדה מוטורית שהתעלתה על המקור.

The post שיאים חדשים למכוניות אספנות בריטיות ואמריקאיות appeared first on TheCar.

בתהליך הרנסנס שעובר על יגואר מאז שנרכשה על-ידי טאטא ההודית שודרג והוחלף כל קו הדגמים של החברה.

אלא שכדי לשרוד בתעשיית הרכב של שלהי העשור השני למאה הנוכחית, ולא לחזור על טעויות עבר – ביגואר מבינים היטב שעליהם להגדיל מיד ובאופן נרחב את מגוון הדגמים שלהם, ממש כפי שעשו כל המתמודדות על שוק הפרימיום, וזאת כדי להגדיל את הביקוש ואת היקף הייצור.

בעיקר חייבת יגואר להציע פתרונות בפלח השוק שגדל בקצב המהיר ביותר בעולם, שהוא שוק הקרוסאוברים.

המילכוד לכאורה של טאטא ויגואר נובע מכך שהחברה האחות, לנד-רובר, היא יצרנית של ג'יפים וקרוסאוברים ואלה מהווים לא רק את ה-DNA היחיד והברור שלה ואת כל עולמה, אלא גם מתמודדים בדיוק על אותה משבצת בשוק היוקרה.

הפתרון של יגואר הוא כיוון שהולם יותר את ערכי המותג של החתול המזנק, עם סגנון שנוטה פחות לכיוון ה"שטח הארד קור" והרבה יותר קרוסאוברי וספורטיבי. כך קיבל העולם את F-Pace שהוצגה לראשונה בתערוכת פרנקפורט בשנה שעברה.

עוד ב-TheCar:
בריטניה מחוץ לאיחוד: טוב או רע ליהודים
יגואר XE במבחן דרכים

עיצובו של הקרוסאובר הראשון בתולדות יגואר מגבה לחלוטין את ההצהרה הנ"ל, ומשלב חזית עדכנית של יגואר בחרטום מודגש מאד שנמשך מן השבכה הקדמית הגדולה, עם קו חלונות צד גבוה ופנסים אחוריים שעוצבו בהשראת F טייפ.

הממדים של F Pace הם בדיוק בין אלה של רכבי הפנאי הקומפקטיים (אאודי Q5, ב.מ.וו X3) לבין אלה הגדולים יותר (אאודי Q7 וב.מ.וו X5), עם אורך של 473 ס"מ ובסיס גלגלים באורך 287 ס"מ.

חברת 'מאיר', יבואנית יגואר לישראל, מיצבה את "אפ-פייס" בדיוק בתפר הזה בתקווה למשוך אליה לקוחות משני צידי המתרס ומתוך ידיעה שהמתחרה הקרובה לה ביותר, מבחינת אופי ומיצוב, היא פורשה מקאן.

אצלנו מוצע F Pace בשלב ראשון עם שני מנועי טורבו דיזל, האחד ארבע צילינדרי בנפח 2.0 ליטר והשני בתצורת V6 בנפח 3.0 ליטר. המנוע הקטן מספק 180 כ"ס ו-43.9 קג"מ, והמנוע הגדול מייצר 241 כ"ס ומומנט מרשים מאד של 71.4 קג"מ. נתוני הביצועים, בהתאמה, הם 8.7 ו-6.2 שניות בזינוק ל-100 קמ"ש, ומהירות מרבית של 208 ו-241 קמ"ש.

מעניין לציין ששתי גרסאות ההנעה משתמשות בתיבת הילוכים אוטומטית של ZF בעלת שמונה יחסי העברה, בעוד שבחברה האחות, לנד רובר, נעשה שימוש בתיבת תשעה הילוכים של אותה יצרנית.

ההנעה היא כפולה לפי דרישה, וכך מועבר הכוח לגלגלים הקדמיים לפי הצורך ולפי תכנית הנהיגה שנבחרת, ובנוסף מחולק הכח בין שני הגלגלים הקדמיים ב"חלוקת כוח וקטורית" לטובת שיפור התנהגות הכביש.

גרסה מוזלת, בעלת הנעה אחורית בלבד, לא צפויה להגיע לישראל, אבל בחודשים הקרובים יגיעו גרסאות הבנזין עם מנועי 2.0 ליטר ו-3.0 ליטר V6 מוגדשים בהספקים שבין 240 ל-380 כ"ס.

מחירי המחירון של F-Pace הם 395 אלף ש"ח לדגם הדיזל הבסיסי ו-525 אלף ש"ח לדגם הדיזל החזק, ושניהם מוצעים ברמת גימור אחידה שכוללת בקרת אקלים מפוצלת, חיישני אורות וגשם, מפתח חכם, מושבים מתכווננים חשמלית, ריפודי עור, גג שמש פאנורמי, פנסי קסנון וחישוקים קלים בקוטר 18 אינטש.

אבזור הבטיחות כולל מערכת בלימה אוטונומית עד מהירויות של 45 קמ"ש, תיקון אקטיבי של סטייה מנתיב והתרעת ערנות. במנוע הבסיסי מוצעת גם חבילת 'פרסטיג' פלוס' תמורת תוספת של 40 אלף ש"ח, וזו מציעה בנוסף גם מסך תצוגה במקום לוח מחוונים רגיל, מערכת מולטימדיה משודרגת וחישוקי 20 אינטש.

The post החתול יורד לשטח: יגואר F Pace הושק בישראל appeared first on TheCar.

חברת יגואר לנד-רובר, כיום בבעלות קונצרן טאטא ההודי, הכריזה הלילה (ב') שהיא מפתחת טכנולוגיה לנהיגה אוטונומית לא רק על הכביש אלא בכל תוואי השטח שבהם יכולים כלי הרכב שלה לנוע.

על אף שלפחות לעת עתה מדובר בהכרזה בלבד, ועדיין לא בטכנולוגיה שכבר ניתנת ליישום או מכירה, מאליו ברור שבלנד-רובר, שעיקר התמחותה הוא כלי רכב שלא מגבילים את עצמם לנהיגת כבישים, וגם ביגואר – אשר זה לא מכבר נכנסה לתחום הקרוס-אוברים הבוער – מבקשים למצב תחושת מובילות טכנולוגית לקראת עידן שבו "נהג" הוא רק מי שישגיח על המחשב שלא יעשה שטויות.

תחת הכותרת "פרויקט מחקר הנהיגה האוטונומית בכל תוואי השטח" מנהלת כעת החברה, כך לפי הצהרתה, מהלך שנועד ליצור מציאות שבה מכוניות-ללא-נהג עתידיות יוכלו לנהוג את עצמן גם על שבילים ושטחים שאינם מסומנים ומוגדרים היטב עם נתיבים או רמזים אחרים של ציביליזציית כביש.

חלק מעניין אחר של אותו פרויקט הוא אימוץ אידאל "המכונית המקושרת" גם אל מכוניות שנעות יחד בשטח. בעוד שכיום עוסקות חברות רבות בפיתוח יישומים שונים שמבוססים על מידע שמועבר אוטומטית ובזמן אמת בין כלי רכב רבים ושונים (V2V) – בדרך-כלל לגבי תנאי האספלט, תנאי מזג אוויר, עומסי תנועה או תאונות – במקרה הזה ישמשו כלי רכב שנעים יחד בשטח כ"עיניים ואוזניים" נוספות אשר יעשירו את הפרטים ב"תמונת המציאות" שמייצרים מחשביהן של המכוניות בשיירה אודות מצב השטח.

הקשר בין כלי הרכב, שיעול להתבצע גם "מעבר לאופק" – כלומר ללא קשר עין ביניהם – יתבסס על מערכת תקשורת שמכונה DSRC (תקשורת ייעודית לטווח קצר), שבאמצעותה ישדר הרכב הראשון בשיירה מידע בעל ערך למכוניות האחרות בקבוצה.

אנשי יגואר לנד רובר מסבירים שמידע כזה כולל, בין השאר, את המיקום המדויק של הרכב, רמת האחיזה של המשטח שעליו הוא נוסע, זוויות טיפוס או ירידה, זוויות צד, מהלך הפתיחה של המתלים, וכן פעולות אוטונומיות שמבצעות מערכות שונות ברכב כמו בקרת המתלים האקטיבית.

כך יוכלו כלי רכב בשיירה להתאים את מהירות הנסיעה שלהם לתנאי השטח, להימנע מתאונות ופגיעות, ולהפחית את עומס עבודת הנהיגה מן הנהגים (למגינת ליבם של ג'יפאים מסוקסים שמאמינים בברזל ולא באלקטרוניקה).

מערכות אלקטרוניות שמתאימות את פעולות המתלים ואת תגובת המצערת והמנוע למצב השטח קיימות מזה יותר מעשור, אולם כולן נופלות כיום תחת ההגדרה "מערכות פאסיביות", מפני שעיקר העבודה שלהן (למעט כיול מראש של התגובות לפי מצב הנהיגה שבחר הנהג) היא להגיב על המצבים שאליהם נקלע הרכב רק לאחר שהוא כבר בתוכם.

המערכת האוטונומית שבפיתוח, לעומת זאת, אמורה לחוש את הסביבה באמצעות מגוון רחב של חיישני מצלמה, רדאר, אינפרא אדום, אוטלרא-סוניק ולייזר וכן מצלמות שיסקרו את כל סביבת הרכב ב-360 מעלות ובעיקר את המתרחש בחמשת המטרים שלפני המכונית.

לטענת יגואר לנד-רובר כך תייצר המערכת הממוחשבת "תמונה תלת ממדית של המציאות" שבאמצעותה תוכל להתאים את פעולות הרכב – בין אם את מהירות הנסיעה ובין אם את שיכוך המתלים – למצבים שבהם הוא ייתקל בהמשך הדרך – ובכלל זה תחת גשם ושלג, ועל פני כל סוג של שטח – כולל חול, בוץ, חצץ, עפר או עשב. התמונה שבונה המערכת מנתחת את סוג השטח, מהמורות, תעלות, מכשולים, שלוליות וכל מה שניתן להעלות על הדעת ומנבאת את ההשפעה הפוטנציאלית של כל אלה על נסיעת כלי הרכב.

הטכנולוגיה, שפעילה באופן רציף ולעולם לא אמורה לאבד מערנותה, אמורה לזהות גם מכשולים ספציפיים לפני המכונית אשר כיום עדיין לא זוכים להתייחסות על-ידי המערכות הקיימות – למשל ענפים בשטח או תקרה נמוכה של חניון שאליו מנסים להיכנס, והיא תבלום את המכונית או תשדר לנהג התראה מתאימה גם (למשל) כאשר על גג הרכב מעוגנים חפצים כמו אופניים או ציוד – וזאת כדי למנוע מפגש בינם לבין עצם קשיח.

אנשי יגואר לנד רובר לא מגלים עדיין מתי תוכרז הטכנולוגיה שלהם כישימה ומתי תוצע בייצור סדרתי, אבל אפשר להעריך (או לקוות) שזה יקרה עם הדור הבא של ריינג' רובר.

The post לנד רובר מורידה את הנהיגה האוטונומית לשטח appeared first on TheCar.

אם יש לכם פינה חמה בלב לתעשיית הרכב הבריטית, אתם חובבי מציאות ובנויים לפרויקט, יתכן שהאייטם הזה הוא בדיוק בשבילכם.
לאחרונה איתרנו ברשת שתי מכירות בארצות הברית  במחיר מגוחך של פרויקטים שמעולם לא הושלמו לשיפוץ רכבים בריטיים.

עוד ב TheCar: 
כך תגשימו את חלום מכונית האספנות שלכם בקליק אחד
7 במחיר 1: הקטנטנות מאיטליה שמחכות למושיע
סברה ישראלית מוצעת למכירה בארצות הברית

צמד טופלס
במכירה הראשונה תקבלו בתמורה ל-900 דולר בלבד – כן, פחות מ-3500 שקלים – צמד רכבי MGB מודל 1975.
המוכר שמפרסם את צמד הבריטיות הסקסיות ללא חלק עליון מספר על שיפוץ שהופסק לפני כעשור מחוסר זמן בשלבים די מתקדמים.

במסגרת הפרויקט אחת ה-MGB הופשטה לחלוטין, מנועה שופץ ועבר אוברול מלא והמרכב נשלח לניקוי חול  נפרד מהחלודה ושאר סימני הזמן ונצבע בצבע יסוד ולאחר מכן בצבע BRG – ירוק מרוצים בריטי.
עם זאת, הוא עדיין לא עבר את הפוליש הסופי שאמור להעניק לו את הברק הנוצץ ובהחלט יתכן שיהיה צורך לרסס שכבת לכה נוספת. גם חלקי הקבינה שופצו ושוחזרו אך טרם הורכבו וברשות המוכר גם דשבורד נוסף וחישוקי שפיצים נדירים.

המכונית השנייה נרכשה לחלפים במצב נסיעה אך ללא טייטל (רישוי אמריקאי בתוקף). לטענת המוכר הוא לא השתמש כמעט בחלפים ממנה והיא כמעט שלמה לחלוטין, אך הוא מציין שיש בה די הרבה ריקבונות. אגב, מהתמונות המצורפות היא דווקא נראית במצב אפשרי לשחזור.

