רבים מבין מי שאינם מגויסים בימים אלה מנתבים את האנרגיות שלהם להתנדבות בארגונים אזרחיים שונים – חיבוק וסיוע למשפחות החטופים, עזרה למשפחות המפונים, פינוק החיילים, תמיכה בפצועים והושטת יד לחקלאים, ומוקדם עדיין ולא מספיק בטוח כדי לצאת לטיולי משפחות משמעותיים.

הדבר שעובד בשבילי בימים אלה הוא האזנה למוסיקה, ולא סתם מוסיקה אלא קונצרט חרישי ומאד מיוחד של רוח מנגנת על סירות המפרשים שעוגנות במרינה, ניגון שאני קורא לו 'שירת המרינה'.

לשירת המקהלה בקונצרט הזה אחראים ה"פנדרים" – מצופי פלסטיק גדולים – מוארכים או כדורים – שנתלים לצד דפנות הסירות כדי למנוע חיכוך ופגיעה בין שתי סירות או בין סירה למזח. כאשר ה'פנדר' נלחץ מעומס הסירה שנדחקת כלפיו על-ידי הגלים הוא משמיע קול חריקה משונה שמזכיר לי את קריאתו ההיסטרית והצרודה של טווס זכר.

הרוח מלווה את המקהלה כשהיא מרפרפת, ולעיתים מכה בעוז, בחבלי התרנים ומקישה אותם על עמודי התרנים שלצידם הם מתוחים. צליל זה מזכיר לי לפרקים את צליליהם של פעמוני כנסייה רחוקים ולפרקים הם נשמעים כדינדון פעמוני כבשים במרעה.

חלק מן היאכטות משמיעות מה שנשמע כמו צווחה של שחף, ובשעות שבהן הים גבוה נשמעים צלים חזקים כאלה בתדירות גבוהה יותר. בראשי התרנים האחוריים מתנפנפים בדרך כלל שני דגלים משולשים וככל שמתחזקת הרוח הם מקבלים מרץ ותנופה וניגונם נשמע כמו טוסטוס מתאמץ בעליה. חלק מבעלי היאכטות מפארים את הסירות שלהם בדגלי ישראל גדולים וגם אלה מוסיפים לשאון כאשר הם מתנפנפים עם צליל שנשמע כמו מחיאות כף.

לצד היאכטות תורמים גם המזחים התלויים את חלקם בקונצרט המרינה עם מעין צווחה שנשמעת מן הגומי העבה שמולבש על העמודים שאליהם הם מחוברים.צליל זה מזכיר לי נהמת כלב שמגרגר באיום ולפתע נובח.

על המים מחוץ למרינה נחות בדרך כלל להקות שחפים כשהם עולים ויורדים עם הגלים. כאשר נמצאים במרינה בשעה שלנמל נכנסת ספינת דייגים שחוזרים מדייג מזנקת כל להקת השחפים לאוויר ואלה צוללים כמטוסי קרב על הסירה תוך שהם קוראים קריאות שמשתלב עם הקונצרט הנפלא של המרינה.

את כל הפסטורליה הזאת משלים אחד הצלילים המופלאים בטבע: צליל גלים שמסתערים על המזח בעת סערה ומכים בזעף בחומת המגן. הצליל נשמע כמו חבטה או סטירה ומיד אחריו מגיע רחש נעים של רגיעה כאשר מים גולשים ברחש ושבים אל הים.

צלילם אלה מזכירים לי את רחש הגלים שמסתערים על צדפים שמונחים על חוף הים והופכים בהם, והכל מסתכם בקונצרט חד פעמי ונדיר ביופיו.
זאת רשימת המעגנות שמוכרות לי ובכל אחת מהן אפשר לחוות את חוויית 'שירת המרינה'. הכניסה למרינות לא כרוכה בתשלום.

מרינה עכו

בקצה של העיר העתיקה נמצא הנמל העתיק של עכו ובמרינה עוגן רק קומץ יאכטות לצד הרבה סירות דייגים.
בין החומות יש מרחב מוגן ועל הדרך אפשר לבקר גם בחאן העמודים, השעון העומד ומנהרת הטמפלרים.

מרינת נמל הקישון

מעגן נאה ליאכטות בגדלים שונים כמו גם לספינות דייגים גדולות. בסמוך נמצא אגם גדול לחובבי דייג, ובסמוך לשער הכניסה יש מרחב מוגן במבנה בטון.

נמל ג'יסר א-זרקא

מעגנה קטנה לסירות דייג. ממקום ציורי ומיוחד, אבל אין מרחב מוגן.

מרינה הרצליה

אחת המעגנות הגדולות בישראל עם יאכטות רבות ומרכז מסחרי גדול. לאורך כ-1.8 קילומטרים במקביל לקו המים יש טיילת, מול הרציפים יש מספר מסעדות שחלקן אף פועל הימים כאלה, ואת מעגן הענק מקשטים מגדלי פאר.
בתוך הקניון יש מרחב מוגן.

מרינה תל אביב

אחת המעגנות הוותיקות בישראל נחשבת כיום לקטנה אבל מיוחדת. אפשר לעבור לאורך מספר מזחים, להגיע עד למגדלור ולתצפת על המרינה מכיוון הים.
בחניון מתחת ל'כיכר אתרים' יש מרחב מוגן.

