שלוש ענקיות הטכנולוגיה ושותפותיה מתחומי הניווט והמיפוי השיקו בדצמבר 2022 את יוזמת Overture Maps ופרסמו היום (ד') את מערך הנתונים הפתוח הראשון שלהם. על מערך זה יכולים מעתה מפתחי צד שלישי לבנות אפליקציות מיפוי או ניווט גלובליות משלהם. היעד ברור: פיצוח המונופול של גוגל בשוק הניווט העולמי, והשליטה של אפל בטריטוריה הסגורה שלה.

אנשי Overture טוענים שבמערך הנתונים שלהם, שכולל ארבע שכבות עיקריות, מופו יותר מ-59 מיליון נקודות עניין ונוספות להם שכבות מידע אחרות של עסקים, מבנים, מערכי תחבורה וגבולות. עוד הם מוסיפים ששכבות הנתונים עוצבו באופן שיאפשר למפתחים לעכל ולהשתמש בנתוני המפה "באופן סטנדרטי ומתועד, ושתתאפשר פעולה הדדית בין הגורמים". מפתחים יוכלו להשתמש במידע בין השאר כדי לפתח אפליקציית מיפוי וכל שירות אחר שמסתמך על מיפוי וניווט.

מארק פריולו, מנכ"ל Overture, מצוטט בהודעת החברה לעיתונות כאומר ש:"מערך הנתונים של מקומות, באופן מיוחד, מייצג מערך פתוח גדול שלא היה זמין בעבר, עם פוטנציאל למיפוי של כל דבר – החל מעסקים חדשים, גדולים וקטנים, ועד לשווקי "פופ-אפ" ברחוב שממוקמים בכל מקום בעולם… Overture תבנה שיתוף פעולה רחב שיכול להקים ולתחזק מסד נתונים עדכני ומקיף של נקודות עניין… שיתוף הפעולה מבוסס על ההנחה שנתוני מפות צריכים להיות נכס פתוח ומשותף כדי שיוכל לתמוך ביישומים עתידיים. ככל שהדרישות לדיוק, עדכניות וייחוס במפות גדלים כדי לענות על צרכי המשתמש, כך גדלו העלויות והמורכבות של איסוף ותחזוקת נתוני מפות גלובליים אל מעבר ליכולת של כל ארגון יחיד…
…כל מי שעוסק במיפוי יודע שהנתונים הראשוניים הם רק ההתחלה; האתגר המתמשך טמון בשמירה על הנתונים בתוך שינויים מתמידים כדי לעמוד בציפיות של המשתמשים. Overture תבנה שיתוף פעולה רחב שיכול לבנות ולתחזק מסד נתונים עדכני ומקיף של נקודות עניין".

אסטרטגיית החדירה של Overture Maps לגן הנעול של גוגל תהיה ככל הנראה באמצעות מחיר מחד, ומאידך על-ידי מינוף הגישה של כל אחת משלוש הענקיות אל בסיסי משתמשים שמונים יחד מיליארדי בני אדם ומכשירים ניידים. בשונה מגוגל, שגובה כסף ממפתחים כדי לקבל גישה ל-API שלה – אוברצ'ור תתחיל עם מודל חינמי. עם זאת, הניסיון עם שלוש החברות האלה מלמד שברגע שהן יגיעו למסה קריטית והדבר יתאפשר להן – המודל יפסיק להיות חינמי.

העסק יתחיל להיות מעניין באמת כאשר יגיעו לשוק אפליקציות כמו 'וויז' שיפותחו עבור ניווט כלי רכב על בסיס מאגר הנתונים האדיר של החברות האלה, ולכולם ברור ששם נמצא השוק הגדול והמעניין ביותר למערכת כזאת.

כאמור, בשלב ההשקה, היום, כולל בסיס המידע ארבע שכבות נתונים: נקודות עניין (POI), בניינים, רשת תחבורה וגבולות מנהליים, וכולן אומתו ואוחדו באמצעות אנשי המיזם.
שכבת הנתונים Places כוללת, כאמור, יותר מ-59 מיליון רשומות (POI) אשר לדברי אנשי המיזם לא פורסמו בעבר כנתונים פתוחים. מערך הנתונים הופק מתוך בסיסי המידע של החברות המייסדות מטא ומיקרוסופט, והשאיפה היא שקהילת המשתמשים תשלב אותם יחד עם נתוני ממשל פתוח, מיפוי מקומי, טכניקות AI/ML ועוד, והכל "תחת רישיון קוד פתוח מתירני שיאפשר לכל בונה מפות או ספק שירותי מיקום להשתמש בו באופן חופשי".

שכבת הבניינים/מבנים כוללת יותר מ-780 מיליון "טביעות רגל" ייחודיות של בניינים ברחבי העולם, והיא פותחה על-ידי שילוב פרויקטים שונים של מקורות פתוחים.

תחבורה: שכבת התחבורה מייצגת את רשת הכבישים העולמית עם נתונים שהופקו מפרויקט OpenStreetMap ונבנו מחדש על-ידי קהילת הפיתוח לפורמט הנתונים Overture.

גבולות: מערך נתונים פתוח גלובלי של גבולות לאומיים ואזוריים שכוללים שמות מקומיים שתורגמו ליותר מ-40 שפות שונות כדי לתמוך בשימוש בינלאומי.

The post 'וויז', מאחוריך! קבלו את 'אוברצ'ור' – פרויקט המיפוי הפתוח של מטא, מיקרוסופט ואמזון appeared first on TheCar.

באירוע עצמו נכחו, וירטואלית, Wazers מכל רחבי העולם לצד עיתונאים, ובכירי החברה הציגו את פעילויותיה השונות וענו לשאלות שנשאלו באמצעות צ'אטים. נועם ברדין, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, פתח את האירוע והיה אחד המנחים שלו, ועדכן שכיום משתמשים ב'וויז' יותר מ-140 מיליון נהגים מידי חודש. נהגים אלה מבצעים יותר מ-36 מיליארד קילומטרים ומדווחים יותר מ-70 מיליון דיווחי תנועה ב-185 מדינות.

הבשורה החשובה שהציגה 'וויז', מעבר לשינויים ולשיפורים בתכונות של האפליקציה עצמה, היא מיצובה מחדש כחברת ניידות (מוביליטי) ולא רק כ"סייענית נסיעות לנהגים". מבחינה זאת כרוך המודל העסקי החדש, או המתגבש, של 'וויז' בשינוי תפישה דרמטי: במקום להתמקד בסיוע לנהגים, ובמודל עסקי שמבוסס על איסוף מידע ומכירתו – וויז תתמקד מעתה במשתמשי תחבורה באשר הם, לאו דווקא כנהגים. בדומה לענקיות האיטנרנט (בהן גם גוגל, הבעלים של וויז) – וויז תרוויח כסף מאיסוף מידע אודות המשתמשים ודפוסי התנהגותם (ומן הסתם גם במכירתו לצדדים שלישיים).

המיקוד מחדש של וויז מבוסס על הייחוד הראשוני שלה ביחס ללא מעט אפליקציות ניידות אחרות, שהוא התבססות על קהילת מתנדבים שתורמת ללא הרף לפיתוח היישום. ברדין פתח ואמר ש"מצב התנועה ברחבי העולם מוסיף להחמיר, ושהבעיה המהותית היא יותר מדי מכוניות ולא מספיק כבישים". התשובה לבעיה זאת, לדבריו, היא "פשוטה ומסובכת כאחד: עלינו להתחיל להוריד מכוניות מהכביש".

כידוע, כבר לפני מספר שנים החלה 'וויז' לפתח ולהריץ את Waze Carpool שמתחרה בשוק שיתוף הנסיעות, ואין זה סוד שמגפת קורונה טרפה את הקלפים לכל תחום השיתופיות, כמו גם לתחבורה הציבורית. ברדין, בדבריו, התייחס דווקא אל החצי המלא של הכוס ואמר שקורונה הציגה בפני העולם מציאות אחרת, שבה (לפחות ברגעים מסוימים) יש פחות מכוניות על הכביש והמרה של מתקנים פיזיים מיישום אחד ליישום אחר – למשל כאשר אנשים עובדים מבתיהם במקום ממקומות עבודה בבנייני משרדים. לדבריו, "כל השינויים הזמניים הללו עשויים להיות קבועים בערי העתיד, אם כולנו נסיר מכוניות מהכבישים ונפנה מקום יקר לשימושים אחרים".

חדשות וחידושים

מנהל המוצר הראשי של וויז, רפא כהן, הציג את התכונות החדשות שוויז תשיק, חלקן בעדכון הקרוב שצפוי לצאת בשבוע הבא, ב-22 בספטמבר, וחלקו במהלך החודש הבא. בין התכונות האלה, סוף סוף, נוספה רשמית תכונה שקיימת מזה זמן באפליקציית "גוגל מאפס": "סייען בחירת מסלולים". משתמשי וויז ודאי שמו לב לאחרונה שבמצבים שונים מציגה להם האפליקציה איור של נתיבי התנועה שאליהם הם מתקרבים (למשל בכביש ארבעה נתיבי שבו ישנם שני נתיבים לפניה שמאלה), והנחיה לבחירה באחת האפשרויות.

תכונה זאת תצא כעת משלב הבטא ותוטמע באפליקציה, כך שבכל הזדמנות שבו היא יכולה לעשות סדר לנהגים היא תכין אותם מבעוד מועד לפעולות הנהיגה שעליהם לנקוט. תכונה זאת מועילה במיוחד בעת בחירת נתיב בנהיגה על כביש מהיר או בהשתלבות בצמתים מורכבים.

בחודש הבא תושק תכונת "הצעות נסיעות" אשר מייצגת את אחד מ"צירי השינוי" של וויז: היישום, על בסיס "היכרות" עם המשתמש – גם עם שגרת יומו בעבר וגם עם יומן הפגישות המתוכננות שלו – יציע תוכניות נסיעה ומועדי יציאה לדרך על בסיס מצב התנועה העכשווי. משתמשים יוכלו גם לבחור מבעוד מועד – למשל מן הטלפון או המחשב בבית – מסלולי נסיעה ולשמור אותם תחת המשתמש שלהם כהכנה לנסיעות עתידיות.

במקביל, בעדכון נוסף שיושק בחודש הבא, תוכל האפליקציה להקפיץ למשתמש התראות (בדומה להתראות שכבר קיימות כיום) כאשר חל שינוי משמעותי בתנועה בדרך אל היעד, ולהנחות אותו לצאת לדרך מבעוד מועד. הצעות אלה ישוגרו למשתמשים באופן יותר פולשני מן המקובל כיום, כלומר שהן לא יתבססו רק על פגישות רשומות ביומן גוגל, למשל, אלא גם על סמך נסיעות קודמות שבוצעו. למשל – אם התוכנה יודעת שגברת מסוימת נוהגת לנסוע בכל יום שלישי אל המאהב שלה, או אדון כלשהו נוסע בכל יום ראשון ראשון בחודש אל הספר שלו – וויז תקפיץ להם "התראת יציאה לדרך" גם אם פגישות אלה לא מצוינות ביומן.

חידוש מעניין, שצריך עדיין לבחון את יעילותו, הוא שהצעות הנסיעה יציגו לנהג סקירה ויזואלית של נסיעתו המתוכננת, כולל פרטים כמו משך הנסיעה הצפוי ומצב התנועה. אנשי וויז מבטיחים שהעדכון הקרוב מדייק יותר את זמני ההגעה המשוערים אל היעד ואת דיווחי התנועה, ומשלב טוב יותר באפליקציה את Google Assistant, אשר בדומה ל'סירי' מבוסס על האינטראקציה עם טלפון אנדרואיד לצורך ביצוע משימות כמו הגדרת התראות והשמעת מוסיקה.

לטענת אנשי וויז, החברה שיפרה גם את דיוק הערכות הנסיעה של האפליקציה באזורים שבהם יש פחות נהגים שמשתמשים באפליקציה, וזה אחד הביטויים של מגפת קורונה על דפוסי הנהיגה העכשוויים בעולם. גם שירות הנסיעות המשותפות, Waze Carpool עודכן ומעתה יציג הזמנות נסיעה מיידיות כמו גם אישור אוטומטי של מסיעים ונוסעים. נהגים מסיעים יוכלו לקבל בקשות נסיעה בזמן אמת תוך כדי נסיעה כך שיוכלו לבחור לאסוף נוסעים נוספים בדרך.

חידוש אחרון, שחשוב בעיקר למי שמשתמשים בשירותי 'אמזון מיוזיק', הוא קשר דו סטרי חדש בין שתי האפליקציות: אמזון מיוזיק תהיה מעתה חלק מנגן האודיו של וויז, ואילו וויז תהיה זמינה עבור משתמשי אמזון מיוזיק ישירות מן האפליקציה שלהם. לאמזון אין בלעדיות בתחום זה מכיוון שוויז עובדת כבר עם שירותי סטרימינהג אחרים, בהם – בין השאר – ספוטיפיי, יוטיוב, פנדורה ועוד.

במהלך פרזנטציית Waze On! הסביר רפא שכעת יכולה וויז לעזור לנהגים לתכנן טוב יותר את הניידות שלהם. "בדרך כלל אנחנו מתחברים לנהגים ברגע שהם כבר בתוך הרכב", הוא אמר. "אלא שבמצב הזה אין לנו יותר מידי מה לעשות כדי לסייע להם. לעומת זאת, אם נפגוש אותם מוקדם יותר, למשל בערב שלפני או אפילו שעה לפני הנסיעה שלהם – נוכל לעשות למענם הרבה יותר, למשל להציע להם לצאת לדרך 15 דקות מוקדם יותר כדי להימנע מעומסי התנועה שנצברים במקום מסוים. זה יעזור לא רק להם אלא גם לנהגים אחרים מכיוון שככל שנוכל לפזר את עומסי התנועה כך כולם ינועו מהר יותר".

The post Waze מתעדכנת: התראות מוקדמות, שיפור מסלולים וכלים חכמים appeared first on TheCar.

