המהפכה הדיגיטלית משנה את שוק העבודה כמעט בכל התחומים, וגם את ה"מקצוע" של גניבות רכב. גנבי רכב בימינו כבר לא צריכים להיות מצוידים בציוד פריצה, וגם לא במחשב ניהול מנוע של הדגם הנגנב – מה שהיה בעשור האחרון האמצעי הנפוץ לעקיפת מנגנוני ההגנה הטבעיים של מכוניות, אלא בשני מקלטים-משדרים של אותות רדיו, ובקצת חוצפה.

תחקיר של מגזין הרכב הבריטי What Car? חשף שיטה חדשה, קלה מאין כמותה, לגניבת מכוניות שמצוידות במערכת "התנעה ללא מפתח", והצליח לפרוץ באמצעותה לשבע מכוניות מדגמים שונים בתוך 10 עד 30 שניות. לא מדובר בשיטה ה"מיושנת" שלגביה התריע ארגון הנהגים הגרמני ADAC לפני כשלוש שנים, וגם לא בשיטה דומה שנחשפה בארה"ב בשלהי 2016 על-ידי 'לשכת פשעי הביטוח הלאומית' האמריקנית (NICB), אלא בדרך חדשה וקלה שמוכיחה שגנבי הרכב נעשים יותר ויותר מתוחכמים מיום ליום.

השיטות ה"מיושנות" שהיו ידועות לנו עד כה התבססו על מכשירים משדרים (שאת חלקם אפשר לקנות באינטרנט) אשר מדמים את פעולת "מפתח" המכונית אך דורשים מן הגנב להימצא בזירת הפשע ברגע שבו הנהג או הנהגת נועלים את מכוניתם. בשיטה זאת המכשיר "מקליט" את קוד הנעילה שמשדר המפתח למכונית בעת הנעילה, וכאשר הנהג עוזב את המקום אפשר לשדר את הקוד המתאים (בדרך כלל עם שינוי ברצף, אשר נועד לשבש פעולות כאלה אבל לא באמת מצליח) – לפתוח את המכונית ואף להניע אותה.

השיטה החדשה מבוססת על העובדה שיותר ויותר מכוניות מצוידות בימינו במה שנקרא "כניסה ללא מפתח" – כלומר שהנהג לא צריך להוציא את המפתח מכיסו אלא רק להתקרב אל המכונית ולגעת בידית הדלת שלה. לאחר שנכנסים לרכב כל מה שצריך לעשות זה ללחוץ על כפתור ההתנעה ולנסוע לשלום – ישירות אל ה"פירוקיה" הקרובה שבה "שוחטים" את המכונית לחלקים.

במכוניות עם "כניסה ללא מפתח" לא פועל קסם בין המפתח למכונית אלא פשוט שידור מתמיד: המכונית "מחפשת" את המפתח שלה, ואילו המפתח "מחפש" את מכוניתו, והכל באמצעות גלי רדיו. "גנבי התדר" מדור 2.0 פועלים בזוגות כאשר הם מצוידים בשני מכשירים, וכל שהם זקוקים לו זה להימצא במרחק סביר מבעל הרכב או מן המפתח שלו. מכשיר אחד קולט את האותות שנשלחים מן המפתח, מכשיר שני קולט את האותות ששולחת המכונית, שני המכשירים מחליפים ביניהם את המידע המרתק הזה באמצעות תקשורת סלולרית או תקשורת רדיו (למרחק של עד 50 מטרים), וכל מה שצריך לעשות הגנב שפותח את הדלת ומתניע בקלות את המכונית זה לא לשכוח לאסוף את החבר שלו שנמצא לא רחוק מן המפתח.

אחד הדברים המעצבנים בסיפור הזה הוא שמכשירי פריצה מן הסוג הזה נמכרים כיום באופן חוקי לאנשי מקצוע שעוסקים בפריצת מכוניות שמפתחותיהם אבדו, אבל גם נפוצים מאד למכירה באינטרנט. לפי עדויות שפורסמו בכלי תקשורת שונים בבריטניה בשיטה זאת נגנבו בחודשים האחרונים מכוניות שחנו לצד בתים צמודי קרקע במקומות שונים, ובאחד המקרים נפרצה מכונית בשעה שבעליה נכנסו לעשות את צרכיהם בשירותים של תחנת ריענון על כביש מהיר. חברות ביטוח בבריטניה מדווחות בחודשים האחרונים על זינוק בגניבת מכוניות חדשות ויקרות. סך גניבות הרכב בממלכה המאוחדת הגיע לאחרונה לשיא של 8 שנים. עם זאת, חברות הביטוח טרם פרסמו פילוח שמצביע על שיעור המכוניות הגנובות שהיו מצוידות ב"כניסה ללא מפתח" מתוך סך הנגנבות.

בניסוי של מגזין What Car? "נגנבו" DS3 קרוסבק ואאודי TT תוך 10 שניות בלבד – חמש כדי לפתוח את המכונית וחמש נוספות כדי לנסוע מן המקום, ואילו הפריצה ללנד רובר דיסקאברי ספורט ארכה 30 שניות ארוכות במיוחד. לשם השוואה, פריצה וגניבה למכוניות שמצוידות במפתח התנעה פיזי אורכת מספר דקות וכרוכה בעבודה פיזית – לרוב מעט רועשת – על מנעול ההגה.
מכוניות נוספות שנפרצו תוך פחות מדקה אחת הן ב.מ.וו. X3, מרצדס A קלאס, לנד רובר דיסקאברי ופורד פיאסטה. (בדקו כאן כמה קל לפרוץ למכונית שלכם).

