שורה תחתונה תחילה – ברלינגו החדש יקר מקודמו ומהמתחרים אך מציג שיפור בכמעט כל תחום. אם לא יקרה שום דבר יוצא דופן הוא ימשיך לשלוט בסגמנט הטנדרונים בארץ

נעים להכיר – ברלינגו
הקורקינטים השיתופיים אמנם כבשו (בתקווה שרק באופן זמני) את הערים ויצרו אנדרמולוסיה ברחובות הכרך, אך בעונה זו שבין סוף הקיץ לתחילת שנת הלימודים האוניברסיטאית רחובות הערים מתמלאים בלא מעט בלאגן הנוצר מרכבים מסחריים קטנים הפורקים בכל פינה תכולות של דירות סטודנטים ושותפים.
בעוד שבדרך כלל בעלות או גישה לרכב מסחרי קטן לא נחשבת למשהו נחשק בקרב החבר'ה, בעונה זאת הפופולריות של המתניידים ברכבי עבודה נוסקת לשמיים.
הברלינגו אמנם לא המציא את סגמנט הטנדרונים וגם לפני השקתו בדורו הראשון לפני 23 שנה היו לא מעט רכבים מסחריים קטנים, אך הם היו מעין דגמים שתוכננו כלאחר יד על בסיס רכבים קיימים, לרוב מסגמנט הסופר מיני, דוגמת בריסקה על בסיס הקונטסה, טנדר סימקה על בסיס סימקה 110, רנו אקספרס על בסיס רנו 5, פיורינו על בסיס הפיאט 127 וגם סיטרואן C15 על בסיס הויזה והציגו פרונט זהה לרכבים שעליהם הם התבססו וארגז רבוע פתוח או סגור חסר כל חן מאחורי הדלתות הקדמיות.
חמור מכך, מעבר לעיצוב המרושל היצרנים לא ממש השקיעו בהתאמת הכלים לייעודם החדש והתוצאה הייתה רכבים שאמנם יכלו לשמש להובלת מטען אך עשו זאת בדרך מאוד לא משכנעת.

ב-1996 סיטרואן הציגה מחליף ל-C15 הוותיק בשם ברלינגו, אך בניגוד לנהוג בסגמנט הטנדרונים היה מדובר ברכב שתוכנן מדף חלק כרכב מסחרי והציג עיצוב נאה בהרבה ובעיקר יכולות גבוהות באופן רדיקלי גם כרכב מסחרי יעיל וגם כמוביל משפחתי לשעות שלאחר העבודה.
לקח למתחרים כמה שנים כדי ליישר קו אך הברלינגו צבר מוניטין מצוין ושולט בסגמנט ביד רמה עם קרוב ל-3.5 מיליון רכבים שנמכרו ממנו ב-23 השנים האחרונות.
גם בישראל בה, בלי עיגון ממשי במציאות חשוב לציין, מרבית האנשים מפחדים מרכבי סיטרואן כמו ממחלה מדבקת, הברלינגו נהנה ממעמד שונה לחלוטין ונחשב לבחירה הראשונה של מרבית הלקוחות כשמדובר בטנדרון עם שליטה ברורה בסגמנט ונתוני מכירות שהופכים אותו לדגם הנמכר ביותר של המותג בישראל ב-15 השנים האחרונות.

עיצוב, מיצוב

הברלינגו החדש נראה גדול ובעיקר תפוח מקודמו. אמנם מבחינת אורך ההבדל עומד על 2 ס"מ בלבד, אך במימדי הרוחב והגובה מדובר על הבדלים משמעותיים של 4 ו-8 ס"מ בהתאמה ויחד עם תא מנוע גבוה וקצר הוא משדר ניחוחות המחברים אותו לעולם רכבי הפנאי ולדגמים מסוגננים עדכניים של היצרן הצרפתי.
עם זאת, באופן משונה למדי הגרסאות ברמת הגימור הבסיסית LIVE מגיעות עם עיצוב שונה מאוד בעיקר בחזית שכוללת יחידות תאורה, סבכה ופגוש משעממים למדי בסגנון הג'אמפי, המסחרי הגדול יותר של החברה.

עיצוב פנים, שימושיות

כצפוי מרכב עבודה, הפלסטיקה בתא הנוסעים נוקשה ופשוטה למראה אך למרות זאת הברלינגו החדש לא מרגיש ספרטני כלל ועיקר ומציג עיצוב ובעיקר שימושיות טובים מאוד עם המון מחשבה על ניצול מקסימלי של חלל הפנים עם שלל תאי אחסון נסגרים או פתוחים מכל עבר (חלקם שימושיים יותר וחלקם פחות) המאפשרים לאלה הצפויים להעביר על סיפונו שעות רבות מדי יום מגוון אופציות.
מעבר לשימושיות, הקבינה של הברלינגו משדרת תחושה של רכב מודרני ועדכני ובעיקר לא מעניקה הרגשה ש"חסכו עליכם".
המושביים הקדמיים נוחים מאוד ומציגים עמדת ישיבה גבוהה במחוזות של רכבי פנאי ויחד עם חלון קדמי גדול מעניקים עמדת נהיגה שלטת שמאוד מבוקשת בימנו.
בגרסת האבזור הבכירה של רכב המבחן המושבים מגיעים כשהם עטויים בבדי ריפוד נעימים המחזקים את התחושה של ה"פרייבט".

גרסת SHINE כוללת גם מערכת מולטימדיה עם מסך 8" המזכירה את זו שניתן למצוא בדגמים עדכניים של הקונצרן אך למזלם של משתמשי הברלינגו השליטה על מערכת בקרת האקלים לא מצריכה כאן נדידה בין מסכים ותפריטים שונים וכוללת מתגים ייעודיים פשוטים (ונוחים מאוד לשימוש) בקונסולה המרכזית מתחת למסך.
בכלל, בניגוד למכוניות צרפתיות רבות שעל מזבח העיצוב או החדשנות/מיוחדות מציגות הנדסת אנוש מאתגרת במקרה הטוב, כאן פחות או יותר הכל נמצא איפה שאנו מצפים ממנו להיות.

תנאי המחייה בשורת המושבים השנייה היו מהסיבות שהפכו את הברלינגו למוביל הקטגוריה כבר בדור הראשון וגם בדור החדש הברלינגו מגיע עם שתי דלתות הזזה המאפשרות גישה נוחה מאוד למושב האחורי, רצפה שטוחה לחלוטין, מרווח רגליים ראוי, מרווח ראש אין סופי ומושב רחב, אבל בגלל הוספת מחיצת ברזל בין אזור המטען לאזור הנוסעים משענת המושב האחורית מקובעת בזווית זקופה מאוד ההופכת את השהות בו ללא נוחה בעליל.
המחיצה אמנם ניתנת לפירוק ואז תנאי המחייה וזווית המשענת הופכים לנוחים בהרבה אך הפירוק שלה מסורבל ובניגוד למצופה לא כולל שליפה מהירה ולמעשה מחייב שימוש בכלי עבודה שלא מגיעים עם הרכב (מפתח ובוקסות 13 ו-10).
אין ספק שניתן היה לצפות מסיטרואן לפתרון אסטטי ונוח יותר לשימוש המספק הגנה ממטענים מעופפים מסוכנים ומאידך מאפשרת ישיבה נוחה עם המחיצה ופירוק מהיר כשנדרש חלל הטענה גדול. במצב הזה נראה כי מי שצפוי להסיע באופן תדיר נוסעים במושב האחורי פשוט יוותר על המחיצה הזו וחבל.

