מאז תחילת השנה ועד סוף מאי נרשמה הרעה במצב הבטיחות ניכרת בכל המדדים: עלייה של עשרות אחוזים נרשמה במספר ההרוגים בתאונות בכבישים עירוניים ובינעירוניים (43% ו-19%, בהתאמה), ועלייה משמעותית נרשמה גם במספר ההרוגים בקרב רוכבי אופנועים ונהגים צעירים (24% ו-17%, בהתאמה). מספר רוכבי האופניים שנהרגו בתאונות זינק ב-133%, אך יש להתייחס בזהירות לנתונים, שכן סך ההרוגים בתאונות אופניים נמוך יחסית (שבעה מתחילת 2015 לעומת שלושה בתקופה המקבילה אשתקד).

רק בנתון אחד נרשם שיפור: מתחילת השנה נהרגו 44 הולכי רגל בתאונות, לעומת 49 בתקופה המקבילה אשתקד (ירידה של כ-10%). אולם, יש לציין כי זהו שיפור יחסי בלבד. ב-2014 נרשם מספר חריג של הולכי רגל שנהרגו בתאונות דרכים, והירידה מתחילת 2015 משקפת – נכון לעכשיו – חזרה לממוצע הרב-שנתי. אלא שחזרה לממוצע הרב-שנתי אינה מבשרת טובות: הולכי רגל מהווים כשליש מהרוגי התאונות בישראל – שיעור גבוה משמעותית מהממוצע במדינות החברות בארגון ה-OECD (כ-19% מכלל ההרוגים בתאונות במדינות הארגון הם הולכי רגל).

נשמע משהו, נראה משהו
בזמן שהעלייה במספר ההרוגים בתאונות נמשכת בעקביות מאז 2013, וביתר שאת מאז תחילת השנה, נראה שלמשרדי הממשלה, חברי הכנסת והאחראים על הבטיחות יש עיסוקים חשובים יותר מאשר לבחון דרכים להתמודד עם ההרעה בבטיחות.

מי שנושא באחריות העליונה לבטיחות בדרכים, שר התחבורה ישראל כץ – שמתחיל כהונה שלישית ברציפות – הסביר רק לאחרונה כי תחילת הקדנציה מהווה עבורו "כניסה מחדש" לתפקיד. כוונתו לא ממש הובהרה, וגם לא ממש ברור למה מי שכיהן שש שנים בתפקיד שר התחבורה מתייחס לתחילת קדנציה שלישית כאל "כניסה מחדש".

עם זאת, לפני כשבוע וחצי הבטיח השר כץ כי יחל לבחון כיצד לטפל בעלייה במספר ההרוגים. "בכוונתי לזמן דיון ולשמוע ולראות", הצהיר שר במליאת הכנסת. "(בכוונתי) לשמוע את כל הגופים ולראות איך ניתן לעשות את המקסימום כדי להיערך לשנה הזו ולשנים הבאות בטיפול בדרכים".

הבעיה היא שהגוף שאמור להיות הראשון בתור לדיונים אצל השר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כלל אינו מתפקד. המועצה הציבורית שאמורה לפקח על הרשות ולהתוות את מדיניותה הפסיקה לפעול, ולרשות אין יו"ר ונציגי ציבור במועצה. לרשות לבטיחות גם אין מדען ראשי, ועל 55 עובדיה אמר ד"ר יעקב שיינין, ששימש עד לאחרונה כיו"ר מועצת הרשות, כי כלל לא ברור מה התפוקה שלהם. למעשה, שיינין אף שלח דו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו הסביר כי הרשות אינה מקצועית וכל תפקידה הוא להעביר כספים מקופת האוצר לגופים שלישיים.

ובינתיים, במזנון של כנסת ישראל
על התנהלותם של משרדי הממשלה אמורים לפקח 120 חברי כנסת ישראל, אלא שלמרות שעברו כבר חודשיים וחצי מאז הבחירות, הכנסת עוד לא החלה בפעילות מלאה. למעשה, עוד לא ידוע מתי ועדות הכנסת, שבהן מתבצעת עיקר פעילות הפיקוח על משרדי הממשלה, יחלו לפעול.

