אז בינתיים אתם יכולים לשכוח ממנה, לפחות למשך שנה נוספת.

בשבוע שעבר פרסמה המפקחת על הביטוח חוזר חדש שממנו עולה שאפילו בתעריפים המוזלים, שעליהם הכריזו השר והמפקחת באותה הצהרה חגיגית – יש רווחים גדולים מידי לחברות הביטוח. החדשות הטובות הן שהמפקחת הורתה ל'פול' להוזיל את תעריפיו ביותר מ-3.5% נוספים, וזאת מעבר לתעריפי הרפורמה, המוזלים, שפורסמו על ידה לפני כחודש וחצי.

החדשות הרעות הן שבמקום שההוזלה שעליה התבשרנו בקול תרועה רמה תיכנס לתוקף כבר בעוד כחודש וחצי, ב-1 במרץ 2016 (כפי שהבטיחו השר והמפקחת) – ההוזלה הזאת נדחית, לפי שעה, לחודש ינואר 2017, כלומר שמדובר בדחיה של תשעה חודשים, לא סופי.

בחודש נובמבר שעבר הצהירו, כזכור, שר האוצר והמפקחת על הביטוח על רפורמה בתעריפי ביטוח החובה שאמורה הייתה להוזיל את תעריפי ביטוח החובה לכמחצית מבעלי הרכב המבוטחים, בשיעור ממוצע של כ-16%. במשרד האוצר העריכו, בעת ההכרזה החגיגית ההיא, שהורדת תעריפי ה'פול' תביא להפחתה של כ-11% בממוצע בתעריפי ביטוח החובה לכלל המבוטחים, ובמצטבר תחסוך לכלל הציבור כ-350 מיליון שקל בכל שנה – על חשבון רווחיהן הגבוהים של חברות הביטוח כמובן.

הנהנים העיקריים אמורים להיות מי שמשלמים כיום את תעריפי הביטוח הגבוהים במיוחד – כמו נהגים צעירים.

מטרת הרפורמה הייתה ללחוץ על חברות הביטוח המסחריות להוזיל את תעריפי ביטוח החובה שלהן כדי למנוע מלקוחות לנטוש אותן ולעבור לבטח ב'פול', כלומר שהחשיבות הגדולה יותר של הרפורמה לא הייתה תעריפי ה'פול' לכשעצמם אלא הצפי שבימים אלה ממש, עוד לפני כניסת התעריפים החדשים לתוקף, יוזילו חברות הביטוח המסחריות את תעריפי ביטוח החובה – מה שיתרום בין השאר להפחתת "יוקר המחיה" בישראל.

אלא שמי שעצר את נשימתו ותכנן כבר מה לעשות עם הכסף שייחסך לו יכול להפסיק לחלום: בחוזר שפרסמה בשבוע שעבר המפקחת על הביטוח נכתב אמנם כך: "במטרה להגביר את התחרות בענף ביטוח חובה, ולהתאים טוב יותר את דמי הביטוח לסיכון המבוטח ולסיכון של כלי רכב בהתאם למערכות בטיחות המותקנות בו – חוזר זה מעדכן את דמי הביטוח לכלי רכב פרטיים בביטוח השיורי (הפול)".
בהמשך, באופן הרבה יותר צנוע, נכתב גם שהתעריפים יוזלו רק החל בחודש ינואר 2017.

המשמעות, כמובן, היא שחברות הביטוח ימשיכו לגבות במשך תשעה חודשים נוספים פרמיות במחירים מופרזים תמורת ביטוח החובה, וזאת למרות שאנשי המפקח, שלא לייחוס, מודים בפה מלא שהחברות "הגזימו" עם מתח הרווחים שלהן בענף ביטוח החובה – ענף שכידוע לא פועל בתנאי שוק חופשי שכן זהו למעשה מס – חובה שאין בעל רכב יכול שלא לשלם באופן חוקי.

התעריפים הבסיסיים החדשים (מבוססים על מדד המחירים לדצמבר 2014 ) לרכב פרטי או מסחרי עד 3.5 טונות בבעלות פרטית יהיו כדלקמן (התעריפים בטבלה הם לשנה, ואינם כוללים משתנים אישיים של הנהגים או תוספות בטיחותיות לרכב):

אגב, רוכבי הדו-גלגלי שאולי קיוו לרפורמה שתועיל גם להם יכולים להמשיך לחלום, ורק למען הפרופורציות מובאים כאן תעריפי הביטוח הרגילים לאופנוענים בעלי ותק והיעדר תביעות, וללא מקדמי סיכון מיוחדים:

רוכבים צעירים ישלמו 15-17.5% יותר, ומי שרישיונו נשלל בגלל עבירת תנועה ישלם 15% יותר.