אבל אם נודה על האמת, בעולם שלא מוסיף להשתנות ולהתחדש לנגד העיניים שלנו מידי שבוע – הרושם הוא ש'וויז' נותרה קצת מאחור כאשר החידושים העיקריים שהיא מציעה לנו, המשתמשים, הם לכל היותר האפשרות להחליף את קולה הלא מאד מוצלח של הנווטת המעודכנת שלהם בקולם של 'באטמן' או של ה'רידלר'.

היתרון הגדול של וויז, שהוא גם עקב אכילס שלה, הוא הדיווחים הרבים שהיא מקבלת מנהגים בזמן אמת, לשימושם של כל שאר הנוהגים בסביבה, בתוך כדי כך שנהיגתו של מי שמזין את הדיווחים מוסחת והוא עלול לגרום לתאונה או לא להיות מסוגל להימנע מאחת.
כך או אחרת, ולמרות פדיחות או תקלות מזדמנות, אנחנו סומכים על כך ש'וויז' תוביל אותנו למחוז חפצנו בנתיב עם הכי פחות תנועה, או בדרך המהירה ביותר, ורבים מאיתנו פשוט "מכבים את המוח" ונותנים לה לעשות בנו כרצונה.

ברגעים אלה מופיעה הודעה רשמית של 'וויז' אשר מזמינה את כולנו לחשיפת מה שהם מכנים כ"תכונות עתידיות שישפרו את חוויית השימוש ב'וויז' באופן קיצוני". החשיפה תתקיים ב-15 בספטמבר כחלק מאירוע דיגיטלי שנקרא Waze On.

"הצטרפו אלינו ב-15 בספטמבר", כותבים אנשי וויז, "כאשר נתכנס עם "וויזרים" מרחבי העולם כדי לדבר על המוצרים והתכונות החדשות שלנו, ועל השותפויות והקהילות המדהימות שמאפשרות לנו להתגלגל אל המשך הדרך". במסגרת האירוע, שיארך מספר שעות, יוצגו התכונות החדשות שיתווספו לאפליקציה, כמו גם מידע אודות מספר קהילות של וויזרים מתנדבים, וגם מידע אודות החברה עצמה". בהזמנה נפרדת נכתב ש"ב-Waze On נחשוף תכונות עתידיות אשר ישפרו באופן קיצוני את חוויית השימוש ב'וויז', ויספקו מבט מקרוב על האנשים שהופכים את וויז למה שהיא".

אפשר או סביר לקוות שעיקר השינוי באפליקציית וויז יהיה התאמה טובה, פשוטה ונוחה יותר של האפליקציה ליישומים מקוריים של יצרניות רכב ושל יצרניות של מערכות מולטימדיה על-גבי מסכים אינטגרליים בתוך הרכב. צריך רק לקוות שאנשי וויז לא בונים לעשות את השיפור הזה על גבי CarPlay המסורבלת, ואם כן – אז שהם לפחות הפכו אותה לידידותית יותר.

The post וויז תחשוף עדכון משמעותי לתוכנת הניווט ב-15 בספטמבר appeared first on TheCar.

שימוש בגימיקים שונים להנחיות קוליות מאפיין את 'וויז' כמעט מיומה הראשון, החל מקולו הסמכותי של הרס"ר, דרך ההנחיה הממלכתית של נשיא המדינה ראובן ריבלין, וכלה באפשרות הפשוטה והמתוקה להקליט את הילדים שלכם, או אנשים קרובים, כדי שינעימו לכם את הזמן בפקקים. זאת כמובן לא סיבה מספיק טובה שלא לספר על הגימיק החדש של וויז, אשר עלה בעדכון האחרון לקראת יום השנה ה-81 להופעתה של אחד מדמויות הקומיקס המפורסמות בעולם.

אז קבלו בבקשה את קולו של קווין קונרוי יחד עם האפשרות לייצג את המכונית שלכם כבאטמוביל על המפה המצוירת של וויז. לחילופין, מי שמעדיף לשחק דווקא את דמות הנבל יכול לבחור ב"איש החידות" (תרגום רעוע לעברית של The Riddler) ולקבל הוראות מוולי (יוג'ין) ווינגרט.

Waze, ששייכת בימינו לגוגל, הכריזה על שותפות עם DC – בעלת הזכויות על באטמן וגיבורי על אחרים, שמאפשרת למשתמשים להגדיר כעת את באטמן, או את הרידלר, כקולות הניווט באפליקציה (גם ב- Android וגם ב- iOS), וכל היופי הזה מוצע במשך חודש אחד בלבד, עד ל-31 באוקטובר. כאמור, קולו של באטמן מדובב על ידי השחקן קווין קונרוי, האיש שמזוהה יותר מכל עם הקול שמאחורי באטמן, וזה של הרידלר מושמע על-ידי לא אחר מאשר השחקן וואלאס ווינגרט שמדבב אותו גם בסרטי באטמן.

במקביל לקולות גיבורי הקומיקס מכיל העדכון החדש של וויז גם "מצבי רוח" חדשים, כך שמשתמשים שבוחרים באחת משתי הדמויות ייוצגו בצלמיות התואמות אותם על גבי כל המפות של כל המשתמשים סביבם. כרגיל, הפעלת התכונות החדשות קלה למדי, באמצעות ממשק ההגדרות, רק נא לא לבצע את זה במהלך נהיגה או אפילו ברמזור, היות שאכיפה (מוצדקת) כנגד שימוש בטלפונים ברכב עלולה לעלות ביוקר.

ישראלים שמעדיפים עברית או ערבית, ולמעשה כל שפה שאינה אנגלית, ספרדית או פורטוגזית לא יכולים ליהנות מן החידוש, לפחות כל עוד שבאטמן לא למד עברית…

The post משתמשים בוויז? תנו לבאטמן להוביל אתכם appeared first on TheCar.

אצלנו, בישראל, למרות הבטחה מפורשת של משרד התחבורה הישראלי לחולל מהפיכה בשירותי התחבורה המשתפת – תוכניות בתום ההסעה, אשר יכלו לסייע מאד לצמצום הגודש בכבישים – עדיין לא קיימות.
וויז השיקה את שירות מכוניות המאגר שלה לפני כשנתיים כפיילוט בישראל ובארה"ב במקביל. בשלבים הבאים היא נתקעה אצלנו בגלל רגולציה שמגנה על בעלי המוניות והמשיכה להתרחב בקליפורניה, בברזיל, ולאחר מכן לחמש מדינות בארה"ב.

הרעיון המסדר מאחורי שיטת ה'קארפול' של וויז הוא לא להתחרות בחברות הסעה משתפת כמו אובר או ליפט אלא לייעל את השימוש במכוניות נוסעים פרטיות או במכוניות של ציי רכב, באופן שבו מספר חברי קהילה חוברים יחד לנסיעות משותפות וחולקים ביניהם את ההוצאות. ב'וויז' מסבירים שהם רוצים "למנף את טכנולוגיית הניווט המעולה (שלהם) כדי לסייע לנוסעים למלא מושבים ריקים במכוניות ובתוך כדי כך לצמצם את מספר המכוניות על הכביש".
נועם ברדין, ממייסדי וויז, הדגיש בראיון לסוכנות הידיעות AP את הייעוד של האפליקציה ואת הבידול, בעיניו, בינה לבין 'אובר' ו'ליפט', בכך ששיתוף נסיעות (Carpool) מוריד מכוניות מן הכביש באמצעות איחוד נסיעות של משתמשים שונים.

נהגים שמבקשים להצטרף למאגר יכולים לעשות את זה באמצעות האפליקציה הרגילה של 'וויז', ואילו נוסעים שמבקשים להצטרף לנסיעה צריכים להוריד אפליקציה ייעודית לצורך זה. ההגדרה האמריקנית של 'וויז' היא שאיפה להגיע למצב שבו עלות הנסיעה של נוסע תהיה דומה לעלות הנסיעה בתחבורה ציבורית, אבל תהיה נוחה יותר מפני שהיא מבוצעת במכונית נוסעים ובתזמון ידוע מראש.
לטענת וויז, בארה"ב ישנם 30 מיליון נהגים שעושים שימוש באפליקציה ו-1.3 מיליון מהם נרשמו כבר לתוכנית הקארפול, וזה עוד לפני הרחבת התוכנית. בישראל וויז היא אפליקציית הניווט הנפוצה ביותר ומשך השימוש בה גבוה מאד, לאו דווקא לצורך ניווט אלא בעיקר כדי לחמוק מעומסי תנועה ולקבל התרעות.

'וויז קארפול' "משדכת" בין נהגים לבין נוסעים באמצעות "יצירת ההתאמות הטובות ביותר" וזאת, לדבריהם, באופן שמתעדף את היעדים (איסוף ופיזור) הקרובים ביותר למסלול מועדף ולוקחות בחשבון גם את ההתאמה לעמיתים לעבודה באותו מקום ובאותה משמרת. התשלום תמורת הנסיעה מחושב על-ידי האפליקציה ומבוצע ישירות באמצעותה. משתמשים יכולים לסנן את הנוסעים (ולהיפך) על בסיס מקום העבודה או מין, בהתאם להחלטה אם הם רוצים להגיע יחד אל יעד משותף או לחלוק נסיעה עם בני המין שלהם. הנוסעים יכולים לדרג את הנהגים בפרמטרים של דייקנות, נהיגה, ניקיון, ומגוון רחב של גורמים נוספים.

האפליקציה מאפשרת למשתמשים לתזמן נסיעות לשבעה ימים מראש וקיימת גם הגדרה קבוצתית שמאפשרת למספר אנשים לתכנן מאגר "פרטי" יחד.

לפני כעשרה חודשים חתם שר התחבורה ישראל כץ על תקנה שמגבילה את הסעות המאגר בישראל באופן שרואה הסעה בשכר או בתמורה אחרת ברכב נוסעים כהסעה שיתופית רק אם התמורה שנוסע משלם מוגבלת ל-2 שקלים לקילומטר, ורק אם הוצאות הנסיעה חולקו באופן שווה בין כל הנוסעים, כולל הנהג. בנוסף, למסיע אסור לבצע יותר משתי נסיעות באותו יום ואסור שמספר הנוסעים בהסעה יעלה על ארבעה, מלבד המסיע.

המגבלות האלה נוחות כמובן למשרד התחבורה, בעיקר בכך שהן לא מעלות את חמתם של מי מבין נהגי המוניות שחברים במרכזי המפלגות, אלא שהן מונעות מן השיטה הזאת לסייע בצמצום עומסי התנועה במקום לעודד את עצם הפעילות הזאת.
כך, למשל, מגבלת המחיר לא רק מקטינה את כדאיות ההיצע של השירות אלא גם מצמצמת את חופש הבחירה של המשתמשים בסוג הרכב וברמת הנוחות שלו. מה שיותר גרוע, ישנם הרבה מאד נהגים שמשתמשים במכוניות שלהם לצורך עבודה ונוסעים מספר נסיעות ביום, ואלה יכלו לבצע יותר משתי נסיעות בתשלום בכל יום.

לפני כשנה, בדיון שקיימה בנושא זה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח”כ אורי מקלב, אמר עו”ד יונתן צוויקל, נציג הרשות להגבלים עסקיים: "הסדרה אנכרוניסטית מונעת מהציבור הרבה דברים שהוא יכול לקבל, לא רק הפחתת המחיר, הגדלת המגוון והגדלת האיכות. מעבר לתועלת של הצרכנים הפרטיים, יש לתחבורה פוטנציאל של ממש לתרום למשק – צמצום הפקקים והזמן שאנשים מכלים בדרכים, מתן שירות לכל מיני אזורים שלא מקבלים שירות. לעניין הגודש, רוב המחקרים מדברים על תרומה להפחתת הגודש. אלה דברים שהציבור הישראלי זכאי לקבל. יש לתת מענה לבעיית נהגי המוניות אך לא יכול להיות שכל הציבור יסבול בגלל האינטרס הזה".

דרור גנון, מי שייצג באותו דיון את משרד התחבורה וכעת עצור על-ידי המשטרה בחשד לקבלת שוחד ממפעילי תחבורה ציבורית, אמר באותו הדיון ש: "המשרד יציג בתוך מספר שבועות תוכנית להסדרת התחבורה השיתופית בישראל. המשרד משקיע את כל כוחו במערכות של הסעת המונים, זו מדיניותו. במקביל כל הנושא השיתופי נמצא אצלנו בהצעה לחקיקה שאנחנו מקדמים ותסדיר את הנושא, נציג אותה בקרוב מאוד, בתוך מספר שבועות. המשרד הוא האמון על תחום התחבורה ויודע מה נדרש. לא התרשמנו מבדיקות שעשינו שהגודש בכבישים ירד כתוצאה מנסיעות שיתופיות. זה הפך להיות מקצוע, זה איבד את השיתופי והפך לענף מתחרה".

מיותר לציין שבעשרת החודשים שחלפו מאז פרסום התקנה, ומאז הדיון, משרד התחבורה לא פרסם אף תוכנית בתחום התחבורה המשתפת, וזאת למרות העמדה הברורה גם של בנק ישראל וגם של הממונה על ההגבלים העסקיים אודות הצורך בקידום תחבורה ציבורית מודרנית כדי לצמצם את הנזקים האדירים שנגרמים למשק הישראלי, ולאזרחי ישראל, בגלל גודש התנועה בכבישים.

