הבעיה, אשר מיררה את חייהם של למעלה מ-20,000 נהגים בשנה, היא שכאשר ההוצאה לפועל מנסה ללחוץ על חייבים לשלם את חובם באמצעות עיכוב רישיון הנהיגה שלהם, או כאשר בית דיון רבני עושה את אותה פעולה במסגרת הליכים בין בני משפחה, או אם אדם שוכח לשלם את אגרת הרישיון ולכן הוא לא מחודש – נדרשים הנהגים לבצע מבחן תיאוריה ומבחן נהיגה מעשי כאילו שמעולם לא נהגו.

אפי רוזן, מנהל אגף הרישוי, שלח בינתיים נוהל זמני שנועד לתקן את המצב בפרק הזמן המיידי ולפני שהתקנה החדשה שתסדיר את הדברים מבחינה חוקית תעבור את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת (דבר שצפוי לקרות בהמשך).

אתמול (ג') שלחה המחלקה המשפטית של משרד התחבורה לכל הגורמים הנוגעים בדבר את הביטוי הפשוט והמעשי של הנוהל החדש, לצורך הסדרת והבהרת הנושא.

הבשורה המיידית החשובה ביותר נוגעת לרוב הנהגים שלולי הרישיון שנמצאים "בצינור" ברגע זה ממש: הנוהל החדש מבטל באופן מיידי את החובה שלהם להיבחן במבחן תיאורטי או מעשי – למעט במקרים שבהם קיימת הצדקה אמיתית, ולא ביורוקרטית, לבחון את כושר הנהיגה שלהם.

נהגים שרישיונם נפסל על ידי בית משפט לתקופה של עד שלוש שנים פטורים גם הם ממבחנים, ואם הפסילה שלהם היא לתקופה של בין 3 ל-4 שנים הם חייבים רק בביצוע מבחן תיאורטי. נהגים שרשיונם נשלל למשך יותר מ-4 שנים חייבים גם במבחן תיאוריה וגם במבחן מעשי, וכך גם כל נהג שלמשרד התחבורה נודע שחל שינוי לרעה באחד הנתונים שמשפיעים על כושר הנהיגה שלו – למשל התדרדרות במצב הבריאותי או הקוגניטיבי.

אם אדם נוהג בפועל מבלי שחידש את רישיון הנהיגה שלו, לרוב בגלל שכחה או הזנחה, הוא לא יחוייב בביצוע מבחנים כלשהם אולם זאת רק עד למשך 10 שנים. מי שלא טרח או זכר לחדש את תוקף רישיונו למשך תקופה ארוכה יותר יידרש לבצע את שני המבחנים.

הנוהל החדש נועד בין השאר ליצור אבחנה בין מי שרישיונו נפסל בגלל סיבות ביורוקרטיות כלשהן לבין מי שספג עונש של בית משפט אזרחי או צבאי, מה שעלול להעיד על רמת מסוכנות גבוהה יותר כנהג.

תחולת הנוהל מיידית, ובה מונחים פקידי הרישוי שלא לדרוש מבחנים מנהג שחויב בהם על פי תקנה 172 א' (שבוטלה כאמור) וטרם ביצע אותם, וכמובן גם שלא לדרוש זאת מנהג שחוייב בכך וערער על החיוב.

עם זאת, המכתב ששלחה המחלקה המשפטית מזכיר שתקנה אחרת, שמספרה 212, מאפשרת לפקיד הרישוי לדרוש מבחנים כאלה מנהג שקיים לגביו "צורך תעבורתי", והוא מדגיש שעל פקיד הרישוי לבחון האם וכיצד ייעשה שימוש בסמכות אגף הרישוי בהתאם לתקנה זאת.

The post בוטלה תקנה שחייבה שלולי רישיון במבחני נהיגה appeared first on TheCar.

