הסחות דעת בעת נהיגה קשורות בדרך כזאת או אחרת כמעט ל-100% מתאונות הדרכים בעולם, והשימוש בטלפונים ניידים חכמים גורם בשנים האחרונות לזינוק במספר התאונות והנפגעים. מצד שני, רוב אזרחי העולם – ובכלל זה גם רוב הנהגים בעולם – מכורים לטלפונים החכמים שלהם. ענקית הטכנולוגיה גוגל היא אחת מאלה שנהנות מכך יותר מכולם, ובאופן טבעי היא מעוניינת ש'אנדרואיד אוטו' תהיה האפליקציה שתשלוט בשוק האפליקציות שמתכללות את חוויית הבידור בתוך הרכב. זאת, אגב, במקביל וללא קשר למערכת Android Automotive OS שהיא מערכת הפעלה למערכות מולטימדיה ברכב.

במטרה לחבר בין חוויית השימוש בטלפון החכם לבין הנהיגה והשהיה במכונית, וכביכול גם כדי להפחית את הסחת הדעת, השיקה גוגל בחודש מרץ 2015 את הגרסה המסחרית הראשונה של 'אנדרואיד אוטו', שהיא אפליקציה שמשקפת עת הנעשה בטלפון הנייד על מערכת מולטימדיה ברכב. מאז, לדברי אנשי גוגל, הותאמה האפליקציה שלהם לשימוש ביותר מ-500 דגמי מכוניות מתוצרת כ-50 מותגי רכב שונים (או להיפך: יצרניות הרכב התאימו את המערכות שלהן לאנדרואיד…).

הלילה (ג') החלה גוגל לחלק למשתמשי אנדרואיד אוטו את הגרסה המעודכנת של האפליקציה, אשר הושקה במהדורה מוגבלת, לצרכי ניסוי ובדיקה, כבר בחודש מאי השנה. לדברי אנשי גוגל, כלל משתמשי אנדרואיד אוטו יקבלו את העיצוב החדש "במהלך השבועות הקרובים". בעת השקת גרסת הבטא, בחודש מאי, אמרו אנשי גוגל שהממשק החדש נועד "לעזור לך לעלות את האפליקציה במהירות רבה יותר, להציג מידע שימושי כבר במבט חטוף, ולפשט משימות נפוצות תוך כדי נהיגה". פילוסופיה זאת באה לידי ביטוי, למשל, בעת ההפעלה הראשונית של האפליקציה עם התנעת המכונית – כאשר אנדרואיד אוטו מציג את מה שמוצג באותו רגע בטלפון, למשל המשך השימוש בנגן המדיה או באפליקציית הניווט.

הלחצן השמאלי תחתון בממשק המעוצב-מחדש פותח את 'מפעיל האפליקציות', שם אפשר למצוא את היישומים הנפוצים ביותר כשהם מופיעים בשורה העליונה. כמה מן הסמלים מציגים תג של Google Assistant ולחיצה עליהם מפעילה הת "העוזרת האישית" שמספרת לנהג על הלו"ז בלוח השנה, מקריאה חדשות או מתארת את מזג האוויר. סרגל הניווט עוצב מחדש כדי להקל על השליטה באפליקציות. למשל אפשר להשהות, לנגן או לדלג על רצועות שירים באפליקציית המוסיקה המועדפת – בלחיצה מן הסרגל.

רובנו אמנם משתמשים ב'וויז' (וצריך לראות איך זה מתממשק כעת) אבל אנשי גוגל מספרים שכדי להתחיל ניווט חדש באפליקציית הניווט שלהם יש להקיש על מיקום שמוצע על-ידי גוגל (שמן הסתם יודע לאן פנינו מועדות) או באמצעות ההפעלה הקולית. הממשק, לדבריהם, מאפשר למשתמש לשלוט על מספר אפליקציות, להריץ מחדש פודקאסט או לענות לשיחות טלפון נכנסות – הכל על גבי מסך אחד. אפשר גם לשלוט ביישומים שלך, כולל אלה שרצים ברקע, בלחיצה אחת.

"מרכז הודעות" מעוצב מחדש מציג שיחות, הודעות והתראות אחרונות, ובפינה השמאלית התחתונה יש כפתור התראה חדש לכל השיחות, ההודעות וההתראות האחרונות שהתקבלו. אפשר גם ללחוץ לחיצה ארוכה על כפתור המיקרופון שעל ההגה (במכוניות שיש כפתור כזה) או על לחצן המיקרופון בתצוגה כדי להפעיל את העוזרת האישית ובאמצעותה לבצע שיחות, לשלוח הודעות ולקרוא את ההתראות שהתקבלו.

The post גוגל השיקה עיצוב מחודש לאנדרואיד אוטו appeared first on TheCar.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים קיימה אתמול (ג') מסיבת עיתונאים שבה נחשפו המלצותיה של ועדה "ציבורית" אשר מונתה כדי "למגר שימוש בטלפונים סלולריים בעת נהיגה". ובמקום "להעתיק ולהדביק" את ההודעה לעיתונות משולבים כאן, לשיפוטכם, קטעים רלבנטיים, וכן קישור לדוח הוועדה.

במסיבת העיתונאים נחשפו הדו"ח המסכם של הוועדה וכן "תוכנית" של הרשות להפחתת השימוש בטלפונים בזמן נהיגה, אשר למעט מילים נבובות אין בה כל תוכנית מעשית. יותר מכל נחשף אופי פעולה "חפיפניקי" של ראשי הרשות, שמדגים מדוע היא לא מצליחה למצב את עצמה כגוף מקצועי שמוביל את הבטיחות בדרכים בישראל. לנוכח ההתנהלות הזאת ניצב כעת סימן שאלה מהותי אודות עצם הצורך בקיום הגוף הזה בהרכבו ובמתכונתו הנוכחיים.