לא רק מכוניות חדשות

החשיפה של מגזין What Car? מטרידה במיוחד היות שהיא לא נוגעת רק למכוניות חדשות אלא להיפך. יצרניות רכב שונות בנו מכוניות עם "כניסה ללא מפתח" כבר לפני יותר מעשור, ועשרות אלפים כאלה מסתובבות על כבישי ישראל, והן גם יודעות מזה זמן רב שקיימת חולשת אבטחה במערכות שלהן. למרות זאת, מסתבר שיצרניות הרכב לא פעלו עד היום הנחישות רבה מספיק כדי לפתור את הבעיה, ובכל מקרה גם כל המכוניות הוותיקות חשופות לסכנת פריצה.

קרן אור וסיבה אחת לאופטימיות טמונה בעובדה שבניסוי של What Car? המומחים לא הצליחו "לגנוב" מכוניות שצוידו במערכות זיהוי ומניעת תנועה (דוגמת מערכות עם "קודן" או מערכות דומות שמותקנות כסטנדרט על-ידי יצרניות רכב) – ואלה די שכיחות בישראל. עם זאת, המומחים כן הצליחו "לעבוד" על מנגנון הגנה טבעי שקיים בחלק מן המפתחות ה"חכמים": לחיצה כפולה שגורמת למפתח להפסיק לשדר אותות.

כדי לצמצם את סכנת הגניבה הזאת צריכים בעלי רכב להניח את מפתחות המכוניות במקום שבו אין קליטה של אותות רדיו, למשל בתוך קופסת מתכת אטומה כמו כספת, או בתוך קופסא שנמצאת בתוך ממ"ד. כך קשה יותר לשדר אל המפתח או לקלוט את האותות שלו. בכלל – שמירת מפתחות המכונית בתוך כספת ביתית קטנה יכולה לסייע גם כנגד השיטה הנפוצה של פריצה לבתים כדי לגנוב מפתחות של מכוניות.
תמורת 20-40 שקלים אפשר לרכוש "תיק פאראדיי" – כלומר מעין ארנק או כיסוי בד שבתוכו קלועים סיבי מתכת שיוצרים אפקט של "כלוב פאראדיי" ומונעים מעבר של אותות רדיו. ארנקים כאלה, שאפשר לקנות בחנויות אינטרנטיות, משמשים בדרך כלל כדי לחסום שידור או פריצה אל מכשירים אלקטרוניים משרדים (מחשבים ניידים, טלפונים סלולריים וכיוצ"ב) מטעמי אבטחת מידע. ברגע שמפתח המכונית נמצא בתוך אריזה כזאת אי אפשר לשדר אליו או לקלוט את האותות שלו.

כמובן שאפשר להגן על יקירתכם שמצוידת בהתנעה ללא מפתח גם במגוון השיטות הוותיקות והעתיקות – החל במנעול הגה וכלה במנעול לגלגל, אם כי נראה שרוב בעלי הרכב מתעצלים לעבוד קשה וסומכים על המזל או על חברת הביטוח שלהם.

The post הלכה תוך 10 שניות: ככה קל לגנוב את המכונית שלך appeared first on TheCar.

כפתור התנעה מחליף בימינו את מתג המפתח הקלאסי בכל המכוניות ההיברידיות, ברוב מכוניות היוקרה, וברמות האבזור הגבוהות של רוב המכוניות העממיות. ברוב המכוניות האלה אפשר גם לפתוח את הדלתות מבלי לגעת במפתח – כאשר המקלט שבמכונית מזהה את המפתח האלקטרוני שמוטמן בכיס או בארנק.
מבין כל אביזרי הנוחות שמותקנים כיום במכוניות, התנעה ללא מפתח היא ככל הנראה מערכת התפעול השימושית ביותר, ובזכות החידוש שבה היא מקנה גם תחושת יוקרה, אלא שבכל הטוב הזה טמונות לא מעט סכנות ובעיות מטרידות – החל מסכנת מוות ממש, וכלה באפשרות לנסוע במכונית ולשכוח את המפתח עצמו במקום מרוחק.

כפתורי התנעה במכוניות קדמו, למעשה, למפתח הפיזי הקלאסי, והיו האמצעי המקובל להתנעת המנועים מרגע המצאת המתנע ("סטרטר"). מתגי התנעה ("סוויטש") שדורשים פעולת סיבוב של מפתח פיזי בתוכם, נכנסו לשימוש נרחב רק לאחר מלחמת העולם השנייה.

