"גזר דין מוות". כך מתאר היועץ המשפטי של איגוד יבואני הרכב את סמכות משרד התחבורה לשלול באופן קבוע או זמני רישיון יבוא, במקרה שבו יבואן יבצע עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. "זה גזר דין מוות, אם יבואן רכב נמצא עכשיו עם 3,000 כלי רכב בנמל, והוא לא יכול למכור אותם במשך שלושה חודשים", הסביר היועץ המשפטי של האיגוד בישיבת ועדת הכלכלה לפני כשבועיים.

סמכות משרד התחבורה לשלול רישיון יבוא או להתלותו (להשעות את תוקפו) נכללת בהצעת חוק רישוי שירותים לרכב – הצעת חוק ממשלתית שמהווה את הבסיס החוקי לרפורמה שנועדה להסדיר תחומי רבים בשוק הרכב. אחת ממטרות הרפורמה היא להגביר את התחרותיות בייבוא רכב וכך להוזיל את המכוניות החדשות. למרות שהדיונים בעניין הצעת החוק החלו עוד בימי הכנסת הקודמת, עד עתה לא הסתיימה מלאכת הכנתה לאישור בקריאות שנייה ושלישית.

בין משרדי הממשלה ויבואני הרכב ניטש כעת מאבק בנוגע לסמכות שתוקנה למשרד התחבורה לבטל או להתלות רישיון יבוא בעקבות ביצוע עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. אמנם כבר במהלך הדיונים בכנסת הקודמת נתגלעו חילוקי דעות חריפים בעניין זה, אך קידום הרפורמה בשבועות האחרונים בוועדת הכלכלה מגביר את חששם של היבואנים מפני אישור הסעיף שמקנה למשרד התחבורה את סמכות ביטול הרישיון.

לובינסקי מחזיק רישיון מ-1936
באיגוד יבואני הרכב טוענים שביטול או התליית רישיון יבוא, וזאת לאחר שהרשות להגבלים עסקיים כבר הטילה סנקציה על יבואן שהפר את חוק ההגבלים העסקיים, תהווה עונש כפול שיסכן השקעות שנאמדות במאות מיליוני שקלים. "בחוק ההגבלים העסקיים יש סנקציה שהופעלה נגדו", הסביר היועץ המשפטי של האיגוד, עו"ד אהוד שניידר, "ואז לא מסתפקים בסנקציה הזאת ועלולים להטיל עליו סנקציה נוספת".

עו"ד שניידר ניסה לשכנע את חברי ועדת הכלכלה להגביל את סמכות משרד התחבורה לבטל או להתלות רישיון יבוא, כך שלכל הפחות יידרש פסק דין חלוט של בית משפט, ולא יהיה די בהחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים. "הנושא הזה הוא חסר תקדים בחקיקה הישראלית", טען עו"ד שניידר. "יבואני הרכב, יש להם רישיונות עשרות שנים… לובינסקי מחזיק את הרישיון שלו משנת 1936. מדובר ברישיונות שמושקעים במאות מיליוני שקלים".

במשרדי הממשלה לא התרגשו מדבריו של עו"ד שניידר, והסבירו לחברי הכנסת כי אין כל סיבה להגביל את סמכות משרד התחבורה. "יכול להיות שיבואן השקיע מיליוני שקלים, ויכול להיות שהוא גם עשק את הציבור במיליוני שקלים, כי הוא ניצל את מעמדו לרעה", ענה נציג משרד המשפטים, עו"ד דרור וגשל. "אנחנו חושבים שאין לנו עוד מה לשנות. לדעתנו, הפסקה (שעוסקת בסמכות ביטול או התליית הרישיון, ש.ה) כמו שהיא עכשיו היא בסדר".

עם זאת, עו"ד וגשל ציין כי יתכן ששלילת רישיון יבוא בעקבות קביעה של הממונה על ההגבלים העסקיים, לפיה יבואן עבר על חוק ההגבלים העסקיים, עלולה להיות צעד חמור מדי. "זה נכון שבמקרים כאלה שבהם יש קביעה של הממונה, ויש עדיין ערעור על זה, ביטול מוחלט של הרישיון יכול להיות אקט לא סביר", הסביר עו"ד וגשל, אך הבהיר כי "זה בהחלט בתחום שיקול הדעת של הגורם המנהלי (במשרד התחבורה)".

"המודל הזה אכן חריג"
ועל מה יתבסס שיקול הדעת של משרד התחבורה, בבואו לשלול או להתלות רישיון יבוא? מדבריו של נציג רשות ההגבלים העסקיים, עו"ד יונתן צויקל, עולה כי אפשרות אחת היא יצירת מתאם בין חומרת ההפרה של חוק ההגבלים העסקיים ובין החלטת משרד התחבורה. כך, כאשר הפגיעה בתחרות אינה משמעותית, ראוי שמשרד התחבורה יימנע מלשלול או להתלות רישיון יבוא.

"לפעמים אנחנו מוצאים שלא הייתה פגיעה ממשית בתחרות, ולכן אנחנו מטילים עיצום כספי נמוך", הסביר עו"ד צויקל, "ולפעמים אנחנו יכולים למצוא להפך – שיש פגיעה ניכרת בתחרות, ואז העיצום הכספי יהיה גבוה. הדברים האלה מפורטים ומנומקים, והם יכולים לשמש גם להבניית שיקול הדעת של המנהל (במשרד התחבורה). כמובן, המנהל צריך להביא בחשבון את כל הדברים האלה בבואו להכריע בשאלה שהיא לא שאלה פשוטה של התליית רישיון או ביטולו".

אלא שעצם השימוש בקביעת הממונה על ההגבלים העסקיים כשיקול בהחלטת משרד התחבורה מהווה חריג, שכלל לא ברור אם יזכה לאישור ועדת הכלכלה. "המודל הזה אכן חריג", אמר היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון. "ההתחשבות בהטלת עיצומים כספיים על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים כעילה לביטול ולהתליה על-ידי המנהל במשרד התחבורה היא חריגה".

