ביום רביעי שעבר, כ-11 שנים לאחר שהחלה לשפץ ולחדש לנד רובר דיפנדרים ללקוחות עשירים, הונפקה חברת ECD האמריקנית בבורסת נסדא"ק בניו יורק. לא הרחק משם – בכיכר טיימס, הוצב בגאון לנד רובר דיפנדר בהתאמה אישית כדי להדגים את היכולות של מי שמצהירה על עצמה כ"מובילת התעשייה בשחזור, שיפוץ, התאמה אישית וחשמול של לנד רובר דיפנדרים, יגוארים ומכוניות קלאסיות ואספנות אחרות".

כמעט אלפיים קילומטרים דרומה משם, במפעל חדש ונוצץ שהוקם לא מכבר בעיירה קיסמי שבמדינת פלורידה, שקדו כ-80 עובדי החברה על הגשמת חלומות של אנשים שאין להם בעיה לשלם בין 150,000 ל-300,000 דולר תמורת כלי רכב שהחלו את חייהם לפני 30 או 40 שנים במידלנדס הבריטים, וחלקם שימשו חקלאים מקומיים בהעברת חבילות חציר בחווות.

ECD נוסדה בשנת 2013 על-ידי שלושה בריטים שהיגרו לארה"ב והקימו עסק לייבוא מכוניות מתוצרת בריטניה. מהר מאד הם מצאו את עצמם עסוקים (הפתעה הפתעה) בשיקום, שיפוץ והתאמה אישית של כלי הרכב האלה עבור לקוחות אקסצנטרים יותר או פחות. עיון בתיאור ההנפקה של החברה מגלה שבמהלך 11 השנים האחרונות ביצעו אנשי ECD "רסטומודציה" (שחזור ושינוי) של כ-500 מכוניות קלאסיות, רובן מדגמי לנד רובר דיפנדר, לנד רובר סדרה IIA, ריינג' רובר קלאסיק ויגואר E-Type.

בנקודה זאת ראוי להפריד בין החלק הראשון של ה"רסטו" לבין החלק השני של ה"מודיפיקציה", מפני שנדמה שלאף אחד מאיתנו אין בעיה עם מי שמפרק רכב קלאסי עד היסוד ומשחזר כל פיסת מתכת (כולל אלומיניום), מכלול מכאני או פריט של מערכת החשמל ומביא אותם קרוב ככל שאפשר למצב המקורי שלהם.

מה שעלול לגרום לחלק מאיתנו לחוסר נוחות מתחיל בהרכבה מחדש שמבצעת ECD ומתגבר ככל שזאת כוללת רכיבים שלא נמצאו שם במקור – גם אם הרכיבים החדשים הרבה יותר טובים ונועדו לעמוד בהגדרה העצמית של ECD Automotive Design כ"יוצרת של רכבי יוקרה משוחזרים שמשלבים יופי אנגלי קלאסי עם ביצועים מודרנים".

כרטיס הביקור של ECD – זה שמאפשר לה לגבות מן הלקוחות שלה עד 300,000 דולר – הוא התאמה אישית של הכלי לדרישות הלקוח וההשקעה של כ-2,200 שעות עבודה של "אומני רכב מוסמכים" אשר הופכים דיפנדר חבוט בן 30-40 ל"רכב יוקרה איכותי בהתאמה אישית".

מעלים את ערך השוק

עד להנפקה בבורסה שיפצו ושיקמו אנשי ECD פחות מ-50 כלי רכב בשנה אבל נראה שכדי להצדיק את אמון המשקיעים ואת ההשקעה העצומה במפעל החדש בפלורידה הם יגבירו מאוד את הקצב.

צוות של שבעה אנשים, כך נטען בתשקיף, מסתובב באופן קבוע ברחבי הממלכה המאוחדת בניסיון לאתר ולקנות כלי רכב קלאסיים, בעיקר לנד רובר דיפנדרים משנות הייצור 1983 עד 1994, ולהעמיס אותם במכולות בדרכם לאמריקה. מיד לאחר שהם חוצים את האוקיאנוס מופשטים הכלים הזקנים עד לרמת השילדה, והמנועים שלהם – אחד מסימני ההיכר של הדגם לטוב ולרע – מועברים לאולם אחר שבו חלקם משופצים ומשוחזרים ואחרים מפורקים עבור מחסן החלקים.

