כעת, ממש באותו אופן שהחקיקה והאכיפה נגד נהיגה בהשפעת אלכוהול סייעו להפחתה משמעותית בנהיגה בשכרות, מקווים המחוקקים של מדינת ניו-יורק להציג בקרוב חוקים שיאפשרו "בדיקת נשיפה" לטלפונים הניידים של נהגים שמעורבים בתאונות.

האמריקנים, אשר מכנים את ה"צעצוע" החדש "textalyzer", כפראפרזה על ה"ינשוף" שבודק את רמת האלכוהול אצל נהגים, מבקשים לקבוע בחוק את סמכות המשטרה לתפוס ולהתחבר אל הטלפונים הניידים של נהגים, כדי לקבוע מה היו הפעולות האחרונות שבוצעו בהם, ומתי.

הבעיה המשמעותית ביותר שניצבת בפני המחוקקים היא כמובן שאלת פרטיותו של הנהג, אולם אנשי סלברייט מבטיחים שה"textalyzer" שלהם לא יחדור לענייניו האישיים של בעל הטלפון אלא רק יתעד וייתן אינדיקציה אם המכשיר הנייד היה בשימוש בעת התאונה או לא.

הכח המניע מאחורי הצעת החוק הוא בן ליברמן, אחד ממייסדי עמותת DORCs (ראשי תיבות של "נפגעי הסיכונים של נהיגה מוסחת-דעת"), אשר בשנת 2011 שכל את בנו בן ה-19 אוון בתאונה שבה הנהג הפוגע היה עסוק במשלוח הודעות טקסט.

"במשך שבועות לאחר התאונה שגרמה למותו של אוון", מתאר ליברמן את השתלשלות הדברים שהביאה לחקיקת החוק, "הטלפון של הנהג הפוגע נמצא במגרש גרוטאות והמשטרה לא ביצעה אחזור של שיחות הטלפון. רק בהליך של תביעה אזרחית שניהלנו כנגד הנהג הפוגע הצלחנו להשיג את רישומי שיחות הטלפון וגילינו שנהג שלח הודעות SMS בזמן הנהיגה, עד לרגע התאונה ממש".

ליברמן היה מופתע לגלות שמשטרות מקומיות לא בוחנות טלפונים ניידים מפני שזה לא חלק מן הנוהל שלהן ובגלל מגבלות חוקיות.
"הציבור הרחב יודע אמנם שהסחת דעת בנהיגה היא בעיה", אומר ליברמן, "אבל אם הנהג הממוצע היה מכיר את היקף הבעיה הוא היה נדהם. במהלך העיסוק שלי בנושא גיליתי שלא קיים מכשיר בסגנון של "ינשוף" לבחינת הסחת דעת, ולכן יצרנו כזה יחד עם סלברייט. צנעת הפרט חשובה, כמובן, ולכן אנחנו מקפידים שלא להפר את הזכויות האלה".

"רק לאחר שנהגים החלו לשאת באחריות משפטית לתאונות שהתרחשו בגלל נהיגה בשכרות", אמר ליברמן בהודעה לעיתונות, "החל להתקיים שינוי חיובי. כעת הוא הזמן לומר שהסחת דעת בעת נהיגה היא עבירה זהה לזו של נהיגה בשכרות, ושצריך לטפל בה באופן דומה כדי לפתור אותה באותו אופן".

לחברת 'סלברייט', שמרכזה נמצא בפתח תקוה ופעילותה בארה"ב מבוצעת באמצעות חברה אמריקנית מקומית, יש אמצעים שונים לניתוח כל מה שמתרחש בתוך טלפונים ניידים, אבל כעת היא תצטרך להציג או לפתח מכשיר שיתאים לייעוד המתואר בהצעת החוק – ובעיקר כזה שלא יכול להוות סכנה לפגיעה בפרטיות בעלי הטלפונים. בכל מקרה, סלברייט תהיה ככל הנראה רק אחת מתוך מספר חברות שיתמודדו על מכרז ממשלתי אמריקני לנושא זה.

"חברת סלברייט כבר מובילה בפתרונות לזיהוי פלילי אשר משרתים את רשויות אכיפת החוק בארה"ב במשך שנים", אמר מנכ"ל החברה האמריקנית ג'ים גריידי. "אנחנו מצפים לתמוך ב-DORCs ובגורמי אכיפת החוק בניו יורק וברחבי ארה"ב, במטרה לצמצם את תופעת הנהיגה המוסחת".