נמל יפו

אחת המרינות הציוריות והיפות בארץ עם קוקטייל של יאכטות קטנות, בינוניות וסירות דייגים. המקום כולו יפה, רומנטי וציורי, בין השאר מפני שהוא ממוקם למרגלות יפו העתיקה.
ממש מתחת לחומות, בין חניות ומחסנים שעל קו המים, יש מרחב מוגן.

מרינה אשדוד

מעגנה חדשה יחסית, יפה ומטופחת, ועוגנות בה יאכטות רבות. בצמוד למרינה יש מסעדות ושביל הליכה חביב.
במסעדות שבמרינה יש מרחבים מוגנים.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול התרעננות לסופ"ש: קונצרט טבעי במרינה appeared first on TheCar.

ישנם, כמובן, כמה חופים נסתרים שכדאי לפקוד במהלך השנה, בימים שבהם אלפי מבלים אחרים גודשים את החופים המוכרזים והגדולים. אלא שמעצם טבעם אלה מקומות שהנגישות אליהם קשה – אחרת הם לא היו נסתרים ומבודדים. בימים אלה, כאשר רוב האנשים לא מעלים על דעתם לבלות בים נותרים החופים "הרגילים", הנגישים והמוכרזים כשהם פנויים, ואלה הימים שבהם כדאי לנצל את הנגישות הטובה שלהם וליהנות בהם.

שבי ציון

מדרום לנהריה, בסמוך לישוב היפה 'שבי ציון', נמצא חוף שאליו מגיעים בשגרה גם תושבי הסביבה וגם תיירים מהארץ ומחו"ל. בעונה זאת החוף פנוי למדי, וכיף לשבת בו ולצפות בסלעים הגדולים ובבריכות המים הזעירות שעל קו החוף. מספר קטן של אוהבי ים קנאים ודייגים, חוף ים מסולע, ואנדרטה נאה וייחודית, בחלקו הדרומי של החוף, לזכר לוחמי הקומנדו הימי שנפלו בפעולה באנצריה שבלבנון בשנת 1997.

כנסייה ביזנטית עתיקה נמצאת בחלק הצפוני של שבי ציון, דרומית לשפך נחל 'בית העמק', והיא מעוטרת ברצפת פסיפס. צמחי חוף יפים צומחים בשולי החוף, ובהם עדעד כחול מרשים, ועל הסלעים הרטובים דבוקים חלזונות ימים. המקום מוכרז כשמורת טבע.

כך מגיעים: נוסעים על כביש 4 (בקטע שבין עכו לנהריה) ולפני נהריה פונים מערבה אל חוף ים שבי ציון.

חוף דור וחוף הבונים

חוף ים נוסף שמנוהל על-ידי רשות הטבע והגנים נמצא דרומית לחוף הבונים, הכניסה אליו אמנם כרוכה בתשלום אך יש בו חניה מסודרת. חונים בחלק הדרומי של החניה, חוצים דרומה על גבי שביל, מרחק של כחמש דקות הליכה, עד לחוף הים. המפרץ, שהומה ממתרחצים בימות הקיץ, שומם בעונה זאת של השנה וממתין לאוהבי ים אמיתיים.

טיול לסופ"ש: אל חוף דור והבונים

כך מגיעים: על כביש 4 מצומת פורדיס צפונה נוסעים על פי השילוט לכיוון מושב הבונים.

מפרץ בנימין

במרחק נגיעה מגבעת אולגה נמצא אחד החופים היפים שעל הים התיכון. זהו חוף מוכרז שהומה ממבקרים בימי הקיץ, אבל כעת הוא שקט ומזמין.

הסיפור העממי הוא שהברון רוטשילד חפץ להגיע למושבה זיכרון יעקב בספינתו, ואנשיו לא מצאו מקום סמוך כדי לעגון בו. המקום הקרוב ביותר שנמצא היה מפרץ זה, ומאז מכנים אותו 'מפרץ בנימין' על שם הברון אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. מכאן אפשר לצאת לטיול חופים ארוך צפונה או דרומה, טיול ברגליים יחפות.

כך מגיעים: נוסעים על כביש החוף ת"א-חיפה ויורדים במחלף חדרה, מערבה אל הים. כאשר מגיעים לשכונת 'כוכב הים' חונים לצד שלד בניין גבוה וממשיכים בין הבתים עד למפרץ.

חופי תל ברוך וחוף הצוק

אחד החופים ההומים בצפון תל-אביב היה פעם חוף מבודד יחסית ושקט, אך מזה זמן שהוא איננו כזה. מעל המצוק ישנה חניה גדולה מאד בתשלום, עם הנחה לתושבי תל-אביב, וממנה קל לרדת עד לחוף, שהוא חוף מוסדר עם שירותי הצלה והסעדה.