ואם כבר הזכרנו את דרור גנון, חשוב לאזכר גם אמירה מאד מעניינת שלו מדיון קודם שערכה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בנובמבר 2016, כלומר לפני קרוב לשנתיים. באותו דיון הציגה הממונה על ההגבלים העסקיים עו"ד מיכל הלפרין את עמדת הרשות אודות תחבורה משתפת ואמרה: "המצב של התחבורה הציבורית בישראל בכי רע, השימוש ברכבים פרטים הולך וגדל, ולצד כך ההתפתחות הטכנולוגית נותנת לנו ליצור מנגנונים שמאפשרים מגוון שירותים לציבור. למדינת ישראל אין פריבילגיה להדוף את הפתרונות האלה החוצה. אנחנו צריכים לאמץ כל רעיון של תחבורה שיתופית". הלפרין הדגישה שהיא מתייחסת למגוון האפליקציות והאפשרויות הקיימות, מכאלה המקשרות בין נהגי מוניות לנוסעים דרך אלה המקשרות נוסעים פרטיים בעלי יעד משותף תמורת השתתפות בעלויות ועד לנהגים פרטיים שיגבו תשלום בעבור נסיעות בדומה לנהגי מוניות.

דרור גנון, אשר באותה עת היה מנהל אגף בכיר תכנון, תפעול ורישוי תח"צ במשרד התחבורה, אמר: "אני מגיע עכשיו מוועדת הכלכלה, בקרוב יהיו 20 אלף רכבים שיוכלו להשתלב בתחום המוניות השיתופיות. זו עוד החלטה שמאפשרת אמצעי נוסף לאנשים שמעוניינים לנסוע בדרכים אחרות. בנוגע לתחבורה שיתופית בכלל, הנושא מקודם, אנחנו עדיין בוחנים את המשמעויות של זה. בקרוב תשמעו על צעדים שיקרו". אלא שמאחורי המילים המכובסות האלה לא נמצאו – לא אז ולא היום – 20 אלף מכוניות נוספות. גנון התייחס לצי המוניות הקיים בישראל, אשר היקפו בטל בשישים בצי של יותר מ-3.3 מיליון כלי רכב בישראל.

העמדה שלנו היא שבמקום להגביל את התחבורה המשתפת צריך דווקא לעודד אותה: משרד התחבורה, בשיתוף משרד האוצר, צריכים לגבש תוכנית שתפצה בעלי "רכב צמוד" ממקום עבודתם שיבחרו להשאיר אותו בבית ולהשתמש במקומו בתחבורה משתפת, וזאת לנוכח התועלות העצומות של הפחתת השימוש במכוניות נוסעים.

לקריאה נוספת: תחבורה שיתופית? הצחקתם את משרד התחבורה

לקריאה נוספת: תחבורה שיתופית: משרד התחבורה שוב עבד על התקשורת הישראלית

The post הסנדלר יחף: וויז קארפול מותר בארה"ב ומוגבל בישראל appeared first on TheCar.

לפעמים, אתמול למשל (יום ב'), המשהו הטיפשי הזה הוא להיכנס לב לתוך העיר ג'נין עם רכב צבאי מבלי לשים לב, מה שהיה קרוב מאד להסתיים בלינץ' אכזרי ובמוות. למזלנו, הפעם יצאו החבר'ה בשן ועין, אבל חיים, ולכן – הרבה לפני שנסיק מסקנות – אספנו עבורכם צרור מקרים מרחבי העולם שבהם נקלעו נהגים לסיטואציות מביכות, ולפעמים גם כואבות ויקרות, בגלל הסתמכות עיוורת על מערכות ניווט.

בואו לא נתבלבל: מערכות ניווט מבוססות GPS, ו'וויז' בראשן, הן כנראה הגאדג'ט השימושי והנפוץ ביותר בכל הנוגע לנהיגה, ובשימוש נכון הן חוסכות לכולנו הרבה טעויות ניווט וזמן מיותר בפקקי תנועה, בנוסף ליתרונות רבים אחרים שלהן. אבל בפעם הבאה שקול נשי של מערכת כזאת אומר לכם לפנות שמאלה בעוד 200 מטרים, או לצאת ביציאה השלישית בכיכר, כדאי שתזכרו את אותם נהגים ונהגות שנהגו את עצמם כמו כבשים לתוך אסון כזה או אחר.

אגב, בואו לא נשכח שמערכות הניווט באמת "מכבות לנו את המוח" – כפי שהוכיח מחקר שאת מסקנותיו פרסמנו כאן לפני קרוב לשנה.

נסיעה לתוך פארק

לפני אי אילו שנים ניסה נהג ניו יורקי לעשות את דרכו מן ה'אפר וסט סייד' של מנהטן לכיוון ניו ג'רזי תוך כדי שהוא נשמע להוראות מערכת הניווט שלו. איפשהו בסביבות רחוב 88 הוא הבין שעליו לפנות מערבה, אלא שבמקום לפנות לתוך הרחוב הנכון הוא כיוון את מכוניתו במורד המדרגות הראשיות של הכניסה לפארק ריברסייד, משם חולצה המכונית שלו כעבר מספר שעות בעזרת משאית גרר.

עולים על הגל

אחת מפדיחות הניווט היותר מפורסמות התרחשה לפני מספר שנים בסמוך לעיר בריסביין באוסטרליה, כאשר שלושה תיירים יפנים ניסו להגיע לצפון האי סטראדבורק. העניין עם איים הוא שברוב המקרים הם מוקפים במים, והעניין עם נהג יפני שכשהראש שלו שקוע לחלוטין בהוראות מערכת הניווט (טוב, בואו נשים את הגזענות בצד – כנראה שזה נכון לגבי כל תייר בארץ זרה) – הוא שגם כאשר המערכת מפספסת את העובדה שבין היבשת לאי מפרידים 14 ק"מ, ובכל זאת היא אומרת לו לפנות שמאלה – זה בדיוק מה שהוא עושה.

אז הנהג היפני ירד מן האספלט לחצץ, מן החצץ לחול, ורק כאשר המכונית נתקעה בתוך מי האוקיאנוס הבינו הוא וחבריו שעליהם לנטוש את מה שלא כל כך מצליח להיות ספינה. אותה מכונית, אגב, נשלחה למזבלה.

חיבתן של מערכות ניווט למקווי מים כיכבה גם במקרה של שלוש נשים שנהגו בג'יפון בשעת לילה מאוחרת בסמוך לעיירה בל וויו בארה"ב, כאשר לדעת מערכת הניווט שלהן אמור היה הכביש שעליו נסעו לקצר את דרכן לכביש המהיר. לרוע מזלן, הנתיב שנבחר הוביל אותן אל מעגן סירות שממנו הן שוגרו ישר לתוך אגם.

נהגת אחרת, שוב באנגליה, נהגה את מכונית המרצדס שלה, ששוויה עמד בתחילת הסיפור על 96,000 ליש"ט, לתוך נהר סנס, תוך שהיא עוקבת אחר הוראות הניווט ומתעלמת משלטים גדולים וברורים שמזהירים מפני ירידה לנהר. למרבה המזל אף אחד לא נפגע מן הצלילה אבל המרצדס טבעה.

בכל זאת נועו תנועו

ארבעה מקרים שמתארים היטב את הדרך שבה מערכת ניווט אוטמת לנו לא רק את המוח אלא גם את תחושת הזמן התרחשו משני צידי אוקיאנוס אחר. הגברת סאבין מורו בת ה-67 יצאה בסך הכל מביתה בעיירה ליד בריסל כדי לאסוף חבר מתחנת הרכבת המקומית. כאשר מערכת הניווט לקחה אותה דרומה במקום צפונה היא לא חקרה במופלא ממנה ופשוט המשיכה לנסוע. היא נסעה ונסעה, ואחר כך נסעה עוד ועוד, וגם כאשר השלטים מסביב עברו לדבר בגרמנית במקום בצרפתית ודיווחו לה על פרנקפורט, ועל אאכן ועל קלן, היא המשיכה לנסוע. מורו לא פיקפקה במכונה שלה גם כאשר הנסיעה התארכה והיא נאלצה לעצור לתדלק, אבל באיזה שהוא שלב היא התחילה להבין שמשהו אולי לא כל כך בסדר בנסיעה הזאת. זה קרה כאשר השלטים התחילו לדבר בקרואטית ודיווחו לה שהיא נכנסת אל זאגרב, עיר הבירה של קרואטיה.

בשלב הזה כבר ידעו במשטרת בלגיה שמשהו לא בסדר מפני שגם הבן שלה וגם החבר שהתייבש בתחנת הרכבת בבלגיה דיווחו על כך, וכאשר בסופו של דבר החזירו אותה הביתה היא סיפרה לעיתונות המקומית ש"אני מודה שזה קצת מוזר, אבל דעתי הייתה מוסחת".

במקרה עם מאפיינים מאד דומים הייתה מעורבת גברת אחרת מפילדלפיה אשר הקלידה בוקר אחד למערכת הניווט שלה את שמה של עיירה שממוקמת לא הרחק ממקום מגוריה. כעבור כמעט שמונה שעות ושני תדלוקים היא מצאה את עצמה אי שם ברחבי מדינת אוהיו. גם במקרה זה הרגישה הגברת שמשהו לא בסדר אבל זה לא פגע בנחישות שלה להגיע עד ליעד.
מקרה נוסף התרחש באנגליה כאשר שלושה עובדים של חברת בניה החליטו לחגוג את חג המולד בנסיעה לעיר לייל שבצרפת. כעבור מספר שעות הם מצאו את עצמם בעיירה בעלת שם דומה, אבל בבלגיה, במרחק של כ-150 ק"מ מן היעד המקורי. השמועות מספרות שבדרך חזרה הם הצטיידו במפה.

אחד המקרים הקיצוניים מסוג זה קרה למשפחת קופר האמריקנית אשר מצאה את עצמה באמצע מדבר במדינת נבאדה, מרחק של 1,290 מן היעד המקורי שלהם (!) לאחר שהקלידו בטעות כתובת לא נכונה למערכת הניווט ובסופו של דבר נתקעו הרחק ממקום ישוב במשך שלושה ימים ללא דלק, וגם בלי אוכל ושתיה. למרבה מזלם הם אותרו במקרה על-ידי טייס מסוק שחג בסביבה והציל אותם.

רכיבה עד קצה של צוק

צחוק בצד, מפני שציות עיוור למערכות ניווט עלול להיות מסוכן מאד לפעמים. נאחל לרוברט ג'ונס, למשל, שיזכה לספר לנכדיו על היום שבו מערכת הניווט הלוויינית שלו הוליכה אותו במרחבי מערב יורקשייר שבאנגליה, ועל ההתעקשות שלו לדבוק בהוראות שלה גם כאשר ה"כביש" הפך צר יותר ויותר עד שנהיה לשביל, ואז למעבר חצץ.
רק כאשר הפיאסטה שלו נתקלה בגדר תיל דקה, והוא מצא את עצמו תלוי על שפת מצוק, הוא הבין שחייו תלויים על בלימה. ג'ונס הצליח לצאת מהמכונית בשלום אבל לצוות הגרר נדרשו תשע שעות כדי לחלץ משם את המכונית.

נקודות תורפה

לחלק ממערכות הניווט יש נקודות תורפה במקומות ספציפיים, כאלה שבהן הן לא קוראות נכון את המפה או שוגות בתיאור הפעולה הנדרשת מן הנהגים. לרוע מזלם של בעלי בית בדרום ברנזוויק, ניו ג'רזי, החלקה שלהם יושבת מעבר לצומת T שבה אפשר לפנות שמאלה או ימינה, אבל אחת התוכנות משדלת נהגים ונהגות להמשיך ישר. פעם אחר פעם מוצאים את עצמם בעלי הבית מקבלים אורחים לא צפויים, יחד עם המכוניות שלהם, בתוך הסלון.

חיבה לאתרי בניה

נהיגה עיוורת בעקבות ההוראות הבטוחות אך המתכתיות של מערכת ניווט מושכת לא מעט מכוניות לתוך מלכודות שונות, וזה מה שקרה לזוג גרמני שנסע בלילה אחד ברחובות המבורג שבגרמניה. הנהג בן ה-80 היה שקוע במילוי הוראות, לא שם לב לשלט שמתריע מפני עבודות בכביש, וגם לכמה מחסומי עץ שאותם הוא הנמיך, עד שבסופו של דבר הוא מצא את עצמו יחד עם האישה והמכונית בתוך בור עמוק.

קורה גם לטובים ביותר

למי שטועה לחשוב ש"לו זה לא יקרה", ושכל טעויות הניווט במערכת היחסים עם מערכות ניווט קורות רק לזקנים או לאנשים אפופים, כדאי לשמוע על נהג משאית גרמני בן 37 שנהג את משאיתו בדרך למפעל בשווייץ ומצא את עצמו נוהג לתוך כביש שסומן עם שלט 'אין כניסה'.
למרבה המזל הוא לא פגש מכוניות שנסעו מולו אבל כן המשיך אל מעבר לשולי הכביש והתיישב עם המשאית על עץ. ייתכן שלא היינו שומעים על המקרה הזה לולא נדרשו לצוות החילוץ כמה שעות כדי להוריד משם את המשאית.

מקרה דומה קרה גם לנהג משאית אחר, וגם זה קרה בשוויץ, כאשר רוברט זיגלר לקח ברצינות רבה מידי את הנחיות הנווטת האלקטרונית שלו והמשיך עם המשאית שלו במעלה הר תוך שהוא מתעלם מכך שהכביש הולך ונעשה מפותל וצר. צוות החילוץ נדרש להשתמש לא רק בציוד כבד אלא גם בצוות מטפסי הרים ואפילו במסוק כדי לחלץ את המשאית מקצה הפיסטין. מה שהיה לזיגלר לומר זה: "כל הזמן קיוויתי שמיד יהיה סיבוב קטן שיחזיר אותי לכביש הראשי. בסוף המערכת אמרה לי להסתובב, אבל אז כמובן שכבר לא יכולתי לעשות את זה".

רשת האינטרנט גדושה בעשרות רבות של סיפורים – חלקם כנראה דמיוניים אבל אחרים מתועדים בתמונות ובסרטוני וידאו – אודות שטויות שנהגים עושים כשהמוח שלהם נעול, אטום, וממתין להוראה הבאה ממערכת הניווט. ישנם נהגים שמצאו את עצמם נוהגים לאורך מספר קילומטרים על מסילות ברזל של רכבות, אחרים מצאו את עצמם חוצים גבולות למדינות זרות, ויש גם כאלה שבסופו של דבר פשוט כיבו את המערכת וביקשו עזרה. אבל לא תמיד מסתיימים סיפורים כאלה רק בנזק לרכב או בזבוז דלק.