מרצדס-בנץ הייתה יצרנית הרכב הראשונה שרשמה פטנט על "התנעה ללא מפתח", זה היה בשנת 1998, וארבע שנים לאחר מכן היא החלה להכניס את המערכת הזאת לשימוש, בהדרגה, בכל הדגמים שלה.
משלב זה, ועד לימינו אלה ממש, התנהלו רשויות הבטיחות בעולם בדרך רשלנית, או לכל הפחות לא אפקטיבית במיוחד, וגם את ההתנהלות של יצרניות הרכב בנושא זה לא פשוט להסביר. העובדה היא שכבר לאחר הכנסת מערכות ההתנעה ללא מפתח לשימוש עלו חששות שונים לגבי בעיות שנגרמות בגללן, ואלה טופלו במידה משתנה של הצלחה ובדרכים שונות.

ההבדל הראשון בין מתג התנעה קונבנציונלי לבין התנעה ללא מפתח הוא שהתקנות מחייבות התקנת מנגנון ביטחון במתג ההתנעה, כך שאי אפשר לשלוף את המפתח החוצה אלא אם בורר ההילוכים נמצא במצב חניה (במכוניות עם תיבות הילוכים אוטומטיות). כפתור של מערכת התנעה ללא מפתח מאפשר כיבוי של המכונית גם אם ההילוך עדיין משולב, וזה יוצר סכנה שנהג ייצא ממכוניתו לאחר שלחץ על כפתור הכיבוי (או ששכח לעשות זאת) אבל המנוע עדיין פועל. ברחבי העולם נרשמו אלפי מקרים כאלה, שמיעוטם הסתיימו בפגיעות גופניות ואף במוות ורבים אחרים הסתכמו בנזקים לכלי רכב ולרכוש.

סכנה נפוצה אחרת, אם כי קצת פחות רלבנטית לישראל, מתרחשת כאשר נהגים יוצאים ממכוניתם מבלי לכבות את המנוע – פעולה אופיינית למצב שבו נהג שקוע בשיחת טלפון תוך כדי יציאה מן המכונית, או מוציא ממנה פעוט, או מטען, או כאשר מערכת כיבוי-התנעה מכבה את המנוע באופן זמני ומתניעה אותו מחדש לאחר מכן כאשר המזגן זולל אנרגיה מתוך המצבר.

מכונית שנותרת מונעת כאשר נהג סבר בטעות שהוא כיבה אותה עלולה ליצור סוגים שונים של סכנות, למשל אם ילד נכנס למכונית ללא ידיעת מבוגר ומתחיל לנהוג בה. מצב כזה, כמובן, גם יוצר מצב שבו מכונית עלולה להיגנב.

בבתים שבהם מכונית מונעת חונה בסככת חניה שצמודה לבית צמוד קרקע – מצב מאד נפוץ בארה"ב למשל, עלולים הגזים שנפלטים ממנה להרעיל את בני הבית בחד-תחמוצת הפחמן – גז חסר צבע או ריח שנחשב רעיל ביותר. בארה"ב לבדה ידוע עד היום על כ-28 מקרי מוות בשני העשורים האחרונים, ועל מאות מקרים של פגיעות גופניות ברמות חומרה שונות – החל מהרגשת סחרחורת והקאות ועד לנזקים מוחיים לא הפיכים.

בישראל יש אמנם מעט בתים צמודי קרקע עם חניות סגורות, אלא שישנם אלפי בתים משותפים עם חניונים תת קרקעיים. חניונים אלה אמורים להיות מאווררים עם מערכות לפינוי גזים, אבל מכונית שנותרת מונעת בחניון כזה במשך שעות עלולה לגרום למוות של בעלי חיים או אף לפגיעה בבני אדם שנמצאים בקומות נמוכות יותר של החניון.

שכחו אותו בבית

מערכות התנעה ללא מפתח יוצרות גם בעיה אחרת, לאו דווקא בטיחותית אבל מאד מעיקה. לאחר שמכונית מונעת אפשר להרחיק ממנה את המפתח האלקטרוני ולנסוע איתה בלעדיו. מצב כזה אפשרי, למשל, כאשר בני זוג מתחלפים ביניהם בנהיגה ואחד מהם יוצא מן המכונית לעיסוקיו כאשר המפתח איתו, או כאשר נהג או נהגת מתניעים את המכונית ולאחר מכן יוצאים לקחת דבר מה שנשכח, או כאשר המפתח נמצא בתיק של הילד ו"ממשיך" איתו לגן או לבית הספר.
אחד מן המהנדסים של טויוטה בארה"ב, למשל, העיד בתביעה כנגד החברה על כך שהוא נסע במכוניתו מאן הארבור שבמישיגן אל העיר שיקאגו, מרחק של כ-400 ק"מ, ורק כאשר הגיע ליעד שלו גילה שהוא השאיר את המפתח האלקטרוני במקום עבודתו.

השאלה המרתקת שקשורה לסכנות ההתנעה ללא מפתח, ולצרות שעלולות להיגרם מן המערכת הזאת, היא מדוע יצרניות הרכב לא פותרות את הבעיה באמצעות מערכת הגנה, ומדוע הרגולטורים וגופי הבטיחות לא מכריחים אותן לעשות זאת?

כבר בשנת 2002 הזהירו אנשי מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני את יצרניות הרכב שהתנעה ללא מפתח תהיה מועדת לתקלות שנובעות מטעות אנוש, וארבע שנים לאחר מכן עדכן מינהל הבטיחות את התקנות באופן שמחייב את יצרניות הרכב לכלול "אמצעי אזהרה שחייב להיות מספק כדי לתפוס את תשומת הלב של נהג לפני שהוא יוצא מהמכונית ללא המפתחות".

