בין השאר, הרפורמה תאפשר לקציני משטרה להורות על פסילת רישיונות נהיגה גם אם לא היו עדים לביצוע העבירה. במשרדי התחבורה והמשפטים מבהירים כי "הדרישה הקיימת (לפיה) העבירה בוצעה לעיני השוטר היא מחמירה מדי, ומגבילה יתר על המידה את סמכות קצין המשטרה להטיל פסילות (רישיון) מנהליות". בנוסף, רפורמת הענישה מרחיבה את סמכותם של קציני משטרה להורות על פסילות רישיון לתקופות ארוכות של 60 ו-90 ימים.

מלבד הרחבה של סמכויות קציני משטרה, רפורמת הענישה כוללת סעיפים שפוגעים בחזקת החפות ובזכות הגישה לערכאות – שתי זכויות יסוד. על-פי אחד מסעיפי הרפורמה, נהג שיואשם בביצוע עבירת תנועה ויבקש להישפט יידרש להפקיד מראש "דמי עירבון" בגובה הקנס שנקבע לעבירה שבביצועה הוא נאשם. סעיף אחר קובע שבית משפט לתעבורה יחויב להטיל על נאשם שטען לחפותו אך הורשע לא פחות מקנס כפול מזה שנקבע לאותה עבירה.

שני הסעיפים שמגבילים את זכויות החשודים נועדו להרתיע נהגים שמגישים "בקשות סרק" להישפט, אך משפטנים בכירים סבורים כי יש בהם הגבלה בלתי סבירה של זכויות יסוד. "כולנו שותפים לרצון להילחם בתאונות וזועמים על הבריונות", אמרה היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, עו"ד אתי בנדלר, בדיון שנערך בעניין רפורמת הענישה ב-2014, "אבל אני חושבת שתפקידה של הכנסת הוא לזכור שיש זכויות אדם שיש לשמור עליהן".

בדיון שערכה הוועדה באוקטובר 2014 טען נציג הסנגוריה הציבורית, עו"ד ישי שרון, כי "יש כאן הרתעת-יתר של אזרחים שמבקשים לממש את זכותם… (זו) חזקת אשמה אפריורית (מראש, ש.ה), ואנחנו חושבים שהדבר הזה צריך לרדת מסדר היום". גם בעמותות בטיחות, שלרוב תומכות בהחמרה עם עברייני תנועה, מתחו ביקורת על סעיפים אלה ברפורמה. בעמותת "מתונה" אמרו כי "אנחנו… רוצים להגן ולשמור על חייו של (הנהג), על גופו, על רכושו, אבל גם על כבודו וחזקת חפותו".

פעמיים ישראל, פעם אחת ציפי
בהצבעה שצפויה להיערך השבוע תתבקש מליאת הכנסת להחיל "דין רציפות" על רפורמת הענישה, שמקודמת באמצעות הצעת חוק ממשלתית. החלת דין רציפות היא הליך שנועד לקדם הצעת חוק שאושרה בקריאה ראשונה, אך הליך חקיקתה נפסק בגלל פיזור הכנסת. שר התחבורה, ישראל כץ, אישר את עיקרי רפורמת הענישה כבר ב-2010, ומאז זכתה הרפורמה לאישור הממשלה (פעמיים) ועברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בזמן שציפי חוטובולי כיהנה כסגנית שר התחבורה.

מלבד ביקורת חריפה שנמתחת בעניין ההצעה להגביל את זכויות החשודים בביצוע עבירות תנועה, רפורמת הענישה כוללת גם תיקונים חשובים ואף הכרחיים. אחד התיקונים העיקריים, ואולי החשוב שבהם, הוא קביעה בחוק של "מדרג שכרות" – ענישת נהגים שיורשעו בנהיגה בשכרות באופן שייצור התאמה בין חומרת העונש וכמות האלכוהול שבגינה הורשעו.