בני זוג בברזיל עקבו אחר אפליקציית הוויז בדרך אל אתר תיירות בעיר נייטרואי, אשר שוכנת מעבר למפרץ של ריו דה ז'ניירו. לרוע מזלם הם הקלידו ב'וויז' שלהם שם של רחוב באותו שם (Niteroi), אשר בנוי באחת משכונות העוני, פאבלה ידועה לשמצה בעיר. תושבים מקומיים, שלא ידועים כמסבירי פנים לזרים, ירו לעבר המכונית מטח של כ-20 כדורים והאישה נפגעה מן הירי ונהרגה.

דובר מטעם חברת 'וויז' הגיב בשעתו לשאלה שנשאל על-ידי אנשי CNN ואמר ש"האירוע מצער מאוד". עם זאת, הוא הוסיף – "לצערי קשה למנוע מנהגים לנווט אל שכונה מסוכנת אם זה היעד שהם בוחרים. גם אזרחים שמתגוררים באזורים אלה צריכים להיות מסוגלים להגיע הביתה".

The post כשמכבים את המוח: מה שקורה כשמאמינים למערכת הניווט appeared first on TheCar.

מבחינה מעשית זה אומר שכל מי שבמכוניתו מוצעת 'אנדרואיד אוטו', מה שהופך יותר ויותר נפוץ במכוניות חדשות, יכול להפסיק להתלבט היכן להציב את מכשיר הטלפון שלו במכונית בזמן שהוא משתמש ב'וויז'.

במכוניות שבהן מותקנת מערכת כזאת פועלת 'אנדרואיד אוטו' על-גבי מסך המולטימדיה המקורי של המכונית, ומשקפת בו קבוצת אפליקציות ש'גוגל' סבורה שהן לא מסיחות את הדעת יתר על המידה ולא פוגעות בנהיגה. עד היום 'וויז' לא נחשבה לבטוחה מספיק ולכן אפשר היה לכל היותר ללחוץ על האייקון של 'מפות' ולבחור שם את אפליקציית הניווט 'מפות גוגל'. מעתה כל זה משתנה, ואפשר להוריד לשם (או למצוא מובנה במערכות חדשות) גם את 'וויז'.

חסרונה של 'וויז' ב'אנדרואיד אוטו' הורגש לא רק מכיוון שזאת אפליקציה הרבה יותר שימושית מ'מפות גוגל', ובעיקר אינטראקטיבית ומתעדכנת בזמן אמת, אלא מפני ש'וויז' – אשר פותחה מראש עבור מכוניות ונהיגה – נרכשה על-ידי גוגל והיה זה אך טבעי לצפות למצוא אותה במערכת האוטומוטיבית שלה. אנשי גוגל מסבירים שההתאמה בין שתי המערכות שבבעלותם הייתה יותר מסובכת מכפי שאנחנו חושבים היות שהמערכת הישראלית לשעבר כללה, ומן הסתם עדיין כוללת, פיצ'רים ספציפיים שיצרים הסחות דעת, כלומר בדיוק אותם דברים שמונעים מאפליקציות אחרות לעלות ל'אנדרואיד אוטו'.

ואכן, כל מי שמשתמש ב'וויז' יודע שבחוזק העיקרי שלה טמונה גם סכנה אפשרית: רוב ההתראות-בזמן-אמת של 'וויז', אלה שעושות אותה כל כך שימושית וחזקה, נוצרות על-ידי נהגים שמסיחים את דעתם ממלאכת הנהיגה כדי להקליד התראות לתוך מסך הטלפון. כדי לדעת אם אנשי 'אנדרואיד אוטו' ו'וויז' הצליחו לשפר את האפליקציה ולהפוך אותה לכזאת שפחות מסיחה את הדעת צריך לקחת אותה לנסיעת מבחן. אבל אם לשפוט לפי דיווחים ראשונים מן השטח בהחלט הושג שיפור, בעיקר בזכות הגדלת חלק מן האייקונים וקיצור ופישוט תהליך ההזנה של התראות על ידי הנהגים.

אלפי בעלי רכב ישראלים, שבמכוניותיהם מותקנות מערכות מולטימדיה מהתקנה מקומית עם 'וויז' שמוטמע כחלק מן האפליקציות שבהן, עלולים שלא להבין על מה המהומה. אלא שהאילתור הישראלי הקיים שונה מאד, כך אפשר להבין מהודעתה של 'וויז', מן החיבור המושקע יותר במערכת המקורית של גוגל. בכל המערכות הישראליות שבהן אנחנו התנסינו עד היום 'וויז' פועלת באיטיות, יחסית לטלפון הנייד, והשימוש בה מסיח את הדעת לפחות כמו בטלפון אם לא יותר מכך (בגלל האיטיות).

אנשי 'וויז' מסבירים שבשלב ראשון, ובשונה מהיישומים המובנים האחרים ב'אנדרואיד אוטו', עדיין נדרשת פעולת זיווג בין 'וויז' לאנדרואיד כדי לנצל באופן מלא את האפליקציה, כמו למשל הגדרת כתובת הבית ומספר תכונות נוספות שחייבות להתבצע במכשיר האישי ולא במערכת שבמכונית.

כדי להשתמש באפליקציה צריך, ראשית לכל, לוודא שבטלפון מותקנת הגרסה העדכנית ביותר של 'וויז', ואז לחבר את הטלפון החכם באמצעות כניסת ה-USB (במכונית שתומכת ב'אנדרואיד אוטו'). מאותו רגע אפשר להשתמש בכל התכונות המוכרות לנו משתי המערכות, כולל, למשל, הפעלת המערכת באמצעות הפקודה הקולית "או קיי גוגל". בהפעלה ידנית בוחרים באפשרות 'אפליקציית ניווט', ואם בפעם הקודמת נעשה שימוש ב'וויז' זאת תהיה האפליקציה שתעלה ראשונה (ואם לא, אפשר לבחור בה).

אגב, למי שתהה, 'וויז' לא מכינה גרסה שלה שתתאים למתחרה מבין אפל – CarPlay.

The post ברוכה הבאה! 'וויז' עולה ל'אנדרואיד אוטו' appeared first on TheCar.

וויז, החברה הישראלית במקור אשר שייכת כיום לגוגל, צפויה להרחיב באמצע השבוע הבא את שירות ה'קארפול' שלה לכל רחבי קליפורניה, וזאת כשלושה חודשים בלבד לאחר שהחלה לנסות את היוזמה שלה באיזור המפרץ של סן פרנסיסקו.

שירות "קארפול" של וויז נועד לחבר בין נהגים שנוסעים עם מכוניות שבהן יש מקומות פנויים לבין נוסעים שמבקשים לחסוך לעצמם את הנהיגה במכונית נוסעים או נסיעה בתחבורה ציבורית, ובשונה משירותים של 'אובר' מטרת החיבור הזה – לפחות בשלב זה – היא לא כלכלית אלא חברתית.

נוסעים שמבקשים להצטרף אל נהגים יכולים לעשות זאת באמצעות הורדת אפליקציית 'קארפול' של וויז, והם משלמים לנהגים מעט יותר מחצי דולר לכל מייל של נסיעה – סכום אשר מוגדר בארה"ב ככזה שלא חייב בדיווח לשלטונות המס. בארה"ב מכסה חצי דולר ל-1.6 קילומטר של נסיעה מעט יותר מאשר את עלויות הדלק, אבל לא מאפשר לנהגים להתפרנס מהסעה בשכר, מה גם שכל נהג שמשתמש באפליקציה הזאת מוגבל לשתי הסעות ביום.

אנשי 'וויז' השיקו לראשונה את "קארפול" בישראל, אלא שאצלנו – במקום שמשרד התחבורה יעודד את השימוש בה כדי לחסוך בעומסי תנועה ובזיהום אוויר – זימנו אנשי המחלקה המשפטית של המשרד את אנשי 'וויז' "לבירור".

במדינת קליפורניה, שבה יש כנראה יותר שכל או פחות לחץ פוליטי, ביצעה וויז ניסוי מוצלח של האפליקציה במפרץ סן פרנסיסקו ובערים סקרמנטו ומונטריי, וכעת – מן הסתם לנוכח ההצלחה – יורחב השירות אל כל רחבי המדינה הענקית שהיא גם שוק הרכב הגדול ביותר בארה"ב.

בחודש פברואר השנה אותת מנכ"ל וויז, נועם ברדין, על כוונתה של החברה להרחיב את השירות לא רק לערים נוספות ברחבי ארה"ב אלא גם למדינות נוספות. בראיון שהעניק לעיתון הכלכלי הנחשב וול סטריט ג'ורנל אמר ברדין שכבר במהלך השנה הנוכחית יורחב השירות הזה גם לברזיל ובהמשך גם למדינות נוספות באמריקה הלטינית.

כאמור, בשלב זה 'וויז' מפעילה רק "אפליקציית שידוכים" שמחברת בין נהגים לטרמפיסטים מבלי לבחון את עברם ואת מעשיהם של אלה או אלה – מה שעלול ליצור סיטואציות בעייתיות מבחינת ביטחון אישי. מאידך, בשונה מן המודלים הכלכליים של 'אובר' ושל 'ליפט', אשר מבוסס על גביית עמלה מן הכסף שמחליף ידיים, השירות של 'וויז' הוא חינמי והרווח המיידי שלה נובע בעיקר מהגברת השימוש באפליקציה ובאיסוף פרטים של משתמשים נוספים.

אחת המגבלות של האפליקציה הזאת – בגלל שהיא לא מייצרת רווח אצל הנהגים – שהזמינות שלה יחסית נמוכה ורמת אי הוודאות של הנהגים והנוסעים גבוהה (נוסעים, למשל, חייבים "לשריין" את הנסיעה זמן רב מראש כדי שלא להיתקע בלי תחבורה). אלא שבאותו ראיון ל'וול סטריט ג'ורנל' אמר ברדין שאם האפליקציה תוכיח את עצמה 'וויז' עשויה (או עלולה) להעלות את המחיר שמשלם הנוסע ב-15% ו"לחתוך" אותם כעמלה עבורה.

כך או אחרת, אם קברניטי מדינת ישראל יתעשתו ויקבלו שכל הם יכולים לעודד שימוש באפליקציות מסוג זה באמצעות תמריצי מס, ובדרך זאת להפחית את העומס על כבישי ישראל ולשפר את הנצילות של מערכת התחבורה הקיימת.

The post 'וויז' מרחיבה את שירות ה'קארפול' שלה לכל קליפורניה appeared first on TheCar.

רבים מבין המשתמשים לא טורחים לחטט בתוך שלל האפשרויות שהאפליקציה הזאת מציעה, ומשתמשים בה כפי שהיא, אבל מי שמוכנים להשקיע כמה דקות יכולים להפוך אותה להרבה יותר חביבה לשימוש, וגם לשימושית יותר (או מעיקה פחות).

אחת האפשרויות המקסימות ב'וויז' היא לבחור מבין כמה עשרות אפשרויות קריינות, בשפות שונות ובסגנונות שונים, וכך לשדרג את ההנחיות המיובשות ולהוסיף מעט בידור לשגרת היום יום. בין השאר מוצעת הנחיה בקולותיהם של ידוענים אמיתיים וגם של חקיינים בסגנונות שונים.

בעדכון האחרון ש'וייז' שחררה לאפליקציה (כרגע רק ל'אנדרואיד', זמין להורדה מ"חנות האפליקציות" של גוגל, Google Play) היא מאפשרת לכל משתמש להקליט בעצמו את כל הנחיות הניווט, וכך להפוך לקריין ולמנחה של עצמו. רבים מאיתנו אמנם לא אוהבים לשמוע את קולם מתוך הקלטה, אבל זאת לא ממש בעיה עבור מי שאוהב לשמוע את הקול של יקיריו: ילדים, בן או בת זוג, או חברים מצחיקים במיוחד.

כל שנדרש כדי להשתמש באפשרות הזאת (אחרי הורדת הגרסה האחרונה של האפליקציה) הוא לעקוב אחר ההנחיות של 'וויז' כשהיא "מקשיבה" לך ומקליטה את כל אחד ואחד מ-39 משפטי ההנחיה ששגורים על שורות הקוד שלה, ולהקריא אותם באופן ברור וצלול.

האפליקציה תחליף מאותו רגע את ההנחיות שלה באלה המוקלטות, ואם במקרה אחת מהן לא תוקלט כראוי, או בכלל, היא תשתמש בברירת המחדל הרגילה שלה (בעברית או אנגלית למשל).

כדי להפעיל את האפשרות החדשה צריך להפעיל את התוכנה ולהגיע למסך ההגדרות הראשי, ותחת תפריט 'צליל וקול' לבחור ב'רשמקול'. לאחר שמפעילים את הרשמקול מופיעים על המסך כל משפטי ההכוונה (למשל: "אנחנו מוכנים, בואו נצא לדרך"), אבל כאשר לוחצים על הסעיף המתאים אפשר להקליט איזה נוסח שרוצים (למשל: "יאללה, ממריאים").

מעבר לכיף ולבידור, או להנאה של לשמוע קול מוכר ואהוב, אחד היתרונות השימושיים יכול להיות במקרים שבהם רוצים לשמוע את ההנחיות בשפה ש'וויז' עדיין לא תומכת בה (למשל יידיש, לאדינו או אמהרית).

The post חדש בוויז: מאפשרת להקליט בעצמך את הוראות הניווט appeared first on TheCar.

במחקר, אשר פורסם ב-Nature Communications ומומן על-ידי חברת Wellcome, השתתפו 24 מתנדבים שמוחותיהם נסרקו בעת שביצעו סימולציית אשר מדמות תנועה באזור ה'סוהו' שבמרכז לונדון.