הטיפול בבעיית השימוש בטלפונים סלולריים בעת נהיגה מובן מאליו, היות שמחקרים רבים מוכיחים שכל סוג של "הסחת דעת" בעת נהיגה מגדיל את ההסתברות לתאונה. מוסדות מחקר וגופי בטיחות בכל העולם מתאמצים להתמודד עם התופעה הזאת ולמצוא לה פתרונות, וגם לרשות הלאומית צריכה להיות מחלקת מחקר שאמורה הייתה לקבל הנחיה להתמקד בנושא הזה. למעשה, הרשות אמורה הייתה לקדם את מניעת השימוש בטלפונים באופן קבוע ושוטף כחלק אינטגרלי מפעילותה.
אלא שבמקום להשתמש ביכולות המקצועיות שאמורות להיות מובנות ברשות בחר היו"ר שלה, גיורא רום, למנות ועדה בראשות האלוף במילואים נמרוד שפר, ולקבץ אליה ארבעה מתנדבים אשר לא עוסקים בתחום הבטיחות בדרכים בחיי היום יום שלהם.

כצפוי, הוועדה מצאה שאי אפשר אמנם להפסיק את השימוש בטלפונים סלולריים בעת נהיגה, וגם שאין נתונים מחקריים שמהם אפשר להסיק מה בדיוק רמת המסוכנות של טלפונים, אבל שזאת לא סיבה שלא להמליץ להחמיר באופן משמעותי את הענישה כלפי נהגים. מיותר לציין שהוועדה לא הציגה עבודה שביצעה כדי לאמוד את העלות-תועלת של ענישה כזאת, כלומר מה המשאבים הנדרשים לאכיפה ומשמעויות הענישה לעומת צפי לצמצום תאונות או נפגעים.

חלק מהמלצות הוועדה, אם ייושמו, עלולות לגרום יותר נזק מאשר תועלת, ולכן חשוב לחקור את הדרך שבאמצעותה הוסקו המסקנות שפורסמו. כך, למשל, הוועדה ממליצה לאסור לחלוטין על שימוש בטלפונים סלולריים – כולל דיבור – על נהגי אוטובוסים ורכב כבד. ייתכן שזאת המלצה הגיונית, ייתכן שלא, אבל גם בתחום זה אין רמז לבחינת העלות-תועלת של ההמלצה. למשל, אין כל סימן שהוועדה דנה או בחנה את המשמעויות המעשיות של ההמלצה על המערך הלוגיסטי ועל צי הרכב הכבד בישראל, ואין גם רמז אודות הדרך שבה התקבלה ההמלצה או מה היכולת המקצועית של חברי הוועדה להחליט החלטה שכזאת. הטיעון היחיד שמגבה לכאורה איסור כזה הוא שכלי רכב ציבורי וכבד מעורבים ביותר תאונות קשות וקטלניות יחסית לחלקם בצי הרכב, אלא שנתונים אלה לא קשורים לשימוש בטלפונים.

עוד ממליצה הוועדה להטיל על נהגים קנסות בסך 4,500 ש"ח ואף לשלול מהם את רישיון הנהיגה, וזה, כמובן, גם מה שתפס את הכותרות של כלי תקשורת שמורגלים בקשר פאבלובי בין "תאונות" לבין "ענישה". כאמור, הוועדה לא פרסמה אף נתון שתומך בהמלצה הזאת, וגם לא מסבירה על מה היא מבוססת.

האלוף במיל. שפר, שעמד בראש הוועדה, היה כנה מספיק כדי לפתוח את דבריו ולומר שהוועדה חיפשה, ולא מצאה, נתונים מחקריים מן העולם שמהם אפשר להבין עד כמה שימוש בטלפונים סלולריים בעת נהיגה באמת מסוכן, וש"העובדה שאין מחקר שיודע לייצר קשר סיבתי בין שימוש בטלפונים לבין תאונות מנוגד לאינטואיציה שלנו". במילים פשוטות, מה שמקדם החלטות הרות גורל ברשות הלאומית הוא "אינטואיציה" במקום פעולה שמבוססת על חשיבה סדורה ומדעית.

הוועדה כן מצאה מחקר אחד, מבין מאות, שמעריך שההסתברות לתאונה גדלה פי עשרה בעת שימוש בסמארטפון, ותוצאת המחקר הבודד הזה מככבת בהודעה הרשמית של הרשות כאילו שמדובר בממצא מדעי מוחלט שאין עליו עוררין. אלא שסקירת מחקרים שמצורפת לדוח מצטטת מגוון רחב של מסקנות וממצאים אחרים, והמשמעות היא שאנשי הרשות הפילו את העיתונאים בפח עם נתון שאינו בהכרח מדויק. ההתנהלות של הרשות לא מורידה, כמובן, מן האחריות של אותם עיתונאים שנפלו בפח הזה.

לדברי שפר, לאחר שהוועדה קיימה 20 פגישות ושמעה לא מעט גורמים מתחומים שונים (ביניהם דוברת הרשות הלאומית, עיתונאי רכב, היועץ המשפטי של הרשות ומנהל מינהל הכספים ומשאבי האנוש שלה – ג.מ.), החליטו חבריה על שלוש אסטרטגיות לטיפול בבעיה: הפחתת שימוש, שיפור אופן השימוש (מתוך הכרה בכך שמניעה מוחלטת הינה "גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה"), ומציאת דרכים למניעת תאונות.
בהתאמה לכך נחלקות המלצות הוועדה לשלושה תחומים: אמצעים טכנולוגיים, רגולציה חקיקה ואכיפה, וכן חינוך והסברה. לדברי שפר, חלק נכבד מדיוני הוועדה הוקדש לחלק הראשון, ובעיקר לצד הטכנולוגי, מפני ש"הרבה אנשים באו עם הצעות".
בתחום השני, אשר באופן צפוי מראש תפס את כל הכותרות, ועדת שפר ממליצה להחמיר באופן משמעותי את האכיפה, ולהתמקד בעיקר באכיפת איסור הביצוע של קריאה וכתיבה – אלא שבאותה נשימה גם מודה שאין להם מושג כיצד תתבצע אכיפה כזאת בהיעדר פיתרון טכנולוגי מתאים.
בתחום השלישי – חינוך והסברה, ממליצה הוועדה לבצע מהלך שכנראה אי אפשר היה לחשוב עליו לבד: "עריכת קמפיין הסברה להטמעת תפישת הסיכון הכרוך בסמארטפון בנהיגה", ואפילו – לא יאמן – "שילוב נושא השימוש… במסגרת לימודי החינוך התעבורתי במערכת החינוך". אכן, תובנה מרגשת.