The post חברות הביטוח מרוויחות שנה של ביטוח חובה יקר appeared first on TheCar.

כעיתונאי, לא נעים היה לקרוא השבוע את רוב הידיעות שפורסמו ברוב כלי התקשורת אודות ה"רפורמה" הראשונה של שר האוצר משה כחלון מאז שנכנס לתפקידו.

איכשהו, אולי בגלל הצגה מטעה שהציגו אנשי האוצר, אולי בגלל חוסר רצון להתעמק בפרטים, ואולי בגלל כמיהה מובנת לקצת בשורות טובות בתוך גל הטרור הנוכחי – רוב הכותבים על "הרפורמה" לקחו כפשוטם את הדברים שנאמרו להם ותיארו "הוזלה של עשרות אחוזים" שצפויה בביטוח החובה לרכב.

אלא שכאשר מסירים את האריזה שבה נארזו הדברים ובודקים את תכולתה מתחשק לרוץ לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ולהתלונן על הטעיה – בראש ובראשונה מפני שאין כאן שום "רפורמה" – ככל ש"רפורמה" משמעותה שינוי מבני כלשהו.

השר כחלון לא רק שלא שינה שום דבר מהותי בשוק, או בכלל, אלא אולי אפילו גרם נזק בכך שהנציח את שליטתן, ה"חזירית" לדבריו, של חברות הביטוח על שוק שהן בכלל לא צריכות להימצא בו.

הדרך שבה הוצגה הוזלת המחירים ממש מקוממת, ולמרות שצריך לבוא בטענות לכותבים שנפלו בפח קל גם לראות מה הפיל אותם. אנשי האוצר הציגו הוזלה מתעריפי הפרמיות הגבוהים שנגבים כעת על-ידי ה'פול' – תאגיד הביטוח שמבטח את כל "מסורבי הביטוח", אל תעריפים נמוכים בהרבה שהוא צפוי לגבות בעתיד.

ההטעיה נובעת מכך שתעריפי ה'פול' הינם תעריפים תיאורטיים וחסרי משמעות לרוב רובם המכריע של מבוטחי החובה, ב'פול' מבוטחים אלפים בודדים מתוך מיליוני מבוטחים – ולכן הצגת ההוזלה צריכה להיות ביחס למחירי השוק האמיתיים ולא ביחס למחיר תיאורטי חסר משמעות.

צריך אמנם להסיר את הכובע בפני דורית סלינגר, הממונה על הביטוח, על כך שבחרה להכניס לזירה כלי מקורי – שימוש בתעריפון של ה'פול' כדי ליצור חסם עליון מפני עודף חזירות, אבל באותה נשימה צריך לשאול את הממונים על הביטוח לדורותיהם היכן בדיוק הם היו כל השנים הללו, כאשר חברות הביטוח גרפו מיליארדים על-חשבון מס שהמדינה גובה מאזרחיה.

מה שהיה הוא שיהיה

יכול להיות שהמהלך שהוצג השבוע, ואמור להיכנס לתוקף במהלך השנה הבאה, יוזיל לפרק זמן כלשהו את תעריפי ביטוח החובה המוגזמים, אבל מכיוון שאין בו בשורה עמוקה יותר הוא גם לא יועיל לאורך זמן.

העלייה במספר תאונות הדרכים, הנפגעים וההרוגים בשנים האחרונות תגרום לעליה גם בתעריפי ביטוח החובה, מה גם שחברות הביטוח לא בהכרח תתיישרנה לפי התעריפים החדשים, ביודען שמבוטחים לא ימהרו לנטוש אותן לטובת ה'פול' – תאגיד שממילא בנוי בדרך שמציגה רק הפסדים ולא יוכל לספוג עשרות אלפי מבוטחים חדשים.

הבעיה הגדולה יותר היא שכחלון אמנם מציג את עצמו כ'רפורמטור', זה מה שהכניס אותו לכנסת, אבל עד עתה הוא לא שם את הכסף שלו איפה שהמילים נמצאות, ועדיין לא הוכיח שהוא באמת מסוגל להתמודד מול טייקונים וחברות חזקות.

ביטוח החובה, במתכונתו הנוכחית, נולד בעידן שבו פקידים טיפשים או מושחתים מסרו את נכסי הציבור בנזיד עדשים לידי מי שכיום נקראים "טייקונים", וזאת כנראה הדוגמא היחידה בעולם החופשי של מס שהופרט לרווחתן של חברות כלכליות פרטיות.

הטענה ההזויה של אותם פקידים, בשעתו, הייתה ש"תחרות בענף ביטוח החובה תשפר את השירות ותוזיל את המחירים" – וכדי להבין עד כמה שמדובר בטענה מופרכת צריך לזכור שפרמיות של ביטוח אפשר להוזיל רק בדרך אחת: על-ידי תשלום פחות פיצויים.