לפי עו"ד עצמון, נוסח הסעיף – שמקנה את הסמכות הרלוונטית למשרד התחבורה – סוטה מהמקובל. "צריך לקחת בחשבון שרף הראיות ובכלל כל ההליך של הטלת עיצום כספי מאוד שונה במהותו מהליך של הגשת כתב אישום עד לכדי הרשעה", הבהיר עו"ד עצמון. "בדרך כלל הנוסח המקובל בחקיקה הוא התחשבות בהרשעה בעבירה פלילית או הגשת כתב אישום".

The post יבואני הרכב מפחדים מסמכות משרד התחבורה להטיל "גזר דין מוות" appeared first on TheCar.

שנתיים וחצי אחרי ששר התחבורה, ישראל כץ, הבטיח להוזיל בעשרות אחוזים את מחירי המכוניות החדשות, הטיפול במוסכים וחלקי החילוף, חוזרת ועדת הכלכלה של הכנסת לדון ברפורמת התחרותיות בשוק הרכב. בעוד כשבועיים תדון הוועדה ברפורמת התחרותיות של משרד התחבורה, ועל-פי הערכות של בכירים במשרד, אישור הרפורמה – שמקודמת באמצעות הצעת חוק ממשלתית – לא ידרוש מספר רב של דיונים בוועדה, שכן מרבית סעיפיה אושרו עוד בכנסת הקודמת.

"הרפורמה הנוכחית… נותנת מענה מלא לכשלים העיקריים בענף הרכב", הצהיר מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, בדיון שערכה ועדת הכלכלה בעניין הרפורמה בקיץ האחרון. "אנחנו רוצים להכניס יותר שחקנים למגרש הזה. ככל שנכניס שחקנים נוספים המחירים ירדו, (ו)התחרות תעלה".

דבריו של יצחקי מגיעים בעקבות הבטחות מפורשות של השר כץ, שהצהיר בעבר כי הרפורמה המוצעת תביא להוזלות משמעותיות בכל ענפי שוק הרכב. "אני נחוש לקדם את התחרות בענף הרכב במטרה להוזיל את מחירי הרכב לצרכן ולאפשר לכל אזרח ליהנות ממגוון רחב יותר של כלי רכב", הבטיח השר באפריל 2013. "אני משוכנע כי הרפורמה תוזיל את מחירי הרכב וחלפיו ב-20% לפחות, דבר שיוזיל את יוקר המחיה כמעט לכל משפחה בישראל".

"המיסוי הוא גבוה מדי"
לא כולם שותפים לאופטימיות של שר התחבורה ומנכ"ל משרדו. רבים בשוק הרכב סבורים כי ללא הפחתת מס הקנייה שמוטל על מכוניות חדשות, אי אפשר להוזיל באופן משמעותי את המכוניות החדשות. דו"ח שהוגש לאגף התקציבים במשרד האוצר ב-2012 קבע כי "מחירי הרכב החדש בישראל גבוהים בעיקר בשל מרכי המיסוי המהותי", וגם השר כץ הבהיר בעבר כי "ביבוא הרכב, המיסוי הוא גבוה מדי".

גם יבואני רכב תהו מה מקור ההבטחות האופטימיות של השר כץ. יבואן בכיר ציין בעבר כי גם בתרחיש בלתי סביר שבו יחליטו כל היבואניות להימנע מלהרוויח, לא ניתן יהיה להפחית את מחירי המכוניות החדשות ב-20%. עדות לכך מצא אותו יבואן בדו"חות הכספיים של יבואניות רכב שנסחרות בבורסה, ומהם אפשר ללמוד כי שולי הרווח של היבואנים אינם מגיעים לשיעור ההוזלה שהובטח על-ידי שר התחבורה ופקידי משרדו.

בנוסף, יש מי שסבורים כי הרפורמה של משרד התחבורה תוביל דווקא לייקור חלק מהשירותים בענף הרכב, וזאת כתוצאה מיצירת מנגנון מסורבל של ביורוקרטיה ורגולציה. יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת הקודמת, חבר הכנסת לשעבר אבישי ברוורמן, הביע חשש מפני כך "(ש)נגיע למצב שמתוך הרצון ליצור חוק שיביא להורדת מחירים ותחרות, ניצור איזו מפלצת עם עודף בירוקרטיה שבסוף יפגע בתחרות. אם זה יקרה, הצרכן ישלם".

דברים דומים אמרה רק לאחרונה היועצת המשפטית של איגוד המוסכים, עו"ד אינגריד הר-אבן. "החוק הזה, מרוב שהוא ארוך ומסורבל, בסופו של דבר הוא מגלם תוספת רגולציה ולא הפחתת רגולציה", הסבירה עו"ד הר-אבן, "בעצם אנחנו לא מגלמים פה הפחתת ביורוקרטיה אלא ריבויה".

אגב, גם במשרד התחבורה מודים כיום כי התחרות המוגבלת בחלק מהענפים בשוק הרכב נובעת מכשלים בהתנהלותו של המשרד ואגפיו השונים, שיוצרים סרבול מיותר ועודף ביורוקרטיה ורגולציה.

"גם אנחנו (ב)משרד התחבורה, יש לנו פה בעיה… אני מודה", אמר מנכ"ל המשרד יצחקי באוגוסט האחרון. "חלק מהחוק הזה (רפורמת התחרותיות, ש.ה) הוא גם כדי להגמיש הרבה דברים אצלנו. יש לנו חסמי תקינה, ויש לנו המצאות של בדיקות כאלה ואחרות. וחלק מהחוק הזה זה (נועד) גם לאפשר לנו להיות יותר גמישים ולהוריד את העלויות ואת יוקר המחיה".

The post המחירים בשוק הרכב ירדו בשנה הבאה? appeared first on TheCar.