חפיף על גבי חפיף

"ועדת שפר" מונתה לתפקידה לפני 11 חודשים בדיוק, וכמעט מיותר לציין שאף מילה מכל הכתוב בדו"ח המסכם שלה לא מחדשת דבר ולא מגלה משהו שלא היה ברור וידוע עוד בפברואר 2016, המועד שבו התמנה גיורא רום ליו"ר הרשות הלאומית.

לאחר הצגת הדו"ח חשפה מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עו"ד רחלי טבת ויזל, את "התוכנית" שגובשה ברשות לאחר שנה שלמה שבה היא מכהנת בתפקידה. במסמך עצמו נכתב שהוא "נייר ראשוני", אולם באותה פסקה ממש נכתב גם ש"הוכנה ברלב"ד תוכנית פעולה".

ומה היא "תוכנית הפעולה"? "הרלב"ד תבחן את החלופות הטכנולוגיות בהמשך למוצג בדוח שפר ותמליץ על הטכנולוגיות המתאימות ביותר… תיערך הסברה לגבי הטכנולוגיות המוצעות, תוך עידוד הציבור לעשות בהן שימוש… סקירת אמצעי האכיפה האסטרטגיים הקיימים כיום בארץ ובעולם לאכיפת עבירות של קריאה וכתיבה בסמארטפון… המלצה למיקוד אכיפה בעבירות הנוגעות לקריאה וכתיבה… קידום חקיקה שתאפשר למשטרה להשתמש בנתוני תעבורת הסמארטפון של נהג רכב המעורב בתאונה…החמרת ענישה (של נהגים)…"

אפשר היה להמשיך עוד ועוד, אבל מה שמאפיין את כל האמור במסמך הזה הוא שלא מדובר בתוכנית קונקרטית אלא בהצהרת כוונות, כלומר שאין כאן קבועי זמן, חלוקת משימות ואחריות, תחקיר וחקר ביצועים. מה שחמור שבעתיים הוא שלתוך ה"אין תוכנית" הזאת משורבבים כבר רעיונות שצפויים להפוך לחקיקה, כזאת שתכביד על הציבור מבלי שניתן להעריך מראש את התועלת שלה.

לדוגמא, ב"תוכנית הפעולה" נכתב שהרשות תפעל כדי לחייב את כל כלי הרכב הכבדים במערכות ניטור נהיגה, וזאת לאחר ששפר עצמו הודה במסיבת העיתונאים שהוועדה לא מצאה אף מחקר שתומך בדרישה כזאת, ולא העריכה או הציגה את העלות-תועלת שלה.

חשוב להדגיש שההצבה של תוכנית "חפיף" על בסיס דוח "חפיף" לא מתקנת את העיוות הראשוני אלא רק מחריפה אותו. אם המסקנות המקוריות לא היו נכונות, וזה החשש הגדול במקרה זה, הרי שתוכנית שמבוססת על המלצות שגויות תפנה משאבים שיכולים היו להועיל אל מחוזות שבהם הם יזיקו.

טבת-ויזל מטעה את הציבור כאשר היא אומרת ש"מדובר בוועדה הציבורית הראשונה בישראל שבחנה לעומק את נושא הסמארטפונים והשפעתם על מצב הבטיחות בדרכים בישראל", וזאת מן הטעם הפשוט שלא מדובר בוועדה ציבורית אלא דווקא בוועדה פנימית, ושהיא לא פרסמה פרוטוקולים ולא פעלה בשקיפות. נהפוך הוא: בכתב המינוי של הוועדה, שעליו חתומה טבת-ויזל עצמה, נכתב בפירוש: "החל מהיום וכתנאי לכהונתכם כחברי ועדה, נאסר עליכם להתראיין בנושא הוועדה או עבודתה באמצעי התקשורת או בכל פורום אחר… הסכמתכם לשמש כחברי ועדה מהווה הסכמה לתנאי זה".

היות שלא מדובר בגיבוש אסטרטגיה אודות חיסול תוכנית הגרעין האיראנית, אלא בנושא שלמעורבות הציבורית ולמשוב מן הציבור יש חשיבות מכרעת, אי אפשר להבין, ובוודאי שלא להצדיק, את ההתנהלות המחתרתית של המנכ"לית והיו"ר.
בתשובה לשאלה בנושא זה במסיבת העיתונאים טענה טבת-ויזל שהרשות "פרסמה שלושה קולות קוראים" לציבור, אלא שבהיעדר תיעוד לכך אין לקבל את הדברים מבלי לבדוק אותם. אגב, למרות הבטחתו של שפר, ופניה שלנו אל דוברת הרשות, לא קיבלנו עדיין את הפרוטוקולים של הוועדה.

חיסול הרשות

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הוקמה לפני 12 שנים במטרה להוביל את הבטיחות בדרכים בישראל ולהפחית את מספר הנפגעים. שני התפקידים הראשונים של הרשות, כפי שמוגדרים בחזון הארגוני שלה, הם "להוביל את האסטרטגיה הלאומית לבטיחות בדרכים", ו"להוות מרכז מידע לאומי".

כאשר גיורא רום, היו"ר, מחליט למנות צוות מתנדבים כדי שיבצע מטלה שאמורה להיות מטופלת בשגרה על-ידי הצוות המקצועי של הרשות הוא אומר אחת משתיים: או שאין לו אמון ביכולות המקצועיות של עובדי הגוף הזה, או שהוא מצפה לקבל תובנות אחרות מאלה שיספקו לו אנשי המקצוע של הרשות. בשני המקרים התוצאה זהה: לא נותרת הצדקה לקיום הרשות, היות שמשרד התחבורה לא זקוק לרשות כדי למנות "ועדה מקצועית".