לאחר שכל חלקי הפלדה והאלומיניום עוברים תהליך יסודי של התזת חול וצבע נבנים הכלים מחדש על אחד מבין שני קווי הרכבה, בתוך כדי השתלת רכיבים מודרניים. זה המקום להרחיק מן המסך אנשים בעלי קיבה רגישה: ברוב המקרים מושתלים בדיפנדרים הקלאסיים מנועי V-8 חדשים ותיבות הילוכים והעברה מבית ג'נרל מוטורס, או מנועי דיזל מתוצרת קאמינס, ובחלק מן המקרים הם עוברים הסבה מלאה להנעה חשמלית.

חלק מן הלקוחות מעדיפים לשפץ את מערכת ההנעה המקורית ולהישאר איתה אבל סקירה של רוב הפרויקטים שהחברה פרסמה באתר שלה מגלה שהלקוחות שלהם בוחרים בדרך כלל במנועים של שברולט קורבט.

מן הצד של הלקוח מתחיל תהליך ה"רסטומודציה" בפגישה אישית עם איש מכירות מומחה במפעל של החברה, כאשר ההבטחה היא שלא משנה מה הלקוח בוחר עבור הרכב שלו – ECD תייצר את זה עבורו. במהלך הפגישה נקבע המפרט של הכלי העתידי, החל מרמת הגוון של הצביעה החיצונית, דרך סוג וגוון העור וסוגי הבדים לדיפוני הפנים ועיצוב לוח השעונים, וכלה בהוספת כלוב התהפכות, מערכת הנעה ייחודית או חישוקי גלגלים בגוונים מוטרפים. רוב הלקוחות לא מוותרים, כמובן, על מערכת מולטימדיה מודרנית.

תהליך הפרסונליזציה יכול להתחיל בשלב מוקדם עוד יותר של איתור רכב ספציפי כדי לבסס עליו את הפרויקט, ולאחר שנקבע המפרט הסופי מבוצע פירוק מוחלט של הרכב המקורי ועבודה ידנית על כל לוח גוף או מכלול מכאני, צביעה עם חומרי הגנה נגד חלודה ודליפות מים, והתקנת כל הגימורים שהוזמנו.

לא קשה לדמיין את סוג הלקוחות שמחפשים לעצמם כלים כאלה אבל כדי להצית עוד יותר את הדמיון נאמר שאנשי החברה מספרים שעד היום הם כבר סיפקו כלים עם מושבים בריפוד עור תנין, עור צבי, דוגמאות של פסים ורקמה בהתאמה אישית, ודיפוני זמש, עור, בד, או כל דבר אחר שבעלי דיפנדרים באפריקה ובדרום אמריקה נוהגים לצוד. לקוחות אחרים מעצבים את חלל הפנים של הדיפנדרים שלהם "באופן שיתאים לאסטון מרטין, מקלארן, רולס רויס או רכבי יוקרה אחרים שלהם".

למי שאין סבלנות, או שהתקציב שלו קצת יותר מוגבל, יש אפשרות לקנות דיפנדר מתצוגה תמורת כ-150,000-200,000 דולר, וחלק מהעסקה הוא אחריות מלאה לשנתיים עם שירותי חילוץ 24/7. למען הפרופורציות, המחירים של לנד רובר דיפנדר החדש בארה"ב נעים בין כ-55,000 ל-120,000 דולר, אם כי רבים יאמרו, בצדק, שאין מקום להשוואה.

אגב, "רסטומודציה" דומה היא מנת חלקן גם של יצירות בריטיות קלאסיות אחרות כמו יגואר E-Type, וקצת קשה לשער האם ניתוח להשתלת לב אמריקני בגוף בריטי הוא מינוס כפול מינוס או מינוס ועוד מינוס…

ברוח הזמנים, החלק שמתפתח הכי מהר בעולם ההסבות כרגע הוא להנעה חשמלית, וזה עושה הרבה שכל בכלי רכב שלא מוגבלים על-ידי התקציב של הקונה. אנשי ECD ניסו במקור להשתיל מערכות הנעה משומשות מתוצרת טסלה אבל גילו ככל הנראה שהם מתקשים להשיג אותן או לאלף אותן לצרכים שלהם. לכן, כיום הם עובדים עם חברה אמריקנית שמספקת מערכות הסבה מושלמות.

