העלייה במספר ההרוגים נמשכת מאז סוף 2012, ומאז תחילת 2015 נרשמה הרעה דרמטית במצב הבטיחות. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ההרעה ניכרת במרבית המדדים: הרוגים בתאונות עירוניות ובינעירוניות (עלייה של 16% ו-21% בהתאמה) והרוגים בקרב אוכלוסיות בסיכון (רוכבי אופנועים, רוכבי אופניים ונהגים צעירים).

מנתוני הרשות לבטיחות עולה עוד כי בקרב הולכי רגל נרשמה עד כה ירידה קלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד (3%), ובשני מגזרים נרשם שיפור: במגזר הערבי (ירידה של 5%) ומגזר הזרים (ירידה של 50%). מנגד, במגזר היהודי ניכרת הרעה דרמטית: עליה של כ-48% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

ומה עושה ממשלת ישראל כדי להתמודד עם ההרעה בבטיחות בדרכים? בשבוע שעבר מצאה הממשלה זמן לעסוק בתכנית לאומית לתחליפי דלקים – תכנית שבה מושקעים מיליונים רבים של שקלים, אך עד עתה לא הניבה שינוי כלשהו בכל הנוגע לתחבורה. לתחום הבטיחות בדרכים לא הקדישה הממשלה פגישה שבועית או אחרת, וזאת למרות שמספר ההרוגים והתאונות הקטלניות מאז תחילת השנה גבוה משמעותית מזה שנרשם בשנה שעברה.

דחיפות? לא בענייני בטיחות
בסוף יוני האחרון קיימה ועדת הכלכלה של הכנסת ישיבה מיוחדת שעסקה בהרעה בבטיחות בדרכים, ובמהלכה הציג מנכ"ל הרשות לבטיחות, מרדכי בהירי דואני, תכנית חירום לטיפול בארבעה תחומים: חינוך, הסברה, תשתיות ואכיפה. התכנית, שמלכתחילה לא היה ברור מה תהיה התועלת ביישומה, דרשה שיתוף פעולה וגיבוי מצד גורמים רבים, ובהם משרד התחבורה ומשטרת ישראל. אלא שרבים מהגופים העוסקים בבטיחות אינם מייחסים חשיבות להמלצות או הנחיות של הרשות לבטיחות.

באותו דיון התבטא יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, בחריפות. "אם מספר כזה היה לנו בגבולות ישראל, אתם מבינים מה היה קורה? הארץ הייתה גועשת ורועשת", אמר לנוכחים בדיון. "וזה מה שאני רוצה שייצא מפה – שזו תהיה תחושת הדחיפות בסיום הדיון הזה… אני לא יודע למה יש עלייה בתאונות הדרכים אחרי כל השעתיים וחצי האלה. אני לא יודע איך מתכוונים להתמודד עם השאלות האלה".

בסיום הדיון הבטיח ח"כ כבל כי יזמן דיון נוסף ודחוף, בהשתתפות שר התחבורה, ישראל כץ, ובכירים במשרדו. "לא נחה דעתי מהדיון הזה", אמר כבל, "(אזמן דיון, ש.ה) שבו אני אבקש מהשר להשתתף, (כדי) שהוא יציג איך הוא רואה את המאבק בתאונות הדרכים מבחינת סדר העדיפויות שלו. אני רוצה לראות אותו, אם הוא מגבה את הרשות, אני רוצה שהוא יגיד איך הוא מתכוון להתייחס ומה הוא צריך לעשות אל מול הרשות, בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים".

ואכן, עד מהרה נקבע דיון ל-27 ביולי, בהשתתפות שר התחבורה ותחת הכותרת "הפועלות שנוקטת הממשלה לקידום הבטיחות בדרכים". אלא שהדיון בהשתתפות השר כץ בוטל, ועד עתה לא נקבע מועד אחר. אמנם הכנסת התפזרה לפגרת הקיץ, אך כל העת מתקיימים דיונים – רובם בנושאים שאינם נוגעים לחיי אדם.

ראוי גם לציין כי יו"ר הרשות לבטיחות לשעבר, ד"ר יעקב שיינין, פנה בתחילת השנה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, והמליץ על סגירת הרשות והקמתה כגוף עצמאי ובעל סמכויות. שיינין התריע על בעיות חמורות בתפקודה של הרשות, והצביע על כך שבפועל היא אינה בעלת סמכויות ממשיות. פנייתו של שיינין לא נענתה, והרשות ממשיכה לפעול ללא סמכויות, כאשר עיקר תפקידה הוא העברת כספים לגופים כמו משטרת ישראל ורשויות מקומיות.

The post תאונות דרכים: יותר מ-250 הרוגים מתחילת השנה appeared first on TheCar.

