למזלנו יש מי שלא מתייאשים מן הניסיונות למגר את הכיעור ולהעצים את היופי, לסלק את הזיהום ולאפשר לאוויר הים לנקות את הריאות, או לכל הפחות לאפשר לנו תצפית על העולם ממרום הכרמל. כידוע, ככל שמתרחקים מאובייקט ומביטים בו מלמעלה הוא נראה פחות מכוער ויותר נשגב, ומבחינה זאת טוב עשתה עיריית חיפה שהכשירה את "דרך נוף חיפה" – מסלול נסיעה תיירותי לאורך כ-60 קילומטרים אשר מחבר בין 21 נקודות שונות בעיר, ובהן גם מספר מצפורים על רכס הכרמל.

העיריה אף הנפיקה מפה מסודרת שבהנחייתה אפשר לנסוע מנקודה לנקודה, ואנחנו בחרנו להתמקד השבוע בנקודה מספר 15, שהיא אחת הנקודות המעניינות במסלול ולא רק בזכות הנוף שנשקף ממנה.

ברוכים הבאים למצפור מספר 15 שנקרא תצפית 'כבאביר'. המצפור נמצא בתוך גן ציבורי מול מסגד 'מחמוד' אשר נקרא על שם החליף השני של הכת ה'אחמדית', ובלב שכונה שתושביה שייכים לכת זאת. בקומת הקרקע של מסגד מחמוד מוצגת תערוכה קבועה שמתארת את תנועת האחמדיה בארץ ובעולם, ומן המצפור נשקפים נופי הכרמל הירוק והים הכחול.

התנועה האחמדית נוסדה על ידי מירזא ע'ולאם אחמד אל-קאדיאני (1908-1835) במאה ה-19 במדינת פנג'אב שבהודו, והיא נקראת על שם מייסדה. כאשר ע'ולאם הגיע לגיל 40 הוא הכריז שאללה הטיל עליו לחדש פני הדת המוסלמית ולהשליט בעולם צדק ויושר. התורה האחמדית שוללת אלימות במסגרת ג'יהאד ומטיפה לנאורות, שלום ואהבה לאחר, ואחת משתי הסיעות שלה אף מבקשת לכלול בה בנוסף למוסלמים גם יהודים, נוצרים ובני דתות אחרות.

עם זאת, יש שטוענים שהכת הזאת גדלה באמצעות הטפה מיסיונרית ושהופעתה כדת שדוגלת בשלום נועדה לגרום לבני דתות אחרות להמיר את דתם. כך או אחרת, עקרונות התורה האחמדית מחייבים את מאמיניה להיות נאמנים למדינה שבה הם חיים ולמאמינים אסור לעבור על חוקי מדינותיהם. כיום פזורים כ-120 מרכזים של התנועה האחמדית במדינות רבות.

שכונת כבאביר תחומה במערב הכרמל בין נחל עמיק מצפון לנחל שיח מדרום, כשהיא מוקפת בשכונות יהודיות. במקור התקיים כאן כפר ערבי קטן שהוקם במאה ה-19, ובחודש במרץ 1928 הועבר אליה מדמשק, שנשלטה אז על-ידי המנדט הצרפתי, "מרכז המשלחת האחמדית לארצות המזרח-התיכון". מסגד מחמוד הוא מבנה מתומן (בעל שמונה צלעות) שבנוי באופן דומה למבנה מסגד כיפת הסלע שעל הר הבית בירושלים, ושני צריחיו הדקים מזדקרים ומגרדים את השמיים במרום הכרמל. אפשר לבקר במסגד ולסייר בו בחינם, אך בתאום מראש בטלפון 04-8385002.

התצפית מן המצפור מדהימה: תחת הרגליים פרושים חוף זמיר, חוף דדו, תצפית על מסלול ההליכה של נחל שיח (שלאורכו אפשר לרדת ברגל עד לחוף הים), תצפית על בתי הקברות היהודי והנוצרי ואל המבנה היפה של המכון לחקר ימים ואגמים.

כך מגיעים: נוסעים צפונה על כביש 4 לתוך העיר חיפה ועולים לכרמל ממחלף חיפה דרום, דרך רחוב משה פלימן, שכונת רמת אשכול, ואחר כך שדרות מוריה, משם פונים שמאלה לפי השילוט "שכונת כבאביר".

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: אחמדים על הכרמל appeared first on TheCar.

