לפני כשנתיים החל מו"מ בין דלק מוטורס לבין חברת המשאיות הטורקית של פורד, אשר מפתחת ומייצרת את המשאיות בעצמה ומוכרת אותן לעשרות שווקים בעולם, ובתוך פחות משנה נחתמו ההסכמים עם הטורקים ואנשי דלק מוטורס, שלא מתמחים במשאיות, פנו אל חברת קומסקו – אחת השחקניות החזקות בשוק הצמ"ה, ויבואנית JCB, כדי שיקחו על עצמם את השיווק והתמיכה.

דלק וקומסקו הקימו חברה בבעלות משותפת, שנקראת "דלק מוטורס קומסקו", או DMC Trucks, וזו החלה לייבא ולשווק את משאיות פורד במהלך השנה האחרונה, תוך כדי כניסה למגרש הביתי של יבואניות המשאיות המבוססות והוותיקות מאיר (וולוו, רנו), מכשירי תנועה (מאן), תשתית (דאף), כלמוביל (מרצדס) סמל"ת (איווקו) ועוד.

קומסקו החלה לפרוש את תשתית המכירות והתמיכה הטכנית, והקדישה קומת משרדים ייעודית לפעילות פורד בבית קומסקו שבצור יגאל, ובהמשך יפרשו ארבע סוכנויות נוספות ברחבי הארץ.

כאמור, חטיבת המשאיות של פורד (Ford Trucks) החזירה את פורד לשוק המשאיות לאחר שהפעילות האירופאית נמכרה בשעתו לאיווקו, ומדובר בפעילות נפרדת ובחטיבה אחרת לחלוטין מחטיבת המשאיות האמריקנית של פורד (Ford Commercial). גם קו המוצרים שונה. Ford Trucks מייצרת את המוצרים שלה במספר מפעלים ברחבי העולם, תוך התאמתם לשווקי היעד, ובין השאר יש לה גם שיתוף פעולה משמעותי בשוק הסיני, תחת מיזם JMC המקומי. לשוק הדרום אמריקני מייצרת פורד את המשאיות בברזיל, ועבור השוק המזרח אירופאי מיוצרות משאיות ברוסיה.

לישראל ולאירופה מיוצרות משאיות פורד מהמפעל של 'אוטוסאן' טורקיה, אותו מפעל שבו מיוצרות גם 'טרנזיט', 'טרנזיט קאסטום' ו'קונקט'. אגב, בשנות ה-70 ייצר מפעל אוטוסאן גם מכוניות נוסעים עם מנועי פורד ומרכב פיברגלס שגם שווקו לזמן קצר בישראל, ללא הצלחה יתרה.

המיזם הטורקי מייצר לא רק את הקבינות והשלדות אלא גם את המנועים והסרנים של המשאיות, ועד לסוף העשור ייוצרו שם גם תיבות הילוכים פרי פיתוח עצמאי. בשנה האחרונה חשפה פורד ראש גורר חדש בשם F Max אשר זכה לאחרונה בתואר משאית השנה באירופה, והשקתו בישראל הייתה הזדמנות עבור DMC להשיק את פעילותה בארץ באופן רשמי (זאת על אף שמשאיות פורד כבר משווקת בארץ משה כשנה "מתחת לראדאר" וכמה עשרות משאיות כבר נעות על כבישינו).

ב-DMC ינסו להתמקד בשנים הקרובות בסגמנטים היותר גדולים ורווחים בשוק המשאיות הכבדות בישראל, ולשם כך נעזרו בפורד כדי לפתח ולהתאים מוצרים נדרשים כמו משאית 8X4 לעבודות עפר או מערבל בטון. סדרת ה-F Max החדשה מיועדת להתחרות בקטגוריה של משאיות ה-4X2 הגוררות נגררים והיא מצוידת במנוע בנפח 12.7 ליטר שמספק 500 כ"ס ומחובר לתיבת הילוכים בת 12 יחסי העברה מתוצרת טרקסון. כל משאיות פורד משווקת בישראל עם אחריות רחבה ל-4 שנים או 480 אלף ק"מ, ויחד עם תמחור אגרסיבי (כך מבטיחים אנשי DMC) אלה אמורים לסייע לפורד לנגוס בנתח השוק שבו מחזיקות וולוו, מרצדס, מאן, ודאף.

