משטרת ישראל אמנם מפרסמת אחת לכמה חודשים תמונות של פשיטה מוצלחת על "עסק" לסחר בממירים קטליטיים גנובים, אבל ככל הידוע היא לא משלימה את העבודה המשטרתית באופן שמאפשר הגשה של כתבי אישום חמורים. העובדה היא שעד היום לא התבשרנו על אף גנב או סוחר בממירים קטליטיים גנובים אשר נשלח למאסר ממושך בישראל.

אלא שבעוד שחברי הכנסת בישראל עסוקים במשחקים פוליטיים ובניסיונות להפיל את הממשלה או להגן עליה, בארצות הברית מתקיים בחודשים האחרונים גיוס נרחב לחקיקת חוק ייעודי לענישה כלפי גנבים של ממירים קטליטיים ושל סוחרים בסחורה גנובה כזאת. את המהלך הזה החל במקור סנטור ממדינת אינדיאנה, ולאחרונה הוקמה שדולה אזרחית רחבה מאד ששמה לה למטרה להפוך את גניבת הממירים הקטליטיים לפשע פדרלי.
נסביר: ארצות הברית היא מדינה פדרלית, כלומר שכל אחת מ-50 המדינות שלה מחוקקת חוקים עצמאיים משלה ברוב הנושאים האזרחיים. בנוסף, כל המדינות כפופות למערכת חוקים פדרליים, ולסמכויות של סוכנויות פדרליות שונות כמו ה-FBI או, להבדיל, מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני.

חוק פדרלי גובר על החוקים המקומיים של המדינות וברוב המקרים מונע מעבריינים לבצע עבירות במדינה אחת ולהימלט או לחיות במדינה אחרת שבה הם לא עוברים על החוק (לדוגמא, עבירות על חוקי הדואר, או זיוף כסף, עלולות לשלוח עבריינים לכלא לשנים ארוכות).

איגוד סוחרי הרכב הלאומי האמריקני חבר לאחרונה אל תריסר ארגוני סחר אחרים והעלה קמפיין ציבורי ופוליטי לקידום חוק שנקרא "חוק מניעת גניבת חלקי רכב ממוחזרים" (Preventing Auto Recycling Theft Act), או חוק PART, וזאת הצעת החוק הראשונה בקונגרס שנועדה לטפל בבעיה לאומית גוברת של גניבות ממירים קטליטיים. חקיקה זאת מקובלת כעת על שתי המפלגות ונתמכת ככל הידוע על כל חברי בית הנבחרים האמריקני.
הנוסח המקורי של חוק זה הוצג בינואר השנה על-ידי חבר הקונגרס האמריקני (רפובליקני) ג'ים ביירד ממדינת אינדיאנה, ובדברי ההסבר נכתב בין השאר כך: "על ידי סגירת פרצות שקיימות (בחוק) מזה זמן רב, וחיזוק היכולת של גורמי אכיפת החוק לאתר חלקים גנובים ולאכוף את החוק, נוכל ליצור סביבה בטוחה יותר לבעלי רכב ולעצור את הפשעים הללו אחת ולתמיד".

האמת היא שאחד הדברים המדהימים בקמפיין הנוכחי הוא המספרים הקטנים, במושגים אמריקנים, שבהם מדובר: נבחרי הציבור האמריקנים מתגייסים לסייע לציבור למרות שמספר העבריינים שנתפסו עד כה ברחבי המדינה הענקית נשמע זעום באופן פרופורציונלי להיקף התופעה הזאת בישראל. לפי נתונים אלה, בשנת 2020 נתפסו ברחבי ארה"ב פחות מ-15,000 גנבי ממירים (אם כי מדובר על זינוק של 325% ביחס לשנת 2019, ומאז המצב רק החמיר).

אצלנו, במדינה שכל שטחה וגודל האוכלוסיה שלה בטל בשישים ביחס לארצות הברית של אמריקה, נגנבים מידי שנה אלפי ממירים קטליטיים ואף פושע עדיין לא נשלח, כאמור, לכלא בגין עבירה זאת.
אגב, לא מיותר לציין שגניבות הממירים הקטליטיים עתידות להחמיר בישראל ובעולם כולו לנוכח המלחמה באוקראינה: רוסיה היא אחת הספקיות העיקריות של מתכות נדירות שנדרשות לייצור ממירים קטליטיים, ומניעת סחר איתה מזניקה עוד יותר את מחיר המתכות האלה.