נזק מסוג אחד שנגרם על-ידי רום הוא עיכוב בטיפול במה שהוא עצמו זיהה כבעיה. במקום להשתמש באנשי המקצוע  שאמורים לחיות נושא מסוים ולהכיר אותו לעומק, הוא בחר לקחת קבוצת מתנדבים שנאלצה ללמוד אותו מאפס מבלי שיהיה לה כל רקע אודות כל המערכות שמסביב, וכך התבזבזה לכל הפחות שנה שלמה.

הוועדה, כך נכתב בדוח, קיימה 20 פגישות, כלומר שגם בהערכה נדיבה אפשר לומר שאת כל מה שהוועדה ביצעה אפשר היה לדחוס לתוך חודש עבודה אחד, מנוהל היטב, במשרדי הרשות הלאומית, באופן שהיה משתף צוות גדול ובעל ידע נרחב הרבה יותר.

נזק חמור שבעתיים, שגם הוא באחריותו של רום, הוא שהרשות לא בנויה באופן שיכול לטפח ולקיים מאגר ידע שקוף וגלוי בתחום מקצועי ספציפי, למשל השפעת סמארטפונים על נהיגה, ולעסוק בו כדבר שבשגרה כדי להגיע להישגים.
העובדה היא שמנכ"לית הרשות, שכאמור מסיימת כעת שנה שלמה בתפקידה, לא גיבשה עד היום תוכנית פעולה סדורה לטיפול בנושא הנהיגה תחת השפעת סמארטפון. כעת אולי תתחיל עבודת הכנה מקצועית שתארך לכל הפחות שנה נוספת, מפני שוועדת שפר, עם כל הכבוד, לא יכולה הייתה לייצר מוצר טוב ואפקטיבי, וגם לא עשתה זאת.

תוצאת הפעולות של רום, טבת-ויזל ושל שפר היא עבודה חפיפיניקית במקרה הטוב, ומסוכנת במקרה הרע, וזה ניכר לאורך כל תהליך קבלת ההחלטות והביצוע. למשל, לא ברור מדוע נבחרה דווקא קבוצת האנשים שנבחרה ומה הם הערכים המוספים שכל אחד מהם אמור היה להביא איתו. לא ידוע מדוע הצוות לא כלל פסיכולוג ואיש חינוך שיכלו אולי לשפוך אור על שיטות לשינוי התנהגות של נהגים ועל תוכנית הסברה לנוער, וגם לא הוגדרו גבולות גזרה ברורים (למעט הקצבת זמן) לפעולת הוועדה. מה שכן ברור זה שרום וטבת-ויזל הכניסו את שפר למלכודת שגרמה לו לייצר מוצר חלש, מיותר, לא מחדש, ובעיקר תלוש.

היות ש"נהיגה תחת השפעת סלולר" לא עומדת בפני עצמה אי אפשר לטפל בה נקודתית תוך התעלמות מכל הגורמים שמשפיעים עליה ומושפעים ממנה, ואת זה לא יכול לבצע צוות מתנדבים בתוך 6 חודשים. דו"ח שמתיימר להיות מקצועי לא יכול שלא לכלול התייחסות ספציפית לנושאים מהותיים כמו "הסחת הדעת", "Moral hazard", מבנה הטבות המס למערכות בטיחותיות שנהוג בישראל, "מדד הבטיחות" של משרד התחבורה, או להשפעה החיובית או השלילית של מערכות התרעה פאסיביות מסוגה של מובילאיי על נהיגה תחת השפעה.

ייתכן שרום ורחלי-טבת ציפו שהעברת מסר כלשהו לציבור באמצעות "ועדה" בראשות אלוף במילואים יתפוס יותר מקום בכותרות מאשר בדרך אחרת, ואולי היו להם שיקולים אחרים, אבל במבחן התוצאה הם גרמו נזק תדמיתי ומקצועי עצום לרשות הלאומית. היו"ר והמנכ"לית קבעו, למעשה, שאנשי המקצוע שלהם לא מסוגלים להגיע לבדם למסקנה המרעישה שלא חכם להשתמש בטלפון בזמן נהיגה.

The post הרשות הלאומית מציגה: ועדה לחיסול הרשות הלאומית appeared first on TheCar.

מספר תאונות הדרכים שנגרמות בגלל שימוש במכשירים ניידים נמצא במגמת עליה מדאיגה, ובכלל זה גם של הולכי רגל ששקועים בעולם הוירטואלי ולא שמים לב שהם יורדים אל כבישים סואנים.

אנשי חברת הטכנולוגיה ההולנדית 'HIG מערכות תחבורה', אשר עוסקת בפיתוח והתקנת רמזורים ואמצעי בקרת תנועה, שמו לב לכך שהשימוש בטלפונים גורם לכך שמבטם של הולכי רגל בכל הגילאים לא מופנה כיום קדימה אלא כלפי מטה – ובמצב כזה אין סיכוי שהם יבחינו ברמזורים, או אפילו בתנועה שעל הכביש.
הפתרון שלהם: פס של תאורת לד חזקה שמותקן לאורך המדרכה, ובאמצעות סנכרון עם רמזור הולכי הרגל הוא דולק באדום או בירוק.

נראה שפס התאורה אמנם מתאים בעיקר למדינות צפוניות שבהן יש אור רך משלנו, או בשעות ערב ולילה, וגם האפקטיביות שלו עוד צריכה להיבחן לאורך זמן, אבל לכל הפחות אפשר לומר שזהו רעיון מדליק.

מי שלקחה אותו לבדיקה היא מועצת העיר ההולנדית Bodegraven-Reeuwijk שנמצאת בדרום מערב הולנד ובה חיים כ-33 אלף תושבים. החברה, בשיתוף המועצה, הציבו את המערכת בסמוך למעבר חציה בעיר בתקווה שהמשתמשים במכשירים ניידים יבחינו בפס הצבע מתחת לרגליהם רגע לפני שהם יורדים אל הכביש.

לפני שנדלק האור האדום ברמזור מהבהבת רצועת ה-LED מספר פעמים כדי להעצים את ההתרעה הוויזואלית בפני הולכי רגל, ואז, כמו הרמזור הרגיל, היא הופכת מירוקה לאדומה.