זאת הדרך הקלה ביותר, והמסודרת ביותר, להגיע לחוף, אבל מעט צפונית משם יש גם חוף נסתר יותר, אשר עלול שלא להישאר כזה לאורך זמן. מצפון לחוף תל-ברוך, מתחת לתחנת הדלק, יש מקום מבודד יותר שקו החוף שלו משובץ בשורת סלעים שביניהם נוצרו בריכות קטנות ומתוקות, ומי הים צלולים מאד ונעימים. אסור להתקרב אל מצוק הכורכר בגלל שהוא עובר תהליך של בלייה ובכל ימי השנה ניתקים ממנו גושי כורכר, וקיימת סכנה תמידית של מפולת. אבל החוף עצמו רחב מאד, ויש בו די מקום לישיבה ובילוי.

מכאן אפשר לטייל ברגל צפונה עד ל'חוף הצוק', אבל לכל מי שאינו תושב תל-אביב מומלץ לעשות דווקא את המסלול בכיוון ההפוך: לחנות בחניה לא מוסדרת, אבל מאד נוחה, מעל ל'חוף הצוק' – וללכת דרומה לכיוון תל ברוך.
החנייה על משטחי הכורכר הגדולים שממערב ומצפון למלון 'מנדרין' חופשית, לפחות בינתיים, וממנה אפשר לרדת בנוחות אל החוף.

כך מגיעים: למגיעים מצפון, נוסעים על כביש החוף עד ל"צומת הקאנטרי" (מחלף גלילות) ופונים מערבה, ימינה, לכיוון קבוצת בניינים עגולים וחדשים שהוקמו על השטח שבו נמצא בעבר ה"קאונטרי קלאב" הראשון של ישראל. ממשיכים מערבה דרך כיכר וחולפים מצפון למלון 'מנדרין'. למגיעים ממזרח ומדרום – פונים מאיילון צפון מערבה אל כביש 5 (או שנוסעים על כביש 5 ממזרח למערב), וממשיכים שמאלה ומיד ימינה בצומת גלילות.

אל חוף תל ברוך: בכיכר "הקאנטרי", במקום להמשיך מערבה לכיוון 'מנדרין' פונים דרומה, חולפים על-פני פרויקט 'סי אנד סאן' מימין ושכונת 'אזורי חן' משמאל, ופונים אל הכביש הקטן שלפני תחנת דלק 'פז'. מטפסים איתו מערבה על המצוק אל מגרש חניה קטן, ומשם הולכים מרחק חמש דקות הליכה עד למים. בהזדמנות זאת כדאי לחתום על עצומה למען שמירת החוף.

חופי הטיילת של תל-אביב

בשנים האחרונות השקיעה עיריית תל-אביב בחידוש מאסיבי של הטיילת העירונית, ולאורכה יש כעת מסלול הליכה נוח ונעים שיוצא מחניון 'רידינג' דרומה, עד ליפו והלאה ממנה. לאורך הטיילת יש עשרות נקודות ירידה אל החוף, וכך אפשר להגיע עם אופניים, בהליכה, או עם מכונית (אך אז יש לחנות באחד ממגרשי החניה העמוסים של תל-אביב). כל חופי העיר נעימים ונחמדים לשהיה, אבל אני ממליץ על חוף גורדון, שבשוליו הצפוניים (ליד המדרגות של כיכר אתרים) ישנה פינה שקטה שאליה קל להגיע. יש גם חניה סמוכה, בככר אתרים (בתשלום) כמעט על קו המים, ויש מקום לשבת בניתוק מן הקהל. לקראת שקיעה כיף לטייל על הטיילת בין העיר לים.

כך מגיעים: נוסעים מערבה על שדרות רוקח, ואם מתמזל המזל מוצאים חניה ללא תשלום באחד מחניוני 'רידינג' (בשבת גם החניון המזרחי פתוח לציבור) אפשר גם להיכנס לנמל תל אביב, לחניה הדרומית שעל שפת הירקון, ומשם ללכת ברגל או לדווש על אופניים לכיוון הטיילת.

אשקלון

בגן הלאומי אשקלון, שמדרום לעיר, יש חול ים רך על פני שטח חוף עצום ופתוח. אפשר לשבת בכל מקום על החוף ובחלק הדרומי, כמו גם באתר הגן הלאומי אשקלון, יש גם שירותי הצלה. רצועת החוף ארוכה ומאד נעימה, וממש מזמינה הליכה רגלית לאורך קו המים.

כך מגיעים: מן הכניסה לעיר אשקלון ממשיכים מערבה לכיוון החוף הים, ובוחרים את החניה הדרומית של 'חוף פארק אשקלון'. אפשר להגיע ולחנות ממש קרוב לקו החוף כאשר נכנסים (בתשלום) לאתר פארק אשקלון שמופעל על-ידי רשות הטבע והגנים.

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: הולכים לים appeared first on TheCar.

למרות שמדובר בהצעת חוק פרטית של חבר כנסת מהאופוזיציה, סיכוייה לזכות באישור ועדת השרים לענייני חקיקה נחשבים דווקא לגבוהים. ראשית, הצעת חוק זהה שהוגשה בכנסת הקודמת אושרה בוועדת השרים ביולי 2014. שנית, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הצהיר לאחרונה שיתמוך ביוזמות חקיקה פרטיות שיחמירו את הענישה של נהגים שיורשעו בנהיגה בחוף בניגוד לחוק.

