מה הקשר בין פנסיה בכלל, וזו שמוצעת למורי הנהיגה על-ידי חברה מסחרית מסוימת אחת לבין רמת לימוד הנהיגה? גם אנחנו שואלים את אותה השאלה.

להשתלמויות המקצועיות של מורי הנהיגה אחראי משרד התחבורה באמצעות מינהל התנועה של אגף הרישוי, והוא "סגר" אותו מכל הכיוונים בדרך אלגנטית.
ראשית, המשרד הוא שמחייב את ההשתלמות מלכתחילה, והוא שהכניס את התקנה המחייבת לספר החוקים. שנית, המשרד, בתיאום עם ארגון מורי הנהיגה, הוא אשר בוחר את הנושאים המקצועיים שיוצגו למורים בכל יום עיון.

ההשתלמות, שמטרתה לשפר את רמת לימוד הנהיגה, מבוצעת על-ידי מכללות למקצועות התחבורה אשר הוסמכו לצורך זה על ידי משרד התחבורה, וגם הן לא יוצאות בידיים ריקות. אלה גובות 150 שקל מכל משתתף, ומדובר באלפי מורים כלומר במאות אלפי שקלים לכל השתלמות.

כאמור, היות שזאת השתלמות חובה הרי שכל מורי הנהיגה מכל רחבי הארץ חייבים להשתתף בה, וכדי לסגור סופית את המעגל מי שמעביר את ההשתלמויות הם עובדים בכירים לשעבר באגף הרישוי אשר עסקו במסגרת תפקידם גם בביצוע מבחני נהיגה, ומן הסתם הם לא מעבירים את ההרצאות בהתנדבות.

את תוכנית ההשתלמויות לשנת 2015 הכין חנניה אפנג'ר, מנהל אגף א' – מחוז באר שבע והנגב, והנושא שנקבע השנה הוא "עקרונות להערכת נבחנים ואתיקה מקצועית". משך הזמן ללימוד נושא זה נקבע ל-3 שעות אקדמאיות.
עוד נקבע שהתכנית תכלול "נושאים נוספים לפי בחירה – 2 שעות", והנושאים "לבחירה" לשנת 2015 הם: "עדכוני תקנות תעבורה ונהלי רישוי (נושא שיועבר רק על ידי מי שמורשה ללמד דיני תעבורה בקורס להוראת נהיגה)" "עתידו הפנסיוני של מורה הנהיגה כעצמאי "ו"ניתוח כלכלי של שעור ומבחן הנהיגה המעשי".
נשאלת כמובן השאלה במה תורם הלימוד אודות "עתידו הפנסיוני של מורה הנהיגה כעצמאי" או "ניתוח כלכלי של שעור ומבחן הנהיגה" לשיפור רמת הלימוד? מדוע מורה שמחליט שלא להימצא בהרצאות אודות עתידו הפנסיוני או הניתוח הכלכלי של שיעור הנהיגה ומחיר מבחן הנהיגה לא יוכל להמשיך וללמד נהיגה.

גם כמה ממורי הנהיגה לא ממש הבינו את הקשר בין השתלמות החובה שנערכה לפני כשבוע ברמת הכובש לבין ההרצאה שנשא שם נציג מטעם סוכנות הביטוח נ.מ.ר – זיבצקי. לדבריהם, הנציג הגיע עם פוסטרים ומצגת מטעם חברת הביטוח איילון, והעביר "מצגת פרסומת" מטעם החברה אודות תוכנית פנסיה שאיילון מציעה למורי נהיגה.

לדברי אחדים מן המורים שהשתתפו בהשתלמות, בשלב מסוים של ההרצאה, אשר מוגדר על ידם כ"מסחרית", החלה נטישה גדולה של מורים זועמים.
אחד מהם סיפר ל-TheCar: "רוב המורים הגיעו בין 08:00 עד 08:30 בבוקר, ובשעה 09:15 החלה הרצאה בת 45 דקות אודות "ההתקדמות האדירה" של משרד התחבורה בבחינות המעשיות. במהלך ההרצאה נשמעו בעיקר קריאות ביניים של מורים אשר מחו על כך שהמשרד לא מקצה למורים מספיק מבחנים מעשיים, ובתום 45 דקות נקראו כולם לחדר האוכל, לטובת ארוחת בוקר שנמשכה בפועל כשעה.
בסביבות השעה 11:00 החלה הרצאה בנושא ביטוח פנסיוני, ואז החלה נטישה של מורים זועמים. מיותר לציין שלא סביר לשלם 150 ש"ח תמורת הרצאה אחת מטעם משרד התחבורה וארוחת בוקר – בהשתלמות חובה", אומר אותו מורה.

גם אנו סבורים שהסיפור "מוזר", בלשון המעטה ולכן פנינו למשרד התחבורה לקבל הסבר.

חנניה אפנג'ר אמר לנו ש: "ההשתלמות נערכת בתיאום עם ארגון המורים ומחייבת 3 שעות לימוד של חומר מקצועי שלגביו מחליטים בארגון יחד עם משרד התחבורה. מעבר לכך רשאי הארגון להכניס להשתלמות נושאים נוספים, אקטואליים או כל נושא אחר, ובלבד שלא על חשבון 3 שעות ההשתלמות שמחייב משרד התחבורה.
אם יתברר לנו שלא ניתנו 3 שעות השתלמות בחומר מקצועי, ובמקום זאת נעשו דברים אחרים על חשבון זמן זה, אני מתכוון לטפל במכללה שחרגה מכך. עד כה לא הגיעה אלי שום תלונה של מורה נהיגה ולא ידוע לי גם על נטישה של מורי נהיגה מההשתלמות בשבוע שעבר. נוהג שילוב נושאים אקטואליים במסגרת ההשתלמות נעשה כבר מספר שנים ביוזמת ארגון מורי הנהיגה – ולא היו תלונות בנושא" – אמר אפנג'ר.