"על אף שהסיעות התבקשו זה מכבר להעביר את שיבוץ חבריהן בוועדות הכנסת, חלק מהסיעות טרם עשו זאת", נזף בשבוע שעבר יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בראשי הסיעות. "העיכוב באיוש ועדות הכנסת אינו מאפשר לכנסת להתחיל בעבודה הפרלמנטרית השוטפת, הן בתחום החקיקה והן בכל הנוגע לפיקוח על עבודת הממשלה, אך מעל לכל – הדבר מגביר את חוסר אמון הציבור בבית המחוקקים".

לפני כעשרה אמנם התקיים דיון בנושא העלייה בתאונות דרכים במליאת הכנסת, אך הוא לא הניב מסקנות או תובנות כלשהן. אלא שלמרות זאת, אפשר היה למצוא בדברים שנאמרו בדיון רמז לבאות. השר כץ, שהתייחס לשיעור הנפגעים הגבוה בקרב הולכי רגל, הסביר לחברי הכנסת כי "צריך להעמיד כלים רחבים לרשות משטרת ישראל", ומיד לאחר מכן הבטיח כי "יש הרבה מחשבות בעניין הזה, כדי שהאכיפה תוכל להתבצע בהיקפים המתאימים".

ובמלים פשוטות: במקום לגבש מדיניות רב-מערכתית ראויה וארוכת טווח, שתיישם פתרונות שמתאימים לבעיות הבטיחות הייחודיות של ישראל, אפשר פשוט להזרים עוד כמה עשרות מיליוני שקלים לאגף התנועה של המשטרה ולהגביר את האכיפה נגד נהגים.

The post חודש מאי היה הקטלני ביותר מאז 2010, אבל לממשלה ולכנסת יש זמן appeared first on TheCar.

מה 'קורה לבטיחות בדרכים כשמספר דו"חות המהירות ברבעון אחד גדל פי 110? לפי נתונים של משטרת ישראל, הנחשפים כאן לראשונה, ברבעון הראשון של 2015 נרשמו דו"חות מהירות לכ-12 אלף נהגים בתל-אביב, בעוד שברבעון המקביל ב-2014 נרשמו דו"חות מהירות ל-114 נהגים בלבד. במקביל חלה עלייה של יותר מ-100% בסך דו"חות התנועה שנרשמו לנהגים בתל-אביב: כ-24,500 דו"חות ברבעון הראשון ב-2015 לעומת 11,539 דו"חות בתקופה המקבילה אשתקד.

העלייה הדרמטית בהיקף האכיפה בכלל והיקף אכיפת עבירות מהירות בפרט, לווה בהידרדרות מצערת במצב הבטיחות בתל-אביב. על-פי נתוני המשטרה, ברבעון הראשון של 2015 חלה הרעה משמעותית: מספר ההרוגים בתאונות זינק משניים לשישה, מספר התאונות הקטלניות עלה משתיים לחמש, וסך התאונות עלה מ-329 ל-378. גם סך הנפגעים בתאונות עלה, מ-412 ברבעון הראשון של 2014 ל-445 נפגעים בשלושת החודשים הראשונים של 2015.

זו אינה הפעם הראשונה שבה זינוק בהיקף האכיפה של עבירות מלווה בהידרדרות במצב הבטיחות. כך למשל, במחצית הראשונה של שנת 2014 נרשמו פחות מ-300 דו"חות מהירות בתל-אביב, עוד שבמחצית השנייה של השנה זינק מספר דו"חות המהירות והגיע לכ-10,000. במקביל חלה הרעה בכל הנוגע למספר ההרוגים ומספר התאונות הקטלניות: במחצית הראשונה של 2014 נהרגו בתל-אביב שלושה בני אדם בתאונות דרכים, לעומת תשעה בני אדם שנהרגו בתאונות במחצית השנייה של השנה.

במשטרת ישראל מודעים היטב למגמת ההרעה שנרשמת בתל-אביב מתחילת השנה. לדברי בכיר במשטרה, "לצערי הרב אנחנו עם נתונים פחות טובים בתחילת השנה הזאת (2015, ש.ה), אני מקווה שאנחנו נצליח ליישר את הגרף". האם הכפלת מספר דו"חות המהירות פי 110 עשויה לתרום לשיפור הבטיחות ו"יישור הגרף" של התאונות?

אמנם נהוג להימנע מלבחון מגמות בבטיחות בדרכים בטווחי זמן קצרים של חודשים ורבעונים, אך הניסיון שנצבר בתל-אביב ב-2014 צריך לכל הפחות לעורר ספק באשר ליעילות שטמונה בהגברת האכיפה של עבירות מהירות.