בכל מקרה, רגע לפני השלמת הפרויקט ושיפוץ מושלם של אחת מה-MGBs, המוכר נאלץ להעתיק את מקום מגוריו בגלל העבודה והמכוניות נשארו מאחור במחסן בפנסילבניה. וכך השנים עברו ועברו לאחרונה, לאחר שהבעלים הבין סופית שהוא את השיפוץ הזה כנראה לא ישלים, הוא החליט,כאמור, למכור את הרכבים במחיר שעל פניו נראה כמו מציאה של ממש.
התמונות הגרועות שמצורפות לעמוד המכירה בקרייגליסט לא מצליחות לספק תמונה מלאה של מצב המכוניות הנוכחי, אך עושה רושם שתנאי האחסון שלהן היו הולמים וניתן להמשיך את הפרויקט מהמקום בו הופסק לפני עשור.

חתולי רחוב
בניגוד לצמד הרודסטרים, ארבעת החתולים הבריטיים המוצעים כעת למכירה בעסקת חבילה בתמורה ל-1600 דולרים לא נהנו מתנאי אחסון הולמים והתייבשו במשך כמה שנים במגרש פתוח, בתקווה לזכות מתישהו בחיים חדשים.

מדובר ב-4 רכבי XJ6 מהמודלים 1975, 1978, 1985 ו-1986 ועל אף ש-11 שנים מפרידים בין הותיק לצעיר כולם שייכים לאותו דור של ספינת הדגל הבריטית שיוצר ללא שינויים משמעותיים במשך 40 שנים בין 1968 ל-2008.

אמנם ה-XJ היא לא מכונית נדירה במיוחד, אבל בהחלט מדובר ברכב קלאסי לחובבי האריסטוקרטיה הבריטית וב-400 דולר (כ-1600 שקלים) ליחידה בהחלט מדובר במציאה.המוכר מציין ש-3 מבין הרכבים הגיעו למגרש כשהם במצב נסיעה ודווקא הזהוב, הנהנה מבודי במצב כמעט מושלם, הוא היחיד שהגיע עם גרר בשל בעיית מנוע. עם זאת כל הרביעה מצוידית ב"טייטל נקי".

השנים בהן הרכבים חנו במגרש פתוח לשמש, גשם ושלג בפרבר של פיטסבורג בפנסילבניה בהחלט נתנו את אותותיהם, אך לא נראה שהם סובלים מריקבונות עמוקים.קשה גם לדעת מה המצב המכני אבל בהחלט מדובר ברכבים שעל פי התמונות המצורפות לעמוד המכירה בקרייגליסט ניתנים לשחזור.
נציין גם שהמיקום של צמד הפרויקטים בפנסילבניה מאפשר שינוע יבשתי זול יחסית לנמל ניו ג'רזי בדרך לארץ הקודש.

The post פינת המציאות: קנה אחת קבל עוד אחת (או 3) במתנה appeared first on TheCar.

הניסיון הקודם של יגואר לאתגר את סדרה 3 של ב.מ.וו נחל כישלון צורב וה-X טייפ שהושקה בראשית המילניום סיימה את דרכה בקול ענות חלושה בשנת 2008 לאחר שהייתה בין הגורמים המרכזיים שהביאו את יגואר לסף פשיטת רגל.
באותה תקופה יגואר הייתה בבעלות ענקית הרכב פורד וזו האמינה כי היא תוכל לשכפל את המתכון שעובד טוב כל כך בקונצרן פולקסווגן ולהתבסס על פלטפורמה ומכלולים שקיימם על המדף (במקרה זה של הפורד מונדאו) ולהלביש עליהם עיצוב שונה, אבזור וכמובן את הסמלים הנכונים, אבל הלקוחות פשוט לא קנו את זה.
ה-X טייפ צברה מוניטין לא מזהיר שפגע בתדמית כל המותג הביא לירידה בהיקפי המכירות וגרם לקונצרן פורד, עוד בטרם פרוץ המשבר הכלכלי הגדול של 2008, להחליט להיפטר מהר ככל האפשר מיגואר (יחד עם לנד רובר). פורד קיבלה כל מיני הצעות לרכישת צמד האייקונים הבריטים, אך בסופו של דבר היה זה ראטן טאטא מהקולוניה הבריטית לשעבר הודו שהציע מספיק מזומנים וזכה בעסקה.

רבים הרימו גבה וסברו כי המכירה לטאטא מסמלת את סוף הדרך של אחד מהסמלים הבולטים ביותר של ימי הזוהר של הממלכה המאוחדת, אך עד מהרה התברר שטאטא רציני בכוונותיו כלפי המותג ובעוד שהחברה הציגה בזמנו פורטפוליו שכלל רק דגם מתקדם אחד, אחת ההחלטות הראשונות של טאטא, העומד כפי שניתן להבין משמו בראש הקונצרן התעשייתי הגדול ביותר בהודו, היתה שצריך לשמר את הייחוד של יגואר אבל להתאים את מכוניותיה למאה העשרים ואחת ולמעמד של עשירים מזן שונה לחלוטין.

ראשונה הייתה ה-XJ, ספינת הדגל של המותג, שזכתה ב-2009 למחליפה אחרי יותר מ-40(!) שנה.
בהמשך הוצגו גרסאות קצה ספורטיביות למרבית הדגמים, במטרה להתמודד עם גרסאות ה-AMG, ה-RS וה-M של הגרמניות, נחשפה ה-F טייפ החושנית בגרסאות טופלס וקופה, וכשביגואר התחילו להרגיש שהם שוב על דרך המלך, בחברה העזו להחליט שהגיע הזמן להתמודד מול הנמסיס שלה – סדרה 3 של ב.מ.וו ובתערוכת פריז ב-2014 נחשפה ה-XE החדשה.

הפעם לא עשו ביגואר שום קיצורי דרך וכדי לנסות לערער את ההגמוניה הגרמנית בסגמנט המשפחתיות-ספורט פרימיום, החברה פיתחה מאפס פלטפורמת הנעה אחורית מודולרית חדשה שרובה עשויה מאלומיניום קל וחזק.
האם כעת יש ליגואר את הכלי שיאפשר לה להסתכל לב.מ.וו בלבן של הפנסים? האם מדובר במכונית שתצליח להגדיל באופן משמעותי את מכירות המותג?

מתרשמים
ה-XE זוכה לניקוד מרשים במשימה הראשונה שלה וגם בגוון כסוף "ליסינג" משמים של רכב המבחן היא נראית מצוין ומושכת את תשומת לב הסביבה. אמנם אין לה את הקווים הלא שגרתיים של ה-XJ או את החיטובים המחרמנים של ה-F טייפ, אבל למרות צדודית שדי מזכירה (ולא במקרה) את הב.מ.וו סדרה 3 היא ממש לא נבלעת בהמון.
עם פרונט עוצמתי הכולל סבכה ענקית עם לוגו החתול בגוון אדום במרכזה ומסגרת ניקל, פגוש אגרסיבי, יחידות תאורה מחוטבות עם חתימת לד, מכסה מנוע תפוח ופתחי אוורור בכנפיים, חישוקים גדולים, יציבה נמוכה ואחוריים מחוטבים המזכירים את הישבן של האחות הגדולה, בהחלט מדובר באחת המכוניות בעלות הנוכחות המרשימה ביותר בסגמנט.

הרושם החיובי ממשיך בקבינה. גם כאן אין עיצוב פורץ דרך או איכות חומרים יוצאת דופן, אבל תשומת לב לפרטים קטנים, מכפתור ההתנעה מאלומיניום מוברשת דרך חוגת ההילוכים הייחודית, ההגה המזמין ומסך המולטימדיה האיכותי, מעניקה מכלול מרשים למדי.
המושבים הקדמיים נוחים ואוחזים היטב וניתן די בקלות להגיע לתנוחת נהיגה ראויה. על אף שכנהוג בסגמנט זה עמדת הישיבה היא נמוכה למדי, עיצוב הדשבורד ומפתח החלונות מעניקים תחושה אוורירית למדי בחלק הקדמי. עם זאת, המרווח לרגליים לא מדהים ובהשראת רכבי ספורט הקונסולה המרכזית ודיפוני הצד די סוגרים על היושבים קדימה.

הכניסה לשורת המושבים השניה לא מאוד נוחה ובשל קורה C הזוויתית מחייבת תשומת לב מסוימת. המושב עצמו נוח מאוד לשני מבוגרים ועולה על ההיצע של רוב רכבי הסגמנט, אך מרווח הרגליים והראש לא נדיבים במיוחד.
תא המטען מציע נפח של 415 ליטרים ומפתן הטענה נוח למדי.

רשימת האבזור ברמת פרסטיג' הבסיסית ב-289 אלף שקלים כוללת חישוקי 17', חלון בגג, תאורת יום, מושבי עור עם תפעול חשמלי חלקי, מערכת מולטימדיה מקורית, חיישני חניה אחוריים, התנעה בכפתור, משוטים להחלפת ההילוכים משני צדי ההגה, בקרת אקלים דו אזורית עם פתחי מיזוג גם בשורת המושבים השניה, חיישני אורות וגשם, עיטורי אלומיניום מוברש ועוד.
בנוסף תמצאו בגרסה זו מערך בטיחות אקטיבי הכולל כסטנדרט מערכת התראה מפני סטיה מנתיב, חיישני לחץ אוויר ומערכת בלימת חירום אוטומטית במהירות עירונית.
בתמורה ל-30 אלף שקלים נוספים, רמת הגימור פרסטיג' פלוס כוללת חישוקי 18', חיישני חניה קדמיים, מצלמת רוורס, כיוון מושבים חשמלי מלא, מראות צד מתקפלות חשמלית ומערכת כניסה ללא מפתח.
גרסת ה-R ספורט (360 אלף שקלים) כוללת הגה ומושבים בעיצוב ספורטיבי יותר, ספוילר אחורי ופגושים בעיצוב קרבי וחצאיות צד להשלמת המראה האגרסיבי.

בארץ, בשלב זה, ניתן לקבל את ה-XE בשתי גרסאות הספק: 20T עם 200 כ"ס ו-25T עם 240 כ"ס המבוססות על מנוע 2 הליטרים המוגדש מסדרת אקו בוסט מבית פורד.
בהזמנה מיוחדת ובתמורה לצ'ק של 450 אלף שקלים ניתן לקבל את גרסת ה-S המצוידת במנוע 6 צילינדרים עם מגדש על בנפח 3 ליטרים המפיק 340 כ"ס.
מעבר לים ניתן לקבל את ה-XE גם עם מנוע דיזל, גיר ידני והנעה כפולה, אך כצפוי כל הגרסאות המשווקות בארץ מצוידות בגיר אוטומטי מבית ZF עם 8 יחסי העברה והנעה לגלגלים האחוריים.

נוהגים
אין ספק שאת מבחן אולם התצוגה ה-XE צולחת בכבוד, אבל כפי שביגואר למדו בעבר על בשרם בדרך הקשה, כדי לגרום ללקוחות לפתוח את הארנק ולשלם עוד סכום לא מבוטל מעבר למחיר של משפחתית-מנהלים גדולה או ג'יפון אופנתי צריך להעניק ערך מוסף ולהפגין יכולת של ממש על הכביש.
האם ל-XE יש את אותו X פקטור? החלטנו לבדוק את זה בדרך היחידה שאנו מכירים, עזבנו את המשרד החמים ויצאנו למבחן ממצה בן מאות קילומטרים.

ה-XE "שלנו" ברמת הגימור פרסטיז' פלוס ועם מנוע ה-20T הבסיסי המפיק 200 כ"ס מתגלה כפרטנרית נחמדה לסידורים ברחובות הכרך. אמנם אין לה נוחות נסיעה מרחפת, אך שיכוך כשלונות האספלט הארץ ישראליים מוצלח למדי, בידוד הרעשים ראוי, שדה הראייה טוב, מערכת השמע מצוינת ובזינוקי רמזורים אין בעיה להשאיר את כולם מאחור.

בכביש בין עירוני, כצפוי, מתגלה מכונית נעימה למרחקים ארוכים ובזכות תיבת ההילוכים מרובת ההילוכים ניתן, כמעט מבלי להרגיש, לשייט בנינוחות במהירות גבוהה בהרבה מהמותר בחוק.
תאוצות הביניים ראויות ויאפשרו לכם לסיים כל עקיפה במהירות, אך הן לא יבעטו את המכונית קדימה בעוצמה וגם הסאונד של המנוע ברוב המצבים אנמי מאוד ונטול את אותו גרגור חתולי מתבקש.

העניינים מתחילים להיות מעניינים באמת כשהכביש מתחיל להתפתל ומאפשר לחתולה הקטנה להפגין את היכולות שכל כך התאמצו ללמד אותה.
עם שלדת אלומיניום מוצקה, הגה חד ומהיר, מתלים מכוילים היטב וחלוקת משקל כמעט מושלמת ל-XE יש הרבה מה להציע בכבישים האלה וצריך לזכור שזו רק גרסת הבסיס.

ה-XE טורפת את הפניות ומסוגלת לספק קצב תנועה מהיר ולא פחות חשוב מכך – להעלות הרבה חיוכים על פניו של הנהג חובב ההגה.
בקרת היציבות לא ממהרת להתערב ובמצב RACE היא גם הופכת למתירנית למדי ומאפשרת לכשכש בזנב.
עם זאת, לא מדובר במפלצת דריפטים וגם כשמנתקים בקרות באופן מלא, ככל הנראה בשל העדרו של דיפרנציאל מוגבל החלקה מכני, ה-XE מתקשה לשמור את הזנב בחוץ יותר מדי זמן.