בדיון שנערך במליאת הכנסת בעקבות תאונה שבה נדרסה אישה במרחק קצר מקו המים, הבהיר השר ארדן כי "אני חושב שכל מי שמתקרב, חוצה קו מסוים, מהחוף, יש צורך להשבית את רכבו לתקופה מסוימת, וגם להרחיק אותו ממנו, בדומה למה שהיום נעשה על נהיגה בשכרות… כל יוזמה כזו (שתאפשר החרמת כלי רכב, ש.ה) שתבוא גם מהכנסת, תישקל בחיוב".

החוק מאפשר כיום לבית משפט להשית על נהג שמורשע בנהיגה אסורה בחוף קנס של עד 75,300 שקלים, וכן לשלול את רישיונו. עם זאת, בתי המשפט אינם ממצים את הדין עם נהגים. לפי פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מתחם הענישה לעבירת נהיגה בניגוד לחוק בחוף שנמצא בשמורת טבע נע בין 3,000 ו-7,000 שקלים, ומתחם הענישה למי שמורשע בנהיגה בחוף שאינו נמצא בשטחה של שמורת טבע נע בין 2,000 שקלים ו-5,000 שקלים.

בדברי ההסבר של הצעת החוק של ח"כ לוי נכתב כי "תיקון זה (לחוק הקיים, ש.ה) נדרש לאור נתונים של משטרת ישראל והרשות הלאומית (לבטיחות בדרכים), מהם עולה כי במקרים רבים, למרות פסילת רישיון הנהיגה, ממשיכים נהגים שרישיונם נפסל לנהוג, תוך זלזול בוטה בחוק ובחיי אדם. תיקון זה מבטא את ההכרה בחומרתה ובהשלכותיה המזיקות של עבירת הנהיגה בחוף הים".

החמרת הענישה מועילה? לא בטוח
למרות שהחמרת הענישה בגין עבירות תנועה בכלל ועבירת נהיגה אסורה בחוף בפרט זוכה לרוב לתמיכה ציבורית נרחבת, כלל לא ברור מה התועלת של הצעת החוק שהגיש ח"כ לוי. אחת הבעיות העיקריות של החמרת הענישה המוצעת היא האכיפה הדלילה שמבוצעת נגד נהגים שנוסעים בחופי הים בניגוד לחוק.

שלא במפתיע, במשרדי הממשלה סבורים שהיקף האכיפה דווקא מספק. "(את) רוב האכיפה (אנחנו) עושים באמצעות רשות הטבע והגנים", הסביר בכיר במשרד הפנים בדיון שערכה ועדת הפנים והגנת הסביבה ב-2013. "אנחנו מכשירים אותם (את הפקחים, ש.ה) וגם את הרשויות המקומיות. למעשה איסור נהיגה נאכף ברובו בכל מדינת ישראל בצורה מאוד מסיבית וטובה".

אלא שנתוני האכיפה מעידים שהיקף האכיפה רחוק מלהיות מסיבי. למשל, במבצע אכיפה שנערך במשך 13 סופי שבוע במהלך הקיץ של 2012, נרשמו דו"חות לכ-60 נהגים בלבד. ראוי לזכור שלמדינת ישראל יש רצועת חוף באורך של כ-306 ק"מ, מהם כ-19 ק"מ של חופים מוכרזים, כ-161 ק"מ של חופים אסורים לרחצה (למשל, נמלים ובסיסי צה"ל), ועוד כ-125 ק"מ של חופים "ללא סטטוס". על-פי נתוני משרד הפנים, יש בישראל כ-140 חופים.

כמו במקרים רבים, אחת הבעיות העיקריות שמונעות אכיפה בהיקף ראוי היא ריבוי גורמים שעוסקים בנושא: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, רשויות סטטוטוריות ומשטרת ישראל. למעשה, ריבוי הגורמים שעוסקים בנושא עלול להפוך את תמיכתו של השר ארדן ללא רלוונטית, שכן סמכותו היא עקיפה בלבד – מתוקף אחריות משרדו על משטרת ישראל – בעוד ששרים אחרים נושאים בסמכות (פנים, תחבורה והגנת הסביבה).

The post הממשלה תאשר החרמת כלי רכב של מי שיורשעו בנהיגה אסורה בחוף? appeared first on TheCar.

השר ארדן אמר את הדברים בתשובה לשאילתה שהגישה ח"כ מיכל רוזין, בעניין אכיפת החוק נגד נהגים שעוברים על איסור הנסיעה בחופי הים. "בסוף השבוע האחרון נכנס רכב שטח לחוף הים הסגור לכלי רכב, בין כפר הים לארובות חדרה, (ו)דרס אישה שהשתזפה על החוף", אמרה ח"כ רוזין, ושאלה "מהם המשאבים שמקצה משרדך לאכיפת איסור הנסיעה על החופים?".

תמיכת השר ארדן עשויה להשיב לסדר יומה של הכנסת הצעת חוק שאושרה בקריאה טרומית בכנסת הקודמת, ולפיה בית משפט יוכל להורות על החרמת כלי רכב של נהג שהורשע בנהיגה אסורה בחוף הים, לתקופה של עד 120 ימים. הצעת חוק זהה הוגשה גם בכנסת הנוכחית, על-ידי ח"כ מיקי לוי.

