מהדרין מקפידים להכניס את הרכב שלהם למוסך אחת לשנה וסומכים שהמוסכניק ילכלך עבורם את ידיו וידאג להחליף שמן מנוע ומסננים, ויש גם מי שנוקטים ב"תחזוקת שבר" ולא מתעסקים עם הרכב כל עוד שהוא לא מתקלקל.

אפשר להבין את מי שחושבים שהרכב שלהם צריך לשרת אותם ולא להיפך. אבל "מחיר הטעות" גדול: תחזוקה מונעת וקצת תשומת לב יכולים לחסוך תיקונים שעולים עשרות אלפי שקלים – וזאת סיבה מספיק טובה להתיידד עם ידית הפתיחה של מכסה המנוע ולהשתמש בה לפחות אחת לחודש.

יש פעולות תחזוקה פשוטות וחשובות שדורשות דקות בודדות בלבד: לשלוף מדיד כדי לבדוק שלא חסר שמן מנוע, לוודא שלא חסר נוזל קירור, להציץ על הקופסה שבה אגור נוזל הבלמים ועל הקטבים של המצבר ולמלא נוזל לשטיפת שמשות. לא מסובך.

יש גם פעולות מעט יותר מורכבות, אבל לרוב חד פעמיות, שחשוב לבצע לכל הפחות לאחר שרוכשים רכב – חדש או משומש – כמו להכיר את שגרת התחזוקה ואת המלצות היצרן.

כך, למשל, ליצרניות רכב שונות יש דרישות שונות לגבי מועד ההחלפה של נוזל הקירור במערכת הקירור ברכב (אגב, גם בסוללות של חלק מכלי הרכב החשמליים). יצרנית מובילה אחת ממליצה להחליף נוזל קירור אחת ל-160,000 קילומטרים או כל 10 שנים (המוקדם מביניהם), אצל אחרת מומלץ לעשות את זה כל 5 שנים או 150,000 קילומטרים, ויצרנית שלישית ממליצה על החלפה כל 100,000 קילומטרים או 5 שנים.

נשאלת השאלה: למה צריך בכלל להחליף את נוזל הקירור שמוזרם בתוך מערכת סגורה, כל עוד שהמערכת תקינה והוא לא חסר?
התשובה עשויה להפתיע מעט, אבל נדמה שברגע שמבינים אותה עוברים מיד למחנה של מי שמחליפים נוזל קירור כל שלוש שנים או 60,000 קילומטרים.

חם לך? גם למנוע חם!

מערכת הקירור ברכב אוספת חום מתוך החלקים הלוהטים ביותר במנוע ונפטרת ממנו בתוך המקרן ("רדיאטור"), ומי שנושא בכל העומס הוא נוזל שמתחמם ומתקרר ללא הרף.

מים רגילים יכולים לעשות את העבודה הזאת לא רע בכלל, אלא שנקודת הרתיחה שלהם נמוכה מידי, סביב 100 מעלות, ונקודת הקיפאון תלויה בחלקיקים שבתוך המים ויכולה לנוע בין 4 מעלות למינוס כמה מעלות. לצורך ההמחשה, נקודת הקיפאון של אלכוהול היא מינוס 114 מעלות.

לא מעט אנשים רגילים לדבר על "מי קירור" או על "אנטי פריז" (anti-freeze) ויש מי שזוכרים שנוזל הקירור – ירוק, אדמדם או צהבהב (ראו בהמשך) – נקרא כך מפני שהוא מונע קיפאון של הנוזל במזג אוויר קר במיוחד.
זה נכון, וזה בעייתי: היות שישראל היא מדינה חמה ומספר הימים המאוד קרים לא רב אצלנו – נדמה לנו שאין צורך אמיתי להשתמש ב"נוזל נגד קיפאון".

האמת היא שנוזל הקירור כולל כימיקלים שונים שמאפשרים לו לבצע את תפקידו על הצד הטוב – תוך שמירה על טמפרטורת עבודה יציבה מבלי לרתוח או לקפוא, אבל זה רק אחד התפקידים שלהם ולאו דווקא החשוב ביותר.
הכימיקלים בנוזל הקירור נבחרו כדי למנוע קורוזיה (חלודה), התבססות של אבנית, ויצירת בועות אוויר בתוך מערכת הקירור – וכל אחד מאלה, בנפרד, פוגם ביעילות הקירור.