מדרג השכרות נועד לתקן את המצב לפי החוק הקיים, שאינו יוצר כל הבחנה בין נהגים שבדמם נמצאה רמה מזערית של אלכוהול ונהגים שבדמם נמדדת כמות אלכוהול גבוהה פי כמה מהמותר בחוק. על-פי החוק כיום, כל מי שמורשע בעבירת נהיגה בשכרות צפוי לקבל עונש מינימום אחיד: פסילת רישיון לתקופה של שנתיים לפחות. מדרג העונשים המוצע כולל פסילות רישיון נהיגה לתקופות שנעות בין חצי שנה ושלוש שנים, בהתאם לממצאי בדיקת השכרות שנערכה לנהג.

בהצעת החוק הממשלתית מובהר כי "קיים הבדל משמעותי בין רמת הסיכון שיוצר נהג שבגופו רק מעט אלכוהול מעל המותר, לבין רמת הסיכון שיוצר מי שבגופו רמת אלכוהול בריכוז רב בהרבה מהמותר, ועונש המינימום הקיים אינו מתייחס להבדלים אלה". שופטים ואפילו בכירי משרד התחבורה תומכים בהנהגת מדרג השכרות, שכן רבים סבורים שהחוק הקיים מטיל עונשים בלתי מידתיים על אזרחים נורמטיביים.

יש לציין שמדרג השכרות עוסק לא רק באלכוהול, אלא גם בקנאביס (מריחואנה). כך למשל, הצעת החוק כוללת עונש של פסילת רישיון לתקופה של חצי שנה לנהגים ששכרותם "מתבטאת לפי תוצאות בדיקת דגימות, המעידה על קיומו של תוצר חילוף חומרים בלתי פעיל של סם מסוג קנבוס". עם זאת, הצעת החוק אינה פותרת את הבעיה שבה נתקלים מי שמשתמשים במריחואנה לצרכים רפואיים ולפי היתר של משרד הבריאות.

The post הכנסת תאשר הרחבת סמכויות שוטרים ופגיעה בזכויות חשודים? appeared first on TheCar.

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (א') הצעת חוק של חבר הכנסת בועז טופורובסקי, לפיה תיאסר חבישת "קסדת חצי" על-ידי רוכבי אופנועים וקטנועים. לאחר אישור הצעת החוק, אמר ח"כ טופורובסקי כי "אישור החוק בקריאה טרומית ביום רביעי הקרוב בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, וזירוזו בדרך לחקיקה מלאה הם לא פחות ממצילי חיים".

על הצורך לאסור את השימוש ב"קסדת חצי" עמדו במשרדי הממשלה כבר לפני שנים לא מעטות. בעקבות תאונת דרכים בשנת 2010 שבה נהרג כדורגלן העבר אבי כהן, אף גיבש משרד התחבורה תקנה חדשה שאמורה הייתה להוציא אל מחוץ לחוק את השימוש ב"קסדת חצי". אלא שניסוח לקוי וסיבוכים ביורוקרטיים הביאו לכך שהתקנה לא אושרה בוועדת הכלכלה של הכנסת.

גם הצעת החוק של ח"כ טופורובסקי תידרש לחצות מכשולים רבים בדרך להפיכתה לחוק, למרות אישורה אתמול בוועדת השרים לענייני חקיקה. הבחירה בהליך של חקיקה ראשית מסבכת ומאריכה שלא לצורך את יישום האיסור על שימוש ב"קסדת חצי": לאחר ההצבעה בקריאה טרומית תועבר הצעת החוק לוועדת הכלכלה, שם תעבור הכנה לקראת קריאה ראשונה. אם וכאשר תאושר בוועדת הכלכלה, תחזור הצעת החוק למליאת הכנסת להצבעה בקריאה ראשונה, ומשם תשוב לוועדה לצורך הכנה לקריאות שנייה ושלישית. כאשר תסיים הוועדה את הכנתה תחזור הצעת החוק למליאת הכנסת, שם תאושר בקריאות שנייה ושלישית ותהפוך לחוק.