נוסח החוק שניצב כעת על שולחנה של ועדת התחבורה של הסנאט במדינת ניו יורק דורש שינוי בתקנות התעבורה המקומיות כך שנהגים יידרשו "לתת הסכמה מכללא" (ובעברית: להסכים הסכמה מודעת, ומראש) לקביעת המערכת הטכנולוגית האם המפעיל של רכב מנועי עשה שימוש בטלפון נייד או במכשיר אלקטרוני נייד בסמוך או בעת התרחשותה של תאונה.

כדי לעמוד בחוקי יסוד אמריקנים חייב החוק לקבוע גם ש"סריקה אלקטרונית כזאת לא תכלול את התוכן או המקור של תקשורת כלשהיא, משחק שהיה בשימוש, תמונות שנצפו או נתונים אלקטרוניים שבהם נעשה שימוש".

המשכו של נוסח החוק דומה מאד לנוסח החוקים שנועדו למנוע נהיגה בשכרות, למשל האפשרות לראות באדם אשם בשימוש בטלפון בעת נהיגה אם הוא מסרב למסור אותו לבדיקה, וכן האפשרות לשלול לנהג רישיון במקום במקרים שבהם מוכח שהוא השתמש בטלפון בעת נהיגה.

על פי נתוני המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן נהרגים בכל יום על כבישי ארה"ב תשעה בני אדם כתוצאה מנהיגה מוסחת ויותר מ-1,153 בני אדם נפצעים בתאונות כאלה.

קרוב ל-20% מכלל התאונות בארה"ב נגרמות בגלל הסחת דעת, ולא מדובר רק בחיוג, דיבור או משלוח הודעות טקסט אלא גם בביצוע "סלפי" והעלאת וקריאת פוסטים ברשתות חברתיות.

מנתוני מינהל הבטיחות הלאומי האמריקני עולה שנהיגה ברכב תוך כדי משלוח הודעות טקסט מסוכנת פי שישה מאשר נהיגה בשכרות אבל למרות זאת, ולמרות שרוב הנהגים מודעים לסיכון לעצמם ולאחרים – איגוד הנהגים האמריקני ה-AAA בדק ומצא ש-67 אחוזים מן הנהגים משתמשים בטלפונים הניידים שלהם בעת נהיגה.

The post היית מעורב בתאונה? ה"ינשוף" יבחן את הטלפון שלך appeared first on TheCar.

בנוסף, התיקון המוצע לתקנות התעבורה קובע כי מספר הנקודות שיספגו נהגים בגין נסיעת נוסע שאינו חגור בחגורת בטיחות יוכפל משתיים לארבע. מספר נקודות מוגדל יוטל גם על נהגים שלא יאפשרו להולכי רגל להשלים חציית כביש בבטחה (מארבע נקודות כיום לשש). עונש חמור במיוחד נקבע לנהגים שיסרבו לעבור בדיקת שכרות: 10 נקודות חובה.

התיקון גם כולל שינוי משמעותי בניקוד החובה לעבירות של נהיגה עם רישיון שאינו בתוקף. במשרד התחבורה מסבירים כי התיקון כולל "שינוי הניקוד בשל נהיגה בלא רישיון נהיגה, כך שבקבוצת שמונה הנקודות תישאר רק נהיגה ברישיון חסר תוקף של יותר משנה, לנהיגת בלתי מורשה יינתנו 10 נקודות, ולתקופות אי-תוקף קצרות יותר לא יינתן ניקוד בכלל".

שינוי חשוב נוסף נוגע לכלי רכב מסחריים. משרד התחבורה מציע ליצור מדרג של נקודות חובה שיותאם לשיעור החריגה ממשקל הרכב המותר. במשרד מציינים כי התיקון כולל "דירוג הניקוד בשל עומס יתר ברכב מסחרי לפי מידת החריגה, כך שב-10 נקודות תישאר רק חריגה של 25% ומעלה (מהמשקל המותר, ש.ה), וחריגות נמוכות יותר יקבלו שתיים או שש נקודות".

ואלה תולדות התיקון
התיקון שמקדם משרד התחבורה צפוי לקבל את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת בזמן הקרוב. למעשה, ועדת הכלכלה היא שדרשה ממשרד התחבורה לבחון שינויים בשיטת הניקוד כבר ב-2010, אלא שנדרשו יותר מחמש שנים עד שדרישת הוועדה נענתה. ולמה נדרש זמן רב כל כך לבחון שינויים בשיטת הניקוד? בעקבות דרישת הוועדה, שעלתה במהלך דיונים שנערכו בעניין שיטת הניקוד ב-2010, החליט המשרד להקים ועדת מומחים, שהמלצותיה אושרו והועברו להכנה במחלקה המשפטית.

