בסוף החודש, כאשר תערוכת המכוניות הבינלאומית של צפון אמריקה לשנת 2019 תסגור את שעריה, יסתיים עידן הקרח שהחל לפני 30 שנים. 'תערוכת דטרויט' – אשר עד לפני אי אילו שנים נחשבה לתערוכת הרכב החשובה ביותר של שוק הרכב הגדול והעשיר ביותר בעולם, לא תתקיים יותר בשבוע השני של חודש ינואר, וקשה למצוא איזה שהוא אדם שפוי שמצטער על כך. תערוכת דטרויט 2020 תתקיים בחודשי הקיץ, וצריך רק לקוות שפרנסי התערוכה יבחרו בתקופה נעימה ולא לוהטת מידי.

קשה להבין מדוע נדרשו פרנסי דטרויט להגיע לשפל כה נמוך מבחינת עניין שיוצרת התערוכה שלהם בשנים האחרונות לפני שהתגברו על העקשנות והעבירו את תערוכת הרכב הקפואה שלהם לקיץ. בשנים האחרונות החליטו לא מעט יצרניות רכב לוותר לגמרי על השתתפות בתערוכות רכב או לכל הפחות לצמצם את הפעילות הזאת למספר קטן של תערוכות, וזאת מכיוון שכיום קל יותר להגיע אל הקהל הרחב, אל התקשורת, ואל מקבלי החלטות בתעשייה גם בלי לגרור אותם להיכלים גדולים אך מרוחקים.

בעשור האחרון השתנתה תעשיית הרכב במידה רבה, והיא עומדת בפני מהפיכה גדולה עוד יותר בשנים הבאות. שוק הרכב הצפון אמריקני נותר אמנם גדול, חשוב ועשיר, אבל מזמן שזה לא שוק הרכב הגדול ביותר בעולם, ועוד הרבה שנים קודם לכן הפסידה תעשיית הרכב האמריקנית את הבכורה הטכנולוגית בתעשיית הרכב. העיר דטרויט ירדה מגדולתה, ואפילו פשטה רגל במובן המילולי וגם המעשי (אם כי בשלוש השנים האחרונות היא עברה תהליך שיקום מעורר השראה). מה שלא השתנה, וכנראה גם לא ישתנה למרות התחממות כדור הארץ, זה שבחודש ינואר פשוט לא כיף להימצא בדטרויט.
מדינת מישיגן היא אמנם המוקד ההיסטורי של תעשיית הרכב האמריקנית, אבל שוק הרכב הגדול והעשיר באמריקה נמצא בקליפורניה, ותערוכות הרכב של לוס אנג'לס וניו-יורק גנבו לדטרויט את ההצגה כאשר יצרניות הרכב החליטו להעביר אליהן את ההשקות של דגמים חשובים. למעשה, כפי שהוכיחה לנו תערוכת האלקטרוניקה CES שנערכה בשבוע שעבר בלאס וגאס, חלק ניכר של החדשות בתעשיית הרכב מגיע בימינו בכלל מגזרת הפיתוחים הטכנולוגיים – ויצרניות הרכב בוחרות במקרים רבים להציג אותם במקומות הרלבנטיים, כלומר בתערוכות של חדשנות טכנולוגית. אגב, אחד החסרונות הגדולים של תערוכת דטרויט עד כה – נוסף כמובן לאווירה האפורה והמדכאת, היה חוסר האפשרות לקיים אירועי נהיגה ותצוגה מחוץ להיכל המחומם של 'קובו', וגם זאת סיבה טובה לעבור לתערוכת קיץ.

האם ההחלטה הדרמטית (והנכונה) של פרנסי תערוכת דטרויט מעידה על כך שכל המודל של תערוכות רכב נמצא בסכנה? האם יצרניות הרכב יעדיפו למצוא דרכים זולות יותר כדי להשיג את ה'באז' שמועיל ליצירת ביקוש לדגמים חדשים? כנראה שלא. גם בעולם הדיגיטלי יש כנראה ערך ליכולת למשש ולהרגיש מוצר כמו מכונית, ובעיקר להשוות בינה לבין כל המתחרות שנאספות למקום תצוגה אחד. וחוצמזה, אם מתייחסים אל תערוכת דטרויט 2019 כאל "שיא השפל" של תפארת העבר – ובוחנים כמה חדשות מגיעות משם למרות הכל – אז כנראה שהקונספט של תערוכת רכב עוד יישאר איתנו לא מעט שנים.

