אינדיאן, אשר נמצאת כיום בבעלות חברת פולריס, החלה לייצר אופנועים בשנת 1901, כארבע שנים לאחר שקמה כחברה לייצור אופניים תחת השם "הנדי".

בעשור הראשון של המאה הקודמת הייתה אינדיאן יצרנית האופנועים הגדולה והמוכרת ביותר בעולם, אולם היא איבדה את המעמד הזה בגלל שהזניחה את רשת המכירות שלה לאחר כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה.

בתקופה זאת מכרה אידינאן את רוב התוצרת שלה לצבא האמריקני, אבל לא ייצרה מספיק אופנועים לשיווק בשוק האזרחי באמצעות רשת הסוכנים שלה – ואלה נאלצו לפנות ליצרני אופנועים אחרים כדי שלא לפשוט רגל.

לאחר המלחמה עקפה הארלי דוידסון את אינדיאן במכירות, מאז ועד היום הארלי היא יצרנית האופנועים האמריקנית הגדולה ביותר – והפער הזה הלך וגדל בתקופת מלחמת העולם השנייה כאשר הארלי הפכה לספק האופנועים העיקרי של צבא ארצות הברית.

עם זאת, בין המלחמות ועד לשנת 1953 השיקה אינדיאן כמה דגמים מוצלחים שגם הצליחו מאד מבחינה מסחרית – הבולטים בהם הם 'סקאוט' (1920-1946), ו'צ'יפ' (1922-1953).

אינדיאן פשטה רגל בשנת 1953, ומאז – ועד לסוף העשור הראשון של המאה הנוכחית, נעשו עשרות ניסיונות להחיות מחדש את שם המותג הזה – בתחילה באמצעות "הלבשתו" על אופנועים בריטים מתוצרת רויאל אנפילד שיוצרו או יובאו לארה"ב, לאחר מכן באותה שיטה אבל על האופנועים המתחרים מתוצרת מצ'לסס, ולאחר מכן על גבי אופנועים איטלקיים מתוצרת איטלג'ט והרפתקאות דומות נוספות.

לאחר כמה ניסיונות נוספים, שאחד מהם אפילו נראה קרוב מאד למימוש, החל בשנת 2006 ייצור מחודש של אופנועי אינדיאן במדינת מינסוטה שבצפון ארצות הברית.
בשנת 2011 רכשה פולריס האמריקנית את הפעילות הזאת והעבירה את הייצור למדינת איווה, ובין השנים 2013 ועד שלהי 2015 היא חידשה את הטכנולוגיה ואיחדה חלק ממנה עם זאת של חברת האופנועים 'ויקטורי' שבבעלותה.

מאז השיקה אינדיאן הצעירה שישה דגמים שונים (למעשה שלושה ושלושה נוספים שמבוססים עליהם) של אופנועים: 'ציפ' קלאסיק', צ'יפ וינטאג' (על בסיס הקלאסיק), צ'יפטיין, סקאוט ( הדגם הכי פחות יקר של אינדיאן), 'רואדמאסטר' ו'דארק הורס' (על בסיס הקלאסיק').

לפולריס, הגוף החזק והרלבנטי ביותר שהחזיק ב'אינדיאן' ב-60 השנים האחרונות, יש גישה לטכנולוגיה העדכנית ביותר בתחומי המנועים, השלדות והרכיבים האוטומוטיביים, לכן הדגמים החדשים לא קשורים בשום אופן לעבר המורכב של המותג הזה והם מכילים את הטכנולוגיה שמתאימה לשוק שאליהם הם מכוונים: שוק הפרימיום הדו-גלגלי האמריקני שנשלט בידי הארלי-דוידסון.

עם עיצוב שעושה כבוד לעבר, ולקאסטומיזציה של הלקוחות המתאימים, אינדיאן יכולה להציב תשובה הולמת מבחינה טכנולוגית ועם יתרון וחסרון משמעותיים ביחס למתחרה ממילווקי: מצד אחד אינדיאן לא "סוחבת" תדמית שלילית של "מלאכי גיהנום", ומצד שני אין לה תדמית בכלל, מפני שהיא פשוט לא הייתה קיימת כל כך הרבה שנים.

מנהלים מו"מ

לחברת דוד לובינסקי יש זכיונות למכירת אופנועים ומוצרים אחרים של פולריס בחמש מדינות במזרח אירופה, והיא כבר מוכרת שם לא מעט אופנועים מתוצרת אינדיאן.

עד כה לא נראה היה שבישראל קיים שוק מתאים לאופנועים כאלה, ודאי לא במספרים גדולים, אולם בשנתיים האחרונות ניכרת מגמה של התחזקות שוק האופנועים הגדולים אצלנו, עם חזרתם של לא מעט רוכבים שפרשו מן הענף לאי אילו שנים.

לנוכח זאת מנהלים כעת אנשי ד.ל.ב מו"מ מתקדם עם אנשי פולריס, מתוך מגמה להשיק את המותג בישראל עוד השנה – בהינתן המחירים המתאימים.

The post אופנועי אינדיאן בדרך לישראל appeared first on TheCar.