בין אם הנושא "יטופל" או לא, אולי לא מיותר להזכיר שלמשרד התחבורה יש אינטרס להשיג "שקט תעשייתי" עם מורי הנהיגה לנוכח החזרת מחירי העמדת רכב לטסט לפיקוח.
לצורך זה למשרד יש עניין להוכיח למורי הנהיגה את מה שכבר נחשף ב-TheCar: למרות הכנסת סעיף זה לפיקוח, והורדת המחיר המרבי שיכול מורה נהיגה לגבות מתלמידיו, באופן כללי מורי הנהיגה מרוויחים יותר כסף מכל תלמיד שלהם לנוכח ההעלאה בפועל של מחירי שיעורי הנהיגה.

The post מה לומדים מורי הנהיגה? על תוכנית פנסיה appeared first on TheCar.

ייקור במקום הוזלה: שר התחבורה הבטיח שמחיר הוצאת רישיון הנהיגה ירד, אך בפועל הוא דווקא צפוי לעלות. לפני כחודש הודיע משרד התחבורה על הפחתת המחיר שגובים מורי נהיגה בגין השימוש במכוניתם בזמן מבחן נהיגה מעשי ("טסט"). המחיר הוכנס לפיקוח והופחת מכ-400 שקלים ל-300, ושר התחבורה מיהר להכריז כי מדובר ב"תרומה חשובה של משרד התחבורה להורדת יוקר המחייה".

אולם, במקום שההוזלה תביא לירידת המחיר הכולל של הוצאת רישיון נהיגה, התוצאה בפועל תהיה דווקא ייקור: מורי נהיגה העלו את מחירי השיעורים בכ-10 עד 20 שקלים, ובכך זינקה עלות הוצאת הרישיון במאות שקלים. על-פי נתוני מרכז המחקר של הכנסת, תלמיד נדרש לעבור בממוצע כ-43 שיעורי נהיגה לפני שהוא מקבל את הרישיון הנכסף. לכן, העלאת מחיר כל שיעור נהיגה ב-15 שקלים (בממוצע) תייקר את העלות הכוללת של השיעורים ב-645 שקלים.

מאחר שתלמיד ממוצע מקבל את רישיון הנהיגה לאחר כשלושה מבחנים מעשיים, הוזלת השימוש במכונית המורה בזמן המבחן המעשי תביא לחיסכון של כ-300 שקלים בעלות המבחנים עצמם. אולם, העלאת מחירי השיעורים תבטל לחלוטין את הוזלת השימוש במכוניתו של מורה הנהיגה, ואף תביא בסופו של דבר לייקור תהליך הוצאת הרישיון בכ-345 שקלים בממוצע.

העלאת מחיר שיעורי הנהיגה תשפיע לרעה גם על מי שמצליח לקבל את הרישיון אחרי מבחן מעשי אחד ו-28 שיעורי נהיגה בלבד (המספר המינימאלי שנקבע על-ידי משרד התחבורה): תלמידים אלה ישלמו כ-320 שקלים יותר מכפי ששילמו לפני שמשרד התחבורה הכניס לפיקוח את מחיר השימוש במכונית המורה.

למעשה, העלאת שיעורי הנהיגה תבטל את השפעת הוזלת השימוש במכונית המורה בזמן מבחן הנהיגה המעשי בכל תרחיש. תלמידים שמקבלים רישיון לאחר חמישה או שישה מבחנים נדרשים גם לעבור מספר גבוה משמעותית של שיעורים (כ-55 בממוצע), ולכן המחיר הכולל שישלמו עבור הוצאת הרישיון יעלה בקרוב ל-300 שקלים.

כרוניקה של ייקור ידוע מראש
העלייה במחיר שיעורי הנהיגה וייקור תהליך הוצאת הרישיון עשויים לקומם רבים מתלמידי הנהיגה (והוריהם), אך הם אינם מפתיעים. הוזלת השימוש במכונית המורה בזמן המבחן המעשי (שזכה להגדרה "העמדת רכב לטסט") נכרכה שנים ארוכות במתן "פיצוי" למורי הנהיגה בגין אובדן ההכנסה שצפוי להם מהגבלת המחיר שהם יכולים לגבות מתלמידים בגין השימוש במכוניתם.

למשל, במשך תקופה ארוכה התעקשו בכירי משרד התחבורה להוזיל את השימוש במכונית המורה בזמן המבחן המעשי רק לאחר שתונהג רפורמה מקיפה בלימודי הנהיגה. הרפורמה אמורה הייתה להביא להקמת מרכזי לימוד נהיגה ("מל"נים"), שיחליפו את הלימוד באמצעות מורה פרטי וייקרו את תהליך הוצאת הרישיון במאות שקלים. במשרד התחבורה ביקשו לקזז במעט את הייקור באמצעות הגבלת המחיר שגובים מורים בגין השימוש במכוניתם בזמן המבחן המעשי.

כאשר נשאל בעבר שר התחבורה במליאת הכנסת מדוע נכרכו שני הנושאים יחד, ענה כי "יש הגיון לקשור את המהלכים… מאחר שמורי הנהיגה הן אלה שצריכים להפעיל את מרכזי הלימוד ולגבות כספים, אז ההנחה עבור הגבייה תהיה על-ידי כך שהם יסכימו מרצון לכך שייקבע מחיר הרבה יותר נמוך להעמדת הרכב (לטסט), כדי לאזן את מה שאותו (תלמיד) יצטרך לשלם". אלא שבסופו של דבר נגנזה הרפורמה, ואיתה הוקפא גם הטיפול במחיר השימוש במכונית המורה.