בכל מקרה תא המטען עצמו מרווח למדי ומציע שפת הטענה נוחה מאוד ונפח של כמעט 600 ליטרים עד גובה המדף (שימושי מאוד לאנשי שירות עם ציוד יקר המעדיפים שהוא לא יקרוץ לגנבים מזדמנים) או 983 ליטרים עד התקרה.
פירוק המחיצה מאפשר קיפול של שורת המושבים השניה שמתקפלת לרצפה ויוצר משטח הטענה בעל גובה אחיד בכל החלק האחורי המאפשר הובלת מטען ענק של עד 3000 ליטרים.
אורך משטח ההטענה בגרסה הקצרה של רכב המבחן במצב מקופל עומד על כ-1.70 מטרים שזה מספיק להמון דברים אבל גבולי מאוד להובלה נוחה של ספות, מזרנים, מקררים ושאר ציוד טיפוסי של דירות סטודנטים שהוזכרו בתחילת המבחן.

בטיחות, אבזור

הברלינגו מוצע במחוזותינו בתצורת LCV המסחרית שלו (יש גם תצורה ייעודית לנוסעים – מפוארת יותר הכוללת בין היתר חלונות חשמליים בדלתות הנוסעים האחוריות במקום חלונות הזזה ודלת מטען מתרוממת למעלה במקום שתי דלתות הנפתחות לצדדים), וכאמור בשתי רמות אבזור מרכזיות, LIVE ו- SHINE.
מעבר להבדלים הדי משמעותיים שציינו בעיצוב החיצוני בין הגרסאות גם בכל הנוגע לאבזור יש בידול ביניהן.
עם זאת, יחסית לרכב מסחרי גם רמת האבזור בגרסה הבסיסית מכובדת וכוללת בין היתר מחשב דרך, בקרת שיוט, חיישני אורות, חלונות חשמליים, דיבורית בלוטות', חיבור USB, מושב אחורי מתקפל לרצפה בשני חלקים, מושב נהג עם כיוון לגובה ועוד.
רמת הגימור הבכירה מוסיפה, כאמור, ריפוד מושבים נאה יותר, שקע, גגון מסילות בסגנון רכבי פנאי, חיישני גשם, פנסים עוקבי פניה ומערך מולטימדיה הכולל מסך 8" עם קישוריות בלוטות' מלאה בעברית וסנכרון לאפל קאר פליי וכן 6 רמקולים.

מערך הבטיחות מרשים וזהה בשתי הגרסאות וכולל, מעבר לבקרת יציבות ו-6 כריות אוויר, גם התראה לערנות הנהג, זיהוי תמרורים, התראה אקטיבית על סטייה מנתיב כולל תיקוני היגוי קלים והתראת התנגשות ובלימת חירום אוטונומית במהירות של עד 85 קמ"ש.
רכב המבחן צויד גם בחיישני חניה אחוריים בהרכבה מקומית.
מפרט הבטיחות מרשים, אך חסרה מצלמת רוורס די מתבקשת ומאוד חשובה לבטיחות ברכב מסחרי.

מנוע, ביצועים

הברלינגו משווק בישראל עם מנוע טורבו דיזל בנפח 1.5 המוצע ב-3 הספקים: 75 כ"ס, 100 כ"ס ובגרסה הבכירה 130 כ"ס. כל הגרסאות עומדות בתקנות יורו 6 עם מיכל אוריאה ייעודי.
גרסת ה-130 כ"ס בה נהגנו מגיעה, לראשונה בדגם זה, עם תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם לא פחות מ-8 יחסי העברה ומתוצרת איסין היפנית.
על הכביש השילוב הזה מאוד משכנע ועם מומנט של מעל 30 קג"מ המושג מתחת ל-2000 סל"ד הברלינגו מציג דחף טוב בכל תנאי השימוש ובה בעת עידון ונעימות ללא מעברי ההילוכים הגסים שאפיינו את התיבה הרובוטית שהוצעה מ-2015 בדור היוצא. וכך, למרות המראה הרבוע ובזכות בידוד רעשים מצוין ויחסי העברה המרובים, הנהג יכול למצוא עצמו משייט במהירות של 140 קמ"ש וצפונה כמעט מבלי לשים לב.
גם עם מטען רב ובכביש הררי יחידת ההנעה הזו מאוד מוצלחת וגם חסכונית למדי עם 14.5 קילומטרים לליטר במאות הקילומטרים הדי מאומצים של המבחן וניתן להניח כי מי שינסה לחסוך יוכל לרשום די בקלות 16 קמ"ל ואולי אפילו טיפה יותר מזה.
הערה יחידה ולא מאוד משמעותית אבל בכל זאת די מעצבנת נוגעת לבורר המצבים של התיבה האוטומטית שבניגוד למקובל לא כולל ידית אלא חוגה עגולה קטנה בקונסולה המרכזית.
סיטרואן היא לא היצרנית הראשונה לעשות שימוש בבורר הילוכים עגול ועשו זאת לפניה כמה יצרניות יוקרה – נוח זה אף פעם לא ממש היה, אבל בדגמי הפרימיום שראינו בורר שכזה היה לו, מעבר ליוחד, גם שיק מסוים.
כאן, עם בורר נטול חן ובסביבה פלסטיקית זולה, הוא נראה יותר כמו בורר לבחירת תוכניות במכונת כביסה מאשר גאדג'ט חדשני. מזל שהרכב מצויד במנופים יעילים להעברת הילוכים משני צידי ההגה.

התנהגות כביש, נוחות

אף אחד מן הסתם לא בוחר בטנדרון כדי להשחיז פניות, אבל להתנהגות הכביש וכמובן לנוחות הנסיעה יש חשיבות רבה בקרב חלק לא מבוטל ממשתמשי סגמנט זה הנמצאים שעות רבות בכל יום מאחורי ההגה.
בכל דורותיו נראה כי הברלינגו קבע את הרף העליון בתחום ושימש נקודת ייחוס למתחרים וגם בדורו השלישי הברלינגו מרשים מאוד עם נוחות נסיעה טובה מאוד בכמעט כל תנאי הדרך, עם מטען או בלעדיו.
נוחות הנסיעה הטובה והמתלים שסופגים בצורה מרשימה את רוב תחלואות מע"צ תורמים גם למיעוט רעשים וקרקושים אופייניים למטען בעת הובלתו.
התנהגות הכביש מפתיעה לטובה לרכב מסחרי רבוע וגבוה והברלינגו מציג אחיזה טובה ובטוחה באספלט גם כשמגזימים.
ההגה רך מאוד (אולי מדי) במהירות עירונית ובכלל מרגיש טיפה מנותק במרכזו, אבל התחושה משתפרת ככל שהמהירות עולה ובהחלט יותר מעונה על הציפיות מרכב מסוג זה.

שורה תחתונה

הברלינגו שולט בקטגוריית הטנדרונים בארץ הקודש כבר די הרבה שנים ונראה שניתן לומר בבטחון, כנראה גדול מזה שנתניהו ימשיך לגור בבלפור בשנים הבאות, שהדור השלישי והחדש של הברלינגו יאפשר לו להמשיך לשלוט בסגמנט.

לברלינגו החדש יש מעט חסרונות בדמות מחיצת ברזל מגושמת בין חלל הנוסעים למטען שפוגמת בנוחות במושב האחורי, ראות בעייתית לאחור ותג מחיר גבוה מדי העומד על 153 אלף שקלים לרכב שנבחן על ידינו.
את שתי הבעיות הראשונות ניתן לפתור די בקלות על ידי ויתור על המחיצה (חבל, יש לה חשיבות בטיחותית למניעת תעופת מטען) והתקנת מצלמת רוורס בכמה מאות שקלים.