לאורך השנים הוכנסו מספר אמצעי בטיחות, אולם עד היום לא קיים סטנדרט אחיד שמחייב את כל תעשיית הרכב.
האמצעים המקובלים הם הודעה, לרוב כתובה, שמופיעה על לוח המכשירים מול הנהג במקרה שבו המפתח לא נמצא במכונית והמנוע מונע, צפצופים שנשמעים בתוך התא במצב כזה, או כאשר הנהג פותח דלת והמנוע עדיין מונע, צפצופים שנשמעים מחוץ למכונית כאשר נהג יוצא ממנה וסוגר את הדלת אחריו, וגם שימוש באורות האזהרה המהבהבים ("האזארד") ו/או באורות פנסי החזית כדי להתריע מפני מצבים כאלה.

אגודת המהנדסים העולמית, וגם מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני, ניסו לאלץ את יצרניות הרכב להבטיח כיבוי אוטומטי של המנועים בכל מצב שבו הם נותרים מונעים למשך פרק זמן כלשהו, למשל 30 דקות, והמכונית עומדת במקומה.

הצעה זאת נתקלה בהתנגדות של יצרניות הרכב בטענה שישנם מצבים בהם נהגים מעונייינים להשאיר את הרכב מונע, למשל כדי להשאיר את מיזוג האוויר פועל או כדי להשאיר בתוכם בעלי חיים. בפועל, הכף נטתה דווקא לכיוון ההפוך: יצרניות רכב מציעות אפשרות להתניע מכוניות מרחוק – למשל כדי לקרר או לחמם אותן מבעוד מועד, ולאחרונה אף מוצעות אפליקציות לטלפונים חכמים שמאפשרות התנעה וכיבוי מרחוק.

https://youtu.be/aNKY_JvKSpU

כל הטענות האלה, אגב, לא סותרות אפשרות טכנית מאד פשוטה – אשר משום מה לא נעשה בה שימוש: לקבוע שמנוע ייכבה באופן אוטומטי כעבור מספר דקות שבהן המכונית עומדת במקום ללא תנועה, אבל לאפשר לנהג לבטל את הכיבוי האוטומטי תוך ביצוע מספר פעולות אקטיביות (למשל לחיצה על מתג מיוחד, או הפעלת מספר תפריטים במערכת המולטימדיה) אם הוא מחליט להשאיר בכוונה את המכונית כשהיא מונעת.

קבוצת פולקסווגן, אגב, כן התקינה מערכת כיבוי אוטומטי בחלק מדגמי המותגים השונים שלה, וכך גם פורד – ברוב הדגמים שהיא מוכרת בארה"ב – ויש לקוות שזה יהפוך לסטנדרט בתעשייה.

יש שיחשבו ש"להם זה לא יקרה", בין אם מכיוון שעד היום זה לא קרה להם או בגלל שזה פשוט נראה להם לא סביר. אלא שבעידן שבו דעתנו מוסחת ללא הרף זאת מחשבה לא רציונלית: אם הורים שוכחים ילדים ברכב, מובן מאליו שאפשר לשכוח מפתח בבית או להשאיר מכונית מונעת למשך שעות, בעיקר במכוניות היברידיות או היברידיות נטענות, ובכאלה שבהן המנועים שקטים ומעודנים במיוחד.

קראו עוד: גבול האחריות: האם "התנעה ללא מפתח" באמת מסוכנת?

הפתרון, ודאי במכוניות הקיימות, הוא התקנת אמצעים שונים שיאפשרו לנהג להיזכר לכבות את המכונית לאחר נהיגה, ולא לשכוח את המפתח מחוץ למכונית כאשר הוא נוהג בה. אלא שבמכוניות חדשות יידרשו פתרונות חכמים יותר, כאלה שלא יאפשרו להותיר את המכונית מונעת לאורך זמן כאשר נהג לא נמצא מאחורי ההגה.

The post הסכנות הנסתרות של התנעה ללא מפתח appeared first on TheCar.

בלשכה, כמו גם ברשויות אכיפת חוק במדינות שונות, יודעים מזה מספר שנים על קיומו של "מכשיר מסתורי" אשר מאפשר פריצה לכלי רכב, אבל זאת הפעם הראשונה שבה מוצג מכשיר כזה בפעולה, ולמרבה הצער מוכח כך כיצד הוא הופך את אחד מאביזרי הנוחות החביבים ביותר כיום במכוניות – "התנעה ללא מפתח" – לנקודת תורפה, "עקב אכילס" בהגנה מפני גניבת רכב, ומאפשר למי שמצויד בו להעלים מכונית בתוך שניות.

בהודעה שפרסמה הלשכה נכתב שכבר החל משנת 2013 החלו להגיע אליהם סרטונים של מצלמות אבטחה מכל רחבי המדינה שבהם נראים הגנבים פורצים בקלות למכוניות וגונבים מתוכן רכוש באופן שלא מותיר כל סימן לפריצה. בחודשים האחרונים החלו להגיע עדויות מצולמות שמראות שהפושעים מצליחים לא רק לפרוץ באותה השיטה למכוניות אלא גם להתניע ולגנוב אותן. NICB הזהיר את הציבור מפני תופעה כזאת כבר לפני כשנתיים, ולאחר חקירה מאומצת הצליחו אנשיו לשים יד על ה"מכשיר המסתורי" אשר בנוי משני חלקים.