בזמן שחברי הכנסת נערכים לקראת פגרת הקיץ, שתימשך עד אמצע אוקטובר, ועדת הכלכלה תתכנס בשבוע הבא (יום ג', 4.8) לדון בהצעת חוק ממשלתית שנועדה להגביר את התחרות בשוק הרכב ולהוזיל בעשרות אחוזים את עלויות הרכישה, התחזוקה והחלפים.

הדיונים בעניין הצעת החוק הממשלתית, שנועדה לאפשר יישום של רפורמה רחבת-היקף בכל ענפי שוק הרכב, החלו כבר בכנסת הקודמת. אלא שלמרות תמיכה מסיעות הקואליציה והאופוזיציה, ולמרות שוועדת הכלכלה קיימה מספר חריג של דיונים בעניין הרפורמה, לא הסתיימה מלאכת ההכנה של הצעת החוק לאישור בקריאות שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

הסיבה העיקרית לכך היא מורכבותה של הצעת החוק הממשלתית, שכוללת מאות רבות של סעיפים ותתי-סעיפים. בנוסף, הצעת החוק מרכזת כוח חריג בידי שר התחבורה ופקידי משרדו, וזאת גם בתחומים שבהם אינם מתמחים – למשל, בכל הנוגע להיבטים של תחרותיות וריכוזיות בשוק הייבוא של רכב חדש. ריכוז הכוח החריג כבר עורר ביקורת מצד משפטנים, שקראו לחברי ועדת הכלכלה לדרוש פיקוח פרלמנטרי על אופן מימוש הסמכויות שירוכזו במשרד התחבורה.

הדיון בוועדת הכלכלה בשבוע הבא ייערך בצל אחת הפרשות החמורות שידע שוק הרכב בשנים האחרונות: רשות המסים הודיעה השבוע על חקירת חשדות לפיהם חברת הליסינג אלבר, שעוסקת בייבוא מקביל של מכוניות מתוצרת הונדה וטויוטה, הציגה לכאורה מסמכים כוזבים והנמיכה את ערך הייבוא של כ-1,500 מכוניות בסכום המוערך ברשות המסים בכ-25 מיליון שקלים.

בחברת אלבר מיהרו לדחות את הטענות. "החברה סבורה כי לחשדות הנ"ל אין בסיס ממשי, ויתכן אף שמקורם בגורמים אשר מטרתם למנוע קיומה של תחרות", הבהירו בחברה בהודעה שנשלחה לבורסה (אג"ח של החברה נסחר בבורסה, ולכן היא מחויבת בדיווח למרות היותה חברה פרטית).

גם אם יתברר שכל החשדות שהעלו ברשות המסים אינם מבוססים, הפרשה מצביעה על אחת הבעיות העיקריות בתחום הייבוא המקביל של רכב חדש: היעדר פיקוח הדוק מצד משרד התחבורה עלול לאפשר פעילות שאינה מוסדרת, ומכך עלולים להיפגע בסופו של דבר צרכנים.

הדרך היחידה ליצור רגולציה שתשמור על האינטרסים של הציבור הרחב היא באמצעות שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, ובעיקר בין משרד התחבורה ורשות המסים. אלא ששיתוף פעולה הוא נקודת תורפה ידועה בעבודת הממשלה, ואף יתכן שהרפורמה שמקדם משרד התחבורה – באמצעות הצעת החוק הממשלתית שתעלה לדיון בוועדת הכלכלה – תחמיר את המצב, שכן שר התחבורה ופקידיו ירכזו בידיהם סמכות וכוח יוצאי דופן, שיערערו את האיזון העדין בין הגורמים שאמורים לפקח על תחום הייבוא של רכב חדש.

The post לקראת הפגרה: ועדת הכלכלה תדון ברפורמת התחבורה בשוק הרכב appeared first on TheCar.

כחודש וחצי לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה להחיל "דין רציפות" על רפורמת תחרותיות בשוק הרכב, צפויה השבוע מליאת הכנסת לאשר את החלטת ועדת השרים. כך יוכל משרד התחבורה לקדם את רפורמת התחרותיות, שמתיימרת להביא לירידה של עשרות אחוזים במחירי מכוניות חדשות, עלויות תחזוקה ומחירי חלקי חילוף.

החלת דין רציפות היא הליך שנועד לאפשר קידום הצעת חוק שאושרה בקריאה ראשונה, אך הליך חקיקתה הופסק בגלל פיזור הכנסת. הצעת החוק הממשלתית שעליה מבוססת רפורמת התחרותיות בשוק הרכב, תחת השם "חוק רישוי שירותים לרכב", אושרה בקריאה ראשונה עוד בתקופת הכנסת הקודמת, ביוני 2013.

לאחר האישור במליאת הכנסת, יוכל משרד התחבורה לפנות לוועדת הכלכלה ולבקש להעלות על סדר יומה את הצעת החוק הממשלתית. בתקופת הכנסת הקודמת ניהלה ועדת הכלכלה דיונים מרתוניים בעניין הצעת החוק, אך בגלל מורכבותה לא הצליחה הוועדה לסיים את הכנת ההצעה לאישור בקריאות שנייה ושלישית.

אופוזיציה, קואליציה וביורוקרטיה
למרות שבראש ועדת הכלכלה עומד נציג האופוזיציה, ח"כ איתן כבל, קידום הרפורמה אינו צפוי להיתקל בקשיים פוליטיים. גם בתקופת הכנסת הקודמת עמד בראש הוועדה נציג אופוזיציה, ח"כ לשעבר אבישי ברוורמן, אך משרד התחבורה זכה לשיתוף פעולה מלא ואף חריג מצד הוועדה וחבריה.