המערכת הוצגה בפני העיתונות ההולנדית באמצע השבוע שעבר עם השקת הניסוי ואחד מחברי מועצת העיר, שאחראי לו, אמר ש: "הולכי הרגל משתמשים כיום במכשירים ניידים יותר ויותר בגלל התחזקותן של אפליקציות של מדיה חברתית, משחקים, תכתובות 'ווטצאפ' ומוסיקה, וזה בא על חשבון תשומת הלב שהם מקדישים לתנועה. היות שאנחנו כנראה לא יכולים להפוך את המגמה הזאת אנחנו רוצים לכל הפחות לצמצם את הסיכונים שכרוכים בה".

הצומת שנבחר לניסוי נמצא בקרבת שלושה בתי ספר בעיר, ואם הניסוי יצליח הוא יורחב לצמתים נוספים בעיר. אנשי החברה מדווחים על התעניינות של ערים נוספות מהולנד, ולנוכח ההתעניינות התקשורתית נראה שזה לא עומד להיעצר רק שם.

צילומים: HIG

The post נחצה קו אדום: רמזור מדרכה לעידן הסמארטפון appeared first on TheCar.

הסמארטפון, חלק מרכזי בחיים של כולנו בשנים האחרונות, הוא ללא ספק מכשיר מדהים שהפך את המציאות היומיומית לנוחה יותר.
עם זאת, מן העבר השני, ההתמכרות לאותו מסך מרצד הביאה לעליה מטורפת במספר התאונות שנגרמות כתוצאה מהסחת דעת שכן למרות שבתיאוריה נראה שכולם כבר מבינים עד כמה מסוכן להשתמש בסלולרי בעת נהיגה, בפועל במציאות הרבה יותר מדי נהגים עושים לעצמם הנחות ומשתמשים בטלפון.

לפעמים זה בגלל שהם מחכים לשיחה ש"אי אפשר לדחות" או להודעה מאוד חשובה, לפעמים הם "בדיוק צריכים לתאם משהו", לעיתים על מנת לקבל הכוונה ובמרבית הפעמים סתם כי משעמם להם וזו דרך מצוינת להעביר את הזמן.

מאחר שלכולם כנראה ברור שממש אי אפשר לסמוך על האוחז בהגה, כבר מספר שנים נשאלת השאלה האם למעשה הרשויות או חברות הטכנולוגיה צריכות לעשות מעשה ולמנוע באופן אקטיבי את האפשרות לשימוש בסלולרי או לפחות להגביל גלישת נתונים (מעבר לניווט) בעת תנועה מעל למהירות מסוימת.

עוד ב-TheCar:
חיים ומוות ביד הסמארטפון: עשרות נהרגו ב-2016 בישראל עקב שימוש בסלולרי בעת נהיגה 
זה היה צפוי: התנגש בעץ בזמן ששיחק ב"פוקימון גו" 
היית מעורב בתאונה? ה"ינשוף" יבחן את הטלפון שלך

במשרד התחבורה האמריקאי מתחבטים בנושא, כפי שחשף ב-2012 ריימונד לאהוד, שר התחבורה בממשל אובמה, כבר זמן רב, אך למרות שטכנולוגיה להשבתה חלקית או מלאה של שימוש בסמארטפון בהחלט קיימת ועל אף שמדי שנה, על פי הערכות מתונות, מעל 6,000 אמריקאיים מסיימים את חייהם בתאונות שנגרמות כתוצאה ישירה של שימוש בסלולרי, עד היום אפילו בממשל של המעצמה החזקה בעולם פחדו להתעסק עם תפוח האדמה הלוהט הזה.

גם חברות הטכנולוגיה לא ממהרות לתפוס את תפקיד "המבוגר האחראי" ומסתפקות בהודעות אזהרה שניתנות לעקיפה בקלות כדי לצאת ידי חובה בסגנון "איני הנהג" המוכר מה-Waze.

אבל האם הגיע הזמן שהדבר ישתנה והאם לחברות הטכנולוגיה יש למעשה אחריות למניעת נהיגה מוסחת?
עורך דין מטקסס שהגיש תביעת ענק נגד אפל סבור שהתשובה לכך היא בהחלט "כן" ומאשים את ענקית הטכנולוגיה באחריות עקיפה לתאונת דרכים קטלנית שהתרחשה בעקבות שימוש בסמארטפון בעת נהיגה.

זה קרה בערב חג המולד לפני שנתיים, כאשר משפחת מודיסט נסעה לארוחת חג, ברכב היו ארבעה אנשים – זוג ההורים בת'אני וג'יימס ושתי ילדותיו איזבלה ומוריה.
על אף שערב חג המולד נחשב לאחד הימים המסוכנים בשנה לנהיגה, זה לא מנע מאבי המשפחה שאחז בהגה להתעסק באייפון 6 פלוס החדש שלו ולעשות שימוש באפליקציית הוידאו-צ'אט של פייסבוק (FaceTime) בעת נהיגה בכביש המהיר במהירות של מעל ל-100 קמ"ש.

הבהיה במסך הקטן מנעה מג'יימס להבחין בעומס שגרם להאטה משמעותית של קצב התנועה והוא פגע במהירות תלת ספרתית ברכב שנסע לפניו.

צ'אט הוידאו המשיך לפעול גם בזמן שבני משפחת חולצו מהרכב המרוסק ופונו לבית החולים במצב קשה.
למרות עוצמת הפגיעה הרופאים הצליחו לייצב את מצבם של זוג ההורים ושל בתם הבכורה איזבלה, אך הפציעות של מוריה הקטנה היו קשות יותר ולאחר זמן מה היא מתה מפצעיה.

לדברי עורך הדין המייצג את המשפחה, לאפל יש חלק באחריות לתאונה משום שבאותה תקופה הייתה כבר ברשותה גישה לטכנולוגיה שיודעת לזהות אם המשתמש אוחז בהגה ולמנוע ממנו לעשות שימוש באפליקציות מסיחות דעת בסמארטפון, אך על אף שאפל דאגה לעגן את הפיתוח שלה אצל רשם הפטנטים, מסיבות השמורות עימה היא החליטה לא להתקין את התוכנה במכשיר החדש ביותר שלה באותה העת.