כל עיר בעולם הייתה יכולה להתגאות במקום כמו מפרץ חיפה: הר כרמל מתנשא לרום של יותר מ-300 מטרים וגולש אל הים במדרונות ירוקים ואת מרגלותיו מלכך מצד אחד ים כחול בתוך מפרץ טבעי שפרוש למרחוק, ומצד אחר נשפך אל הים אחד הנחלים שבעבר היה בין הגדולים שבנחלי החוף. מקום כזה יכול היה להיות אחד ממקומות הנופש והתיירות היפים והמושכים בארץ, ובזכות ההיסטוריה המפורסמת שלו אולי אפילו בעולם.

אלא שלאורך חופי ישראל אין עודף במפרצים טבעיים ועל כן נכבש נתח הארי של המפרץ הנהדר הזה בידי נמל חיפה, ואת השטח מכסים רציפי ענק לעגינת אניות ומחסני סחורות גדולים.
בין הנמל לבין הקריות נותר אמנם די מקום כדי לייחד אותו לרווחת הציבור ולשמרו כפנינת טבע, אלא שקוצר הראות הישראלי האופייני, או הנסיבות החפוזות שבהן בנינו כאן מדינה, גרמו לכך שאת מלוא העין תופס כיום מראה מכוער של עשרות מפעלי תעשייה.

אם לא די בעצם קיומם של מפעלים דווקא כאן, מקום שבו הם מחבלים בנוף כה מרהיב, לא מדובר רק במפעלים תמימים ונקיים אלא גם ב"נבחרת" הלא מכובדת של כמה ממפעלי התעשייה המזהמים ביותר בארץ.

כמה מן המפעלים האלה הקיאו במשך עשרות שנים שפכים מזוהמים אל תוך נחל קישון, אשר בימי ילדותי עוד זרמו בו מים זכים כבדולח, רעננים ומלאי חיים, והפכו אותו לתעלת ביוב, ואת המפרץ היפה ביותר בישראל לגוש סירחון ולאסון אקולוגי.

הבוצה והסחי שמילאו את נחל קישון יצרו, למרבה האירוניה, סביבת צלילה "מאתגרת" במיוחד, וכמה מפקדים בשייטת 13 המהוללת שלנו, אשר ודאי הצטיינו באומץ לב אבל לא הרחיבו את דעתם בקריאה על נושאים אקולוגיים ובריאותיים, הפכו את הנחל המזוהם למתקן אימונים.

לוחמים בשייטת, מן המובחרים שבנערי ישראל, לא היססו להיענות לפקודות שהונחתו עליהם והתאמנו בתוך הזוהמה במשך שנים לא מעטות, ולימים – באופן ממש לא מפתיע – היו בהם מי שחלו במחלות ממאירות ונפטרו בגללן.

גורלם של נחל קישון ומפרץ חיפה נדון, כך נראה היה, למוות איטי וכואב, וחלק מן הטרגדיה נובע מכך שמי שמשקיף על הנוף המרהיב ממרומי הכרמל, "ההר הירוק כל ימות השנה", יכול לראות רק את היופי ואת השלווה אבל לא את הרעל והזוהמה שנצברים וטמונים מתחת למים.

במדינת ישראל, כמעט מיום הקמתה, פעלו יחידים וארגונים אשר שמו להם למטרה לשמר את הנוף, ואלה אף זכו להצלחות לא מעטות באתרים שונים. המאבק הסביבתי על נחל קישון ומפרץ חיפה החל אמנם באחור ומתנהל בין השאר מול כוחות כלכליים אדירים, אבל בסופו של דבר התעוררו גם גורמים ממשלתיים ועירוניים וחלקם מתאמץ לרפא את האסון שנגרם בגלל גורמים ממשלתיים אחרים.

כמה מאגפי עיריית חיפה, קק״ל והארגונים הירוקים חברו כדי להציל את מה שניתן להצלה, ואת כלל הפעילויות של צמצום הזיהום ושיקום הנחל מרכזת רשות נחל קישון שבה כלולים 32 גופים וארגונים, אלא שלמרבה הצער לא כולם נרתמו לסייע.

בשנת 2001, לפני 15 שנים (!), נחנך בשפך נחל קישון "פארק הקישון", אבל בגלל מחלוקות בין גופים שונים – למשל עם רשות הנמלים – הוא כמעט שלא פותח עד לשנת 2012.
בשנים האחרונות, עם זאת, הוקמה לצד סבך המפעלים, האניות, הרכבות ומחלפי הכבישים מעגנה (מרינה) יפיפה לסירות קטנות ויאכטות פרטיות, ולצידה הוקם פארק מטופח להפליא שנקרא 'פארק הדייג קישון׳.