ל-TheCar נודע שאפי רוזן, מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה, הוציא ביום ראשון השבוע ריענון להנחיות קודמות שלו אשר ככל הנראה לא הובנו כראוי.
מן ההנחיות החדשות ניתן להסיק שבמשרד התחבורה מתכוונים לבטל כליל את תקנה 172 א' אשר הנוסח הנוכחי שלה הוא "לא יחודש רשיון נהיגה שלא היה לו תוקף במשך תקופה העולה על שנה אחת אלא אם עמד בעליו בבדיקות ובבחינות… כאילו היה מבקש רשיון נהיגה".

עד שתסתיים העבודה המשפטית על ביטול התקנה או שינוי הנוסח שלה, ועד שהיא תעבור את הפרוצדורות הנדרשות בוועדת הכלכלה של הכנסת, הנחה רוזן את הכפופים לו לפעול בדרך הזאת: "כל נהג שתוקף רישיונו הותלה (עוכב) או שלא היה בר תוקף במשך 3 שנים או פחות יהיה פטור מכל סוג של מבחן והוא יוכל לחדש אותו.

נהג שרשיונו לא חודש למשך יותר מ-3 שנים אך פחות מ-4 יהיה חייב במבחן עיוני בלבד, ורק מי שרשיון הנהיגה שלו הותלה או לא היה בתוקף למשך 4 שנים או יותר יהיה חייב בנוסף לכך גם במבחן נהיגה מעשי. כללים אלה חלים מעתה, ועד לתיקון התקנה, לא רק לגבי חייבים בהוצאה לפועל אלא גם על מי ששכחו לחדש את רשיונם או שרשיונם הותלה מסיבות מנהלתיות".

"כמובן שאין הנחיה זו עוסקת בפסילות בית משפט ו/או שיטת הניקוד", כותב רוזן לכפיפיו, ומוסיף: "הנחיה זאת באה להקל עם האזרח הפשוט שאינו עבריין תעבורה וחטאו היחיד הוא כלכלי לסוגיו או היסח דעת לעניין חידוש במועד".

ביום שלישי השבוע דנה הוועדה לפניות ציבור בכנסת, בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר, בנושא הגבלת רישיון נהיגה לנהגים שחייבים כספים בהוצאה לפועל.

נתונים שהוצגו בפני הוועדה מדהימים לכל הפחות: מתשובת אגף הרישוי של משרד התחבורה לוועדה עולה שבשנת 2016 לבדה פנו לא פחות מ-20,000 נהגים חייבים (!) אל משרד התחבורה בבקשה לחדש את רישיון הנהיגה שלהם, וזאת לאחר שרישיונם עוכב למשך יותר משנתיים היות שלא פרעו את חובם הכספי.

בדיון שנערך השבוע פתח ח"כ אייכלר ואמר: "נקודת המוצא היא שצריך לשלם חובות, ושצריך לאפשר לבן אדם להתפרנס כדי שיוכל לשלם את החובות. כששוללים רישיון ממי שמתפרנס מנהיגה אז מגבילים את היכולת שלו להחזיר את החובות. המגבלה על הגבלת רישיון נהיגה היא מרתיעה מאוד ו"קלה" לבצוע. יחד עם זאת יש לשקול ולא להטיל אותה במידה ובעל החוב מתפרנס מנהיגה ויש הוכחות לכך. יש לקבוע זאת בנוהל מסודר של משרד התחבורה. כמו כן יש לשקול ולהפריד בין עברייני תנועה שרישיונם נפסל בגלל עבירות תנועה חמורות לבין חייבים בהוצאה לפועל שנמצאים במצב סוציו אקונומי קשה ולפתור את האחרונים מחובת ביצוע מבחן תיאורה ומבחן מעשי אם לא הצליחו לשלם את חובם תוך שנתיים".

נציגי רשות האכיפה והגבייה הבהירו ששלילת רישיון הנהיגה מחייבים לא בוטלה אלא רק הדרישה לביצוע מבחנים מנהגים שרשיונם נשלל למשך למעלה משנה, ואילו נציג משרד המשפטים הבהיר שרשות האכיפה תחיל נוהל שבו ייקבע כיצד מופעל שיקול דעת לגבי שלילת רישיונות נהיגה.