The post פנויה להובלה: משאיות פורד חוזרות לכבישי ישראל appeared first on TheCar.

שני דוחות שונים שפורסמו בחודשים האחרונים בארה"ב, ואשר מסכמים היבטים שונים של פציעות ומוות בעבודה בארה"ב מסיקים שנהיגת משאית היא עניין מסוכן, ובין השורות גם מסתתרת הסיבה לכך: כסף כמובן.

דוח ממשלתי של מחלקת הסטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקני, אשר פורסם בשבוע שעבר, מגלה שמספר נהגי המשאיות שנהרגו על כבישי המדינה בסיכום שנת 2015 ירד אמנם במעט ביחס לשנת 2014 אבל עדיין עומד על 761 הרוגים.

מספר זה מהווה כמעט רבע מכלל הרוגי תאונות העבודה בארה"ב, ומקורות בתעשיית ההובלה האמריקנית מייחסים אותו בעיקר לשני גורמים תורמים: הגידול בביקוש להובלות "קטנות" – בגלל גידול בהיקף הרכישות באמצעות האינטרנט, וכן תחלופה גבוהה מאד של נהגים בתעשיית ההובלה – כתוצאה מתנאי עבודה שאינם הולמים את השכר שמשולם לעובדים.

מומחים שונים שהתבקשו על-ידי מספר כלי תקשורת להסביר את התוצאות הקשות העלו מספר עובדות וטיעונים שכל אחד מהם כנראה נכון בפני עצמו.
בין השאר הוזכרה העובדה שלנהגי הובלה אין שליטה מוחלטת בסביבת העבודה שלהם היות שהם נמצאים על כבישים ציבוריים, ולראיה – כמעט שני שלישים מתאונות הדרכים שבהן היו מעורבות משאיות נגרמו באשמת הנהג של כלי רכב אחר.

ובכל זאת, בארה"ב, כמו בישראל, ניכר שתנאי העבודה, היכולת להתמקצע, ובעיקר התגמול שמקבלים הנהגים תמורת עבודתם והקשר המוחלט בינו לבין הפריון שלהם מחד, והיעדר קשר בין תגמול לבטיחות מאידך – משחקים תפקיד מפתח בתוצאה הסופית. מצב זה צפוי להחמיר – כך מזהירים מומחים אחרים – ככל שיגדל הלחץ על נהגים לנהוג יותר שעות במהלך כל יממה כדי לעמוד ביעדים מלחיצים יותר ויותר.

גורמים מתוך התעשייה אמרו שלא לייחוס שהכל המשמעותי ביותר של תעשיית ההובלה האמריקנית הוא מתח הרווחים הנמוך שאיתו היא פועלת, אשר מאלץ אותה "להתייעל" על חשבון הנהגים, והאמירה הזאת נשמעת מאד דומה למציאות שמוכרת גם אצלנו, בישראל.

מומחים אחרים מאשימים את מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני בכך שעד היום לא נקבעו סטנדרטים לבטיחות פאסיבית של משאיות, כפי שקיימים לגבי מכוניות נוסעים, אם כי אי אפשר להתעלם מן הטכנולוגיה הבטיחותית שחודרת במהירות גם לכלי רכב אלה – בעיקר בתחום מערכות הסיוע לנהג ואמצעים למניעת תאונות.

מי שנזעקו לשדר לאומה האמריקנית ש"הכל בסדר" הם כמובן אנשי "אגודת המובילים האמריקנית" אשר שלפו סטטיסטיקה לפיה מספר התאונות הקטלניות שבהן מעורבות משאיות בארה"ב ירד ב-32% מאז שנת 1980 למרות הגידול בהיקפי הנסועה והמטען שמובל על הכבישים, ושיעור התאונות לקילומטר (שמשקלל את כמות הנסיעה הכוללת) צנח ב-74%.

הנתונים האדומים

בעוד שהסטטיסטיקה האמריקנית מדרגת את נהיגת המשאיות כמקצוע הקטלני ביותר במדינה מסתבר שהסיכוי לפציעה קשה גבוה פי יותר משלושה בקרב חוטבי העצים (132.7 פציעות קשות למאה אלף עובדים לעומת 25.2 בקרב נהגי הובלה), ואחריו מדורגים מקצועות הדייג (54.8 פציעות קשות ל-100 אלף עובדים), טייסים מקצועיים (40.4), גגנים (מתקני גגות, 39.7), אוספי אשפה (38.8) ועובדי תעשיית הפלדה (29.8).