החוקרים עקבו אחר הפעילות של שני אזורים במוח – ה'היפוקמפוס' אשר בו מבוצעות פעולות שקשורות לזיכרון ולכיוון (ניווט), וה'קורטקס' – קליפת המוח הפריפרונטאלית אשר בה מבוצעות פעולות של תכנון קדימה וקבלת החלטות.

במצבים שבהם הנבדקים פנו לרחובות חדשים, אשר אינם מוכרים להם, או כאשר היו להם מספר אפשרויות של רחובות לבחור מתוכם את נתיב ההתקדמות שלהם – תועדה פעילות מוחית בשני האזורים שנבדקו.
במקביל מיפו החוקרים את מבוך הרחובות של לונדון כדי להבין את הקשר בין רגעי הפעילות ותגובת אזורי המוח לצמתי קבלת ההחלטות, תרתי משמע. כאשר המתנדבים ניווטו באופן עצמאי ניכרה פעילות מוחית גבוהה יותר של הקורטקס וההיפוקמפוס ככל שגדל מספר אפשרויות הבחירה. לעומת זאת, כאשר הניווט בוצע לפי הנחיות של מערכת ניווט לא זוהתה פעילות מוחית באותן סיטואציות.

"כניסה לצומת שבה נפגשים שבעה רחובות מעצימה את הפעילות בהיפוקמפוס, מסביר החוקר המוביל של המחקר ד"ר הוגו ספירס מן המחלקה לפסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטה של לונדון, בעוד שבכניסה לרחוב ללא מוצא הפעילות הזאת מצומצמת.
בשעה שאתם מתקשים לנווט בתוך מסבך רחובות בעיר סביר להניח שאתם מציבים בפני ההיפוקמפוס והקורטקס הפריפרונטלי שלכם דרישות גבוהות: מחקרים קודמים גילו שההיפוקמפוס מדמה תנועה דרך מסלולים אפשריים עתידיים בזמן שהקליפה הפריפרונטלית של המוח מסייעת לנו לתכנן אילו מסלולים יביאו אותנו אל היעד שלנו. עם זאת, כאשר הטכנולוגיה אומרת לנו לאן ללכת החלקים האלה במוח פשוט לא מגיבים למה שמתרחש סביבנו ברחוב, כלומר שבמובן זה המוח שלנו "כיבה את התעניינותו" בנעשה מסביב".

למרבה הצער, אנשי אוניברסיטת לונדון לא לקחו את האמירה הזאת צעד חשוב נוסף ולא חיברו אותה – לפחות בהודעה לעיתונות שפרסמו אודות תוצאות המחקר – להשלכות של "כיבוי המוח" על איכות הנהיגה.

מחקרים אחרים שפורסמו בעבר בקשר לשימוש במערכות ניווט גילו שמשתמשים של מערכות כאלה נטו לציית להן גם בניגוד להיגיון הנדרש מנהגים, כלומר לבצע את ההוראות שקיבלו גם בניגוד לחוקי תנועה או להיגיון. כך מצאו את עצמם נהגים כאשר הם נוהגים בנתיב אסור לכניסה או אף בתוך תעלה או אגם.

אם האזורים במוח אשר קשורים בתכנון הנתיב ובקבלת החלטות אכן נכבים בעת שימוש במערכות ניווט הרי שמשמעות אפשרית היא שנהגים לא ערים למתרחש סביבם והמוח שלהם לא ינקוט יוזמות נחוצות שקשורות להתמצאות במרחב או לתגובה מהירה במצב חרום. כאשר מחברים לסיטואציה כזאת גם שיחת טלפון – שבה, על-פי מחקרים אחרים – מי שמשוחח מתנתק במידה רבה מן המציאות שבה הוא נמצא – מדובר במרשם בטוח לנהיגה בעייתית לכל הפחות.

המוח הוא שריר

מחקרים קודמים של אוניברסיטת לונדון גילו שההיפוקמפוס של נהגי מוניות בלונדון מתרחב כאשר הם משננים את מפת הרחובות של העיר, כפי שנדרש מהם לקראת ביצוע מבחני ההסמכה שלהם לקבלת רישיון הפעלת מונית. המחקר, אשר פורסם בדצמבר 2011, גילה שעצם ההכנה למבחן, כלומר שינון מפת הרחובות ונתיבי התנועה הנכונית מנקודה לנקודה, משנה את המוח של הנהגים.

נהגי מוניות בלונדון נדרשים לעבור מבחן אשר מכונה "הידע", ולקראתו עליהם לשנן את פרישתם של כל 25,000 הרחובות של מרכז העיר. מחקר קודם גילה שלנהגי מוניות לונדוניים יש מבנה מוח שבו ההיפוקמפוס גדול יותר מאשר אצל נהגים שאינם נהגי מוניות, והמחקר של 2011 בחן את "שאלת הביצה והתרנגולת": האם סיכויי הצלחה במבחן "הידע" גדולים יותר עבור בני אדם בעלי מבנה מוח מסוים, או שההיפוקמפוס של בני אדם רגילים מתפתח יותר אצל מי שהצליחו במבחן לאחר לימודים.

סריקת מוחותיהם של מי שלמדו למבחני ההסמכה לנהיגת מונית לונדונית העלו שבתחילת תהליך הלימוד לא היו הבדלים פיזיולוגיים, אולם אצל מי שהצליחו לעבור את המבחנים נמצא שהחלק הזה גדל והתפתח בתהליך הלימוד יותר מאשר אצל מי שלא הצליחו.

שני המחקרים – גם בקרב נהגי המוניות וגם בקרב המשתמשים במערכות ניווט – מעידים לכאורה שהמוח פועל כמו שריר: אם מאמנים ומאמצים אותו הוא גדל ומתפתח, ואם לא דורשים ממנו לזכור ולקבל החלטות הוא "נכבה".

מעבר לעובדה שהמחקר הזה פותח צוהר למחקרים נוספים שצריכים להיערך בנוגע לנהיגה תחת השפעת מערכת ניווט יש לו, כך טוענים החוקרים, גם משמעויות מעשיות בנוגע לתכנון אורבני בכלל, ולתכנון הפנים של מבנים בפרט.

The post מערכות ניווט מכבות לנו את המוח appeared first on TheCar.

Waze Carpool, או "וויז שירות הסעות שיתופי", הוא פונקציה אשר פותחה על-ידי וויז בישראל, ו'וויז' אף ערכה איתה כאן ניסויי שטח בתצורה חינמית. אלא שבישראל אסור לבצע שימוש מסחרי ב'וויז קארפול' בגלל תקנות הסעת נוסעים בשכר אשר נועדו לסגור וליצור רגולציה של שוק המוניות.

שירות זה מאפשר למי שמבקשים לחלוק ביניהם את הוצאות הנסיעה, או למי שמבקש לקצץ בהוצאות הנסיעה שלו, לתכנן את הנתיב האידאלי מנקודה א' לנקודות ב' ו-ג' באופן שהנוהג ברכב אוסף איתו נוסע אשר משלם לו תמורת חלק מעלויות הנסיעה.

האפליקציה מחשבת לא רק את נתיב הנסיעה אשר יאפשר לנהג להקטין למינימום את הסטייה מן הנתיב המקורי שלו אלא גם סכום הכסף שראוי לגבות מן הנוסע, ובאופן תיאורטי כך מרוויחים כולם: בעל הרכב מקבל החזר תמורת חלק מעלות הנסיעה שלו, הנוסע מקבל הסעה זולה ויעילה ביחס לסוגי תחבורה אחרים, ואילו 'גוגל', בעלת הבית של 'וויז', חותכת את הקופון שלה גם כעמלה מן העסקה הכלכלית וגם באיסוף מידע אודות הרגלי החיים של המשתמשים באפליקציה.

וויז השיקה את פונקציית הנסיעות השיתופיות שלה בקליפורניה בספטמבר בשנה שעברה, והשבוע, כאמור, היא הכריזה על הרחבת התחום הגיאוגרפי שבו היא פועלת.

לפי נתוני 'וויז' יש לה כיום כ-75 מיליון משתמשים בכל רחבי העולם, והמשמעות בין השאר היא שכל מי שמשתמש באפליקציה (וגם מי שעדיין לא משתמש בה) יכול ליהנות מתחבורה שיתופית כאשר הוא מגיע לשטח שבו היא פועלת – כלומר שמדובר בפוטנציאל משתמשים עצום.

המודל של 'וויז' שונה מאוד, כמובן, מאלה של שירותי ההסעה השיתופית של 'אובר' ושל 'ליפט' – אשר מאגדים למעשה נהגים שמבקשים להתפרנס מנהיגה תמורת שכר ומהווים תחרות לשירותי המוניות המסורתיים. אחד ההבדלים, למשל, הוא שגובה התשלום המרבי שאפשר לגבות מנוסע באמצעות אפליקציית 'וויז' הוא 54 סנט למייל (כ-33 סנט או 1.3 שקלים לקילומטר) וזאת בגלל חוקי מס ההכנסה האמריקני.
בנוסף, שימוש באפליקציה הזאת מוגבל, גם עבור הנהג וגם לנוסע, לשתי נסיעות ביום כדי למנוע את האפשרות לעשות בה שימוש מסחרי שחייב במס.

נוסף להרחבת גבולות תחום השירות שלה הכריזה 'וויז' גם על שיתוף פעולה עם שלושה ארגונים אמריקנים אשר ינסו לשכנע את העובדים שלהם להשתמש באפליקציה כדי לייעל את התחבורה שלהם לעבודה וממנה, ובתוך כדי כך גם לצמצם את עומסי התנועה והחניה ואת השימוש ברכב באופן כללי (ואיתו גם את תאונות הדרכים וזיהום האוויר).

'וויז', אגב, לא לבד במשחק: בארה"ב פועלת גם תוכנית UberPool מבית 'אובר', ואילו 'ליפט' הכניסה רגל למים בפרויקט ניסוי שאותו ערכה בקליפורניה תחת השם המסחרי "נסיעה משותפת ברכב מזדמן" – אם כי ניסוי זה הסתיים באופן פתאומי לאחר שהחברה לא הצליחה לגייס מספיק נהגים.

מקורות מהימנים במשרד האוצר שלנו, בישראל, מספרים ל-TheCar שלפי חישובים כלכליים מקצועיים שבוצעו במשרד יכול "ניהול תחבורה חכם" באמצעות תוכניות הסעה שיתופית להועיל מאד לצמצום גודש התנועה בישראל ולצמצם בדיוק את אותן תופעות שבהן נלחמים האמריקנים.

באוצר אפילו שוקלים להציג תוכנית תמריצים לחברות וארגונים שיארגנו את העובדים שלהם במסגרות של הסעה שיתופית, אולם לדבריהם "כל עוד שיש 1,000 נהגי מוניות שחברים במרכז הליכוד אין סיכוי שזה יתאפשר בישראל מבחינה פוליטית".

בין אם מדובר בעובדות או בספקולציות של אותם פקידים – חשוב להדגיש שגם במצב הנוכחי אין מניעה להשתמש באפליקציה השיתופית של וויז כל עוד שלא מדובר בהסעה בשכר. ארגונים גדולים שמבקשים לחסוך בהוצאות הדלק והרכב שלהם יכולים להכין לעובדים שלהם תוכנית הטבות ותמריצים כלכליים חוקיים כדי לשכנע אותם להעדיף לחלוק ביניהם את הנסיעות לעבודה וממנה.

The post אין נביא בעירו: וויז מרחיבה שירות שיתופי בקליפורניה appeared first on TheCar.

למעשה, עוד לפני העבודות על הרכבת הכבדה בתחנות תל-אביב, וכריית קווים נוספים של רכבת תחתית – תל-אביב היא אחת הערים הכי פחות ידידותיות לנהגים מבין 186 ערים ברחבי העולם.

אפליקציית הניווט 'וויז' פרסמה לאחרונה את "מדד שביעות הרצון העולמי של נהגים", אשר מבוסס על הכמות האדירה של נתוני נסיעה שהיא אוספת מכ-65 מיליון "משתמשים פעילים", רובם נהגים, ב-185 מדינות ו-235 ערים ברחבי העולם.

היות שה"מנוע" של האפליקציה, ובמידה רבה גם הממשק שלה, זהים בכל המדינות בעולם, הרי שבנטרול מנטליות שימוש שונה שאולי קיימת בגלל הבדלים תרבותיים אפשר, לכאורה, להציב את העולם כולו על אינדקס אחד שלא תלוי בשיטות איסוף ועיבוד שונות.

זאת הפעם השנייה ש'וויז' מפרסמת דוח כזה, וכדי שיהיה ערך השוואתי מדעי לנתונים שבו בחרו העורכים להתייחס אך ורק למקומות שבהם נתונים מתקבלים מ-20 אלף משתמשים פעילים לכל הפחות. הדוח מבוסס, לכן, על נתונים שנאספו רק ב-38 מדינות וב-186 ערים.

מתוך כלל הנתונים שנאספים על-ידי החברה נבחרו שישה מדדים שונים שמשוקללים לתוך האינדקס, וכל אחד מהם מבוסס על מספר מדדי משנה.
המדד הראשון הוא "עומסי תנועה" (Traffic) אשר מורכב מן הצפיפות והקושי של זרימת התנועה ומשקלל חמישה מדדי משנה: אורך פקקי תנועה (היחס בין אורך הדרכים לכמות העומסים), נסיעות לעבודה ובחזרה (הקושי בנהיגה לעבודה), מהירות נסיעה בשעות העומס (עד כמה היא איטית), עבודות תשתית וחסימות צירי תנועה.

מדד נוסף הוא בטיחות הדרכים אשר מבוסס על תאונות (כמות התאונות המדווחות), סכנות (כמות הסכנות המדווחות) ומזג האוויר.
מדד שלישי הוא איכות הדרכים (מפגעים בדרכים מחד ומאידך מספר הקילומטרים של דרכים מהירות סלולות) עוד מדד הוא רמת השירותים לנהגים (מספר תחנות דלק, שירותי דרך ומקומות חניה), ומדד נוסף הוא כלכלי-חברתי (נגישות למכוניות ומחירי הדלק). בנוסף משוקללת גם פונקציה קהילתית ייחודית ל'וויז' (אשר עלולה להשפיע לרעה על המדד אם קיימים הבדלי מנטליות בין חברות שונות) וזהו שקלול מספר הפעמים ש"וויזרים" מודים להתראות ולנהגים אחרים, ומדד "מצב הרוח" של נהגים.