תחשבו על חריץ, קדח, שעובר בתוך גוש הפלדה או האלומיניום שמהם בנויים ראש המנוע או הבלוק שלו, ובתוכו מוזרם נוזל הקירור. בתוך כדי מעבר באזורים החמים של המנוע סופח הנוזל את החום ומסלק אותו משם.
עכשיו תחשבו על נקודות חלודה קטנות שמצטברות בתוך החריר הזה, או על אבנית שמתיישבת שם וסותמת את מעבר הנוזל. ההמשך ידוע: חלק מן המנוע מתחמם מאוד, מתעוות ואולי אף נסדק – וההמשך נקרא שיפוץ מנוע או החלפת מנוע.

הסיבה פשוטה: נוזל קירור מאבד עם הזמן את תכונותיו הכימיות בכלל ובעיקר את אלה שמונעות קורוזיה, וזה אומר שגם אם הרכב לא מתחמם עלולות להיווצר סתימות במעברי נוזל פנימיים וכתוצאה מכך התחממות שגורמת לנזקים לא הפיכים.

חברת הכימיקלים BASF, היא בין היצרניות הגדולות בעולם לנוזלי קירור ולא צריך לחשוד בה בהיעדר אינטרסנטיות. ובכל זאת כדאי להקשיב לחברים שם שטוענים שאורך החיים המומלץ של התוספים שמרכיבים את נוזל הקירור נע בין שנתיים למקסימום 5 שנים, תלוי בסוג הנוזל, תנאי השימוש ורכיבי מערכת הקירור.

חשוב לזכור גם שמזג האוויר בישראל חם במיוחד ומערכת הקירור עובדת קשה, לכן למי שנוהג בתנאים מאומצים במיוחד כמו באזורים חמים, במהירויות גבוהות או כאשר המנוע מתאמץ (למשל בכבישים הרריים) – כדאי להחליף נוזל קירור במרווחי זמן קצרים יותר.

במה להשתמש?

נוזלי קירור לא אמורים להיות יקרים ובכל מקרה חשוב להקפיד על שימוש בנוזל שמתאים לתקן שקבעה יצרנית הרכב.

קיימות שלוש "משפחות" של נוזלי קירור למנועי רכב והן נבדלות זו מזו בצבע שלהן: ירוק, אדמדם או צהבהב. ההבדלים בין שלוש המשפחות נובעים מסוג החומרים נוגדי־קורוזיה שהם מכילים, באורך החיים שלהם וחשוב מכל: בהתאמה לתקן הספציפי שקבעה יצרנית הרכב.

נוזל קירור ירוק, יש מי שיכנו אותו "דור ישן" גם אם הוא מיוצר בסטנדרטים גבוהים על ידי יצרנית מובילה – נקרא IAT (Inorganic Acid Technology): והתוספים שבתוכו מבוססים על סיליקטים, פוספטים ובורטים.

משך החיים המומלץ בנוזל כזה הוא עד שלוש שנים או עד 50,000 קילומטרים ונעשה בו שימוש בעיקר בכלי רכב ישנים יחסית, שיוצרו עד לשנות ה־2000 (אבל גם בכלי רכב חדשים יותר). נוזל זה לא תואם, בדרך כלל, למערכות קירור מתקדמות או למנועים מאלומיניום.

נוזל קירור אדום (או אדמדם) נקרא (OAT – Organic Acid Technology) והתוספים שבתוכו מבוססים על חומצות אורגניות ללא סיליקטים או פוספטים. נוזל זה מתאים לרוב כלי הרכב שנמכרו בישראל בעשור האחרון.
משך החיים המומלץ עם נוזל כזה הוא כ־5 שנים או עד 150,000 קילומטרים ולמרות זאת אבל כדאי לשקול להחליף אותו כל 3 שנים, הוא נחשב "ידידותי" למנועי אלומיניום ומתאים לשימוש במערכות קירור מתקדמות.
חשוב מאוד שלא לערבב בין נוזל קירור אדום לנוזל ירוק מפני שזה עלול ליצור בוצה שתגרום לנזק למשאבת המים או למעברי נוזל.