רוב נהגי ההובלה שנהרגו בארה"ב נפגעו כמובן בתאונות דרכים, ובהקשר הזה ראוי להזכיר עובדה סטטיסטית מעניינת אם כי כזאת שצריך לבחון בזהירות המתאימה. רק 1% מקרב נהגי המשאיות שנהרגו הן נשים, וזאת למרות שנשים מהוות בין 5-6% ממצבת נהגי המשאיות במדינה. נתון זה אמנם יכול להיות מוטה מפני שהוא כנראה לא משקלל את סוגי התפקידים השונים (למשל נהגי הובלה ארוכת טווח לעומת משאיות חלוקה), ובכל זאת מדובר בהפרש של מאות אחוזים בין שיעור המעורבות של גברים לנשים.

דוח אחר שפורסם בארה"ב מוקדם יותר השנה מזכיר לנו שסטטיסטיקות, ככלל, יש לקחת בזהירות המתבקשת (ובעיקר לשים לב למשתנים שנבחנים בהן), והוא אף מציג מציאות שנראית מעט יותר דומה לזו המוכרת לנו מישראל.

דוח זה מתייחס למספר האבסולוטי של הרוגים ומגלה שהמספר הרב ביותר של הרוגי תאונות עבודה נרשם, כמובן, בענף הבניה עם 1,154 קורבנות.

עם זאת, גם בדוח הזה "מככב" ענף ההובלה עם 957 הרוגים, ואחריו ענפי השירותים (768), חקלאות (720), ייצור (668), קמעונאות (594) והממשלה (571).

כאמור, לכל מקצוע יש סיכונים ייחודיים לו ולנהגי מוניות, למשל, יש את הסיכוי הגדול ביותר להירצח בתוך כדי ביצוע עבודתם. דו"ח שהוזמן על ידי שירות הדואר האמריקני בעקבות מספר מעשי רצח שזכו לתהודה תקשורתית בארה"ב גילה (כמובן) שמצבם של דוורים ועובד שירות הדואר לא יותר גרוע, סטטיסטית, מזה של עובדים אחרים. עורכי המחקר גילו ששיעור מקרי הרצח במתקני דואר נמוך מזה ש"מקובל" במסחר קמעוני (שכולל 'חנויות נוחות'), או בשירות הממשלה (שכולל שוטרים).

The post העבודה המסוכנת ביותר בארה"ב: נהג משאית appeared first on TheCar.

עוד ב-TheCar:
אתגר המשאיות ללא נהג מגיע לקו הסיום
צפו: שיא עולם חדש בקפיצה למרחק עם סמיטריילר
וולוו חושפת סדרת ריאליטי למשאיות

לאחרונה וולוו פנתה למגנוס סמואלסון, נהג ראלי חובב המחזיק גם ברישיון נהיגה במשאית ובעיקר מי שללא ספק ראוי להיחשב כאחד האנשים החזקים בתבל.
סמואלסון הגיע במהלך השנים לא פחות מ-10 פעמים לגמר תחרות "האיש החזק בעולם" ואף זכה בתואר בשנת 1998 לאחר שהרים משאות במשקל של 350 קילוגרם.בוולוו החליטו לבקש מסמולסון, ללא ספק סמל לעוצמה מתפרצת, להיות הנהג והפרזנטור שלה בניסיון לקבוע  שיא חדש בגרירת משקל כבד למרחק של 100 מטרים.

לצורך המשימה גויסה משאית FH16 סטנדרטית לחלוטין, ללא שום שינויים במפרט עם 750 כ"ס ומומנט של 360 קג"מ, בדיוק כפי שניתן לרכוש בסוכנות הקרובה לביתכם, ואליה נרתמו עוד ועוד טריילרים עמוסים במכולות.
בסך הכל נרתמו למשאית היחידה לא פחות מ-20 נגררים עמוסים שחוברו אחד לשני והגיעו למשקל כולל של 750 טון (!)