נושא המחיר מעט יותר בעייתי ללא ספק ומציג פער של קרוב ל-10,000 שקלים מהדור הקודם ומהמתחרות דוגמת רנו קנגו (אוטומטית כפולת מצמדים דיזל עם 90 כ"ס) ופיאט דובלו (ידנית 1.6 דיזל עם 105 כ"ס), אך אין ספק שיש תמורה לאגרה ובכמעט כל תחום הברלינגו החדש מציג שיפור של ממש – הוא נראה טוב יותר, מציע עמדת ישיבה גבוהה במחוזות רכבי פנאי, נוח יותר, שקט יותר, יעיל לפחות כמו בעבר, מאובזר יותר, מגיע עם מפרט בטיחות אקטיבי מרשים מאוד (בוודאי לסגמנט) ומציע לראשונה גם, במקביל לגרסאות עם הספקים מוכרים, מנוע עוצמתי המפיק 130 כ"ס ותיבה אוטומטית אמיתית מצוינת.

The post מבחן דרכים סיטרואן ברלינגו החדש appeared first on TheCar.

ימים ספורים לאחר שתמונות ראשונות של סיטרואן 'ברלינגו' החדש דלפו לרשת, ובעקבותיהם פרסמה סיטרואן הודעה רשמית שחשפה את הטנדרון החדש שלה, מפרסמת כעת פיג'ו את התמונות והפרטים הרשמיים של הגרסה שלה לאותו טנדרון – שאותו תחשוף במקביל לסיטרואן בתערוכת ז'נבה בעוד כשבועיים.

שני החידושים החשובים ביותר בדור הנוכחי, נוסף לכל אלה שכבר הוצגו עם 'ברלינגו', הם ראשית לכל שם דגם חדש – 'פרטנר' הוחלף ב'ריפטר', וכן הקפדה על יצירת בידול רב יותר בין שלישיית האחים הזהים לקבוצת פיג'ו-סיטרואן-אופל.

ריפטר ואחיו מבוססים על פלטפורמה חדשה לגמרי (עבור טנדרון) במובן זה שחלקה הקדמי זהה לזה של הפלטפורמה המודולרית המודרנית שעליה בנויים כיום הדגמים הקומפקטיים של פיג'ו וסיטרואן (EMP2), עם מתלים מסוג "פסאודו מק-פרסון", ואילו חלקה האחורי הותאם לשימוש ברכב מסחרי ולהתמודדות עם משקל ומטען עם קורת מתח נושאת עומס.

מבחינה זאת מדובר בפלטפורמה המתקדמת ביותר בקטגוריית הטנדרונים, כזאת שתהיה מסוגלת להכיל גם מערכת הנעה אלטרנטיבית, מה שצפוי לקרות ראשית לכל תחת הסמל של אופל אך גם בשאר המותגים. אנשי פיג'ו מבטיחים שכיול המתלים בדגמים שנושאים את סמל האריה בוצע באופן ייחודי להם, כלומר שונה משל האחרים, "כדי לשמר את התחושה של המותג".

כאמור, כבר בתמונות הרשמיות קל להבחין בפרצוף האופייני לפיג'ו, עם "מאסיביות חתולית" שמוכרת לנו מדגמי הדור החדש של המותג הצרפתי, כמו 3008 ו-5008, ואנשי פיג'ו מבטיחים גם מגוון צבעים שונה מזה של סיטרואן.

סביבת הנהג מאופיינת ראשית לכל בגלגל ההגה קטן הקוטר של פיג'ו, ומבחינה תפעולית מדובר בסוגיה מאד מעניינת, בעיקר כאשר ברכב מסחרי עסקינן. ייתכן שיהיו מי שירגישו שגלגל הגה כזה משפר את חוויית הנהיגה שלהם, ואולי גם את זריזות התמרון בתוך רחובותיה הצפופים של עיר – שם עתידים רבים מכלי הרכב האלה לבלות את חייהם כרכבי חלוקה.

'ריפטר' יוצע עם מגוון המנועים המוכר של פיג'ו-סיטרואן – טורבו-דיזל בנפח 1.5 ליטר שמספק בין 75 ועד 130 כ"ס וטורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר שמספק בין 110 ל-130 כ"ס. כל גרסאות הדיזל והבנזין יוצעו עם תיבות ידניות והגרסאות הבכירות, עם 130 כ"ס, יוצעו גם עם תיבת הילוכים אוטומטית בת 8 יחסי העברה (תיבה זאת תוצע במנוע הבנזין החל בשנה הבאה).

כמו אחיו, ריפטר יוצע בגרסאות קצרות וארוכות עם בסיסי גלגלים באורך שונה, ועם חמישה או שבעה מושבים. תחילת השיווק העולמי של הגרסה הקצרה מתוכננת לרבעון השלישי של השנה הנוכחית, ואילו הגרסה הארוכה תיוצר בשנה הבאה. הטנדרונים של פיג'ו-סיטרואן יוצעו בעולם, ולפי הבטחת היבואנית גם בישראל, עם מגוון רחב של מערכות בטיחות מקוריות ובהן בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה אקטיבית מפני סטייה מנתיב הנסיעה, והתרעה מפני כניסה לנתיב נסיעה חסום.

מיועד לקהל פרטי

המיצוב של פיג'ו בקטגוריה הזאת, בשונה מזה של סיטרואן, הוא יותר לכיוון קהל פרטי חובב הרפתקאות או מי שמשתמש בכלי לשימושים פרטיים ומקצועיים במקביל, לכן הרכב מאובזר ביותר מערכות ופריטים שמשפרים את חוויית הנהיגה ואת הפינוק לנהג, למשל רמת אבזור גבוהה יותר.

את קונספט "i-Cockpit" של פיג'ו, אשר עוטף את הנהג באופן מאד ייחודי ב-3008 וב-5008, אי אפשר היה להעתיק באופן מוחלט, אבל הצרפתים הצליחו להשתמש במספר אלמנטים מתוכו, למשל לוח השעונים המוגבה מעל להגה, כדי ליצור תחושה ייחודית ושונה. ממרכז חלקה העליון של הקונסולה המרכזית מזדקר מסך מגע גדול בגודל 8 אינטש.
ריפטר מוצע בין השאר עם מערכת בקרת האחיזה האלקטרונית שמוכרת עוד מדגמי 2008 ו-3008 ומייצרת אחיזת כביש מותאמת למצבי נהיגה שונים, בהם גם בוץ ושלג, ובנוסף מאפשרת גם בקרת גלישה במורד. בהמשך תוצע גם גרסת הנעה לארבעת הגלגלים, ובכל מקרה המכונית תתגלגל החוצה מן המפעל הספרדי של פיג'ו-סיטרואן כשהיא נעולה בצמידי מישלן.

פיג'ו ממצבת את הכלי הזה ככזה שמיועד לקהל "פעיל" שעוסק ב"סקי, אופני הרים, טיולים רגליים, סקייטבורד, ג'ט סקי, ומרוצי מכוניות ואופנועים", ולצורך זה תשתמש כפרזנטור בדמותו של אגדת המרוצים סטפן פטרהאנסל שעשה ועושה את כל הדברים האלה.

The post ל'ברלינגו' של פיג'ו קוראים 'ריפטר' appeared first on TheCar.

בישראל מאמינים כנראה בתרבות העדר או מה שבעידן הפוליטיקלי קורקט נהוג לכנות "חוכמת ההמונים" וגם בשוק הרכב חלק לא מבוטל מהרוכשים בוחרים את הגלגלים שלהם על פי מה שיש לשכן.
השבטיות הזו גורמת לדגמים מסוימים להפוך ללהיטי ענק מקומיים אשר שולטים בשוק או בסגמנט שלהם בצורה ברורה.

פעם זו הייתה סובארו ליאונה (DL בלשון העם), אחר כך הגיעו מיצובישי לנסר, מאזדה לנטיס ו-3 וגם בסגמנטים פחות מרכזיים העם היושב בציון אוהב להכתיר כוכבים, בין אם מדובר בפיקנטו המחזיקה בנתח של יותר מ-50 אחוזים משוק רכבי המיני או באיסוזו די-מקס שמחזיק בנתח דומה בשוק טנדרי הפיק אפ.

