שורה ראשונה תחילה
אם תדביקו על טאנג סמל של יצרנית רכב אמריקנית או קוריאנית כנראה שאף אחד לא ישים לב. למרות שהמחיר שלו גבוה באופן אבסולוטי, כרגע הוא אטרקטיבי באופן יחסי לקרוסאובר בגודל הזה.

מי אתה BYD טאנג?

אחרי ש-ATTO 3 כבש בסערה את טבלת המכירות של רכב חשמלי בישראל וחולל מהומה גם בטבלה הכללית כבר אין עוד צורך להציג את יצרנית הרכב הסינית BYD. עם זאת, לא מזיק להזכיר ש-BYD היא במקור יצרנית סוללות והייתה יצרנית הרכב הראשונה בעולם אשר השיקה מכונית פלאג-אין היברידית. חשוב יותר: זאת יצרנית הרכב הראשונה בעולם שהפסיקה לייצר מכוניות שאין להן מנוע חשמלי וסוללה נטענת.

טאנג הוא קרוסאובר גדול, במונחים ישראלים, והוא מיובא ארצה אך ורק בגרסה חשמלית. מבחינה זאת הוא נמצא בנישה ייחודית כמעט רק לו: יש אמנם קרוסאוברים חשמליים גדולים פיזית, אבל אין כמעט כאלה שמציעים שבעה מקומות ישיבה, בטח ברמת המחיר הזאת.

טאנג "נכח" אמנם בעת ההשקה של BYD בישראל ובאירופה אבל באותה עת BYD עדיין לא קיבלה תקינה אירופאית מלאה. כעת, בדגמי 2023, הוסדר גם עניין זה והכלים מגיעים עם תקינה רגילה וללא מגבלת יבוא או אספקה.
טאנג בנוי על פלטפורמה שהונדסה לאכלס גם מנוע בעירה, כלומר לא על פלטפורמה חשמלית ייעודית, ולכן הוא לא מנצל באופן מיטבי את ה"אריזה" לטובת תא נוסעים מרווח. מצד שני – אנחנו מדברים על קרוסאובר גדול עם בסיס גלגלים ארוך מאד (282 סנטימטרים), כך שמקום לחמישה נוסעים בוודאי לא חסר בו.

הכלי הזה מכוון אל מי שמחפש כלי רכב גדול, מפני שאורכו 487 סנטימטרים, רוחבו 195 סנטימטרים וגובהו 172.5 סנטימטרים. אם המספרים האלה לא ממחישים את מה שצריך לומר במילים אז "זה כלי גדול".

עיצוב, מיצוב

כמו מספר יצרניות רכב סיניות מתקדמות אחרות גם BYD רוכשת את שירותי ההנדסה והעיצוב של בוגרי תעשיית הרכב המערבית, כמו גם רכיבים נחוצים שמיוצרים על-ידי ספקיות המשנה המוכרות. לא מפתיע – לכן – שהעיצוב של טאנג נראה מאד גנרי, שלא לומר שגרתי ומשעמם. לא ניכנס כאן לויכוח אודות מידת החן שקיימת או לא קיימת בקרוסאוברים מעצם קרוסאובריותם. נסתפק בלומר שטאנג הוא יצור נאה למדי שלא גורם לראשים להסתובב אחריו ברחוב בתדהמה.

למען האמת, לפעמים נדמה שאפשר לשים על טאנג את הסמלים של כל אחת מיצרניות הרכב האמריקניות, הקוריאניות ואולי גם היפניות מבלי שמישהו ישים לב למשהו משונה. בשורה תחתונה – מי שחושק בקרוסאובר גדול שנראה מודרני ולא נושא סמל של מותג יוקרה יקבל כאן את מבוקשו. לזכות העיצוב של טאנג צריך לומר שהוא מצליח, במידה רבה, להבליע את הממדים הגדולים של הכלי ולהציג יצור פחות מאיים.