נוזל קירור צהוב הוא נוזל שנרקח מלכתחילה כ"טכנולוגיה היברידית" שמשלבת את שתי הטכנולוגיות הקודמות והוא נקרא (HOAT – Hybrid OAT). בנוזל הזה יש שילוב מרכיבים של חומצות אורגניות עם סיליקטים.
משך החיים המומלץ לנוזל הזה הוא כ־5 שנים או עד 250,000 קילומטרים – אבל גם כאן – ההמלצה שלנו היא לא להמתין את כל התקופה הזאת ולהקדים להחליף את הנוזל.

נדגיש שוב: תמיד יש להשתמש בנוזל הקירור שהומלץ על ידי יצרנית הרכב (מופיע בספר הרכב או על פקק מיכל העיבוי). שימוש בנוזל לא מתאים, או ערבוב ביניהם, עלול להזיק.

החלפת נוזל קירור ותקלות נפוצות

כאשר מחליפים נוזל קירור חשוב להקפיד לשטוף היטב את כל הצנרת ומעברי הנוזל, ובכלל זה את הרדיאטור, מיכל העיבוי ובלוק המנוע. תהליך השטיפה של המערכת (flush) מבוצע תוך שימוש בחומר ייעודי, ולאחר מילוי הנוזל החדש יש לרוקן בועות אוויר באמצעות פתיחת פקק אוורור.

רוב התקלות של מערכת הקירור נגרמות בגלל כשל של משאבת המים, פגיעה פיזית במקרן ("רדיאטור") או סתימה של מעברי מים, והסימפטומים הנפוצים לתקלות כאלה יכולים להיות התחממות מנוע פתאומית, סימני קורוזיה סביב הרדיאטור, התרמוסטט או משאבת המים, צבע עכור של הנוזל או – הנפוץ ביותר: ירידה חוזרת ונשנית של מפלס נוזל הקירור.

במקרים כאלה אין להסתפק בהוספת נוזל קירור אלא לבדוק באופן דחוף ולאתר את מקור הבעיה. לעיתים מדובר בנזילה ממיכל העיבוי או אחד הצינורות, זאת עלולה להיות תקלה במשאבת המים ובמקרים חמורים – סדק בראש המנוע.

לכן – חשוב לדעת שנוזל קירור הוא מרכיב קריטי ולא סתם "נוזל שפשוט ממלאים כשחסר". הקפדה על מפלס נכון והחלפת נוזל אחת לשלוש שנים תאריך את חיי המנוע ותמנע תקלות חמורות.

לקריאה נוספת:

האם אפשר למלא מים רגילים במערכת הקירור במקום נוזל קירור?

מהי הדרך הנכונה ללטש ולחדש פנסי רכב?

האם אפשר וכדאי להשבית את פונקציית Start+Stop ברכב, וכיצד לעשות זאת?

The post מתי החלפת את נוזל הקירור ברכב שלך? appeared first on TheCar.

עוד ב-TheCar:
עולות בלהבות: נחקרות שריפות בדגמי אופל וג'נרל מוטורס
פתיחת שנה חמה במיוחד לטסלה
השקר המדליק ביותר שלא עבד

דליקה בתא הנוסעים

אמנם בשנים האחרונות יצרני הרכב מחוייבים להשתמש באריגים ובחומרי דיפון מעכבי בעירה, אך עדיין הקבינה בכל מכונית בנויה מריכוז גדול וצפוף של חומרים דליקים כמו אריגי ריפוד, שטיחים, גומי, סקאי ופלסטיק אשר יכולים להתלקח בקלות בשל שלל סיבות    כמו למשל בדל סיגריה שנפל על השטיח, ניירות במאפרה, התחממות יתר או התלקחות נקודתית של מכשירים חשמליים דוגמת טלפונים סלולריים, מטענים ואבזרים נוספים ואפילו כתוצאה מריכוז קרני השמש הקופחת על ידי עדשות משקפיים או דברים נוצצים שהושארו ברכב שחונה בשמש.
די קל להימנע משריפות מסוג שכזה על ידי מעט הקפדה ותשומת לב לנעשה סביב בתא הנוסעים.