עם זאת, אף אחד מהם לא יכול להתהדר בוותק המתקרב לזה של הברלינגו של סיטרואן השולט בצורה ברורה בסגמנט טנדרוני השירות כבר יותר משני עשורים.

הברלינגו לא המציא את הסגמנט וקדמו לו לא מעט רכבי עבודה קלים ומוצלחים למדי כמו הסימקה 1100, הפיאט פיורינו והרנו אקספרס, אבל אין ספק שהברלינגו שהוצג ב-1996 הציג קפיצת מדרגה של ממש בעיקר בכל הנוגע ליכולות ההיברידיות לשילוב בין יעילות כרכב עבודה ונוחות של רכב למשפחה.

אמנם מאז השקתו במחצית השנייה של שנות ה-90' קמו לו לא מעט מתחרים שניסו להציע אף הם את אותה רבגוניות, אבל לפחות בישראל אף אחד לא הצליח לערער את מעמדו של הברלינגו בצמרת.

הדור השני של הברלינגו נמצא במחוזותינו מאז 2009 וב-2015 הוא עבר מתיחת פנים. כעת חושפת סיטרואן תמונה רשמית ראשונה, חלק מהפנים של הברלינגו הבא שיוצג בעוד מספר חודשים.

הברלינגו החדש יושק קצת אחרי אחיו, הטנדרון פרטנר של פיג'ו, שיוצג בתערוכת ז'נבה, ובמקביל לדור עדכני של המצטרף החדש למשפחה (אחרי שקונצרן PSA רכש מג'נרל מוטורס את השליטה במותגים אופל ו-ווקסהול) הקומבו של אופל, שבדורו הנוכחי מבוסס בכלל על הדובלו של פיאט.

שלושת טנדרוני השירות יתבססו על פלטפורמת EMP2 המודולרית המתקדמת של הקונצרן המשמשת לא מעט מרכבי הדור החדש של המותגים הצרפתיים וכמותם יוכלו להיות מצוידים במערכות ההנעה העדכניות של הקונצרן ובמערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות.

בעוד שמתחת למעטפת ככל הנראה השלישייה תציג זהות מוחלטת, תמונות הפרונט של שלושת הדגמים החדשים שנחשפו אמש מציגות, בניגוד לעבר בו ההבדלים בין הדגמים הסתכמו מקסימום בעיצוב הסבכה ובסמל בחזית, כי בקונצרן PSA  עשו מאמצים להעניק לכל אחד מהם נוכחות מותגית מאובחנת מאי פעם ובעוד שמקו החלון הקדמי ואחורה שלושת הרכבים דומים, החזיתות של השלושה מציגות זהות עצמאית ברורה כשהקומבו מציג מראה יותר שמרני עם סבכה טרפזית גדולה התואמת את קווי העיצוב של ליין הרכבים שהגיע בירושה מעידן ג'נרל מוטורס, הפרטנר של פיג'ו עם יחידות פנסים גדולות, סבכה מצד לצד וכנפונים בולטים מעל בתי הגלגלים המחברים את הרכב לעולם רכבי הפנאי שפיג'ו שמה כליו דגש בשנים האחרונות, ואילו הברלינגו כולל סבכה צרה וארוכה, שני צמדים של פנסים ראשיים ומגיני AIRBUMPS בצידי המרכב כמו ב-C3 וה-C3 איירקרוס הססגוניים.

על פי מקורות בקונצרן, לצד שמירה על פונקציונליות ועל מבנה קשוח, גם תאי הנוסעים של שלושת האחים לא יסתפקו בסמל שונה במרכז ההגה ויציגו עיצוב דשבורד ודיפונים שונים בתכלית בהתאם לרוח כל אחד מהמותגים.

שלושת רכבי העבודה ייוצרו במפעלים של קבוצת PSA בספרד ובפורטוגל (האופל הורכב בעבר על קו היצור של הדובלו של פיאט בטורקיה) וצפויים להגיע בגרסאות ל-5 או ל-7 נוסעים או גרסאות מטען קצרות וארוכות.

The post סיטרואן ברלינגו החדש נחשף appeared first on TheCar.

בעבור מרבית האנשים ואפילו חלק לא מבוטל מאלה המגדירים את עצמם "חולי הגה ללא תקנה", כלי רכב מסחריים הם משהו שקוף לחלוטין שלא באמת מחייב התייחסות.
עם זאת, אם נהיה כנים, עם כל הכבוד לכלי הרכב המשפחתיים הפונקציונאליים ולמכוניות הספורט המרגשות שלנו, אין ספק שחשיבותם של הרכבים המסחריים שרבים מאיתנו מזלזלים בהם היא קריטית ומשמעותית יותר לאורח החיים המודרני.
בעוד שעל המכונית הפרטית ניתן לוותר ולעבור (בישראל, אמנם, באופן תיאורטי בלבד) למגוון פתרונות תחבורה ציבוריים, בלי כלי רכב מסחריים חלק גדול מהדברים שהתרגלנו לקבל כמובן מאליו פשוט לא יוכלו להתקיים.

השקות רכב עולמיות הן אירועים חשובים המאפשרים לנו לבחון בזמן אמת את החידושים האחרונים בעולם הרכב, אבל, מה לעשות, השנים הלא מעטות בתחום הזה הפכו אותי למעט אדיש אליהן וסף הריגוש שלי הרקיע לרמות לא בריאות.
משום מה, דווקא לפני הנסיעה לאירוע הצגת ליין המסחריות העדכני של פיאט בטורינו אחזה בי התרגשות מסוימת, ולא, היא לא הייתה קשורה לחיבתי למטבח האיטלקי אלא למשהו עמוק יותר – פינה נסתרת בלבי השמורה לכמה כלים מסחריים של פיאט שסייעו לעצב את דמותי המוטורית לפני המון המון שנים.
אמנם כבר מגיל ינקות חלמתי על יצירות אקזוטיות, מכוניות ספורט ורכבי הוט האץ', אך במציאות כמה מהחוויות הראשונות והמשפיעות ביותר התרחשו מאחורי ההגה של כלי רכב מסחריים מתוצרת פיאט -על סיפונו של הדוקאטו הענק של הקיבוץ של הגרעין של אחותי שאפשר לי לנהוג על מפלצת יומיים אחרי שקיבלתי רישיון, בדרך להגשמת הזיות הפקתיות שכללו שינוע של תכולת חצי קיבוץ לצילומים באמצע שום מקום, וכמובן במושב הנהג של הפיורינו הבלתי נשכח של העבודה של אבא ששימש כממלא מקום מסור בימים (והיו רבים כאלה) בהם הלנצ'יה בטא קופה שלי העדיפה לנוח במוסך והיה שותף להרבה הרפתקאות הזויות של חבר'ה צעירים ויצירתיים המפוצצים בהורמונים מוטוריים.

אמנם במונחים של ימינו צמד המסחריות הותיק בוודאי לא היה עומד בשום סטנדרט, אבל בימים ההם קשה היה שלא להעריך אותם במיוחד בשל יכולת השרידות המופלאה ומעוררת ההשתאות לנוכח התעללות קבוצתית (במקרה של הדוקאטו) או סדיזם (במקרה של הפיורינו) שבוודאי היו צריכים לזכות במקום של כבוד בדו"ח של אמנסטי.

מאז עברו כמה עשורים והמון ליטרים של דלק והתברכתי בשלל רגעים מוטוריים בלתי נשכחים, אך לא שכחתי את אותם אירועים מכוננים ראשוניים ואין ספק שהגיע הזמן לתת, באיחור ניכר, את הכבוד הראוי למשפחת המסחריות מבית פיאט.