כמו כן גם המנוע טיפה מפריע לחגיגה וכשדוחקים אותו חזק הוא מגלה מעט אנמיות וקוצר נשימה במעלה טווח הסל"ד ובהחלט עולה חשד כי המהנדסים חנקו אותו בכוונה כדי להצדיק תשלום פרמיה בסך 30 אלף שקלים לגרסת ה-25T המספקת עוד 40 כ"ס מאותו מנוע בדיוק באמצעות מפת ניהול מנוע אגרסיבית יותר.
במהלך המבחן רשמנו צריכת דלק ממוצעת של כ-9 קילומטרים לליטר, אבל בקטעים שפויים יותר הדומים יותר לתנאי שימוש של אנשים מן הישוב מחשב הדרך הצביע על בערך 11 קילומטרים לליטר – לא מדהים אבל בהחלט מתקבל על הדעת במשפחתית-פרימיום ספורטיבית.

מסכמים
יגואר שמה לה למטרה לשפר בצורה דרמטית את היקפי המכירות של המותג ולצורך כך היא הבינה כי עליה לחזור לסגמנט בו נחלה בעבר כישלון מהדהד עם ה-X טייפ.
ביגואר הפנימו שעל מנת לנגוס בעוגה השמנה ממנה נהנו עד כה שלוש הגרמניות ובשנים האחרונות עוד כמה מתמודדות ראויות מצפון ומדרום, הפעם אין אפשרות לעגל פינות ולהסתפק בציפוי נוצץ ואין מנוס מלהשקיע ממון רב במתכון חדש לחלוטין.

לא הכל מושלם ב-XE החדשה ובהחלט ניתן לציין שיש מתחרות שחלקן מרווחות, אחרות מתוחכמות או נוחות ממנה, אבל בסיום המבחן קל לנו לקבוע שהמכלול מרשים מאוד וה-XE בהחלט עומדת בציפיות ואפילו מצליחה, בכל הקשור להנאה מנהיגה וליכולות דינמיות, להסתכל בלבן של הפנסים לב.מ.וו סדרה 3 שלמעשה המציאה את הסגמנט לפני קצת יותר מארבעה עשורים.
אין ספק שהמכונית "העממית" הראשונה המוצלחת של יגואר תאפשר להגדיל את מכירות המותג גם בארץ הקודש, אבל לדעתנו המחיר הבסיסי העומד על החל מ-290 אלף שקלים מעט גבוה מדי ויש לציין שהיא יותר יקרה ממרבית מתחרותיה הישירות – מהקאדילק ATS, דרך לקסוס IS בגרסת הפרימיום, אודי A4 2 ליטר ועד (ובעיקר) ב.מ.וו 320 ולמעשה רק המרצדס C קלאס יקרה ממנה וזה עוד לפני שהזכרנו את הגרסאות הזולות יותר של חלק מהמתמודדות.

אמנם סביר להניח שמי שידע להעריך את האיכויות הדינמיות שלה, יתרגש מהלוגו הנחשק בחזית ומתכוון לשים יותר מרבע מיליון שקל על הכביש ימצא בוודאי עוד כמה עשרות אלפים כדי להצטייד בגור החתולים האצילי והחמוד הזה, אך לטעמנו עם עוד מאמץ קטן בתמחור ואולי ויתור על חלק מהמפרט (מושבי עור, חלון בגג?) ב"מאיר" היבואנית היו יכולים להציע כאן גרסת בסיס עם תג מחיר קרוב ל-250 אלף שקלים שהיה מציב אותה ראש בראש, ובעמדת יתרון בכל הנוגע לביצועים, מול גרסאות הבסיס בסגמנט אשר מהוות את חלק הארי של המכירות בו והיה הופך את מותג היוקרה הבריטי ליותר מהערת שוליים בשוק הפרימיום המקומי.

צילומים: נעם וינד

The post יגואר XE במבחן דרכים appeared first on TheCar.

בזמן שגוגל וחלק לא מבוטל מיצרני הרכב משקיעים משאבים אדירים בפיתוח טכנולוגיית נהיגה אוטונומית, יש מי (בעיקר במותגים המזוהים עם חווית הנהיגה) שפחות מתלהבים מהקדמה ולא ממהרים להתקדם בכיוון הזה.

יצרנית הרכב הבריטית יגואר החליטה לאחרונה להשקיע סכום לא מבוטל בפיתוח טכנולוגיה לנהיגה אוטונומית ובימים אלה החלה, בשיתוף חברת "בוש", בניסוי ראשוני בתחום במסגרתו מספר רכבים צוידו בחיישנים רבים המקליטים נהיגה אנושית למאגר נתונים שיאפשר לבנות מערכת נהיגה אוטומטית ראויה.

עוד ב-TheCar:
ההאקר שפרץ לאייפון בנה מכונית אוטונומית במרתף הביתי
גוגל – מאחורייך: אפל שכרה בסיס צבאי לפיתוח מכונית אוטונומית
המכונית האוטונומית של טויוטה לומדת את הדרך לעבודה

"מכוניות אוטונומיות צריכות לנהוג כמו בני אדם ולא כמו רובוטים, ועד שלא נגיע ליכולת כזו לא נציע נהיגה אוטונומית במכוניותינו", ציין דר' וולפגנג אפל, ראש מחלקת המחקר והטכנולוגיה ביגואר, בתגובה לתלונות שנשמעו על מערכות הקיימות בשוק שמצד אחד נוהגות בזהירות יתרה שמקשה עליהן להשתלב בתנועה ומאידך לא פעם מבצעות שינויי כיוון ובלימות חדות מדי.
"כדי שהלקוחות יקבלו את הטכנולוגיה הזו ויפקידו בה למעשה את חייהם היא חייבת להיות מסוגלת לתפקד כמו בני אדם ולהבין את התנהגות הנהגים מסביב ולא רק את חוקי התנועה".

בפורשה היו הרבה יותר נחרצים ואוליבר בלום, המנכ"ל הנוכחי של החברה אותה ייסד פרדיננד פורשה, מהנדס מבריק ואחד האנשים המשפיעים בעולם הרכב במאה ה-20, הצהיר השבוע כי "הלקוחות שלנו רוצים לנהוג בעצמם. מכשירים כמו אייפון מיועדים לכיס, לא לנהיגה על הכביש".

עם זאת בפורשה הבהירו שהם לא מתנגדים לקדמה בכלל ולראיה פיתוח של גרסאות היברידיות לכל ליין הדגמים, כולל ה-911, והשקעה של קרוב למיליארד יורו בתכנון והקמת מפעל לייצור ה-Mission-E, מכונית סאלון-יוקרה ספורטיבית וחשמלית מלאה שאמורה להתחרות בטסלה.

ימים יגידו האם הגישה של יגואר ופורשה, הגורסת שעוד מוקדם להוציא את הנהג האנושי מהמשוואה, היא זו שתתאם את המציאות בשנים הבאות או שמדובר, כמו שלל ההפחדות מצידם של יצרני כרכרות הסוסים בשלהי המאה ה-19, בניסיון פתטי להיאחז בעבר לנוכח מציאות שמשתנה במהירות ובתחילת פרפורי הגסיסה של תעשיית הרכב כפי שאנו מכירים אותה היום.

The post מכונית ללא נהג? לא כל יצרני הרכב מתלהבים appeared first on TheCar.

מאזדה MX5 מיאטה, סקודה סופרב, יגואר XE, אופל אסטרה, אודי A4, ב.מ.וו סדרה 7 ו-וולוו XC 90 הן שבע המועמדות הסופיות בתחרות הרכב "מכונית השנה באירופה" .
התחרות, המציינת השנה 52 שנים להיווסדה, נחשבת לתחרות הרכב המפורסמת בעולם ולתואר היוקרתי ביותר בו מכונית יכולה לזכות.

למעשה, מדובר בתחרות אירופאית ובחירת הזוכות נעשית על ידי חבר שופטים המורכב מ-61 עיתונאים העוסקים בתחום המוטורי מ-22 מדינות ביבשת.

במהלך השנים התחרות הכתירה כמה מועמדות שהפכו בהמשך למכוניות אייקוניות שזכו להצלחה גדולה, אך עם זאת אין מנוס מלציין שלמרות ההרכב המקצועי המרשים של חבר השופטים לא פעם נשמעה ביקורת על הבחירות של השופטים שבמקרים רבים העניקו את הפרס למכוניות לא משמעותית באמת בעבור עולם הרכב או מיצובו של היצרן שלהן ופספסו כמה מכוניות סופר חשובות שבראיה לאחור הייתה להן השפעה עצומה על עולם הרכב כמו למשל הדורות הראשונים של מאזדה MX5, פורד מוסטנג, פורד פיאסטה, ב.מ.וו סדרה 3, פולקסווגן גולף ואחרות.

עוד ב-TheCar:
מבחן דרכים: מאזדה MX-5 מיאטה החדשה פוגשת את הדור המייסד
עוברת לנוח: מבחן ישראלי לסקודה סופרב 1.8

גם השנה קצת תמוה לא לפגוש בין המועמדות הסופיות מכוניות סופר מעוניינות שהגיעו לרשימה הראשונית כמו הטויוטה מיראי, מכונית המימן הראשונה בעולם בייצור סדרתי, אלפא ג'וליה שמסמנת רוח חדשה אצל היצרנית האיטלקית הנחשקת וטסלה מודל X שמאיימת לעשות לשוק רכבי הפנאי היקרים את מה שחוללה למכוניות הסאלון.

עם זאת, מרבית המכוניות שכן הגיעו לגמר בהחלט מרשימות וניתן להבין מדוע מגיע להן לזכות בכתר.
בין המועמדות הסופיות השנה אין מכוניות שפורצות דרך חדשה בעולם הרכב וברשימה מכונית ספורט פתוחה, משפחתית קומפקטיות עממית, רכב פנאי יוקרתי, מכונית פאר ו-3 רכבי מנהלים-פרימיום.

אודי A4 – מבחינת עיצוב, הדור החמישי של ה-A4 לא מחדש הרבה ולמעשה נדרש יותר ממבט אחד כדי להבין שמדובר במכונית חדשה, אבל מתחת למעטפת יש הרבה חידושים, טכנולוגיה מתקדמת ושיפור יכולות שהופכים את ה-A4 החדשה ליוקרתית ולאיכותית מתמיד.

ב.מ.וו סדרה 7 – גם הסדרה 7 החדשה די דומה לספינת הדגל הקודמת מבוואריה, אך מתחת למעטפת מסתתרת פלטפורמה חדשה לחלוטין שמציגה דיאטה של עד 200 קילוגרמים לעומת הדור הקודם.
המכונית כוללת גם תא נוסעים שמרגיש יוקרתי ואיכותי מתמיד ומציגה שלל מערכות סופר מתקדמות המאפשרות לב.מ.וו הבכירה להסתכל בגובה העיניים על המרצדס S קלאס שבמשך כמה דורות נחשבת לאמת המידה של הסגמנט.

אופל אסטרה – אחרי שנים בהן האסטרה השתרכה אחרי הפוקוס והגולף שהובילו את הסגמנט, הדור החדש של הקומפקטית המשפחתית של אופל מציג שיפור אדיר בכל תחום, עושה שימוש בפלטפורמה מתקדמת שמאפשרת לקצץ 200 קילוגרמים מהמשקל הכולל, מציג מראה ספורטיבי ונאה משל מתחריו וכולל תא נוסעים איכותי סוף סוף עם דשבורד לא מסורבל.

יגואר – XE – מאז ביטולה של ה-X טייפ הכושלת ב-2009, ליגואר היה חסר דגם כניסה חשוב כל כך לשוק הפרימיום. השנה החלל הזה התמלא על ידי ה-XE – התשובה הבריטית לסדרה 3 של ב.מ.וו.
בניגוד לכישלונות העבר, הפעם נראה שהחבר'ה ביגואר הצליחו לרקוח מתכון שכולל את כל המרכיבים הנכונים – מעיצוב מרשים, דרך תא נוסעים מזמין, ניחוחות פרימיום, מנועים ראויים ומעל לכל יכולות ניהוג שמאתגרות את המתחרה הגדולה מגרמניה.

סקודה סופרב – קשה להאמין שחלפו פחות משני עשורים מאז שסקודה הפכה מיצרנית בסיסית עם תדמית קומוניסטית לחברה מתקדמת עם ליין דגמים שלא נופל מזה של מותגים מובילים.
הדור השלישי של הסופרב מציג עוד התקדמות של היצרנית מצ'כיה ומקרב אותה לשוק הפרימיום. הסופרב החדשה שומרת על כל היתרונות של קודמתה ולצד מרווח חסר תקדים בתא הנוסעים והמטען מציעה גם סוף סוף עיצוב מרשים, נוחות נסיעה מצוינת וטכנולוגיה סופר מתקדמת שמאפשרים לה לעקוף מתחרות עם מוניטין כמו פורד מונדאו וקרובת משפחתה, הפולקסווגן פאסאט.

וולוו XC90 – אחרי שנים בהן וולוו לא הצליחה לאתגר את יצרניות הפרימיום מגרמניה ואחרי שהדור הקודם של רכב הפנאי הגדול משוודיה נמכר במשך 13 שנים, וולוו (תחת בעלות ג'ילי הסינית) מציגה קפיצת מדרגה נחשונית קדימה עם רכב פנאי מרשים מאוד העושה שימוש בפלטפורמה מודולרית חדשה ומציג תא נוסעים מרהיב ומערכות בטיחות חדשניות שמראות שהשוודים נחושים לתפוס מחדש את המעמד בשוק היוקרה שאיבדו בשנות השמונים.