על-פי הודעת משרד התחבורה, ביוני 2015 אמורה להיכנס לתוקף הוזלה נוספת במחיר השימוש במכונית המורה בזמן מבחן מעשי, מ-300 שקלים ל-265. אלא שעד שתיכנס ההוזלה לתוקף תיבחר ותושבע ממשלה חדשה (שעשויה לבטל או לשנות את החלטות הממשלה הנוכחית), וגם מחירי השיעורים עלולים לעלות שוב.

בעניין זה גם ראוי לזכור כי הדרג המקצועי במשרד התחבורה המליץ במשך שנים ארוכות להגביל את מחיר השימוש במכוניתו של מורה הנהיגה למחירם של שני שיעורים בלבד: כלומר, במקום להגביל את המחיר ל-300 שקלים הומלץ להורידו לכ-200 שקלים. למעשה, פקידים בכירים במשרד התחבורה אף סברו בעבר כי יש להצמיד את המחיר למחיר אגרת המבחן שמשלמים התלמידים: 141 שקלים בלבד.

The post במקום הוזלה: מחיר הוצאת רישיון יתייקר במאות שקלים appeared first on TheCar.

לפני יומיים פרסמנו כאן ידיעה לפיה משרד התחבורה "פספס" את רוכבי הדו-גלגלי כאשר החיל סוף סוף את הפיקוח על המחירים גם על הסכום המרבי שאותו מותר למורה נהיגה לגבות עבור העמדת ה"רכב הפרטי" שלו לטסט.

מתחנו בקורת על משרד התחבורה בנוגע לכך שאין בצו החדש התייחסות לרכב דו-גלגלי, ולכן מורי נהיגה יכולים לנצל את המצב ולהמשיך ולגבות מחיר כטוב בעיניהם.
מתברר שגם אנחנו לא דייקנו לגמרי, וזאת היות שסבך ההגדרות של משרד התחבורה לגבי סיווג הרכב מטעה, ועלול לאפשר מצב בו יהיו מי שינצלו את חוסר הבהירות כדי לעשות לכיסיהם.

אז בואו ונעשה קצת סדר בבלגאן.

הצו החדש מטיל פיקוח על "העמדה לרשות הנבחן של "רכב פרטי" לצורך שימוש בו בעת בחינת הנהיגה המעשית ובלבד שהתקיימו בו כל אלה: (א) הרכב במצב תקין ב. רישיון הרכב בתוקף ומצוין בו שהרכב הוא רכב ללימוד נהיגה". אפשר להבין מכך, כפי שאנחנו סברנו, שב"רכב פרטי" הכוונה היא למכונית נוסעים.

גם אנחנו הופתענו לגלות שהגדרתו של "רכב פרטי" בפקודת התעבורה היא "רכב שאינו רכב ציבורי ולא מסחרי", אלא "רכב המשמש או מיועד להסעת נוסעים בשכר".

ההגדרה של "רכב מסחרי", לפי פקודת התעבורה, היא "רכב המשמש או מיועד לשמש להובלת משא בין בשכר ובין שלא בקשר לעסקו או למסחרו של בעל הרכב".

מאחר שאופנוע וקטנוע לא כלולים, לפי פקודות התעבורה, בהגדרה של "רכב מסחרי" וגם לא בהגדרה של "רכב ציבורי", הרי שאליבא דמשרד התחבורה אמור להיות ברור לכל שאלה הם "רכב פרטי", לכן הצו החדש חל גם עליהם ואסור למורי נהיגה לגבות מתלמידיהם יותר מ-300 שקלים תמורת העמדת כלי למבחן הנהיגה.

אלא שאת ערפל הקרב של ההגדרה "רכב פרטי" יש מי שמנצל, בזדון או מחוסר ידיעה – וישנם מורי נהיגה שגובים מתלמידיהם גם כעת, לאחר כניסת התקנה לתוקף, 400 ש"ח תמורת העמדת הדו גלגליים שלהם למבחני הנהיגה.

מחיר אבסורדי זה בולט במיוחד במבחני שליטה שנדרשים ממי שמחזיקים ברישיון נהיגה במכונית ומבקשים להוציא רישיון נהיגה לאופנוע בנפח של עד 125 סמ"ק. נהג כזה כלל לא נדרש, לפי התקנות, ללמוד נהיגה באופן מסודר, והוא אף לא נבחן במבחן נהיגה רגיל אלא רק במבחן שליטה במגרש סגור.

מבחן כזה נמשך דקות ספורות, ולמרות זאת ישנם מורי נהיגה שממשיכים לגבות מחיר של 400 שקלים תמורת "השכרת" הכלי למבחן. מבחינתם חל הפיקוח על המחירים רק על "רכב פרטי", כלומר למכונית נוסעים.

אגב, האבסורד גדול עוד יותר מפני שלפי התקנות הנוכחיות מוגדר אוטובוס כ"רכב מנועי המיועד להסיע 8 אנשים מלבד הנהג ומצוין ברישיון הרכב כאוטובוס". מאחר שגם כלי זה אינו רכב ציבורי ולא מסחרי הרי שאף הוא נכלל בהגדרה "רכב פרטי", לכן בית ספר לנהיגה לא רשאי לגבות עבור העמדתו לטובת נבחן הנהיגה יותר מ-300 שקלים. אלא שבפועל גובים חלק מבתי ספר לנהיגה כ-700 שקל עבור העמדת אוטובוס למבחן….

לעומת זאת, על "אוטובוס ציבורי", שמוגדר בפקודות התעבורה כ"רכב ציבורי שהוא אוטובוס" ומשמש גם להסעת נוסעים בשכר – לא חל פיקוח המחירים.

אתם הבנתם את זה?