חוק PART, אשר הנוסח הסופי שלו נכתב בימים אלה, ידרוש בין השאר מיצרניות הרכב לסמן על ממיר חדש במכונית שנמכרת בארה"ב באמצעי זיהוי ייחודיים אשר יקלו על הרשויות לאתר את המקור שלו. בנוסף הוא קובע עונש פלילי חמור על גניבה, מכירה, סחר או רכישה של ממיר קטליטי גנוב.

אחד מסעיפי החוק קובע שתופעל תוכנית מענקים פדרלית שתאפשר לגופים אזרחיים להחתים את מספרי השלדה (VIN) של מכוניות על הממירים הקטליטיים שמותקנים עליהם, וסעיף אחר נוגע לתקני רישום קפדניים לסוחרים לגיטימיים בממירים קטליטיים משומשים. תקציב ייעודי יוקצב לאכיפת חוקי גניבת ממירים.

הפשע (בישראל) משתלם

אחד הדברים המשותפים בין גניבת ממירים קטליטיים בארה"ב ובישראל הוא הפער הבלתי נתפס בין התועלת הכלכלית ל"גנב הקצה" לבין הנזק העצום לבעלי הרכב. בארה"ב מקבל גנב ממירים בין 20 ל-350 דולר לכל ממיר (וזה לא רע עבור "חמש דקות של פחד") אבל העלות הסופית לבעלי הרכב יכולה להגיע ל-2,500-3,000 דולר, ולכך צריך להוסיף את אובדן ימי העבודה, עלויות הגרירה למוסך, ובמקרים לא מעטים גם השבתת הרכב למספר ימים או אף שבועות בגלל מחסור בחלקי חילוף בשוק.

אצלנו, בישראל, גנבי ממירים מקבלים מאות בודדות של שקלים לכל ממיר, ואצלנו, כאמור, התקבלו חשבוניות שמעידות על תשלום של כ-30,000 שקלים להתקנת ממיר מקורי במוסכים מורשים של יבואניות רכב.

גניבות רכב בכלל, וסחר בחלקי רכב גנובים בפרט, יוצרים את אחד הבסיסים לפשיעה כלכלית וביטחונית נרחבת, פוגעים בתחושת הביטחון של הציבור ובתחושת אובדן המשילות, ובמציאות הישראלית גם מסכנים חיים היות שמכוניות גנובות משמשות לא פעם לביצוע פיגועי טרור. למרות זאת כל ממשלות ישראל עד היום לא פעלו כדי להפוך את גניבות הרכב או את הסחר בחלקי רכב גנובים לעבירה בעלת משמעות, וכל עוד שהחוק לא מחמיר עם גנבי רכב וסוחרים בחלקים גנובים – בתי המשפט לא יכולים לשלוח אותם לכלא.

לנוכח היוזמה האמריקנית מעניין יהיה לגלות אם יש בכנסת ישראל צדיק אחד, חבר כנסת בודד אשר ינסח ויוביל הצעת חוק דומה, לרווחת בעלי הרכב בישראל. כל מה שחבר כנסת כזה נדרש לעשות זה להעתיק את רוח החוק האמריקני, לקבוע חובת סימון לממירים קטליטיים (ועל הדרך גם לחלקי רכב נוספים), ולקבוע עונשי מינימום מרתיעים למי שייתפס עם ממיר קטליטי מבלי שתהיה לו יכולת להוכיח שהוא נרכש באופן לגיטימי.

גנבו לכם את הממיר הקטליטי מהרכב? כתבו אלינו ל-editor.thecar@gmail.com ונתארגן לקבוצת פעולה, נמצא חבר/ת כנסת צדיק/ה ונשנה את החוק בישראל.