אנחנו נמצאים בתקופה כאוטית מכל מיני בחינות, ובין השאר גם בשוק הרכב בגלל פלישה מאסיבית של יצרניות רכב סיניות שאת חלק משמותיהן קשה לבטא בעברית (ואפילו באנגלית). בתוך כשנתיים יתייצבו אצלנו שני תריסר שמות מותג חדשים ויהיה מאד קשה לתת בהם סימנים, וחלקם מביאים כלי רכב שונים מאלה שמיוצרים על-ידי המותגים הוותיקים והמבוססים, למשל כלים חשמליים מתקדמים.

במציאות כזאת מאד מסובך להעריך היכן תמוצב BYD בשוק הישראלי בעוד 3 או 5 שנים, ואפשר רק לומר בזהירות שכמו לגבי ג'ילי – לראשוניות בשוק, ולמספרי מכירות מכובדים, יהיה ככל הנראה יתרון. לקוחות ילמדו להכיר את הסמל של BYD (במיוחד בזכות מבול דגמים חדשים שצפוי השנה), והוא ייצרב בתודעה לפני שמות מותג חדשים אחרים.

עיצוב פנים, שימושיות

Atto 3, הקרוסאובר הקומפקטי של BYD, מהמם את כל מי שמתיישב בתוכו באמצעות עיצוב ייחודי, שלא לומר "משוגע". טאנג ממש לא כזה אלא אולי הפוך מכך. עיצוב הפנים מאד סולידי, פשוט וברור, והוא משדר נינוחות ורוגע – במידה רבה בזכות שימוש בחומרים שיוצרים אווירה יוקרתית.

המושבים והדלתות מדופנים בעור סינטטי ומעוצבים בהקפדה שאך לפני עשור או שניים אפיינה מכוניות יוקרה, הפלסטיקה הגלויה לעין איכותית (ויש לא מעט ממנה), הקונסולה שבין המושבים הקדמיים מאסיבית ומשובצים עליה מספר כפתורים פיזיים, ומסך המגע המרכזי פחות בולט ומושך תשומת לב ביחס לזה שמותקן באח הקטן.

הארגונומיה שגרתית ובסך הכל טובה, והנהג ימצא את מבוקשו בקלות ועם מעט הסחות דעת. יחד עם זאת, ישנם לא מעט דברים קטנים אך מטרידים שלא עברו בקרת איכות של מומחי ארגונומיה וממשק משתמש. למשל, כלל התאורות (על המסכים השונים ועל הכפתורים הפיזיים) מתעממות כאשר אורות הדרך פועלים (כמתחייב בישראל בין נובמבר למרץ) ואז קשה לקרוא נתונים או להבחין בין כפתורים. חסרים מתגים להפעלת בלימה רגנרטיבית כמו אלה שמאד אהבנו ב-Atto, הכפתורים שעל ההגה מעט מבולגנים ודורשים התעמקות (למשל, בקרת השיוט האקטיבית לא אינטואיטיבית לשימוש), וממשק המשתמש על המסך המרכזי לא מעלף.

תנוחת הישיבה גבוהה ושולטת ושדה הראיה טוב לרוב הכיוונים. את מושב הנהג קל לכוון לתנוחת נהיגה נוחה ויעילה, ושורת המושבים הקדמית מרווחת למדי. כך גם שורת המושבים האמצעית, שאותה אפשר להסיט קדימה ואחורה על גבי מסילה, ויש לה גם פתחי מיזוג ושקעי USB. יש אפילו מערכת לניטור וניקוי האוויר ברכב.

הייחוד של טאנג ביחס לרוב עמיתיו הוא שורת מושבים שלישית, וזאת אכן תספק פתרון למי שחייב להסיע שישה נוסעים יחד איתו. אבל כמו ברוב הקרוסאוברים בגודל הזה (שבנויים על פלטפורמה היברידית) – לא קל להשתחל למושבים האחוריים, המתקפלים. מבוגרים לא יוקירו תודה למארח שלהם כאשר ייאלצו להידחס לשם, וגם ילדים עשויים לריב על מי לא יישב מאחור. צריכים כלי רכב שבאמת יכול להסיע שבעה נוסעים? קנו מיניוואן.