בדברי ההסבר של הצעות החוק נכתב כי "תיקון זה (לחוק הקיים, ש.ה) נדרש לאור נתונים של משטרת ישראל והרשות הלאומית (לבטיחות בדרכים), מהם עולה כי במקרים רבים, למרות פסילת רישיון הנהיגה, ממשיכים נהגים שרישיונם נפסל לנהוג, תוך זלזול בוטה בחוק ובחיי אדם. תיקון זה מבטא את ההכרה בחומרתה ובהשלכותיה המזיקות של עבירת הנהיגה בחוף הים".

"הנהג הודה במעשים"

בתאונה אליה התייחסה ח"כ רוזין, שאירעה ביום שבת האחרון (18.7) נפגעה אישה בת כ-38 באורח בינוני מפגיעת כלי רכב שנסע במרחק קצר בלבד מקו המים. לדברי השר ארדן, "הנהג, שהוא בן כ-40, נעצר בגין חבלה חמורה ועוד עבירות, ביניהן כמובן איסור על נהיגה ליד חופי רחצה. המשטרה גם תפסה את כלי הרכב שלו… הנהג הודה במעשים".

בעיית האכיפה בחופי הים מתעוררת מדי קיץ, ולרוב לאחר תאונה שבה נפגעים עוברי אורח. אמנם משרדי הממשלה טוענים שאכיפת איסור הנסיעה בחופי ים מתבצעת בהיקף נרחב, אך בפועל ניצבת האכיפה בפני בעיות רבות. אחת הבעיות העיקריות היא ריבוי הגופים שנוגעים לתחום: משרדי הפנים, הגנת הסביבה וביטחון הפנים (מתוקף אחריותו על משטרת ישראל).

לדברי השר ארדן, "בשל החשיבות הרבה של הנושא, ומעבר לנדרש על-פי חוק, משטרת ישראל נערכה בעבר ונערכת גם לקיץ הקרוב, בעבודת מטה סדורה שלא שותפים גורמים רבים, ביניהם – משרד הפנים, הרשויות המקומיות, רשות הטבע והגנים, (ו)הרשות הארצית לכבאות והצלה… מופצות פקודות והיערכויות מבצעיות ברמה הארצית, המחוזית והמקומית".

לפי נתונים שהציג השר ארדן, בפעילויות אכיפה שבוצעו בקיץ הנוכחי נרשמו כ-650 דו"חות מנהליים לנהגים שנסעו בניגוד לחוק בחוף הים, ובנוסף נרשמו כ-1,400 דו"חות תנועה, בין השאר בגין נהיגה בריונית. "נתפסו 35 נהגים פסולים או לא מורשים", הוסיף השר ארדן במליאת הכנסת, "(ו) בוצעו 136 פסילות (של) רישיונות נהיגה על-ידי קציני משטרה".

The post השר ארדן: להחרים כלי רכב של מי שנוהג בחוף appeared first on TheCar.

אין ספק שאחת ממכוניות החוף החמודות ביותר הייתה הפיאט 500 Jolly שיוצרה על ידי סדנת גיאה בין השנים 1957 ל-1964.
בניגוד לבאגי ולמוק שהתבססו על החיפושית והמיני מיינור אבל הציגו מרכב בעיצוב שונה בתכלית, ה- Jollyעשתה שימוש במרכב המקורי של ה-500 ממנו הוסרו הגג והדלתות, אך למרות השינויים הקלים יחסית, יחד עם כסאות עשויים במבוק, ספי כרום וסוכך בד, ה- Jolly הפכה ללהיט באתרי הנופש שלחופי הים התיכון.

על אף שנראה שבעשור השני של המילניום השלישי אין באמת מקום לרכבים תמימים שכאלה, סדנה איטלקית החליטה להחזיר לחיים את ה- Jollyבגרסה מודרנית המבוססת על ה-500 הנוכחית.
בסדנה שמרו על נאמנות גבוהה למקור, חתכו את הגג ואת הדלתות, החליפו את המושבים עם כריות האוויר למושבי במבוק והתקינו סוכך מתקפל מעל.

בסדנה מדגישים שבפרויקט הושקעה מחשבה רבה וכי השלדה טופלה וחוזקה כדי לשמור על מבנה חסון גם ללא גג ודלתות.
המחיר, איך נאמר זאת בעדינות, לא ידידותי למשתמש כמו המראה המתוק ועומד על 89 אלף דולרים לפני מסים.

עוד על פיאט 500 ב-TheCar:

– פיאט 500 מתחדשת 

– פיאט 500: עכשיו גם בגרסת פנאי-שטח 

The post קיץ על החוף עם פיאט 500 appeared first on TheCar.

במסגרת פעילות האכיפה החשובה נגד נהגים שנוסעים בניגוד לחוק בחוף ים, משתמשים פקחי רשות הטבע והגנים ב"מד טווח לייזר" – מכשיר שמודד מרחק באמצעות קרן לייזר. אולם, מד הלייזר של הרשות לא נבדק ולא אושר לשימוש כמכשיר אכיפה, ואין כל הוכחה לכך שהמדידות המבוצעות באמצעותו מדויקות. לכן, תוצאת המדידה שעורכים הפקחים לא יכולה לשמש כראייה קבילה בבית משפט.