החלק הקשה ביותר, כשמנסים לגרור כזה משקל מטורף, הוא ללא ספק הזינוק הראשוני וחלקים כמו הגיר והקלאץ' עלולים להישבר  תחת הלחצים והעומסים האדירים.
אך בוולוו, שהציגה לאחרונה תיבת ההילוכים חדשה וחסונה במיוחד בשם I-Shift שתוכננה למשימות קשות וצוידה בהילוכי זחילה שמיועדים לגרירת משקלים כבדים מאוד, היו בטוחים שעל אף שהמכלולים במשאיות החברה לא נבנו לאתגרים קיצוניים שכאלה הם יעמדו בהם בכבוד.

לאחר שההכנות הושלמו ניתן האות וסמולסון לחץ על דוושת התאוצה בדרך לשבירת השיא, אך הניסיון הראשון הסתיים בתוך זמן קצר בווילי (הרמת הגלגלים הקדמיים באוויר) של המשאית, זאת לאחר שמערכת בלמי האוויר בחלק מהנגררים ננעלה במוד חירום כתוצאה מחוסר לחץ  מספק במערכת הבלימה.
צוות העזר נכנס לתמונה ולאחר שבעיה זו נפתרה ולמרות שתנאי מזג האוויר הפכו לקשים כשגשם ושלג החלו לרדת, סמולסון סחט שוב את המצערת ופעם המשאית החלה לנוע תוך שהיא גוררת בנחישות את המשקל האדיר בדרך לקביעת שיא מדהים במשקל כבד.

The post מטען במשקל 750 טון ומשאית וולוו אחת appeared first on TheCar.

הרעיון, כזכור, הוא ליצור בכבישים מהירים, לצד תנועה של כלי רכב רגילים, שיירות של משאיות שתהיינה מצוידות במערכות שרובן כבר קיימות בכלי רכב סדרתיים כמו בקרת שיוט אקטיבית, וינועו ללא צורך בנהג בעקבות משאית שתוביל את השיירה כמו קטר ברכבת אשר בה ינהג נהג מקצועי ומיומן שיהיה מודע לשיירה אותה הוא מוביל.

כעת בוולוו חושבים שניתן לקחת את הטכנולוגיה הזו צעד נוסף קדימה ובמקום שיירה שתכלול כמה משאיות וכמה נגררים להסתפק במשאית מובילה אחת שבעקבותיה, ללא חיבור פיזי, ינועו כמה נגררים שיהיו מצוידים במנועים ובמערכות שיאפשרו להם לעקוב אחר מוביל השיירה.

אמנם עלותם של נגררים שכאלה המצוידים במנוע ובשלל אמצעים טכנולוגיים תהיה מן הסתם יקרה באופן משמעותי מזו של נגררים סטנדרטיים, אך כשמוסיפים למשוואה את העובדה שכיום לכל נגרר ברכבת כביש שכזו צריכה להיות מחוברת גם משאית יקרה הפתרון הזה הופך פתאום להגיוני יותר.

יתרה מזאת, העובדה שניתן יהיה לצייד כל נגרר במנוע קטן יותר והקטנת התנגדות הרוח כתוצאה מקרבה בין כל הנגררים בשיירה יאפשרו בחישוב שנתי חסכון משמעותי בהוצאות הדלק.

בינתיים, וולוו כבר עושה שימוש בלקחים שהופקו מניסויים קודמים בתחום ובוחנת דרכים לשפר את העיצוב האווירודנמי ליעילות מרבית בעת תנועה בשיירה צמודה.

ג'ף קוטנר, המעצב הראשי של חטיבת הרכב הכבד של וולוו, הציג את הרעיון בכינוס תחבורה שנערך בארצות הברית על מנת לבדוק את תגובת התעשייה להתקדמות בכיוון הזה.

קוטנר הסביר שבשלב זה החזון של משאית מובילה שמאחוריה עשרות נגררים עלול לדרוש שינויים במערכת הכבישים והקצאת נתיבים ייחודים לצורך כך, אך חשף שבוולוו כבר עובדים עם גורמי התחבורה במדינת קליפורניה על הצעת חוק תחת החקיקה הנוכחית שתאפשר שיירה של שלוש עד ארבע משאיות (או בעתיד נגררים עצמאיים) שינועו אחת בעקבות השניה באמצעות טכנולוגיית חישה שתאפשר להם לשמור על מבנה צמוד מאוד אליו לא יוכלו כלי רכב אחרים להדחף.