אלא שהבעיות שמעוררת הצעת החוק אינן פוליטיות, וכלל אינן נוגעות לענייני קואליציה ואופוזיציה. קידום התחרותיות בשוק הרכב הוא מטרה שמצליחה לאחד את כל סיעות הכנסת, אך הצעת החוק הממשלתית מורכבת ממאות רבות של סעיפים ותתי-סעיפים, והדיון בכל אחד ואחד מהם צורך זמן וידע שלעתים אינם מצויים ברשות ועדת הכלכלה.

למעשה, ריבוי הסעיפים והסיבוך הביורוקרטי שהצעת החוק עלולה ליצור גרמו לחברי ועדת הכלכלה בכנסת הקודמת להביע חשש גלוי מפני השפעות שליליות וחמורות של הרפורמה. למעשה, במהלך הדיונים בכנסת הקודמת טענו כמה מחברי הוועדה כי יישום הרפורמה עלול לגרום לעליית מחירים בשוק הרכב, וזאת במקום להשיג את המטרה המוצהרת של הוזלות רוחביות.

"שלא יהיה מצב שנוסיף כל-כך הרבה ביורוקרטיה וקשיים רבים בתחומים אחרים, שבסוף עוד יכולים לייקר את האחזקה והטיפול ברכב", אמר יו"ר הוועדה לשעבר ברוורמן, בדיון שנערך ב-2014 וצוטט מאז פעמים רבות. "הדבר שאני חושש ממנו ואני אומר אותו כאן, שלא נגיע למצב שמתוך הרצון ליצור חוק שיביא להורדת מחירים ותחרות, ניצור איזו מפלצת עם עודף ביורוקרטיה שבסוף יפגע בתחרות. אם זה יקרה, הצרכן ישלם".

הגבלים עסקיים מוגבלים
כאשר החל משרד התחבורה לקדם את הצעת החוק הממשלתית ב-2013, בחן הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופסור דיויד גילה, את הריכוזיות בשוק הרכב. "ענף הרכב החדש מאופיין, ככלל, בתחרות בין מספר לא מבוטל של מתחרים ובהיעדר ריכוזיות", קבע הממונה, ובכך ערער על חלק מהטענות שהעלה שר התחבורה, ישראל כץ, נגד יבואני הרכב הוותיקים.

למעשה, בקטגוריית המכוניות המשפחתיות, שהיא הקטגוריה הגדולה בשוק הרכב המקומי, מצאה בדיקת רשות ההגבלים כי "הנתונים אינם מעידים על ריכוזיות חריגה, אלא דווקא על ביזור, בוודאי בהשוואה לענפים אחרים במשק הישראלי".

הבעיה העיקרית שעלתה מהדו"ח היא פערי מחירים בחלק מהקטגוריות בין מכוניות שנמכרות ללקוחות מוסדיים (ובעיקר, חברות ליסינג) ובין מכוניות שנמכרות ללקוחות פרטיים. אלא שמקור הבעיה הוא במדיניות מס ממשלתית שהייתה נהוגה בעבר, אך השפעתה עדיין ניכרת בחלק מדגמי המכוניות.

אולם, הממונה על ההגבלים עסקיים התפטר לאחרונה על רקע חילוקי דעות בעניין שוק הגז הטבעי, והציפיות הן שמחליפו יהיה נוח יותר למשרדי הממשלה מאשר פרופסור גילה, שהוא משפטן מוערך ובעל מומחיות בתחום ההגבלים העסקיים.

לזהות המחליף של פרופסור גילה צפויה להיות השפעה גם על שוק הרכב. הצעת החוק הממשלתית מטילה על שר התחבורה ופקידי משרדו חובת התייעצות עם הממונה על ההגבלים בחלק מההחלטות הנוגעות לשוק הרכב, ובעיקר בתחום הייבוא. אם אכן ייבחר ממונה שיהיה נוח יותר לממשלה, יוכלו שר התחבורה ופקידיו לקדם מדיניות אגרסיבית ללא התנגדות מצד הממונה החדש, וזאת גם אם שיקולי תחרותיות וריכוזיות יתמכו במדיניות שונה.

The post השבוע: הכנסת תאשר קידום רפורמת תחרותיות בשוק הרכב appeared first on TheCar.

הרפורמה שתוזיל את המכוניות החדשות תאושר בקרוב? משרד התחבורה צפוי לחדש בימים הקרובים את קידומה של רפורמה מקיפה בשוק הרכב, שמתיימרת להביא לירידה של עשרות אחוזים במחירי מכוניות חדשות, עלויות תחזוקה ומחירי חלקי חילוף.

כבר ביום הראשון הקרוב (7.6) צפויה ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את בקשת שר התחבורה, ישראל כץ, להחיל דין רציפות של הצעת החוק הממשלתית שמהווה את הבסיס החוקי הנחוץ ליישום הרפורמה.

החלת דין רציפות היא הליך שנועד לאפשר קידום של הצעת חוק שאושרה בקריאה ראשונה, אך הליך חקיקתה נפסק בגלל פיזור הכנסת. הצעת החוק שעליה מבוססת הרפורמה בשוק הרכב אושרה בקריאה ראשונה ביוני 2013.

על-פי הערכות, בקשת השר כץ צפויה לזכות באישור ועדת השרים ללא בעיות. מלבד תמיכה מובטחת של חברי הוועדה הנמנים עם סיעת הליכוד, גם נציגי סיעת כולנו יתמכו בבקשה: אחד מסעיפי ההסכם שנחתם בין כולנו והליכוד מחייב את השותפות לקואליציה לתמוך בהשלמת החקיקה שעוסקת ברפורמה בשוק הרכב.

לאחר שתאושר בוועדת השרים, צפויה הצעת החוק הממשלתית לחזור לוועדת הכלכלה, שדנה בה במהלך כהונת הכנסת הקודמת. יו"ר הוועדה החדש, ח"כ איתן כבל, אמנם נמנה עם סיעת המחנה הציוני, אך על-פי הערכות גם חברי האופוזיציה יתמכו ברפורמה, וזאת בגלל מיתוגה כמהלך חברתי שמתיימר להיטיב עם הצרכנים.