המכשיר שבידיהם נרכש על ידי מומחה אבטחה של ארגון כלשהו ("צד שלישי" כפי שהוא מוגדר על ידם) מ"חברה מחוץ לארה"ב, ככל הנראה באירופה" (ובמילים פחות מכובסות – ממישהו שמציע מכשירי פריצה למכירה באינטרנט), ולדברי אנשי הלשכה הוא יאפשר למהנדסים לבחון את מידת הפגיעות של כלי רכב שונים ממערכת כזאת.

"מכשיר המסתורין" פורץ בקלות רק למכוניות שמצוידות בכניסה ללא מפתח וגם בכפתור התנעה שמחליף את מתג ההתנעה והמפתח המסורתי, והוא בנוי משני חלקים: חלק אחד מבצע שידור למקלט-משדר של המכונית המותקפת כדי לפתוח את הדלתות, וזאת בטווח של עד כחמישה מטרים ממנה, ואילו החלק השני, שמכונה "תיבת ממסר", מבצע את התנעת הרכב.

בשבועות האחרונים ביצעו אנשי הלשכה את מה שהם מכנים "ניסוי לא מדעי" במהלכו בחנו את מכשיר המסתורין על 35 דגמים שונים של מכוניות בעלות התנעה ללא מפתח – בהם מכוניות נוסעים, קרוסאוברים וטנדרים. הניסוי נערך במגרשים שונים של חברת 'קאר מקס' האמריקנית – שהיא הטריידר הגדול ביותר בארה"ב לרכב משומש, וכן באולמות תצוגה של רכב חדש ובמספר סוכנויות עצמאיות למכירת רכב משומש.

במהלך הניסוי נבחנה היכולת של המכשיר לפתוח את הדלתות בכלי הרכב השונים, להתניע אותם, לנהוג בהם, וכן לכבות ולהתניע מחדש את המנוע מבלי לגעת במתג ההתנעה המקורי.

על אף שבסרטון הוידאו שלהם נראים מספר דגמים שאליהם הצליחו אנשי הלשכה לפרוץ ואחרים שהוכיחו עמידות גבוהה יותר, אנשי NICB לא פרסמו את רשימת הדגמים שהותקפו ואת אלה שנכנעו להתקפה.

תוצאות "הניסוי הלא מדעי" הן הצלחה בפתיחת הדלתות של 19 כלי רכב (54%) מתוך ה-35, וזה כמובן מצב שמאפשר גניבה קלה של רכוש מבלי לנפץ שמשה או לבצע פריצה אלימה מסוג אחר. ב-18 כלי רכב (51%) הצליחו אנשי NICB גם להתניע את המנוע ולנהוג בהם, וב-12 כלי רכב (34%) הצליחו אנשי הלשכה לבצע גם כיבוי והתנעה מחדש.

אנשי הלשכה טוענים שעל סמך העדויות שבידיהם קיימים כיום "בשוק" מספר דגמים שונים של מכשירים מסוג זה אשר מוצעים למכירה לגנבי הרכב, ולהערכתם יכולים מכשירים אחרים להצליח להגיע לשיעורי הצלחה טובים יותר.

רוג'ר מוריס, דובר הלשכה, אמר אתמול ש"המצב חמור שבעתיים מפני שלא רק שגנבים יכולים לרכוש מכשירים כאלה ממקורות שונים – גנב עם מיומנויות בטכנולוגיית מחשב יכול לבנות לעצמו מכשיר כזה לבד, וזה מגביר את הלחץ על כולנו". לדבריו גם אי אפשר לדעת כמה כלי רכב נפרצו בשנים האחרונות בשיטה זאת ונגנבו, משום שהגנבים לא מותירים מאחוריהם ראיות כלשהן. "אם גנבים יודעים שהמכשיר שבידיהם עובד על דגמים מסוימים, אני לא מכיר אף פעולה שאפשר כרגע לבצע כדי למנוע מהם לבצע את הפשע", הוא אמר.

יצרניות הרכב חייבות להיות חרוצות ולהתאים במהירות את הטכנולוגיה שלהן כדי להתמודד עם מכשירים כאלה, אמר מוריס, אם כי גם הוא מודה שמדובר ב"עניין של משיכת חבל בין תעשיית הרכב לבין המפתחים של מכשירי פריצה" שכן "הגנבים יהיו חרוצים באותה המידה בתגובה".

ג'ו וורל, נשיא ומנכ"ל NICB, אמר אתמול ש"מכשירי הפריצה אולי לא עובד על כל סוגי כלי הרכב אבל לאחר ששמנו יד על מכשיר כזה ובדקנו אותו אנחנו מבינים שישנם מספיק דגמי רכב שהגנבים יכולים להתמקד בהם ולגנוב אותם בקלות. החלק הכי מפחיד הוא שאין כל אזהרה לבעלי הרכב מפני סוג כזה של גניבה והם לא יכולים להבין כיצד בוצעה פריצה לרכוש שלהם או גניבה שלו, אלא רק במקרים שבהם המעשים תועדו על-ידי מצלמת אבטחה. במקרים רבים בעלי רכב חושבים במצב כזה שהמכונית שלהם פשוט נגררה".