"ועדת הכלכלה של הכנסת ביקשה במהלך דיונים שנערכו עוד בשנת 2010 לגבי תיקונים מוצעים לשיטת הניקוד, כי תיבחן גם טבלת הניקוד המעוגנת בתוספת השישית לתקנות התעבורה", מסביר שר התחבורה, ישראל כץ. "בעקבות כך מונתה ועדה (ש)בה נטלו חלק נציגים ממשרד (התחבורה), ממשטרת ישראל ומהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהמליצה על שורה של שינויים".

אלא שראוי לזכור כי בזמן שחלף מאז הקמת ועדת המומחים ועד העברת התיקון לאישור ועדת הכלכלה, הוחלט במשרד התחבורה לבחון את יעילותה של שיטת הניקוד, מתוך כוונה ברורה ומוצהרת להכניס שינויים מרחיקי לכת בשיטה עצמה, ולא רק בסעיפי העבירות השונים.

בשנה שעברה החל המשרד בהיערכות לקראת מחקר שנועד לבחון את יעילותה של שיטת הניקוד, כאשר בין השאר נקבע שיש לבחון את מידת השפעה של השיטה על עברייני תנועה מועדים ויעילותם של קורסי "נהיגה נכונה" אותם נדרשים לבצע נהגים שצוברים מספר רב של נקודות.

יש לציין שב-2010 כבר קבע מחקר שנערך באוניברסיטת באר-שבע כי יעילות שיטת הניקוד אינה ברורה. "לשיטת הניקוד קיימת השפעה כלשהי על הציבור, אך להערכתנו מודעות ומעורבות הציבור בנוגע למרכיבי השיטה הינם גורם מרכזי אשר פוגע ביישום השיטה באופן אפקטיבי", כתבו החוקרים. "מצאנו נהגים רבים שהגיעו למספר נקודות גבוה באופן חריג, ולמרות זאת עדיין המשיכו לבצע עבירות ללא שינוי ניכר… ממצא זה מעיד על בעייתיות בכושר ההרתעה והאכיפה של השיטה".

The post דיברתם בטלפון בזמן נהיגה? מספר הנקודות יוכפל ל-8 appeared first on TheCar.

"מחקרי תקשורת" אמנם מבוצעים על-ידי המשטרה כבר תקופה ארוכה, אך לרוב הם משמשים לבדיקת מיקומם המדויק של חשודים בביצוע עבירות. מטרת הבדיקות שעורך אגף התנועה היא לבחון האם דעתו של נהג שהיה מעורב בתאונה הוסחה בגלל שימוש בטלפון נייד.

ראוי לזכור כי לא כל שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה אסור על-פי חוק. לפי תקנות התעבורה, הדיבור בטלפון נייד בזמן הנהיגה מותר, אך רק באמצעות דיבורית. מנגד, החוק אוסר על שימוש בטלפון נייד לשליחה של הודעות (SMS) או קריאתן, וכן אסורה שליחה או קריאה של דואר אלקטרוני בזמן הנהיגה.

אם בדיקת המשטרה מגלה שנהג עשה שימוש אסור בטלפון נייד לפני התאונה, עלולה להיות בכך נסיבה שתחמיר את כתב האישום שיוגש נגדו. עם זאת, הוכחת אשמה על-בסיס ממצאי "מחקרי תקשורת" עשויה להיות בעייתית. למשל, לעתים קרובות אי אפשר לקבוע את זמן התאונה המדויק, ומכאן שנתוני תקשורת לא יוכלו להוכיח מעל לספק סביר שהנהג אכן עשה שימוש בטלפון הנייד לפני התאונה.

לאסוף מידע מלא בכל תאונה
ההבחנה בין דיבור בטלפון הנייד ושימושים אחרים נתמכת בעמדת מומחי בטיחות. בנייר עמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מובהר כי "הסיכון בטלפון סלולארי משתנה בהתאם לשימוש. חיוג, שליחת מסרונים וקריאת הודעות הן פעולות מסוכנות ביותר, בעוד ששיחה בטלפון גורמת להיסח הדעת במידה פחותה משמעותית, הדומה לפעולת אכילה בנהיגה".

למעשה, ברשות המליצו כבר לפני יותר משנה וחצי לאסוף מידע אודות השימוש בטלפונים ניידים בתאונות דרכים חמורות. יו"ר הרשות לשעבר, יעקב שיינין, המליץ על הקמת "פרויקט משותף של הרשות יחד עם אגף התנועה, אשר יאסוף מחברות הטלפון מידע מלא על שימוש בטלפון הסלולארי, אם היה כזה, בעת כל תאונה קטלנית ותאונה קשה".