תחזוקה לקויה

תחזוקה לקויה או תחזוקת שבר מקצרת באופן משמעותי את חייהם של מכלולי הרכב, עשויה להיות מסוכנת במקרי חירום ותופתעו לגלות – גם מגדילה בעקיפין באופן משמעותי את הסיכוי לדליקה.
זה יכול לקרות בגלל חלקים שבורים או לקויים שעשויים ליצור ניצוצות, חיווט בלוי ובעיקר נזילות שונות של שמן מנוע או נוזלי תיבת הילוכים, בלמים והגה כוח שבהחלט עשויים להתלקח או לתרום לליבויה המהיר של אש שפרצה.
יתרה מזאת, גם רפידות בלם שחוקות מדי ואפילו צמיגים בסוף חייהם עשויים בעת שימוש אינטנסיבי או בלימות חירום לפתח חום גבוה שיכול לגרום לניצוצות ולהתלקחות.
כמו שהוכח באין סוף מחקרים, תחזוקה שוטפת ראויה בהתאם להוראות יצרן הרכב היא זולה באופן משמעותי לטווח הארוך ובנוסף גם מקטינה את הסיכוי לדליקות ברכב.

התחממות מנוע
כיום מכוניות כבר לא מתחממות בעלייה של הקסטל וברוב המקרים ותנאי השימוש, אפילו בקיץ הישראלי הלוהט, חום המנוע ברכב תקין ולא חורג מהנורמה.
עם זאת, צינור נוזל קירור דולף, רדיאטור סתום או מאוורר חשמלי לא תקין בהחלט יביאו את הרכב במהירות להתחממות יתר ולרתיחה.
התחממות יתר גורמת לנזקים משמעותיים למנוע אך לכאורה כשלעצמה לא אמורה לגרום להדלקות המנוע, אולם חימום יתר של נוזלי המנוע גורם להם לבעבע ולפרוץ החוצה ובשילוב חום גבוה בתוך תא המנוע או מערכת הפליטה בהחלט יכולה להיווצר אש.

כדי להימנע מהתחממות יתר, שמעבר לסכנת שריפה גם גורמת לנזק כבד ויקר למנוע, יש להקפיד לוודא בכל כמה דקות שמד החום בלוח השעונים נמצא בתחום הרצוי, להיות ער לסימנים מקדימים להתחממות כמו ירידה במשיכה ואדי קיטור היוצאים מצידי מכסה המנוע ולהקפיד לבדוק אחת לכמה שבועות (רק כשהרכב קר לפני ההתנעה הראשונה בבוקר) שמפלס נוזל הקירור ושמן המנוע תקינים ושאין נזילות או סימנים לקורוזיה במערכת.

קצרים חשמליים
אמנם המתח של מערכת החשמל בכלי רכב הוא נמוך ואין כל סכנה שתתחשמלו אם תגעו בשני קטבי המצבר, זאת בניגוד למגע בשני קטבי החשמל בבית, אך במקומות רבים ברכב עובר זרם DC גבוה שבמקרה של קצר (מגע בין הפלוס למינוס) גורם לניצוצות ולהתחממות מאוד מהירה שעלולים בקלות להוביל לדלקה.

קצרים עלולים להיגרם מחוטים בלויים, בידוד חסר או לקוי, מגעים רופפים או מגע של חוט חשוף בכל נקודה בגוף המכונית המשמש כמינוס של המערכת.
מעבר לבלאי לאחר שנים במיוחד במקומות כמו תא המנוע, הגורם המרכזי לתקלות חשמל ולקצרים קשור לתיקונים ואלתורים לא מקצועיים ולהתקנות של אבזור תוך כדי התחברות מקצועית יותר או פחות לצמת החוטים המקורית של הרכב.

כמעט כל מכונית שנמכרה בארץ בשנים האחרונות כוללת אבזור (קודן, מערכת שמע, מוביל-איי, מצלמת נסיעה לאחור, דיבורית, חיישני רוורס ועוד) בהתקנה מקומית ולא תמיד כל ההתקנות (גם אם אלו נעשו אצל היבואן לפני מסירת הרכב ובוודאי אם נעשו במועד מאוחר יותר על ידי מתקין עצמאי) בוצעו ברמה מקצועית במיוחד.