וורל אמר שמאד חשוב שרשויות אכיפת החוק תהיינה מודעות לטכנולוגיה החדשה ותערכנה בהתאם כדי להתמודד מול גנבי הרכב.

אנשי הארגון השיאו גם מספר עצות מעשיות לבעלי רכב, אשר אולי לא ימנעו את הפריצה או הגניבה אבל עשויות לצמצם את הסיכונים.

ראשית, כדי לצמצם את האטרקטיביות לפריצה אסור להשאיר ברכב חפצים כלשהם, מפני שברגע שפורץ כבר פרץ למכונית הוא עשוי לנסות גם להתניע אותה ולגנוב אותה.

שנית, אנשי הלשכה מפצירים בבעלי הרכב שלא להשאיר במכונית את מסמכי הבעלות או כל מסמך שקושר בין הרכב לבין כתובת מסוימת שאליה עלול הגנב להגיע, בעיקר אם בתוך המכונית נמצא גם שלט רחוק לפתיחת דלת החניה. במקום לשמור מסמכים בתוך הרכב הם ממליצים לצלם אותם בטלפון הסלולרי כדי שניתן יהיה להציג אותם בעת הצורך.

שלישית: "נהגים צריכים להישמר מפני אנשים חשודים ולדווח למשטרה במקרה שבו הם מזהים מהלך של פריצה לרכב ולא לנסות להתעמת עם הגנב".

The post התגלה "המכשיר המסתורי" שמאפשר פריצה למכוניות appeared first on TheCar.

עד לפני פחות או יותר שני עשורים, גניבה של כלי רכב הייתה סיפור פשוט למדי וכל מה שהיה צריך כדי להעלם בתוך דקות עם המכונית האהובה שלכם היה להיות בצד הלא נכון של החוק, כמה כלים פשוטים וידע בסיסי מאוד בחשמלאות רכב.
עם הזמן יצרניות הרכב החלו להקשות על הגנבים בעזרת מנעולים מתוחכמים יותר, מערכות אזעקה אינטגרליות, מערכות איתור לווייני ובעיקר מפתחות מקודדים המצוידים ברכיב אלקטרוני המעביר אות למחשב המנוע שרק באמצעותו ניתן היה להפעיל את המנוע.

כמו במשחקי חתול ועכבר, הגנבים מצידם השתכללו אף הם ולמדו איך להתגבר על המכשול ולעקוף את מערכות המיגון והאיתור המובנות. עם זאת, ללא ספק גניבות הרכב הפכו לפחות ספונטניות, מורכבות בהרבה מבעבר וכאלו המצריכות הכנה מוקדמת מצידם של העבריינים.

עוד ב-TheCar:
מבקר המדינה: אובדן להלכה – המניע העיקרי לגנבות רכב
וולוו מציגה: מכונית בלי מפתח
די לקודן: מגדל לא תחייב התקנתם של המקשים המעצבנים

כעת מתברר שמכוניות המצוידות במערכת Keyless – פיצ'ר שהפך לנפוץ מאוד במכוניות יוקרה ולאחרונה החל להופיע גם במכוניות עממיות יותר, שינה את מאזן הכוחות והפך שוב את גניבות הרכב לסיפור פשוט מעין כמותו.

טכנולוגית Keyless מאפשרת לנהגים להיכנס ולהניע את רכבם ללא צורך ללחוץ על כפתור בשלט ו/או להכניס את המפתח לסוויץ' ההתנעה.
מכונית המצוידות במערכת כוללת רכיב המשדר אות מסוים ואם אתם נמצאים בקרבת הרכב האות נקלט על ידי חיישנים במפתח החכם שלכם, הוא משדר אות בחזרה למכונית והדלתות שלה נפתחות. אות נוסף משודר כשאתם כבר בפנים הרכב ולחיצה על כפתור ה-Start engine מאפשר להניע את המנוע, כאמור, מבלי שתצטרכו לסובב מפתח.
טווח השידור של המערכת קטן מאוד ולמעשה רק כשאתם ממש בקרבת הרכב נוצר הקשר בין המפתח לרכב המאפשר את פתיחתו והתנעתו, אבל מסתבר שיש במערכת זו פרצה ובעזרת משדר מאריך טווח די פשוט ניתן לפתוח ואף להתניע את המכונית ממרחקים גדולים בהרבה.

בשנת 2014 נתפסה בלונדון כנופיה של גנבי מכוניות שעלתה על הטריק ועל פי החשד גנבה בעזרת שיטה זו אלפי רכבים במשך שנה.
הגנבים פעלו בחוליות של שניים בעיקר בחניונים גדולים שם הם המתינו לרכבים מדגמים מתאימים. כשרכב כזה חנה במקום הצוות התפצל – אחד הגנבים הלך בעקבות בעל הרכב ובעזרת משדר/מקלט אלקטרוני פשוט היה קולט את האותות המשודרים כל העת מהמפתח החכם שבכיסו של בעל הרכב ומשדר אותם למכשיר שהחזיק הגנב השני שהמתין ליד הרכב.
החיישנים ברכב היו קולטים את האות ופותחים את דלתות הרכב ואף מאפשרים את התנעתו.