הוזלה בלי הורדת מס?
כאשר החל משרד התחבורה לקדם את הרפורמה ב-2013, הבטיח השר כץ כי יישומה יביא להוזלה של כ-20% במחירי המכוניות החדשות. אולם, עד מהרה התעשתו פקידים בכירים במשרדו, וניסו להסביר כי הכוונה היא להוזלה של כ-20% בכלל העלויות בשוק הרכב, ובכלל זאת עלויות טיפולים במוסכים ומחירי חלקי חילוף.

נראה כי גם במשרד התחבורה הבינו כי הוזלה גורפת של עשרות אחוזים במחירי המכוניות החדשות אינה אפשרית ללא שינוי במדיניות המס והפחתת מס הקנייה בשוק הרכב. "ביבוא הרכב, המיסוי הוא גבוה מדי", אמר השר כץ עצמו, בישיבה של ועדת הכלכלה בקיץ 2013.

דו"ח שהוגש לאגף התקציבים במשרד האוצר בשנת 2012 הצביע על מסקנה דומה, שוודאי לא תפתיע את מרבית הישראלים: "מחירי הרכב החדש בישראל גבוהים בעיקר בשל מרכי המיסוי המהותי", הסבירו בחברת ייעוץ פרטית שבחנה את השוק עבור האגף.

האם שר האוצר החדש, משה כחלון, יאזור אומץ וינהיג הפחתה של מס הקנייה שמוטל על מכוניות חדשות? המס שגובה המדינה מבעלי מכוניות מהווה מרכיב חשוב בהכנסותיה, ונראה שגם השר כחלון לא ימהר לוותר על תזרים המזומנים שמניב שוק הרכב. "ניתן לשער שהמשך הפחתת המס, אם תתרחש, תביא לאובדן הכנסות ממס", הזהירו ברשות המסים לפני כשנה.

תחרות או בירוקרטיה מיותרת?
כאמור, הרפורמה בשוק הרכב, שמבוססת על הצעת חוק ממשלתית בשם "חוק רישוי שירותים לרכב", אושרה בקריאה ראשונה עוד בכנסת הקודמת, ולאחר מכן ערכה ועדת הכלכלה דיונים רבים לצורך הכנתה לאישור בקריאות שנייה ושלישית. הצעת החוק נחשבת למורכבת ומסובכת במיוחד, והיא כוללת מאות רבות של סעיפים ותתי-סעיפים.

יש לציין כי במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה הביעו כמה מחברי הכנסת חשש מכך שהרפורמה המתוכננת תגרום ליצירת סרבול בירוקרטי מיותר, ובכך תביא בסופו של דבר לתוצאה הפוכה מזו שמקווים לה במשרד התחבורה.

יו"ר הוועדה בכנסת הקודמת, חבר הכנסת לשעבר אבישי ברוורמן, אמנם תמך בקידום הרפורמה, אך הבהיר באחד הדיונים כי הוא חושש מכך "(ש)נגיע למצב שמתוך הרצון ליצור חוק שיביא להורדת מחירים ותחרות, ניצור איזו מפלצת עם עודף בירוקרטיה שבסוף יפגע בתחרות. אם זה יקרה, הצרכן ישלם".

גם אם בסופו של דבר יוזלו העלויות בשוק הרכב, נראה כי התוצאה המידית והמובטחת של יישום הרפורמה תהיה הענקת סמכויות רחבות ומרחיקות לכת בידי שר התחבורה ופקידי משרדו. כך למשל, השר יוכל לקבוע מי יהיה יבואן רכב לפי שיקול דעת רחב מאי-פעם. ונראה שסמכות זו, יותר מכל אחד ממאות סעיפי הרפורמה האחרים, מדירה שינה מעיני כמה מיבואני הרכב.

The post הרפורמה של השר כץ חוזרת: האם המכוניות יוזלו בקרוב? appeared first on TheCar.

אז מה צפויה הממשלה הבאה לעשות בתחום התחבורה? ההסכמים הקואליציוניים מגלים שבכל הנוגע לסטטוס-קוו לא צפוי כל שינוי, וגם בתקופת ממשלת נתניהו הרביעית לא תופעל התחבורה הציבורית בשבת. בכל הנוגע לשוק הרכב, שר האוצר המיועד ושר התחבורה החדש-ישן צפויים לעשות מאמצים לשבור את מעמדם של יבואני הרכב הוותיקים

רק ביום שבת האחרון הפיח שר האוצר המיועד, משה כחלון, מעט אופטימיות במי שזקוקים לשירותי תחבורה ציבורית בימי שבת. "אני חושב שזה נכון, (ו)אני חושב שזה נושא חברתי", אמר כחלון בתכנית פגוש את העיתונות בערוץ 2. “מי שצריך תחבורה ציבורית בשבת זה אדם שאין לו כסף לרכוש רכב, ואני לא רוצה שייסע במונית או שהיא תיסע במונית לראות את הנכד שלה".

אלא שבהסכם הקואליציוני שחתם כחלון מול סיעת הליכוד בכנסת אין אזכור להפעלת תחבורה ציבורית בשבת ואין כל ניסיון לשנות את הסטטוס-קוו. מנגד, בהסכם הקואליציוני של הליכוד עם יהדות התורה דווקא יש התייחסות מפורשת להסדר הסטטוס-קוו ההיסטורי, שאוסר על הפעלת תחבורה ציבורית בימי שבת וחג. סעיף 35 להסכם מורה כי "יישמר הסטטוס-קוו בנושאי דת ומדינה כפי שהיה מקובל זה עשרות שנים בישראל". סעיף 36 להסכם גם מבהיר כי כל ניסיון לקדם הצעות חקיקה פרטיות לשינוי הסטטוס-קוו יסוכל על-ידי חברות הקואליציה.

