בצי הרכב הגרמני יש נוכחות מובהקת למותגים אירופאים לעומת אחוז חדירה נמוך של מותגים קוריאנים, יפנים וסינים שהם הפופולריים ביותר אצלנו בישראל. עם זאת – כמעט כל הדגמים שנמכרו בגרמניה מיוצגים גם על כבישי ישראל – ותחושת הבטן היא שאפשר לסמוך על המהימנות של בדיקות ונתונים שמגיעים מגורמים גרמנים רשמיים יותר מאשר על נתונים שמופקים בישראל.

רוב מבחני הרישוי בגרמניה מבוצעים על-ידי מספר גופים גדולים ומקצועיים מאוד, ואחד מהם הוא TÜV – שלוחה של אחד ממכוני התקנים הגרמנים החשובים ביותר אשר פרסם לאחרונה את "דו"ח 2025" שמבוסס על יותר מ-10 מיליון מבחני רישוי שבוצעו על ידו בין יולי 2023 ליוני 2024.

אחד הדברים שבולטים בדוח, שכולל 228 דגמים, הוא שככל שמכוניות מתבגרות כך הן מתוחזקות פחות טוב או שהבלאי הטבעי מגיע אל יותר רכיבים ומערכות. התוצאה: שיעור הליקויים החמורים הממוצע בכל 10.2 מיליון כלי הרכב ו-228 הדגמים שנבדקו הוא 20.6%. לעומת זאת – שיעור הליקויים במכוניות בנות 12 עד 13 שנים עומד על 28.1% ורק ב-6.4% מכלי הרכב בני שנתיים-שלוש נמצאו ליקויים חמורים.

ממצאים מעניינים נוספים: כלי רכב חשמליים נכשלים יותר בגלל בעיות מתלים – כנראה בגלל המשקל שלהם, וככל שמרווחי הטיפולים ברכב ארוכים יותר כך גדל הסיכוי שלהם להיכשל במבחן הרישוי. אז בעוד שאין הרבה מה לעשות עם הנתון הראשון בהחלט יש מה לעשות עם השני: לקצר את מרווחי הטיפולים ולהקפיד על לכל הפחות ביקור שנתי אחד במוסך.

מזדקנות ומתפרקות

כדי "להשוות תפוזים לתפוזים" חולק הדו"ח לשש קטגוריות גיל, כשכל קטגוריה מתייחסת לשתי שנות ייצור. הקטגוריה ה"צעירה" ביותר היא של מכוניות בנות 2-3 שנים, וה"מבוגרת" ביותר היא של מכוניות בנות 10-11 שנים.

אם מייחסים מתאם בין הצלחה במבחן הרישוי לבין רמת האמינות המכאנית של מכונית, ומתעלמים מן האפשרות שבעלי רכב "פדנטים" נוטים לבחור בדגמים שונים מאלה שנבחרים על ידי בעלי רכב ש"מחפפים" – אז אפשר לומר שהמכוניות האמינות ביותר הן, למשל, הונדה ג'אז ופורשה 911.

בקצה השני של הסקאלה, של המכוניות הפחות אמינות, מדורגים כמה מדגמי דאצ'יה הישנים יותר, וטסלה 'מודל 3'.

רק ב-2.4% מכל המכוניות מדגם הונדה ג'אז בנות שנתיים-שלוש נמצאו ליקויים חמורים וזה הופך אותה לא רק למכונית שנכשלה הכי פחות במבחני הרישוי בקבוצת הגיל שלה, אלא גם זאת שמדורגת במיקום הטוב ביותר בדוח השנתי של TUV.

מכוניות חשמליות: שימו לב למתלים

אחד הממצאים המעניינים – גם אם לא מפתיעים, נוגע לכלי רכב חשמליים. בצי הרכב הגרמני אמנם אין עדיין הרבה מכוניות כאלה אבל ישנם כבר מספר דגמים ותיקים כמו רנו 'זואי', וגם לא מעט מכוניות מתוצרת טסלה, בעיקר מדגמי 'מודל 3' ו'מודל Y'. שיעור התקלות הגבוה ביותר ברכיבים שלא קשורים למערכת ההנעה החשמלית התגלה במערכת המתלים, ואנשי TUV מייחסים את זה בעיקר למשקל הגבוה של כלי הרכב – פועל יוצא של הסוללה החשמלית.

נקודה חשובה נוספת שכדאי לשים אליה לב: אנשי TUV מסבירים שגם למרווחי טיפולים ארוכים יש השפעה שלילית על הסיכויים לעבור את מבחן הרישוי. כדוגמה מובאים פנסי החזית שנחשבים לנקודת תורפה בכל כלי הרכב, וגם בכלי רכב חשמליים שכ-4.3% מהם נכשלו בגלל ליקויי תאורה במבחן הרישוי.

ככלל, בקטגוריית התאורה נכשלו כ-1.5% מן המכוניות בנות שנתיים-שלוש בגלל תקלות פנסים, ו-6.1% מכלי הרכב בני 11 שנים.

כמובן שלא בכל הדגמים נעשה אותו סוג של שימוש: מכוניות מיני משמשות בעיקר לנסיעות עירוניות ופרבריות וסך הנסועה שלהן נמוך מזה של מכוניות גדולות שמשמשות לנסיעות ארוכות. זאת הסיבה שלצד כל מכונית מופיע גם הקילומטראז' הממוצע של כל המכוניות מאותו דגם שנבחנו על-ידי TUV.