קוטנר ציין כי בעתיד בהחלט ניתן לצפות שלשיירה של נגררים יוכלו להצטרף גם נגררי נוסעים, בדיוק כמו שברכבות רבות יש שילוב בין קרונות נוסעים לקרונות תובלה.

The post העתיד לפי וולוו: נגררים ללא נהג appeared first on TheCar.

תערוכת המשאיות שהתקיימה לאחרונה במרכז ארצות הברית נתנה לקהל המבקרים, לצד שלל חידושים במשאיות ביצור סדרתי, הזדמנות להציץ על אב טיפוס מושלם ונוסע של משאית העתיד על פי פרייטליינר (Freightliner).

הסופר טראק של פרייטליינר הוצגה בסיום חמש שנות פיתוח, זאת בעקבות קול קורא מ-2009 של משרד האנרגיה האמריקאי לפיתוח אב טיפוס למשאית שתכלול מעטפת שימושיות שתציג שיפור ביעילות של לפחות 50 אחוזים אל מול דגמים סדרתיים.

אנשי פרייטליינר, מותג המשאיות הצפון אמריקאי של קונצרן דיימלר, יחד עם מנועי דטרויט, מרצדס בנץ ופוסו, טוענים שהצליחו לעמוד במשימה בהצלחה יתרה.
הסופר-טראק הענקית מציגה, בעת נסיעה בין עירונית במהירות 105 קמ"ש עם מטען מלא במשקל של כ-30 טון, צריכת דלק של 5.2 קילומטרים לליטר – שיפור של מעל ל-100 אחוזים בהשוואה לנתונים שמשיגות משאיות כיום.

חלק גדול מההתייעלות נובע משיפור חד בתכנון האווירודינמי הכולל בין היתר כיוון משתנה למרווח הגחון בהתאם לתנאי הדרך ולמהירות הנסיעה, חיפוי לגלגלים האחוריים ולגלגלי הנגרר, מבנה מרכב היוצר המשכיות עם הנגרר ומונע מערבולות אוויר, וכן רפפות חשמליות בסבכת הרדיאטור הגדולה הנסגרות באופן אוטמטי בתנאי מזג אוויר נוחים ובעת נסיעה בכביש מהיר.

כמו כן, דגש רב הושם על שימוש בחומרים קלים, ובין היתר ניתן לציין שימוש רב בסיבי פחמן, שלדה מחומרים חזקים במיוחד המציגים חוזק מבני רב ללא צורך בהרבה מגשרים רוחביים ומתלה אחורי ודיפרנציאל מחומרים מרוכבים שיחדיו עזרו לקצץ מעל ל-300 קילוגרם ממשקל המשאית לעומת דגמים מקבילים.

מתחת למכסה ניתן למצוא יחידת הנעה היברידית הכוללת מנוע דיזל בנפח 10.7 ליטרים שמציע חיכוך נמוך ומנוע חשמלי המקבל את הכוח שלו מסוללה הנטענת מהאנרגיה הנוצרת מהחום הנפלט ממערכת הפליטה.

מעבר לכל החידושים הנ"ל, ניתן לציין עיצוב קבינה חדשני המציע תנאי מחיה משופרים, פאנלים סולריים על גג הנגרר שמספקים כוח למערכת הקירור של המטען וגם לקבינה בעת חניה, צמיגי מישלן עם תרכובת גומי שמורידה את ההתנגדות לגלגול ומערכת חיזוי מבוססת GPS השולטת על המנוע ועל תיבת ההילוכים ומתאימה את פעילותם מבעוד מועד בהתאם לתוואי הכביש.

אמנם אין ספק שיעבור עוד זמן עד שהמשאיות המתגלגלות על כבישינו יראו כך, אך בפרייטליינר מדגישים שלא מדובר בסתם דגם תצוגה לראווה וכי בהחלט ניתן לצפות שבעתיד הלא רחוק נפגוש חלק מהטכנולוגיות שפותחו עבור הסופר-טראק במשאיות בייצור סדרתי.

>> בעוד עשור: משאית אוטונומית למרצדס

The post העתיד על 18 גלגלים appeared first on TheCar.