מה שקצת יותר קשה לקבל זה את ההצהרה של אנשי החברה לפיה "עבור אספני רכב… הדיפנדר המותאם אישית הוא… חוויית SUV קלאסית שמתחרה בנהיגה מודרנית תוך שדרוג מוחלט של הנסיעה המקורית של הדיפנדר הקלאסי…"

קשה לקבל את זה, בין השאר, מפני שזה מגיע קצת לפני ההצהרה הבאה: "היפרדו לשלום ממנועים מיושנים וקבלו בברכה תחנת כוח מודרנית שתשפר את חוויית הנהיגה שלכם. הצוות המיומן שלנו מבטיח אינטגרציה חלקה וביצועים מיטביים", וקצת אחרי הצעה להתקין "החל מבלמי E.C.D. Brembo מותאמים אישית ועד למתלי E.C.D. Air Ride המותאמים אישית… הנסיעה שלך בדיפנדר שומרת על תמצית הנוסטלגיה של הדיפנדר ומעניקה נהיגה חלקה ועוצמתית". נו, מילא…

עם זאת, לזכות אנשי החברה צריך לומר שהם מבצעים גם שחזורים נאמנים למקור לכלי הרכב האלה, ולא רק מודיפיקציות והתאמות אישיות.

מנתוני ההנפקה של ECD בנסדא"ק עולה שהחברה, אשר לאורך כל ההיסטוריה שלה "ייצרה" רק 500 כלים, מוערכת לפי שווי של יותר מ-300 מיליון דולר. זה אומר שבשוק ההון מעריכים שבשוק הרכב המותאם אישית יש הרבה מאוד פוטנציאל להכנסות ורווחים.

The post התחליף היקר לדיפנדר זקן הוא דיפנדר שעבר רסטומודציה appeared first on TheCar.

סדנת הסבת הרכב הבריטית 'אלקטרוג'ניק' (Electrogenic) פרסמה בשבוע שעבר את דבר זכייתה במכרז של הצבא הבריטי להסבת ארבעה לנד רובר דיפנדר צבאיים להנעה חשמלית טהורה באמצעות הטכנולוגיה הקניינית שלה. במסגרת הפיילוט יוסבו שני לנד רוברים ממוגנים ושניים "לשימוש כללי" אשר מצוידים כרגע במנועי דיזל, והמטרה המוצהרת של הצבא היא לנתח, בעזרת חברת Babcock International את אפשרויות היישום של רכב חשמלי צבאי לניידות מבצעית.

ההסבה, כך מסבירים אנשי אלקטרוג'ניק, תבוצע באמצעות ערכות הסבה סטנדרטיות מדגם E90 שהחברה פיתחה עבור לנד רובר דיפנדר, ומיד לאחר מכן יועברו כלי הרכב ליחידת הניסויים והפיתוח של הצבא הבריטי (ATDU) שתפעיל אותם בסדרת תרחישים וניסויים שמדמים פעילות מבצעית. הדיפנדרים יידרשו לפעול על שטחים תלולים ושיפועי צד, בתוך שלוליות ושדות בוץ, ובתרחישי גרירה, כמו גם ב"תנאים שונים שקשורים לאקלים".

בהודעת הצבא נמסר ש"ATDU תנתח את נקודות החוזק והחולשה של טכנולוגיית הרכב החשמלי, ובכלל זה את ביצועי הניידות, ההספק היעיל, הפחתת עלויות ושיקולים נוספים… המטרה היא להבין מה יכולה הטכנולוגיה לאפשר לכוחותינו, וכן ליידע את משרד הביטחון אודות תקלות ובעיות פוטנציאליות שיש להכיר בהן במטרה לשפר את הגישה האסטרטגית שלנו".

אלקטרוג'ניק, שמקום מושבה בקידלינגטון שמצפון לעיר אוקספורד באנגליה, מתמחה באחד התחומים שקורעים בימינו את עולם אספנות הרכב: הסבת מכוניות קלאסיות להנעה חשמליות.

בשנים האחרונות הנדסה החברה מספר אלמנטים ייחודיים לה, בעיקר סביב ארכיטקטורת 400 וולט שמאפשרת טעינה מהירה, ובין השאר היא פיתחה שלוש ערכות הסבה לדיפנדרים עם מנועים שמספקים בין 120 ל-150 קילוואט וסוללות בעלות תכולת אנרגיה שבין 62 ל-93 קילוואט שעה. אלה אמורות להקנות טווחי נסיעה של בין 190 ל-240 קילומטרים. הערכה שמותקנת בדיפנדרים הצבאיים לצורך הניסוי היא החזקה מבין השלוש וכמו השתיים האחרות מאיצה את הכלים מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 8 שניות ואל מהירות מרבית של 137 קמ"ש.