הנהגים הצרפתים מאושרים יותר

כל הנתונים הרבים הללו רוכזו לתוך מדד אחיד שמעניק ציון שנע בין 1 ל-10, והתוצאה שמתקבלת היא שמי שרוצה להיות נהג מאושר צריך לנהוג בהולנד או בצרפת.

וויז מדווחת שזאת שנה שנייה ברציפות שבה מוכח שהמדינה המספקת ביותר בעולם לנהוג בה היא הולנד, עם ציון כולל של 7.54 מתוך 10, וזאת בזכות מצב התנועה הזורם והאיכות הגבוהה של הכבישים והתשתיות.

בתשעת המקומות הטובים הבאים מדורגות צרפת (7.42), ארצות הברית (7.22), צ'כיה (6.91), שוודיה (6.88), איחוד האמירויות (6.85), לטביה (6.57), הונגריה (6.56), סלובקיה (6.46) ואיטליה (6.44).
המדינות שממש לא כיף לנהוג בהן הן אל סלבדור (2.85), הפיליפינים (3.13), גואטמלה (3.36), פנמה (3.48), ואינדונזיה (3.54), וזאת גם בגלל גודש התנועה וגם בגלל גורמים סוציו-אקונומיים שמשפיעים לרעה.

ואיפה אנחנו ממוקמים במדד של וויז?

ישראל מדורגת לכאורה במקום סביר באמצע, המקום ה-19 מתוך 38, עם ציון משוקלל כולל של 5.56. אלא שכאשר מביטים למטה לא מוצאים במורד הטבלה אף מדינה מערבית מפותחת, וכאשר מביטים למעלה מוצאים לפנינו את צ'כיה, איחוד האמירויות, לטביה, הונגריה, סלובקיה, פורטו ריקו וארגנטינה.

גם כאשר בוחנים את הדרוג לפי ערים בולטת צרפת לטובה, עם ארבע ערים בראש הרשימה ושמונה מתוך עשר בעשיריה הראשונה, וזאת בזכות "חווית הנהיגה המספקת ביותר, כבישים באיכות טובה, מחירים נמוכים של דלק וקהילת Waze מועילה".

הערים הגרועות ביותר מבחינת נהגים הן קבו (Cebu) שבפיליפינים, בוגור (Bogor) באינדונזיה, סן סלבדור שבאל סלבדור, והערים דנפזה ובנדוננג באינדונזיה.

מבין הערים בישראל מדורגת חיפה במקום ה-127 מתוך 186 הערים שנסקרו, עם ציון של 5.12 וירושלים מדורגת במקום ה-143 עם ציון של 4.64.
נהיגה בתל אביב, כפי שכל מי שנוהג בה במכונית יודע – היא ממש לא כיף – וזה מתבטא במדד של 'וויז' שבו תל-אביב מדורגת במקום ה-170 מתוך 186 ערים ברחבי העולם, עם ציון נמוך של 3.68 בלבד.

מהרסייך ומחריבייך

'וויז' פרסמה לא רק את הדוח המלא של כל הערים והמדינות שעונות לקריטריונים שהוזכרו כאן, אלא גם מפה אינטראקטיבית שמאפשרת להגיע לנתונים בהנעת עכבר (מפה זאת פעילה רק במחשבים שולחניים וניידים ולא במובייל).

היות שאנחנו, כמובן, מתעניינים במה שקורה בעולמנו, העולם שבו, כידוע, אפליקציית וויז נולדה בסיוע של אזרחים מן השורה – מאד התאכזבנו לגלות שמבחינת 'וויז' ירושלים לא מהווה חלק מארץ ישראל (ולא מדובר בשאלה פוליטית, היות שלפי המפה של 'וויז' אפילו מחצית העיר לא נמצאת בגבולות ישראל).

מאכזב גם לגלות שמתוך שמונה ערים שנסקרו בישראל רק ירושלים, תל-אביב וחיפה נזכרות בשמותיהן, ואילו חמש האחרות הן "רמת הגולן", "גליל", "השרון", "השפלה" ו"נגב", וזאת בשעה שרוב נקודות הציון האחרות מן העולם מתייחסות לערים ספציפיות.

The post יש גם נהגים מאושרים appeared first on TheCar.

לחברת Waze הישראלית (לשעבר) יש כיום כ-65 מיליון משתמשים ברחבי העולם, אולם מודל ההכנסות שלה מבוסס בעיקר על פרסום של עסקים ועל איסוף מידע ("Big Data") ולכן אנליסטים מעריכים שהיא עדיין לא מאד רווחית.
לפני כשלושה חודשים החלה וויז לבצע בארה"ב פיילוט לנסיעות משותפות תחת השם waze Carpool, והיא הגבילה אותו בשלב ראשון ל-25 אלף העובדים של חברות גדולות במפרץ סן פרנסיסקו, רובן חברות הי-טק.

בחודשים הקרובים מתכוונת 'וויז' לפתוח את הניסוי לכ-700 אלף משתמשי וויז באותו אזור, וכך פותחת גוגל חזית במלחמה מול אובר (למרות שגוגל עצמה מושקעת באובר), וגם מול חברת ליפט, יריבתה של אובר.

בעוד שאובר וליפט מפעילות נהגים פרטיים אשר גובים כסף מנוסעים שמשתמשים בשירותי הסעות כמו במוניות, והן לוקחות עמלה מכל תשלום (ולכן פעילות זאת נקראת "שירותי הסעה בתשלום"), ההגדרה של "נסיעות משותפות" ("Car pooling") היא הסעה שלא למטרות רווח.

כמו בניסוי שהחל בישראל ביולי 2015 (במקור תחת השם RideWith) מותר לבעלי הרכב שיאספו נוסעים באמצעות האפליקציה לגבות מן הנוסעים תשלום שמהווה "השתתפות בהוצאות הדלק" – 54 סנט לכל מייל (1.6 ק"מ) לכל היותר, והם מוגבלים לביצוע שתי נסיעות ביום ובתנאי שהנסיעות הן לכיוון שאליו הם ממילא נוסעים.
מעניין להדגיש שבניסוי הישראלי (אשר התמקד בערים תל אביב, הרצליה ורעננה, והוצע בשלב ראשון רק למשתמשי אנדרואיד בעלי חשבון גוגל) התכוונה וויז לגבות עמלה מן המשתמשים (ועד היום מוגדרים כך תנאי השימוש שלה בישראל), אולם בארה"ב 'וויז' (או גוגל) לא "חותכת קופון" מן המשתמשים בשירות.

שלושת התנאים שנזכרו כאן (תעריף שמכסה את הוצאות הדלק, מגבלת שתי נסיעות ביום ואיסור על נסיעה אל יעד שונה) מבטיחים ראשית לכל את הנהג (לפחות בארה"ב) מפני התעסקות עם מס ההכנסה מפני שגביית התשלום מן הנוסע לא מוגדרת שם כהכנסה או כעבודה.

מה שיותר חשוב מבחינת גוגל ו'וויז', תנאים אלה מבטיחים שהן לא תידרשנה לעמוד בתקנות ובדרישות שמחייבות את שירותי ההסעה בתשלום, למשל ביצוע בדיקות רקע מעמיקות לגבי ההיסטוריה של הנהגים והעבר המשפטי או הבריאותי שלהם.

ב'וויז' מסבירים שהם אמנם לא מבצעים בדיקות רקע לנהגים אבל שיטת הדרוג שמוטמעת במערכת, כמו גם ההרשמה שמתאפשרת רק למי שמסר פרטים מלאים, בנה פרופיל אישי ומחזיק בחשבון גוגל פעיל – אמורה לסנן ממאגר המשתמשים את "התפוחים הקרובים". כך, למשל, מי שקבע עם נהג או נוסע ו"הבריז" לו לא יוכל להשתמש במערכת בעתיד.

קרב ענקים לעומת סטטוס קוו

גוגל (למעשה חברת האב הענקית שלה, 'אלפאבית') היא לא רק אחת החברות העסקיות הגדולות בעולם מבחינת שווי אלא גם מי שניצבת כיום בחזית הפיתוח של המכונית האוטונומית ולמעשה הכח שמניע את תעשיית הרכב כולה לכיוון הזה.

'אובר', לעומתה, אמנם גייסה מיליארדי דולרים והשווי שלה מוערך בכ-68 מיליארד דולר, אבל ההתמחות העיקרית, כמעט היחידה שלה, היא הסעות בתשלום – ולמרות זאת גם היא לא מסתירה את כוונותיה להימצא בזירת הנסיעות האוטונומיות, מה שבין השאר יחסוך לה את התשלום לנהגים.
באותה שנה שבה רכשה גוגל את וויז (2013) היא השקיעה גם 258 מיליון דולר ב'אובר', אלא שמה שנראה באותה עת כברית הגיונית הפך במהלך התקופה לתחרות גלויה: אובר אמנם משתמשת בינתיים באפליקציית 'וויז' אבל כבר החלה לפתח תוכנת ניווט משלה, ומה שיותר מטריד מבחינת גוגל – היא גם אוספת "Big Data" אודות הדרכים, התנועה והמשתמשים, ממש כמו גוגל.

גוגל גם לא מסתירה את כוונתה להיכנס לשוק ההסעות בתשלום עם מכוניות אוטונומיות, מה שיעמיד בסכנה את כל המודל הכלכלי של 'אובר' ושל 'ליפט'.
'אובר' מצידה לא נותרת חייבת ובמהלך אוגוסט היא רכשה חברת סטארט אפ צעירה בשם Ottomotto אשר הוקמה על-ידי קבוצת פורשים מגוגל, ואשר מתמקדת במשאיות אוטונומיות. לאחרונה דווח גם ש'אובר', מתכוונת להתחיל בניסוי של מוניות אוטונומיות באזור פיטסבורג.

וויז אמנם החלה לבחון את רעיון ההסעות השיתופיות בישראל, אבל ייתכן שהמהלך שלה בסן פרנסיסקו יוכיח לנו תוך זמן קצר ש"אין נביא בעירו".
נכון להיום, למרות כל מיני הצהרות ממשלתיות לגבי בחינת רעיונות של נסיעות שיתופיות – הסעה בתשלום מותרת בישראל רק למי שמחזיקים ברישיון מטעם משרד התחבורה, קרי: נהגי מוניות ומפעילי תחבורה ציבורית.

בקליפורניה, לעומת זאת, מסדירה רשות מדינתית ייעודית בשם "נציבות השירותים התיבוריים" (California Public Utilities Commission) את כל הרגולציה שקשורה בתחבורה ציבורית, ובשנת 2013 היא הכניסה לתוקף סוג חדש של רישיונות ייעודיים להסעות שיתופיות, ובין השאר הסדירה את דרישות הסינון המקדים לנהגים ואת נושאי הביטוח.

בתגובה לשאלת אנשי השבועון האמריקני TIME השיבו נציגי הנציבות שהם לא רואים בשירות ההסעות השיתופיות של וויז שירות שנדרש לרישוי כלשהו.

רעיון ה"נסיעות המשותפות" אינו חדש, הוא מיושם מזה עשרות שנים ברבים מן הקיבוצים בישראל וגם בחברות וארגונים שונים בחו"ל, אולם ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הסלולר והאפליקציות הזניקו את היעילות שלו במידה רבה מאד. הבעיה של רוב החברות המסחריות, עד היום, היא שטרם נמצא המודל הכלכלי הנכון מבחינתם ליצירת רווחים.

מצד שני, באמצעות האפליקציה והשירות החדש יכולות וויז וגוגל לשפר את היכולות שלהן באחד התחומים החשובים מבחינתן: איסוף נתונים אודות הכבישים, התחבורה, הנוסעים והנהגים, מה שיסייע להן מאד במאבר הגדול ביותר שצפוי לנו בעשור הבא – הקרב על המכונית האוטונומית היעילה ביותר.

The post מי צריך רכבת? וויז מנסה שיתוף נסיעות בקליפורניה appeared first on TheCar.

מה שיותר גרוע מבחינתן של חברות שהתמחו בתוכנות ניווט שכן עולות כסף הוא שלא רק המשתמש הבודד פנה אל תוכנות הניווט החינמיות, אלא כך עשו גם יבואני הרכב, וזאת כשהחליטו להציע מערכות מולטימדיה לכל דורש בעלות נמוכה ככל הניתן.

יבואנים אלה נסמכים על מערכות 'אפטרמרקט' (בהתקנה מקומית) מבוססות אנדרואיד שמאפשרות שימוש בחנות האפליקציות (Google Play), ובהן וויז, ואחת הדוגמאות היא חברת כלמוביל שמתהדרת במערכת ה-Connect שהיא מציעה בדגמי יונדאי ומיצובישי שונים. כך נשחק מעמד תוכנות הניווט המסורתיות אשר נרכשות ומותקנות תמורת לא מעט כסף, והן נדחקות החוצה מן הזירה.

התוכנה הבולטת בתחום זה במשך לא מעט שנים היא iGo – אף היא תוכנה בניצוח ישראלי, אשר עדיין מוצעת ומותקנת בכ-20% מן המכוניות שנמכרות אצלנו עם מערכות ניווט.

בימים אלו משיקה חברת NNG, זהו שמה של החברה שמפתחת ומייצרת את התוכנה, את המהדורה העדכנית שלה, והיא תנסה להחדיר אותה מחדש בהשקעה גדולה שמטרתה לשכנע את הנהג הישראלי לעבור על מצוות הרב קונסטנזה ולשלם תמורת מה שהתרגלנו לקבל בחינם.