לקריאה נוספת:

הגנבים חוגגים והממיר הקטליטי שלכם בסכנה

גנבו לך את הממיר הקטליטי? יש מצב שהגנבים יאכלו אותה

גניבת ממירים קטליטיים: האם ממשלת ישראל תלמד מקנדה?

The post גניבת ממירים קטליטיים: בארה"ב יחמירו עם הגנבים והסוחרים בסחורה גנובה. ומה בישראל? appeared first on TheCar.

בזמן שר.ל. המתין לגרר, והרבה לפני שנודע לו מה הסכום המטורף שיבואני סובארו דורשים תמורת ממיר חדש, הגיעו לאותו מגרש בעלי רכב נוספים וגילו שגם הם נפלו קורבן לאחת המכות שהופכת נפוצה יותר ויותר בישראל – גניבת ממירים קטליטיים ממכוניות חונות.

על הסיבות לתופעת גניבות הממירים כתבנו כאן כבר לפני מספר חודשים, אבל לפי פרסומים שונים בעיתונות המקומית בכל הארץ נראה שתופעה זאת מתרחבת בקצב מבהיל, בין השאר בגלל אוזלת ידה של המשטרה.

מעשית, לגנבים הרבה יותר קל ומשתלם לגנוב ממיר קטליטי מאשר מכונית שלמה: במקום להסתבך עם הצורך להתגבר על מנגנוני הגנה ועם מערכות איתור, ועם הסיכון ומשך הזמן הארוך יחסית של נהיגה במכונית גנובה – פירוק ממיר אורך בסך הכל דקות ספורות, וב"מכה" אחת יכול גנב לגנוב מספר גדול יחסית של ממירים.

משטרת ישראל פרסמה לאחרונה בכמה הזדמנויות הודעות לעיתונות אודות תפיסות של גנבי ממירים. אלא שהיקף התופעה בישראל מוכיח שלא מדובר בעבודה סדורה, מה גם שאף הודעה של המשטרה לא תיארה עד כה מאסר של מי שקונים את אותה סחורה יקרה ומתיכים את המתכות היקרות שבתוכה. כאנקדוטה, אגב, ייתכן שהסיפור של ר.ל. פותח צוהר גם אל "העבודה" המשטרתית בנושא זה.

כאשר ר.ל. הגיע עם מכוניתו למוסך סיפר לו בעל המוסך את מה שכולנו מבינים כעת: מדובר במכת מדינה. באותה נשימה הוא סיפר סיפור הרבה יותר מעצבן. לדבריו, אחד הלקוחות שלו הוא שוטר במשטרת ישראל, וגם הוא נפל קורבן לגניבת ממיר ממכוניתו הפרטית. אותו שוטר – כך סיפר בעל המוסך, ביקש הצעת מחיר לממיר חדש, אבל כאשר הוא התקשר אליו למוחרת כדי לתת לו את ההצעה – השוטר סיפר לו ש"הבעיה נפתרה". לדברי השוטר (כך המוסכניק), באותו ערב הוא הציב יחד עם חבריו השוטרים מארב על המגרש שממנו נגנב הממיר, והם תפסו חבורת גנבי ממירים. "השוטר "הסתדר" לבד", סיפר המוסכניק לר.ל.

קשה אמנם לאמת את הסיפור הזה, אבל הוא מעיד על עובדה פשוטה: אם משטרת ישראל תשים לה למטרה לתפוס גנבי ממירים היא יכולה לפתור את הבעיה במידה ניכרת. עד שזה יקרה, אם בכלל, נראה שכל בעל רכב צריך לדאוג לעצמו, וכתבה זאת נועדה לפרט בפניכם את כל הדרכים הידועות לשמור על הממיר הקטליטי ברכב שלכם.

אגב, אך אתמול (ד') עצרה המשטרה שלושה תושבי מזרח ירושלים כשברשותם עשרות ממירים קטליטיים. בהודעת המשטרה נכתב ש"בעת פעילות שגרתית שבצעו אתמול שוטרי תחנת זבולון השוטרים עצרו נהג רכב שדיבר בטלפון הסלולרי בזמן נהיגה, והבחינו בעשרות ממירים קטליטיים שהיו מונחים בתא המטען של הרכב. בתוך כך, השוטרים עצרו את נהג הרכב ושני הנוסעים שהיו עמו, כולם תושבי מזרח ירושלים בשנות ה-20 וה-40 לחייהם בחשד להחזקתם. בכוונת המשטרה לבקש הבוקר להאריך את מעצרם של החשודים בבית משפט השלום בקריות".