יש לציין שבסוף 2011 המליצו ברשות לבטיחות לאסור כל שימוש במכשירים אלקטרוניים בזמן הנהיגה, ובכלל זאת גם שיחות בטלפון נייד באמצעות דיבורית. ברשות הסבירו אז כי "כל היסח דעת הנגרם בשל שימוש באמצעי תקשורת אלקטרוניים מהווה הסחה קוגניטיבית המעלה את הסיכוי להיות מעורב בתאונה".

אולם, ב-2013 נסוגה הרשות מהמלצתה, ועמדתה העדכנית אף קובעת שלשימוש בטלפון נייד יש יתרונות. "היתרון החברתי-כלכלי העיקרי הוא שטלפון זמין מאפשר שיפור משמעותי בתקשורת החברתית והעסקית גם במהלך שעות הנהיגה", מבהירים שם, "בנוסף, הטלפון מאפשר מגוון של יישומים שיכולים להועיל למשימת הנהיגה עצמה".

ומה עם הזכות לפרטיות?
כמו במקרים רבים שבהם נעזרת המשטרה באמצעים טכנולוגיים להוכחת אשמה בהליכים פליליים, גם הגברת השימוש ב"מחקרי תקשורת" מעלה שאלות באשר לזכויות יסוד, ובעיקר בכל הנוגע לזכות לפרטיות. אולם, לדברי עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, השימוש במחקרי תקשורת אינו פוגע בזכות לפרטיות.

"לו היו חודרים לכל שיחה ומתחקים אחר מה שנאמר בה, ודאי שזו הייתה פגיעה בפרטיות של הנאשמים", אומר עו"ד גלעד. "אולם בפועל, המשטרה מקבלת רשימה של שיחות נכנסות ויוצאות, וכן מועדים מדויקים של ביצוע השיחות. כלומר, המשטרה מקבלת מידע שרק נועד לבחון האם בוצעה שיחה – או שימוש אחר בטלפון הנייד – לפני קרות התאונה".

למעשה, עו"ד גלעד אומר כי קיים אינטרס ציבורי מובהק בעריכת אותם מחקרי תקשורת של אגף התנועה. "האינטרס הציבורי מחייב בדיקה", מסביר גלעד. "הרי ידוע שהיסח הדעת הוא הגורמים העיקריים לתאונות דרכים, וקשה מאוד להתחקות אחר שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות בדיקות של המכשירים".

הכותב היה אורח של לשכת עורכי הדין בכנס השנתי באילת

The post השתמשתם בטלפון הנייד לפני תאונה? המשטרה תדע על כך appeared first on TheCar.

משרד התחבורה החל לקדם רפורמה באמצעי התשלום בתחבורה הציבורית, שנועדה לאפשר לנוסעים לשלם עבור הנסיעה באמצעות מכשירי טלפון ניידים. המשרד פרסם מכרז לקבלת מידע (RFI) שעוסק ב"מערכת לכרטוס באמצעות טלפונים חכמים בתחבורה הציבורית". המכרז פורסם כחלק מיישום תוכנית שנכללת בתקציב המדינה לשנת 2015, ואשר אמורה לכלול פתרון טכנולוגי נוסף, שיאפשר רכישת כרטיסי נסיעה באינטרנט.

במשרד התחבורה סבורים ששימוש בטלפונים ניידים כאמצעי תשלום עיקרי בתחבורה הציבורית יאפשר לשפר את רמת השירות לנוסעים. למעשה, במשרד מאמינים שהשימוש בטלפונים ניידים ישפר את רמת השירות לא רק בכל הנוגע לכרטוס, אלא גם בקיצור זמני הנסיעה. על-פי המשרד, קיצור הזמנים יתאפשר באמצעות קיצור זמני העלייה בתחנות, וזאת מאחר שהנוסעים לא יידרשו לעצור בעמדת התשלום והתיקוף של הנהג.

בשנה הקרובה אמור המשרד לקדם מהלכים נוספים שאמורים לשפר את רמת השירות בתחבורה הציבורית, ובעיקר באוטובוסים. במהלך השנה אמור המשרד להפעיל מרכז מידע ארצי חדש, ובמקביל צפוי המשרד להמשיך בהתקנת שלטי מידע אלקטרוניים בתחנות האוטובוסים. צעד חשוב במיוחד עוסק בתעריפי הנסיעה: באיחור בלתי סביר ולאחר עבודת הכנה שנמשכה שנים ארוכות, אמור המשרד ליישם ב-2015 רפורמה במבנה התעריפים בכלל אמצעי התחבורה הציבורית, וזאת במטרה ליצור מבנה פשוט וקל להבנה.