מאזדה MX-5 – אחרי שהדור הראשון לא זכה בתואר שהגיע לו בשנת 1990, האם בדורה הרביעי המיאטה של מאזדה תקבל סוף סוף את הכבוד המגיע לה? מצד אחד, בחירות העבר מראות כי בדרך כלל חבר השופטים לא בוחר במכוניות ספורט ייעודיות, אבל מאידך אין ספק שקשה לא להתרשם מהדור הרביעי של הרודסטר הנמכרת בעולם המשלב מתכון ישן עם עיצוב מודרני, מציג ירידה משמעותית במשקל, לא מתפתה להסחף למרוץ החימוש וממשיך להתמקד בעיקר במה שחשוב באמת – החיוך של האוחז בהגה.

אז מי תהיה הזוכה הגדולה? לנו יש הערכות והעדפות, אך מכיוון שהנבואה ניתנה לשוטים נמתין בסבלנות להכרזה הרשמית בפתיחה של תערוכת הרכב בז'נבה ב- 29 בפברואר 2016.

The post הוכרזו המועמדות הסופיות לתואר "מכונית השנה" appeared first on TheCar.

פרויקט הבטיחות החשוב ביותר בעולם, Euro NCAP, פרסם היום (ד) את הסדרה השביעית של מבחני ריסוק לשנת 2015, והפעם עם מספר גדול במיוחד של 15 מכוניות ממגוון רחב של קטגוריות.

שתי המגמות הבולטות ביותר בסדרה זאת הן ראשית לכל השיפור הרב ברמת הבטיחות של דגמים חדשים בשוק לעומת דגמים ותיקים יותר, והגידול הדרמטי במספר הדגמים שמציעים מערכות בלימה אוטונומית – הרבה מאד בזכות פרויקט זה עצמו.

מבין 15 מכוניות שנבחנו הפעם השיגו 11 את הציון המרבי של 5 כוכבים, שתי מכוניות קיבלו 4 כוכבים, מכונית אחת קיבלה 3 כוכבים בלבד ואחת קיבלה את אחד הציונים הגרועים ביותר בשנים האחרונות – רק 2 כוכבים.

כמעט כל דגמי המכוניות החדשים – כלומר כאלה שהושקו לאחרונה – אשר נבחנו בסדרת מבחנים זאת מציעים מערכות בלימה אוטונומית במהירות גבוהה ו/או נמוכות (AEB), וזאת לאחר שבשנתיים האחרונות אי אפשר להגיע לציון המרבי במבחני הפרויקט הזה ללא מערכות כאלה.

מבחינה זאת, כרגיל, פרויקט Euro NCAP מאלץ את יצרניות הרכב לשדרג עוד ועוד את הבטיחות האקטיבית והפאסיבית, וזה מה שהופך אותו לפרויקט המוביל בעולם בתחום הבטיחות בדרכים.

בניגוד למערכות של מובילאיי ואיווקס, אשר מתריעות מפני התנגשות אפשרית אבל לא בולמות את המכונית, מערכות בלימה אוטונומיות לא תלויות ברמת הערנות או השליטה של הנהג אלא בולמות את המכונית בעצמן ומונעות תאונה או לכל הפחות מפחיתות מאד את הנזקים שנגרמים בה.

מיכאל ואן אן רטינגן, מזכ"ל Euro NCAP אמר עם פרסום התוצאות ש"בתוך פחות משנתיים, מאז שפרויקט Euro NCAP החל בקמפיין לעידוד יצרניות הרכב להתמקד במערכות AEB, זיהינו מספר גדל והולך של יצרניות רכב שהגיבו לקריאה שלנו. חלק מן המערכות מסוגלות כבר לבצע בלימה עצמאית למניעת פגיעה בהולכי רגל, וזאת תהיה התוספת הבאה למבחנים שלנו החל בשנה הבאה".

באופן לא מפתיע, כמעט על מכוניות הפרימיום החדשות קיבלו דירוג מרבי של חמישה כוכבים, ואלה ב.מ.וו. X1, לקסוס RX, מרצדס GLC, ויגואר XE ו-XF.

לעומת זאת, אכזבה רבתי צריכה להירשם במסדרונות ב.מ.וו. בגלל ציון מאכזב, 4 כוכבים בלבד, למיני קלאבמן החדשה.

גם Z4 של ב.מ.וו, מכונית הרודסטר שעברה מתיחת פנים לפני כשנתיים, "לא שמרה על קשר עם ההתקדמות בתכנית הדירוג של Euro NCAP", כפי שכתבו בעדינות אנשי הפרויקט, אולם היא הפסידה את הניקוד המרבי בעיקר מפני שהיא "חסרה טכנולוגיות הימנעות מתאונה" ומערכות נוספות.

עם זאת, דווקא לגביה לא אמור הציון הנמוך של 3 כוכבים להפתיע – שהרי מדובר במכונית ותיקה למדי. 'קלאבמן', לעומתה, אמנם קיבלה ציון טוב יותר אבל זו מכונית חדשה לגמרי שאמורה הייתה לקבל 5 כוכבים, ואולי אף תזכה בהם לאחר מקצה שיפורים שודאי תעבור.

את הציון הגרוע ביותר במבחן זה ואחד הגרועים בעת האחרונה קיבלה לנצ'יה אפסילון, שהיא למעשה פיאט פנדה במדי לנצ'יה.
אנשי הפרויקט לא חסכו ביקורת כלפי המכונית הזאת והדגישו את הביצועים הירודים שלה "בתחומים החשובים של המבחן, כגון הגנת הנוסעים ומערכות הסיוע לבטיחות", והם אף טרחו לעקוץ ולומר ש"אפסילון עושה מעט כדי לשמור על המורשת של המותג המפורסם לשעבר באירופה".

אנשי הפרויקט אף חרגו מדרכם עד היום כאשר הציעו לצרכנים שלא לקנות את המכונית הזאת או, באירופאית מדוברת, כתבו: "צרכנים שמעריכים בטיחות בהחלט יכולים למצוא אפשרויות הרבה יותר טובים בקטגוריה הזאת בימינו".

בין לבין – ציון של 4 כוכבים ניתן גם לטנדר 'נבארה' (NP300ׂ) של ניסאן, ואילו המשפחתית הגדולה החדשה של רנו – טאליסמן (מחליפת ה'לגונה') והמכונית הקומפקטית 'מגאן' קיבלו את הציון המרבי של 5 כוכבים לצידן של קיה אופטימה וספורטאז', ואופל אסטרה.

בתוצאות המפורטות אפשר לעיין באתר האינטרנט של פרויקט Euro NCAP

The post הצלחה לפרימיום, אכזבה לב.מ.וו. ולנצ'יה במבחני הריסוק appeared first on TheCar.

ערב תערוכת פרנקפורט, שתיפתח היום לסיקור תקשורתי, חשפה יגואר באופן רשמי את F-PACE החדש.

אנשי יגואר מגדירים את F-PACE כ"קרוס-אובר מעוצב שמספק ביצועים, זריזות, מהירות ועידון כמיטב המסורת של יגואר, יחד עם דינמיקה ללא תחרות ושימושיות יומיומית".

F-PACE מבוסס על פלטפורמת האלומיניום שעליה בנויים גם XE ו-XF, אם כי לאנשי יגואר חשוב להדגיש ש-81% מחלקי המרכב שלו ייחודיים רק לו.

באותה הזדמנות הם מדגישים גם שכ-80% מחלקי המרכב שלו בנויים מאלומיניום, ושחלקים נוספים בו בנויים מחומרים מורכבים וממגנזיום – והכל כדי להפחית את המשקל ולהגיע לחלוקת משקל אופטימלית של 50%-50% קדימה ואחורה.

מעצבי יגואר נותרו נאמנים למכונית התצוגה C-X17 שהוצגה לפני שנתיים, ולזכותם צריך לומר שהם פיסלו יצירה אופנתית מספיק כדי לקלוע לטעמם של אוהבי הקרוס-אוברים היוקרתיים, מבלי להקריב את קווי המתאר האופייניים למותג הבריטי המפואר.

כדי להדגיש את המחויבות לביצועים דינמיים מושק אף-פייס עם מנוע בנזין גדול, V6 בנפח 3.0 ליטר שמוגדש באמצעות מגדש-על ומספק 380 כ"ס, כשהוא ארוז בגוף שנראה שרירי ומתגלגל על גלגלים גדולים בקוטר 22 אינטש.

מצד שני, קצת מאכזב לגלות שאנשי יגואר מקדישים יותר מקום בהודעה לעיתונות שלהם, ובסדר קדימות גבוה יותר, לאיבזור המולטימדיה (המתקדם יש לומר) ולמערכות הסיוע לנהג מאשר לביצועים הדינמיים.

גרסת הבסיס של אף פייס מקבלת את מערכת ה-"InControl Touch Pro" שמבוססת סביב מסך מגע בגודל 10.2 אינטש ובליבה פועם מעבד ארבעה ליבות חזק וכונן פלאש גדול, ועם חיבוריות אינטרנט מהירה.
תצוגת הניווט יכולה להיות מוגשת גם על לוח המכשירים הוירטואלי שמול הנהג, על-גבי מסך הרזולוציה גבוהה בגודל 12.3 אינטש.

אלוף במשקל בינוני

ליגואר, ודאי בשלב הזה של חייה, אין יותר מידי דגמים או אפשרות להתפתח אל מגוון רחב מידי של נישות, וזאת ודאי אחת הסיבות לכך שמבחינת ממדים היא בחרה למקם את אף פייס מעט מעל לב.מ.וו. X3 ומתחת לוולוו XC90 ולאאודי Q7. אורכו של אף פייס 473.1 ס"מ ואורך בסיס הגלגלים שלו 287.4 ס"מ, ואנשי יגואר מבקשים שלא לשכוח שמדובר בכלי היחיד בקטגוריה שלו (ובכלל זה גם כלי מתוצרת אאודי, כמובן) שבנוי ברובו (80 אחוזים כאמור) מאלומיניום.
גרסת הדיזל, למשל, עם מנוע טורבו-דיזל בנפח 2.0 ליטר שמספק 180 כ"ס ועם תיבת הילוכים ידנית, שוקלת 1,665 ק"ג.

המשקל הנמוך תורם כמובן גם לביצועים, ומאפשר לגרסת הבנזין המוגדשת להאיץ מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 5.1 שניות ולהגיע למהירות המרבית, המוגבלת אלקטרונית, של 250 קמ"ש.

כח המנוע מרוסן על-ידי הרבה מאד אלקטרוניקה, גם לטובת חלוקתו בין ארבעת הגלגלים באמצעות מערכת ההנעה הכפולה שקיימת כבר ב- F-TYPE – אך קיבלה כאן את "הגרסה המתוחכמת ביותר שלה", לדברי יגואר, וגם עם מערכת סטנדרטית לחלוקת המומנט בתוך פניות – למעשה תחליף לדיפרנציאל מוגבל החלקה.

כדי שלא לפספס את היתרונות שמציעה בת משפחת אחרת – לנד-רובר, האחות, מכילה מערכת ההנעה הכפולה את תכונות "תגובת הקרקע" (או, בשמה המקורי, Terrain Response) של לנד-רובר, אחרי שעברה כמובן התאמה, והיא אמורה לשפר את הטיפול בסוגי קרקע ובמצבים שונים כמו שלג, חול, עפר, בוץ וכיוצ"ב.

אצלנו צפויה השקתו של אף פייס סביב אמצע השנה הבאה.

The post כוכבות פרנקפורט 2015: יגואר F-PACE appeared first on TheCar.

יגואר XE – מחליפת ה-X-טייפ, תגיע אלינו במהלך אוגוסט ותתחרה ראש בראש בב.מ.וו סדרה 3, אודי A4, מרצדס C קלאס ואחרות. המחיר, מבטיחה היבואנית, יהיה אטרקטיבי ביחס למתחרות.

יגואר, לפני שנחתה לחיקה המפנק של טאטא ההודית, ידעה בעיקר הרבה מאד מורדות. בשנת 2001 למשל החליטה היצרנית לנסות ולהיכנס לפלח המנהלים-פרימיום והציגה את X-טייפ. המראה אולי התרפק על דגמי יגואר הקלאסיים, אבל הבסיס היה של פורד מונדיאו הקודמת (זכר לבעלות עבר של פורד על יגואר). המכונית גם לא הרשימה והמכירות היו בהתאם. וכך ב-2009, כאשר כל שוק הפרימיום היה בצמיחה מטורפת למרות משבר כלכלי עולמי, יגואר הפסיקה את ייצור X טייפ.

בתערוכת פריז האחרונה (שנערכה באוקטובר 2014) החליטה יגואר לחזור לפלח השוק עליו ויתרה והציגה את XE. היא נבנתה על פלטפורמה חדשה מהיסוד והציגה ממדים דומים לב.מ.וו סדרה 3 למשל: עם אורך של 467 ס"מ, רוחב של 185 ס"מ, גובה של 142 ס"מ ובסיס גלגלים של 283.5 ס"מ. למרות הממדים הדומים למתחרות הישירות, הודות לשימוש נרחב באלומיניום המכונית שוקלת 1,530 ק"ג, כ-100 ק"ג פחות מאוד משמעותיים.

בפריז היא הוצגה עם שני מנועים: טורבו-דיזל בנפח 2.0 ליטר (163 כ"ס) ובנזין V6 עם מגדש-על בנפח 3.0 ליטר (340 כ"ס). מאז הצטרף מנוע נוסף והוא הרלוונטי אלינו: טורבו בנזין בנפח 2.0 ליטר שמפיק 200 כ"ס. הוא משודך לתיבה אוטומטית בעלת שמונה הילוכים ומעביר את כוחו לגלגלים האחוריים. ביצועים: תאוצה ממצב עימדה ב-7.7 שניות ומהירות מרבית של 237 קמ"ש. תצרוכת הדלק בתנאי מעבדה עומדת על 13.3 ק"מ לליטר.