ערכות ההסבה לדיפנדרים משמרות את תיבת ההעברה ונעילות הדיפרנציאל המקורית של הרכב, ואיתן גם את יכולות המעבר המפורסמות שלו בשטח, ומשדכות להן כ-93 קג"מ של מומנט שמתקבל בסל"ד אפסי. בנוסף הן כוללות גם מערכת בלימה רגנרטיבית.

אנשי החברה טוענים שהערכות שלהם הן "plug and play", כלומר שכל אספן רכב או מכונאי מתחיל יכולים להתקין אותן בקלות, והם כבר הסמיכו גופים בארה"ב לבצע את העבודות שהם מבצעים בעצמם בבריטניה. במקביל הם עובדים בבריטניה מול חקלאים אשר מהווים ציבור משמעותי של משתמשי דיפנדר ברחבי הממלכה, וכבר ביצעו ניסויים מבוקרים על-ידי אוניברסיטת קרדיף במטרה לבחון את תנאי השימוש בכלים כאלה בסביבה חקלאית.
הקפיצה מן השדות של בריטניה, במיוחד בתקופת החורף, לשימושים צבאיים נשמעת טבעית למדי לנוכח אחת הסיסמאות של החברה: "למה לזרוק רכב שלם רק כדי להחליף את המנוע?"

עצם ההשתתפות בניסוי עם צבא הוד מלכותו, לא כל שכן זכיה עתידית במכרזים של הצבא, היא פרויקט חלומות עבור 'אלקטרוג'ניק' מפני שבנוסף לפרסום בו כבר זכתה הוא יאפשר לה לבחון את הרכיבים שלה בתנאים קשים בתוך כדי ניסויים והערכה של צדדים שלישיים ניטראליים. בין אם בסופו של דבר הצבא הבריטי יחליט לבחור בטכנולוגיה או לזנוח אותה – עבור החברה מדובר בהזדמנות יוצאת דופן לפרסם את הטכנולוגיה שלהם ללקוחות פוטנציאליים, ואולי אפילו לקבל חותמת איכות מבצעית.

יום אחד, אולי עוד במאה הנוכחית, גם משרד התחבורה הישראלי יאפשר לבעלי רכב לבצע הסבות של הרכב שלהם לחשמל באמצעות ערכות ייעודיות.

The post הצבא הבריטי החליט: התחליף היחיד ללנד רובר דיפנדר הוא דיפנדר חשמלי appeared first on TheCar.

68 שנים חלפו מאז הוצג לראשונה 'לנד רובר' המקורי, אשר זכה לשם 'דיפנדר' רק 43 שנים לאחר מכן, בשנת 1990 (באותה שנה, אגב, הופסק הייצור של סיטרואן דה שבו, שנולדה במקביל ל'לנד רובר' בשנת 1948). עוד קודם לכן, בשנת 1983, קיבל הדגם את השם "לנד רובר 110".

'לנד רובר' הוצג במקור בתערוכת המכוניות של אמסטרדם, ונחשב כיום לדגם הרכב שנמצא בייצור רציף למשך תקופת הזמן הארוכה ביותר בהיסטוריה המוטורית.

על אף מספר שינויים ושידרוגים שעבר במשך כמעט שבעה עשורים, במיוחד החלפת מנועים במהלך השנים, דיפנדר נותר קרוב מאד לכלי המקורי שתוכנן לפני 70 שנים – והדמיון הניכר בין הראשון לאחרון בלט עת עמדו השניים האלה זה לצד זה ב"טכס האשכבה" שנערך בסוליהול, כששניהם (בעלי מרכב קצר), צבועים בצבע ירוק/תכול, ועם גג ברזנט.

בטקס בסוליהול נכחו קרוב ל-700 עובדי המפעל המיתולוגי של לנד רובר, אשר היו מעורבים בבניית הדיפנדר. הפרידה לא באה לאף אחד בהפתעה, היות שהפסקת הייצור תוכננה כבר מספר פעמים בעבר ונדחתה שוב ושוב. באוקטובר 2013 הכריזו אנשי לנד-רובר שהייצור יימשך עד לסוף 2015.