אתמול (רביעי) פורסם באופן רשמי ביטול של תקנה 172 א' לתקנות התעבורה בקובץ התקנות ("תיקון מספר 5 התשע"ז"), ועורך הדין אסף אורון ממשרד אילון אורון, שמתמחה בדיני תעבורה, ברך על התיקון ואמר ל-TheCar: "מדובר בתקנה אשר גרמה בעיות ועוול לאלפי אזרחים שרישיונם לא חודש עקב חובות כספיים שלא שולמו או עיקולים שהוטלו עליהם – במקרים רבים בלי ידיעתם כלל.
היות שתוקף רישיון נהיגה כיום הוא בין 5 ל-10 שנים הרי שנהגים רבים גילו רק כעבור מספר שנים שרישיון הנהיגה שלהם לא היה בתוקף מזה מספר שנים, ואז הם נאלצו לבצע מבחן נהיגה מעשי בעלות של אלפים רבים של שקלים".

עם זאת, היות שהמהלך של משרד התחבורה בוצע באופן חלקי בלבד, ולפני שהושלמה החקיקה המתוכננת, הרי שלפי שעה נוצרה מציאות משפטית מעוותת: לדברי עו"ד אסף אורון כרגע נהנים מביטול התקנה גם מי שרישיונם נפסל על ידי בית משפט בגלל עבירות תנועה.

אבנר עובדיה, דובר משרד התחבורה, מסר ל-TheCar ש"משפטני המשרד בודקים בימים אלה את האפשרויות המשפטיות להגביל את ביטול התקנה למי שרישיונם לא חודש בגלל חובות כספיים ועיקולים או סיבות טכניות אחרות, ולא על מי שרישיונו נפסל לתקופות ארוכות בגלל עבירות תעבורה". לדבריו כבר בימים הקרובים יפרסם משרד התחבורה את הנוסח שבו מוגדר על מי תחול ביטול דרישת המבחן החוזר ומי יהיה חייב בו.

The post בלעדי: תצומצם שלילת רישיון הנהיגה לצורך גביית חובות appeared first on TheCar.

על-פי יוזמי ההצעה, הסמכות להורות על שלילת רישיון נהיגה של חייבים פוגעת בזכויות יסוד. בדברי ההסבר של ההצעה מובהר כי "בהגבלה על רישיון נהיגה של חייב בשל אי תשלום חוב, יש כדי לפגוע בכבודו ובחירותו של אדם וכן בחופש עיסוקו – זכויות המעוגנות במסגרת חוקי היסוד של מדינת ישראל".

בנוסף, שלילת רישיונם של חייבים גורמת לעתים לפגיעה בפרנסתם, וכך גם נפגעת יכולתם לפרוע את החוב. "שלילת הרישיון מהווה אמצעי גבייה עונשי גרידא", כותבים יוזמי ההצעה, "(ו)פעמים רבות (שלילת הרישיון) מונעת מן החייב להתפרנס ולפרוע את חובו, ועלולה לגרור את החייב ללוות הלוואות – לעתים מגורמים מפוקפקים – כדי להיחלץ מהמצב אליו נקלע".

עם יוזמי ההצעה מקרב סיעות האופוזיציה נמנים – בין השאר – חברי הכנסת עפר שלח, איתן כבל, דב חנין, שי פירון ותמר זנדברג. עם נציגי הקואליציה נמנים מירב בן-ארי, מסיעת כולנו של משה כחלון, וכן משה גפני – חבר הכנסת הוותיק מסיעת יהדות התורה, שמיועד לשמש כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת.

200 אלף חייבים
על-פי סקירה שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת לפני כחצי שנה, ביוני 2013 היו בישראל כ-200 אלף חייבים שרישיונם נשלל או הוגבל. מנתונים שפרסם מרכז המחקר עולה כי יותר מ-80% מהבקשות שמגישים בעלי חוב – כלומר, מי שהחייבים נדרשים לשלם להם את החוב – מאושרות על-ידי רשמי ההוצאה לפועל.