שיווקה של המכונית באירופה החל לפני כמה חודשים וכאמור אלינו XE מתוכננת להגיע במהלך אוגוסט. מבחינת יגואר מדובר בסנונית שמבשרת על מבול של דגמים וכניסה לנישות חדשות כמו F-PACE – הקרוס-אובר הראשון של יגואר שיבשר על סוף החלוקה הברורה בין יגואר ללנד רובר שגם נמצאת בשליטת טאטא ההודית. מבחינת היבואנית, נראה שמדובר על עידן חדש. בחברת 'מאיר', היבואנית מבטיחים להיות תחרותיים מאי פעם ולהנגיש את יגואר לרבים.

The post יגואר XE, אצלנו באוגוסט appeared first on TheCar.

בעוד שבעבר מספר הדגמים שהציעו יצרני היוקרה היה מצומצם למדי, הרי שבשנים האחרונות שוק הפרימיום עבר מהפכה והוא מוצף במבול דגמים בכל צורה וגודל, כחלק ממגמה אותה מובילים יצרני הפרימיום מגרמניה לאפשר לכל מי שהפרוטה מצויה בכיסו להתאים את הכרכרה היוקרתית לטעמו הייחודי.

דוגמא טובה לכך היא ב.מ.וו שבשלהי המילניום הקודם ניתן היה לספור את הדגמים שהיא הציעה על אצבעות יד אחת וכיום מציעה לא פחות מ-21 דגמים שונים, וזה עוד לפני שנכנסנו לתת גרסאות ומנועים.

בכל מקרה, אצל יגואר הבריטית העניינים התנהלו קצת יותר בעצלתיים וגם היום, בחצי השני של העשור השני של המילניום השלישי, אפילו לאחר הצטרפותה של ה-XE להיצע, מגוון הדגמים אותם ניתן לרכוש עם סמל החתול הבריטי עומד על חמישה בסך הכל.

ככל הנראה הדבר עומד להשתנות בקרוב. עושה רושם שבחברה הבינו שבמידה שיש להם עוד שאיפות לתת פייט כלשהו להגמוניה המוחלטת של הגרמנים בשוק הפרימיום עליהם להרחיב את ההיצע בדחיפות.

קברניטי יגואר הפנימו שההם לא יכולים לנוח על זרי הדפנה ולהתענג על הביקורות המחמיאות להם זוכה ה-XE (התשובה של יגואר לסדרה 3 ומרצדס C קלאס) ולרושם שהותירה חשיפת הדור החדש של ה-XF הסאלונית ממש לאחרונה, ועליהם ללחוץ על הדוושה לרצפה באופן בהול.

במאמר שהתפרסם לאחרונה ב-"Motor Trend" נטען על פי מקורות בחברה על שורה ארוכה של פרויקטים המתבשלים בימים אלה בסיר של יגואר.

הראשון והחשוב ביותר הוא כמובן ה-F-PACE, הקרוסאובר הראשון של יגואר שיבשר את סופה של החלוקה הברורה בין יגואר ללנד רובר ויעניק למותג היוקרה הבריטי נוכחות ראשונה בשוק רכבי הפנאי המהווה מנוע צמיחה מרכזי ליצרניות הרכב בכלל והפרימיום בפרט.

בנוסף, יש לצפות בעתיד הקרוב לגרסת קופה של ה-XE שתוצע גם בגרסה קרבית (ככל הנראה XE-R) ותתחרה ב-ב.מ.וו M4.

הדור הבא של ה-XK יהיה גדול ויוקרתי יותר ומבודל באופן ברור מה-F טייפ, כשעל הכוונת מכוניות GT יוקרתיות כמו בנטלי קונטינטל GT ומרצדס S קלאס קופה.

ובהחלט יש גם שמועות, בינתיים ללא אישור רשמי, על דגם כניסה חדש של יגואר, ככל הנראה במרכב האצ'בק, שיתחרה באודי A3, מרצדס A קלאס וב.מ.וו סדרה 1.

כמו כן, בעתיד הרחוק יותר יתכן (בהתאם להצלחה של ה-F PACE) שנפגוש גם קרוסאובר בגודל מלא עם 3 שורות מושבים שככל הנראה יקרא J-PACE.

בעתיד הקרוב ניתן גם לצפות לשורה של מנועים חדשים, שילוב של מנועי 4 צילינדרים ולקראת סוף 2016 החלפה בהדרגה של מנוע הוי 6 בנפח שלושה ליטרים של החברה במנוע חדש לחלוטין – 6 צילינדרים בטור, יעיל וחסכוני יותר, שיגיע גם בגרסאות עם מגדש טורבו (בניגוד למגדש על ב-וי 6 כיום). כמו כן, גרסאות הבסיס העתידיות של ה-XE וה-F-PACE יוצעו עם מנוע חדיש שיסתפק ב 3 צילינדרים.

מעבר לכך יגואר ולנד רובר בוחנות בימים אלה אופציות במספר מדינות במטרה להקים באחת מהן מפעל חדש (מעבר למפעל הדגל בבריטניה ומפעלים בסין והודו המייצרים רכבים לשוק המקומי) במטרה להגדיל באופן משמעותי את היקפי היצור.
עד כה הערכות דיברו על הקמת מפעל בצפון אמריקה,אך כעת ביגואר בוחנים באופן רציני כמה מדינות מזרח אירופאיות, בניהן פולין, צ'כיה, סלובקיה והונגריה.
ביגואר מקווים שעלות השכר הנמוכה יותר במדינות הללו תאפשר להוזיל עלויות ולהפוך את החתול הבריטי לתחרותי יותר בדגמי הבסיס.

>> היפהפייה עשתה עליה: יגואר F טייפ קופה בישראל

The post יגואר צפויה להרחיב את המשפחה appeared first on TheCar.

בשני באוקטובר יתקיים יום העיתונות הראשון של תערוכת פריז – תערוכת המכוניות החשובה ביותר לאירופה לשנת 2014, ולכן גם החשובה ביותר עבור שוק הרכב הישראלי.

דגמים חדשים שמושקים בפריז יגיעו ברובם ארצה במהלך הרבעון הראשון או השני של השנה הבאה, ומיעוטם יגיע אלינו עוד קודם לכן.

למי שמתכנן לעבור בפריז בתקופה הזאת כדאי לציין ביומן את הימים 4-10 באוקטובר, שבהם תהיה התערוכה פתוחה לקהל הרחב (עלות כניסה בשעות הרגילות 82.6 שח למבוגר, או 123 שח למבוגר וילד, ומוצעים גם כרטיסים מוזלים לשעות פתיחה מוגדרות).

לצד האטרקציות הגדולות והנוצצות בתערוכה, רובן בגזרת מכוניות-העל והמותגים הנחשקים, תוצגנה השנה לא מעט מכוניות חשובות לשוק הישראלי, בהן למשל חמש מכוניות סופר-מיני חדשות לגמרי – יונדאי i20, מאזדה 2, סקודה פאביה, אופל קורסה והונדה ג'אז אשר יחליפו מכוניות קיימות ומצליחות, וגם פולקסוואגן פאסאט שתהיה אחת מכוכבות התערוכה.

גם פלח השוק של ג'יפונים יככב בפריז, עם כמה ג'יפונים וקרוס-אוברים שיוצגו בתצורתם הסופית ומספר קרוס-אוברים חדשים שיוצגו כאבות טיפוס לקראת השקתם בתחילת השנה הבאה.

רבים מיצרני הרכב לא ממתינים עד לתערוכה עצמה וכבר חשפו לכל הפחות חלק מן המידע אודות הדגמים החדשים, ואנו מביאים כאן את הבשורות החשובות שידועות לנו עד כה.

אאודי
רבים מחובבי הספורט והביצועים ממתינים ל- RS3 חדשה, שנועדה להתמודד מול ב.מ.וו. M235i ומרצדס A45 AMG. השמועות מספרות שאל ארבעת הגלגלים של המכונית יישלח מנוע ה-2.5 ליטר מוגדש הטורבו לפחות 360 כ"ס, ואולי אף יותר.

אותם אוהדים גם ממתינים למכונית עוד יותר מדליקה, R8 החדשה אשר תהיה, למעשה, האחות התאומה של למבורגיני הוראקאן החדשה, שהושקה השנה, והיא מונעת באמצעות מנועי V8 ו-V10 שמעבירים הרבה כח לכל ארבעת הגלגלים.

אלא שככל שידוע לנו שתי המכוניות הללו עשויות להמתין לתערוכת הרכב הגדולה הבאה, אולי בדטרויט או בלוס-אנג'לס, ולא כדאי לעצור את הנשימה לקראת פריז.

עם זאת, הצעד הטבעי של אאודי, לאחר השקת TT החדשה הוא להשיק גרסת רודסטר פתוחה שלה, ואת זה בדיוק היא תעשה בפריז: TT רודסטר מונעת באמצעות כל מגוון המנועים של הקופה, בהם גם מנוע בנפח 2.0 ליטר מוגדש טורבו, שמספק 230 כ"ס. עיצוב הפנים זהה לקופה, למעט הוספת קשת התהפכות ומסך אחורי להטיית זרם האוויר כשהגג פתוח.

ומן השחקים אל קרקע המציאות. בערך. בפריז חושפת אאודי את מתיחת הפנים של A6 וגם של הגרסה הספורטיבית שלה, S6, אשר קיבלו בעיקר נגיעות עיצוב קלות בחלקה הקדמי, עם פנסי LED חדשים.

מנוע ה-4.0 ליטר מוגדש הטורבו של S6 שודרג כך שהוא יספק מעל 430 כ"ס ויזניק את המכונית מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 4.6 שניות.

אופל
החדשה החשובה ביותר של אופל היא כמובן קורסה החדשה, אשר מבוססת על הפלטפורמה של הדגם היוצא. המידות הכלליות שלה, ובעיקר מרווח הסרנים, לא שונו משמעותית.

אנשי אופל מתאמצים להדגיש את ההבדלים בין המכונית החדשה (דור חמישי או 'קורסה E') לבין הקורסה הנוכחית (D) וטוענים ש"אף חלק בשלדה של המכונית החדשה לא זהה לזו של המכונית היוצאת". גם מערכת המתלים וכיול השיכוך שונו, כמו גם "הארכיטקטורה של מערכת החשמל".

עם זאת, "קורסה E" היא סוג של דור ביניים, מתיחת פנים מאד משמעותית אבל שלב אחרון בחייה של הפלטפורמה הנוכחית לפני השקתה של מכונית חדשה לחלוטין, על פלטפורמה חדשה ומתקדמת יותר, שצפויה בשנת 2018.

מכל מקום, את קורסהE בגרסתה המעניינת יותר יניע מנוע 1.0 ליטר תלת צילינדרי מוגדש טורבו, אשר מוצע בשתי רמות הספק (90 ו-115 כ"ס). לצדו מוצע גם מנוע 1.4 ליטר בעל ארבעה צילינדרים מוגדש טורבו. שני המנועים חדשים לגמרי ולשניהם מחוברות תיבות הילוכים ידניות חדשות אף הן.

שתי תיבות הילוכים חדשות – אחת אוטומטית בעלת 6 יחסי העברה, ואחת רובוטית בעלת מצמד בודד יוצעו גם הן.קורסה החדשה תיוצר במקביל בספרד ובגרמניה החל מסוף שנה זו ותגיע אלינו בתחילת השנה הבאה.

אלפא רומיאו

אלפא תציג בפריז מתיחת פנים של ג'ולייטה, אשר תכלול שיפוצי עיצוב חיצוניים ופנימיים ושדרוג של כמה מן המנועים לטובת פחות זיהום ותצרוכת דלק יעילה יותר.
פרטים נוספים יימסרו ודאי בשבוע הבא.

ב.מ.וו.

הדור השני של ב.מ.וו. X6 אמור היה להיות מושק בתערוכת מוסקבה, לפני כחודש וקצת, אבל מנהלי ב.מ.וו. החליטו להמתין איתו עד לתערוכת פריז.

הכלי החדש גדול מקודמו אבל לא יותר יפה ממנו, הוא ייוצר בארה"ב לצד רוב הג'יפים והג'יפונים שמיועדים בעיקר לארה"ב, ומכירתו שם תחל כבר בדצמבר הקרוב.

גרסת הקבריו של סדרה 1 מוחלפת בפריז על-ידי סדרה 2 קבריו, מכונית שלדברי ב.מ.וו. היא "בוגרת ויוקרתית יותר". ממדי המכונית זהים לתצורת הקופה של סדרה 2, אך בניגוד לה הגג הנפתח אינו קשיח אלא גג בד, וזאת בעיקר כדי לחסוך בעלויות ובמרחב שתופס מנגנון הקיפול של הגג.

הבד שממנו עשוי הגג עשוי מאריג ארבע-שכבתי חדש, שאמור להיות עמיד יותר מפני פגעי השמש, מזג האוויר והזמן, ובעיקר להציע רמת בידוד רעשים טובה יותר.
פתיחת וסגירת הגג אורכת 20 שניות, ויכולה להתבצע גם תוך כדי נסיעה עד למהירויות של 50 קמ"ש.

חיזוקי המרכב, שנדרשים כדי לפצות על היעדר הגג וקורותיו, ומנגנון הקיפול של הגג הרך הגדילו את משקל המכונית ב-150 ק"ג יחסית לגרסת הקופה, ומצד שני מעצבי ב.מ.וו. השקיעו בחומרים איכותיים יותר מאשר בקופה כדי ליצור תחושה יוקרתית יותר בתוך הקוקפיט. עיצוב הפנים, באופן כללי דומה מאד בשתי הגרסאות, למעט איכות החומרים, כאמור.