בסדרה שלושה אופנועים 125, 200 ו-390, כאשר כולם מבוססים על דגמי 'דיוק' שפותחו ביחד עם באז'אז ההודית, וששיווקם בישראל החל לפני כשנה וחצי. כדי להקנות לסדרת RC מאפייני סופר-ספורט, ק.ט.מ שינתה במעט את שלדת הדיוק. כך למשל הבולם הקדמי הוא בולם הפוך תוצרת WP בקוטר 43 מ"מ, וזווית ראש ההיגוי הוגדלה ל-66.5 מעלות על מנת לקצר את בסיס הגלגלים, להגדיל את מרווח הגחון ולחדד את ההיגוי.

המנוע הבסיסי בהיצע, 125 סמ"ק, מגיע אלינו בהספק מעט מופחת של 14.6 כ"ס וזאת בכדי לעמוד בדרישות רישיון הנהיגה הבסיסי A2 ולהתאים לרוכבים צעירים. את שיא ההספק הוא משיג ב-10,000 סל"ד, את שיא המומנט של 1.2 קג"מ ב-8,000 סל"ד ומשקלו 135 ק"ג. מחירו עומד על 32,000 שקלים כאשר בתקופת ההשקה הוא יוצע בהנחה של 2,000 שקלים.

הדגם האמצעי מגיע עם מנוע 200 סמ"ק ומפיק 25 כ"ס ב-10,000 סל"ד מומנט של 1.9 קג"מ ב-8,000 סל"ד. משקלו 137.5 ק"ג ומחירו 38,200 שקלים. בתקופת ההשקה יוצע הדגם בהנחה של 2,000 שקלים.

בקצה ההיצע נמצא את גרסת 390 עם מנוע בנפח 373 סמ"ק. לגרסה זו 43.5 כ"ס ב-9,000 סל"ד ו-3.5 קג"מ ב-7,000 סל"ד. מחירו 52,000 שקלים ובתקופת ההשקה הוא יוצע בהנחה של 3,000 שקלים.

The post ק.ט.מ משיקה את סדרת RC appeared first on TheCar.

חברת גופיל (Goupil) הצרפתית נוסדה בשנת 1996 והתמחתה במכסחות דשא וכלים חקלאיים. בשנת 2001 הציגה החברה את G3 – מיני משאית חשמלית קטנה וב-2010 את G5 – מיני משאית מעט גדולה יותר עם מנוע היברידי פלג אין (מנוע חשמלי נטען משקע ביתית ומנוע בנזין קטן המשמש כמאריך טווח). בשנת 2011 נרכשה החברה על-ידי חברת פולאריס האמריקנית וזו גרמה לתנופה שיווקית אדירה. עד היום מכרה גופיל כ-8,000 כלי רכב חשמליים לכ-4,000 לקוחות שונים ב-40 מדינות בעולם כאשר את צעדיה בישראל היא החלה לאחרונה על ידי יבואנית פולאריס (ד.ל.ב מוטורספורט).

בינתיים תשווק בישראל רק G3 הקטנה בהיצע היצרנית המציעה מידות צנועות יותר משל מכונית עירונית. המשאית הקטנה תוצע בשני אורכי מרכב: 322 ס"מ עם בסיס גלגלים של 140 ס"מ או 373 ס"מ ובסיס גלגלים של 191 ס"מ. ממדי הרוחב והגובה זהים בשני המקרים ועומדים על 110 ס"מ רוחב ו-200 ס"מ גובה. משקלה היבש של G3 נע בין 800 ק"ג לטון אחד (תלוי בתצורה ובייעוד) והיא מציעה יכולת העמסה של עד 700 ק"ג ויכולת גרירה של עד 3 טון.

למשאית מנוע חשמלי שמפיק 16.6 כ"ס. זה לא נשמע הרבה אבל לכלי רכב קל יחסית שמהירותו גם מוגבלת ל-40 קמ"ש כנראה שלא צריך יותר. המנוע ומצברים ממוקמים לאורך שדרת המשאית בכדי לשמור על מרכז כובד נמוך (חשוב לאור רוחבה הצר וגובהה הרב של המשאית) ואלה מספקים טווח נסיעה של 60-100 ק"מ (תלוי בסוג המצבר בין 180 אמפר/שעה ל-400 אמפר שעה). זמן הטעינה נע בין שש לעשר שעות. היות ומדובר במנועים חשמליים שאינם פולטים עשן ושאר מזהמים, המיני משאית יכולה להיכנס לתוך מחסנים וחללים סגורים ומכאן ייחודיותה.

G3 מיועדת לשני נוסעים, מיועדת לאזורים תפעולים ומוצעת במגוון תצורות ומרכבים כגון: ארגז פתוח ומתרומם, ארגז סגור, ארגז קירור ועוד. היא גם מוצעת עם מגוון מערכות ייעודיות כמו מערכת שאיבת עלים, איסוף אשפה, כבאית ועוד.

מחירה עומד על 90,000 שקלים לפני מע"מ ולשם תפעולה נדרש רישיון ב'.

The post גופיל G3: מיני משאית חשמלית לאזורים תפעוליים appeared first on TheCar.

The post עופר-אבניר תייצג בישראל את הוסקוורנה, מותג הפרימיום של K.T.M appeared first on TheCar.