בטבלאות הבאות מוצגים אחוזי הכישלונות במבחן הרישוי השנתי, ואלה מסכמים גם "ליקויים משמעותיים" וגם "מסוכנים". נדגיש שוב: אף מכונית לא "חייבת" להיכשל במבחן רישוי שנתי ואם היו מתחזקים את המכוניות האלה כראוי לא הייתה סיבה לכישלון במבחן. זה עובד גם להיפך: מכוניות שנחשבות ל"אמינות" לא יזכו לחיים ארוכים ובטוחים עם "תחזוקת שבר".

המכוניות הטובות ביותר בנות 2-3 שנים

המכוניות הגרועות ביותר בנות 2-3 שנים

המכוניות הטובות ביותר בנות 4-5 שנים

המכוניות הגרועות ביותר בנות 4-5 שנים

המכוניות הטובות ביותר בנות 6-7 שנים

המכוניות הגרועות ביותר בנות 6-7 שנים

המכוניות הטובות ביותר בנות 8-9 שנים

המכוניות הגרועות ביותר בנות 8-9 שנים

המכוניות הטובות ביותר בנות 10-11 שנים

המכוניות הגרועות ביותר בנות 10-11 שנה

המכוניות הטובות ביותר בנות 12-13 שנה

המכוניות הגרועות ביותר בנות 12 – 13 שנה

לקריאה נוספת:

10 פעולות פשוטות יחסכו לכם אלפי שקלים באחזקת רכב

שאלות שנשאלות הרבה

תשאלי מוסכניק

The post אלה המכוניות שנכשלו הכי הרבה בטסט השנתי appeared first on TheCar.

מ.ג, בעל אופנוע מהמרכז, הגיע באותו יום למכון רישוי חדש וחדיש בחולון, לא לפני שהאופנוע שלו השלים במוסך טיפול שנתי שבמהלכו אף הוחלפו שני הצמיגים. האופנוע היה במצב תחזוקתי מעולה, וממילא אין למכון רישוי ציוד שמאפשר למצוא כשלים משמעותיים בכלי רכב דו-גלגלי. למרות זאת, האופנוע נכשל במבחן. הסיבה: בתחתית לוחית הרישוי של האופנוע הייתה חסרה מדבקה מחזירת אור ברוחב של כ-10 סנטימטרים ובגובה של שני סנטימטרים. מיותר להזכיר שכבר לפני כשני עשורים בוטלה חובת ההדבקה של מדבקות מחזירות אור על מכוניות, ושברוב מדינות אירופה אופנועים בכלל לא חייבים במבחני רישוי שנתיים. אבל כמו שאמר בשעתו צבי שיסל זצ"ל במערכון העתיק של 'חבורת לול': "חוק זה חוק".

בעוד כשבועיים, ב-5 בספטמבר 2023, תדון ועדת הכלכלה של הכנסת ב"יוזמת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים לאפשר ביצוע מבחני רישוי שנתיים במוסכים מורשים". לדיון זה הוזמנו נציגי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, רשות שוק ההון, משרד הכלכלה, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, איגוד מכוני הרישוי, איגוד המוסכים, איגוד לשכות המסחר, איגוד השמאים, איגוד יבואני הרכב, נציגי בעלי מוסכים וגם "נציגי ארגוני צרכנים" – וכל זאת מפני שמדובר ביוזמה היסטורית: הפקעת הבלעדיות של כ-200 מכוני רישוי שפזורים ברחבי הארץ בביצוע מבחני רישוי שנתיים לכ-4 מיליון כלי רכב בישראל.

מדובר בכסף גדול ולמעשה בסוג של מס: בעל רכב לא יכול לבחור אם לבצע או לא לבצע את הבדיקה ולשלם תמורתה, וברוב מכריע של בדיקות של כלי רכב "פרטיים" (להבדיל מרכב מסחרי) לא מתגלים כשלים משמעותיים: רוב הכישלונות הם על מדבקות מחזירות או ושאר ליקויים מינוריים.

למרות התקדמות טכנולוגית משמעותית של כלי הרכב בעולם בעשורים האחרונים – המתכונת הנוכחית של הטסט השנתי לרכב בישראל לא השתנה מזה עשרות שנים, ובמבחן הישראלי לא נבדק מה שבאמת צריך לבדוק ברכב מודרני. כך, למשל, משרד התחבורה הישראלי עדיין לא הפנים רפורמה שבוצעה באירופה בתחום הזה בשנת 2014 ונכנסה לתוקף בשנת 2018, ובוודאי שלא נערך לרפורמה היותר משמעותית שמבוצעת שם ממש בימים אלה. לכן – העברת המבחן השנתי למוסכים בלי לבחון לעומק את עצם הצורך במבחן ואת תכולת הבדיקה נעה על הציר שבין טמטום לחלמאות.

למרות זאת – הימור מושכל שלנו הוא שב-5 בספטמבר, כאשר ועדת הכלכלה תתכנס לדון בנושא – ייערך (גם הפעם) דיון פופוליסטי שבו ינסה יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, לעקוץ את היוזמה של רגב וכך יוסט הדיון למחוזות הפופוליזם והרדידות. מה שלא יוצג בפני ועדת הכלכלה זאת עבודה יסודית של אנשי משרד התחבורה ובה סקירה לגבי עצם הצורך במבחני רישוי לרכב ומידת ההשפעה המעשית שלהם על הבטיחות בדרכים. הסיבה פשוטה: אין עבודה כזאת, ואין השפעה על הבטיחות.