אמנם ניתן היה לעשות את זה כאן בנסיעת מבחן בארץ הקודש בדוקאטו או דובלו (ועל הדרך גם לעזור לאיזה חבר להעביר דירה או לפחות ספה), אבל הכי נכון היה לסגור מעגל במגרש הביתי של פיאט בטורינו באירוע החגיגי לכבוד הרחבת משפחת "פיאט פרופשנל" עם הצטרפותו של הפול-בק – טנדר פיק אפ פתוח בעל יכולת העמסה של כטון שיעניק לחברה נוכחות ראשונה בסגמנט שאהוב במיוחד על חוואים בטקסס, קבלנים במזרח התיכון ולוחמי גרילה באשר הם.

אך לא על הפול-בק לבדו, ולמעשה בעת האחרונה כל ליין המסחריות של החברה התחדש או התעדכן, אם זה הדוקאטו שעבר מתיחת פנים בסוף 2014, הדובלו שעבר טיפול פרונט ב-2015 והשנה, לבד מהצטרפותו של הפול-בק למשפחה, גם הפיורינו זכה למתיחת פנים שניה בחייו והטלנטו החליף את הסקודו.

בניגוד לתדמית האפרורית של נבחרת המסחריות, מסתבר שאל מול התחרותיות והיהירות הבדלנית בין יצרני הרכב במרבית התחומים, כשזה נוגע למעמד הפועלים כולם "עושים את זה" עם כולם מבלי להסתתר מאחורי מסכות בסוג של אורגיה רב מותגית פרועה שמצריכה לעיתים להשקיע מאמץ כדי להבין מי בדיוק האבא והאמא של דגם זה או אחר.

מבולבלים? בואו ננסה לעשות סדר:

הפיורינו שהושק בדורו הנוכחי ב-2009 מבוסס על הפלטפורמה של הגרנדה פונטו שפותחה יחד עם קונצרן ג'נרל מוטורס, אך נולד כתוצאה משיתוף פעולה דווקא עם קונצרן PSA הצרפתי ועל כן מוכר גם כסיטרואן נמו ופיג'ו ביפר.
כמו כן חלק מהגרסאות תחת לוגו פיאט כוללות מנוע של פיג'ו.

הדובלו הושק ב-2010 מבוסס אף הוא על פלטפורמה שפותחה יחד עם ג'נרל מוטורס ולבד מלוגו פיאט נמכר גם כאופל, ווקסהול ומ-2015 גם תחת לוגו ראם השייך לחטיבת המסחריות של קרייזלר האמריקאית.

הסקודו היה למעשה גרסה עם לוגו פיאט בחזית לסיטרואן ג'מפי (המוכר גם כפיג'ו אקספרט וטויוטה פרו-איס) והשנה הוא הוחלף בטלנטו.
עם זאת, גם היורש הוא לא יותר מדגם מדבקה, הפעם לדור השלישי של הרנו טראפיק שמוכר גם כאופל ו-ווקסהול ויוארו וכניסאן NV300.

הדוקאטו מוביל את נבחרת המסחריות של פיאט ומהווה מקור גאווה לחטיבה, אך בדורו הנוכחי הוא נמכר גם כפיג'ו בוקסר וסיטרואן ג'אמפר. עד 2011 היצע יחידות ההנעה כלל בין היתר מנועים מתוצרת פורד ומ-2013 הוא משווק גם בארצות הברית ובקנדה תחת לוגו ראם ועם יחידת הנעה של קרייזלר.

ובל נשכח את הסיבה שלשמה התכנסנו: טנדר הפיק-אפ הראשון של המותג האיטלקי ש…הפתעה, הפתעה, נולד אף הוא כתוצאה מזיווג לא שגרתי, במקרה זה עם ה-L200 טריטון מבית מיצובישי.
למעשה הפול-בק, למעט עיצוב הסבכה והפגוש הקדמי, חישוקי הגלגלים והלוגו על ההגה, זהה לחלוטין לטנדר היפני ואף מיוצר במפעל מיצובישי בתאילנד.

אז מה בדיוק פשר כל הזיווגים הסבוכים הללו, האם יצרני הרכב חושבים שהלקוחות טיפשים ולא מבחינים שהפול-בק זהה למיצובישי ומאידך שפיג'ו בוקסר הוא למעשה פיאט דוקאטו?

כנראה שלא, וכדי להבין את ההיגיון שמוביל יצרנים שעל הנייר לפחות מתחרים ביניהם במלוא הכוח לשתף פעולה ביניהם, חשוב לדעת שעלות פיתוח של דגם חדש עולה המון כסף שלוקח שנים להחזיר ומאחר שבכלי רכב מסחריים עיצוב ייחודי ותדמית המותג פחות משמעותיים, אין ספק שפיתוח בצוותא ובוודאי רכישת דגם מן המוכן מקטינים באופן משמעותי את העלויות ומשתלמים כלכלית לשני הצדדים.

ללקוחות של כלי רכב מסחריים, ומיוחד לחברות המחזיקות ציי מסחריות בגדלים ומסוגים שונים, הרבה יותר נוח להתקשר למשווק אחד כזה שיעניק להם מענה כולל לכל הצרכים ויהיה מחויב להם יותר הן מבחינת המחיר ותנאי המימון ובעיקר בשל עלות ויעילות התחזוקה השוטפת, ועל כן על אף שאותו לקוח שנניח כבר מחזיק מספר רכבי דוקאטו ודובלו יכול גם לקנות טנדר אצל מיצובישי, הוא כנראה יעדיף לעשות זאת תחת פיאט אצל המשווק המוכר אצלו הוא יקבל תנאים וחוזי תחזוקה טובים יותר.

וכעת, אחרי כל ההקדמות, הזיכרונות הנוסטלגיים וניתוחי השוק, הגיע הזמן להתייחס גם לרכבים עצמם.

פיורינו

בדומה לפיורינו המקורי, ההוא מחוויות נערותי המוטורית, שהיה מבוסס על הפיאט 127, גם הפיורינו העדכני מבוסס על פלטפורמת הסופר מיני של החברה, אך כאן מסתיים הדמיון ביניהם ואל מול הספרטניות המוחלטת והעליבות של הטנדרון המקורי מהאייטיז, הפיורינו החדש מציע איכויות שהביטוי השגור "הבדל של שנות דור" קטן עליהן עם תנאי מחיה, נוחות נסיעה והתנהגות שלא נופלים מאלה של כלי רכב פרטיים, מה שאולי מסביר את ההצלחה הגדולה לה זוכה הקובו – גרסת הנוסעים של הדגם.

הפיורינו משלב בין חלל מטען מכובד למימדים צנועים של מכונית סופר מיני היוצרים כלי שנוח מאוד להתנייד איתו ברחובות הכרך. גם בנסיעות בין עירוניות, למעט רעשי רוח מעל לממוצע, הוא מפגין יכולות טובות.

מתיחת הפנים שהדגם עבר לאחרונה כוללת פגוש קדמי חדש התורם למראה כללי מעודן יותר, תא נוסעים שעודכן עם גלגל הגה שהפך לספורטיבי יותר בעיצובו ומערכת המוטלימדיה Uconnect המוצלחת למדי מבית פיאט במרכז הקונסולה.

כמו כן, כל יחידות ההנעה (בנזין ודיזל) עודכנו ועומדות בתקני הזיהום המחמירים של יורו 6.

הפיורינו הנוכחי מופיע בליין הדגמים של מחלקת המסחריות של פיאט בישראל, אך היבואן המקומי מתמקד בשיווק הקובו כתחליף מקורי ויעיל לרכב נוסעים ואת הפיורינו ניתן לקבל בהזמנה מיוחדת.

דובלו

בעוד שהפיורינו הוא רכב שנוצר כתוצאה משיתוף פעולה עם קונצרן פיג'ו- סיטרואן, הדובלו שנולד בשנת 2000 נברא כדי להתחרות ולנגוס בהצלחה ממנה נהנו הצרפתים במגזר טנדרוני השירות.