הכנסת אמצעי תשלום מתקדמים בתחבורה הציבורית היא צעד חשוב לשיפור השירות, אך היישום דורש התייחסות לסוגיות מורכבות – ובעיקר בכל הנוגע לזכות לפרטיות של הנוסעים. מכשירי טלפון ניידים עשויים לאפשר למשרד התחבורה וחברות האוטובוסים לאסוף מידע פרטי רב ורגיש אודות נוסעים, וזאת ללא ידיעתם או אישורם.

ראוי לזכור כי בעבר קידם משרד התחבורה את השימוש באמצעים טכנולוגיים בצורה לקויה ותוך פגיעה בנוסעים. כך למשל, השימוש בכרטיסי נסיעה "חכמים" (רב-קו) החל לפני שהמשרד הסדיר את השימוש בחוק ייעודי, ותוך שמפעילי תחבורה ציבורית אוספים מידע אישי רגיש אודות הנוסעים ללא הרשאה חוקית מתאימה.

דו"ח שהוכן במשרד המשפטים לפני כשלוש שנים קבע כי "מפעילי כרטיס חכם אוספים מידע רגיש מדרגות שונות, החל במין הנוסע, שם בית הספר שבו הוא לומד, המשך בפרופיל הנוסע – המעיד על מצבו הכלכלי או בריאותו – וכלה בנתונים הנאספים על המיקומים שבהם היה". במשרד המשפטים הבהירו כי "עצם הצבירה (של המידע) היא סיכון… החברות לא אמורות לצבור את המידע הזה".

ביקורת חריפה נמתחה נגד המשרד גם כאשר החל באמצע העשור הקודם לחייב נהגים להצטלם בשיטת "צילום ביומטרי", וזאת למרות שהחוק המאשר את השימוש בתמונות אלה לא אושר באותה עת. במשרד התחבורה דחו את הטענות בתוקף, אך יועץ משפטי בוועדת הפנים של הכנסת הבהיר ב-2008 כי "משרד התחבורה מחייב את בעלי רישיונות הנהיגה החדשים כבר היום להצטלם בתמונות בעלות איכויות ביומטריות… משרד התחבורה לא מחכה לחוק".

The post הטלפון החכם שלכם ישפר את השירות באוטובוסים? appeared first on TheCar.

שופטי תעבורה שומעים מדי שבוע עשרות סיפורים ותירוצים אודות דיבור בטלפון נייד בזמן הנהיגה. יש נהגים שמסבירים כי השתמשו בטלפון הנייד כדי לגרד חלקי גוף שונים, יש נהגים שטוענים כי החזיקו חפץ שרק דומה לטלפון נייד, ויש נהגים שמסבירים שבכלל העבירו את הטלפון מכיס אחד לכיס אחר ולא עשו בו כל שימוש.

ובכל זאת, אל אולמו של השופט גיל קרזבום בבית המשפט לתעבורה בחיפה הגיעו בעל ואישה, ובפיהם סיפור יוצא דופן. "אשתי דיברה בטלפון, (ו)נסענו לכיוון הבית", סיפר הבעל, שנהג במכונית והואשם בכך שדיבר בטלפון נייד בזמן הנהיגה. "אשתי דיברה בטלפון שלה עם הדיבורית, ואני הייתי שותף לשיחה. היא דיברה עם חברה שלה, (אני) לא זוכר באיזה הקשר. היא זרקה מילה ואני דיברתי, נכון. השפתיים שלי נעו, כפי שהשוטר אמר".

למרות שהודה כי דיבר בטלפון הנייד של אשתו, הנהג אמר לשופט קרזבום את מה שאמר גם לשוטר שעצר אותו: הוא אמנם דיבר בטלפון הנייד, אך מי שהחזיקה את המכשיר הייתה האישה. כך בדיוק סיפרה גם האישה לשופט: "תוך כדי נסיעה סימן שוטר לי' (הנהג) לעצור בצד", היא הסבירה, "אני ישבתי באוטו, והאמת שלא הבנתי מה קורה… ירדתי. שאלתי מה קרה, ואז הוא (השוטר) אמר שי' דיבר בטלפון. תגובתי הייתה מיד: 'למה, תוותר. למה אתה עושה לנו את זה?'… אני חשבתי שעשיתי דבר רע שאפשרתי לבעל שלי לדבר כשאני אוחזת (בטלפון)… החזקתי את הטלפון קרוב לאוזן שלו, כדי שיישמע את השיחה… אני בטיפשותי חשבתי שזה לא בסדר שהוא דיבר כשאני החזקתי לו".