אם יזדמן לדיון הזה נציג אופוזיציה שיזכור שתפקידו לבקר את הממשלה ולפקח עליה – הוא יוכל לשאול את נציגי משרד התחבורה מדוע הם לא מספרים לכנסת שמדינת טקסס הצטרפה לאחרונה אל רוב המדינות בארצות הברית שבהן אין בכלל חובה לבצע מבחן רישוי שנתי לרכב. הוא גם יוכל לשאול אם המשרד בחן דוח של הממשל הפדרלי האמריקני שפורסם עוד בשנת 2015 ובו סיכום בחינת ההבדלים בשיעורי התאונות בין מעט המדינות בארה"ב שבהן עדיין נהוגה חובת מבחן שנתי לבין רוב המדינות שם שבהן היא בוטלה (רמז: לא נמצאו ראיות לכך שמבחני הרישוי לרכב מצמצמים את מספר התאונות).

אפשר גם לשאול מדוע לא מוצג בפני הוועדה מחקר שנערך לפני כשש שנים שבו השוו הכלכלנים אלכס הוגלנד וטרבור וולי בין ניו ג'רזי, שביטלה את דרישת המבחן השנתי לרכב בשנת 2010 לבין מדינות דומות אחרות בארה"ב שבהן עדיין נהוגה חובה כזאת. סיבה סבירה אחת היא שבמשרד פשוט לא התעניינו בנתונים ולא בדקו את האפשרות הזאת, ואם בדקו אותה הם כנראה יודעים (ומסתירים) שביטול המבחן בניו ג'רזי לא השפיע על שיעור או על חומרת התאונות שנגרמות שם בגלל כשל מכני.

נדמה שאין אף פוליטיקאי בישראל שיעז לקחת סיכון פוליטי ולהציע לבטל לגמרי את המבחן השנתי לרכב. אבל המינימום שכן אפשר לצפות מנציגינו בכנסת זה לדרוש מאנשי משרד התחבורה מידע לגבי מה שקורה בשנים האחרונות באירופה, ולו כדי להבין עד כמה אנחנו מפגרים אחרי המגמות העדכניות.

תקועים במאה שעברה

כותרת ההודעה לעיתונות שפרסם משרד התחבורה בתחילת חודש יוני השנה היא "לטובת ציבור הנהגים: טסט שנתי גם במוסכים מורשים". בגוף ההודעה מצוטטת שרת התחבורה כאומרת ש"מדובר במהלך היסטורי שיקצר בצורה משמעותית את התורים הארוכים ויפחית את העומסים על מכוני הרישוי, יעודד ביצוע מבחני רישוי בזמן, בנגישות וקרבה למקום המגורים או העבודה של ציבור הנהגים לצד הורדת העלויות כחלק מן המלחמה ביוקר המחיה בישראל".

כדרכן של הכרזות מסוג זה גם בזאת אין גרעין של אמת. אפשר כמובן לשפר את אופן ביצוע המבחנים ולקצר תורים על-ידי ייעול תהליך הזימון לטסט, אבל באופן כללי אין בעיה אמיתית שדורשת "קיצור תורים". אם השרה רגב באמת רוצה לקצר תורים ולשפר שירות לבעלי רכב כדאי שתתחיל במשרדי אגף הרישוי.

אין גם בעיה של ביצוע מבחנים בזמן, או בקרבה למקום המגורים (למרות שזה נשמע כמו תירוץ מושלם להעברת הטסטים למוסכים), ועיקר העיקרים: עלות הטסט לא גבוהה ולכן אפילו אם מבחנים יבוצעו בחינם זה לא יתרום למאבק ביוקר המחיה בישראל. אם רוצים להיאבק ביוקר המחיה עדיף להתחיל במחירי החלפים לרכב ובעלויות הביטוח, ויש הרבה מאד מה לעשות בתחומים אלה.

במהלך שנת 2021 יזמה הנציבות האירופאית מהלך לבחינה מחדש של כל תחום החקיקה בנושא כשירות רכב לתנועה בדרכים, וזו כוללת בדיקות תקופתיות, בדיקות מזדמנות בצד הדרך, ותיעוד של רישום רכב.
ההסבר הרשמי למהלך האירופאי הוא שכלי הרכב הפכו למורכבים יותר מבחינה טכנית, ומבחנים שבודקים את כשירותם חייבים להתעדכן בהתאם. הנציבות האירופאית קיימה בשנה שעברה דיון פתוח לציבור וכל מי שיש לו דעה או ניסיון בנושא הוזמן להביע בו את עמדתו. בהתאם לתוצאות שהתקבלו עודכנה הרפורמה שנכנסת לתוקף בימים אלה באירופה.

אל הבדיקות שנכנסו לתוקף בשנת 2018 נוספות כעת בדיקות של רכיבי בטיחות אלקטרוניים כמו בקרת יציבות והגברת בלימה אוטונומית, וכן נוספו צעדים למאבק בהונאות קילומטראז'. בנוסף – לראשונה עבור רוב המדינות באירופה – נוספות כעת בדיקות לאופנועים כבדים (אלא אם כן מדינה חברה משיגה שיפור בטיחות באמצעים אחרים). הרפורמה הנוכחית כוללת סטנדרטים אחידים חדשים להיבטי בקרה, ציוד בדיקה, הסמכת מפקחים והערכת ליקויים ברכב.