פרמיות ביטוח הן הסכום המצטבר של עלות הפיצויים שמשולמים בתוספת עלות הטיפול בתיקי הביטוח ובתוספת רווחי חברות הביטוח, ואם נניח שאין זה מוסרי להרוויח על גביית מס הרי שהפרמיות שכולנו משלמים חייבות להיגזר רק משני המשתנים הראשונים.

לא סביר להניח שריבוי מערכות ביורוקרטיות של 11 או 13 חברות ביטוח יכולה לייעל ולהוזיל את הטיפול בתיקי הביטוח – ההיפך הוא הנכון, יותר הגיוני להניח שריכוז הטיפול במערכת יעילה אחת יבוא לתוצאה כלכלית טובה יותר.
מכאן אנחנו נשארים רק עם עלות הפיצויים, שאותה אפשר להוזיל על-ידי מצב שבו "עושים את המוות" למי שמגיע לו פיצוי או בשיטה הרבה יותר טובה לכולם: הפחתת מספר התאונות והנפגעים.

אלא שכאשר תיק הביטוח מפוזר בין 11 חברות שונות לאף אחת מהן אין אינטרס להשקיע בבטיחות ברמה הלאומית. מאידך – אם מס ביטוח החובה ירוכז בידי גוף אחד ששם לו למטרה להפחית את מספר התאונות על-ידי השקעה לאומית בבטיחות יתקיים מצב שבו מספר התאונות והנפגעים יפחת, ואיתו יצנחו גם תעריפי פרמיות הביטוח.

משה כחלון יירשם בדפי ההיסטוריה באחת משתי דרכים: או שהוא ייזכר כעוד מפריח הבטחות שהתפוגג ונעלם עם הרבה אוויר חם, או כמי שהוכיח שאפשר באמת לשנות מציאות, להוזיל מחירים לטווח הארוך ולהציל חיי אדם. או שהוא יצליח לשחזר את רפורמת הסלולר שעל גבה הוא רכב לכנסת גם לתחומים יותר מהותיים בחיים שלנו, או שהוא יהפוך את ביטוח החובה ל"פרשת גולן 2".

בתוך שנה מהיום אמורה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים להיסגר לאחר שיפוג תוקף החוק שמתוקפו היא קמה – וזה לא יקרה רגע אחד מוקדם מידי.
הרשות הנוכחית היא גוף כושל, מוכה, מיותר ומזיק שמעולם לא מימש את ההבטחה שנתלתה בו, ושמשרד האוצר מעולם לא האמין בנחיצותו.

משה כחלון יכול להביא גאולה אמיתית לאזרחי ישראל, ולהציל חיים, אם יבצע רפורמה של ממש בביטוח החובה תוך כדי הקמת תאגיד ממלכתי שיהיה אמון על משימה לאומית אחת: לנצל את ביטוח החובה כדי לקדם את הבטיחות בדרכים בישראל.

תאגיד כזה יכול להשתמש בניסיון וביכולות של חברות הביטוח המסחריות לניהול תיקי הביטוח על-ידי מכרז שבו ייבחרו, אחת לכמה שנים, 3-4 מפעילים מקרב החברות הקיימות.

המשימה של גוף כזה פשוטה: לנהל את תיק ביטוח החובה הלאומי ואת הבטיחות בדרכים בישראל, ולהפחית בכל שנה את מספר הנפגעים בתאונות בשיעור של 5% באמצעות השקעת רווחי התאגיד בשיפור הבטיחות.
הוזלת הפרמיות, בדרך זאת, לא רק שתהיה אמינה ולאורך זמן, אלא תנבע מהישג הרבה יותר דרמטי מאשר "תחרות חופשית" מזויפת. היא תנבע מצמצום מספר התאונות, הצלת חיים והפחתת הסבל.

ניצול מס ביטוח החובה למטרת צמצום הנזק הכלכלי של תאונות הדרכים יחסוך מיליארדי שקלים לאזרחי ישראל, ולא פחות חשוב: הוא יציל את חייהם של מאות בני אדם בשנה.

השאלה היחידה היא אם משה כחלון עשוי מחומר של מנהיגים, וכיצד נזכור אותו כולנו בעתיד?

The post דעה: סובבוני בשקלים הלעיטוני בכזבים ואני כשה תמים appeared first on TheCar.

בפועל, הממונה על הביטוח אילצה את ה'פול', שהוא תאגיד שבו מאוגדות כל חברות הביטוח ואשר מבטח את כל "מסורבי הביטוח" ואת רוב מי שמוגדר על-ידי החברות כבעל סיכון ביטוחי גבוה – להוזיל את תעריפי הביטוח שלו, אשר נקבעים על-ידי הממונה.