כמה זמן יימשך הליך החקיקה? אין כל דרך לדעת, שכן במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה עשויות לעלות התנגדויות והסתייגויות – כפי שאכן קרה כאשר משרד התחבורה הגיש את אותה תקנה שאמורה הייתה לאסור את השימוש ב"קסדת חצי" כבר לפני יותר משלוש שנים: במהלך דיון שהתקיים במאי 2011 התברר שהתקנה שניסח משרד התחבורה מבוססת על תו תקן ישראלי שאינו פתוח לעיון הציבור, ולכן עלול להביא למצב שבו תוטל סנקציה פלילית על רוכבים בגין שימוש בקסדה אסורה, למרות שאין ביכולתם כל דרך לברר מה בעצם אומר אותו תקן.

אולם, גם אם תסיים הכנסת את מלאכת אישור הצעת החוק בזריזות יוצאת דופן – דבר שכלל אינו בטוח, לאור הערכות כי הבחירות לכנסת יוקדמו – יישום החוק בפועל דורש הכנה של תקנות על ידי משרד התחבורה. הצעת החוק של ח"כ טופורובסקי קובעת כי התקנות יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום פרסום החוק ברשומות, וכך עלול האיסור על שימוש ב"קסדת חצי" לחזור לאותה נקודה בדיוק שבה נתקע בשנת 2011.

ומה עושים בינתיים הרוכבים? חלקם כמובן בוחרים לרכוב עם קסדות מלאות בלבד, כפי שעשו במועדון האופנועים הישראלי, שאסר על חבריו לחבוש "קסדת חצי". אולם, יש רוכבים שאינם נוקטים אמצעי זהירות נאותים, ולכן חשופים לסכנה הבטיחותית החמורה הכרוכה בשימוש בקסדות שאינן מספקות הגנה לראש.

בעניין זה ראוי להזכיר את מה שאומרים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "עקב רמת הפגיעות הגבוהה של רוכבי אופנועים, ועקב העובדה שפגיעות רבות של רוכבי אופנועים הן פגיעות ראש, הרשות תומכת בהצעת החוק וממליצה כי במדינת ישראל תיאסר מכירתן של קסדות שאינן מספקות הגנה נאותה לגולגולת, קרי 'קסדת חצי'".

את הדברים החמורים כתב היועץ המשפטי של הרשות ב-1 במרץ 2011, בהתייחסו להצעות חוק שהוגשו עוד בכנסת הקודמת. מאז לא קרה דבר, ורוכבים יכולים להמשיך לעשות שימוש ב"קסדת חצי", למרות הסכנה הברורה.

The post "קסדת חצי" תרד מראשי הרוכבים? לא כל כך מהר appeared first on TheCar.

ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום ראשון הקרוב (16.11) בהצעת חוק של ח"כ בועז טופורובסקי, לפיה תיאסר חבישת "קסדת חצי" ברכיבה על אופנועים וקטנועים. הצעת החוק של ח"כ טופורובסקי אינה הראשונה שמבקשת לאסור על רוכבים לחבוש קסדות שאינן מספקות הגנה ראויה לראש: בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות דומים, בין השאר על-ידי חברי הכנסת איתן כבל וזאב בילסקי. ב-2011, בעקבות תאונה שבה נהרג כדורגלן העבר אבי כהן, אף הגיש משרד התחבורה תקנה שאסרה על חבישת "קסדת חצי", אך התקנה לא אושרה בוועדת הכלכלה בגלל ליקויים חמורים בניסוחה.

בדברי ההסבר המלווים את הצעת החוק, מציין ח"כ טופורובסקי כי "כיום ישנם רוכבים רבים המשתמשים ב'קסדות חצי'. על-מנת להציל חיים קסדה חייבת להגן על כל שטח ראשו של הרוכב – על החלק האחורי, הצדדי והקדמי. רק כך הקסדה מגנה על הרוכב, מצמצמת פגיעות ראש חמורות ולעתים אף מונעת אותן… על כן, מוצע לאסור שימוש בקסדת 'החצי' ולחייב את רוכבי האופנועים והקטנועים, ואת הנוסעים עמם, לחבוש קסדה אשר תכסה את מרבית שטח ראשם".