מכון רישוי או מוסך?

במספר מדינות באירופה, למשל הולנד, אפשר לבצע בדיקות רישוי שנתיות (או דו-שנתיות) גם במכון רישוי וגם במוסכים שקיבלו הסמכה מיוחדת לצורך זה.

מוסך או מכון בדיקה מקבלים רישוי מיוחד ומפוקחים על-ידי רשות הרכב ההולנדית (RDW), ומכוניות נוסעים בבעלות פרטית צריכות לבצע בדיקה תקופתית אחת לשנתיים. בשונה מאשר אצלנו, לאחר כל בדיקה מקבל בעל הרכב דו"ח שמאפשר לו להבין מה לא תקין אבל עדיין מאפשר לרכב לעבור טסט, ומה חייב להיות מתוקן. זאת, בין השאר, כדי שבעל הרכב יוכל לערער על תוצאות הבדיקה במקרה הצורך.

בעל רכב יכול לערער גם במקרה שהרכב מושבת במהלך הבדיקה, ובמקרה כזה יישלח מפקח של משרד התחבורה אל המוסך או המכון כדי לבדוק בעצמו את הרכב.

כל גוף בעל ידע מתאים יכול לקבל בהולנד ממשרד התחבורה רישיון לבדיקת כלי רכב אם הוא עומד בדרישות, וזה יעיל במיוחד עבור ציי רכב שמעוניינים לבדוק את כלי הרכב שלהם בעצמם ולקבל אחריות על תוצאות הבדיקה. רישיון כזה ניתן לכל מי שמוכיח שיש לו את הידע והציוד וכן מקום ומתקן מתאימים לבדיקת רכב, ועליו להעסיק מפקח שעומד בדרישות ההכשרה.

במהלך טסט בהולנד נבדקים בין השאר מערכות היגוי, מתלים ובלמים, גלגלים וצמיגים, מרכב ושילדה, וגם מערכת פליטה וכמות פליטת המזהמים מן הרכב. בנוסף נבדקים גם פריטים שלא נבדקים אצלנו בישראל כמו תא הנוסעים, דוושות, מושבים וחגורות בטיחות, כמו גם מערכות הבטיחות האלקטרוניות ומערכות חשמל אחרות. תוצאות המבחן נמסרות, כאמור, לבעל הרכב ומתועדות במאגר המידע של משרד התחבורה ההולנדי.

בצרפת, לעומת זאת, קיימת הפרדה בין טסטים לבין מוסכים. כלי רכב "פרטיים" נבדקים אחת לשנתיים ב"מרכז בקרה מוסמך" – centre de contrôle technique agréé, ואילו כלי רכב בני 60 שנים או יותר נדרשים למבחן רישוי אחת ל-5 שנים (לעומת כל חצי שנה אצלנו, בישראל).

בשנתיים האחרונות מתנהל בצרפת מאבק משפטי מורכב סביב חובת המבחן לאופנועים, ובדיקות כאלה יתחילו ככל הנראה רק בשנה הבאה.

אחת התקנות המעניינות בצרפת היא חובת הצגת תעודת בדיקה בעת מכירת רכב משומש, חובה שחלה כמובן על המוכר. אם הרכב עבר בהצלחה את הבדיקה תוקף התעודה הזאת הוא חצי שנה, ואם התגלו תקלות התוקף שלה הוא חודשיים בלבד. מי שמוכר רכב ואין לו תעודת בדיקה בתוקף חייב לבצע מבחן נוסף כתנאי למכירת הרכב, והדרישה הזאת לא חלה על מי שמוכר את מכוניתו לעסק שעוסק ברכב (אבל כן חלה על עסק שמוכר לאדם פרטי).
אגב, בצרפת אין דרישה שרכב יעבור את המבחן או שהמוכר יבצע תיקונים כלשהם ברכב – הדרישה היחידה היא שהוא יגיש לקונה תעודה בתוקף כתנאי למכירת הרכב, ובלעדיה אי אפשר לבצע העברת בעלות.

טסט שנתי בצרפת מבוצע כדי לוודא שהרכב תקין מבחינה בטיחותית ושהוא לא מזהם את האוויר מעבר למותר. הבדיקה אמנם מתבצעת ללא פירוק של אף חלק ברכב אבל זאת בדיקה יסודית שאורכת כ-45 דקות ובמהלכה נבדקים כל מה שנבדק בישראל וגם זיהום רעש ורמת האבטחה של הרכב.

בתום המבחן מקבל בעל הרכב דו"ח עם פירוט של כל הממצאים – חלקם מוזכרים לידיעה בלבד ולא משפיעים על תוצאת המבחן ואחרים דורשים תיקון. החל משנת 2018, עם אימוץ הרפורמה האירופאית הקודמת, נבדקים 132 מכלולים ומערכות עיקריות שמקבלים 606 "נקודות בקרה". מתוך ה-606 – 139 מוגדרים כ"כשלים קלים" שאין להם השלכות על בטיחות הרכב או הסביבה ואילו 340 אחרים מוגדרים כ"כשלים משמעותיים" שעלולים לפגוע בבטיחות הרכב או להשפיע לרעה על הסביבה, או להוות סכנה למשתמשי דרך אחרים. 127 כשלים אחרים מוגדרים כ"קריטיים" והם מחייבים השבתה של הרכב עד לתיקון שלו.

ניגוד עניינים או טובת הצרכן?