ב'פול' מבוטחים בסך הכל כמה אלפים בודדים של בעלי רכב "בעייתיים", אבל הרציונל הוא שאם תעריפי ה'פול' יהיו נמוכים מן התעריפים שמקבלים המבוטחים "הטובים" ב"שוק החופשי" – לחברות הביטוח לא תהא ברירה והן תיאלצנה להפחית את תעריפיהן כך ששוב יהיו נמוכים מאלה של ה'פול' (אחרת יעדיפו לקוחותיהן לבטח ב'פול').

חלק מן ההנחות שיינתנו לנהגים תלויות בהימצאות מערכות בטיחות ברכב, ואחרות אמורות לעודד נהיגה זהירה ויוענקו לנהגים בעלי "הווה ביטוחי" טוב – היות שהן יינתנו בצורת החזרי דמי ביטוח בסוף תקופה.

מן המהלך החדש ייהנו בעיקר נהגים צעירים, אשר משלמים כיום תעריפים גבוהים מאד, ובעתיד יוזל ביטוח החובה שלהם במידה שנעה בין עשרות לאלפי שקלים – בהתאם לאיבזור הבטיחותי של מכוניותיהם.

במסיבת העיתונאים הוצגו מספר דוגמאות מוחשיות להורדת תעריפי ה'פול' אל מתחת למחירי השוק הנוכחיים.
כך, למשל, צעיר בן 18 שנוהג היום במכונית ללא בקרת יציבות (ESC) משלם ב'פול' 3,771 ש"ח, ואילו בחברת הביטוח הזולה ביותר (כלל) הוא משלם 3,269 ש"ח. לאחר הוזלת התעריפים ישלם אותו נהג 3,091 ש"ח, כלומר שהוא יהנה מהנחה של 178 ש"ח.

עם זאת, אם אותו נהג יתקין מערכת התרעה מפני התנגשות מתוצרת מובילאיי הוא ישלם 2,673 ש"ח – חסכון של 596 ש"ח יחסית למחיר הנוכחי שלו, ואם הוא יעבור למכונית חדשה יותר, שבה מותקנת מערכת בקרת יציבות – הוא ישלם 2,241 ש"ח ויחסוך 873 ש"ח יחסית למחיר הזול ביותר כיום. אם אותו מבוטח יוסיף גם מערכת של מובילאיי למכונית שבה יש בקרת יציבות הוא ישלם 1,938 ש"ח ויחסוך 1,176 ש"ח יחסית לתעריף של חברת כלל (שעומד כיום על 3,114 ש"ח).

נשים, ששיעור המעורבות שלהן בתאונות עם נפגעים נמוך יותר, אמורות לשלם ב'פול' מחיר (תיאורטי) זהה לזה של נערים צעירים, כלומר 3,771 ש"ח, אם כי יודגש שמדובר בתעריף תירואטי בלבד שמעניין כיום רק מבוטחים בעלי עבר בעייתי.

בפועל, בחורה בת 23 משלמת כיום בשוק החופשי כאלף ש"ח פחות מנער בן 18 (2,286 בחברת ש. שלמה) והפחתת תעריף ה'פול' תשפר את מצבה ב-67 ש"ח לשנה אחרי הרפורמה.

אם אותה בחורה תתקין מערכת של מובילאיי היא תחסוך 367 ש"ח, אם היא תעבור למכונית שבה מותקנת בקרת יציבות היא תחסוך 643 ש"ח יחסית למחיר הנמוך ביותר כיום, ואם היא תתקין בנוסף לכך גם מערכת של מובילאיי היא תחסוך 861 ש"ח יחסית למצבה כיום.

צעדים משלימים

נוסף להוזלת תעריפי ה'פול' הורתה הממונה גם על נקיטת שני צעדים נוספים בביטוח החובה: מתן אפשרות לחברות הביטוח להעניק הטבה לנהגים זהירים בדמות החזר פרמיה בסוף תקופת הביטוח, וכן קביעת מחיר אחיד לנהגים שמייצגים רמת סיכון זהה. בנוסף, חברות הביטוח יוכלו להוזיל את תעריפיהן בעד 16% במקום עד 10% כיום.

באוצר ובמשרד הממונה טוענים שהצעדים האלה יפחיתו את תעריפי ביטוח החובה לכמחצית מן הבעלים של מכוניות נוסעים, וזאת "בעשרות אחוזים".