הדור הראשון של הדובלו ששווק עד 2010 היה יעיל, אך התקשה לתת מענה לדומיננטיות של הברלינגו והקנגו בסגמנט.
הדור השני הציג כבר קפיצת מדרגה של ממש בכל הנוגע לאיכויות ולשימושיות.

מתיחת הפנים שהדובלו בדורו השני עבר לאחרונה כוללת שינוי משמעותי בתצורת הסבכה הקדמית המעניקה לו, לטעמנו לפחות, מראה הרמוני ו"פרייבטי" יותר.
במקביל נרשמו גם שיפורים קלים בתא הנוסעים ומעבר למנועי יורו 6, התורמים להפיכתו של הדובלו למתחרה יותר מראוי לברלינגו ששולט בסגמנט בארץ.

טלנטו
לא לגמרי ברור מה היו הסיבות שהביאו את אנשי פיאט להחליט לסיים את שיתוף הפעולה עם פיג'ו-סיטרואן בסגמנט הוואנים ולעבור למתחרה הגדולה, אך בכל מקרה מחליף הסקודו הנקרא טלנטו הוא למעשה רנו טראפיק עם לוגו פיאט.

הטלנטו מציג תפיחה במימדים אל מול הרכב שהחליף ומציע בעיקר יותר נפח הטענה מבעבר ובהשוואה למתחרים בכל גרסת מרכב.
הטלנטו, המיוצר במפעלי רנו בצרפת, כולל גם יחידות הנעה של החברה הצרפתית וגם הממשקים למשתמש זהים לאלה שניתן לפגוש ברכבי רנו, כולל מערכת המולטימדיה המוצלחת וכרטיס ההתנעה המעצבן במקום מפתח.

על הכביש הטלנטו מרשים למדי ומצליח, על אף המימדים המגודלים, להציג יכולות דינמיות ראויות. מנועי הדיזל גמישים מאוד ולמרות שעל הנייר נתוני ההספק אולי לא מרשימים יותר מדי, במציאות מתקבל דחף מספק בכל קשת הסל"ד.
בשלב זה סמל"ת, יבואנית פיאט בישראל, החליטה כי הטלנטו לא ישווק בארץ.

דוקאטו
במשך שנים הדוקאטו נהנה ממעמד מיוחד בארץ הקודש בהיותו הרכב המסחרי הגדול ביותר שעליו ניתן היה לנהוג עם רישיון ב' סטנדרטי ועל אף שכיום יש לו מתחרים עם נתונים דומים הוא שולט בסגמנט ובהפרש ניכר כבר שנים.

לאחר שינוי מדיניות המיסוי ב-2005 וביטול ההכרה לצרכי מס בטנדרונים, בטנדרים ולמעשה בכל רכב שמשקלו הכולל המורשה פחות מ-3.5 טון, הדוקאטו בחלק מגרסאותיו הפך למעשה לאחד הרכבים היחידים המוכרים במס בו יכולים לעשות שימוש בעלי רישיון נהיגה למכונית פרטית.

בשנת 2007 ישראל יישרה קו עם הסטנדרט האירופאי. מדרגת הרישוי הסטנדרטית (ב') עודכנה וכל מי שהוציא רישיון מתאריך זה ואילך מוגבל לרכבים במשקל של עד 3.5 טון, אך מי שמחזיק בוותק גדול יותר עדיין יכול לנהוג עם רישיון ב' בדוקאטו וזו כנראה אחת הסיבות לנתוני המכירות היפים שלו בארץ.

גם באירופה הדוקאטו נהנה ממעמד מיוחד ומוביל את סגמנט הוואנים הגדולים עם נתח שוק של מעל ל-20 אחוזים, לא מעט הודות לורסטיליות הגדולה והאפשרות להתאים אותו לכל שימוש מסחרי עם כ-1,000 גרסאות שונות בהיצע.
בנוסף, הדוקאטו מתאים גם לשימושים נוספים ונחשב לדגם המבוקש באירופה בקרב יצרני קרוואנים ממונעים: 3 מכל 4 מוטורהומז מבוססים על הדוקאטו.

בניגוד לשאר הרכבים בהיצע "פיאט פרו" שמציעים יכולות ניהוג שמזכירות רכבים פרטיים, ממושב הנהג ההידראולי אי אפשר לטעות – מדובר ברכב מסחרי גדול, אפילו מאוד, וכך צריך להתייחס אליו ולנהוג בו. זה בהחלט לא הרכב לצאת איתו לנסיעת אדרנלין בכביש מפותל.
עם זאת, אם בכל זאת תתעקשו, כמונו, לתת גז בין העיקולים, תגלו יכולות גבוהות מהמצופה.

לוקח מעט זמן להתרגל למושב הנהג הקפיצי בסגנון אוטובוס או משאית גדולה, אבל כשמתרגלים לחיים העצמאיים שלו מתגלה רכב המעניק לאוחז בהגה נוחות נסיעה מצוינת גם בכביש ממש משובש. מושבי הצוות שאינם הידראוליים פחות נוחים ובעיקר מעבירים בצורה ישירה למדי לגבי הנוסעים את העובדה שהמתלים די נוקשים על מנת להתמודד עם מטענים גדולים.
עם זאת, בכביש ברמת סלילה סבירה ומעבר לכך הם בהחלט נוחים.

כמו כן, קצת קשה להבין איך ברכב ענק שכזה עם קבינה עצומה פיאט הסתפקה במערכת מולטימדיה עם מסך 5.5' שמרגיש כיום קצת קטן מדי אפילו בפיאט 500.

יחידת ההנעה מפתיעה לטובה ומצליחה, למרות המימדים העצומים של הגרסה הארוכה והמוגבהת, לספק קצב תנועה טוב למדי וגם תפקודה של התיבה האוטומטית-רובוטית חד מצמדית חלק באופן מפתיע.

פול-בק

בעוד שבישראל שוק הטנדרים התכווץ מאוד לאחר שינוי תקנות המס ב-2005, בשאר המזרח התיכון ואפריקה 2 מכל 3 רכבים מסחריים הם טנדרי פיק אפ ועל אף שהביצועים של מחלקת המסחריות של פיאט נמצאים כבר שנים בעליה מרשימה מסביב לגלובוס, עם מעל ל-1.1 מיליון מסחריות שנמכרו במהלך 2015, קברניטי החברה הבינו שכדי להגדיל באופן משמעותי את היקפי המכירות, במיוחד בשווקים מתפתחים, חטיבת המסחריות חייבת להוסיף להיצע טנדר פיק-אפ.

בפיאט החליטו שלא לפתח את הרכב הזה בעצמם ובאופן מפתיע משהו גם לא להשתמש בטנדר מליין הדגמים של ראם האמריקאית הנמצאת בבעלות קונצרן פיאט-קרייזלר, אלא לפנות למי שנחשבים למומחים בסגמנט טנדרי הפיק-אפ בגודל בינוני – היפנים.

הפול-בק, כאמור, מבוסס לחלוטין על הטריטון של מיצובישי ומוצע עם מנוע דיזל בנפח 2.5 ליטרים ובשתי רמות הספק של החברה היפנית.
כמו ה-L200 טריטון המקורי, גם הפול-בק מציג קשיחות ובה בעת נוחות נסיעה מפתיעה לטובה וקלות תפעול שמהוות קפיצת מדרגה של ממש בהשוואה לדורות הקודמים.

יחידת ההנעה מוצלחת למדי ומתפקדת בצורה מצוינת על הכביש ובשטח גם תחת עומס, במיוחד בגרסה האוטומטית הרלוונטית לשוק הישראלי.
באופן מפתיע משהו, דווקא בשילוב התיבה הידנית הפול-בק פחות מרשים ומעבר לתפעול לא נוח של הידית קיימים בורות גדולים בין ההילוכים ראשון לשני ושני לשלישי שלעתים משאירים את יחידת ההנעה המוגדשת מחוץ לטווח היעיל שלה.