חשיפת הכנופיה זכתה לתהודה רבה וניתן היה לצפות כי יצרני הרכב ימצאו במהירות דרך שתאפשר לאנשים ליהנות מהטכנולוגיה ובה בעת תסגור את הפרצה הקוראת לגנב, אולם גם שנתיים מאוחר יותר, כפי שמתברר כעת מבדיקת ADAC, מכוניות חדשות לחלוטין המצוידות במערכת הנעילה ללא מפתח חשופות לגניבה בדרך זו.
מומחי הארגון, שבחנו 24 דגמי רכב שונים, גילו שאת כולם ללא יוצא מן הכלל ניתן לפתוח ואף להניע באמצעות מכשיר מאריך טווח שקלט ושידר ממרחק את האות מהמפתח החכם למכונית.

רשימת הדגמים שכשלו במבחן כוללת בין היתר אודי A3, A4 ו-A6, ב.מ.וו סדרה 7, סיטרואן DS4, פורד גלאקסי, הונדה HR-V, יונדאי סנטה פה, קיה אופטימה, ריינג' רובר איווק, רנו טראפיק, מאזדה CX5, מיני קלאבמן, מיצובישי אאוטלנדר, ניסאן ליף וקשקאי, סובארו B4, טיוטה ראב 4, אופל אמפרה, סאניונג טיבולי ופולקסווגן גולף.
מומחי הארגון מציינים שמשום שהכשלים נמצאו בכל הרכבים, ככל הנראה הם קיימים גם ברכבים רבים אחרים המצוידים ב-Keyless שלא נבדקו ותמהו כיצד יתכן שרכבים המצוידים במערכת נעילה יוקרתית יהיו הרבה יותר קלים לגניבה מרכבים המצוידים במנגנון נעילה פשוט עם מפתח.

בדף המסקנות, אנשי ADAC דורשים מיצרניות הרכב למצוא פתרון דחוף לבעיה ובינתיים ממליצים לבעלי רכבים "ללא מפתח" להיות עירניים יותר ואף להיעזר באמצעי הגנה פשוטים "של פעם" כמו מנעול הגה כדי להקשות על גניבת הרכב.

The post פרצה קוראת לגנב: רכבים עם מערכת Keyless חשופים לגניבה appeared first on TheCar.

היות שמדובר באותו בית משפט שבו אולצה טויוטה להתפשר ולשלם 1.6 מיליארד דולר בתביעה ייצוגית אחרת, בעניין פרשת התאוצה הבלתי נשלטת במכוניותיה, הרי שמדובר בחרב כבדה שמונפת מעל ראשי היצרניות, ועלולה לגרום להן נזק כלכלי לא מבוטל.

אלא שעצם התביעה מעלה כעת קולות שטוענים שתביעות מסוג זה הן עלבון לאינטליגנציה, בעיקר מפני שהן מסירות כל סוג של אחריות מעל לכתפי הנהג.
התביעה הייצוגית הוגשה בבית המשפט הפדרלי בלוס אנג'לס בעקבות מה שהוגדר על-ידי התובעים כ"פגם קטלני במערכות ההתנעה ללא מפתח".

לטענת התובעים, מערכות כאלה מותקנות כיום ביותר ויותר מכוניות חדשות, וחלקן מאפשרות מצב שבו נהג ישכח לכבות את המכונית לפני שהוא יוצא ממנה. במצב כזה יישאר המנוע פועל במשך שעות ארוכות תוך שהוא פולט לסביבה גזי פליטה מזהמים ובהם גם את חד-תחמוצת הפחמן הקטלני.

אם מישהו חושב שמדובר בקוריוז הוא עלול להיות מופתע לגלות שעד היום תועדו כבר מאות מקרים כאלה, ולפי נתוני מינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקני ידוע בוודאות על 13 מקרי מוות, ועל עשרות פציעות כתוצאה מהתופעה.

נדגיש שמדובר בארה"ב, שם ישנם מיליוני בתים צמודי קרקע עם חניה סגורה שצמודה להם, ומכיוון שרוב הבתים הללו בנויים מחומרים קלים כמו עץ, מובן כיצד יכולים לחדור אליהם גזי פליטה של מנועים.
אם מישהו שואל את עצמו כיצד יכול לנהג לשכוח מנוע פועל בצאתו מן המכונית, נזכיר שישנן לפחות שני סוגי מערכות שבהן המנוע עשוי שלא לפעול בעת שנהג עוצר את מכוניתו: מכוניות היברידיות מסוגים שונים, וכן מכוניות שבהן מותקנת מערכת "דומם והתנע".