שמו של המקום מצלצל אמנם כאילו שהוא נועד רק לדייגים אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם: מדובר בפארק גדול שמשתרע על שטח של 33 דונמים ובליבו אגם גדול אשר ניזון ממימיו של נחל קישון, וזהו מקום נפלא לבילוי וטיול לכל המשפחה. לצד הפארק הוכשר מגרש חניה גדול, בין גבעות דשא ירוקות נמתחים בתוכו שבילים ארוכים ורוב הפארק נגיש לבעלי מוגבלויות.

את האגם מקיפים שלל עצי אשל עבי גזע וצמחייה ירוקה שכוללת המון שיחי הרדוף הנחלים ועצי צל רבים. שבילים מוליכים אל פינות ישיבה מוצלות, ובמספר מקומות יכולים מטיילים לנפוש בפיקניק נעים.

כאילו כדי להצדיק את שמו של הפארק, ואולי גם כדי להוכיח שהמים כיום נקיים ומלאי חיים, הוקמו במקום מזחים קטנים לטובת דייגים חובבים, ובמקום שבו ישנם דגים יש גם ציפורים – ואלה מגיעות לכאן במספרים גדולים: בימים אלה של תחילת נדידת החורף אפשר לצפות בקרומורנים גדולים, באגמיות, אנפות ועוד.

פארק קישון הוא טריטוריה חוצנית לאזור התעשייה הרועש והמלוכלך, והדרך אליו עוברת דרך מחוזות הרשע של הזיהום הסביבתי ומוכיחה שיש עוד הרבה מה לעשות כדי להשיב לתושבי חיפה והצפון את בריאותם.

בין שורת מחלפים אדירה שנבנתה כאן בשנים האחרונות הוקצה כביש קטן ונידח, אשר מגניב את המטיילים בדרך נטולת מפגעים אל אתר שנראה כמו פנינה בתוך צדפה קשוחה.
תכניות נוספות להרחבת המעגנה חבויות עדיין במגירות מחלקות התכנון והרישוי, והן שואבות השראה מן הפרויקט המוצלח של נמל תל-אביב ומאחיו הפחות מרשים בנמל יפו.

בינתיים, כאשר מגיעים לסביבה אפשר לבקר גם במעגן הדייג האמיתי, של שפך הקישון, שבו פועלות ספינות ברזל גדולות אשר יוצאות לדייג בים התיכון. מכאן ישנה גם נקודת תצפית שונה ומיוחדת אל עבר אניות הענק שצמודות לרציפי נמל חיפה, פה ושם נפתחות מסעדות דגים קטנות והמקום כולו נראה במגמת פיתוח והתעוררות.

יחד עם זאת, היות שהמחדלים והטעויות שנעשו כאן לאורך השנים היו כל כך דרמטיים ישנה עבודה רבה שנדרשת לביצוע במפרץ חיפה. עצם הביקור במקום, בעיקר של מי שאינו חיפאי או "צפוני" יכול לתרום להעלאת המודעות ולהפעיל לחץ על גורמי הביצוע, מפני שנזקים שנגרמו בידי אנשים יכולים להיות מתוקנים על-ידי בני אדם.

כך מגיעים: פארק הקישון פתוח לקהל ללא תשלום ויש לצידו מקום חניה מרווח. ההגעה לפי מפה או הנחיות לא פשוטה, ולאחר מספר ניסיונות כושלים הצלחתי לאתר את הדרך כאשר נעזרתי באפליקציית 'וויז'.

למי שמתעקש לנווט בעצמו, אם מגיעים מן העיר חיפה יש לעלות ב"גשר פז" על כביש 22 לכיוון הקריות ולרדת לדרך יגאל ידין ממחלף מבוא כרמל. ברמזור יש לפנות שמאלה ואז פעם נוספת שמאלה ברמזור הבא אל מעגן הדייגים. ממשיכים עם הכביש עד למעגן הדייג, שם פונים שמאלה וממשיכים עד לסוף הכביש – משם נכנסים אל רחבת החנייה.
אם מגיעים מצומת יגור ממשיכים על כביש 75 לכיוון צומת 'לב המפרץ' (צומת קישון) ועולים על הגשר לכיוון חיפה.
יורדים לכיוון 'הדר' וממשיכים שמאלה לכיוון כביש 22. מכאן ממשיכים לפי ההוראות הקודמות.