יתרה מזאת: לפי בכיר במשטרה, העבירות העיקריות שגורמות לתאונות דרכים בתל-אביב כלל אינן כוללות את שתי עבירות המהירות – מהירות מופרזת ביחס לחוק ומהירות מופרזת בנסיבות המקרה. לדברי הבכיר, "התייחסנו לעבירות שגורמות לתאונות הדרכים, שזה התנהגות ובריונות בדו-גלגלי, התנהגות הולכי הרגל ואי-מתן זכות קדימה להולכי הרגל, (ו)בנוסף לתופעת השכרות". בעניין זה יש לזכור כי לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), עבירות מהירות הן גורם זניח לתאונות דרכים גם בבחינת נתונים כלל-ארציים.

ראוי גם לציין שברשות הלאומית לבטיחות בדרכים סבורים שאכיפת מהירות בערים באמצעות מצלמות אלקטרוניות – שהן כיום אמצעי האכיפה העיקרי של עבירות מהירות – אינה יעילה. בדו"ח שהועבר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כתב לאחרונה יו"ר הרשות לבטיחות, ד"ר יעקב שיינין, כי "אנו משוכנעים שמצלמת מהירות נקודתית, במיוחד בצמתים מרומזרים, הינה חסרת ערך… ריסון מהירות אפקטיבי בתוך מרכזי הערים ובשכונות מגורים רצוי שיעשה, ככל שניתן, באמצעות פסי האטה תקניים (ו)מעגלי תנועה".

The post הרבעון הראשון של 2015: מספר דו"חות המהירות בתל-אביב גדל פי 110 appeared first on TheCar.

שישים אנשים נהרגו בשלושת החודשים הראשונים של 2014, 29% פחות מאשר בתקופה המקבילה ב-2013. שיפור כמעט בכל תחומי הבטיחות

לפי נתונים שפרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נהרגו ברבע הראשון של השנה 60 בני אדם, בהשוואה ל-85 בני אדם בתקופה זאת ב-2013. שיעור ירידה זה הוא של קצת יותר מ-29%. המשמעות היא שאם מגמה זו תישמר במהלך 2014, תירשם בסופה ירידה של 19% בהשוואה לשנה שעברה, ותביא את ישראל לשיפור של למעלה מ-60% בשיעור ההרוגים תוך עשור וחצי.

יש לציין כי מאז 2004 נרשמת באופן קבוע מגמה ירידה בקטל בדרכים בישראל, מרמה של למעלה מ-500 הרוגים בתחילת העשור הקודם לנתון טוב בהרבה, הנמוך מ-300. כאן יש לציין כי מספר ההרוגים, כפי שנמסר על-ידי המשטרה, נמוך מזה שמפרסם אתר HNN, המרכז את כל פעולות החילוץ במקרה תאונות, בגלל שבמקרים אחדים, מקרה מוות בכביש לא תמיד מוגדר כ"תאונת דרכים" על-ידי המשטרה, ועל ידי האתר כן (בריחה מהמשטרה עם רכב שהסתיימה בתאונה, למשל). מול זאת, הנתונים כאן גבוהים מאלה המפורסמים על-ידי הלמ"ס (ת"ד עם נפגעים, חלק א'), מכיוון שנתוני הלמ"ס מתייחסים רק לגבולות הקו הירוק, וכאן מדובר גם ביהודה ושומרון, בתאונות בהן מעורב לפחות ישראלי אחד.

איפה השתפר

הנתון הבולט ביותר הוא שיעור הירידה בהרוגים מבין הולכי הרגל בעיר: 11 הולכי רגל נהרגו ברחובות הערים ברבע הראשון של השנה בהשוואה ל-20 ב-2013. בכלל, עיקר הירידה היא בעיר: 17 לעומת 38 הרוגים, 55% פחות. פרט לרכב דו-גלגלי, ששמר על נתון רע של 3 הרוגים, אצל כל שאר משתמשי הדרך (נהגים, נוסעים, הולכי רגל, רוכבי אופניים) נרשמה בתחום העירוני ירידה. כמו כן, נרשמה ירידה במספר הנהגים שנהרגו, הן בעיר והן מחוצה לה, וגם כאן הנתון עומד על 9, מ-27 ל-18. מבין הנמצאים ברכב, נהגים ונוסעים, נרשמה בתאונות קטלניות מחוץ לעיר ירידה של 8 הרוגים, 25% פחות.