מצד אחד, לכאורה, טענת עורך הדין נשמעת מופרכת בערך כמו שבמקרה של תאונה כתוצאה מנהיגה בשכרות יצרנית האלכוהול תמצא אשמה, אבל מצד שני אולי הגיע הזמן להחליף דיסקט ולדרוש מחברות הטכנולוגיה לקחת אחריות ולמכור מכשירים בטוחים לשימוש בתנאים מגוונים וממש כמו שלא יעלה על הדעת למכור מסור חשמלי שלא מצויד במגן על הלהב שמונע פגיעה בגוף, גם הטלפון הסלולרי חייב להיות מצויד בטכנולוגיה שתמנע שימוש שמסכן את בעליו.

על אף שעל פניו הסיכויים של הפרקליט המשפחתי מטקסס להתמודד מול ענקית הטכנולוגיה מעמק הסיליקון נראים קלושים, צריך לזכור שבארצות הברית הכל יכול לקרות וכבר היו בעבר מקרים בהם אזרחים מהשורה ניצחו תאגידים גדולים והביאו למהפכות צרכניות כמו למשל המקרה של סטלה לייבק שתבעה ב-1992 את מקדונלד'ס לאחר ששפכה על עצמה את הקפה החם שהזמינה.
לייבק, שנכוותה בפלג גופה התחתון בכוויות מדרגה 3, זכתה לפיצויים בסך של למעלה מ-3 מיליון דולרים והביאה לשינויים מרחיקי לכת בהתייחסות לאחריות החברה המשווקת על נזקי גוף, גם במקרה של טעות או שימוש רשלני של התובע.

The post תביעה: אפל אשמה בתאונה משום שלא מנעה אפשרות לשימוש מסיח דעת באייפון appeared first on TheCar.

אחרי שב.מ.וו. הציגה מפתח למכונית בגודל של טלפון, וחכם בדיוק כמותו, וולוו באה ואומרת שמפתח למכונית שקול למעשה למנואלה, קרבורטור, או כל רכיב אחר שחלף מעולמה של המכונית.

מחר, במסגרת 'קונגרס המובייל העולמי' (Mobile World Congress 2016) שייערך השבוע בברצלונה (22-25 בפברואר), תציג וולוו טכנולוגיה פשוטה ככל הנראה, ויחד עם זאת מקורית וחדשנית, ומכל מקום כזאת שטרם הוצגה עד היום על-ידי אף יצרנית רכב אחרת: אפליקציה לטלפון החכם אשר מחליפה לגמרי את מפתחות הרכב.

כבר בשנה הבאה מתכוונת וולוו למכור מכונית סדרתית ראשונה שאותה לא יפתחו ויניעו באמצעות מפתח, כמקובל כיום, אלא מתוך אפליקציה ייעודית על המכשיר הנייד.

למה שאולי נשמע בשמיעה ראשונה כמו גימיק, ומיד מעלה שאלות בנוגע לגניבות רכב וכיוצא באלה, יש משמעויות עצומות לא רק בנוגע לנוחות (ויש שיאמרו דווקא לחוסר הנוחות) של שימוש פרטי במכונית, אלא בעיקר בכל הקשור למכוניות השכרה בכלל, ולמכוניות להשכרה לטווח קצרצר, למכוניות "מאגרי רכב" (שמשמשות חברות וארגונים) ולציי רכב בבעלות שיתופית.

ברגע שהמפתח הפיזי של מכונית נעלם מן העולם, ותחתיו מופצת אפליקציה שיכולה לבצע את כל הפעולות המוכרות לנו היום – החל מפתיחת דלתות ודלת תא מטען, דרך הפעלה מוקדמת לצורך חימום או קירור, התנעת המכונית לקראת נסיעה וכלה בהגבלת כח המנוע עבור נהגים צעירים – הרי שכל הלוגיסטיקות שקשורות בשימוש במכונית (או בכל כלי תחבורה אישית אחר) – הופכות להיות הרבה יותר פשוטות.

כאמור, וולוו מצהירה על כך שהיא תהיה יצרנית הרכב הראשונה בעולם שהופכת אפליקציה לטלפונים חכמים (לאנדרואיד, אפל ו'חלונות') לתחליף מוחלט של מפתח המכונית (אם כי לקוחות שיחפצו בכך יוכלו לקבל במקביל גם מפתחות פיזיים) – אבל כנראה שרק מחר היא תחשוף, במסגרת הקונגרס, את הדרכים המתוכננות על ידה להתגבר על סכנת השימוש ברכב על-ידי מי שלא מורשה לכך.

פריצת מכוניות, כך נדמה, תהפוך ממחר לאחד מענפי הפריצה למחשבים וטלפונים חכמים – אם כי קשה עדיין לומר אם מדובר בעליית מדרגה ברמת התחכום או להיפך.

אחד היתרונות עליהם מצביעים אנשי וולוו הוא שבטלפון אחד אפשר להחזיק צרור שלם, כמעט לא מוגבל בגודלו, של מפתחות רכב, ויתרונות אחרים קשורים לעולמות החשבונאות, הבנקאות וניהול ציי רכב: ה"מפתח" הוא גם ארנק וכרטיס אשראי, גם יומן נסיעות שמסוגל לאגור מידע גיאוגרפי ולתעד זמנים (ומהירויות נסיעה) שבהם נעשה שימוש במכונית (גם לצורך התחשבנות כספית וגם לתיעוד עבירות תנועה), וגם מאפשר להזמין באמצעותו מראש "חלונות זמנים" להשכרת רכב או לקבל מידע אודות זמינות ומיקום של מכוניות להשכרה לטווח קצרצר כמו אלה של 'קאר-טו-גו" למשל.