לפני כשבועיים פרסמה משטרת ישראל הודעה לפיה "בפעילות יחידת השיטור העירוני ירושלים אתמול בצפון העיר, הבחין צוות השיטור ברכב שעורר חשדו ועל כן ביקש לבצע את בדיקתו. בתא מטען הרכב אותרו 25 ממירים קטליטיים שבעל הרכב (20, בית חנינה) לא ידע לתת הסבר אודותיהם. הוא עוכב לחקירה במשטרה יחד עם רכבו". במילים אחרות, כל הכבוד למשטרה על המעצרים, אבל קל להבין שמעורב בהם יותר מזל מאשר תכנון מראש.

כסף קל

מה שיגרום לכם הוצאה כספית ניכרת ועגמת נפש הוא "כסף קל" עבור הגנבים: הממיר הקטליטי הוא רכיב קטן יחסית שמותקן ברוב המקרים מתחת לרכב, בין שני חלקים של צינור המפלט. פירוק של ממיר כרוך בסך הכל בזחילה אל מתחת למכונית ופתיחת מספר ברגים, "תהליך" שאורך כשתי דקות. במקרים יותר מסובכים יכולים הגנבים לנסר את שני חלקי צינור המפלט, וזה יאריך את משך הגניבה במספר דקות בודדות. ישנם גנבים שעושים לעצמם חיים קלים ולוקחים איתם לעבודה "ג'ק" הידראולי. כך הם מגביהים את המכונית ומאפשרים לעצמם גישה נוחה יותר.

מכוניות היברידיות, בעיקר ותיקות יותר כמו טויוטה פריוס, נמצאות בסיכון מוגבר לגניבה מפני שהממירים שלהן מכילים יותר מתכות יקרות מאשר בממירים אחרים. טנדרים וג'יפים מהווים קבוצת סיכון נוספת פשוט מכיוון שהגישה אל הממיר קלה ונוחה יותר, וישנם גם דגמים ספציפיים של מכוניות – למשל סובארו אימפרזה ו-XV, שנחשבים לקורבנות קלים מכיוון שפירוק הממיר שלהם קל יותר.

קיימות דרכים שונות להילחם בפשע הזה, ונראה שהטובה מכולן היא "לכלוא" את הממיר בתוך מתקן פיזי שמקשה על הפירוק שלו. טויוטה, למשל, מודעת למצוקה של לקוחותיה ולכן אימצה מתקן כזה לחלק מן הדגמים שלה, ולאחרונה אף הוזילה את המחיר שלו ללקוחותיה בבריטניה. המתקן של טויוטה תוכנן ומיוצר תחת השם המסחרי 'Catloc', והחברה שפיתחה אותו מציעה התקנים שמותאמים למספר דגמים שונים שאפשר לקנות במכירה מקוונת ולשלח לישראל. פתרון Catloc של טויוטה מתאים לכ-45 דגמים שונים שלה ועולה – בבריטניה – בין 200 ל-250 ליש"ט, לפני עלויות המשלוח לישראל.

https://youtu.be/9qPQFa0Vfh0

פתרון דומה, שנקרא CatClamp, מיוצר על-ידי חברה אמריקנית מאוהיו ונראה כמו מסבך כבלים על שני מהדקים שמחוברים אל צינור המפלט. מערכת זאת מתאימה לממירים בגדלים שונים, ואפשר להתקין אותה לבד בפעולה שאמורה לארוך לכל היותר שעה אחת. המחירים, בארה"ב, נעים בין 450 ל-1,600 שקלים לפני משלוח לארץ.