בצרפת החוק אוסר על מכוני הבדיקה לבצע תיקונים ברכב ומחיר בדיקה (של 45 דקות) נע בין 70 ל-100 אירו (אגב, בצרפת צופים שהתעריף הזה יעלה עוד השנה בכ-20%). ממשלת צרפת מפעילה אתר השוואה ממשלתי שמאפשר לבעלי רכב להשוות מחירים בין מרכזי בדיקה שונים.

ההיגיון להפריד בין מי שמחפש ליקויים ברכב לבין מי שמתקן אותם ברור מאליו, וזה גם הסיכון שטמון בהפקדת מבחני הרישוי לרכב בידי מוסכים. מצד שני – מוסך שמתמחה בדגם מסוים ומצויד בכל ציוד הבדיקה שמתאים לדגם הזה יכול לבצע בדיקה הרבה יותר יסודית מזו שאפשרית במכון בדיקה.

למשל, אם למכון בדיקה מגיעה מכונית שהוסרו ממנה כל כריות האוויר – הבדיקה הנוכחית בישראל לא תחשוף את זה, אבל התחברות לשקע ה-OBD של הרכב עם סורק תקלות תגלה את כל הבעיות שדווחו למחשב.
השיטה ההולנדית עושה רושם יותר מאוזן מפני שבעל רכב יכול לבחור בעצמו בין בדיקה במוסך מתמחה לבין בדיקה במכון, ובעלי רכב רבים יעדיפו את הנוחות של ביצוע מבחן בצמוד לטיפול שנתי ברכב במוסך שעל מנהליו הם סומכים.

חשוב לשים לב שאם התוכנית של שרת התחבורה תצא לדרך זה יחייב מוסכים שמעוניינים בכך להשקיע השקעות כבדות בציוד בדיקה יעודי. מצד שני זה יפתח בפניהם פוטנציאל עצום של בדיקות לפני קניה, ואין ספק שהם יוכלו לבצע אותן הרבה יותר טוב מכפי שהן מבוצעות במכוני הרישוי.

מי בכלל צריך מבחן שנתי לרכב?

מנג'ס ככל שהוא – רובנו לוקחים כמובן מאליו את ה'טסט' השנתי לרכב, למרות שזה הגיוני בערך כמו שהתרגלנו להעביר את כרטיס קופת החולים שלנו לפני כל ביקור אצל רופא (למה בעצם? מה רע בתעודת הזהות או ברישיון הנהיגה?). מה שבאמת מרתיע אותנו ב'טסט' הוא בזבוז הזמן והחשש מפני כישלון, ומעל מנקרת שאלה אם זה באמת תורם משהו לבטיחות בדרכים.

הגישה האמריקנית גורסת שאין בכלל צורך במבחני רישוי שנתיים לרכב. הגישה האירופאית דורשת מבחנים כאלה אבל מעדכנת אותם בימים אלה בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות בכלי רכב. בכל מקרה, ההצדקה היחידה למבחני רישוי לרכב היא כדי להבטיח שכל מה שמתגלגל על כבישי ישראל יהיה בטוח לעצמו ולכלל משתמשי הדרך ולא יזהם את הסביבה. מה שבטוח זה שמתכונת הטסטים בישראל לא מתאימה לכלי רכב מודרניים, וההפרטה שלה לא רק שלא תשפר את המצב הזה אלא עלולה להרע אותו.

ועדת הכלכלה אמורה לפקח על הממשלה, וחובתה ליזום דיון מקצועי בנושא הזה ולהעביר אותו אל תת הועדה לבטיחות בדרכים בראשונות של ח"כ בועז טופורובסקי, שבה חברים גם חברי הכנסת דוד ביטן, אליהו ברוכי, שלום דנינו ורון כץ (אגב, ועדת המשנה הזאת התכנסה עד היום רק 3 פעמים).

ב-5 בספטמבר, בדיון בוועדת הכלכלה, חברי הכנסת צריכים לשאול את השאלות הנכונות ולדרוש ממשרד התחבורה להציג את כל המידע הרלבנטי. במקביל הם יכולים לפנות גם אל מרכז המחקר והמידע של הכנסת כדי לקבל את הנתונים שחסרים להם. הם גם יכולים לדרוש ממשרד התחבורה להקים ועדה ציבורית-מקצועית פומבית שתבחן את הנושא לעומקו, ואם כבר מבצעים רפורמה אז הדבר ההכרחי הראשון זה לבצע רפורמה באופן שבו פועלת ועדה: צריך שנציגי הציבור לא יהיו מקורבים פוליטית או בעלי אינטרסים נסתרים, וצריך שהוועדה תפרסם באופן גלוי את הפרוטוקולים שלה.

במתכונת הנוכחית הטסט בודק בעיקר את מה שלא צריך לבדוק, למשל מדבקה מחזירת אור, ומפספס את הדברים החשובים באמת – למשל מצב המערכות האלקטרוניות ואת התקלות הסדרתיות שקיימות ברכב.
אפשר למצוא פתרונות יצירתיים לניגוד העניינים של בדיקות במוסכים ואפילו למנף רפורמה כזאת לטובת בעלי הרכב, אבל זה לא יקרה מעצמו. רק ועדה ציבורית-מקצועית שתפעל בשקיפות תוכל להתאים את הטסטים בישראל לעידן הנוכחי.