חדשות מהחורף

תערוכת דטרויט 2019, על אף מגבלותיה הברורות, הייתה הבמה להכרזה החשובה של פולקסווגן ופורד אודות כינון "ברית גלובלית" ביניהן. יש אמנם מקום לאכזבה בגלל הפער בין ההכרזה עצמה לבין חרושת השמועות שקדמה לה. אחרי הכל, שתי החברות אפילו לא הודיעו רשמית על היקף שיתוף הפעולה האסטרטגי שצפוי ביניהן בתחום הרכב החשמלי, שלא לדבר על כך שלא נחשפה אף עובדה מפתיעה שלא עלתה לפני כן בדיווח תקשורתי כלשהו. ובכל זאת, במסיבת העיתונאים בדטרויט הם כינו את מערכת היחסים ביניהם "ברית גלובלית", עם דגש על "ברית", וכאשר מדובר בשתי חברות בורסאיות שחייבות לבחור בקפידה כל מילה – כנראה שיש לכך משמעות לא מבוטלת.

עניין חשוב אחר, בעיקר עבור האמריקנים, הוא הפגנות הכח של איגוד פועלי הרכב הקנדי שניצל את תערוכת דטרויט כדי למחות כנגד הפיטורים המאסיביים שמבצעת כעת ג'נרל מוטורס בצפון אמריקה בעיקר כתגובה לצעדים של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בתחומי המסחר והמכסים.

תחושת הבלגאן הזה, שמאפיינת כיום את אמריקה לא רק בתחום הרכב, מורגשת השנה באולמות של היכל קובו בדטרויט יותר מאשר בכל תערוכת רכב שנערכה בשנים האחרונות. מצד אחד, החדשות החשובות ביותר ברמת דגמים חדשים הן אודות כלי הרכב שצורכים ושורפים הכי הרבה בנזין – בהם טנדרים וקרוסאוברים גדולים ו"מכוניות שרירים". מצד שני, חדשות חשובות מגיעות גם מתחום הרכב החשמלי, ביניהן ההודעה של קבוצת פולקסווגן על השקעה של 800 מיליון דולר בהקמת מפעל חדש לייצור רכב חשמלי במדינת טנסי. הקמת מפעל מכאן, פיטורי עובדים משם, הכרזה של נשיא ארה"ב לפיה "קודם כל אמריקה!" ומאידך מי שתומך באמריקנים הם הגרמנים והקוריאנים. אכן, בלגאן גדול.
אגב, פולקסווגן, בשונה לגמרי מן השותפה החדשה שלה, גם מוסיפה להאמין במכונית הסדאן הקלאסית והיא מציגה בדטרויט את מתיחת הפנים של 'פאסאט'.

את שאר החדשות של דטרויט סידרנו פחות או יותר לפי סדר החשיבות שלהן עבור תושבי ישראל, אבל גם בסידור כזה אי אפשר שלא להציב בראש הרשימה את המכונית המלהיבה ביותר מבחינתנו, את כוכבת התערוכה, הלא היא טויוטה סופרה GR. אפשר אמנם להתווכח אם אנחנו מדברים כאן על טויוטה או על ב.מ.וו, או לקחת את זה למחוזות פילוסופיים יותר ולומר שבעידן הבא עלינו לטובה יהיה יותר ויותר קשה לקבוע מה ה-DNA המדויק של כל יצרנית רכב.

מה שיותר חשוב לענייננו כרגע זה שיחד עם ב.מ.וו. טויוטה הצליחה לייצר מכונית מפוסלת היטב, נאה מאד, ובעיקר נאמנה לקונספט של מכונית ספורט דו-מושבית לא מתפשרת עם מנוע אורכי קדמי חזק והנעה אחורית, ושעל החרטום שלה מתנוססים הסמל של טויוטה והפרצוף הגאה של אקיו טויודה, נשיא החברה. אחרי הכל, רגע לפני שהמכוניות האוטונומיות ייקחו מאיתנו את חדוות הנהיגה, מה אפשר לבקש יותר מזה?

פורד אקספלורר, מצידו האחר של העולם, הוא לא רק סמל אמריקני חשוב, לטוב ולרע, אלא גם דגם חשוב למדי בפלח השוק שלו בישראל. פורד ניצלה את הבמה בדטרויט 2019 כדי להציג את הדור השישי שלו, אשר נראה טוב, יוקרתי ומעניין יותר מאי פעם בעבר.
לגרסה הבסיסית של אקספלורר יש הנעה אחורית, אופציה להנעה כפולה קיימת כמובן אבל עולה יותר, ומעתה נוספה גם גרסת שרירים עם תג ST ומנוע V6 מוגדש טורבו בנפח 3 ליטר שמשדר 400 כ"ס. תיבת ההילוכים האוטומטית החדשה של פורד, עם 10 יחסית העברה, מצטרפת לאקספלורר, כמו גם מסך מגע גדול במיוחד, בגודל 10 אינטש, בקוקפיט. כדי לאזן קצת את חגיגת הסוסים הושקה במקביל גם גרסה היברידית של אקספלורר, אם כי תהפוכות המיסוי הירוק שלנו גורמות לה לפספס את הרכבת אצלנו בישראל.