אהובת הנהגים

מערכות "התנעה ללא מפתח" הופיעו לראשונה כבר לפני יותר מעשור, בתחילה במכוניות יוקרה, וכיום הן מוצעות כאיבזור סטנדרטי או בתוספת תשלום כמעט בכל הקטגוריות, למשל בדגמים כמו יונדאי i10.
המערכת מבוססת על טרנספונדר שנמצא בתוך ה"מפתח" או השלט-רחוק של המכונית, וכאשר נהג מתקרב אל המכונית הוא יכול לפתוח את נעילת הדלתות ואת הדלת גם אם ה"מפתח" נמצא בכיסו או בתיק שאיתו.
לאחר פתיחת הדלת אפשר להניע את המכונית בלחיצה על כפתור ההתנעה, ולחיצה נוספת על אותו כפתור גם מכבה את המכונית.

הנוחות הרבה שנובעת מכך שאין צורך לחפש את השלט רחוק ולפתוח את המכונית הפכה את מערכת ההתנעה ללא מפתח לאחת המבוקשות ביותר בקרב נהגים, גם כאופציה בתוספת תשלום.

ה"פגם" שאליו מתייחסת התביעה הייצוגית הוא שמן הרגע שבו המכונית מונעת היא מוסיפה לפעול גם אם הנהג התרחק ממנה כשהמפתח בכיסו או בארנקו, והמערכת לא מכבה אוטומטית את המנוע כעבר זמן מסוים ללא תנועה.
במסגרת התביעה הוצגו מקרים שבהם השאירו נהגים בטעות את מכוניתם פועלת בחניות סגורות – דבר שגרם להצטברות גז פחמן חד חמצני רעיל. התובעים מצטטים את הנתונים שמופיעים גם באתר האינטרנט של המינהל לבטיחות בדרכים האמריקני לפיהם דווחו עד היום 13 מקרי מוות ופציעות רבות.

לפני מספר חודשים הכריזה ג'נרל מוטורס על קריאה לתיקון של שברולט וולט לצורך עדכון תוכנה שמטפל בליקוי לכאורה הזה, ובמכוניות חדשות שנמכרות מתוכנתת המערכת לכבות את המנוע כעבור מספר דקות מן הרגע שבו היא מאבדת קשר עם הטרנספונדר.

בדגמי מכוניות אחרים מתוכנתת המערכת להשמיע אזעקה כצפצוף של הצופר כאשר המערכת מזהה התרחקות של הטרנספונדר (בכיסו או ארנקו של הנהג) כדי להזהיר נהגים מפני השארת מכונית פועלת, ואילו בדגמים אחרים קיים מנגנון לכיבוי אוטומטי של המנוע במצבים כאלה.

בשם מיליון טועים

התביעה הייצוגית הוגשה בשמם של מיליון בעלי מכוניות מתוצרת ג'נרל מוטורס, פיאט-קרייזלר, טויוטה, פורד, הונדה, ניסאן, יונדאי, ב.מ.וו, מרצדס ופולקסווגן.
בין הטענות שנטענות בתביעה מופיעה ההנחה שישנם נהגים שלא מבינים שהם לא כיבו את המכונית, במיוחד במכוניות חדישות שבהן המנועים שקטים (או נכבים באמצעות מנגנון דומם והנע) או במכוניות היברידיות, וכן שישנם נהגים שמניחים בטעות שלמכונית שלהם יש כיבוי אוטומטי – ואלה הנחות מוטעות שעלולות להיות להן תוצאות קטלניות.

הנחה מובנית בתביעה היא שיצרניות הרכב חייבות להטמיע בכל מערכת התנעה ללא מפתח מנגנון לכיבוי אוטומטי שמכבה את המכונית כאשר הטרנספונדר מתרחק ממנה, ולטענת התובעים מדובר בבעיה שידועה לתעשיית הרכב לכל הפחות מאז שנת 2003 – ולמרות זאת כמעט ולא נעשה דבר כדי לצמצם אותה.

התובעים מדגישים את העובדה שכבר בשנת 2011 קבע מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני (NHTSA) ש"הרעלת פחמן חד חמצני בגלל מערכות התנעה ללא מפתח הינה בעיית בטיחות ברורה", וזאת בעקבות מספר מקרי מוות שקשורים בה.

נוסף לתביעת הפיצויים והענישה דורשים התובעים צו מניעה שיחייב את יצרניות הרכב להתקין את רכיב הכיבוי האוטומטי בכל כלי רכב קיים ועתידי שבו מותקנת התנעה ללא מפתח.

מנגד, יש בארה"ב מי שטוענים שאין גבול לדרישה מיצרניות הרכב להימנע מכל סיכון אפשרי, ואלה מעלים כטיעון נגד לדימום האוטומטי של מכוניות את התסריט שבו נהג יוצא ממכוניתו ומוחלף על-ידי נהג אחר כשהמכונית מונעת, ולאחר שהנהג השני מתחיל בנסיעה המכונית שלו תיכבה מפני שהנהג הראשון שכח את המפתח בכיסו.
מצב כזה מעלה שאלה לגיטימית לגבי גבול האחריות של יצרניות הרכב לעומת האחריות שנדרשת מנהגים, והאם באמת יכולה יצרנית מכוניות לצפות מראש את כל המצבים והתקלות האפשריים.

בכל מקרה, אם במכוניתכם מותקנת מערכת התנעה ללא מפתח, אל תשכחו לכבות אותה כשאתם יוצאים ממנה.

The post גבול האחריות: האם "התנעה ללא מפתח" באמת מסוכנת? appeared first on TheCar.