הונדה
בראיה האירופאית של הונדה, המכונית החשובה ביותר עבורה בפריז היא מתיחת פנים (או גרסה נוספת, תלוי את מי שואלים) לסיביק האירופית (האצ'בק 5 דלתות).
מתיחת הפנים נועדה להצעיר את המכונית ולהקנות לה מראה עוד יותר ספורטיבי, עם רמזים ל-TYPE-R ומערכת מולטימדיה חדישה.

החדשות החשובות באמת במכונית הזאת, תוצאה ישירה של מאמצי פרוייקט EuroNCAP לקדם את הבטיחות של כלי רכב בעולם – היא מערכת הבלימה האוטונומית הראשונה שמוצעת במכונית סדרתית "עממית" בגודל הזה.

מערכת הבלימה העצמאית פועלת אמנם במהירויות נמוכות יחסית, אבל מוצעת כסטנדרט בכל הגרסאות של המכונית, ותקבל ניקוד מרבי בסעיף זה אצל אנשי EuroNCAP.

בראיה ישראלית, החדשות החשובות של הונדה בפריז הן HR-V, קרוס-אובר חדש שיתחרה בקטגוריית הג'וק.

HR-V, כמקובל בקטגוריה הרותחת הזאת, מבוסס על פלטפורמת הסופר-מיני של ג'אז (העתידית) – אשר גרסה מוארכת שלה מהווה בסיס לסיביק.

שמונה שנים חלפו מאז שהפסיקה הונדה את ייצורו של HR-V המקורי, כלי שלא ממש הצליח מבחינה מסחרית אבל ודאי נותן בידי הונדה את ההצדקה לטעון שהיא זו שזיהתה את כמיהת הקהל לקרוס-אוברים בגודל סופר-מיני כבר לפני שנים.

היות שלכל דגם חדש עדיף להציע ייחוד כלשהו, ובנוסף לעיצוב החיצוני שהולם את משפחת דגמי הונדה, HR-V מכריז על מרווח פנימי רב בזכות שימוש בשתי תכונות שהפכו גם את ג'אז לאחת המרווחות בקטגוריה שלה: מכל דלק שממוקם נמוך במרכז חלקו התחתון של המרכב, ושיטת קיפול ייחודית של המושבים שמאפשרת להשיג נפח הטענה רב במיוחד.

חדשות חשובות יותר עבור הונדה אירופה הן ג'אז חדשה, הדגם השלישי הנמכר ביותר של הונדה באירופה, אשר מחליף מכונית טובה אך יקרה מידי לשוק הישראלי.
זהו הדור השלישי של המכונית, גרסאות אחרות שלה כבר נמכרות בעולם (תחת שם המותג 'פיט') והיא נראית כמו גרסה סופית וכמעט מוכנה לייצור למרות שבפריז היא תופיע כ"אב טיפוס" בלבד.

בהונדה מבטיחים שיפור במרחב הפנימי, ושדרוג תחושת העידון והיוקרה, כמו גם של תכולת האבזור, ושיפור באיכות הנסיעה תודות לכיול מחדש של המתלים.
בסיס הגלגלים ארך ב-3 ס"מ, והאורך הכללי ב-1.5 ס"מ בלבד, והמנועים אמנם נושאים את אותם נפחים מוכרים לנו אבל כעת כבר מכילים את טכנולוגיות "חלומות הארץ" חוסכות הדלק והזיהום של הונדה.

המנוע הבסיסי הוא בנזין בנפח 1.3 ליטר שמחובר לתיבה ידנית או לתיבה אוטומטית רציפה, ומעליו מוצעת המערכת ההיברידית – מנוע בנזין בנפח 1.5 ליטר שמחובר למערכת היברידית טורית, שמספקים יחד 123 כ"ס.

מכירותיה של סיביק, הקומפקטית של הונדה, ידעו עדנה (יחסית) לאחרונה, וכעת מגיעה מתיחת הפנים של גרסת ההאצ'בק 5 דלתות.

עיקר העבודה היא קוסמטית, וברובה נוגעת בפרצוף כדי לשוות לו תחושה עוד יותר ספורטיבית, אבל ייתכן גם שידרוג של סביבת הנהג ושיפור תכולת הגאדג'טריה.

וולבו

XC90 החדש הוא דגם ראשון שוולבו משיקה תחת הבעלות של ג'ילי הסינית.
הכלי בנוי על פלטפורמה חדשה ומודולרית שנקראת SPA , פותחה בשבדיה בארבע השנים האחרונות, ומציעה גמישות רבה (כך שהיא תהווה בסיס לדגמים שונים נוספים) משקל נמוך ושיפור ביצועי הבטיחות.

וולבו תציע מערכות בטיחות שעדיין לא קיימות אצל מתחרותיה – האחת מהדקת את חגורות הבטיחות על הנהג והנוסעים, ו"מפעילה טכנולוגיה סופגת זעזועים" כאשר הרכב יורד מן האספלט, והאחרת עוצרת אוטונומית את המכונית כשהיא מזהה מצב תאונתי מתקרב.

XC90 החדש ארוך, רחב וגבוה מהדגם היוצא, ומיועד להתחרות בפורשה קאיין ופולקסוואגן טוארג, ב.מ.וו. X5, מרצדס ML ועוד.

ספינת הדגל של הג'יפ החדש, שתיקרא T8, תהיה בעלת הנעה היברידית.

טויוטה

טויוטה חושפת בפריז את C-HR, שמציג בינתיים כמה סימני שאלה ושני סימני קריאה.

השאלה הראשונה נוגעת למועד ההשקה של מכונית אמיתית שתתבסס על הקונספט הזה – יש שאומרים שזה יקרה רק בעוד כשנתיים, אחרים מהמרים על השנה הבאה.

שאלה נוספת נוגעת למיקום של קרוס-אובר כזה במגוון הדגמים של טויוטה, שמוכרת בהצלחה רבה את RAV-4 שלה. היות שמדובר בכלי רכב הרבה יותר נועז, עיצובית, ברור שיש לו מקום גם לצד RAV-4, אבל השאלה היא האם הוא יהיה פחות או יותר באותם ממדים – ויתבסס על פלטפורמת 'אוריס', או שהוא נועד לתת תשובה לשוק הקרוס-אוברים הקטנים יותר מקטגוריה B, שממנו טויוטה עדיין נעדרת, ואז יתבסס על פלטפורמת היאריס.

דגם מוסווה של "אוריס קרבית" בתצורת קרוס-אובר נצפה לאחרונה במהלך ניסויים בגרמניה, כך שהעדויות כרגע נוטות לכיוון האופציה הראשונה (ואפילו עם שם משוער: "אוריס קרוס").

טויוטה מניפה כדרכה דגל – גרסה היברידית שבה יצויד הקרוס-אובר הקטן ובכך ייבדל לטובה ממתחריו.

C-HR עשוי להיות נקודת מפנה עיצובית של כלל דגמי טויוטה. הוא מתאפיין בקשתות גלגלים מנופחות, תחושת ריחוף נמוך ורחב ש"מרוח" על הכביש וצמוד אליו, כתפיים מודגשות ופרצוף עגלגל שמכיל את הקווים הכלליים של הלוע הנוכחי של דגמי טויוטה.

מה מתוך כל אלה ישרוד אל המכונית האמיתית, ומה ימשיך הלאה אל דגמי טויוטה עתידיים אחרים? ימים יגידו.

יגואר
יגואר, לפני שנחתה לחיקה המפנק של טאטא ההודית, אשר עושה הרבה כבוד למורשת הבריטית, ידעה הרבה מאד מורדות ומורדות.

בשנת 2009, למשל, כאשר כל שוק הפרימיום נמצא בצמיחה מטורפת למרות משבר כלכלי עולמי, וכל יצרניות הפרימיום נמצאו בקדחת ההכנה של דגמים ותתי-דגמים חדשים, הפסיקה את ייצורה של X-TYPE, מכונית שנולדה בחטא על הפלטפורמה של מונדיאו הקודמת.

כך, בעת שכל יצרניות הפרימיום השיקו דגמים קטנים והולכים, וחדרו לסגמנטים שבהם לא התחרו מעולם, ויתרה יגואר על הקטגוריה המתפתחת ביותר בעולם הפרימיום.

כעת מנסה יגואר לתקן את המצב, ולמרות שהיא עדיין לא מציעה מתחרה לאאודי A1, היא נכנסת מחדש לקטגוריה החשובה של ב.מ.וו. סידרה 3, אאודי A4 ומרצדס C קלאס.
XE החדשה תונע באמצעות סדרת מנועי 'אינג'ניום' החדשים, בעלי ארבעה צילינדרים, אשר ידחפו, באמצעות הגלגלים האחוריים, פלטפורמה חדשה, מתקדמת וקלה.

בהמשך, אם כי הפעם לא בגלל אילוץ כמו בפעם הקודמת, תוצע גם גרסת הנעה כפולה.

יונדאי

במרכז התצוגה של יונדאי תעמוד מהדורה חדשה של המכונית השניה הכי נמכרת בישראל בשנה האחרונה – i20 (שהיא גם מכונית הסופר-מיני הנמכרת ביותר בארץ).
i20 פותחה במרכז הפיתוח והעיצוב של יונדאי בפרנקפורט, גרמניה, בין השאר כדי לקלוע לטעמם של לקוחות אירופאים.

כמו ב-i10 גם כאן השקיעו מפתחי המכונית בעיקר בהגדלה פיזית של תא הנוסעים, בעיצוב, ובהעמסת המכונית בתכולת איבזור רבה כדי לייצר לה ערך רב יותר בעיני הלקוחות.

המכונית מבוססת על פלטפורמה חדשה אולם בסיס הגלגלים הוארך רק בחצי ס"מ. עם זאת, אנשי יונדאי מבטיחים שמרחב הרגליים במושב האחורי הוא הטוב בקטגוריה, ושבאופן כללי זאת המכונית המרווחת ביותר בקטגוריית הסופר-מיני עבור היושבים במושב האחורי.

בין פריטי האבזור שיונדאי מצהירה עליהם (לא ברור מה מתוכם יגיע ארצה) בולטים גג שמש פנורמי מיוחד, מצלמה אחורית סטנדרטית בכל הגרסאות, ותאורת LED מלפנים ומאחור.

המכונית מיוצרת בטורקיה לצדה של i10

לנד-רובר
לנד רובר ממתגת את עצמה מחדש עם שלוש סדרות דגמים, כש"ריינג' רובר" בראש הפירמידה ו"דיסקאברי" צמוד לכל מה שיודע לנסוע גם בשטח.

דיסקאברי "ספורט" החדש, שממוקם במגוון דגמי החברה מתחת לדיסקאברי (שיוחלף בדגם חדש בשנה הבאה), הוא מחליפו של 'פרילנדר' ונועד להתמודד עם כלים מפונפנים כמו אאודי Q5 – תוך כדי כך שהוא מציע גם יכולות אמיתיות של נהיגת שטח.

אם מתעלמים מריינג' אבוק 'דיסקאברי ספורט' (אשר מבוסס על פלטפורמת ה'אבוק) יהיה בינתיים הקטן בדגמי החברה, והראשון בסדרה מתרחבת של דגמי משפחת 'דיסקאברי'.

"ספורט" החדש מציע שבעה מקומות ישיבה, מהם שניים אחוריים מתקפלים, כלומר שאפשר להניח שהם לא יהיו שימושיים לנוסעים בוגרים לאורך זמן.

מאזדה

עבורנו, בישראל, המכונית החדשה החשובה ביותר של מאזדה בפריז היא מאזדה 2, אשר בנויה על פלטפורמת 'סקייאקטיב' חדשה ומונעת באמצעות מנוע ה-1.5 ליטר החדש שמניע את מאזדה 3.

בנוסף יוצעו גם מנוע בנזין חדש, אף הוא מסדרת 'סקייאקטיב', בנפח 1.3 ליטר, וכן מנוע 1.5 ליטר דיזל חדש.

מאזדה 2 החדשה גדולה ברוב ממדיה מן המכונית היוצאת: ארוכה ממנה בכ-14 ס”מ, בסיס הגלגלים שלה ארוך בכ-6 ס”מ, והיא גבוהה יותר ב-2.5 ס”מ. הרוחב שלה נותר זהה.

אחרי כחצי שנה של טיזינג תושק סוף סוף בפריז אחת המכוניות האייקוניות ביותר של מאזדה, MX-5 "מיאטה".

מאזדה התאמצה לשמור על המורשת, ועל העיצוב הקלאסי ששואב מן המורשת הבריטית, ובה בעת לבנות מכונית מודרנית, יעילה יותר ובעלת ביצועים משופרים בכל תחום.
מסקרן יהיה לגלות האם מאזדה תציג בפריז גם רמז לדגם החשוב ביותר שהיא צפויה להשיק במחצית הראשונה של השנה הבאה, הלא הוא CX3 – קרוס-אובר קטן שנראה קצת כמו CX5 מוקטן.

מאזדה, כמו יצרניות נוספים, נוהגת בדרך כלל להציג מכונית תצוגה שרומזת על העתיד לבוא, זה נכון גם כאשר היא מחליפה דגם ואמור להיות נכון שבעתיים לקראת כניסתו של דגם חדש לגמרי לארסנל הדגמים שלה.