ומה אמר על כל זה השוטר? בעדותו בבית המשפט, אמר כי עצר את הנהג "כאשר הוא אוחז טלפון נייד ביד ימין, בצמוד לאוזן ימין, ושפתיו נעות. הנ"ל הבחין בי, והוריד את הטלפון… כשניגשתי לשאול (אותו) למה השתמש בטלפון בזמן הנהיגה, הוא הדגים לי כי אשתו החזיקה את הטלפון והצמידה את הטלפון לאוזנו והוא רק דיבר, אך שתי ידיו על ההגה… תוך כדי רישום הדו"ח, ניגשה אלי האישה שישבה ליד הנהג המושב הימני, וביקשה שאוותר על רישום הדו"ח. היא מתנצלת שבעלה דיבר בטלפון".

אולם, למרות שהזכיר בדבריו את טענת הנהג, התעקש השוטר על נכונות גרסתו, לפיה הנהג היה זה שהחזיק את הטלפון הנייד. ולמי האמין השופט קרזבום? "עדותו של עד התביעה (השוטר) לא נסתרה בשום שלב, ותאמה את רישומיו במעמד קבלת הדו"ח", כתב השופט בהכרעת הדין של הנהג. "עם זאת, גם גרסתו של הנאשם, לפיה אשתו היא שהחזיקה בטלפון הנייד בזמן שדיבר, לא נסתרה בשום שלב וגם היא עשתה עלי רושם אמין. יצוין, כי זו הייתה תגובתו של הנאשם במעמד קבלת הדו"ח: 'אני החזקתי את ההגה בשתי ידיים, אשתי החזיקה את הטלפון לאוזני'".

בסיכום ביניים, התברר כי המצב הוא שוויון – גם העדות של השוטר וגם העדות של הנהג היו אמינות ומקובלות על השופט. כיצד אם כן הוכרע הדיון? "גרסת הנאשם מתיישבת עם עיקרי עדותה של אשתו, שאף היא לא נסתרה בשום שלב. אציין כי עדותה של אשת הנאשם עשתה עלי רושם אמין, ואני מאמץ את הסבריה הכנים", המשיך השופט קרזבום בהכרעת הדין, "בנוסף, לא מן הנמנע כי השוטר אשר נהג מצדו השמאלי של רכב הנאשם לא הבחין היטב בידה של אשתו, אשר אחזה את הטלפון הנייד בסמוך לאוזנו הימנית, וסבר כי הייתה זו ידו של הנאשם (אשר) אחזה בטלפון".

לפיכך, החליט השופט כי התביעה לא הוכיחה את אשמתו של הנהג מעבר לכל ספק סביר, ולכן יש לזכותו. "בנסיבות אלו, לא מצאתי לנכון להעדיף את גרסתו של עד התביעה על-פני גרסת הנאשם ואשתו", סיכם השופט את החלטתו.

The post הנהג דיבר בטלפון הנייד, אבל האישה החזיקה את המכשיר appeared first on TheCar.

ביום רביעי הבא, במהלך כנס המפתחים השנתי של גוגל (25-26 ביוני), תיחשף לראשונה מערכת ההפעלה אנדרואיד לרכב, אשר ידועה בינתיים בשם הפיתוח שלה –GAL
(Google Auto Link).

עיתון חדשות הרכב 'אוטומוטיב ניוז', שמתבסס על "שלושה מקורות שיודעים", טוען שמערכת אנדרואיד לרכב לא תהיה מערכת מולטימדיה מוטמעת אלא "מוקרנת", כלומר כזאת שמאפשרת חיבוריות בין טלפונים מבוססי אנדרואיד, שמהווים כיום כ-80% מכלל הטלפונים החכמים, לבין מערכות השליטה של המכונית.

במילים אחרות, באמצעות פקדי המכונית – כפתורים, מנופים ופקודות קוליות, ועל גבי מסך המגע של המכונית, אפשר יהיה לשלוט בטלפון. ה"מחשב" אשר מבצע את הפעולות עצמן – למשל תקשורת או הפעלת אפליקציות – הוא הטלפון הנייד ולא רכיב בתוך המכונית עצמה. זאת, אגב, במידה מסויימת בשונה משמועות שפרסמנו בעבר, לפיהן התוכנה תהיה חלק ממערכת המולטימדיה.

אנדרואיד לרכב היא המוצר הראשון של התאגדות שמובלת על-ידי גוגל ונקראת Open Automotive Alliance ובה חברים גם יצרני הרכב ג'נרל מוטורס, הונדה, יונדאי ואאודי, ויצרנית השבבים והאלקטרוניקה NVIDIA.