מרגע שמכונית הוזמנה או הושכרה – בין אם בחברת השכרה 'סטנדרטית' לקראת השכרה של מספר ימים ובין אם בהשכרה לטווח קצרצר (כמו אופניים של 'תל-אופן' בתל-אביב) – נשלח אל האפליקציה שבטלפון החכם של הנהג קוד של מפתח אלקטרוני – ואילו במכונית עצמה ניתן כמובן לשנות את הקוד בכל רגע נתון, למשל בתום כל השכרה.

שיטה זאת מייתרת את הצורך בדלפק שירות של חברת השכרת רכב, היות שכל הפרוצדורות, כולל 'טופסולוגיה' ואפילו צילום המכונית לפני שמתחילים לנהוג בה – יכולות להתבצע מן הטלפון עצמו ולחסוך תורים וזמן המתנה מיותר.

גם האיתור הפיזי של מיקום המכונית פשוט – באמצעות ה-GPS של המכונית ותוכנת הניווט בטלפון.

מבחינה טכנולוגית לא מדובר ב"סיפור גדול", שכן גם כיום מבצע ה"מפתח" את הקשר עם המכונית באמצעות תשדורת רדיו מוצפנת, וזה יוסיף להיות המצב גם בעתיד באמצעות הטלפון, ואילו שיטת ה"כניסה ללא מפתח" או "מפתח חכם" (שבה אין צורך לסובב מפתח במתג התנעה) מכסה כיום דגמים בכל טווחי המחירים – החל, למשל, מיונדאי i10.

"בוולוו אנחנו לא מעוניינים בטכנולוגיה למען הטכנולוגיה", אמר הנריק גרין – סגן נשיא החברה לאסטרטגית מוצר. "טכנולוגיה חדשה צריכה להפוך את החיים של לקוחותינו לקלים יותר ולחסוך להם זמן. צרכי הניידות מתפתחים, וכך גם הציפייה של הלקוחות שלנו לגישה מהירה יותר למכוניות".

וולוו, כמו ב.מ.וו, ג'נרל מוטורס ויצרניות רכב נוספות, החלה לעסוק בתחום ההשכרה הקצרצרה באמצעות חברת שיתוף מכונית, זו שלה נקראת Sunfleet והיא פועלת משדה התעופה של גוטבורג, "עיר הבירה" של וולוו בשבדיה.

את הניסוי המעשי הראשון בטכנולוגיה החדשה תערוך וולוו כבר בקיץ הקרוב על צי המכוניות של 'סאנפליט', ובשנה הבאה היא מתכננת להציע אותה במספר (שטרם פורסם) של מכוניות סדרתיות רגילות.

אנשי וולוו לא שוכחים להזכיר לנו שהם כבר הובילו לא מזמן יוזמה קרובה ברוחה אשר קשורה לפתיחת מכוניות: בשנה שעברה החלו השבדים להפעיל שירות משלוחים חדש שבו מזמין בעל הרכב מוצרים באמצעות המחשב או הטלפון הנייד, ואלה נשלחים על-ידי חברת שליחויות ישירות אל מכוניתו – אשר פותחת לקראת השליח את דלת תא המטען שלה ושם הוא מניח את המוצר שהוזמן.

כאמור, לטובת מי שלא רוצה להיות בין ה"מאמצים החדשים" של טכנולוגיות תציע וולוו גם מפתח פיזי למכוניות שבהן תהיה האופציה החדשה.

The post וולוו מציגה: מכונית בלי מפתח appeared first on TheCar.

כולנו יודעים שחיוג בטלפון נייד או החזקתו ביד בעת נהיגה מסיחים את דעתנו כנהגים וגורמים לתאונות, אבל מה לגבי כל אותן מערכות שנועדו לעקוף את המגבלות החוקיות ולאפשר לנו להתקשקש חופשי בטלפון או לשלוח הודעות טקסט בעת נהיגה?

מחקר חדש שפרסם גוף המחקר של התאחדות הנהגים האמריקנית AAA מגלה את מה שחלקנו טוען מזה כמה וכמה שנים: כל הסחת דעת מן הנהיגה מעלה את הסיכון לתאונה – ומערכות הפעלה קוליות או דיבוריות הן לא בהכרח יותר טובות מהחזקה ידנית של טלפונים ניידים.

אחד הממצאים המפתיעים, אולי גם המפחידים, במחקר החדש הוא שהסחות דעת נפשיות עלולות לסכן את הבטיחות ולהימשך גם 27 שניות לאחר שימוש בהפעלה קולית לצורך חיוג, החלפת תחנה ברדיו או משלוח הודעת טקסט, ובמילים פשוטות מדובר ביותר מחצי דקה שבמהלכה הנהג "עיוור" מבחינה נפשית לנעשה סביבו על הכביש. המשמעות של "עיוורון קוגניטיבי" היא שאדם רואה את המידע שנחוץ לו כדי לקבל החלטה – למשל הצורך לבלום או לסובב את ההגה – אבל המוח לא מעכל את המשמעות של המידע הזה ולכן לא מגיב כפי שהיה מגיב לולא הסחת הדעת.

המחקר החדש הוא החלק השלישי במחקר מתמשך אודות הסחות דעת קוגנטיביות בנהיגה, והוא נערך על-ידי ד"ר דוד סטרייר וד"ר יואל קופר מאוניברסיטת יוטה. השתתפו בו 257 נהגים בגילאי 21-70 אשר נהגו במספר דגמי מכוניות שונים בני שנת הדגם 2015. בנוסף, 65 נהגים בגילאי 21-68 בדקו שלוש מערכות הפעלה שונות של טלפונים חכמים – גוגל "NOW", אפל 'סירי' ומייקרוסופט 'קורטנה', בעת נהיגה במכונית.

אנשי AAA טוענים בפשטות שתוצאות המחקר "מעוררות חששות חדשים ובלתי צפויים בנוגע לשימוש בטלפונים ובמערכות מידע בעת נהיגה ברכב", ובשורה התחתונה שלו מוכיח המחקר שטכנולוגיות חדשות של הפעלה קולית ודיבוריות גורמות להסחת דעת נפשית גם בשעה שידי הנהג מחזיקות בהגה ועיניו נעוצות בכביש שלפניו.