לפני שניגשים לבחון מה חדש בגרסה העדכנית של iGo וכיצד היא מתמודדת מול וייז, צריך לקבל מושג על הנעשה בשוק תוכנות הניווט העולמי.

הרושם השגוי, לאור מה שמוכר לנו מארץ הקודש, הוא ש-iGo היא שחקן מקומי קטן. אלא ש-NNG הישראלית-הונגרית היא אחת השחקניות החזקות בשוק תוכנות הניווט בעולם, ועיקר עיסוקה הוא בפיתוח מערכות ניווט מקוריות עבור רוב יצרניות הרכב העולמיות.
NNG מספקת תשתית שעליה נבנות מערכות הניווט שמשולבות במערכות המולטימדיה המקוריות, ומבחינה זאת אפשר להקביל את המוצר שלה לזה של חברת מובילאיי, שמספקת את ה"מוח" שסביבו נבנות מערכות בטיחות מתקדמות.

משמעותו של השוק הישראלי, מבחינה כלכלית, עבור NNG היא שולית, וזה מעורר תהייה: מדוע להשקיע משאבים בשוק מצומצם אשר בלאו הכי נשלט על ידי תוכנות חינמיות?
תשובה לא שגרתית לשאלה הזאת קיבלנו בסופו של דבר, אבל לפני כן נתמקד במה שיש לגרסה החדשה הזאת, שנקראת Next Generation, להציע.

פקודות ביצוע

על תכונות כמו שיפורי ממשק, התאמת רזולוציה דינאמית לשלל סוגי מסכים ומספר חידושים טכניים נוספים יספרו לכם כתבי הטכנולוגיה במדיות השונות, מפני שלנו יותר חשובה ההשפעה המעשית של התוכנה החדשה על הנהיגה ועל תפעול המכונית בשדה הקרב שנקרא הכביש הישראלי.

הגרסה העדכנית לא נותרת אדישה לתועלת העיקרית והאמיתית של וויז, והיא מאפשרת לקבל עדכוני תנועה בזמן אמת, תוך חישוב מסלול הנסיעה בהסתמך עליהם. מבחינה מעשית זה אומר שהמערכת יכולה אמנם לפעול על גבי מערכות מולטימדיה ללא חיבור אינטרנטי, אלא שבמצב כזה אי אפשר יהיה ליהנות מן התכונות החשובות הללו.

לא מדובר בשלילה גורפת, שכן יש אפשרות לעקוף את עניין החיבור באמצעות שיקוף אפליקציות בין הטלפון הסלולרי, לאחר שגם עליו תותקן התוכנה, וכך יספק המכשיר הנייד את החיבור לרשת.
בעוד שעדכוני תנועה בזמן אמת של וויז נסמכים בעיקר על דיווחים של משתמשים אחרים ועל ניתוח קצב ההתקדמות שלהם – המערכת של NNG מחשבת את נתוניה על סמך ניטור נתוני האותות הסלולריים שמבצעת חברת TheCell: זו מנטרת את האותות של הטלפונים ולפיהם מחשבת את קצב התנועה, ועל סמך ניתוח זה "יודעת" מערכת הניווט מה המצב בכבישים והיא מתכננת מסלול אופטימלי.

נהגים ממהרים מסתייעים מזמן בוויז כדי להתמגן כנגד מצלמות מהירות, וכעת יש גם ל-iGo מענה חלקי לבעיה הזאת: המערכת יכולה לספק התרעת מצלמות מהירות פעילות, ומצלמות דמה, על בסיס מאגר מידע שמתעדכן אוטומטית. היות שמדובר במערכת סגורה שלא מקבלת התראות זמן אמת של משתמשים, מדובר בסידור יעיל רק כנגד מצלמות קבועות, וכך ייאלצו הממהרים הקבועים להצטייד בגלאי רדאר, דוגמת 'ולנטיין'.

חידושים חדשים נוספים, מבוססי חיבור לרשת, כוללים חיפוש מסונכרן במאגר המידע של 144 ודיווחי מזג אוויר. "מצב מנהרה" הוא גימיק מעניין, אם כי לא סופר אקוטי אצלנו בישראל, עם שתיים וחצי המנהרות שלנו, וזה מציג את נתוני הניווט גם במהלך נסיעה בתוך מנהרה, שבה אין קליטת לוויינים, עם הערכת זמן למשך הנסיעה שנותר בתוכה.

מטרות ויעדים

טוב, אז הדור החדש של תוכנת הניווט של iGo מתקדם, עדיף על קודמו, ומציע מספר יתרונות מובנים על פני וויז הפופולארית, ובכל זאת מרחפת באוויר שאלת החינם לנוכח התשלום.

תוכנת iGo העדכנית עולה 99 ש"ח לשימוש בישראל, ואילו נוסעים לחו"ל, שכיום יכולים להוסיף ולהשתמש בוויז בחינם כמעט בכל העולם, יצטרכו להוריד ערכת מפות נוספת לכל מדינה, וזאת בתוספת תשלום.

מחיר זה, כך מתגאים אנשי NNG, זול משמעותית מאשר בעבר, והוא כולל גם עדכונים קבועים ולא מוגבלים, כמו גם אפשרות להורדת ערכת ניווט שטח שכוללת את סימוני השבילים של קק"ל ללא תשלום נוסף. ובכל זאת, לך תשכנע את מר ישראלי לשלם תמורת מה שהתרגלנו לקבל בחינם…
עם זאת, לתקופת השקה קצרה, עד לשני ביולי, אפשר להוריד ולקבל את התוכנה בחינם, בדומה למהלך שבוצע עם הגרסה הקודמת של iGo.

אנשי NNG מודים שהתוכנית העסקית שלהם לשוק הישראלי לא מסתמכת על לקוחות פרטיים אלא על ציי רכב ויבואנים, ולטענתם נובע היתרון הגדול שלהם בתאימות וביציבות גבוהות על גבי מערכות מקוריות של יצרניות הרכב, וגם על גבי מערכות אנדרואיד בהתקנה מקומית.

במילים אחרות, בעוד שמערכות שבמקרים רבים מבוססות על חומרה פשוטה, שלא לומר זולה, ועל מערכות קוד פתוח לא מאד יציבות שגם נראות כך – המערכות המקוריות מספקות תוצאה יציבה וברורה ולעולם לא מתנגשות עם המערכות המקוריות של היצריות. מבחינת יבואני הרכב מדובר, לטענתם, בהשקעה מאד נמוכה יחסית לחסכון בכאב הראש של מחלקות התמיכה והשירות ובשיפור משמעותי של חוויית המשתמש.

כאמור, השוק שלנו מייצג פרומיל מהיקף העסקים של NNG, וזה גרם לנו לתהות בנוגע להשקעה הגדולה שלהם בשוק הזה, שכללה למשל את ההטסה והאירוח שלי, ושל משלחת עיתונאים גדולה, אל מטה החברה בהונגריה – כמו גם ההשקעה בהשקה בישראל.

דודי ורניק, האיש שהמציא את הקונספט והקים את החברה, אמר לנו ברגע של כנות שההשקעה הזאת אכן לא כדאית בשיקול עסקי קר, אבל נובעת "מהבטן", ואולי גם מסוג של ציונות.
אנחנו, חסידי הרב קונסטנזה, חייבים להיפטר מערמות של ציניות כדי לקבל את הדברים אלא שאי אפשר שלא להאמין להם לנוכח העובדות בשטח, וזה אומר גם שממש כמו בניווט – הדרך חשובה לפעמים לא פחות מן היעד.

עם הפנים אל היעד הבא

מעבר להצגת הגרסה העדכנית של תוכנת הניווט סיפק לנו הביקור במרכז הפיתוח של NNG בבודפשט שבהונגריה הצצה מעניינת אל הנעשה מאחורי הקלעים.

מרבית העבודה של החברה מבוצעת מול יצרניות הרכב, ובעיקר בהתאמת והטמעת התוכנה במערכת המקוריות של היצרניות.
בחדר ניסויי התוכנה של החברה מוצבים ממשקי נהג כמעט מושלמים (קוקפיטים) של מכוניות שונות, על מערכות המחשוב שלהן, ובמהלך הביקור שלנו ראינו כיצד מתאימים את התוכנה על מערכת וממשק מולטימדיה של מאזדה.

בשתי עמדות מסקרנות במיוחד מבוצעת עבודה על שני פיתוחים עתידים אשר אמורים לשנות את חווית המשתמש: על אחת מהן ממוקמת תצוגה עילית על גבי מקרן נשלף, בדומה לזה שמוכר לנו מדגמי מאזדה, פיג'ו וסיטרואן.

מהנדסי NNG פיתחו תצוגה עילית שעליה מוקרנת מפת ניווט צבעונית, ובזכותה אין יותר צורך להסיט את המבט מן הדרך ולהשפיל אותו אל מסך הניווט שעל לוח המכשירים.
מערכת זאת "שואבת" נתונים ממחשב הדרך של המכונית ומציגה גם אותם על המסך, ו-NNG תציע אותה בעתיד כמוצר אפטרמרקט שאותו יוכל כל בעל רכב להתקין במכוניתו תמורת כמה מאות דולרים.

פיתוח אחר הוא תצוגת 'מציאות מדומה תלת ממדית' אשר משלבת בין משטח הקרנה לבין אפליקציה מובנית במסך התצוגה, וכך, בזויות צפייה מסוימות, הופכת המפה לתלת ממדית ומציגה הפרשי גובה ועומק של הסביבה והמבנים.
נוסף לחוויה הויזואלית מקנה תצוגה כזאת יתרון ליכולת ההתמצאות של נהג בניווט בשטח עירוני, והיא תאפשר לו לראות מסלול נסיעה בתוך הדמיה של הסביבה שבה הוא נוהג.

הכותב היה אורח חברת NNG

The post iGo מחשבת מסלול חדש appeared first on TheCar.

הקונסורציום הגרמני גבר, תמורת 3.2 מיליארד דולר שאותם ישלם לנוקיה ברבעון הראשון של 2016, על-פני מתחרות אחרות שחשקו בחברת המיפוי, בהן 'אובר' ו'באידו' – שידועה בכינוי "גוגל הסינית".

מבחינת יצרניות הרכב מדובר ברכישה אסטרטגית אשר מעבירה אותן מן הצד של לקוחות שתלויים בשירותי מיפוי של ספק חיצוני אל הצד המבטיח יותר של מי שעשויים לשלוט באספקת המידע לשירותי המיפוי הללו – אם אכן יצליחו לנהל נכון את העסק ולצרף אליו את רוב יצרניות הרכב האחרות.

HERE היא ספקית שירותי המיפוי של שלוש היצרניות הגרמניות והמידע הדיגיטלי שהיא אוגרת, מטייבת ומספקת ללקוחותיה מניע את מערכות הניווט שמותקנות אצלן.
גורם חשוב אחר באותו שוק, אשר נצבע בחודשים האחרונים יותר ויותר כמי שמתחרה בתעשיית הרכב ואולי אפילו מאיים עליה, היא חברת גוגל, שהיא בין השאר הבעלים של שירות המפות של גוגל – Google Maps, ושל חברת 'וויז' הישראלית שנרכשה על-ידה.

אלא שמה שיקבע את קצב ההתפתחות של כל המתחרות בתחום, ובעיקר את טיב המידע שהם יוכלו לספק, הוא בעיקר מספר המשתמשים בכל שירות, וכמות המשוב שתתקבל מהם – ומכאן האינטרס העיקרי של הקונסורציום החדש לצרף לשורותיו כמה שיותר גופים, ובעיקר כמה שיותר יצרניות רכב נוספות.
גורמים שמקורבים לעסקה מסרו אתמול ל'בלומברג' ששיחות ראשוניות בעניין זה כבר התקיימו עם מספר יצרניות רכב, בהן למשל ג'נרל מוטורס, "שאותתו על נכונות לשקול הצטרפות".

פרנק בילר, אנליסט בחברת LBBW, המשיל אתמול ל'בלומברג' את מאגר המידע למאגר מים כאשר אמר: "ברגע שמכוניות יתחילו להפיק נתונים ולספק אותם לבריכה, עדיפה לי בריכה גדולה, ואני רואה בעסקה הזאת יותר הזדמנות מאשר סיכון".

בכל מקרה, ובעיקר כדי לעודד שותפים נוספים להצטרף, הרוכשים מתכוונים להשאיר את HERE עצמאית, עם מנכ"ל משלה, ולאפשר לה להמשיך לפעול גם בתחומי העיסוק האחרים שלה, בין השאר מול לקוחותיה הגדולים האחרים כמו החברות SAP, אמזון, סאמסונג ומיקרוסופט, כמו גם מול צרכנים פרטיים.

בסרטון וידאו שהועלה לאתר החברה אמר אתמול שון פרנבק (Fernback), נשיא החברה, שהיא "תהיה ניטראלית ותתפקד כמו שוויץ של עולם המיפוי".

נוקיה יוצאת מהעסק

חברת נוקיה, בעבר האורים והתומים של תעשיית הטלפונים הניידים וכיום חברה שמחשבת מסלול מחדש, הייתה בין הראשונות להבין את הערך העצום של מיפוי כבר לפני כ-15 שנים, אבל במבחן התוצאה נכשלה ביישום שלו.

נוקיה נכנסה לעולם הניווט בשנת 2001 כאחת השותפות המרכזיות לקונסורציום המיפוי התלת-ממדי TellMaris, ולאחר שרכשה את כולו בשנת 2006 היא החלה להציע בטלפונים שלה את יישום הניווט Smart2Go, שרץ בשעתו (לפני עידן האנדרואיד וה-iOS) על טלפונים מתוצרת נוקיה ועם מערכת ההפעלה Windows Mobile.
בשנת 2007 רכשה נוקיה תמורת שמונה מיליארד דולר את חברת NAVTEQ, שהייתה אחת הספקיות העיקריות של מפות דיגיטליות למערכות ניווט לרכב, לטלפונים ניידים ולפלטפורמות אחרות, ולתוך חברה זו היא איחדה בשנים הבאות מספר חברות קטנות נוספות שאותן רכשה כדי להשיק את שירות המיפוי Nokia Maps.