מבחינת יצרני הרכב מדובר בהתפתחות מתבקשת מאליה, אבל מאד חשובה ונדירה, היות שזה יהיה אחד התחומים הראשונים שבו הם מאבדים שליטה – באופן מודע ומחוסר ברירה – על תהליך פיתוח חשוב בתוך המכונית. במשך קרוב לשני עשורים השקיעו רוב יצרני הרכב מאמצים רבים בפיתוח מערכות מולטימדיה ותפעול, המתוחכמות והמובילות בין אלה הן i-Drive של ב.מ.וו. ו-MMI של אאודי (אבל גם פורד, פיאט, ג'נרל מוטורס ואחרים השקיעו לא מעט בשותפויות עם מייקרוסופט ובעצמם).

כעת, בעיקר לנוכח החדירה המהירה של טלפונים חכמים בשבע השנים האחרונות, מבינים יצרני הרכב שאין להם כל סיכוי לעמוד בקצב והם חייבים להתאים את עצמם למתרחש בשוק. חשוב להדגיש גם שלאנדרואיד, ולאפל, יש קהילות עצומות של מפתחים שמייצרות מיליוני אפליקציות בכל התחומים, וכמה מהן נוגעות באופן ישיר לרכב ולתחבורה.

גוגל, שהציגה לפני כחודש את המכונית האוטונומית הראשונה שבנתה בעצמה, מנסה להשתלב בתעשיית הרכב כבר משנת 2005, אולם זו הפעם הראשונה שהיא עושה צעד משמעותי כל כך, עם פוטנציאל שוק של מיליארד משתמשי אנדרואיד. בעת השקת ההתאגדות של גוגל ויצרני הרכב הציגה גוגל את המוטיבציה שלה להכנס לשוק ככזאת שנובעת מהרצון ל"האצת החדשנות בתחום הרכב מתוך גישה ששואפת להציע פתיחות, קסטומיזציה ויתרון לגודל".

"מיליוני אנשים כבר מכניסים את מכשירי האנדרואיד והטאבלט שלהם לתוך מכוניות", אמרו בתחילת השנה אנשי גוגל, "אבל זאת עדיין לא 'חוויה מותאמת נהיגה'. האם לא יהיה זה נהדר אם תוכל להביא את היישומים האהובים עליך, ואת המוזיקה שלך, ולהשתמש בהם בצורה בטוחה עם הפקדים והתצוגה המובנים של המכונית שלך?
אנחנו עובדים כדי לאפשר דרכי אינטגרציה חדשות (בין המכונית לבין) מכשירי אנדרואיד, והתאמת האנדרואיד למכונית כדי להפוך את הנהיגה בטוחה יותר, קלה יותר ומהנה יותר לכולם".
בגוגל גם הדגישו את העובדה שהם "מקדמים בברכה" יצרני רכב נוספים, וספקי טכנולוגיה, שיצטרפו להתאגדות שלהם "כדי לבנות פלטפורמה משותפת לחידושים במכונית, ולהביא את אנדרואיד אל הכביש הפתוח".

הכדור עובר אל מפתחי האפליקציות

במהלך כנס המפתחים תבצע גוגל הדגמות של יכולות מערכת האנדרואיד לרכב, אולם לא תכריז באיזה דגם, של איזה יצרן, היא תוצע לראשונה.  נכון להיום לאאודי יש הסכם בלעדיות לשימוש בתמונות הלוויין של Google Earth כשכבת מפות של מערכת הניווט שלהם, וזו מוגבלת למכוניות יוקרה. ליונדאי יש הסכם במסגרתו היא מציידת כמה מדגמיה בפונקציה המובנית של מנוע חיפוש יעדים של גוגל שמבוסס על זיהוי קולי. סביר, עם זאת, שאלה יהיו שתיים מתוך מספר רב של פונקציות שיוטמעו במערכת לטובת כלל היצרנים.

מצד שני, הונדה ויונדאי הם שניים מתוך שבעה יצרנים שלגביהם הכריזה המתחרה, אפל, על שיתוף פעולה שבמסגרתו יותקנו אצלן מערכות ההפעלה CarPlay, עם ממשק דומה לממשק של ה-iPhone. ממשק זה מאפשר לבחור שיר, להתקשר לאיש קשר או לקבוע יעד GPS באמצעות פקדים קוליים או כפתורים גדולים וצבעוניים על מסך המגע.

שתי ענקיות הטכנולוגיה צריכות להתמודד עם הבעיה הגדולה ביותר של טלפונים חכמים ונהיגה – שהיא עצם השימוש בהם אשר גורם להסחת דעת חמורה ולתאונות רבות.
אלא שהן, מצידן, כנראה לא יכולות להסתפק רק במערכות הפעלה "מוקרנות", וגוגל כבר הכריזה בין השורות שהצעד הבא מבחינתה יהיה חדירה עמוקה יותר אל תוך המכונית, אשר תהפוך אותה למכשיר נייד נוסף.