The post מורי נהיגה באופנוע יגבו עד 300 שקלים בהעמדת רכב לטסט appeared first on TheCar.

לאחר קרוב כעשור של מחדל, תקופה שבמהלכה לא דאג משרד התחבורה להחיל מחדש את צו הפיקוח על מחירי ההעמדה של רכב לטסט, הכריזו לאחרונה אנשי המשרד על כך שמחיר זה יוגבל החל מתחילת נובמבר מתוקף תקנה חדשה.

מחיר "העמדת רכב לטסט" הוא הסכום אותו גובים מורי הנהיגה מתלמידיהם תמורת המבחן המעשי שבמהלכו אלה משתמשים (במשך כ-20 דקות בממוצע) בכלי הרכב שעליו למדו לנהוג. מיותר לציין שאין הרבה תחומים יותר ראויים להגבלת מחיר מתוקף צו הפיקוח על שירותים ומצרכים, היות שמדובר בקהל שבוי שאין לו אלטרנטיבות אחרות מאשר "לשכור" מהמורים את אותו כלי הרכב שעליו למדו לנהוג.

כאמור, מתחילת החודש הוגבל סוף סוף המחיר המרבי שמורי נהיגה יכולים לגבות מתלמידיהם ל-300 ש"ח, וזאת לעומת כ-500 שקלים ואף יותר בהיעדר פיקוח.

בשלב השני – כך הודיע דובר משרד התחבורה – החל מה-1 ביוני, 2015 יופחת המחיר המרבי ל-265 שקלים, ובשלב השלישי, החל ב-1 ביוני, 2016 יוגבל מחיר זה ל-229 שקלים.

במשרד התחבורה מתפארים בכך שהחסכון השנתי שצפוי ללומדי הנהיגה בעקבות ההחזרת הפיקוח על המחירים יהיה כ-70 מיליון שקל, אבל זה כמובן גם היה ההפסד הכספי של לומדי הנהיגה במהלך כל אחת מן השנים בעשור האחרון.

הבעיה, כמו ברפורמות אחרות בעבר, היא שגם הפעם שכחו במשרד התחבורה לקשור את כל הקצוות.
בצו החדש, כך מסתבר, הוגבל רק מחיר ההעמדה לטסט של "רכב פרטי", כלומר מכונית נוסעים. תלמידי נהיגה על אופנועים, שאותם אולי יש מי שמרגיש צורך להכין מראש לכך שממילא ישלמו מחיריים מופקעים עבור ביטוח החובה, עבור כלי הרכב עצמם ותמורת תחזוקת הרכב שלהם, ימשיכו ככל הנראה לשלם מחיר מופקע תמורת הזכות לרכב על האופנוע או הקטנוע לו הם זקוקים למבחן הנהיגה.

פנינו אל משרד התחבורה כדי להבין מדוע נשכחו האופנוענים בעת החזרת המחיר לפיקוח, ואת טיב התשובה, או ההיגיון שמאחוריה, כדאי שתשפטו בעצמכם.

"למעלה מ-90% ממבחני הנהיגה (הטסטים) המבוצעים הם ברכב פרטי", משיב לנו דובר המשרד. "המחיר הנקוב הינו מחיר מרבי כך שלגבי אופנועים לדוגמא, המחיר המרבי לרכב פרטי העומד על 300 ש״ח יהווה גם רף עליון בפועל אל מול מורי הנהיגה, גם אם לא הוטל פיקוח ישיר. מטבע הדברים, התלמיד אף יתמקח על מחיר זה, שכן עלויות העמדתו לטסט נמוכות יותר…
…בנושא כלי רכב נוספים – טרם נאספו הנתונים הנדרשים על ידי המשרד לצורך הכנת התחשיב והגשת הבקשה לדיון בוועדת המחירים…"

לא מיותר לציין שתשובת המשרד, מעבר להודאה בכך שלא בוצעה עד כה העבודה שצריכה הייתה להתבצע כבר מזמן, רחוקה מלהיות מדויקת: בצו הפיקוח עצמו כתוב באופן מפורש שפיקוח המחירים חל רק על "רכב פרטי" או, כלשון הצו: "החוק יחול על שירות למבחן נהיגה ברכב פרטי".

בסעיף אחר של הצו כתוב: "המחיר המרבי שרשאי מורה לנהיגה לגבות מנבחן בעד שירות למבחן נהיגה ברכב פרטי יהיה כמפורט להלן…".

אז מדוע לנסות למרוח אותנו?

The post מחיר העמדת הרכב לטסט הוזל? לא עבור אופנוענים appeared first on TheCar.

במשרד התחבורה חגגו ביום חמישי האחרון (6.11) את "הפעימה הראשונה של הוזלת מחיר העמדת רכב למבחן נהיגה מעשי". בהודעה שפרסם המשרד, הובהר כי מורי נהיגה יוכלו לגבות 300 שקלים עבור השימוש ברכב הלימוד בזמן מבחן מעשי ("טסט"), וזאת לעומת 500 שקלים או יותר שנגבו מתלמידים עד עתה. במשרד מבטיחים שהפחתת המחיר תימשך עד מרץ 2016, אז יוכלו מורי הנהיגה לגבות 229 שקלים.

הפעימה הראשונה שנחגגה במשרד התחבורה בעליצות מופגנת התאפשרה בעקבות פרסום צו פיקוח חדש, שקובע את המחיר המרבי שיוכלו מורי הנהיגה לגבות מתלמידים. אולם, מה שהוצנע מעיני הציבור הוא צו קטן שצורף לצו החדש, ומטרתו לבטל צו פיקוח ישן, שמקורו בשנת 1977. ומה קבע אותו צו ישן? במשך שנים ארוכות, מורי הנהיגה הורשו לגבות מחיר שהיה שווה למחירה של שעת לימוד נהיגה אחת בלבד. למעשה, רק בגלל טעות פקידותית במשרד התחבורה הופסק הפיקוח, ועד היום לא ברור מי אחראי לטעות ולמה נדרשו למשרד התחבורה כמעט 20 שנה לתקן את הטעות: אמנם במשרד "גילו" את הטעות בשנת 2001, אך הפיקוח על-פי חוק הופסק בפועל כחמש שנים לפני-כן.