מנתונים שהוצגו היום על-ידי האוצר עולה ש-12% מ-850 אלף הנהגים שמשלמים ביטוח חובה יקר ייהנו מהוזלה של עד כ-12% מדמי הביטוח (או פחות מכך), 10% ייהנו מהוזלה של 10%, 8% ייהנו מהוזלה של עד 30% בדמי הביטוח, 6% ייהנו מהוזלה של עד 40%, 5% ייהנו מהוזלה של 50% מדמי הביטוח שהם משלמים כיום, ו-8% מאותם בעלי רכב ייהנו מהוזלה של יותר מ-50%.

לדברי מקורות באוצר המהלך היום הגיע לאחר שחברות הביטוח "לא הבינו את הרמז" שלהם ולא שעו לדרישות הממונה על הביטוח להפחית את שיעורי הפרמיות באופן שייצג את הירידה הריאלית בפגיעות גוף שחלה לכל הפחות בין השנים 2010 עד 2015 (ולמעשה עוד קודם לכן).
היות שחברות הביטוח לא הפחיתו את הפרמיות במידה מספקת הרי שבפועל הן הגדילו את רווחיהן על גב הציבור – וזאת באמצעות מס חובה שהמדינה הטילה על ציבור בעלי הרכב.

שר האוצר, משה כחלון, אמר במסיבת העיתונאים ש"הרפורמה תשים סוף לניצול הציבור בשוק ביטוח רכב החובה… הודענו שבכל מקום שיהיה בו כשל ושיהיה ניצול של אזרחים, נטפל… איפה שהשוק לא יעשה את זה לבד אנחנו מתערבים… אם המדינה מחייבת את האזרחים לעשות ביטוח והאזרחים מנוצלים, אנחנו חייבם לוודאי שהם מקבלים את המחיר הטוב ביותר… שוק ביטוח החובה מגלגל 5 מיליארד שקלים בשנה, והרווח של חברות הביטוח הוא 20%. תמיד אמרנו כן לרווח במידה סבירה, ולא לחזירות".

אגב, מקורות באוצר טוענים שבעוד שבמהלך הרפורמה שבוצעה בשוק ביטוח החובה בשנת 2003 נקבע "כלל אצבע" לפיו ירוויחו חברות הביטוח רווח של כ-25% מעל לרמת "הסיכון הטהור" של תיק הביטוח – הרי שבפועל הגיעו רווחיהן בחלק מן הסקטורים ל-50% מעבר לרמת הסיכון, ובסקטורים אחרים גם ל-100%.

לדברי דורית סלינגר, הממונה על הביטוח, נתוני הסיכון בתיק ביטוח החובה חושבו עד עתה "באופן שאינו משקף את המציאות, כך שאוכלוסיות רבות שילמו פרמיה לא צודקת". לדבריה: "המהלך יביא לחסכון של 350 מיליון שקל לציבור. לחלק מפרופילי הנהגים זה חסכון של עד 50%… יש לרפורמה משמעות צרכנית גדולה… היא תצא לדרך ברבעון הראשון של 2016".

The post האוצר והממונה על הביטוח מוזילים את תעריפי ה'פול' appeared first on TheCar.

על-מנת להוזיל את ביטוח החובה, צפוי משרד האוצר להעביר את מלוא הסכום – כ-1.5 מיליארד שקלים – לחברות הביטוח, שמוכרות לנהגים את ביטוח החובה מאז הפרטתו לפני יותר מעשור. בענף הביטוח מעריכים כי הבחירה במנגנון השבה שכרוך בהעברת כספים לחברות הביטוח נבעה משיקולי נוחות. זאת, למרות שיתכן שכתוצאה מכך גם חברות הביטוח יוכלו להרוויח סכומים לא מבוטלים.

על-פי הערכות, ועדת השרים לענייני חקיקה תאשר ביום ראשון את טיוטת החוק, שפורסמה כבר לפני יותר מארבעה חודשים. השבת הכסף לנהגים באמצעות העברתו תחילה לחברות הביטוח זוכה לתמיכה של שר האוצר משה כחלון, שרת המשפטים איילת שקד והמפקחת על הביטוח, דורית סלינגר.

עם זאת, ומאחר שהשבת הכסף לנהגים כרוכה בהעברת סכום עתק לחברות ביטוח, יתכן שבהמשך הליך החקיקה ינסו חברי כנסת לשנות את המתווה שנבחר על-ידי משרד האוצר. למעשה, ימים ספורים לאחר פרסום טיוטת החוק בחודש יוני האחרון, מתחו חברי ועדת הכלכלה של הכנסת ביקורת על התנהלות משרד האוצר.