בפסק דין מנומק היטב, שבו זוכה נהג מאשמת נהיגה בניגוד לחוק בחוף ים, הבהיר השופט הישאם אבו-שחאדה מבית משפט השלום ברמלה כי רשות הטבע והגנים לא הוכיחה שתוצאת המדידה באמצעות מד הלייזר יכולה לשמש כראייה קבילה.

תוך שהוא מיישם פסיקה של בית המשפט העליון שעוסקת במכשירי אכיפה של משטרת התנועה, כמו למשל "אקדח הלייזר" (ממל"ז), הבהיר השופט אבו-שחאדה כי "לא הובאו ראיות מטעם המאשימה (רשות הטבע והגנים, ש.ה) שבטרם הכנסת המט"ל (מד טווח לייזר) לשימושם של פקחים לצורך אכיפת חוק איסור נהיגה (בחוף), נערכה בדיקה של אותו מכשיר על-ידי צוות מומחים תוך צירוף ציבור 'הלקוחות' הפוטנציאליים, גורמי תביעה וסנגוריה, וכל זאת על-מנת להבטיח שקיפות והפרכת ספקות ביחס לאמינות המכשיר".

למדידת המרחק יש משקל מכריע בכל הנוגע לחוק איסור נהיגה ברכב בחוף ים. על רשות הטבע והגנים להוכיח שהנהג המואשם אכן עבר ברצועת החוף האסורה לנסיעה, שרוחבה על-פי החוק הוא 100 מטרים. לפי השופט אבו-שחאדה, "המרחק שבין המקום שבו נסע הרכב לבין נקודת גאות המים בחוף הים הוא נתון עובדתי, שעל המאשימה להוכיח אותו מעל לכל ספק סביר". מאחר שהעבירה הרלוונטית היא מסוג "אחריות קפידה", שבה מספיקה הוכחת היסוד העובדתי בלבד (הימצאות הנהג ברצועת החוף האסורה), מדידת המרחק משמשת כראייה עיקרית.

אלא שלא כל מכשיר יכול להפיק ראיות שיהיו קבילות בבית משפט. בפסק דינו המפורט, מבהיר השופט אבו-שחאדה כי הוכחת מהימנות המדידה דורשת התייחסות לארבעה מבחנים: 1. האם "מד טווח לייזר" הוא מכשיר טכנולוגי אמין שיכול להפיק נתונים מדויקים; 2. האם המכשיר הספציפי שבו נעשה שימוש היה תקין בזמן המדידה; 3. האם הפקחים שעשו שימוש במד הלייזר מיומנים בהפעלתו; 4. האם במקרה הספציפי, הפקחים הפעילו את המכשיר כראוי ועל-פי הוראות היצרן.

"מדובר בארבע שאלות שבעובדה", הסביר השופט אבו-שחאדה, "הנטל להוכיח שהתשובה עליהן היא בחיוב רובץ לפתחה של המאשימה (רשות הטבע והגנים, ש.ה). שאלות עובדתיות אלה עומדות במוקד הכרעת הדין במקרה שבפני, והן אלה שיכריעו את הכף אם הנאשם יורשע או יזוכה".

ומתברר שרשות הטבע והגנים לא הצליחה לעמוד באף אחד מהמבחנים: מד הלייזר לא הוכח כמכשיר אמין שמפיק תוצאות אמינות, המכשיר הספציפי ששימש לאכיפה כלל לא נבדק לפני השימוש, לא ברור האם הפקחים מיומנים בהפעלתו, ולא ידוע אם הפקחים הפעילו את המכשיר כראוי ביום שבו נעשה בו שימוש. לכן, הראייה שהוגשה לבית המשפט – לפיה הנהג שהואשם נסע בתוך רצועת החוף האסורה, במרחק של 53 מטרים מהים – נפסלה.

"יתכן שמד טווח לייזר הוא מכשיר אמין – וייתכן שלא, וייתכן שמד טווח הלייזר הספציפי שנעשה בו שימוש במקרה דנן היה תקין – וייתכן שלא", סיכם השופט אבו-שחאדה את פסק הדין, "המסקנה היחידה המתבקשת מהתוצאה של זיכוי הנאשם היא שעל המאשימה להקפיד להוכיח את קבילותה ומשקלה של ראייה שמתקבלת מהמכשיר, בתיקים עתידיים, על-פי המבחנים שנקבעו בפסיקה".

The post אחרי אקדח הלייזר, יגיע מד טווח לייזר? appeared first on TheCar.

עוד אלה מתנודדים ברוח והעבים שבשמיים מבשרים לנו שמשהו משתנה: סדרת עננים קודרת מרחפת מעל, מעין איום מרומז לגשם, ומתפוגגת לאיטה כעבור זמן.

מי שעולה לבירה, או מדרים למצפה רמון, יגלה ששם כבר נחה הצינה, ובערב כבר יש ללבוש לבוש חם.

אם אפילו השמש, אשר מעניקה לעת ערביים רגעי פרידה מן היום בשלל שקיעות מרהיבות, לא מספיקה כדי להזכיר לנו שהסתיו בפתח, כל שצריך זה לפתוח את הרדיו ולשים לב למספר ההשמעות העולה והולך של השיר 'זה הסתיו עם הענן…'.