הפול-בק צפוי לנחות בישראל בשבועות הקרובים עם הבטחה לחבילה תחרותית שתנסה לאתגר את האיסוזו די-מקס שנהנה בארץ מנתח שוק חסר תקדים של מעל ל-50 אחוז מהסגמנט.

בסמל"ת מבטיחים תמחור אטרקטיבי ומקווים, לנוכח ההצלחה הגדולה יחסית של פיאט בשוק המסחריות, כי הפול-בק יצליח, במספרים גדולים יותר מהטריטון עליו הוא מבוסס, "לגנוב" לקוחות ממלך הסגמנט הבלתי מעורער.

צילומים: נעם וינד

The post פול-בק, דוקאטו, פיורניו, טלנטו ודובלו – נבחרת המסחריות של פיאט במבחן קבוצתי appeared first on TheCar.

בתחילת החודש הבא ינחתו בארץ הדגמים המעודכנים של סיטרואן ברלינגו ופיז'ו פרטנר. השניים נחשפו רשמית בתערוכת ז’נבה האחרונה (שנערכה במרץ 2015) וזו להם מתיחת פנים שניה – הפעם הקודמת הייתה ב-2012.

הדור השני והנוכחי של המכוניות משווק מאז שנת 2008 כאשר החידוש המרכזי הפעם הוא ציוד המסחריות הקומפקטיות בסדרת מנועי הטורבו-דיזל החדשים יחסית שנקראים BlueHDi אשר עומדים בתקן אירו 6. מדובר במנוע 1.6 ליטר שיוצע בהספקים שבין 75 ל-120 כ”ס ומשודך לתיבה ידנית או לאוטומטית רובוטיות בעלות מצמד בודד. אחד הדגמים המעניינים יותר הוא זה המוצע בהספק של 100 כ”ס בשילוב עם תיבה אוטומטית רובוטית בעלת שישה הילוכים. בדגם זה בורר הילוכים ממוקם באופן חריג במרכז הקונסולה הקדמית (בדומה לסיטרואן C4 פיקאסו למשל), ובכך מתפנה מקום להושבת נוסע שלישי מלפנים. תצרוכת הדלק הממוצעת של דגם זה בתנאי מעבדה עומדת על 23.8 ק”מ לליטר.

מידות המכוניות לא השתנו מהותית, מכאן שאין שינויים גדולים בנפח הטעינה או במשקל המותר לנשיאה. גם המראה הכללי נותר כשהיה עם שינויים קוסמטיים לחרטום ולפנסים מלפנים ומאחור.

בחו"ל משווקות המכוניות עם רשימת אבזור אופציונלית ארוכה מבעבר בתחום הנוחות וגם הבטיחות. בתחום הנוחות החידוש המרכזי הוא הוספת מערכת מולטימדיה חדשה ומסך 7 אינץ’ שמאפשרת שיקוף יישומי סמארטפון, מצלמת רוורס ועוד. בתום הבטיחות מדובר על מערכת בלימה אוטונומית למהירויות עירוניות (פועלת עד 30 קמ”ש). זוהי מערכת שתבלום את המכונית באופן עצמאי במידה וזיהתה סיכוי לפגיעה באדם או בעצם כלשהו בדרך. פיג'ו וסיטרואן הוסיפו את המערכת הבטיחות גם כדי לשפר את הבטיחות באופן כללי וגם כדי להגיע להישגים מכובדים יותר במבחני הריסוק של פרויקט EuroNCAP.

אלינו הדגמים יגיעו בתחילת חודש הבא, אבל בינתיים טרם נמסר אם הם יצוידו עם מערכת המולטימדיה ועם מערכת הבלימה האוטונומית.

The post בתחילת יולי: סיטרואן ברלינגו ופיז'ו פרטנר מחודשים appeared first on TheCar.

לאחר היעדרות של שנה קרסו חוזרת לשווק את NV200 – המסחרית הקטנה של ניסאן. הדגם מגיע אלינו לאחר מתיחת פנים קוסמטית קלילה ועדכון מנוע.

ניסאן NV200 הוצגה ב-2009 והגיעה לישראל בספטמבר 2011. במסגרת תערוכת הנובר שנערכה בנובמבר 2014 הציגה ניסאן מתיחת פנים לדגם שעיקרה עדכון קוסמטי קליל לחוץ ולפנים, והחלפת מנוע ה-1.6 ליטר הקודם במנוע חדש באותו הנפח. זהו אותו מנוע טורבו-דיזל שנמצא ברנו קנגו וגם כאן הוא מפיק 90 כ"ס. גם בדור טרום מתיחת הפנים חלקו השניים את המנוע הקודם שהפיק 85 כ"ס במקרה של ניסאן ו-80 כ"ס במקרה של רנו. המנוע משודך לתיבת הילוכים ידנית בעלת חמישה הילוכים ותצרוכת הדלק הממוצעת בתנאי מעבדה עומדת על 20.4 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת.

NV200 משווקת בגרסאות שונות וביניהם גרסאות נוסעים עם חמישה ושבעה מושבים, ואף נמכרה בארץ בגרסת שבעה מושבים, אבל לעת עתה יבואנית ניסאן בחרה להתמקד בגרסת הקומבי המסחרית עם חמישה מקומות ישיבה בשתי שורות מושבים, צמד דלתות הזזה בצדדים וצמד דלתות אחוריות. מידותיה הם אורך של 440 ס"מ, רוחב של 169 ס"מ, גובה של 186 ס"מ ובסיס גלגלים של 272 ס"מ.

המכונית תשווק ברמת גימור אחת ובמחיר של 141,000 שקלים שכולים מערכת שמע מקורית עם כניסות USB ו-AUX, בלוטות' מקורי, בקרת שיוט, 6 כריות אוויר, מערכת ניטור לחץ אוויר בצמיגים ועוד.

The post ניסאן NV200 המחודש בישראל appeared first on TheCar.

סקודה רומסטר כבר אינו צעיר ומחליפו נמצא ממש מעבר לפינה, אבל כעת מתברר שלא בטוח שהוא יזכה לעלות ארצה. הסיבה? מחירו היקר משמעותית של הדגם אשר יוצע בפער קטן מאוד ממחירו של פולקסווגן קדי עליו מבוסס רומסטר החדש.

סקודה רומסטר היה בעבר להיט מכירות בישראל בעיקר בגלל שהדגם שווק כתחליף קטן, מוזל ואוטומטי לטנדרון המסורתי כדוגמת סיטרואן ברלינגו, רנו קנגו ואחרים. הנישה הזו אפשרה ליבואנית סקודה להחדיר את רומסטר לשוק המוסדי ולזכות במכרזים לרכבי עבודה כמו אלה של 'בזק', 'הוט' ואחרים. לאורך השנים מכרזים אלה גם עזרו ליבואנית להציג רף מכירות כמעט עקבי ולהתברג בין המקומות השלישי לחמישי בקטגוריה בטבלת המסירות.

שנה          מסירות רומסטר        שינוי ב-%

2014                792                   6%

2013                745                  8%-

2012                810                  4%

2011                779                    –

בעולם לעומת זאת הרכב נכשל מסחרית בעיקר בשל עיצוב שנפל בין הכיסאות. על כן החליטו קברניטי קונצרן פולקסווגן, בעלת הבית של סקודה, לא לייצר לרומסטר דור המשך באותה מתכונת, אלא לאחדו עם פולקסווגן קאדי – הטנדרון בעל השם הוותיק ובמבנה המסורתי.