כאשר אישרה מליאת הכנסת את הצעת החוק, חודש בלבד לאחר האישור בקריאה ראשונה, נקבע כי תשעה חודשים מיום הפרסום ברשומות ייכנס החוק החדש לתוקף ומשרד התחבורה יחל להנפיק רישיונות שכוללים את תאריך הלידה העברי של כל נהג. אלא שמתברר שמשרד התחבורה מתקשה במלאכת הוספת התאריך לרישיונות הנהיגה. אתמול (א') אישרה הממשלה לדחות את כניסת החוק לתוקף עד ליולי 2016, או שנתיים לאחר האישור במליאת הכנסת.

בהחלטת הממשלה שדחתה את יישום החוק ביותר משנה, מוסבר כי "לאחר עבודת מטה שבוצעה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים… מצא המשרד שאין ביכולתו לבצע את החוק בתאריך שנקבע מטעמים תקציביים וארגוניים. הדברים התבררו בעת שהכנסת היוצאת הייתה בפגרת בחירות ולפיכך לא הייתה אפשרות באותה העת לקדם חקיקה לדחיית תחילת החוק".

מדוע מתקשה משרד התחבורה ביישום החוק? בדיון שערכה ועדת הפנים של הכנסת ביוני 2014, הסבירה סגנית היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד חווה ראובני, כי "מבחינת ההיערכות להדפסה של הנתון הזה על הרישיון, זה כרוך בעלות וזה כרוך בזמן היערכות. אגף מערכות מידע ביקש להקצות לו שנה ולא בגלל שצריך שנה לשם כך, אלא יש תכנית עבודה בנויה שתופסת את כל כוח האדם ואיכשהו צריך לשלב את זה פנימה".

ובמלים פשוטות, אפשר ליישם את החוק בתוך פחות משנה והבעיה כלל אינה טכנית או מחשובית, אלא נוגעת לתכנית העבודה השנתית של אגף מערכות מידע במשרד. לכן ביקשו במשרד שהחוק ייכנס לתוקף שנה מיום אישורו, ולאחר משא ומתן בין חברי ועדת הפנים ונציגי משרד התחבורה הוחלט כי תשעה חודשים יספיקו להיערכות לקראת יישום החוק.

אולם, עוד בדיון בוועדת הפנים התברר שיישום החוק מסובך הרבה יותר מכפי שתיארה עו"ד ראובני. על-פי החוק, כל אזרח שיהיה מעוניין בכך, יוכל לפנות למשרד הרישוי ולבקש שהתאריך העברי לא יופיע ברישיון הנהיגה שלו. כלומר, משרד התחבורה נדרש לתכנן ולהקים מערכת פניות ייעודית, שתאפשר לנהגים לפנות בבקשה למחוק את התאריך העברי ברישיונם.

עו"ד ראובני, שהסבירה כי אין צורך להקצות שנה שלמה ליישום החוק, הבהירה בהמשך הדיון כי "הקושי העיקרי שאנחנו רואים ביישום ההצעה הזאת (הוא) ברמה היישומית…. הנושא של איך אנחנו מודיעים לציבור על זכותם לבקש שהתאריך לא יירשם ואיך אנחנו קולטים את התשובה הזאת". אם כן, עד כמה מסובכת מלאכת הוספת התאריך לרישיונות הנהיגה?

מנהל אגף הרישוי, ציון מזרחי, פירט בפני חברי הוועדה את הקשיים: "יש לנו בפועל למעלה מארבעה מיליון נהגים שבהערכה זהירה מאוד, אם ניקח את הפרופורציות של האוכלוסייה, עשרים אחוזים מהם אולי לא יסכימו לכתוב את זה (התאריך העברי, ש.ה)… איך אנחנו קולטים את המידע הזה מעשרים האחוזים האלה? אנחנו לא יכולים לקלוט אותו במכתבים או בדף ששולחים… זה לא יעבוד כך. להביא את כולם למשרדים כדי שיבואו להצהיר ולחתום, גם זה לא יכול להיות. אנחנו צריכים למצוא דרך יישומית-מחשובית כזאת או אחרת שתאפשר לנו לתת את השירות הזה כמו שצריך".

שנה לאחר אישור החוק במליאת הכנסת, מתברר שבמשרד עדיין לא הטמיעו את ה"דרך יישומית-מחשובית" שתאפשר את הדפסת התאריך העברי. וכך, חוק שנראה לכאורה פעוט, תמים וקל ליישום הופך לבעיה שצורכת משאבי זמן וכסף שיכולים להיות מנוצלים למטרות טובות וראויות לא פחות מחיזוק מעמדו של לוח השנה העברי. למשל, הכנת תכנית חירום לטיפול בהרעה בבטיחות בדרכים שניכרת מאז תחילת השנה.

The post כמה זמן לוקח להוסיף תאריך עברי לרישיון הנהיגה? appeared first on TheCar.