ובזמן שכל העולם מדבר על סגירת ערים מפני דיזלים מזהמים, החמרת תקני זיהום האוויר וחיסכון בדלק – האמריקנים בשלהם: פורד משיקה בדטרויט את אחד המוצרים האייקוניים ביותר שלה – מוסטאנג – במהדורה החזקה ביותר מייצור סדרתי מאז ומעולם. ל'מוסטאנג שלבי GT 500' יש יותר מ-700 כ"ס ממנוע V8 בנפח 5.2 ליטר שמוגדש באמצעות מגדש-על, וזה לא רק מקשה עלינו לכנות את הסוסה הפראית הזאת "מכונית פוני", אלא גם מעורר מחשבות מעניינות אודות זרמים תת קרקעיים מעניינים בתוך המהפכה הגדולה שמתרגשת על תעשיית הרכב.

עבור מי שמיהר להספיד את היומרות הספורטיביות של סובארו מגיעה היצרנית היפנית לדטרויט ומציגה שם את WRX STI S209, עם 341 כ"ס ממנוע הבוקסר המוגדש שלה, בנפח 2.5 ליטר, שעבר שדרוגים שונים בסעפת הפליטה ובניהול המנוע. שיפורים אירודינמיים למרכב וצמיגים רחבים יותר מעניקים למכונית הזאת מראה יותר אגרסיבי וקשוח.
מצד שני, מי שחושב שסובארו חוזרת לשוק מכוניות הסדאן הספורטיביות צריך להרגיע: מדובר במהדורה מיוחדת שממנה ייוצרו ויימכרו באמריקה רק 200 עותקים, כך שלמחפשי המציאות והמכוניות הנדירות כדאי ממש להזדרז.

הזכרנו את פולקסווגן פאסאט, שהיא בין הדגמים הסדרתיים היחידים שרלבנטיים גם אלינו, ונמקם אותה כאן מבחינת סדר החשיבות לשוק הישראלי תוך כדי אזכור העובדה שמנוע ה-2.0 ליטר המוגדש שלה עודכן בגלל דרישות זיהום אוויר ובכל זאת מפיק כעת קצת יותר כח והספק. חישוקי 17 אינטש הם מעתה הסטנדרט הבסיסי של פאסאט בארה"ב.

הדגם הבא, על פי סולם החשיבות לישראלים, היא מכונית הקונספט קיה טלורייד, ולמרות שמעצם ההגדרה זאת לא בדיוק המכונית שקיה תייצר היא בכל זאת בנויה על הפלטפורמה של מכונית קיימת – יונדאי פאלסייד החדשה. זה אומר שמדובר בדגם שנמצא על סף ייצור. אנשי קיה מספרים שטלורייד עוצב ופותח בסדנת העיצוב שלהם בקליפורניה ושהוא ייוצר באופן ייחודי לשוק האמריקני במפעל שלהם בארה"ב.

שני דברים מושכים את העין בקונספט הזה והראשון הוא העיצוב הריבועי שלו, שמוכיח שמעצבי קיה נותרים נאמנים לרעיונות עיצוב (נאים בעיניי) שהובעו על ידם לאורך השנים עם דגמים רבים שלהם, שהמיוחד מביניהם הוא כמובן 'סול'. במקרה הזה מדובר בכלי גדול במיוחד, הגדול ביותר בתולדות כלי הרכב הלא מסחריים של קיה, יש לו שלוש שורות ושמונה מושבים, ולכן למבנה הריבועי שלו יש גם תועלת פונקציונלית.

החלק האחר הוא ההשקעה הטכנולוגית שכוללת מצד אחד דברים מעצבנים כמו מערכת חיישנים שבוחנת את מצבם הבריאותי של יושבי הרכב, ומצד שני דברים מועילים כמו מערכת היברידית שתוצע בעתיד עם מנוע בנפח 3.5 ליטר כדי לחלץ ממנו 400 כ"ס. המנוע הסדרתי של טלורייד הוא V6 בנזין רגיל, שפועל בשיטת מחזור אטקינסון כדי לחסוך בדלק, נפחו 3.8 ליטר, והוא מעביר לגלגלים 291 כ"ס מבעד לתיבת הילוכים אוטומטית עם 8 יחסי העברה.