סמכותם של רשמי הוצאה לפועל לשלול או להגביל רישיון נהיגה של חייבים נכללה ברפורמה משנת 2008. בעל חוב יכול לפנות ללשכת הוצאה לפועל לדרוש קיום פסק דין, בין השאר באמצעות הטלת הגבלות או שלילת הרישיון של חייבים. מטרת הרפורמה הייתה "להגביר את יעילות מערכת ההוצאה לפועל, ולהעלות את אחוזי הגבייה של החובות שנגבים באמצעותה".

לשימוש בשלילת רישיון כסנקציה נגד חייבים הייתה לכאורה מטרה ראויה: הפחתת השימוש במאסרים כאמצעי לחץ על החייבים. מנסחי הרפורמה הסבירו בעבר כי "כדי לאזן בין זכויות החייבים לזכויות הזוכים, מוצע כי עם צמצום המאסרים… תינתן לרשם הוצאה לפועל סמכות להטיל על חייבים הגבלות אשר פגיעתן בזכויותיהם פחותה מזו של צו המאסר".

אלא שלדברי יוזמי הצעת החוק, הסמכות לשלול את רישיונם של חייבים פוגעת בזכויותיהם של החייבים יתר על המידה, ובנוסף אינה משפרת את יעילותה של מערכת ההוצאה לפועל. יוזמי ההצעה מציינים כי "מנתונים של רשות האכיפה והגבייה, אין אינדיקציה לכך ששלילת רישיונות הנהיגה הביאו לעלייה בגבייה".

מנגד, ברשות האכיפה והגבייה דווקא הסבירו למרכז המחקר של הכנסת כי חל גידול בשיעורי הגבייה, וכי "בהחלט ניתן לזקוף חלק מהגידול להגבלת רישיון הנהיגה, אשר ציבור החייבים והזוכים מציין אותה". אלא שבמרכז המחקר סייגו את הצהרות הרשות, והבהירו כי "הנתונים… אינם מאפשרים להוכיח שסנקציית שלילת רישיון נהיגה אפקטיבית יותר מסנקציות אחרות".

נוהגים בלי רישיון
תוצאת-לוואי של השימוש בשלילת רישיון על-ידי רשמי ההוצאה לפועל היא התרחבות התופעה של נהיגה ללא רישיון. במאמר שכתב שופט התעבורה לשעבר ד"ר אברהם טננבוים, נטען כי לתיקון לחוק שהרחיב את סמכותם של הרשמים יש השפעה גדולה, "שמתבטאת יותר ויותר משום שחייבים שנפלו לרשתו (של התיקון לחוק) יתקשו מאוד להשתחרר ממנו".

ד"ר טננבוים, שפרש מכס השיפוט בתחילת השנה, ציין במאמרו כי "לתיקון (לחוק) יש השפעה מעין ענישתית, אבל ה'עבירה' שבעטייה מוענש אדם בשלילת זכות התנועה אינה קשורה לתעבורה כלל וכלל. 'העבירה' היא אי-תשלום חוב אזרחי, שבעטייה מופעלת עליו הסנקציה של שלילת רישיון הנהיגה".

כאשר רישיון הנהיגה של חייב מוגבל או נשלל לתקופה ארוכה, נוצר מעין "מעגל קסמים" שהשפעתו על החייבים קשה במיוחד: במקרים שבהם פג תוקף הרישיון לתקופה של שנה או יותר, נדרש החייב לעבור מבחן נהיגה (תיאוריה ו"טסט"). אלא שרבים מהחייבים אינם יכולים לשאת בעלויות הכרוכות במבחן הנהיגה, ולכן הם אינם יכולים לחדש את רישיונם.

"נאשמים מסוג זה, שתוקף רישיונם פג, אינם מגיעים לבית המשפט בדרך כלל", סיכם ד"ר טננבוים, "קשה להביאם בצווי הבאה כי הם מתחמקים, והתוצאה הסופים קשה להם ולחברה… האיום בהתליית הרישיון מעודד אנשים לשלם את חובותיהם, אבל יש להליך גם צד שלילי – ריבוי נהגים חסרי רישיון נהיגה – ויש צורך להביאו בחשבון".

The post הצעת חוק: ההוצאה לפועל לא תוכל לשלול רישיונות של חייבים appeared first on TheCar.