אגב, צו הפיקוח החדש מתייחס למחיר העמדת רכב למבחן נהיגה ברכב פרטי בלבד, ואינו עוסק במחירי העמדת רכב למבחני נהיגה בכלי רכב אחרים. זאת, בניגוד לצו הישן, שהחיל את הפיקוח על מבחני נהיגה בכל כלי הרכב שבהם אפשר לנהוג. למה הצו החדש מחיל פיקוח על כלי רכב פרטיים בלבד? אתם מוזמנים לשאול את אותם פקידים ששכחו לחדש את צו הפיקוח על המחיר לפני כמעט כ-20 שנה.

כמובן שבמשרד התחבורה מעדיפים לשכוח את אותם ימים, שבהם הוגבל מחיר העמדת רכב לטסט למחיר שיעור נהיגה אחד. ולראייה: כאשר תיושם הפעימה השלישית של הוזלת המחיר במרץ 2016, העמדת הרכב לטסט תהיה יקרה פי שניים ממחירו של שיעור נהיגה. אז מי בעצם החליט שראוי לאפשר למורי הנהיגה לגבות מחיר שגבוה פי שניים (לפחות) ממחיר שיעור?

מאז שנת 2009 קיימה הוועדה לפניות הציבור של הכנסת כמה דיונים בנושא מחיר העמדת רכב לטסט, ובכולם התבשרו חברי הכנסת על עבודת המטה המסודרת שמקיים משרד התחבורה בעניין. "מבחינת משרד התחבורה זה בסדר להוריד את המחיר כי ציבורית זה נראה טוב", הסביר לפני כשנתיים וחצי בכיר באגף הרישוי, אך הזהיר כי "בהעמדת רכב למבחן עצמו המורה מפסיד 20% וצריך לקחת בחשבון את כל העלויות. להעמדת רכב למבחן יש גם עלות ביטוחית כי יכולה להיות תאונה כזאת או אחרת. כל זה נכנס בפנים… השר (ישראל כץ, ש.ה) הנחה לעשות בדיקה מקיפה, בחינה של כל התהליך מהתאוריה ועד הוצאת הרישיון, מה העלויות, מה סדרי הגודל, איך זה צריך להיות, מה סביר ומה לא סביר".

אלא ש-"הבדיקה המקיפה" שערך משרד התחבורה אינה חשופה לביקורת ציבורית, וכך נדרש כעת הציבור להתמודד עם שלוש "פעימות" של הפחתת מחיר, כאשר עד מרץ 2016 ישלמו תלמידי הנהיגה מחיר הגבוה פי שלושה או פי 2.5 ממחיר שיעור נהיגה – ואפילו במשרד התחבורה חושבים שזה מחיר בלתי סביר.

שלא במפתיע, מורי הנהיגה מתנגדים להפחתת מחיר העמדת הרכב לטסט, וטוענים (בין השאר) כי מחירם של שיעורי הנהיגה לא השתנה כבר שנים ארוכות. הבעיה בטענה שמעלים מורי הנהיגה היא שהוזלת העמדת רכב לטסט אינה קשורה למחיר שיעורי הנהיגה. "אני מבין את מורי הנהיגה שצריכים להשבית את האוטו לשעתיים, אז הם מוותרים על שני שיעורי נהיגה לפחות שהם יכולים להעביר במקום להשבית את האוטו שלהם", אמר ח"כ דוד צור, בהתייחסו לעניין מחיר העמדת רכב לטסט, "מצד שני, לא התלמידים צריכים לשאת על הגב שלהם את העלות המופקעת הזאת".

וזו אכן עלות מופקעת. במשרד התחבורה אומרים שהפחתת מחיר העמדת רכב לטסט תחסוך להורים ותלמידי נהיגה כ-70 מיליון שקלים בשנה, אך הערכות אלה אינן מדויקות. ראשית, הן מבוססות על גביית מחיר של כ-400 שקלים עבור העמדת רכב לטסט, כאשר לפי הודעת המשרד יש מורים שגובים מתלמידיהם גם כ-500 שקלים. שנית, ההערכות שמפרסם המשרד מבוססות על הפחתת המחיר לכ-200 שקלים (מחיר של כשני שיעורי נהיגה), בעוד שעד הפסקת הפיקוח לפני כ-13 שנים היה המחיר שווה לזה של מחיר שיעור נהיגה אחד (כ-100 שקלים).

לכן, כאשר שר התחבורה מצהיר על כך שהפחתת מחיר העמדת רכב לטסט מהווה "תרומה חשובה של משרד התחבורה להפחתת יוקר המחיה", ראוי להזכיר לו שבגלל טעות אומללה של המשרד שילמו תלמידי הנהיגה מחיר מופקע ומצטבר של יותר מ-1.3 מיליארד שקלים מאז שנת 2001, לפי חישוב של מכפלה פשוטה: כ-350 אלף מבחני נהיגה בשנה (בממוצע רב-שנתי) כפול 300 שקלים (שהם הפער בין מחיר שיעור נהיגה אחד והמחיר בפועל של העמדת רכב לטסט מאז הפסקת הפיקו) – והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-13 שנים.

The post פיקוח על העמדת רכב לטסט: רק נהגי רכב פרטי ייהנו מהוזלה appeared first on TheCar.