אגב, שרת התחבורה מירי רגב לא צריכה את ועדת הכלכלה אם ברצונה להוכיח שהיא פועלת למען הציבור ולא רק למען הפופולריות שלה: היא יכולה למנות ועדה ציבורית כזאת כבר מחר בבוקר ולא להמתין עד ל-5 בספטמבר.

The post האם צריך להעביר את הטסט השנתי לרכב ממכוני הרישוי למוסכים, או אולי לבטל אותו לגמרי? appeared first on TheCar.

אם ביצעתם מבחן רישוי שנתי לרכבכם בארבע השנים האחרונות, ונדרשתם להחליף את לוחיות הרישוי מפני שהן דהו – לא מן הנמנע שמגיע לכם פיצוי ושבקרוב אף תוכלו לקבל אותו.

בתחילת שנת 2014, לפני מעט יותר משנתיים, נודע לאנשי משרד התחבורה אודות פגם ייצור בכמה מאות אלפי לוחיות רישוי לרכב.

לוחיות אשר יוצרו על ידי שניים מתוך ארבעה יצרנים בישראל, ואשר הורכבו על מספר גדול של כלי רכב, החלו לדהות כעבור זמן קצר כתוצאה מפגם ייצור של מדבקת הצבע שיוצרת את הרקע הצהוב בלוחית הרישוי.

ככל הידוע נעשה שימוש במדבקות הפגומות הללו לכל הפחות בין השנים 2012 ל-2014, ובמהלכן הן הותקנו על כלי רכב חדשים ו/או כלוחיות שהחליפו לוחיות פגומות אחרות. בתקופה זאת עלו על כבישי ישראל קרוב לחצי מיליון כלי רכב, אם כי חלקם של שני היצרנים שסיפקו לוחיות פגומות מתוך סך כלי הרכב הללו לא פורסם עד כה.

בהתאם לדרישות התקינה הישראליות אמורים יצרני הלוחיות לספק אותן עם חמש שנות אחריות, אלא שלא בכל מכוני הרישוי הקפידו ליידע את בעלי הרכב שהם זכאים להחלפת הלוחיות על-חשבון היצרנים. במקרים שונים נדרשו בעלי רכב לשלם תמורת התקנת לוחיות חדשות.

במשרד התחבורה יכלו לטפל בבעיה בדרכים שונות, כמו למשל לאלץ את היצרנים לבצע קריאה לתיקון ("ריקול") למוצרים הפגומים ולהחליף על חשבונם את הלוחיות.
אלא שתחת זאת בחרו אנשי המשרד לטפל בתופעה באמצעות "הוראת נוהל", מבלי ליידע באופן פומבי את ציבור בעלי הרכב.

אנשי אגף הרישוי פרסמו בחודש מאי 2014 הוראת נוהל למכוני הרישוי, ובה הם נדרשים לאסוף את הלוחיות הפגומות, להתקין במקומן לוחיות חדשות, ולהתחשבן עם יצרני הלוחיות בנוגע לעלויות.

אחד מבעלי הרכב שנדרשו להחליף לוחיות רישוי שדהו הוא עו"ד יגאל רוזנברג, ומכיוון שמכוניתו באותה עת הייתה חדשה יחסית, רק בת שלוש, הוא חשד שמדובר בתופעה רחבה יותר ויצא לבדוק את הנושא.
לאחר שהסתבר לו שאכן מדובר במגיפה, ושהוראת הנוהל של משרד התחבורה לא מיושמת כראוי בשטח או שאיננה אפקטיבית, הגיש עו"ד רוזנברג בחודש נובמבר שעבר תביעה ייצוגית בסך 29 מיליון שקלים כנגד שני יצרני הלוחיות וכנגד שני מכוני רישוי, וזאת באמצעות משרד עורכי הדין טיקוצקי קנטור גוטמן צדרבוים מחיפה.

אל התביעה, ותוצאותיה, נשוב בהמשך הדברים, אך קודם לכן נזכיר שהאחריות ללוחיות הרישוי היא לחמש שנים.

אם לוחית פגומה לא מוחלפת בהתאם להוראת הנוהל של משרד התחבורה בעת ביצוע רישוי שנתי בשנה נתונה, הרי שבשנה שלאחר מכן האחריות כבר עלולה שלא להיות בתוקף והמכונית תיכשל במבחן הרישוי השנתי. במקרה כזה תוטל עלות ההחלפה – כ-50-60 ש"ח לכל לוחית – על בעל הרכב.

כאמור, לו היו אנשי משרד התחבורה סבורים שהם עובדים עבור כלל הציבור היו פתוחות בפניהם דרכים שונות לסייע לנפגעים, למשל לגרום ליצרנים לבצע "קריאה לתיקון" בדיוק לפי הנוהל שבו חייבים יבואני רכב לפרסם קריאות לתיקון בטיחותיות, תוך שהם מיידעים את בעלי הרכב הנוגעים בדבר.

המשרד יכול היה גם לצרף מכתב לטופס חידוש הרישיון אשר נשלח לכל בעל רכב לקראת מועד המבחן השנתי לרכב ("טסט") וכך ליידע אותו אודות הבעיה והזכויות שמגיעות לו.
בחירת משרד התחבורה לפעול רק באמצעות נוהל שמותיר את ההחלטה בנוגע למצבה של הלוחית, כמו גם את הטיפול הפיזי בהחלפתה, בידי מכוני הרישוי, מאפשרת מצד אחד למכונים לרמות את בעלי הרכב שלא מודעים לזכויותיהם, או, במקרה הטוב, פשוט להתעלם מן הפגמים בלוחיות כל עוד הן במסגרת האחריות.