CX3 יתבסס על הפלטפורמה של מאזדה 2 וצפוי להיות גדול ומרווח מחלק מן הקרוס-אוברים הקטנים שבהם הוא יתחרה, וההימור שלנו הוא שבפריז תוצג מכונית תצוגה שמתארת באופן כללי כיצד הוא אמור להיראות.

אגב, בתחילת השנה הבאה תשיק מאזדה מתיחת פנים מעניינת למאזדה 6, אשר הוצגה בסוף 2012 והושקה בישראל אך לפני כשנה וחצי, אבל לא בטוח אם היא תבחר להציג אותה כבר בפריז או שתמתין לצורך זה לתערוכת דטרויט, בינואר הבא.

מתיחת פנים מאד דומה אמור לעבור במקביל גם הג'יפון של מאזדה, CX5, וגם כאן יכולה מאזדה לבחור להציג אותה בפריז או להמתין לדטרוייט.

מיני

מיני של ב.מ.וו. כבר חשפה רשמית את גרסת החמש דלתות שלה בברלין לפני חודשיים וקצת, אבל פריז תהיה ההזדמנות הראשונה לחשיפה בפני קהל.

המכונית נועדה למי שלא מצליח לדחוס את משפחתו לתוך גרסת השלוש דלתות אבל לא רוצה לטפס אל הקאונטרימן הגדולה והיקרה יותר.

לכן, נוסף לשתי הדלתות האחוריות, בסיס הגלגלים של המכונית ארוך יותר ב-7.2 ס"מ, המכונית ארוכה ב-16.1 ס"מ, מאחור ישנם שלושה מושבים, ומרחב הראש והרגליים גדולים מאלה של גרסת השלוש דלתות. גם נפח תא המטען גדל, ב-67 ליטרים, וכעת מציע 278 ליטרים שזה כמעט מספיק.

אנשי מיני מבטיחים שכל השינויים הללו לא פגמו בתחושת הנהיגה ה"קארטינגית" והישירה של ההאצ'בק 3 דלתות, ומזכירים שכ-70% ממכוניות ההאצ'בק בקטגוריית הגודל הזו הן בעלות 5 דלתות – מה שאומר שפוטנציאל המכירות של מיני יגדל מאד.

כמו גרסת השלוש דלתות גם גרסה זו מבוססת על פלטפורמת ההנעה הקדמית החדשה של ב.מ.וו, שעליה מבוססת גם 'סדרה 2 אקטיב טורר' החדשה ובעתיד גם סדרה 1 הבאה.
את 'קנטרימן' – גרסת הכאילו סטיישן של מיני, תחליף בעתיד גרסת סטיישן שתתבסס על גרסת החמש דלתות.

מרצדס

מרצדס רוצה להראות לפורשה 911 מהיכן פולט האגזוז, והיא תציג בפריז את AMG GT – ספק דו-מושבית ספורטיבית ספק מכונית על, ובכל מקרה יורשת רוחנית ל-SLS.

GT החדשה תונע באמצעות מנוע V8 בנפח 4 ליטר שיוגדש על-ידי צמד מגדשי טורבו שיספק כ-505 כ"ס בגרסת ה-S הבכירה.

עוד אקזמפלר מבית היוצר של AMG היא C63 סטיישן, אשר מונעת באמצעות 480 כ"ס ממנוע V8 בנפח 4.0 ליטר בגרסתו הבסיסית, ועד 580 כ"ס בגרסה העצבנית יותר.
בהמשך השנה תחשוף מרצדס את אותה קונפיגורציה גם בגרסאות מרכב נוספות, בהן סלון, קבריו וקופה.

ברמה ארצית יותר תציג מרצדס את מתיחת הפנים של B קלאס, המיני-מיניוואן שמבוסס על פלטפורמת ה-A קלאס.

המעניין במכונית הזאת, נוסף לשינויים העיצוביים הקלים והשגרתיים בפנים ובחוץ – היא גרסה חשמלית חדשה שפותחה בשיתוף פעולה בין מרצדס לבין טסלה.

למעשה זאת היא החשמלית הסדרתית הראשונה של מרצדס בעידן המודרני, ומתחרה ראויה לפולקסוואגן גולף החשמלית, והיא מסוגלת להגיע למהירות מרבית של 160 קמ"ש ולהגיע לטווח מרבי (תיאורטי כמובן, ולא ב-160 קמ"ש…) של 200 ק"מ. הזינוק מעמידה ל-100 קמ"ש, למי שלא חוסך בחשמל, עומד על 7.9 שניות.

אחד המנועים שאיתם מונעת B קלאס הוא מנוע דיזל ארבעה צילינדרי בנפח 1.5 ליטר שמיוצר על-ידי רנו, וזה עבר מספר שינויים לטובת הפחתת זיהום האוויר ותצרוכת הדלק שלו.

המכונית עצמה עברה סדרת שיפוצים קוסמטיים קלים, גם חיצוניים וגם פנימיים, בהם פגוש קדמי נוכח יותר, עם פתחי כניסת אוויר מוגדלים, שילוב תאורת היום הקבועה בתוך הפנסים הראשיים ואופציה לפנסי LED.

הקוקפיט שודרג גם בתחושת האיכות ובמיוחד בתכולת האיבזור, בין השאר עם מסך מגע חדש בגודל 8 אינטש, מערכות סיוע לנהג וכניסה ללא מפתח, שמוצעת כאופציה בתוספת תשלום.

עוד בענייני הנעה אלטרנטיבית: מכונית הדגל של מרצדס ואחת המכוניות המתוחכמות ביותר טכנולוגית בעולם, S-CLASS, מקבלת בפריז גרסת פלאג-אין חדשה עם טווח נסיעה מוצהר של כ-32 ק"מ על חשמל.

מי שלא יחפוץ להשתמש במערכת ההיברידית דווקא לצרכי חסכון, ויחליט ללחוץ בכח על המצערת, יוכל להזניק את המכונית הזאת מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 5.2 שניות.

סוזוקי

ויטארה חדשה תעמוד במרכז התצוגה של סוזוקי בפריז, וזהו ג'יפון רך שמיועד להתמודד בראש ובראשונה בסובארו XV, אבל גם במובילי קטגוריה אירופים כמו אופל מוקה ורנו קפצ'ור, בניסאן ג'וק כמובן, וכן בכלים עתידיים צפויים מבית הונדה, יונדאי, קיה וטויוטה.

ויטארה תיוצר במפעל של סוזוקי בהונגריה, והיא תשווק באירופה עם מנוע דיזל ומנוע בנזין. אלינו יגיע בוודאות מנוע הבנזין, מפני שהדיזל סובל מחרפת מיסוי, והוא מעביר את כוחו לגלגלים הקדמיים בלבד בתצורות הבסיסיות, ואל כל ארבעת הגלגלים באמצעות מערכת "AllGrip" בדגמים היותר יקרים.

כמו אצל ניסאן עם הג'וק, ובמידה מסוימת גם אצל רנו עם קפצ'ור, בסוזוקי מבטיחים שלקוחותיהם יוכלו לבצע קסטומיזציה, כלומר לבחור שילובים שונים של צבעים ופריטי אבזור.

סקודה

פאביה חדשה לגמרי, אם כי על-בסיסה של פלטפורמה משודרגת בלבד, ולא על פלטפורמת ה-MQB המודולרית והחדשה של קבוצת פולקסוואגן, תעמוד במרכז התצוגה של סקודה בפריז, ומתחת למכסה המנוע שלה יותקנו מנועי TSI בנפחי 1.2 ו-1.4 ומנוע דיזל בנפח 1.6 ליטר.

המכונית מבוססת על שדרוג של פלטפורמת הפולו הנוכחית (PQ25), בין השאר כדי להוזיל את עלויות הפיתוח והייצור שלה.

פאביה החדשה רחבה בתשעה סנטימטרים מן המכונית היוצאת, וגם בסיס הגלגלים גדל מאד, אך היא תהיה נמוכה בכ-3 ס”מ. תא המטען שלה, אחת מנקודות החוסן של רוב דגמי סקודה, מציע נפח של 330 ליטרים.

לישראל תגיע כנראה המכונית עם אותם מנועים שמוצעים בפולו: טורבו בנזין בנפח 1.2 ליטר שמייצר 90 ו-110 כ”ס בשילוב תיבה ידנית בעלת חמישה הילוכים או אוטומטית רובוטית בעלת מצמד כפול ושבעה הילוכים.

סמארט
חטיבת סמארט של דיימלר-בנץ תציג בפריז, לראשונה בפני קהל, את את הדור השלישי של “בשביל שניים” (Fortwo ) ואת הדור השני, לאחר כמה שנות הפסקה, של “בשביל ארבע” (ForFour ), לאחר שייצורה הופסק לפני קרוב לשמונה שנים.

סמארט הדו-מושבית ואחותה בעלת ארבעה המושבים חולקות פלטפורמה משותפת עם ‘טווינגו’ החדשה של רנו. 'פור-פור' ארוכה מ'פור-טו' ב-80 ס"מ, והיא תיוצר על-ידי רנו עבור 'סמארט' במפעל של רנו בסלובניה. ’פור-טו’, הקטנה יותר, תוסיף להיות מיוצרת בצרפת, במפעל של סמארט.

אלינו, לישראל, יגיע הצמד בתחילת השנה הבאה, בכפוף לכך שהיבואן יגיע להסכמות עם היצרן.

פור-טו ופור-פור מבוססות, כאמור, על הפלטפורמה של טווינגו אבל שתיהן קצרות ממנה. בסיס הגלגלים של ‘פור-פור’ ארוך מזה של ‘פור-טו’ ב-62 ס"מ מאד מאד חשובים.

'פור-טו' חולקת עם ‘פור-פור’ את עיצוב החלק הקדמי אך לא את עיצוב האחוריים, ובעוד שהדלת האחורית של 'פור-טו' מחולקת לשתיים, כדי להקל על פתיחתה במקומות חניה צפופים, ל'פור-פור' יש דלת אחת.

את שתי המכוניות יניע מנוע בנזין תלת צילינדרי בנפח 1.0 ליטר מתוצרת מיצובישי, שמספק 71 כ"ס, וחובבי הביצועים יוכלו לקבל מנוע עצבני יותר: בנזין מוגדש טורבו בנפח 900 סמ”ק, מתוצרת רנו, אשר מספק 90 כ”ס.

את התיבה הרובוטית בעלת המצמד הבודד מחליפה כעת תיבה רובוטית בעלת מצמד כפול ושישה יחסי העברה (תיבה שמוצעת גם במרצדס A-class), ולראשונה אצל סמארט היא מציעה גם תיבת הילוכים ידנית.

פולקסוואגן

במרכז התצוגה של פולקסוואגן בפריז פאסאט החדשה, דור שמיני למכונית המשפחתית הגדולה שמסמנת כבר כמעט שני עשורים את הרף העליון בקטגוריה.

פאסאט החדשה מבוססת על פלטפורמת MQB המודולרית, הוא קלה יותר ומונעת באמצעות מנועים יעילים וחסכוניים יותר, והיא מכילה שפע מערכות בטיחותיות לסיוע לנהג, כמו גם מערכות נוחות ובידור.

המכונית לא גדלה בממדי האורך והרוחב, אבל בסיס הגלגלים הוארך ב-7.9 ס”מ מאד משמעותיים (עומד כעת על 279.1 ס”מ) כך שהיא צפויה להציע שיפור ניכר למרחב הפנימי.

אורך המכונית החדשה הוא 476.7 ס”מ, רוחבה 183.2 ס”מ וגובהה 145.6 ס”מ, כלומר שהיא קצרה ב-2 מ”מ, רחבה ב-1.2 ס”מ ונמוכה ב-6 מ”מ מן הדגם היוצא. מפתח הגלגלים רחב כעת ב-3.1 ס”מ מלפנים ו-1.4 ס”מ מאחור.

לראשונה בקטגוריה הזו מותקן בפאסאט (כאופציה) לוח מכשירים שמבוסס על מסך TFT ברוחב 12.3 אינטש, שעליו מוקרנות תצוגות שונות לפי בחירת הנהג. התצוגה גדולה וצבעונית, ומאפשרת למקם את פונקציית הניווט, למשל, מול הנהג ולא רק על המסך שלימינו.

פאסאט היא המשפחתית הגדולה הראשונה שמציעה גם תצוגה עילית כסטנדרט, ובאמצעותה מוקרנים לנהג נתונים רבים אודות המכונית ומצב הניווט שלה.

מערכות הבטיחות כוללות מערכת שמבצעת בלימה אוטומטית במהירויות נמוכות, מערכת לבלימת חרום אוטומטית במהירויות גבוהות, “סייען גרירה” שמסייע לנהג לתמרן עם נגרר, ו”סייען פקקי תנועה” שהוא ככל הנראה בקרת שיוט אדפטיבית.

מבחר המנועים כולל עשר יחידות כח שונות, כולן מוגדשות טורבו ובעלות הזרקת דלק ישירה, בנפחים של 1.4, 1.8 ו-2.0 ליטר בנזין ו-2.0 ליטר דיזל.
אלה מספקות החל מ-120 כ”ס ועד 280 כ”ס, ומצוידות במערכות “דומם והתנע” (למרבה הצער) וכן במערכות השבת אנרגיה ממערכת הבלמים.

פאסאט תוצע בגרסה היברידית-נטענת בעלת הספק משולב (מנועי בנזין וחשמל יחד) של 211 כ”ס. ההיברידית-נטענת תהיה החזקה מסוגה מכל דגמי פולקסוואגן, ותציע טווח נסיעה (תיאורטי) של 50 ק”מ באמצעות המערכת החשמלית לבדה, ללא הנעה של מנוע הבנזין. טווח הנסיעה המשולב של המכונית אמור להיות ארוך יותר מ-950 ק”מ בין תדלוקים (וחישמולים).