בשנת 2012 הוחלף שוב שם החברה, ומאז היא נקראת HERE. בסמוך לאחר מכן קיבלה נוקיה החלטה אסטרטגית לבצע שינוי כיוון נוסף ולהתמקד בתחומים אחרים – לכן מכרה את חטיבת הטלפונים שלה לחברת מיקרוסופט, והעמידה למכירה את שירות המיפוי HERE.

נכון להיום נוקיה היא אחד מארבעת שירותי המיפוי הגדולים בעולם, לצד שירות המפות של גוגל, OpenStreetMap וחברת המיפוי והניווט ההולנדית טום טום.
נוקיה וטום-טום הן שתי החברות המובילות בתחום הניווט ברכב באירופה, עם דומיננטיות ברורה לנוקיה שמערכותיה מניעות כ-80% ממערכות הניווט במכוניות חדשות.
לעומת זאת, השוק האסיאתי הענק נחלק בין סין – שם מגבילה הממשלה את הפעילות של חברות מיפוי זרות והוא נשלט על-ידי החברות AutoNavi ו- NavInfo, לבין קוריאה – שם שולטות יונדאי MnSoft, Citus ו-SK Planet, ויפן שנשלטת על-ידי Mapmaster (של טויוטה) ו-ZENRIN.

אבל למרות הדומיננטיות בשוק העולמי, HERE, במצבה הנוכחי, היא יותר כאב ראש עבור נוקיה מאשר מקור לרווחים – בעיקר בגלל פיספוס עצום של המודל העסקי שלה.
הרווח התפעולי של האופרציה הזאת קטן מאד מכיוון שעל אף ההכנסות המכובדות מענף הרכב גם ההוצאות גדולות מאד – בשל העלויות העצומות של איסוף מתמשך של מידע מדויק.

המודל של 'וויז', לעומת זאת, מדגיש את הבעייתיות של HERE מכיוון ש'וויז' אוספת את רוב המידע שלה בחינם – חלקו הקטן על בסיס דיווחי המשתמשים ורובו על בסיס המעקב האוטומטי אחרי קצב ההתקדמות שלהם.

HERE – למרות שהיא מותקנת כיום בעשרות מיליוני מכוניות – לא פיתחה כראוי את האופציה לשאוב מהן מידע בזמן אמת, בדומה למודל של 'וויז' כאמור – ולכן הוצאותיה התפעוליות כל כך גבוהות.
עם זאת – לאחר הרכישה על-ידי יצרניות הרכב, ובהנחה שאל הקונסורציום הזה תצטרפנה גם יצרניות רכב נוספות, עשויה האופרציה המחודשת לבנות יתרון יחסי עצום על-פני גוגל ו'וויז' היות שכיום מותקנים יותר ויותר התקני GPS ומצלמות במכוניות חדשות.

חיבור נכון של החיישנים המרובים אל שירותי 'מיחשוב ענן' יכול לטייב את נתוני המערכת עם מידע שייאסף פיזית בשטח על-ידי עשרות מיליוני כלי רכב וישודר אליהם בחזרה לאחר שעובד במחשבי החברה. כך ייאסף ויופץ מידע אמין יותר, ובזמן אמת, אודות עבודות בדרכים, תאונות, מצבי מזג אוויר קיצוני, עומסי תנועה ועוד. בטווח הארוך יותר צפוי המידע הזה לשמש כאחת מאבני הבניין החשובות לטכנולוגיית הנהיגה האוטונומית.

היות שבשנה שעברה נמכרו כמעט 17 מיליון כלי רכב עם מערכות ניווט מקוריות, ומספר זה צפוי לנסוק ל-25 מיליון עד לשנת 2012, הרי שלקונסורציום יצרניות הרכב ושותפותיהן יהיה מערך איסוף הרבה יותר גדול, ועם חיישנים יותר מתוחכמים, מאשר לגוגל – שמן הסתם מתכננת את הצעד הבא במאבק הזה.

The post מלחמת העולמות: יצרניות הרכב קונות חברת מיפוי וייאבקו בגוגל appeared first on TheCar.

שילוב בין אמצעי תחבורה שונים הוא אחת הבעיות העיקריות של התחבורה הציבורית בישראל, ובכך מודים גם במשרד התחבורה. אמנם בשנים האחרונות מנסים במשרד לשפר את "השילוביות" של התחבורה הציבורית, ובעיקר את השילוב בין אוטובוסים ורכבות, אך המענה המוצע לנוסעים רחוק מלהציע חלופה זמינה ונוחה לנסיעה בכלי רכב פרטיים.

שיתוף הפעולה בין Moovit, אפליקציית ניווט בתחבורה ציבורית, ובין Gett, אפליקציית הזמנת מוניות (לשעבר – גט טקסי), מאפשר למשתמשים להתגבר – לפחות חלקית – על בעיית השילוביות של התחבורה הציבורית. כך למשל, בהודעה משותפת שפרסמו היום (ג') שתי החברות מוסבר כי "במקרים (ש)בהם שילוב בין מונית לתחבורה ציבורית הוא האופציה היעילה ביותר, המערכת תמליץ על מסלול הכולל מקטע של נסיעת מונית ומקטע של נסיעה בתחבורה ציבורית".

למעשה, בשתי החברות סבורים ששיתוף הפעולה בין האפליקציות מציע חלופה לשימוש בכלי רכב פרטיים. לדברי ניר ארז, מנכ"ל Moovit, "שיתוף הפעולה בין החברות מניב פתרון לצורך אמיתי. כעת, לאלו שאין ברשותם רכב פרטי וגם (למי) שבוחרים להשאיר אותו בבית, יש ממשק אחד, שמאפשר להם לבחור את הדרך הטובה ביותר להגיע אל היעד, בתחבורה הציבורית, במונית או בשילוב של שניהם".

על-פי ההודעה שפרסמו שתי החברות, הזמנת מונית של Gett תיעשה מתוך אפליקציית Moovit באמצעות ממשק משותף. אפשרות הזמנת מונית של Gett מתוך אפליקציית Moovit זמינה כבר עתה למשתמשים במכשירי אנדרואיד, ובתחילת השבוע הבא יתאפשר ביצוע הזמנות גם למשתמשי iOS של אפל.

מוביט, ווייז, אובר ומשרד התחבורה?
נראה שעיתוי פרסום ההודעה של Moovit ו-Gett אינו מקרי: רק אתמול הודיעה חברת ווייז (Waze), שנמצאת בבעלות ענקית האינטרנט גוגל, על השקת אפליקציה חדשה: RideWith. האפליקציה החדשה נועדה לחבר בין נהגים ונוסעים לטובת ביצוע נסיעות משותפות (car-pool), כאשר הנוסעים משתתפים בעלות הנסיעה (ובעיקר, דלק ובלאי).

השימוש באפליקציה החדשה של ווייז, שבשלב הראשון מוצעת במסגרת ניסוי ("פיילוט") בשלוש ערים, עשוי בעתיד להוות תחרות לענף המוניות ולתחבורה הציבורית. זאת, מאחר שעבור נוסעים מזדמנים – שזקוקים להסעה במסלול קבוע – נסיעה שיתופית תהיה לרוב זולה משימוש במונית ונוחה משמעותית מאשר שימוש באוטובוס ציבורי.

בנוסף, יש לזכור שענף המוניות נמצא תחת איום של אפליקציית אובר (Uber): אפליקציה סלולרית שמאפשרת למשתמשים להסיע נוסעים, גם אם הם אינם נהגים מקצועיים. אמנם בשלב זה שומר משרד התחבורה על האינטרסים של נהגי המוניות, ומונע מ-אובר מלהפוך לאיום מיידי בכך שהוא אינו מתיר ביצוע נסיעות על-ידי נהגים מזדמנים, אך לא ברור עד מתי יוכל המשרד לטמון את ראשו בחול ולעצור פיתוחים טכנולוגיים שמאפשרים לנוסעים לבחור את דרכי הנסיעה הנוחות והזולות ביותר.

אמנם שיתוף הפעולה בין Moovit ו-Gett אינו מהווה חלופה לתחבורה ציבורית, אך הוא משמש עדות נוספת לכך שחברות פרטיות מצליחות לשפר את רמת השירות לנוסעים באופן מהיר וטוב מזה שמציע משרד התחבורה, שכבול ברגולציה ארכאית ומסורבלת.

The post מסלול חדש: גט ומוביט משלבות בין אוטובוסים, רכבות ומוניות appeared first on TheCar.

האפליקציה מיועדת להורדה על-ידי הנוסעים שמבקשים להצטרף לנהגים, בעוד שהנהגים עצמם יוסיפו להשתמש באפליקציית וויז הרגילה שלהם – לאחר שנרשמו לפיילוט שהחברה החלה לקיים.
האפליקציה החדשה עוקפת למעשה לא רק את אפליקציות הנסיעה בתשלום הקיימות – כמו גט טקסי ו'אובר', אלא בעיקר את משרד התחבורה אשר עד היום לא ביצע אף פעולה לעידוד שימוש בתחבורה שיתופית אשר יכולה לשפר מאד את העומס על כבישי הארץ.

בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, מוגן שוק ההסעות בשכר על-ידי רגולציה קפדנית אשר סוגרת את השוק עבור בעלי רכב פרטיים, וזו הסיבה שמפעילי אפליקציות כמו גט טקסי ו'אובר' יכולים בשלב זה לעבוד אך ורק עם נהגי מוניות בעלי רישיונות הסעה של משרד התחבורה.
עם כניסתה של 'אובר' לישראל, בשנה שעברה, הבהיר שר התחבורה, ישראל כץ, שהוא ישמור על פרנסתם של נהגי המוניות ולא יאפשר לאפליקציות שונות לפגוע בה (גם אם יש בכך ערך מוסף לכלל הציבור).

אלא שאפליקציית RideWith מוגדרת כ"אפליקצייה לשיתוף נסיעות לעבודה (carpooling)", ולא כאפליקציית נסיעה בתשלום, ובשלב זה היא לא מיועדות לכל מצבי הנסיעה אלא בעיקר עבור מי שמבצע מסלולי נסיעה קבועים – למשל אל מקום עבודתו וממנו, והסטייה שלו מנתיבו הקבוע לטובת ה"טרמפיסט המשלם" אינה גדולה.
כאמור – גם מסיבות מעשיות וגם כדי למנוע אי נעימויות (ובעיקר כדי ליצור מודל כלכלי מכל הסיפור) – האפליקציה מחשבת ומעדכנת את הצדדים מה המחיר הראוי להסעה הזו, ובאופן שהיא לא נחשבת להסעה בשכר אלא כמסייעת להשתתפות בהוצאות.

עם זאת, עבור וויז מדובר בפרויקט שעשוי להניב רווחים נאים – שכן בכוונתה "לחתוך קופון" בהיקף של 15% מכל העברת כספים, ואם המודל יתפוס מדובר בפוטנציאל מסחרי נאה מאד. בנוסף, גוגל ו'וויז' יוכלו "לתפור" לנהגים ולנוסעים פרסום שמותאם לאורח חייהם ונסיעותיהם.

בתשובה לשאלה "האם אפשר להתפרנס כנהג RideWith?", נכתב באתר האפליקציה: "לא, המטרה היא חסכון ולא פרנסה. בכל יום תקבלו הצעות לעד שתי נסיעות הנמצאות על נתיב הנסיעה הרגיל שלכם.
התשלום על הנסיעה עוזר לכסות את הוצאות הדלק והוצאות הרכב השוטפות – והופך את הנסיעה היום-יומית לעבודה לחסכונית במיוחד".

בתשובה לשאלה "האם RideWith כלולה בכיסוי הביטוחי לרכב שלי?" נכתב: כמו כל נהג אחר זו אחריותך לדאוג להיות מכוסה בכיסוי ביטוחי נאות. עם זאת, ייתכן ותרצה לוודא שפוליסת הביטוח שברשותך מכסה מקרים ביטוחיים בעת הסעת שותפים לנסיעה".

יוצאים לפיילוט

העלאת אפליקציית RideWith היא תחילתו של ניסוי, פיילוט, שנועד לבחון את האפקטיביות שלה ואת דרכי השימוש בה, כשהכוונה – כמובן – היא להפיץ אותה באמצעות גוגל לעולם כולו.

בשלב הראשון ייערך הפיילוט בקרב תושבי הערים תל אביב, הרצליה ורעננה – מתוך הנחה שבשטח זה מרוכז מספר רב של עובדי הי-טק שיהיו "מאמצים ראשונים" של טכנולוגיה חדשה באשר היא.

מצידו של נוסע מדובר לא רק בחסכון כספי – אם האלטרנטיבה שלו היא נסיעה במונית – אלא בעיקר בשיפור ניכר לרמת הנוחות, שכן הנוסע לא תלוי בתחבורה ציבורית ובצורך להחליף אוטובוסים אלא מגיע מנקודה לנקודה.

מצד הנהג יש בכך הכנסה צנועה ופטורה ממס, ודאי יחסית למצב הנוכחי שבו הוא (או החברה שבה הוא מועסק) משלם לבדו את עלויות הנסיעה ו/או את עלות שווי השימוש במכוניתו.

מאידך, אחד החסמים מפני שימוש בטכנולוגיה עלול להיות טמון בכך ששני הצדדים – הנוסעים אך גם הנהגים – נדרשים למעשה לחשוף לא רק את מקום מגוריהם (או נקודת האיסוף), מקום עבודתם ואת המועד שבו מתבצעת הנסיעה אלא גם את הרגלי הנסיעה הקבועים שלהם. בנוסף, היות שהחיוב והזיכוי מבוצעים "באופן אוטומטי", הרי שגם פרטי האשראי של שני הצדדים חייבים להימצא במערכת.

The post ווייז וגוגל עוקפות את כץ ואת אובר: העלו גרסת בטא להסעות משותפות appeared first on TheCar.