על אף שעדיין קיים בעולם ביקוש לדיפנדר, הייצור שלו הפך לבלתי כלכלי, וההשקעה בהתאמתו לתקני בטיחות עדכניים איננה הגיונית כיום.

גם תהליך הייצור שלו יקר מאד, והסבתו לייצור מודרני לא משתלמת: תעשיית הרכב מייצרת כלי רכב באמצעות אחוז גבוה מאד של רובוטיקה בתהליך ההרכבה, ואילו דיפנדר נבנה ידנית.

חוסר הכדאיות הכלכלית מומחש על-ידי הנתון הבא: לבניית דיפנדר אחד נדרשות 56 שעות עבודה ואילו לצורך הרכבת דיסקאברי ספורט, אשר מכיל הרבה יותר רכיבים ומערכות – והייצור שלו הרבה יותר מורכב ומסובך – נדרשות 48 שעות בלבד.

וכך, עם היסטוריה עשירה ולא מעט סנטימנטים נפרדה ביום שישי תעשיית הרכב הבריטית מאחד האייקונים הגדולים ביותר שיצרה אי פעם.

מחליפו של דיפנדר אמור להיכנס לייצור בתחילת שנת 2018, ומלבד שם הדגם והעובדה שגם לו יהיה מרכב שעשוי מאלומיניום – זה יהיה דגם שונה לחלוטין, אם כי חובבי הדיפנדר לדורותיו עדיין מחזיקים אצבעות שהמחליף ישחזר ולו מעט מן הקסם המקורי.

קבלו עשר עובדות מעניינות שאולי לא ידעת אודות דיפנדר:

1. 'לנד רובר' המקורי צויד במנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר עם הספק של 50 כ"ס, ומחירו עמד על 450 לירות שטרלינג.

2. הכלי יוצר מאלומיניום לא כדי שלא יחליד או כדי לחסוך במשקל – אלה היו ערכים מוספים – אלא משיקולי זמינות וכסף: כאשר יוצר לראשונה, מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, נמצאו בבריטניה עודפי אלומיניום שנועד לתעשיית
התעופה, בעוד שפלדה הייתה נחוצה לשיקום הערים החרבות של בריטניה (ואירופה בכלל) ולתעשייה באופן כללי – ולכן גם הייתה יקרה מאד.

3. בשנת 1958 הושקה 'סדרה II' של לנד רובר, אשר בנוסף למקצה שיפורים לכלי המקורי הציעה לראשונה גם מנוע דיזל.

4. לנד רובר חצתה את קו החצי מיליון יחידות של 'דיפנדר' כבר בשנת 1966

5. סדרה III הוצגה בשנת 1970, אולם ייצור סדרה II נמשך במקביל עד לשנת 1980

6. בשנת 1971 רשמה לנד רובר שיא בקצב הייצור: 56 אלף יחידות של דיפנדר בשנה

7. השם 'דיפנדר' הופיע לראשונה בשנת 1990 לאחר הצגת 'דיסקאברי', ובמקביל החלו אנשי לנד רובר לכנות את הדגמים השונים בהתאם לאורך (באינטשים) של בסיס הגלגלים שלהם

8. דיפנדר מספר 2 מיליון יוצר בשנת 2015, ונמכר במחיר של 400 אלף לירות שטרלינג

9. שתי היחידות האחרונות של 'דיפנדר' נרכשו על-ידי מנכ"ל יגואר – לנד-רובר ראלף ספת' (Ralf Speth) – אחד עבור עצמו והשני עבור הבת שלו

10. דגם 110 המקורי הוגדר במסמכי הייצור שלו כמתאים להסעת 12 נוסעים, כדי שיזכה להכרה כ"אוטובוס". כך זכה הכלי להטבת מס משמעותית בעידן של מיסוי רכב גבוה מאד בבריטניה.

לקריאה נוספת:

התחליף היקר לדיפנדר זקן הוא דיפנדר שעבר רסטומודציה
האמר: עשרה דברים שחשוב לדעת על לידתו מחדש של מותג מעצבן
רכבי השטח הגדולים סותמים את הכבישים הצרים של אירופה ואת רחובות הערים והישובים בישראל

The post סופה של אגדה: דיפנדר אחרון ירד מפס הייצור appeared first on TheCar.