שני הסעיפים, כמו גם סעיפים נוספים בענייני דת ומדינה שמופיעים בהסכם של יהדות התורה והליכוד, אינם חדשים או מפתיעים. סעיפים דומים ואף זהים הופיעו בהסכמים קואליציוניים כבר בשנות ה-50. התוצאה צפויה מראש: בימי הממשלה החדשה לא יחול כל שינוי בסטטוס-קוו, ובכל סוף שבוע ימשיכו שירותי התחבורה הציבורית בישראל לשבות.

שר התחבורה הבא צפוי לקבל בברכה את שימור הסטטוס-קוו: אם לא יחול מפנה דרמטי ברגע האחרון, ישראל כץ יכהן גם בממשלת ישראל ה-34 כשר התחבורה. השר כץ, שקיווה לפני הבחירות לזכות בשדרוג ואולי אף להתמנות לתפקיד שר האוצר, כבר הביע את רצונו לשוב אל כיסא שר התחבורה ולהתחיל בקדנציה שלישית. וכזכור, השר כץ הביע רק לאחרונה את מחויבותו לשימור הסטטוס-קוו הנהוג בענייני התחבורה הציבורית, תוך שהוא הודף בבוטות קריאות להפעלת אוטובוסים בימי שבת.

זה לא כל כך נעים להיות יבואן
בזמן שמעמדו של הסטטוס-קוו נראה איתן מתמיד, ליבואני הרכב הוותיקים צפויה כנראה תקופה לא קלה. השר כץ ניסה כבר בקדנציה הראשונה שלו כשר תחבורה לקדם מהלכים שנועדו להגביר את התחרות בשוק הרכב, ובקדנציה השנייה ניסיונותיו הגיעו לכדי מאבק חזיתי גלוי ולעתים אגרסיבי. זכורה במיוחד קריאתו לצרכנים באפריל 2013 להפסיק לרכוש מכוניות חדשות.

אבל לא רק השר כץ צפוי להמשיך במאבקו נגד היבואנים. בהסכם הקואליציוני שחתם שר האוצר המיועד כחלון עם הליכוד מופיעים שני סעיפים שעלולים להדיר שינה מעיני היבואנים. סעיף 64 להסכם מחייב את השותפות לקואליציה החדשה לתמוך בהשלמת החקיקה שעוסקת ברפורמה בשוק הרכב. החקיקה הרלוונטית, תחת השם "חוק רישוי שירותים לרכב", כבר אושרה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת וועדת הכלכלה ניהלה בעניינה מספר חריג של דיונים. כעת, עם מחויבות קואליציונית מפורשת, אישור החוק אמור לעלות על מסלול קידום מהיר.

במשרד התחבורה משוכנעים בכך שהרפורמה בשוק הרכב תוזיל משמעותית את מחירי המכוניות, החלפים ועלויות התחזוקה. אלא שנראה שלפחות בתחילה, התוצאה של יישום הרפורמה תהיה מתן סמכויות מרחיקות לכת בידי שר התחבורה ופקידי משרדו. חלק מהסמכויות החדשות עוסקות ישירות בתחום הייבוא. שר התחבורה יוכל, בפועל, לקבוע מי יהיה יבואן רכב בישראל לפי שיקול דעת רחב במיוחד וללא קריטריונים ברורים ומוגדרים כראוי.

אך כלל לא בטוח שסמכויותיו החדשות והנרחבות של השר יועילו להגברת התחרות, ואף היו מי שהביעו חשש גלוי מפני תוצאה הפוכה. "שלא יהיה מצב שנוסיף כל-כך הרבה ביורוקרטיה וקשיים רבים בתחומים אחרים, שבסוף עוד יכולים לייקר את האחזקה והטיפול ברכב", הזהיר יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת ה-19, חבר הכנסת לשעבר אבישי ברוורמן, באחד הדיונים שקיימה הוועדה בעניין הרפורמה.

ברוורמן, שסייע רבות לקידום הרפורמה והסכים לקיים מרתון דיונים חסר תקדים בעניינה בוועדה הכלכלה, אף הבהיר כי הוא חושש מפני "מצב ש(בו) מתוך הרצון ליצור חוק שיביא להורדת מחירים ותחרות, ניצור איזו מפלצת עם עודף ביורוקרטיה שבסוף יפגע בתחרות. אם זה יקרה, הצרכן ישלם".

זהירות, כחלוניזם לפניך?
הסעיף השני בהסכם הקואליציוני שנחתם בין כחלון והליכוד מחייב את הממשלה הבאה לקדם תיקון לחוק ההגבלים העסקיים, שיקנה לממונה על ההגבלים כלים להתמודדות עם פרקטיקות שפוגעות ביבואנים מקבילים. הסעיף אינו עוסק במפורש בשוק הרכב, אך הרחבת סמכויות הממונה תאפשר לו להתמודד גם עם יבואני הרכב הוותיקים.

שלא כמו הרחבת סמכויות שר התחבורה ופקידיו משרדו, התיקון לחוק ההגבלים אינו מטריד יבואנים שמקיימים פרקטיקות תחרותיות הוגנות ואינם מונעים ממתחרים פוטנציאליים מלהיכנס לשוק. מנגד, מי שנוקט פעולות אנטי-תחרותיות, ראוי שיטופל במלוא חומרת הדין.

אלא שבעניין זה ראוי לציין כי בדיקה שערכה הרשות להגבלים עסקיים ב-2013 העלתה כי "ענף הרכב החדש מאופיין, ככלל, בתחרות בין מספר לא מבוטל של מתחרים ובהיעדר ריכוזיות". אפילו בקטגוריות המכוניות המשפחתיות, שבה נמצא כשל שוק ברור שמתבטא בפער במחירים שמוצעים ללקוחות פרטיים ומוסדיים, העלתה בדיקת הרשות כי "הנתונים אינם מעידים על ריכוזיות חריגה, אלא דווקא על ביזור, בוודאי בהשוואה לענפים אחרים במשק הישראלי".