"בקרנית… ה-1% שהולך לקרנית במהלך שנים ארוכות דרך ביטוח החובה, הצטבר עודף תקציבי של מיליארד וחצי שקלים, כסף שיכול לפתור את כל הבעיות (של בטיחות בדרכים, ש.ה)", אמר ח"כ עיסאווי פריג' בדיון שערכה הוועדה לפני ארבעה חודשים. "זאת סוגיה שמחייבת דיון דחוף ובהול, איך העודף הזה נוצר, מי הולך ליהנות מהעודף הזה, האם באמת העודף הזה יגיע לציבור… לבי אומר לי שחברות הביטוח אמורות ליהנות מזה בדרך עקיפה".

איך מצמצמים כספים עודפים?
מקורו של סכום הכסף שיוחזר לנהגים הוא עודף גבייה שהצטבר ב"עתודה מיוחדת בשל כשל חברות ביטוח" – עתודה בשווי כ-15% מהתביעות התלויות בכלל החברות בענף ביטוח החובה. על-פי טיוטת החוק, שפורסמה כבר לפני כארבעה חודשים, "מטרת התיקון (לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ש.ה) היא צמצום הכספים העודפים המצויים בקרנית… באמצעות השבה של כספים אלו למבוטחים".

יש לזכור שפעילות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות ממומנת מכספי ציבור. בהתייחסם למימון פעילותה של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות, ציינו במשרד האוצר כי "ציבור המבוטחים מממנים את פעילותה של קרנית, כאשר הגבייה נעשית באמצעות חברות הביטוח, שמעבירות את הכסף לקרנית".

טיוטת החוק שתובא לאישור ועדת השרים ביום ראשון קובעת כי הדרך שבה יוחזר כעת הכסף לנהגים נתונה לשיקול דעתו של משרד האוצר. כאמור, הדרך שנבחרה היא הוזלת ביטוח החובה לתקופה של שלוש שנים, כאשר מימון ההוזלה יעשה על-ידי העברת כספים לחברות הביטוח.

בעניין זה ראוי להזכיר כי בקרן לפיצוי נפגעי תאונות הבהירו לאחרונה כי "הפיקוח על הביטוח (במשרד האוצר, ש.ה) בוחן לאחרונה מהלך לפיו סכומים מסוימים שנצברו בעתודה המיוחדת בשל כשל חברות ביטוח, יוקצו לחברות הביטוח לשם הפחתת עלויות דמי הביטוח בענף רכב חובה".

The post השרים יאשרו: הוזלה של ביטוח החובה לשלוש שנים appeared first on TheCar.

שתי חברות ביטוח אחרות שנקנסו על-ידי המפקחת על הביטוח הן הכשרה חברה לביטוח והחברה לביטוח ישיר (איי.די.איי).
הכשרה נקנסה בסכום של כ-900 אלף ש"ח בגין דיווחים שגויים למאגר המידע הסטטיסטי בענף ביטוח רכב חובה. בנוסף, החברה לא יישמה את המלצות מבקר הפנים של החברה, משנת 2011, לתיקון ליקויים, וכן הוסיפה לדווח דיווחים שגויים למאגר המידע.

איי. די. איי נקנסה בסכום של כ-280 אלף ש"ח בגין הפרת ההוראות לעניין נוסח ספח תיעוד שאלות ותשובות של בעל הפוליסה בענף ביטוח רכב חובה.

קנסות אישיים על המנהלים

הודעת דוברות האוצר עוררה זעם באיגוד השמאים, אשר הגיב בהודעה משלו ובה נכתב, בין השאר: "לפי התלונות שהגיעו לאיגוד אין מדובר בעניין חד פעמי אלא בהפרות חוזרות ונשנות של החוזרים, אשר מתגלות בכל אחת מן החברות שבהן נעשית בדיקת עומק…

עמדת האיגוד היא שיש להטיל אחריות אישית על בעלי תפקידים ומנהלים בחברות הביטוח אשר מבצעים או מאשרים את ביצוע העבירות, ורק באופן זה ניתן יהיה להילחם בהפרותיו החוזרות והנשנות של החוזר".

באיגוד אומרים עוד ש"למרות הפעילות המבורכת של המפקחת על הביטוח בעניין זה הרי שהיא לא מפרטת את האירועים שבגינם הוטלו הקנסות על חברות הביטוח. כתוצאה מכך נמנע מן הציבור לדעת על אילו הפרות נענשות חברות הביטוח: האם מדובר על השפעה על שיקול דעתו של שמאי, על התעלמות מחו"ד מחייבת או אולי בכלל על מתן הנחה אסורה בשיעור השתתפות עצמית הנקבעת לפי זהות השמאי.

אם יפרסם הפיקוח את ההפרה הספציפית את סכום הקנס אשר שולם בגינה, הדבר יהווה כלי כבד משקל לקראת מניעה עתידית. דבר זה יביא הן לחשיפת העבירות בפני הציבור… (וכן) להבהיר לשמאים ולציבור כי תלונותיהם מתבררות לעומקן וכי ישנה תוצאה של ממש לתלונות אלה".