סימן מקדים להתקנה לקויה ניתן לזהות במקרה שאחת מהמערכות סובלת מתקלות ופעולה לקויה ובהחלט יתכן שהסיבה לכך היא חיבורים למערכת החשמל שלא נעשו בצורה מיטבית, אשר מעבר לנזק לאבזור עלולים לגרום גם לקצרים מסוכנים במערכת.

אם אתם מעוניינים להתקין אבזור מסוים אל תבחרו את המתקין רק לפי המחיר הזול, אלא היעזרו בהמלצות חברים והקפידו לוודא שכל החיבורים למערכת החשמל של הרכב נעשים בצורה מקצועית בעזרת מחברים תואמים או הלחמות ובשום מקרה לא רק באמצעות ליפוף חוטים וכיסוי באיזולירבנד, זאת משום שגם מגע רופף ללא קצר עלול לגרום להתחממות החוטים שתוביל לדליקה.

במקרה של התקנת אבזור הדורש זרם גבוה (כמו למשל מגבר למערכת הסטריאו) יש להשתמש בקו מתח עצמאי ישיר ממצבר הרכב, להקפיד להשתמש בכבל עבה ומבודד מספיק ולהתקין במיקום סמוך ככל האפשר למצבר נתיך (פיוז) בעל התנגדות תאומת אשר ישרף במקרה של קצר באופן מיידי וימנע אפשרות של מגע בין הפלוס הישיר מהמצבר למינוס (או גוף הרכב) לאורך זמן.

נזילות דלק

דליפות במערכת הדלק הם ככל הנראה הגורם השכיח ביותר שמוביל לשריפות רכב.
נזילת דלק יכולה לקרות בשל יובש, סדקים או קרעים בצנרת שמעבירה את הנוזל הצהבהב ממיכל הדלק באחורי הרכב לתא המנוע בחזית או מחיבורים רופפים ואטמים שכשלו.

בנזין, המניע את הרוב המוחלט של כלי הרכב הפרטיים בישראל, נדלק בקלות בכמעט כל טמפרטורה על ידי ניצוץ אפילו קטנטן ובאופן עצמוני ברגע שהוא מגיע לטמפרטורה של מעל ל-250 מעלות, ומדובר בטמפרטורה שבהחלט יכולה להתקיים בחלקים שונים על גוף המנוע ובמערכת הפליטה ומכאן הדרך ללפיד בוער על גלגלים קצרה מאוד.

הדרך הטובה ביותר להפחית את הסיכויים לאש במערכת דלק היא להקפיד על תחזוקה טובה, במיוחד במכוניות לא לגמרי חדשות, ופשוט להזכיר למוסכניק שלכם לבדוק את מצב צנרת וחיבורי הדלק בכל טיפול ולוודא גם שהצנרת לא צמודה לחלקים חמים או חדים. אולי תופתעו לגלות, אך בדיקות אלו הן לא חלק מהרוטינה הרגילה של מרבית המכונאים.
כמו כן פקחו בעצמכם עיניים ואף ואם אתם מזהים נזילה כלשהי או מגלים שלולית מתחת לרכב וודאו שזו לא נזילה של בנזין ואם אתם מריחים דלק אל תתעלמו, אתרו ותקנו באופן מיידי את הדליפה.
כמו כמעט בכל שריפה, גם במכונית האש בדרך כלל מתחילה בקטן ואם תחזיקו ברכב מטף כיבוי ראוי (לא מטף חד פעמי קטן בפרוטות, השקיעו כ-150 שקלים במטף אפקטיבי במשקל של 1-2 קילוגרם) אשר בעזרתו תוכלו ברוב המוחלט של המקרים, בשימוש נכון, להשתלט על האש בשניות ולהציל את הרכב שלכם וחשוב מכך – את חיי הנוסעים בו.

The post על האש: חמשת הגורמים שיהפכו את המכונית שלכם ללפיד בוער appeared first on TheCar.