למעשה, נראה שהגברת כוחו של הממונה עשויה להתמודד עם מקרים נקודתיים של פרקטיקה אנטי-תחרותית, אך בכל הנוגע לשינוי דרמטי במבנה השוק – ובעיקר בכל הנוגע להורדת מחירי המכוניות החדשות – אין בתיקון לחוק ההגבלים משום בשורה גדולה. מה בכל זאת עשוי להביא להוזלת מחירי המכוניות – מטרה שמופיעה אף היא בהסכם הקואליציוני של כחלון והליכוד?

"מחירי הרכב החדש בישראל גבוהים בעיקר בשל מרכיב המיסוי המהותי", קבע דו"ח בעניין שוק הרכב שהוגש ב-2012 לאגף התקציבים במשרד האוצר. "ביבוא הרכב, המיסוי הוא גבוה מדי", אמר השר כץ בישיבה של ועדת הכלכלה בקיץ 2013. האם כחלון, שר האוצר המיועד, יוריד את מס הקנייה ובכך יביא להוזלת מכוניות חדשות ולהגברת התחרותיות? "ניתן לשער שהמשך הפחתת המס, אם תתרחש, תביא לאבדן הכנסות ממס", הזהירו לפני כשנה ברשות המסים, ובכך הבהירו מה דעתם על שינויים במדיניות המס בשוק הרכב.

לכן, נראה כי לכל מי שמצפה למהפכה צרכנית בשוק הרכב מומלץ להתאזר בסבלנות. השר כץ עשוי לנסות את שריריו החדשים מול יבואני הרכב, אך כלל לא ברור אם תהיה לכך השפעה על המחירים של המכוניות החדשות. ובעניין מהפכות צרכניות, כדאי לחתום עם דברים שאמר חבר הכנסת לשעבר אבישי ברוורמן, באחד מדיוני ועדת הכלכלה בנושא הרפורמה בשוק הרכב:

"כחלוניזם אולי זו מילה מאוד פופולרית, אבל הייתי ממליץ לכל שר לעשות ניתוח עלות-תועלת, ולא להגזים ב’אנחנו תוך שנייה נשנה את העולם וכל המחירים ירדו’… אחרי שכחלון עשה את הרפורמה בסלולר, כולם חשבו שכחלון זה תחליף למשה רבנו. כל אחד החליט שהוא רוצה להיות כחלון בכל דקה, אז כל אחד – על כל רפורמה שהוא עושה, אומר – הרפורמה הזאת תשנה מהמסד עד הטפחות. ואני חושב שצריך להרגיע”.

The post הממשלה הבאה תנסה לשבור את יבואני הרכב, ולא תיגע בסטטוס-קוו appeared first on TheCar.

רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים, מאשים את מנכ"ל משרד התחבורה בנקיטת "טקטיקות לא ראויות" שמטרתן למוסס את התנגדות האיגוד לנוסח הנוכחי של חוק הרישוי

"משרד התחבורה ביצע "שימוע פתע" לנציגי איגוד המוסכים במטרה לעקוף את התנגדותנו וצרכינו הבסיסיים בטקטיקות לא ראויות"- כך מאשים יו"ר איגוד המוסכים רונן לוי באגרת ששיגר בסוף השבוע שעבר לחברי האיגוד.

לדברי לוי, נציגי האיגוד הוזמנו בשבוע שעבר לפגישה עם מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, אשר צרף אליה יועצים משפטיים ממשרד התחבורה וממשרד האוצר, נציג של הממונה על ההגבלים העסקיים ונציגים נוספים ממשרד התחבורה.

"במקור ולפי הבנתנו", כותב לוי, "הפגישה נקבעה בכדי לנסות לשלב סעיפים להסרת החסמים על המוסכים החוקיים אך בפועל בוצע מעין "שימוע פתע" לא ברור ולא מוגדר שנראה שבוצע לצורכי פרוטוקול בלבד ואולי בכדי לעקוף את התנגדותנו וצרכינו הבסיסיים בטקטיקות לא ראויות".
…"במקום שאנו נקבל מהם תשובות כיצד בדעתם לפתוח את השוק ולהציל את המצב – קיבלנו מטח של שאלות וחקירות, שאין לנו כיצד להסביר אותן אלא בניתוק מוחלט של הפקידות הממשלתית מהשטח ומהאזרחים ומההמלצות שהם עצמם כתבו והפיצו. בכל מקרה ומאחר וכבר הגענו לפגישה, הזכרתי לנוכחים כי שר התחבורה התחייב לפני כלל עם ישראל כי יפעל ליישום כל ההמלצות של פרופ' זליכה, וכי בעלי מוסכים רבים הסתמכו על התחייבות שווא זו. אז מה באמת גרם לשינוי עמדתם ופועלם של אלה בשלוש השנים האחרונות? לאלוהים פתרונים"- כותב לוי.

לוי מזהיר שאם לא תתקבלנה המלצות האיגוד לשיפור חוק שרותי רכב "אנו חוששים מפני המשך הרס הענף ועתידו המקצועי והתעסוקתי וברור שגם בטיחות האזרחים תיפגע. הצרכן הפרטי ימשיך לספוג את עלויות הסבסוד הצולב ואת העליות העקביות בעלויות הפעלת העסקים, המחירים ימשיכו לעלות: רכב חדש, רכב משומש, חלקי חילוף, ביטוח, אגרות שונות.
מוסכים חוקיים ובבעלות פרטית (להבדיל מבעלות יבואן רכב או חברת ליסינג או חברת גרירה) לא ייהנו מהסרת חסמים כשאר חבריהם לענף, הגם שהם אלה המשווקים והמייצרים בפועל את רווחי העסקים הגדולים…

…לעומת זאת פתיחת החסמים למוסכים (בעקבות יישום חוק שירותי רכב במתכונת שמציע האיגוד – ב.ב.) תגביר את ההנחות למוסכים, תרחיב באופן משמעותי את מספר יבואני החלקים המשווקים למוסכים, תאפשר תחרות על חלקים מקוריים, תפסיק את כפיית התקנת חלקי חילוף המסופקים ישירות על ידי יבואני הרכב/חברות ליסינג/חברות ביטוח ותגביר את התחרות שתועיל לצרכן הסופי – זה יקבל מוצר יותר איכותי בעלות נמוכה יותר אם המלצותינו לשיפור החקיקה יתקבלו"- כותב לוי.