באיגוד אומרים עוד ש"בהתחשב בהיקף הכספי הגדול של תחום ביטוח הרכב, והרווחים האדירים שמופקים בו על ידי המבטחות, הטלת קנסות על החברות (גם אם מדובר בסכומים גבוהים יחסית) לא תרתיע את הפועלים בשם התאגיד מנקיטת צעדים בלתי חוקיים. זאת מאחר ש"החיסכון" שהם מביאים למבטחת (שהוא כולו נזק למבוטח) גדול עשרות מונים מן הקנסות שאותם מטיל הפיקוח".

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר אומרת ש "כחלק מתכניתו האסטרטגית, אגף שוק ההון פועל להבטחת תקינות פעילותם של הגופים המוסדיים. האגף מבצע ביקורות ומאתר חברות אשר אינן פועלות כנדרש ופוגעות בציבור המבוטחים".

The post השמאים נגד מנהלי חברות הביטוח: להטיל קנסות אישיים appeared first on TheCar.

המלצה נוספת נוגעת לרוכבי אופנועים: במשרד המפקח על הביטוח סבורים שיש להפחית את דמי ביטוח החובה של אופנועים שמצוידים במערכות בטיחות אלקטרוניות. לפי מסמך שהועבר לוועדת הכספים, המערכות שיקנו הנחה בביטוח לרוכבים הן "מערכת למניעת נעילת גלגלים (ABS), מערכת בלימה משולבת, מערכת עזר לבלימת חירום ומערכת ייצוב אוטומטית". יש לציין שעל-פי המסמך, רוכבים יהיו זכאים להנחה גם בגין ביצוע קורסי נהיגה והיקף נסועה ("קילומטראז'") נמוך.

המלצה רביעית נוגעת להתקנת "קופסה ירוקה" – התקן שנועד לנטר ולתעד תאוצה ותאוטה של כלי הרכב. התקנים מסוג זה מותקנים בעיקר בציי רכב ומטרתם לאפשר מעקב אחר הרגלי נהיגה של נהגים מקצועיים או נהגים בחברות גדולות. לפי משרד האוצר, מערכות כאלה מאפשרות ללמוד על רמת הסיכון של נהגים, ולכן אפשר להתאים את גובה דמי הביטוח לכל נהג.

"קביעת רשימת המשתנים מחייבת את המבטחים (חברות הביטוח, ש.ה) לבחור את המשתנים שבהם הם מעוניינים להשתמש אך ורק מתוך המשתנים שאושרו על-ידי הוועדה", כותבת המפקחת על הביטוח ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. "הוספת משתנים אלו תתמרץ נהיגה זהירה ובטוחה, ותגדיל את התמריץ הכלכלי לרכישת כלי רכב בטוחים אשר יתרמו לבטיחות בדרכים".

אז מה היה לנו שם?
החלטת האוצר להוסיף משתנים חדשים לרשימת הפרמטרים שלפיהם נקבע גובה פרמיית ביטוח החובה נועדה לשכלל את חישוב הפרמיות בהתאם להתפתחויות בתחום הרכב. לדברי המפקחת על הביטוח, "מבחינה שנערכה באגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ובהתייעצות עם משרד התחבורה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ועמותת אור ירוק, עולה כי יש לעדכן את המשתנים (לפיהם מחושבים דמי ביטוח החובה, ש.ה) בהתאם להתפתחויות טכנולוגיות בתחום הבטיחות של כלי רכב".

בהתייחסה להיקף הנסועה השנתי של נהגים מציינת המפקחת כי "מספר הקילומטרים אותם נוסע כלי הרכב משפיע על הסיכון הביטוחי… (ו)בהתבסס על מידע זה ניתן לקבוע דמי ביטוח התואמים לסיכון". קורס נהיגה, כך ממשיכה המפקחת, "יביא לשיפור מיומנות הנהיגה ולהפחתה בסיכון הביטוחי, בעיקר של נהגים בעלי סיכון גבוה. בהתאם לכך ניתן לקבוע דמי ביטוח מופחתים למשתתף בקורס".

להתייחסות דומה זוכות מערכות הבטיחות של אופנועים: "כיום ישנן מספר מערכות בטיחות לאופנוע, אשר הימצאותן מגדילה את הבטיחות של כלי הרכב ומפחיתה את הסיכון הביטוחי… בהתאם לכך ניתן לקבוע דמי ביטוח מופחתים לאופנוע שבו הותקנו מערכות כאמור".