אצלנו צפויה פאסאט החדשה בתחילת השנה הבאה.

לצד המשפחתית הגדולה החדשה חשפה פולקסוואגן גרסה מעודכנת של פולו GTI (פולו "הרגילה" עודכנה בתערוכת ז'נבה השנה). במסגרת העדכון שונו הפגושים והפנסים, כשהשינויים המרכזיים התרחשו מתחת לפני העור עם החלפת המנוע הקודם במנוע חדש גדול וחזק יותר והוספת תיבת הילוכים ידנית להיצע. כן, הסופר-מיני הספורטיבית של פולקסוואגן הוצעה בדורה האחרון (חמישי) אך ורק עם תיבת הילוכים אוטומטית.

אז כעת יש גם תיבה ידנית כאופציה (שישה הילוכים) שתוצע לצד התיבה האוטומטית המוכרת (רובוטית כפולת מצמד), וגם מנוע חדש. זהו מנוע בנפח 1.8 ליטר מוגדש טורבו (בודד) שמפיק 192 כ"ס ומחליף את מנוע הקודם בנפח 1.4 ליטר עם מגדש-טורבו ובמגדש-על שמפיק 180 כ"ס. ביצועי המכונית עם שתי התיבות זהים ומעט טובים יותר מבעבר עם תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-6.7 שניות ומהירות מרבית של 236 קמ"ש (קיזוז של 0.2 שניות ותוספת של 8 קמ"ש ביחס לפולו GTI עם המנוע הקודם).

פורד
שוק המיניוואנים הישראלי ירד אמנם מגדולתו מאז ששיא עידן הליסינג מאחורינו, אבל פורד S-MAX הוא עדיין אחד המתחרים האירופאים הראויים, ובפריז יושק הדור השני, החדש, אשר מבוסס על הפלטפורמה והמכלולים של מונדיאו החדשה (ובקרוב גם של מחליפיהם של גלאקסי ואדג' האמריקני).

אנשי פורד מבטיחים שהתנהגות הכביש, שהייתה אחת התכונות המוערכות בדגם היוצא, רק שופרה, ושבזכות מתלים משודרגים שופרה גם נוחות הנסיעה ותחושת האיכות.
S-MAX יוצע מעתה עם מנועים חדשים – מנוע 1.5 ליטר מוגדש טורבו שמספק 150 כ"ס, מנוע 2.0 ליטר מוגדש טורבו שמספק 239 כ"ס, ומנוע טורבו דיזל חדש, בנפח 2.0 ליטר, שיוצע בשלושה הספקי מנוע.

כל המנועים יוצעו עם תיבת הילוכים ידנית, מנוע ה-2.0 ליטר בנזין גם עם תיבה אוטומטית קונבנציונלית, ומנוע הדיזל גם עם תיבה רובוטית בעלת מצמד כפול.
רמות האיבזור של S-MAX מותאמות כמובן לכל שוק, אבל כוללות מעתה מערכת מולטימדיה חדשה עם מסך מרכזי גדול בגודל 8 אינטש, ומערכת לבלימה אוטונומית של המכונית שיכולה לבלום אוטומטית ממהירויות של 180 קמ"ש ועד לעצירה מוחלטת.

המידות החיצוניות של הכלי נותרו דומות, אבל בפורד טוענים שאף חלק מרכב לא נותר זהה לזה של הדור הקודם, וכן שהעיצוב המעט יותר נמוך, עם קו מותניים גבוה יותר, מייצר תחושה ויזואלית יוקרתית וספורטיבית יותר.

שיטת קיפול והזזה חדשה של שבעת המושבים, שכוללת אפשרות להזזה קדימה ואחורה של השורה האמצעית וקיפול כללי של כל המושבים האחוריים הפכה את תא הנוסעים ל"גמיש" ושימושי יותר.

מכונית שלא יובאה עד היום לישראל היא C-MAX – מיני-מיניוואן שמבוסס על פלטפורמת הפוקוס ומתחרה באירופה ברנו סניק ואופל זאפירה.

בפריז תושק מתיחת פנים גם של הגרסה הרגילה שלו וגם של הגרסה המוארכת, 'גראנד סי-מאקס' (בעלת 7 מושבים, שמתחרה בגראנד סניק).
בשני המקרים כוללת מתיחת הפנים שדרוג של הקוקפיט – ממש כמו במתיחת הפנים האחרונה של פוקוס, התקנת מערכת מולטימדיה חדשה עם מסך מרכזי גדול, ועיצוב מחדש, נועז ובוטה יותר, של החרטום והירכתיים.

את מנוע ה-1.6 ליטר יחליף מנוע מוגדש טורבו בנפח 1.5 ליטר שיספק 150 כ"ס, וגרסאות הבסיס יונעו באמצעות מנוע ה-1.0 ליטר מוגדש הטורבו שמספק 125 כ"ס.

פורשה
מתיחת פנים לקאיין לא נשמעת כמו חדשות מיוחדות בזמן ששני אחיו לפלטפורמה – טוארג של פולקסוואגן ו- Q7 של אאודי מוחלפים בדגמים חדשים. החידוש המעניין של קאיין יהיה גרסה היברידית-נטענת שתספק מעל 410 כ"ס ותוצג לצד מנועי בנזין ודיזל ששופרו לטובת תצרוכת דלק וזיהום אוויר מופחתים.

פיאט
יבואני פיאט לישראל יכולים להתחיל לנשום לרווחה. עד עתה הם נאלצו לשרוד בשוק התחרותי שלנו עם דגם עיקרי אחד בלבד – 500 הקטנה והמדליקה, כשברקע ממלאת את האולמות שלהם פונטו מזדקנת, מיני-מיניוואן שפלח השוק שלו מוגבל וטנדרון קטן.

כעת, עם השקתו של X500, הם יוכלו לכוון ישר לפוני של אחד מפלחי השוק התוססים והרווחיים ביותר בעולם, ובישראל: שוק הקרוס-אוברים הקטנים.

X500 הוא ג'יפון / קרוס-אובר משותף לפיאט ולקרייזלר (הוא נקרא 'רנגייד' תחת הסמל האמריקני) ושניהם מיוצרים במפעל של פיאט במלפי, איטליה.

שני הג'יפונים מבוססים על הפלטפורמה של L500, כלומר על שידרוג ומתיחה של פלטפורמת הפונטו / קורסה.

לבד משאלת המחיר, שהיא תמיד נקודה רגישה, השאלה החשובה מבחינתנו היא אילו מנועים יהיו זמינים עבור השוק שלנו. אם יהיה זה מנוע ה-1.4 ליטר מוגדש הטורבו של פיאט, כשהוא משודך לתיבה רובוטית חדשה – זה בהחלט יכול להיות גלגל הצלה למכירות פיאט בישראל.

האופציה של מנוע הטורבו דיזל בנפח 1.25 ליטר עם תיבה רובוטית בעלת מצמד בודד פחות עדיפה, אבל אם לא תהיה ברירה זה מה שיהיה.
פיאט תשחרר כמובן תמונות רשמיות של 500X אבל החליטה להקדים אותם בטיזר וידאו חביב.

פיז'ו
אחרי השלמת ההשקה של 308 מתפנה פיז'ו להצגת גרסאות חמות יותר של המכונית, והראשונה בהן היא 308 GT – שבליבה מוצעות שתי גרסאות מחוזקות של מנוע ה-1.6 ליטר מוגדש הטורבו.

המכונית זכתה גם לכמה שיפורים קוסמטיים, להדגשת הערך המוסף שלה, ולנגיעות עיצוביות גם בתא הנהג.

לצידה הציגה היצרנית מתיחת פנים ל-508 אשר מישרת קו עם שפת העיצוב החדשה שהחלה ב-308. מלפנים נמצא שבכה קדמית צרה יותר ופחות אגרסיבית מבעבר, פנסים חדשים ופגוש בעיצוב שונה. גם מאחור נמצא עדכון לפגוש, פנסים ולמכסה תא המטען. בתא הנוסעים פיז'ו מדווחת על שימוש בחומרים איכותיים יותר, מערכת מולטימדיה עם צג מגע בגודל 7 אינץ' ומערכת שמע משודרגת של JBL.

עוד מדווחת היצרנית על כיול חדש למתלים לשיפור היכולות הדינמית ועל שדרוג למערך הבטיחות עם מערכת לניטור בשטחים מתים.

במסגרת עדכון המנועים לעמידה בתקני אירו 6 המחמירים יותר מנוע הטורבו-בנזין זכה לתוספת של 9  כ"ס, כך שכעת מנוע ה-1.6 ליטר מפיר 165 כ"ס. בנוסף תיבת ההילוכים האוטומטית בעלת ששת ההילוכים שופרה גם כן כשעל פי פיז'ו זהו הדור השלישי של התיבה. בנוסף יש גם מנוע טורבו-דיזל חדש בנפח 2.0 ליטר שיוצע בשני הספקים (150 ו-180 כ"ס).

שיווקה של פיז'ו 508 המעודכנת יחל בחודש הקרוב ואלינו היא תגיע בתחילת 2015.

קיה
החדשות של קיה בפריז הן דור שלישי לסורנטו, אחיו של יונדאי סנטה-פה ואחד הג'יפים הבינוניים היותר נמכרים בישראל.

אנשי קיה אמנם שדרגו את סביבת הנהג ותא הנוסעים, שנראית, לפחות בתמונות, יוקרתית מבעבר, אבל העיצוב הכללי של סורנטו נראה עוד יותר מיושר וחסר ברק אפילו מן הדור הנוכחי, היוצא.

מצד שני, סורנטו החדש גדול ומרווח יותר, וצפוי גם להיות יותר שימושי.

The post חדשות מפריז: תערוכת המכוניות הבינלאומית appeared first on TheCar.

חברת מאיר, יבואנית יגואר, החלה בשיווק F טייפ קופה, מכונית ספורט דו-מושבית.
יגואר F טייפ קופה הוצגה בתערוכת לוס אנג'לס בסוף 2013, והיא מגיעה אלינו כשנה לאחר שנחתה בארץ אחותה הפתוחה. בחרטומה הארוך מוצעים אותם שלושה מנועים שמוכרים מגרסת הקבריו, עם אותה תיבה אוטומטית בעלת שמונה הילוכים. היצע המנועים מתחיל ב-V6 בנפח 3.0 ליטר מוגדש באמצעות מגדש-על, שמפיק 340 כ"ס. אותו מנוע בגרסת ה-S מפיק 380 כ"ס, והמנוע החזק בהיצע הוא V8 בנפח 5.0 ליטר עם מגדש-על, שמפיק 550 כ"ס. נתוני הביצועים דומים לאלה של הגרסה הפתוחה עם תאוצה מ-0 ל-100 ב-5.3 שניות בגרסת ה-3.0 ליטר הבסיסית, 4.9 שניות בגרסת ה-S ו-4.3 שניות בגרסת ה-R. המהירות המרבית עומדת על 260, 275 ו-300 קמ"ש בהתאמה.
כמו גרסאות הקבריו גם גרסאות הקופה יוצעו עם ריפוד עור ותפעול חשמלי למושבים, מפתח חכם, פנסי קסנון, שליטה על ההילוכים בעזרת מנופים מאחורי גלגל ההגה, מסך מגע עם מצלמת רוורס מקורית ועוד. בכל הגרסאות יהיה ניתן להחליף את גג האלומיניום בגג זכוכית פנוראמי.
מחירה של F טייפ קופה הבסיסית הוא 725,000 שקלים (74,000 שקלים פחות מהקבריו המקבילה) ומחיר גרסת ה-S 865,000 שקלים (100,000 שקלים פחות מגרסת הקבריו המקבילה). מחיר גרסת ה-V8 טרם נקבע, גרסת הקבריו המקבילה עולה 1.1 מיליון ש"ח.

The post יגואר F טייפ קופה בישראל appeared first on TheCar.

יגואר חשפה תמונות ופרטים ראשונים של מתיחת הפנים, הקלה יחסית, שביצעה באמצע חייה של מכונית הדגל שלה – XJ.

השידרוג החשוב ביותר, גם אם לא מאד משמעותי, הוא שיפור איכות ואיבזור תא הנוסעים, בעיקר עבור הנוסעים מאחור בגרסה הארוכה. אלה יהנו מעתה ממושבי "מחלקת עסקים", כך מכנים אותם ביגואר, אשר מגיעים למצב שכיבה די אנכי. כמו כן שופר האיבזור סביב המוסעים מאחור, בין השאר עם מערכת שמע אופציונלית חדשה ומגוון מערכות נוחות שמקובלות בפלח זה של השוק – למשל מערכת מסאז' ומסכי טלביזיה בגודל 10.4 אינץ'.

היצע מנועי הבנזין של  XJ מתחיל במנוע מוגדש-על בנפח 2.0 ליטר (240 כ"ס), ממשיך עם מנוע V6 מוגדש-על בנפח 3.0 ליטר (340 כ"ס) ומגיע עד מנוע ה-5.0 ליטר V8 האטמוספירי שמספק 385 כ"ס (550 כ"ס בגרסת ה-R) – כולם מחוברים כעת לתיבת הילוכים אוטומטית חדשה מתוצרת ZF, בעלת 8 יחסי העברה.

אנשי יגואר טוענים גם לשיפורים קלים בכיול המתלים האחוריים, בעיקר למען נוחות נסיעה טובה יותר.

The post יגואר שידרגה קלות את XJ appeared first on TheCar.