ההסדר כמעט חתום

היות שמשרד התחבורה לא פעל באופן מספיק אפקטיבי לפתרון הבעיה הוגשה, כאמור, התביעה הייצוגית, וככל שהדברים נראים כעת נראה שמיד לאחר חג הפסח צפויה פרשה זאת להסתיים בהסדר בין התובעים לבין שני יצרני הלוחיות.

היות שהסכם סופי טרם נחתם, ולכן גם טרם הוגש לאישור בית המשפט – לא נציג כאן עדיין את ההסכמות המתגבשות.
עם זאת, פטור בלא כלום אי אפשר, לכן כן אפשר לומר שכל מי שלוחית הרישוי שלו דהויה, ובתנאי שמדובר בלוחיות פגומות שכלולות בקריאה לתיקון, יוכל להחליף אותה בלוחית חדשה ונוצצת – הכל כמובן על חשבון היצרנים.

במקביל, כל מי ששילם בשנתיים האחרונות תמורת החלפת לוחית רישוי מן הסוג הזה במהלך המבחן השנתי – יוכל אף הוא לקבל פיצוי, בהתאם לתנאי ההסכם הסופי, ותמורת כל לוחית פגומה שעליה שילם.

אנחנו, מצידנו, ממליצים לבעל רכב שמזהה שלוחיות הרישוי שלו דהו או התקלפו לדרוש את החלפתן, וזאת גם אם המכונית עברה את מבחן הרישוי מבלי שהלוחיות הוחלפו במסגרתו.

מאד מומלץ לבדוק את מצב הלוחיות ובמידת הצורך לפנות אל היצרן שלה עוד לפני שמועד האחריות יסתיים, ובעל הרכב ימצא את עצמו מתרוצץ אחר פיצוי.

כדי לדעת האם לוחיות הרישוי ברכב עדיין נמצאות במסגרת האחריות יש לבדוק את מועד הייצור שלהן, כפי שזה מוטבע על כל לוחית: קוד מועד הייצור מורכב מארבע ספרות, השתיים השמאליות מתארות את שבוע הייצור ושתי הספרות הימניות את שנת הייצור (למשל: 0612 מתאר את שבוע הייצור השישי של שנת 2012).

את תגובת משרד התחבורה נפרסם כאן אם וכאשר הם יבחרו לשלוח כזאת.

The post לוחית הרישוי ברכב דהתה? יחליפו לך אותה בחינם appeared first on TheCar.

בהנחיות שהועברו למכוני הרישוי נכתב ש"ברכב שמתקבל למבחן שנתי אשר בוצע בו שינוי מבנה בניגוד להוראות היצרן – יש לרשום את מהות השינוי בטופס הבדיקה תחת הכותרת "שינוי מבנה", ולתת אורכה להסדרת הליקויים שנתגלו, כמקובל".

עם זאת, מקורות שונים מתחום שיפורי הג'יפים טוענים שהוראות אלה לא מיושמות כלשונן, ובמקרים רבים מצליחים כלי רכב לעבור את מבחן הרישוי השנתי גם לאחר שבוצעו בהם שינויים, למשל הרכבת צמיגים במידות שונות מאלה שמצוינות ברישיון הרכב.

לנוכח פנייתנו אל משרד התחבורה נמסר לנו בתגובה שמאז העברת הנוהל הנוכחי ועד היום, תקופה של כעשרה חודשים, נפסלו במבחני הרישוי 4,806 כלי רכב "בגלל שינוי מבנה", ומתוכם 1,034 כלי רכב נפסלו בגלל התקנת צמיגים רחבים או בולטים במידות שונות מאלה הרשומות ברישיון הרכב.

במשרד התחבורה טוענים גם ש"לא ידוע למשרד התחבורה על מקרים בהם מכוני הרישוי התעלמו מהנחייה זאת. במידה וניידות הבטיחות של משרד התחבורה או של משטרת ישראל תופסות רכבים כאלה בכבישי הארץ, מתבצעת נגדם אכיפה, בהתאם לחוק. הם מורדים מהכביש ונגד נהגיהם מוגשות תביעות משפטית".

The post משרד התחבורה פוסל רישוי ג'יפים "בגלל שינוי מבנה" appeared first on TheCar.

למי שנוהג במכונית מתוצרת פורד, ושומע רעשים מן ההגה בעת ההפניה שלו לאחד הצדדים אין מה לדאוג: אפשר להמשיך ולנהוג במכונית רגועים ושלווים, ואף לא לחשוש מכך שהיא לא תעבור את מבחן הרישוי השנתי.

אלה המסקנות המתבקשות מחוזר אשר נשלח בימים האחרונים אל מכוני הרישוי מאת אגף הרכב במשרד התחבורה. בחוזר זה נדרשים בוחני המכונים להימנע מפסילת מכוניות מתוצרת פורד במבחני הרישוי (טסט), כאשר הם שומעים רעשים ממסרק ההגה.

שמעון אלקיים, ראש תחום שירותי התחזוקה במשרד התחבורה, כותב בהנחיה המקצועית ששלח כי משרד התחבורה קיבל לאחרונה פנייה מחברת דלק מוטורס, יבואנית פורד לישראל, ובה נכתב שמכוני רישוי פוסלים, במבחני רישוי שנתיים, מכוניות מתוצרת פורד שממסרק ההגה שלהן נשמעות נקישות.