בהודעה שפורסמה אתמול (ד'), בישר משרד התחבורה על הורדת המחיר שמשלמים תלמידים עבור שימוש במכוניתו של מורה הנהיגה בזמן מבחן מעשי ("טסט"). במהלך הדרגתי יופחת המחיר מכ-500 שקלים ל-300 שקלים כבר בימים הקרובים, ובשנים הבאות יחולו הוזלות נוספות – באוגוסט 2015 יופחת המחיר ל-265 שקלים, ובמאי 2016 יוזל השימוש במכונית לימוד הנהיגה ל-229 שקלים.

"החלטנו להחזיר את הפיקוח על מחיר העמדת רכב ל'טסט' לאחר שהמחיר התייקר באופן משמעותי במהלך השנים האחרונות והפך לנטל עבור התלמידים וההורים", התגאה אתמול שר התחבורה, ישראל כץ. במשרד התחבורה ציינו שהשר כץ גם אמר כי "מדובר בתרומה חשובה של משרד התחבורה להפחתת יוקר המחיה, שתקל באופן משמעותי על התלמידים וההורים ותחסוך לכל אחד מהם מאות שקלים".

צריך לא מעט חוצפה כדי לבשר על "תרומה חשובה של משרד התחבורה להפחתת יוקר המחיה". מי שגרם לכך שתלמידים נדרשים לשלם כיום כ-400 עד 500 שקלים עבור כחצי שעת שימוש במכוניתו של מורה הנהיגה הוא משרד התחבורה עצמו: במהלך תמוה ובלתי מוסבר הוסר הפיקוח על מחיר העמדת הרכב לטסט לפני כ-14 שנים, ומאז זינק המחיר בכ-400%.

וזו אפילו לא הבעיה החמורה באמת בסיפור הזה. כבר בעשור הקודם הבינו במשרד התחבורה שהמהלך התמוה שלהם גרם לייקור דרמטי, וחמור מכך – נוצר מצב שבו למורי הנהיגה היה תמריץ להגיש לטסט תלמידי נהיגה שאינם מוכנים כראוי. במרכז המחקר של הכנסת התריעו לפני יותר מחמש שנים כי "בהיעדר פיקוח… עלה החשש כי ייווצר תמריץ כלכלי למורה הנהיגה להגיש תלמידים למבחן גם אם הם אינם כשירים דיים, שכן ההכנסה מכל מבחן נהיגה שקולה להכנסה מארבעה שיעורי נהיגה".

ומה עשה משרד התחבורה? קיים דיונים, המון דיונים. ולמעשה, כבר לפני כארבע שנים (לכל הפחות) התקבלה החלטה להחזיר לפיקוח את מחיר העמדת רכב הלימוד לטסט. ומי קיבל את ההחלטה? שר התחבורה, ישראל כץ. פקיד בכיר באגף הרישוי בישר כבר בסוף 2010 כי "היום השר (כץ) כן קיבל החלטה שצריך להכניס את זה למסגרת פיקוח המחירים. לא חשבנו (בעבר) שצריך לפקח על זה. 14 שנים לא חשבנו שצריך לפקח על זה… אז השר (כץ) קיבל את ההחלטה שהוא רוצה לעשות את זה".

למה עברו כארבע שנים (לכל הפחות) מאז התקבלה ההחלטה על החזרת הפיקוח, ועד שהגיעה ההוזלה המיוחלת? במשרד התחבורה בחרו שלא להתייחס בהודעתם להיסטוריה המפוקפקת של צו הפיקוח, אך אחת הסיבות לעיכובים הרבים היא ניסיונו של המשרד לפצות את מורי הנהיגה על אובדן ההכנסה הצפוי להם כעת. במשך תקופה ארוכה ניסו לכרוך את הורדת המחיר ברפורמה מקיפה בלימודי הנהיגה, שאמורה הייתה להיות מלווה בהעלאת מחירם של שיעורי הנהיגה. אלא שהרפורמה נזנחה כבר לפני כשלוש שנים, ומאז התנהל משרד התחבורה בסרבול אופייני.

ולכן ראוי להגיש לשר התחבורה חשבון, ולגבות את עלות גרירת הרגליים של פקידי משרדו. על-פי נתוני המשרד, החזרת הפיקוח תחסוך לכלל תלמידי הנהיגה בישראל כ-70 מיליון שקלים בשנה: מדי שנה מקבלים רישיון כ-120,000 נהגים חדשים, אך לא לפני שהם נכשלים, בממוצע, בשני מבחנים מעשיים ועוברים, בממוצע, רק במבחן השלישי. ולכן, כ-360 אלף מבחני נהיגה כפול החיסכון הצפוי בכל מבחן (כ-200 שקלים), מביאים אותנו למעט יותר מ-70 מיליון שקלים בשנה.

כעת יש לקחת את הסכום המרשים הזה ולהכפילו בארבע – מספר השנים המינימלי שחלפו מאז החליטו השר כץ ופקידי משרדו להחזיר את הפיקוח על המעדת הרכב לטסט ולהוזיל את המחיר. התוצאה היא כ-280 מיליון שקלים, ולידיעת השר כץ – תלמידי הנהיגה והוריהם מוכנים לקבל צ'קים, כרטיסי אשראי ומזומן.

The post שר התחבורה חייב לכם 280 מיליון שקלים appeared first on TheCar.

שמונה חודשים עברו מאז הכריז שר התחבורה, ישראל כץ, על כך ש"בקרוב" יוגבל המחיר שמשלמים תלמידים בגין השימוש ברכב הלימוד במבחן נהיגה מעשי ("טסט"). כבר בנובמבר 2013 הצהיר השר שהמחיר יוזל בכ-50%, מכ-400 שקלים בממוצע כיום לכ-200 שקלים. "אתם, ציבור הנהגים הצעירים, תחסכו כך למעלה מ-70 מיליון שקלים מדי שנה – ההפרש עשוי להגיע למאות שקלים לנבחן", הבטיח השר.