הצעות לפעילויות נוספות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: אל פארק הקישון appeared first on TheCar.

משרד התחבורה מקדם פרויקט חדש: החל מ-2015 תתאפשר עליית נוסעים לכ-20 קווי אוטובוס גם מהדלת האחורית. במשרד התחבורה מתכננים לאפשר את עליית הנוסעים מהדלת האחורית בקווי אוטובוס ראשיים – או "עתירי נוסעים", לפי הגדרת המשרד – בשלושת המטרופולינים הגדולים: תל-אביב, ירושלים וחיפה. מטרת הפרויקט היא שיפור השירות וקיצור זמני הנסיעה, באמצעות קיצור זמני השהייה של האוטובוסים בתחנות ההסעה.

במקביל לשינוי בסדרי עליית הנוסעים, מתכנן משרד התחבורה לקדם מכרזים להצבת מכונות כרטוס ברחבי הארץ, מתוך מטרה לאפשר לנוסעים לרכוש כרטיסי נסיעה חכמים ("רב-קו") ללא צורך להגיע לאחת מתחנות ההנפקה המופעלות כיום. שיטת הנפקת הכרטיסים הנהוגה כיום זוכה לביקורת חריפה מאז החל השימוש בכרטיסי הרב-קו, בסוף העשור הקודם. בנוסף, משרד התחבורה מתכנן לבחון פתרונות שיאפשרו לנוסעים לבצע רכישה ו-"תיקוף" (חיוב בגין נסיעה) באמצעות טלפונים סלולריים.

פרויקט נוסף שאמור לזכות לקידום בשנה הבאה הוא הצבת שילוט אלקטרוני בתחנות נוסעים. השלטים האלקטרוניים, שמוצבים כיום בכמה אלפי תחנות ברחבי הארץ, אמורים לספק מידע בזמן אמת אודות זמני ההגעה של קווי אוטובוס לתחנות. עם זאת, המידע שמוצג בשלטים לעתים אינו עדכני, או שאינו משקף את הזמנים האמיתיים של הגעת הקווים לתחנות. על-פי תוכניות משרד התחבורה, ב-2015 יוצבו כ-650 שלטים נוספים בתחנות הסעה.

מה היה בפיילוט שהיה?
בתחילת מרץ 2013 החל משרד התחבורה בביצוע ניסוי מקדים ("פיילוט") לבחינת השימוש בדלת האחורית בשלושה קווי אוטובוס בתל-אביב (קווי חברת דן 4, 5 ו-104). כשנה לאחר מכן הופסק הניסוי, ללא פרסום הודעה מוקדמת ומבלי שמשרד התחבורה הביא לידיעת הציבור את תוצאות הניסוי. כאשר החל הניסוי בתל-אביב, הסבירו במשרד התחבורה כי עליית נוסעים מהדלת האחורית "תאפשר לנהג לצמצם באופן ניכר את ההתעסקות בתשלום דמי הנסיעה, ולהתמקד בנהיגה".

שר התחבורה, ישראל כץ, אמר דברים דומים במליאת הכנסת, מעט לאחר שהחל הניסוי: "אנחנו עכשיו רוצים להוביל את התחבורה הציבורית למצב, כמו שמקובל במדינות המתוקנות, שניתן יהיה לעלות מכל הדלתות… (זה) דבר שיש לו חשיבות תחבורתית. זה יהיה דומה למה שקורה ברכבת הקלה, שאפשר לעלות מכל דלת וכל אחד וכל אחת יכולים לעלות".

אולם, למרות שבעבר הצהיר משרד התחבורה כי יחייב מפעילים חדשים של קווי שירות לאפשר עלייה מהדלת האחורית, בפועל לא נרשם שינוי בסדרי עליית הנוסעים לאוטובוסים. במכרזים חדשים להפעלת קווי שירות, שפורסמו בשנה האחרונה, נקבע כי התקנת מכשירי תיקוף ("ולידטורים") ליד הדלתות האחוריות באוטובוסים תעשה רק "בכפוף להוראה של המשרד", ורק "במידה ותתאפשר עלייה מכל הדלתות". נוסח הסעיף מלמד שהחובה המתוכננת נזנחה, לפחות בשלב זה.

The post נוסעים באוטובוס? ב-2015 תעלו גם מהדלת האחורית appeared first on TheCar.