דלק מוטורס הסבירה למשרד שלאחר גילוי התופעה, עקב הכשלת מכוניות במבחני הרישוי, היא שלחה אל היצרן מספר מסרקי הגה אשר נפסלו בבדיקות הרישוי והוחלפו בחדשים. זאת כדי לבדוק אותם על-ידי מהנדסי החברה בחו"ל. "תוצאות בדיקת מסרקי ההגה", נכתב בחוזר, "העלו כי קיימת שחיקה נורמלית בחלקים הפנימיים של מנגנון מסרק ההגה. שחיקה נורמלית זו יכולה להשפיע על רמת הרעש, ולא מדובר בסוגיה בטיחותית".

בעקבות פניית חברת דלק למשרד התחבורה כותב אלקיים אל המוסכים ומכוני הרישוי: "לאור זאת תשובתה הפורמלית של חברת פורד הינה כלהלן: במידה ובבדיקה נמצא כי אין חופשים בזרועות ההיגוי של מסרק ההגה, ומקור הרעש הינו מכיוון המוט המשונן והסבבת – שנשמע במהלך שינוי כיוון ההיגוי (בדומה לפעולה שמבוצעת בבחינת הרישוי- סיבוב גלגל ההגה ימין ושמאל במהירות) – אין הדבר מעיד על סוגיה בטיחותית ולכן אין להכשיל את הרכב במבחן הרישוי ואין לדרוש החלפת מסרק הגה… …הפעולה במכון: אין לפסול תיבת הגה של דגמי פורד השונים בגין התופעה המצויינת בהנחייה המקצועית שלעיל"- כותב אלקיים.

ואנו שואלים: מה עם כל אותם בעלי מכוניות שנאלצו להחליף מסרק הגה משום שהוכשלו במבחן השנתי? מה עם מי שכבר שילמו מכיסם תמורת תיקון שלא צריך היה להתבצע מלכתחילה?

The post יש לך פורד וההגה חורק? זה טבעי appeared first on TheCar.

משרד התחבורה מבטל היתר שניתן למוסכים מורשים, בעיקר מוסכי יבואנים, לבצע מבחני רישוי שנתי לכלי רכב שבטיפולם.

הביטול נעשה בגלל "חשש לניגוד עניינים" בין פעילות המוסך שמטפל ברכב, ומעוניין מטבע הדברים להרוויח מטיפולים ותיקונים, לבין ביצוע מבחן רישוי שנתי או תקופתי שמטרתו להבטיח שכלי רכב שנעים על הכביש יהיו במצב בטיחותי טוב.

משרד התחבורה מאפשר למקצת מן המוסכים, בעיקר מוסכי יבואנים, לבצע מבחני רישוי (טסטים) לכלי רכב. היתר זה מוגבל לכלי רכב שנמצאים בטיפול של אותם המוסכים.

לדברי משרד התחבורה העלתה בדיקה של מפקחי המשרד שהיו מוסכים שחרגו מן ההוראות וביצעו בדיקות רישוי גם לכלי רכב מזדמנים שלא נמצאו בטיפולם.

בחוזר שהעביר בימים אלה שמעון אלקיים, ראש תחום שרותי תחזוקה במשרד התחבורה, ל"מוסכי הרישוי המורשים", הוא כותב ש"נמצאו מוסכי רישוי אשר ביצעו ומבצעים מבחני רישוי לכל רכב אשר מגיע לשערי מוסך הרישוי על בסיס החתמה על טופס הזמנת תיקון בלבד (ללא תיקון בפועל), וזאת תוך חריגה מגדר סמכות הרישוי שהוקנתה להם במסגרת כתבי ההרשאה שקיבלו מרשות הרישוי. הוראת נוהל זו נועדה לטפל בבעיה האמורה עד למועד כניסתו לתוקף של מדיניות מכוני הרישוי, אלא אם יקבע במסמך המדיניות במפורש אחרת".

בחוזר, אשר מוגדר כ"הנחיה מקצועית", כותב אלקיים ש"בכוונת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים להביא להפסקת פעילות הרישוי של מוסכי הרישוי לרכב שבטיפול המוסך במהלך שנת 2014 מהטעם העיקרי של סוגיית ניגוד העניינים הטמון באפשרות הטיפול ברכב במוסך– בצמידות לבדיקת הרישוי".

אלקיים מורה למוסכים הללו להפסיק לאלתר להעביר מבחני רישוי תקופתיים (טסטים) לכלי רכב שאינם מטופלים על ידם. "כתב ההרשאה שניתן למוסכי הרישוי (לרכב שבטיפול המוסך) אינו מהווה מטבעו כתב הרשאה כללי לביצוע מבחני רישוי, אלא מגביל את המוסך לבצע רישוי אך ורק לרכב שבטיפולו"- הוא כותב.
לפי שעה, וכל עוד לא יוגדר אחרת, רשאים מוסכים כאלה לבצע מבחן רישוי לכלי רכב שבהם ביצע המוסך טיפול תקופתי לפי הוראות יצרן הרכב, או כאשר המוסך ביצע טיפול (לא כולל פחחות וצבע) שמחירו 500 שח או יותר (כולל מע"מ) במהלך השנתיים שקדמו למועד הטסט.

The post נוהל חדש מגביל מוסכים בביצוע מבחני רישוי לרכב appeared first on TheCar.