בין ספינת הדגל של קאדילק – 'אסקלייד', לבין הקרוסאובר הגדול XT5 נותר פער – לפחות במושגים אמריקנים, ולתוכו משחילה כעת קאדילק את XT6 החדש, כלי עם שלוש שורות של מושבים שמונע בארה"ב באמצעות מנוע V6 בנפח 3.6 ליטר שמספק 310 כוחות סוס. כמצופה מקאדילק כולל הכלי החדש הזה את כל מה שיש לג'נרל מוטורס להציע מבחינת אלקטרוניקה אוטומוטיבית ובידורית, וזה כולל אפילו מערכת לראיית לילה. לא ברור עד כמה מדובר בכלי רלבנטי אלינו, אבל בסופו של יום כנראה שהכל יסתכם בכדאיות שתנבע מן המחיר.

ולסיום, שהרי אחרי הכל מדובר בתערוכה אמריקנית שממוקדת באמריקה תחילה, את תואר "משאית השנה" בארה"ב קטפה ראם שמשיקה צמד טנדרים חדש, או מחודש, עם מנוע הטורבו-דיזל שישה צילינדרים בשורה בנפח 6.7 ליטר מתוצרת קאמינס. אנשי ראם מבטיחים יכולת עבירות גבוהה בשטחים קשים, מומנט מכובד מאד של המנוע וכושר גרירה רב במיוחד.

The post החורף נגמר: לא עוד הסיוט של תערוכת דטרויט appeared first on TheCar.

טויוטה משתמשת דווקא בתערוכת דטרויט כדי לחשוף באופן פומבי את אחת המכוניות שכולנו ממתינים להן מזה לא מעט שנים: דור חמישי ל'סופרה'. הבחירה בדטרויט לא ממש טבעית עבור מכונית שפותחה בשיתוף פעולה עם ב.מ.וו, תיוצר באוסטריה ותימכר תחילה ביפן, אבל כנראה שאי אפשר להתווכח עם השוק המשמעותי ביותר עבור מכוניות מסוג זה.

מכל מקום, הייצור של הדור הרביעי של 'סופרה' הופסק בשנת 2002, ואפשר לומר שהחזרת המותג והקונספט הזה לחיים מתרחשת בזכותו של נשיא טויוטה, אקיו טויודה, שנהג במכונית הקודמת על המסלול בנורבורגרינג, גרמניה, ודחף את החברה לשוב ולייצר מכונית דגל ספורטיבית.

סופרה דור חמישי פותחה כפרויקט משותף עם ב.מ.וו, אשר תשיק על אותה פלטפורמה את הדור הבא של Z3, והיא מונעת באמצעות מנועים שיסופקו על-ידי הגרמנים ואשר – לטענת היפנים – הותאמו במיוחד למאפיינים של המכונית הזאת. סופרה שומרת על תצורת ההנעה הקלאסית של מנוע אורכי קדמי עם הנעה אחורית, אבל אל המנוע ה"קלאסי" של המכונית הזאת – 6 צילינדרי בשורה, נוסף בדור הזה גם מנוע אורכי עם 4 צילינדרים.
שני המנועים מוגדשי טורבו, נפחו של מנוע ה-6 צילינדרים הוא 3.0 ליטר והוא מספק 340 כ"ס ו-51 קג"מ של מומנט, ואילו מנוע ה-4 צילינדרים, שנפחו 2.0 ליטר, מוצע בשתי רמות הספק, של-258 כ"ס (40.8 קג"מ) ו-197 כ"ס (32.6 קג"מ). כל המנועים מחוברים לתיבת הילוכים אוטומטית עם 8 יחסי העברה. נתונים אלה מעט יותר טובים מנתוניה של פורשה 718 קאימן, שמתחרה באותה נישה, בגזרת הכח (מומנט) וחלשים ב-10 כ"ס בגזרת ההספק.

נוסף לכל האלקטרוניקה המודרנית, שאת השפעתה אפשר להחליש בלחיצת כפתור, סופרה מצוידת כסטנדרט במה שהיפנים מכנים "דיפרנציאל אקטיבי", שנועד לשפר את היכולות הדינמיות בתוך פניות, והוא מבוסס על מצמד רב דסקיות נשלט אלקטרונית שפעולתו מתואמת עם מערכת בקרת היציבות. המצמד מחלק בין 100% ל-0% מכח המנוע בין שני הגלגלים האחוריים, והשפעתו אמורה להיות מורגשת בעיקר בעת תאוצה ביציאה מפניה. האלקטרוניקה כוללת כמובן גם תוכניות נהיגה רגילות וספורטיביות וגם "בקרת שיגור".