לאגרת צורפה "סקירה קצרה ומאכזבת – עם מה התחלנו ומה נשאר בהצעת חוק הרישוי", וכך נכתב בה: "התהליך החל מקול התרועה בו התקבלו המלצות ועדת זליכה ועד ליום העצוב הזה, בו הצעת חוק רישוי השירותים לרכב הגיעה למצב אנורקטי קריטי שמשמר בפועל את החסמים, ואינו מעודד תחרות אלא המשכו של נזק:

1. הנגשת מידע, ציוד והכשרות לכלי רכב חדשים לכלל המוסכים החוקיים בישראל – לא יושם עד היום ולא ברור מהצעת החוק הכיצד ימומש בפועל.
2. פתיחת התחרות בענף שירותי התיקון לכלי רכב כבד ונוסעים ולדו-גלגלי – לא הוכנס לחוק.
3. איסור בעלויות צולבות – יבוא רכב/ליסינג/ביטוח/הסעת המונים/צמיגים – לא הוכנס לחוק.
4. פירוק השליטה של יבואן רכב בהיקף לקוחות משמעותי – איסור בעלות על יותר ממוסך אחד ומאולם תצוגה ומכירות אחד – לא הוכנס לחוק.
5. הגבלת היקף ההנחות לחברות ליסינג יחסית לצרכן הפרטי – לא הוכנס לחוק.
6. הגבלת היקף ההנחות על חלקי חילוף למוסכי שירות יחסית למוסכים כלליים – לא הוכנס לחוק.
7. איסור על חברות הביטוח להפנות לקוחות למוסכי הסדר ו/או למוסך ספציפי – לא הוכנס לחוק.
8. איסור השפעה על בחירת שמאי ותעריפי שמאות והפעלת פיקוח ממשלתי – לא הוכנס לחוק.
9. הקמת מאגרי מידע לציבור – מחירי ומקור חלפים, רשימה שחורה של חלקים מסוכנים ועוד – לא הוכנס לחוק ולא בוצע בפועל.
10. תגבור כוח אדם לאגף הרכב במשרד התחבורה לצורך בקרה ופיקוח על התחרות – לא בוצע בפועל.

תגובת משרד התחבורה טרם התקבלה

The post יו"ר איגוד המוסכים מאשים: משרד התחבורה מפעיל עלינו לחץ לא ראוי appeared first on TheCar.

ועדת הכלכלה אישרה סעיפי חוק שיחייבו את יבואני הרכב הישירים להעניק שירות גם לכלי רכב שיובאו בייבוא מקביל או אישי

יבואן רכב ישיר – יבואן רשמי ובלעדי שמונה על-ידי יצרן הרכב – אשר יימנע מלתת שירות למכונית שיובאה ארצה בייבוא מקביל או בייבוא אישי עלול לשאת באחריות פלילית וקנס של עד 30,000 שקלים. כך קבעה היום ועדת הכלכלה של הכנסת, שאישרה סעיפי חוק רישוי שירותים לרכב = חוק שאמור להביא ליישום רפורמה בשוק הרכב, ולהגביר את התחרותיות.

העקרון שעומד בבסיס סעיפי החוק, לפיו יבואן רכב חייב להעניק שירות גם לכלי רכב שלא הוא ייבא ואפילו לדגמים מתוצרת היצרן שהוא מייצג אבל לא מיובאים לישראל – אושר כבר בדיונים קודמים של הוועדה.

היום אישרה הוועדה את פרק העיצומים הכספיים בעניין זה, והיא תוסיף לדון בו גם בישיבתה הקרובה. ועדת הכלכלה אישרה גם את הפרק שעוסק בהסדרת היבוא של מוצרי תעבורה (חלפים). פרק זה נועד להסדיר את הליכי היבוא של כ-100-150 חלפים בטיחותיים מתוך רשימה שמונה כ-25,000 פריטים. כמו כן סיימה הוועדה לאשר גם פרק שנועד להסדיר את הסחר במוצרי תעבורה.

יו"ר הוועדה, אבישי ברוורמן, ציין שמטרת הוועדה היא לשמור על הבטיחות תוך הקלה עד כמה שאפשר על הייבוא, ולהסדיר רק את יבוא החלפים הבטיחותיים בצורה שתעודד תחרות ותביא בסופו של דבר להפחתת המחיר לצרכן.

הוועדה עסקה בין היתר גם בנושא האחריות למוצרי תעבורה מתוך פרק הסחר בחוק. ביוזמת היו"ר ברוורמן אישרה הוועדה להרחיב את הצעת משרד התחבורה באשר לאחריות. לפי הסעיף שאושר, האחריות תחול על כל מוצר תעבורה בטיחותי, ולא רק על מוצרים שמחירם מעל 150 שקלים – כפי שהציע משרד התחבורה.

עוד נקבע שאחריות למוצר תעבורה תינתן לתקופה שלא תפחת מ-3 חודשים או 6,000 ק"מ וכי היא לא תפחת מתקופת האחריות שנותן היצרן לסוחר. כך, למשל, כאשר יצרן מעניק לסוחר אחריות של 4 שנים על צמיגים, יהיה הסוחר חייב להעניק את אותו משך אחריות לקונה הסופי.

The post אחריות פלילית ליבואן שלא יטפל במכונית שנרכשה בייבוא אישי appeared first on TheCar.