הבטחת השר כץ לא התממשה עד עתה, למרות ניסיונות (שנראים כנים) לשנות את המצב והבטחות חוזרות ונשנות של נציגי המשרד לועדת הכלכלה. ועדת מחירים בין-משרדית אמורה להחזיר את מחיר השימוש ברכב הלימוד לפיקוח, וזאת יותר מ-17 שנים לאחר שהפיקוח הוסר עקב מה שמוגדר כ"טעות". אלא שהוועדה, כמו גם פקידים בכירים במשרד התחבורה, נתונים תחת לחץ כבד מצד מורי הנהיגה, שדורשים כי במקביל להטלת פיקוח על מחיר השימוש ברכב הלימוד, יוחלט על העלאת מחירם של שיעורי הנהיגה.

ומה קורה בינתיים? תלמידי הנהיגה ממשיכים לשלם מחיר מופרז. על-פי מסמך של מרכז המחקר של הכנסת, בתהליך הוצאת הרישיון משלמים תלמידי נהיגה כ-1,300 שקלים בממוצע עבור השימוש ברכבם של המורים. החישוב שערך מרכז המחקר פשוט: תלמיד נהיגה נדרש בממוצע לשלושה מבחנים מעשיים בטרם יקבל את הרישיון הנכסף. כעת הכפילו את העלות הזו (1,300 שקלים) בכ-120 אלף תלמידי נהיגה, ותקבלו סכום-עתק של כ-156 מיליון שקלים שמשלמים תלמידי נהיגה מדי שנה רק עבור השימוש ברכב הלימוד ב"טסט".

"אף אחד לא ידע שיש בעיה"
סכום העתק שנגבה מתלמידי הנהיגה הוא תוצאת מחדל של משרד התחבורה, שנמשך כבר כ-15 שנים: מחיר השימוש ברכב הלימוד היה תחת פיקוח ממשלתי במשך שנים ארוכות, עד שכתוצאה מטעות בלתי מוסברת הופסק הפיקוח והמחיר זינק בכ-300% עד 400%. לדברי בכירה במשרד התחבורה, "כאשר בשנת 1996 הוחל חוק חדש של פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים… בטעות התחום הזה נפל ולא הועבר לפיקוח".

לא פחות מטרידה מהסרת הפיקוח היא העובדה שמשרד התחבורה כלל לא היה מודע לטעות עד שנת 2000. לדברי בכירת משרד התחבורה, "אף אחד לא ידע שיש בעיה עד שנת 2000, (אז) מורי הנהיגה פנו למשרד התחבורה… באותה עת בדקנו וראינו הלכה למעשה שזה לא חל מתוקף חוק הפיקוח, ולכן מאותו רגע המחיר התחיל לעלות כי לא היה עליו פיקוח".

ולמרות שכבר בשנת 2000 נודע למשרד התחבורה על הטעות החמורה, עד עתה לא הצליחו פקידי המשרד להחזיר את הפיקוח על מחיר השימוש ברכב הלימוד. איך דבר כזה קורה? נראה שתשובה מקיפה תתקבל רק אם מבקר המדינה יחליט לחקור את המחדל, אולם יש כמה "רמזים" לסיבות להתמשכותו הבלתי סבירה של המחדל.

למשל, במשך תקופה ארוכה היה לכאורה למשרד התחבורה אינטרס לדחות את החזרת הפיקוח, ולכרוך אותו ביישומה של רפורמה מקיפה בלימודי הנהיגה, אשר במסגרתה תוכננה הקמת מרכזי לימוד נהיגה (מל"נים) שיחליפו את הלימוד באמצעות מורים "פרטיים". מאחר שהרפורמה הייתה צפויה לייקר את לימודי הנהיגה, החזרת הפיקוח במקביל ליישומה אמורה הייתה "לקזז" חלק מהייקור. אלא שהרפורמה בוטלה כבר לפני כשלוש שנים, והחזרת הפיקוח ממשיכה להתעכב.

"מדובר פה בלקוח שבוי"
בקרב פקידים מקצועיים במשרדי האוצר והתחבורה יש תמימות דעים באשר לצורך לפקח על מחיר השימוש ברכב לימוד הנהיגה. בכירים במשרדי הממשלה גם דוחים את הניסיון של מורי הנהיגה לכרוך את הפיקוח על מחיר השימוש ברכב הלימוד בהעלאת מחירם של שיעורי הנהיגה.

לדברי בכירה במשרד התחבורה, "אנחנו רואים צורך לפקח על הנושא הזה (מחיר השימוש ברכב לימוד, ש.ה). לשיטתנו מדובר פה בלקוח שבוי… אנחנו כן רואים את המקרה הזה בשונה ממחיר שיעור נהיגה שבו התלמיד רואה לפניו מגוון מורים לנהיגה והוא יכול לקבל את ההחלטה, בין בגלל המחיר, בין בגלל יכולת הלימוד שלו, בין בגלל מקום המגורים. הוא יכול לבחור. יש שם תחרות עזה".

מנגד, מורי נהיגה טוענים שהגבלת מחיר השימוש ברכב הלימוד לכ-200 שקלים תפגע כלכלית במורים רבים. לדברי מורה ותיק, "אם אני עובד בנתניה ויש לי תלמיד אחד בכפר ויתקין ואחד בבצרה, ואני צריך להביא אותם ולקחת את הטפסים חזרה מהרישום וללכת להחזיר אותם ולנחם אותם, כל הדברים האלה הם זמן ואתם לא בוחנים את זה". על-פי הערכות, מורי הנהיגה עשויים להסכים להגבלת המחיר לכ-300 שקלים, אך לאור הצהרות שר התחבורה בנובמבר 2013 – לפיהן המחיר ירד לכ-200 שקלים – קשה לראות כיצד יסכימו משרדי הממשלה לפשרה שכזו.