אוהבי הקיץ מתחילים להתרגל לרעיון ש'או-טו-טו' יהיה עליהם לנטוש את חוף הים, ועבור רבים אלה הם ימים כמעט אחרונים לגעת במים, לגעת בים.

עונה זו, של מעבר בין קצה הקיץ לסתיו, מאופיינת בים שקט, נוח ומזמין, ולכל מי שחושבים בטעות שזה הזמן לנטוש את הים נאמר רק שזאת טעות. דווקא כעת מתחילה עונה קצרה אך נפלאה שבה אפשר להפיק את מלוא ההנאה מהים.

בימים אלה אני משתדל לפקוד את המקומות האהובים עלי בחוף הים, להגיע אל החופים והמקומות שבהם ישנם חופים כמעט נטושים, ובהם אפשר ממש להתאחד עם הים, לרבוץ במים צלולים כשהגלים הרכים מטפסים עלי. אנו מזמינים גם אתכם להיפרד מהים בסדרת פגישות ומקומות, ומציעים לכם מפגש עם כמה חופים שבהם יש (לעיתים) גם בדידות.

אכזיב: לגעת בטורקיז

כדאי לשלם את מחיר הכניסה לחוף אכזיב: רשות הטבע והגנים מעניקה לכם בתמורה חוף יפה במיוחד, מפרצי ים בגוון כחול עד טורקיז, חול לבן, מים רגועים אשר מוגנים על ידי ריף טבעי, בריכות חצובות בסלע, מצוק כורכר קרוב למים, ובריכות ענקיות, טבעיות, שממתינות רק לכם.

מחוץ לגן הלאומי נמתח מסלול של בריכות קטנות, סלעים ויצורי ים זעירים, מסלול שמזמין הליכה על קו החוף צפונה.

הישוב העתיק באכזיב החל עוד בתקופה הכנענית, והיה חלק מדרך הים העתיקה שעברה לאורך החוף. פיניקים יצאו מכאן בספינות אל מחוזות רחוקים וייצאו לארצות הים את מוצרי תעשיות הזכוכית שלהם, ואריגים בצבע ארגמן אשר הופק מחלזונות ימיים שאותם ליקטו הנשים והילדים בין הסלעים.

מהגן הלאומי אכזיב אפשר לערוך טיול רך על החוף (רצוי ללכת עם סנדלים), או סתם לרבוץ במים השלווים. בימים אלה נטשו רבים את החוף היפה (אך הוא עדיין מלא בשבתות), ויש שפע של מקום.

זאת גם נקודה מומלצת כמוקד יציאה למסלולים רגליים או רכובים עד למרגלות סלעי ראש הנקרה.

כך מגיעים: גן לאומי אכזיב, על כביש 4 מצפון לנהריה. בחוף יש מקלחות, שירותי הצלה ואפשרות ללינת לילה בתאום.

כנרת: שלוש פינות חמד סביב האגם

אחד המקומות שבהם פורץ מפל של ממש אל הכנרת נמצא באזור הבטחה שבצפון הכנרת, ליד מתחם הכנסיות. מעבר קטן פעור בין שני מתחמים של הכנסייה (בקצה המזרחי של מגרש חניה לאוטובוסים). משם אפשר ללכת עד לקו המים, לפנות ימינה, ולהוסיף ללכת על קו החוף עד שמגיעים למפל שנקרא 'מפל איוב'.

אגדה מספרת שאיוב המקראי הגיע לכאן כדי לטבול את גופו ולהירפא מהצרעת. הדרוזים מייחסים למים שכאן תכונות ריפוי של מחלות עור.

האווירה המיסטית יכולה הייתה להיות מושלמת לולא ידענו שהמפל הקדום זורם דרך צמחיה עבותה לאחר שבקע מתוך צינור שהציבה כאן חברת מקורות…

מה שיותר חשוב זה שמכאן מי הכנרת כבר קרובים, וכעבור פסיעות אחדות אפשר לטבול בהם…

פינה חביבה נוספת נמצאת על הטיילת של טבריה. בבוקר, מוקדם, אפשר לטפס על מזחי הספינות שעל חוף האגם, לחזות במחול השחפים ולטבול רגליים במי הכנרת החמימים.

מספר מקומות יפים נוספים נמצאים לאורך חופו המזרחי של האגם. באלה אפשר לנטוע אוהל ולהשכים בבוקר לטבילה נעימה במי האגם.

מקום מומלץ אחד הוא חוף דוגית, שבשטחו נמצא גם חוף גולן: מפרץ של 2.5 ק"מ של יופי, עם מסלול הליכה על קו החוף ומקום לרחצה (הכניסה לחוף היא מכביש 92 מצומת מעגן צפונה, בק"מ ה-19).
חופים מומלצים נוספים: חוף לבנון, וחוף גופרה, על שם המעיין החם שמימיו מכילים גופרית.
כדאי לשים לב לכך שבעוד שבחלק מחופי הכינרת עדיין גובים מחירי חניה מופקעים, בחופים אחדים ישנה חניה מסודרת שבה משלמים מחיר הוגן לפי זמן החניה בפועל.