פיטר קיסינג'ר, הנשיא והמנכ"ל של קרן AAA לבטיחות בדרכים, מסכם את הממצאים ואומר שמדובר במסקנות שצפויות להפתיע את רוב הנהגים היות ש"ההשפעות ארוכות הטווח של הסחת הדעת הנפשית מהוות סכנה נסתרת ועמוקה… נהגים עלולים לפספס תמרורי עצור, הולכי רגל או כלי רכב אחרים בזמן שהמוח שלהם עסוק בתפעול מערכות שונות במקום להתרכז במשימת הנהיגה".

כדי להמחיש במה דברים אמורים – אחד הממצאים המפחידים הוא שהעיוורון הקוגניטיבי של נהגים נמשך, כאמור, עד כדי חצי דקה לאחר סיום ביצוע ההנחיה הקולית (ולכך יש להוסיף את משך התפעול עצמו), ובמהלך פרק זמן זה עוברת מכונית מרחק ששקול לשלושה מגרשי פוטבול אמריקני כאשר היא נוסעת במהירות של 40 קמ"ש בלבד.

ממצא זה מטריד מאד מכיוון שהמשמעות שלו היא שגם מי שמפעיל מערכת כלשהיא כאשר הוא עומד ברמזור אדום, ולכאורה לא מסכן אף אחד היות שמכוניתו לא נמצאת בתנועה, עדיין חשוף לעיוורון הקוגנטיבי ברגע שהרמזור מתחלף לירוק והוא מתחיל בנסיעה.
במילים אחרות, אם נהג יוצא לדרך בטווח של כחצי דקה לאחר ששלח הודעת טקסט או החליף תחנה ברדיו באמצעות הפעלה קולית המוח שלו עדיין לא פנוי לגמרי למלאכת הנהיגה, והוא עלול "לפספס" הולך רגל או רוכב אופניים שנמצא ממש לפניו.

תכנון נכון ימנע אסון

החוקרים מצאו שכל מערכות ההפעלה הקולית שנבחנו גורמות להסחת דעת מסוכנת, אבל חלק מהן יותר מסוכנות מאחרות.

במהלך המחקר הם בחנו עשרה דגמי מכוניות חדשות ושלושה מכשירי טלפון חכמים עם מערכות ההפעלה של גוגל, אפל ומייקרוסופט, ובסיכומו דירגו את המערכות בהתאם למספר טעויות הנהיגה שביצעו הנהגים שהשתמשו בהן.

כבר בשני השלבים הקודמים של המחקר אפיינו החוקרים חמש רמות שונות של הסחת דעת קוגנטיבית, כאשר 'קטגוריה 1' היא הרמה המתונה ביותר של הסחת דעת ו'קטגוריה 5' מייצגת את הסחת הדעת המרבית, ומסקנתם הייתה שכבר מרמה 2 ומעלה גורמת הסחת הדעת הנפשית לסיכון בטיחותי בעת נהיגה.

בשני השלבים הקודמים של המחקר נקבע שהסחת דעת נפשית בקטגוריה 1 שקולה להאזנה לרדיו או לספר אודיו, הסחת דעת בקטגוריה 2 שקולה לשיחה בטלפון באמצעות דיבורית, קטגוריה 3 היא שוות ערך לשליחת הודעות טקסט באמצעות "מערכת הפעלה קולית מושלמת", קטגוריה 4 היא הסחת הדעת שנגרמת בעת "עדכון מדיה חברתית בזמן נהיגה", ואילו קטגוריה 5 היא העמסה מרבית של תשומת ליבו של הנהג.
קטגוריה 2 מוגדרת כ"הסחת דעת מתונה", קטגוריה 3 כ"גבוהה" וקטגוריה 4 כ"הסחת דעת גבוהה מאד".

מבין המכוניות שנבחנו, מערכת ההפעלה הקולית של שברולט אקווינוקס דורגה ככזאת שמייצרת הסחת דעת בעוצמה 2.4, והיא המערכת הכי פחות מסוכנת, ולעומת זאת מערכת ההפעלה שמותקנת במאזדה 6 יצרה הסחת דעת ברמה של 4.6 – והיא המסוכנת ביותר בהפרש ניכר.
בין לבין דורגו מערכות ההפעלה הקולית ביונדאי סונטה (3.8), קרייזלר 200C (3.8), ניסאן אלטימה (3.7), פולקסווגן פאסאט (3.5), שברולט מאליבו (3.4), ופורד טאורוס (3.1) – וכולן דורגו ככאלה שמייצרות "הסחת דעת ברמה גבוהה".
לעומתן, המערכות של טויוטה פור-ראנר (2.9), ביואיק להקרוס (2.4) ושברולט אקווינוקס (2.4) מייצרות "הסחת דעת מתונה".

בין מערכות ההפעלה הקולית במכשירי הטלפון החכמים השיגה גוגל את התוצאה הכי פחות גרועה – עם דירוג הסחת דעת ברמה 3.0, ואילו מערכות ההפעלה 'סירי' של אפל ו'קורטנה' של מייקרוסופט קיבלו דירוגים של 3.4 ו-3.8.
משלוח הודעות טקסט באמצעות הטלפונים החכמים הגדילו את רמת הסחת הדעת הנפשית באופן משמעותי: גוגל דורגה כהסחת דעת בעוצמה 3.3, אפל 'סירי' דורגה ברמה 3.7 ומייקרוסופט קורטנה ברמה המאד מסוכנת של 4.1.

מרשל דוני, מנכ"ל ונשיא AAA, קרא למפתחי כל המערכות לשאוף להפחתת הסחת הדעת הנפשית על ידי תכנון מערכות שלא תובעות מן הנהג תשומת לב רבה יותר מאשר האזנה לרדיו.
"בהתחשב בכך שהשפעות הסחת הדעת יכולות להימשך הרבה יותר זמן מאשר אנשים מצפים, ה-AAA מייעץ לנהגים להשתמש במערכות אלה בזהירות בעת נהיגה", אמר דוני.

The post הדיבורית שתהרוג אותך: הסחת הדעת שגורמת לתאונות appeared first on TheCar.