The post גוגל עושה גל appeared first on TheCar.

לפני כשנתיים, ביולי 2012, נהג נ' בכביש מספר 70 מכיוון צפון לדרום. באזור כפר יאסיף עמדה ניידת משטרה ובה שני מתנדבים, כאשר אחד מהם חשב שראה את נ' מדבר בטלפון נייד בזמן הנהיגה.

כך תיאר המתנדב את מה שאירע: "לפתע ראיתי את הנהג נוהג ברכב… כשהוא אוחז בידו הימנית מול פניו טלפון נייד בצבע שחור. נסעתי אחריו, תוך שמירה על קשר מתמיד עם הרכב עד עצירתו". המתנדב דחה את טענותיו של נ', לפיהן כלל לא אחז בטלפון, ורשם לו דו"ח בגין דיבור בטלפון נייד בזמן הנהיגה.

נ' סירב להשלים עם הדו"ח שקיבל, וביקש להישפט. בבית המשפט לתעבורה בעכו הציג את פירוט השיחות של הטלפון הנייד, והוכיח כי בשעה שבה עצרו אותו המתנדבים לא נרשמו שיחות טלפון. השופט יעקב בכר מצא כי "גרסתו של המתנדב אינה נתמכת בגרסתו של המתנדב הנוסף אשר היה יחד עמו ברכב, ולעומת זאת גרסת הנאשם נתמכת בחלקה במסמכים שהוצגו על-ידו במהלך הדיון, ובמיוחד פירוט השיחות". לאור קביעות אלה, זיכה השופט בכר את נ' מאשמת דיבור בטלפון נייד בזמן הנהיגה.

עד כאן, סיפורו של נ' נראה כמו דוגמה (נדירה) לניצחון של האזרח הקטן במאבקו נגד הממסד. אלא שבמקום לזכות את נ' מכל אשמה, השופט בכר נענה לבקשת התביעה המשטרתית, והרשיע את הנהג בעבירה של אי-אחיזת הגה בשתי ידיים.

מתברר שכבר כאשר נעצר על-ידי שני המתנדבים, הציג נ' בפניהם פתק ובו רשימת קניות. כפי שנרשם בדו"ח, נ' הסביר למתנדבים כי "אני לא החזקתי טלפון ביד, אלא פתק קניות. אתה (המתנדב) זקוק לבדיקת עיניים, (ו)תרשום שהשוטר שלידך לא ראה את העבירה". בחקירתו הנגדית במשפט, חזר נ' על טענתו בעניין פתק הקניות: "עשיתי רשימה בבית לקניות… הסתכלתי על הרשימה… אמרתי לו (למתנדב) שלא דיברתי, ושהחזקתי פתק".

בנמקו את ההחלטה להרשיע את נ', כותב השופט בכר כי "אי-אחיזת ההגה בשתי ידיים לצורך עיון בפתק רשימת קניות, יש בכך פוטנציאל לסיכון תעבורתי ולהיסח הדעת והוא אסור על-פי דיני התעבורה… יש מקום להיעתר לבקשת המאשימה (התביעה) ולהרשיעו בעבירה של אי-אחיזת הגה בשתי ידיים". בעוד כשלושה חודשים ישובו הצדדים וייפגשו באולמו של השופט הבכר, כדי לדון בעונשו של נ'.

השופט בכר כמובן צודק: ראוי ומומלץ לאחוז בהגה בשתי ידיים בכל עת, וקריאת פתק – או כל חומר קריאה אחר – גורמת להיסח דעת מסוכן. אולם, האם קיים אינטרס ציבורי בניהול משפט פלילי נגד נהג שהחזיק בידו בפתק קניות? סעיף 34 י"ז לחוק העונשין קובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך". סייג זה לאחריות הפלילית, הנקרא "זוטי דברים", חל בעניינו של נ' – וחבל שהשופט בכר בחר להתעלם ממנו.

למעשה, נראה שהחלטתו של השופט בכר להרשיע את נ' בעבירת אי-אחיזת הגה בשתי ידיים נועדה להשיג מטרה אחת בלבד: להפיס את דעת התביעה המשטרתית, שנאלצה לצפות בזיכויו של הנהג מעבירת דיבור בטלפון נייד בזמן הנהיגה.

The post גרסת הצדק המוזרה של בית המשפט לתעבורה בעכו appeared first on TheCar.