כאשר שורת המושבים האחורית מקופלת מתקבל תא מטען נוח ובנפח רב מאד ושימושי, אם כי שפת ההטענה שלו גבוהה. אם המושבים בשימוש לא נותר הרבה מידי מקום אחסנה.

התנהגות כביש, נוחות

בואו נתחיל בזה שאנחנו מדברים על כלי באורך של כמעט חמישה מטרים ששוקל שתיים וחצי טונות ונתאם את הציפיות שלנו לנתונים האלה. מי שצריך כלי רכב שיודע לספק הנאה מנהיגה על כבישים מפותלים לא מסתכל על קרוסאוברים בכלל, ובוודאי לא על קרוסאוברים חשמליים לשבעה נוסעים.

אז אחרי שהורדנו את זה מן השולחן אפשר לדבר על התנהגות כביש של מוביל נוסעים סולידי ולומר "כל הכבוד". טאנג – כמו רבים מכלי הרכב החשמליים – עושה שימוש במתלים מוקשחים ונוקשים כדי להתמודד עם עודף המשקל, אבל הוא משדר תחושה הרבה יותר קרובה לקרוסאוברים קונבנציונליים דומים לו מאשר לכלי רכב חשמליים מתוצרת יצרניות רכב סיניות אחרות, בלי להזכיר שמות (רמז: סקייוול, איווייז).

טאנג מציג שליטה מכובדת מאד בגלגול הגוף כל עוד שלא מתעקשים לקחת אותו למגבלות, והוא מתגלגל על חישוקי ענק שנעולים בצמיגים באיכות טובה מאד – מה שמסייע לרמת אחיזה טובה מאד.

גם ההיגוי, כמו המתלים, מעט נוקשה ובוודאי חסר תחושה. אבל הוא מדויק, ספיגת המהמורות של המתלים טובה ומדויקת ביחס לקשיחות הכוללת ושיכוך ההחזרה הוא אחד הטובים בקטגוריה הזאת. מערכת הבלימה טובה, מספקת תחושה מדויקת ולא סובלת מתחושת ההחלקה הטיפוסית למערכות רגנרטיביות, אבל חבל שאין אפשרות להשתמש בנוחות בבלימה רגנרטיבית ולחסוך אנרגיה. (יש שני מצבי רגנרציה).

שיכוך המהמורות הקטנות על כבישים עירוניים מחורצים טוב מאד, וזאת למרות הקשיחות, גלגלי הענק (22 אינטש) והחתך הנמוך יחסית של הצמיגים, ואין תחושת התרסקות שקיימת בכמה כלים חשמליים כבדים.

אם מתעלמים מכל מיני רעשים מלאכותיים (או מגבירים את עוצמת השמע של מערכת קול איכותית למדי) מגלים שטאנג מספק שיכוך רעשים טוב, וזה תורם לתחושת הנוחות הכללית – סעיף שבו טאנג קוטף ניקוד גבוה מאד.

מנוע, ביצועים

טאנג מיובא לישראל בשלב זה בגרסה אחת בלבד, עם שני מנועים שמניעים יחד את כל הגלגלים ומורידים לאספלט 518 כוחות סוס לפי דרישה (245 מלפנים, 272 מאחור). נתון המומנט, כמקובל בז'אנר החשמלי, מרשים: כ-70 קג"מ. כמקובל, המהירות המרבית מוגבלת ל-180 קמ"ש, אבל מי שממש רוצה יכול להאיץ את המפלץ הזה מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 4.6 שניות.