מבין המגזרים, בולטת לחיוב ירידה של 33% במגזר היהודי (וגם ירידה של 50% מבין הזרים, אבל המספרים כאן קטנים, מ-4 ל-2).

איפה החמיר

הנתון החמור ביותר הוא העלייה – ב-100%, מ-6 ל-12 – במספר ההרוגים מבין הולכי הרגל… מחוץ לעיר. מעבר לנתון עצמו, בולטת הסתירה בין סוג זה של משתמשי דרך ובין המקום בו נפגעו; הם הרי לא צריכים להיות שם מלכתחילה. רוכבי האופנוע הם היחידים ש"שמרו" על רמת קטל זהה (ושווה בעיר ומחוצה לה: 3 בכל תחום) ברבע הראשון של 2014 בהשוואה לאותה תקופה ב-2013.

המגזר הערבי רשם לזכותו ירידה של 16% ברמת הקטל בה הוא מעורב. עם זאת, יש לזכור כי שיעור המעורבות שלו בתאונות קטלניות גבוה פי 2 משיעורו בקרב האוכלוסייה, כך ששיעור הירידה, מבורך ככל שיהיה, רחוק מלהיות מספק.

מה צריך לעשות

כמובן, צריך לטפל בעיקר במי ששיעור ההיפגעות שלו גבוה מהממוצע ולהתמקד באלה שחלקם בקטל עלה. על-מנת למנוע היפגעות הולכי רגל מחוץ לעיר צריך לטפל באופן מערכתי בתופעה באמצעות יצירת תשתית שלא תאפשר להם לנוע בכבישים כאלה או לחצות אותם, אכיפה ממוקדת והסברה יעילה המכוונת לתופעה זו. בישראל, מזה שנים, אחוז הולכי הרגל מבין כלל הנפגעים גבוה מאוד בהשוואה לעולם (כשליש, לערך, בהשוואה לחמישית) ובולטת בו התופעה של שיעור גבוה של הרוגים בכבישים בין-עירוניים. טיפול תשתית מסיבי כמו שנעשה, למשל, על כביש מספר 2 ליד הכפר ג'אסר א-זרקע – מעקה ייעודי שמונע חציית הכביש על-ידי הולכי רגל – ושבלם לגמרי את הקטל במקום הוא פתרון מצוין אחד.

המגזר הערבי, המרוכז בפריפריה, הוא מהסובלים העיקריים מרמת הבטיחות הנמוכה המאפיינת את הכבישים שם בהשוואה לאלה שבמרכז הארץ, כפי שהצביע דוח בנק ישראל אותו פרסמנו כאן. גם מבנה היישובים הערביים, אחראי לא מעט לבעיות מובנות שיש בתשתית שם. בנוסף, במקרים רבים מהוות הוראות חוק חשובות, כמו חגורות בטיחות, או הקפדה על נסיעה בטוחה לאחור, המלצה בלבד. דווקא כאן אכיפה יעילה חשובה מאוד, ואליה יש להוסיף הסברה ופעולות בקהילה.

בניגוד למכוניות, שזוכות לשיפור מתמיד ברמת הבטיחות שלהן, בתחום הפסיבי והאקטיבי, רוכבי דו-גלגלי לא זכו לכך. גם כאן, צריך לטפל באופן מערכתי הן בהתנהלות הרוכבים והן באופן בו הנהגים מבחינים בהם ומתנהלים מולם; כשני שליש מהתאונות הקטלניות בין רכב לאופנוע, הן באשמת הנהג דווקא.

ויש עניין שכנראה לא כל כך חשוב: המהירות. למרות שהמהירות המותרת הועלתה במספר לא קטן של כבישים – אבל כולם עם שני נתיבים לפחות ועם גדר הפרדה – ובכבישים אלה נע דווקא החלק הארי של התנועה בישראל, נרשמה ירידה של 25% בהרוגים. מה זה אומר על סדרי העדיפויות של המדינה (ע"ע עוד מצלמות) דורש תשובה של קובעי המדיניות בישראל. מה זה אומר על איכות "המחקר המדעי" הקובע שעלייה במהירות, המותרת וזו שבפועל, אמורה להביא לעלייה משמעותית בקטל (ע"ע המחקר של אוניברסיטת באר שבע וכל הבסיס עליו הוא יושב) – דורש התייחסות מאותם חוקרים.

The post הרבע הראשון של 2014: ירידה משמעותית בקטל בדרכים appeared first on TheCar.