אפשרות אחרת, שדורשת מעט כישרון וגישה אל רתכת, היא לרתך רצועת מתכת בין שני חלקי צינור המפלט ועל הממיר, ולרתך במקביל את ברגי החיבור של הממיר. גנב שמצויד בדיסק יכול אמנם לנסר את המפלט במקומות מרוחקים יותר, אבל לא כל גנב מצויד בדיסק, ובכל מקרה מדובר בפעולת גניבה מרעישה יותר.

אמצעי זהירות

כדי לצמצם את הסיכון עדיף להשתדל לחנות את הרכב במקום שיקשה את הגישה לגנבים, למשל בחניה סגורה ומאובטחת. למי שמחנה את מכוניתו בחניה פרטית, או קבועה, מומלץ להתקין בסמוך אליה מצלמת אבטחה. בימינו מדובר במערכות לא יקרות, ומעבר להרתעה הן יכולות לספק תיעוד שיכול לסייע גם בקשר למצבים בעייתיים אחרים.

אפשר לחרוט על הממיר את מספרי הרישוי והשלדה של המכונית, וגם אם זה לא ימנע את הגניבה עצמה זה יכול לעזור בזיהוי שלו במקרה הנדיר שבו משטרת ישראל כן תצליח לשים יד על הגנבים.

מכירים דרכים נוספות שיכולות למנוע גניבת ממירים קטליטיים? יש לכם רעיונות שיעודדו את משטרת ישראל לסייע לנו? כתבו לנו אל: editor.thecar@gmail.com

The post עקיצה בשתי דקות: הגנבים רוצים את הממיר הקטליטי שלך appeared first on TheCar.

עוסקים בתחום מדווחים שהיבוא מחו"ל של ממירים קטליטיים, בעיקר תחליפיים, מזנק בחודשים האחרונים בעשרות אחוזים, כפועל יוצא של מאות בעלי רכב שמתניעים בבוקר את המכוניות שלהם, שומעים רעש חזק ומוזר מן המנוע, ובתוך זמן קצר מבינים שגם הם נדפקו בלא מעט כסף.

כחלק מן הפשע שמשתולל בישראל פועלות כיום עשרות כנופיות גנבים ש"מתמחות" באחד מסוגי הגניבות הפשוטים, הרווחיים וכמעט נטולי הסיכון ביותר: ניסור הממיר הקטליטי שמותקן כחלק ממערכת הפליטה ברכב, ומכירתו לסוחרי מתכות תמורת כמה מאות שקלים. הנזק לבעלי הרכב יכול לנוע בין כ-1,500 שקלים במקרה הטוב ליותר מ-5,000 שקלים, וזה אם יבחרו בחלקים תחליפיים. מי שירכוש ממיר מקורי צפוי לנזק של בין 4,000 ל-8,000 שקלים.

ממירים קטליטיים החלו להיות מותקנים במכוניות בעולם כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת, ובישראל הם מותקנים בכל מכונית מאז שהממשלה הצליחה להביא דלק נטול עופרת לתחנות התדלוק שלנו, בשנת 1994. תפקיד הממיר הקטליטי פשוט: להפחית את כמות הרעל שנפלט ממערכת הפליטה בכלי רכב – בעיקר תחמוצות חנקן – באמצעות ריאקציה כימית של גזי הפליטה עם מתכות יקרות, בעיקר פלטינה, רודיום ופלדיום. גזי הפליטה של המנוע עוברים דרך מסבך מתכת שבנוי בתצורה של חלת דבש, שעליו מרוחות המתכות האקזוטיות, ופחממנים שונים, ותחמוצות חנקן, מומרים לגזים פחות מזיקים כמו דו-תחמוצת הפחמן וחנקן.

עד לתחילת שנות האלפיים הותקנו רוב הממירים ברוב המכוניות בין הצינור שמחובר לסעפת הפליטה של המנוע לבין העמם האמצעי שמותקן בהמשך אותו צינור. בשני העשורים האחרונים הוצמד הממיר לסעפת הפליטה, וזאת כדי שהוא יתחמם מהר יותר לאחר התנעת המנוע, מכיוון שממיר מתחיל לעשות את עבודתו רק כשהוא חם מאד.