אז נכון, עדר הסוסים הזה צריך לסחוב את מאות הקילוגרמים של הסוללה ו-2.5 טונות בסך הכל, ונכון גם שכבר די התרגלנו לכל הטוב של מומנט שמספקים מנועים חשמליים – אבל בשורה תחתונה מתקבלת תחושת כוח מרשימה ויעילה מאד. מה שמרשים במיוחד – כרגיל במכוניות עם המון כוח, זאת נינוחות ונוחות השימוש בכוח הזה במהירויות נמוכות ובנהיגה שגרתית על כבישים ישראלים גדושים.

טווח, טעינה

אין ארוחות חינם, וכאשר רוצים לגלגל במהירות 2.5 טונות לא צריך להתפלא שמד תצרוכת האנרגיה מנפיק נתונים של 40 ואף 50 קילוואט. בנהיגה רגועה אפשר להשיג תצרוכת חשמל של סביב ה-26 קילוואט אבל נדרשים ריסון ושליטה עצמית שלא לשחרר יותר מידי סוסים בבת אחת. בסיכום המבחן צרכנו סדר גודל של 29 קילוואט לקילומטר.

לטאנג יש סוללה עם תכולת אנרגיה מכובדת של 86.4 קילוואט שעה וטווח מוצהר של 400 קילומטרים, ויש מצב שמי שמכיר את הרכב ועבר את שלב ההתלהבות ממנו יוכל להתקרב לנתון הזה. בנהיגת המבחן שלנו – שכללה את כל מצבי הנהיגה – הצלחנו לגרד כ-360 קילומטרים ובחלק מן המקרים התחברנו לזרם על הוואטים האחרונים שבסוללה.

הסוללה תומכת בטעינה בקצב של 170 קילוואט, אבל רוב העמדות המהירות בישראל לא. כאשר התחברנו לאחת כזאת עם מספר חד-ספרתי של אחוזי טעינה נדרשו כ-75 דקות לטעינה מלאה.

באופן מאד משונה, בהתחשב בכך שמדובר בחברה אחות של יצרנית הסוללות השנייה בגודלה בסין, הסוללה הזאת לא תומכת בטעינת AC תלת פאזית. זה אומר שמי שמגיע הביתה עם סוללה ריקה יצטרך הרבה מאז זמן טעינה וסבלנות כדי למלא אותה.

בטיחות, אבזור

טאנג עדיין לא נבחן על-ידי פרויקט Euro-NCAP אבל זה בוודאי יקרה בהמשך השנה. הוא מאובזר בסט די מושלם של מערכות בטיחות ונוחות ובכלל זה בקרת שיוט אקטיבית (שלא ממש מרשימה בביצועיה) וזה אומר גם בלימה אוטונומית והתרעת התנגשות עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים, יש לו התרעת התנגשות בנסיעה לאחור (בלי בלימה אוטונומית), התרעה מפני כניסה לנתיב חסום, התרעת שמירת נתיב (לא אקטיבית), ואין בו מערכת להתרעה מפני שכחת ילדים ברכב. יש מערך מצלמות 360 מעלות יעיל מאד ונוח לשימוש.

כאמור, הוא מוצע בישראל רק ברמת אבזור אחת, וזו כוללת בין השאר, גג פנורמי, פסי נשיאה על הגג, חלונות כהים, ריפודי עור סינטטי, קירור ואוורור למושבים הקדמיים, ומערכת מולטימדיה עם מסך בגודל 12.8 אינטש ו-12 רמקולים. יש גם משטח טעינה לטלפונים ופנסי LED ראשיים, תאורת אווירה בתא הנוסעים וכניסה והתנעה ללא מפתח.

שורה תחתונה

נכון לסוף מרץ 2023 טאנג עולה בישראל 315,500 שקלים וזה מחיר גבוה באופן אבסולוטי ונמוך באופן יחסי. בעולם שהשתגע, אחרי זינוק של כל מחירי המכוניות (בארץ ובעולם) – טאנג מציע תמורה-למחיר טובה ביחס לקרוסאוברים גדולים בכלל, ובפרט ביחס לכל לכלי הרכב החשמליים הגדולים.

The post BYD טאנג במבחן דרכים appeared first on TheCar.