עיצוב המכונית נאה במיוחד, ומשלב בתוכו כמה אלמנטים מן המורשת של טויוטה, למשל את מכסה המנוע הארוך ואת גג "הבועה הכפולה" של 2000GT המפורסמת משנות השישים, ואת המבנה הקלאסי של הדור הקודם של 'סופרה'. לדברי היפנים, כאשר הם תכננו את המכונית הם שאפו להגיע ל"יחס הזהב" בין אורך בסיס הגלגלים של המכונית (247 ס"מ) לבין מפתח הגלגלים שלה (159 ס"מ) והעמידו אותו על 1.55. אורך בסיס הגלגלים של סופרה קצר ב-10 ס"מ משמעותיים מזה של GT86, בין השאר כדי לשפר את זריזות התמרון שלה.
למכונית יש מתלי מק-פרסון מלפנים ומתלים רב-חיבוריים מאחור, אורכה הכולל הוא 438 ס"מ, רוחבה 168.5 ס"מ וגובהה 129 ס"מ, והיא מתגלגלת על צמיגי מישלן פיילוט סופר ספורט בקוטר 19 אינטש בחתך 35 לגרסה הבכירה, 18 אינטש בחתך 40 לגרסת ה-258 כ"ס, ו-17 אינטש בחתך 50 לגרסה הבסיסית עם 197 כ"ס.

אנשי טויוטה מספרים שהם הציבו את המנוע במיקום אחורי ככל שיכלו כדי להגיע לחלוקת משקל אופטימלית של 50-50, ויצרו גוף קשיח פי 2.5 מזה של GT86 באמצעות שימוש נרחב יחסית באלומיניום ובפלדה בחוזק מתיחה גבוה, ובהדבקה במקום בריתוכים בכל מקום אפשרי. לדברי היפנים, התוצאה היא מרכב קשיח יותר אפילו מזה של לקסוס LFA שחלקים ממנה עשויים מחומרים מורכבים (סיבי פחמן מחוזקי פלסטיק).
לדברי טויוטה, עיצוב הפנים של סופרה הושפע מזה של מכוניות מרוץ עם מושב בודד, עם לוח מכשירים נמוך שמאפשר שדה ראיה טוב לכל הכיוונים, וריכוז כל המתגים והמנופים לאזורים מוגדרים לטובת נוחות השימוש בהם. בורר ההילוכים, אגב, הינו חשמלי, ובאופן כללי מבוססת מערכת החשמל (ובכלל זה גם מתגי שליטה) על מחסן החלפים של ב.מ.וו.

גלגל ההגה, עם 3 חישורים, מעוצב כמובן בעיצוב ספורטיבי, במרכז חלקו העליו של הדאשבורד מוקם מסך מגע מכובד בגודל 8.8 אינטש, והמושבים מרופדים באלקנטרה. נפח תא המטען – 290 ליטר – גדול מעט מזה של Z3.
טויוטה תתחיל את המכירות של סופרה ביפן, לאחר מכן תשיק אותה בארה"ב, ולאירופה – שם כזכור היא מיוצרת – מוקצות בסך הכל 900 מכוניות, החל מסוף הקיץ הקרוב.

בחזרה למרוץ?

קשה לומר אם ההתלהבות של נשיא טויוטה, אקיו טויודה, מן הנהיגה בדור הקודם של 'סופרה' על מסלול נורברגרינג היא הכח שהניע את יצרנית הרכב העצומה הזאת בחזרה אל עולמות הספורט או שהנרטיב הזה גויס לטובת יחסי ציבור בלבד. מה שבטוח זה שעבור טויוטה לא מדובר בדגם שנועד לייצר הרבה רווחים אלא בעיקר תהילה והזדהות.
לדברי היפנים, הניסויים במכונית החדשה כללו את כל מתארי הנהיגה – על כבישים ציבוריים ועל מסלולי מרוצים, באירופה, ארה"ב ויפן, וזאת השקעה מכובדת עבור מכונית שהיא, בבסיסה, ב.מ.וו. Z3. יחד עם זאת, עבור היפנים זאת גם הזדמנות טובה לרומם את מחלקת המרוצים שלהם, GAZOO, אשר נוסדה בתחילת שנות ה-2000 והופיעה לראשונה במרוץ הסיבולת 24 השעות של נורברגרינג בשנת 2007.

The post טויוטה מציקה לפורשה: 340 כ"ס בסופרה החדשה appeared first on TheCar.