סקודה רומסטר הוצג בתערוכת ז'נבה 2006, עבר מתיחת פנים אחת משמעותית ב-2010 ועוד כמה עדכונים קטנים לאורך הדרך אבל לא יותר מכך. דור חדש כבר היה אמור להופיע אבל סקודה העדיפה להיכנס לפלחי שוק אחרים רווחיים יותר עם דגמים חדשים כמו ראפיד וראפיד ספייסבק, ולדחות את תוכניותיה לרומסטר.

בסופו של דבר החליטה סקודה (או שמא פולקסווגן) שלא להציג מחליף אמיתי לרומסטר, אלא לקחת את פולקסווגן קאדי החדש (דור רביעי שהוצג לאחרונה בז'נבה) ולהצמיד לחרטומו סמל של סקודה. צעד שיגרום לרומסטר לאבד את זהותו הייחודית. ניסיון העבר של פולקסווגן מלמד שזה לא תמיד רעיון מוצלח שכן החברה חטפה לא-מעט ביקורת על דמיון רב מדי בין דגם אחד לשני. נקודה זו אגב, היא כנראה בין הסיבות שסקודה בחרה שלא להציע את הדור החדש של רומסטר בכל השווקים בהן היא משחקת, אלא לצאת בסוג של פיילוט בשוק הביתי בלבד.

כאמור סקודה רומסטר החדש יורכב לצד פולקסווגן קאדי על אותו פס ייצור במפעלי החברה שבפולין. מכירות קאדי החדש יחלו באירופה ביוני הקרוב והדגם צפוי להיות מעט יקר יותר מקודמו בין היתר בגלל שלל מערכות הבטיחות המתקדמות שאט-אט הופכות להיות הכרח.

בעבר העריכה היבואנית שהצעד של פולקסווגן יטיב עימה בעיקר בגלל שרומסטר בישראל ממילא הוצב ושווק כרכב עבודה, כך שבדורו החדש והמקביל לקאדי, הוא פשוט יענה טוב יותר על דרישות הלקוחות והמכרזים. אבל כעת מתברר שהחיבור של רומסטר לקאדי מייקר מאוד את מחיר הדגם ויוצר פער מחיר קטן מדי ביניהם שיקשה על המכירות ואולי אף יצור קניבליזציה בתוך הקבוצה.

The post האם סקודה רומסטר הבא לא ישווק בישראל? appeared first on TheCar.

סיטרואן תחשוף בתערוכת ז'נבה הקרובה (במרץ 2015) מתיחת פנים לברלינגו. זו מתיחת פנים שניה לטנדרון המצליח – הפעם הקודמת הייתה ב-2012 כאשר הדור השני והנוכחי של המכונית משווק מאז שנת 2008.

החידוש המרכזי במסחרית הקומפקטית של סיטרואן הוא ציוד הדגם בסדרת מנועי הטורבו-דיזל החדשים יחסית שנקראים BlueHDi אשר עומדים בתקן יורו 6. מדובר במנוע 1.6 ליטר שיוצע בהספקים שבין 75 ל-120 כ"ס ומשודכים לתיבות ידניות או אוטומטיות רובוטיות בעלות מצמד בודד. אחד הדגמים המעניינים יותר הוא זה המוצע בהספק של 100 כ"ס בשילוב עם תיבה אוטומטית רובוטית בעלת שישה הילוכים. בדגם זה בורר הילוכים ממוקם באופן חריג במרכז הקונסולה הקדמית (בדומה לסיטרואן C4 פיקאסו למשל), ובכך מתפנה מקום להושבת נוסע שלישי מלפנים. תצרוכת הדלק הממוצעת של דגם זה בתנאי מעבדה עומדת על 23.8 ק"מ לליטר.

מלבד נגיעות קוסמטיות בעיקר בחרטום ובפנסים מלפנים ומאחור, המכונית גם תוצע עם אבזור רב מבעבר כמו מערכת מולטימדיה חדשה עם מסך 7 אינץ' ואפשרות לשיקוף יישומי הסמארטפון, מצלמת רוורס ועוד.

כדי להגיע להישגים מכובדים יותר במבחני הריסוק של פרויקט EuroNCAP (וכדי לשפר את הבטיחות באופן כללי) קיבל ברלינגו את מערכת הבלימה האוטונומית במהירויות עירוניות (פועלת עד 30 קמ"ש). כלומר במידה והמערכת מזהה סיכוי לפגיעה באדם או בעצם כלשהו היא תבלום את המכונית באופן עצמאי.

מידות המכונית לא השתנו מהותית ומכאן שאין שינויים גדולים בנפח הטעינה או במשקל המותר לנשיאה. שיווק ברלינגו המחודש בישראל יחל ביולי השנה.

The post מתיחת פנים לסיטרואן ברלינגו appeared first on TheCar.

פיאט הציגה במסגרת תערוכת המסחריות בהנובר, גרמניה, דור חדש לדובלו – המסחרית הקומפקטית של היצרנית.

זהו דור שלישי למסחרית של פיאט שמאז ההשתלטות על קבוצת קרייזלר גם נמכרת בארה"ב כדודג' ראם-פרומאסטר סיטי (Ram ProMaster City). הדור הקודם שמוכר גם כאופל/ווקסהול קומבו (זכר לשיתוף פעולה אחר של פיאט עם ג'נרל מוטורס) כנראה ימשיך להיות מיוצר עבור שווקים מתפתחים כדוגמת ברזיל.

פיאט לא מציינת דבר אודות הפלטפורמה או מימדי המסחרית החדשה כך שניתן להניח שלא בוצע במרכב שינוי מהותי ולפנינו יותר מתיחת פנים מאסיבית מאשר דור חדש "אמיתי".

במסגרת השינוי עודכן מראה המכונית מלפנים ומאחור כשבולט במיוחד הוא החרטום החדש. בתא הנוסעים נמצא קונסולה מרכזית שונה עם מערכת מולטימדיה במרכזה, ואופציה לספסל עבור נהג ועוד שני נוסעים. בפיאט מדווחים שהושם דגש נרחב על בידוד הרעשים ותא הנוסעים של הדור החדש שקט ב-3db ביחס לדור הקודם.

היצע המנועים של דובלו רחב למדי וכולל מנועי טורבו-דיזל (מולטיג'ט בלשון פיאט) בנפח 1.3 ליטר (90 כ"ס), 1.6 ליטר (105 כ"ס) ו-2.0 ליטר (135 כ"ס) ומנוע בנזין אחד בנפח 1.4 ליטר שיוצע בשני הספקים: 95 ו-120 כ"ס. המנועים הבסיסים ישולבו עם תיבת הילוכים ידנית בעלת חמש מהירויות כאשר המנועים הבכירים ישולבו עם תיבה בעלת שישה יחסי העברה או תיבה אוטומטית רובוטית (מצמד בודד). למעשה אלה אותם מנועים ששרתו את הדור היוצא למעט מנוע ה-1.3 ליטר שכעת מציע יכולת משופרת "עד 40%" בסל"ד נמוך. בנוסף עבור מנועי המולטיג'ט בנפח 1.3 ו-1.6 ליטר פיאט מציעה את חבילת 'אקוג'ט' (EcoJet) שכוללת במערכת עצור-התנע, צמיגים עם התנגדות נמוכה לגלגול, אלטרנטור חדש, ומשאבת שמן חדשה. לטענת פיאט ביכולתה של חבילת האקוג'ט להשיג לצריכת דלק של 22.7 ק"מ לליטר ובפליטת CO2 של 115 גרם לק"מ.

לצד כל אלה פיאט גם מציינת כי לדובלו מערכות בקרת אחיזה ויציבות חדשות, מערכת עזר לזינוק בעלייה, ניטור לחץ אוויר בצמיגים ומערכות עזר נוספות.

השיווק באירופה יחל במחצית השניה של 2015 בארבע תצורת מרכב, שני גבהים ושני אורכי בסיס גלגלים. אלינו דובלו יגיע לאחר מכן.

The post פיאט דובלו חדשה appeared first on TheCar.