הוויכוחים בין פקידי משרד התחבורה ומורי הנהיגה אינם חדשים. ועדות הכנסת מקיימות דיונים בנושא מחיר השימוש ברכב הלימוד מאז שנת 2009, ועמדות הצדדים לא השתנו מהותית בתקופה זו. הבעיה היא שחוסר יכולתו של משרד התחבורה לתקן את המחדל גובה מחיר יקר מתלמידי הנהיגה, שנדרשים כבר שנים ארוכות לשלם מחיר אשר לדעת כל גורמי המקצוע הינו מופרז.

The post 156 מיליון שקלים בשנה, על-חשבון תלמידי הנהיגה appeared first on TheCar.

לפני מספר שנים ביטל משרד התחבורה את הפיקוח על מחיר ההעמדה של מכונית למבחן רישוי מעשי – כלומר את המחיר המרבי שמותר למורה נהיגה לגבות מתלמידו בעת שהוא נבחן.

מאז זינק הסכום שאותו גובים מורי הנהיגה מתלמידיהם במאות אחוזים, עד שהגיע לכ-400-500 שח למבחן אשר אורך בדרך-כלל כעשרים דקות. לשם השוואה, שכירת מכונית שכורה ליום שלם עולה כיום לא יותר מ-200 ש"ח, ולעיתים רק 100 ש"ח.

אמנם לא כל מורי הנהיגה גובים את הסכום המירבי, אך הוא מאפיין את התעריף של מורים רבים.
משרד התחבורה הבטיח כבר לפני למעלה משלוש שנים להחזיר את המחירים לפיקוח, אולם בשעתו ניסה לכרוך את הפעולה הזו עם הפעלת תוכנית המל"ן (מרכזי לימוד נהיגה) במטרה להציג מצג לפיו מחירי לימוד הנהיגה לא יעלו כתוצאה מהפעלת התוכנית.

בסופו של דבר הסתבר שתוכנית המל"ן מיותרת ויקרה, ולאחר שלא קיבלה את אישור ועדת הכלכלה היא נגנזה.
מאז, למרות שהפיקוח על העמדת רכב לטסט נקבע כבר לפני 37 שנים, בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירות למבחן נהיגה), תשל"ז-1977 (וככל הידוע מעולם לא בוטל באופן חוקי) – משרד התחבורה לא הצליח להשיב את המצב לקדמותו ולהחזיר את הפיקוח.

בחצי השנה האחרונה דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בהצעה של ח"כ חמד עמאר לתקן את פקודת התעבורה ולהגביל את התשלום למורי הנהיגה עבור השימוש ברכבם במבחן המעשי (טסט), וזאת לאחר שחברי הועדה נחשפו לעובדה שהמחיר שגובים חלק ממורי הנהיגה לצורך זה מגיע ל-500 שקלים, לעומת מחיר שיעור נהיגה שנע בין 80 ל-120 שקלים.

בישיבה האחרונה של ועדת הכלכלה בנושא זה, לפני מספר ימים, אמר ח"כ דוד צור שהוועדה מעוניינת לקבל תשובה ברורה האם בכוונת המשרד להטיל פיקוח, אך אם ההחלטה תהיה לא לפקח על המחיר היא תקדם את הצעת החוק של ח"כ עמאר.

עובדים על זה

בעקבות תלונה שהגיעה ל-thecar פנינו למשרד התחבורה כדי לברר מה בדעת המשרד לעשות כדי להפחית את המחיר. התשובה שקיבלנו:" נושא העמדת הרכב לטסט אינו בפיקוח של משרד התחבורה. על פי תחשיבים של משרד התחבורה אין כל הצדקה לגבות 400 שקל ויותר על העמדת רכב לטסט ולכן משרדנו החליט להחזיר את הפיקוח בנושא… ועדה בינמשרדית של משרדי התחבורה והאוצר פועלת בימים אלה להפחית את תעריף העמדת הרכב לטסט ולהעמידו על כמחצית מהסכום הנגבה כיום על ידי מורי הנהיגה… גובשה טיוטת עבודה שהוצגה לאחרונה בפני מורי הנהיגה, במטרה לשמוע את הערותיהם, וההערכה היא כי בתוך מספר שבועות תתקבל החלטה על הפחתת התעריף".

במשרד התחבורה הבטיחו לנו שהשימוע למורי הנהיגה ייערך היום (ד'), אם כי לדבריהם מורי הנהיגה טוענים שחישוב מחיר ההעמדה למבחן כולל לא רק את זמן הטסט אלא גם על הזמן שהם מקדישים להגשת מסמכים במשרד הרישוי, לקבלת הרישיון ממשרד הרישוי (אם התלמיד עבר את הטסט בהצלחה) ואת הזמן שנדרש להעברתו לתלמיד, והסעת התלמיד לביתו לאחר הטסט. בנוסף טוענים המורים כי התעריף הזה כולל גם פיצוי על כך שתעריפי שעור הנהיגה כמעט ולא התייקרו בשנים האחרונות בגלל התחרות הקשה בענף, בשעה שתעריפי הדלק ואפילו תעריפי אגרות הרישוי עלו.

מורי הנהיגה לא יתנגדו כנראה להכנסת המחיר לפיקוח אבל ידרשו לקבוע תעריף של 300 – 350 שקל להעמדת הרכב למבחן נהיגה.

The post סוף סוף: מחיר העמדת מכונית לטסט יופחת בחצי appeared first on TheCar.