אולם, האיסור אותו מבקש להנהיג ח"כ טופורובסקי מותנה בניסוח תקנה חדשה על-ידי משרד התחבורה – אותו משרד שכשל בניסיונו הקודם, בשנת 2011. הבעיה שהתעוררה באותה עת נגעה לדרישה שנכללה בתקנה, ולפיה כל קסדה תידרש לעמוד בתו תקן ישראלי. אלא שתווי התקן של מכון התקנים הישראלי אינם מפורסמים לציבור הרכב, ולכן כל רוכב המעוניין בכך נדרש לשלם עבור עיון בתקן הרלוונטי. מאחר שחבישת קסדה לא תקנית אמורה הייתה להיקבע כעבירת תעבורה (שהיא עבירה פלילית), חוסר יכולתם של הרוכבים לעיין בתו התקן עלול היה להוות פגיעה ב"עקרון החוקיות" – אחד מעקרונות היסוד של המשפט הפלילי.

בדיון שערכה הוועדה במאי 2011 בעניין התקנה שניסח משרד התחבורה, הסבירה עו"ד אתי בנדלר, היועצת המשפטית של הוועדה, כי "כדי לדעת מה כתוב בהם (בתווי התקן, ש.ה), צריך לרכוש אותם בתשלום – הם אינם זמינים לציבור הרחב – והגם שהם מאומצים בחקיקה, מבקשים לתת להם תוקף שלא בהתאם לתקנים ישראלים שאין להם תוקף רשמי, עושים איזשהו הליך של אימוץ תקן, קובעים עבירה פלילית על אי קיום התקן, כשמשתמש הקצה לא יודע מה כתוב בכלל באותו תקן, אלא אם כן הוא ייגש למכון התקנים וירכוש את התקן הזה".

לקראת הדיון בוועדת הכלכלה ניסה משרד התחבורה לפתור את בעיית "הסודיות" של תו התקן הישראלי באמצעות קביעת חובת סימון של קסדות שעומדות בתקן המקומי. אלא שגם פתרון זה התברר עד מהרה כבעייתי: "מה זה מסומן כדבעי לצורך העניין הזה, אני לא יודעת", אמרה עו"ד בנדלר. "השאלה היא… איך הוא (הרוכב) יידע על איזה סימון מדובר? ומה קורה עם מי שמייבא – האם אסור לאדם לייבא באופן עצמי קסדה? אם אני נמצאת בארצות הברית וקונה לנכדי קסדות לרכיבה על אופניים – האם אני יכולה להשתמש בהן או לו?".

כך או אחרת, נראה שהגיעה העת שמשרד התחבורה ימצא פתרון לבעיות הניסוח ויאסור חבישה של "קסדת חצי". בעניין זה ראוי להזכיר דברים שכתב טל שביט, מבכירי עיתונאי הרכב בישראל שנהרג בתאונה ב-2011, בטור שפורסם באתר החדשות ynet לאחר מותו של אבי כהן: "אין כל הבדל עקרוני בין חוק חבישת קסדה, לבין הפיכת השימוש בקסדות-חצי לבלתי חוקי, מטעם אחד פשוט – קסדת-חצי אינה קסדה. היא אינה ממלאת את היעוד הבסיסי של הגנה על הראש, אשר שימש כעילה להחלת חובת חבישת קסדה מלכתחילה. כמעט באותה מידה ניתן לשים כובע-בד על הראש, ולכנותו 'קסדת בד'. אישית אגב, אני מעדיף לכנות את קסדת-החצי בשם 'צלחת-פדחת'. זה תיאור הרבה יותר מדויק".

The post הממשלה תחליט אם לאסור על רוכבים לחבוש "קסדת חצי" appeared first on TheCar.