חוף הבונים: אי האהבה

כולנו מקטרים, ובצדק רב, שרוב חופי הארץ נגזלו מן הציבור על-ידי שלל משתמשים – צה"ל, נמלים, מרינות, אפילו מיזמים פרטיים, וזה נכון. אבל עדיין נותרו מספר פנינות נוף נדירות שלמי שטרם ביקר בהן אסור לקטר על כך שלוקחים לו את הים.

"אי האהבה" נח לו לבטח ב'מפרץ האהבה' שבשמורת חוף הבונים. זה כנראה המקום המושלם להיפרד בו מהים לקראת החורף, וכדי להגיע לשם יש ללכת על קו החוף, הליכה שאורכת כעשרים דקות, מחוף הבונים דרומה.

מפרץ האהבה הוא מפרץ קסום שבליבו אי גדול. שחיינים יכולים להגיע אליו בשחייה (יש לשים לב שאין במקום שירותי הצלה), אבל אפשר גם פשוט לשכב במים הצלולים על קו החוף ולהביט בעופות המים שסביבכם.

מסלול ההליכה בין חוף הבונים לחוף נחשולים הוא ללא ספק אחד היפים בארץ, ולקראת כניסת השבת מתקיימת במקום קבלת שבת.

כך מגיעים: מצומת פורדיס, צפונה על כביש 4, עד לשילוט שמפנה מערבה אל שמורת הטבע 'הבונים'.

דור: לגעת במים, לגעת בהיסטוריה

חוף דור הוא כנראה המקום הדומה ביותר לאי יווני שתמצאו בישראל. בימים אלה נותרו על החוף רק נאמניו האמתיים, והם ספורים.

מול החוף מבצבצים מן המים איים שהוכרזו כשמורות טבע לציפורים, ואסור לעלות עליהם. על המרכזי מבין האיים מותר לעלות, ואפשר להגיע אליו בהליכה במים.

החוף מציע שתי בריכות ענקיות שמוגנות בריף טבעי, עם מי ים צלולים ונעימים.

תל דור מתנשא מצפון לישוב, ויורד בתלילות אל קו המים. גם כאן היה מקום ישוב פיניקי, גם כאן הפיקו ארגמן מחלזונות ים, וגם מכאן הפליגו הפיניקים אל ארצות הים.

כך מגיעים: מצומת פורדיס צפונה על כביש 4, פונים מערבה לפי השילוט 'דור נחשולים'

גבעת אולגה: אצל בנימין במפרץ

תושבי גבעת אולגה זכו לחלקת אלוהים קטנה במפרץ של בנימין. זהו מפרץ מלא יופי, מוגן על ידי מצוקי כורכר וריף טבעי שעוצר חלק מגלי הים. המקום מוכר כמפרץ בנימין ע"ש הברון בנימין רוטשילד.

בשנת 1914 הגיעה הספינה של הברון רוטשילד לחופי הארץ, והברון ביקש להגיע עם הספינה הכי קרוב לזיכרון יעקב. הקברניט של הספינה חיפש מקום לעגון בו, ומצא את המפרץ היפה, מכאן שמו של המקום, מפרץ בנימין.

המקום קסום ומתוק, מעט פראי וקצת מתורבת. מעיב עליו צל כבד של שכונה חדשה שנולדה סביבו, 'כוכב הים'.

כמה מן האחראים למחדל ההקמה שילמו אמנם בתקופות מאסר ובקנסות גבוהים, אבל הבניינים עומדים על תילם וכדי ליהנות מן המקום צריך להתעלם מקיומם ולדמיין את העולם בלעדיהם.

כך מגיעים: יורדים מכביש 4 אל מחלף אולגה, פונים מערבה, ובין שני גושי בניינים נמצא מעבר רגלי אל החוף היפה.

בת ים: הבריכה של תושבי המרכז

בת ים פונקה בחופי ים יפים, חלקם רגועים. מערכת של ריף טבעי מגינה על חלק מהם מגלי הים, ואחד מהם חוף הסלע, אחת מבריכות הענק הטבעיות במרכז הארץ.

ראשון לציון: קטן אבל מתוק

ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בארץ, קיבלה רצועת חוף זעומה – רק 800 מטרים ביום טוב.

למרות זאת, מידי שנה זוכה ראשל"צ בתחרות החופים היפים והנקיים. אין בחוף ראשון שוברי גלים, אבל החול רך ומזמין, המים רדודים עד למרחק גדול מהחוף, והכניסה למים נוחה.

מכאן אפשר ללכת צפונה בכיף את כל הדרך עד יפו ותל-אביב.

אשקלון: רגל במים רגל בחול

מסלול הליכה ארוך מאד נמתח מחופי אשקלון, בצפון העיר, ועד לגן הלאומי אשקלון שבדרומה.

זהו מסלול הליכה כיפי, ובכל מטר לאורכו אפשר לטבול בים ולהמשיך ללכת. בגן הלאומי יש חוף ים מסודר עם שירותי הצלה, ולאורך החוף ממש נוגעים בעתיקות: עמודי שיש עתיקים שבוקעים מן החומה שעל החוף.

The post טיול לשבת: לגעת במים appeared first on TheCar.