ומה בנוגע ל"קופסה ירוקה"? במשרד האוצר מצאו לנכון לכנותה בשם הקליט "מערכת ניטור נתוני נהיגה לעניין מדידה אינרציאלית של תאוצות ותאוטות הרכב". מי שמצליח להבין את שמה של המערכת, לא יתקשה להבין את הסברי המפקחת באשר לתרומתה לבטיחות: "המערכת מנטרת את אופי וסיכון הנהיגה ברכב בהתבסס על מדידה אינרציאלית של תאוצות ותאוטות הרכב, ומעניקה חיווי ומשוב מצטבר אודותיו. בהתבסס על מידע זה ניתן לקבוע דמי הביטוח התואמים לסיכון".

The post פרסום ראשון: קילומטראז' נמוך ואמצעי בטיחות יוזילו את ביטוח החובה appeared first on TheCar.

טריק של חברות הביטוח, שנועד לאפשר להן שלא לשלם תגמולי ביטוח למבוטחים בנימוק של "אי הפעלת אמצעי מיגון ברכב" יעבור בקרוב מהעולם.

בחוזר שהעבירה לאחרונה דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, אל חברות הביטוח הן נדרשות ”לבחון את תכניות הביטוח בענפי ביטוח רכוש, ולעדכנן כך שלא תכלולנה דרישה או סייג, הקובעים כי קיום או הפעלה של אמצעי מיגון תקינים מכל סוג שהוא מהווים תנאי מוקדם לחבות חברת הביטוח. דרישה או סייג כאמור לא יופיעו במסמכי תכנית הביטוח (מסמך תנאי הפוליסה, הצעת הביטוח, דף פרטי הביטוח או כל מסמך אחר)".

בחוזר נאמר עוד כי "מביקורות שערך אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון עולה כי במקרים מסוימים תכניות לביטוח רכוש כללו דרישה או סייג שעל פיהם קיום או הפעלה של אמצעי מיגון תקינים מהווים תנאי מוקדם לחבות חברת הביטוח. בביקורות שנערכו נמצא כי לעתים דרישה או סייג אלו גררו שלילה אוטומטית של תגמולי ביטוח בקרות מקרה ביטוח, באופן שאינו מתיישב עם לשון החוק והפסיקה. עוד עולה מהביקורות שנערכו, כי גם במקרים שבהם לא נכלל בתכנית הביטוח תנאי מוקדם כאמור, לא נערך יישום של הוראות ההסדר החקיקתי הקבוע בסעיפים 18 ו-21 לחוק, והתביעה נדחתה בשל אי קיום או הפעלה של אמצעי מיגון".

החוזר של המפקחת על הביטוח בא קצת באיחור, לאחר פסיקות רבות של בתי משפט שבהן נדחו ניסיונות של חברות ביטוח לטעון שהן פטורות מתשלום פיצויים בשל אי הפעלת אמצעי מיגון, כפי שנוסח על ידן ונדרש בנוסח הפוליסה שהנפיקו.

חוזר המפקחת מסתמך גם על פסיקת בית המשפט העליון (רע"א 3260/10 חתמי לוידס נגד אליהו סלוצקי) שקבע בין השאר שהתפיסה לפיה דרישות מסוימות לגבי אמצעי להקטנת הסיכון הן "תנאי מוקדם" לתחולת חוזה ביטוח מרוקנת מתוכן את ההסדר החקיקתי שקבוע בסעיפים 18 ו-21 לחוק (בדבר תשלום פיצויים במקרה של פריצה או גניבה).

הפסיקה קבעה שחובת תשלום הפיצוי (סעיף 21 לחוק) חלה גם כאשר לא הופעל אמצעי מיגון, ולא רק כאשר האמצעי לא הותקן.

החוזר החדש מטיל על חברות הביטוח ליישם את הוראות ההסדר החקיקתי שקבוע בסעיפים 18 ו-21 לחוק במלואן בעת שהן מיישבות תביעות. יישום הוראות ההסדר מחייב את חברת הביטוח "לערוך התייעצויות פנימיות וחיצוניות עם גורמי חיתום, אקטואריה, ביטוח משנה וכיו"ב ולתעדן".

חברות הביטוח נדרשת גם לבחון האם תעריפי הביטוח הנוכחיים תואמים את הקבוע בסעיף 18(ג) לחוק, ולקבוע נהלים שיאפשרו את יישום הסדר התשלום כאמור בסעיף זה.

החברות נדרשות להעביר את התכניות המעודכנות, לרבות שינוי תעריף אם נדרש, למשרד המפקחת על הביטוח לא יאוחר מיום 31 בינואר 2015.

The post הביטוח בתוקף גם אם לא מפעילים מיגון ברכב appeared first on TheCar.