בשנת 2015, כזכור, התפוצצה בעולם "פרשת דיזלגייט" ורוב הממשלות בעולם החמירו את התקנים ואת האכיפה של זיהום אוויר מכלי רכב. היות שכ-80% מן הפלדיום והרודיום שנכרים בעולם, בעיקר באפריקה, משמשים את תעשיית הרכב בכלל ובפרט בממירים קטליטיים – הגידול בביקוש גרם לזינוק במחירים שלהן. התוצאה: מחירה של אונקיה (כ-31 גרם) של פלדיום זינק מכ-500 דולרים בשנת 2015 עד לכמעט 3,000 דולר כיום. מחיר אונקיית רודיום, שעמד בשנת 2015 על 640 דולר, עולה כעת… כ-22,000 דולר, כלומר פי 12 ממחיר אונקיית זהב.
לא פלא, לכן, שגניבת ממירים ומכירתם לכנופיות שמתמחות בפירוק והתכת המתכות היקרות האלה זינק גם הוא, בכל רחבי העולם, ומכיוון שמשטרות וגופי אכיפה מתקשים להתמודד עם מי שיוצר את הביקוש – כלומר תעשיית ההתכה שאליה מגיעים הממירים הגנובים – מי שמשלם את מלוא המחיר הם בעלי הרכב.

במדינות מתוקנות, שבהן אזרחים מאמינים במשטרה וטורחים לדווח על גניבות, ובהן המשטרה מתנהלת באופן שקוף עם הציבור ומפרסמת סטטיסטיקות מסודרות – דווח בשנתיים האחרונות על זינוק של מאות אחוזים – לעיתים פי 8 ופי 10, בגניבות של ממירים קטליטיים. אין סיבה להניח שהמצב בישראל שונה.

ממיר קטליטי מותקן כיום כמעט בכל מכונית שמתגלגלת על כבישי הארץ, ובמכוניות יוקרה רבות מותקנים לרוב שני ממירים. גנבים שסיגלו לעצמם את "ההתמחות" של גניבת ממירים לא צריכים להתמודד עם מערכות הגנה מתוחכמות ברכב או עם שירותי האיתור השונים, הם לא חשופים למרדפים מסמרי שיער אלא מצוידים בסך הכל במסורית ובשק, ובמקרה הנדיר שבו הם נתפסים הם צפויים לחמוק אל הגניבה הבאה שלהם כמעט ללא עונש.

אי אפשר לתקן, חייבים להחליף

לממירים קטליטיים יש אורך חיים מרבי, ולמעט במקרה המצער של גניבה – בעל רכב יגלה שהממיר שלו סיים את חייו באחת משתי דרכים: במבחן הרישוי השנתי ("טסט"), או כאשר על לוח המכשירים שלו תידלק נורת אזהרה צהובה כללית שמתריעה מפני תקלה במערכת הפליטה והדלק. אורך החיים המוצהר של ממירים קטליטיים נע סביב ה-160,000 קילומטרים, אם כי בפועל ממירים רבים שורדים הרבה יותר מכך, לפעמים גם כפול ואף יותר.

מה שמקצר מאד את אורך החיים של ממיר (אם גנב ממירים לא קיצר אותו עוד קודם לכן) הן תקלות שונות במערכת הדלק וההצתה של המנוע אשר סותמות את הממיר עם פיח ומשקעים של בעירה לא מלאה. שני המצבים – גם תקלות במערכת הדלק וגם סתימת הממיר – גורמים גם לזינוק בתצרוכת הדלק של המכונית, וזאת אחת הדרכים לגלות שיש בעיה.

מספר יצרני כימיקלים מציעים נוזלים שונים שאמורים "לנקות" או אף "לחדש" ממירים קטליטיים ולהציל אותם, אבל עד היום טרם נתקלנו בנוזל כזה "עם קבלות", כלומר עם מחקר בלתי תלוי שמוכיח את היעילות שלו. סביר מאד שרוב החומרים האלה – שאותם יש למהול עם הדלק – מנקים משקעי פיח מן המנוע וממערכת הדלק, וזאת אמנם פעולה ברוכה בפני עצמה אבל היא לא צפויה להציל ממיר בסוף דרכו או להקנות לו חיי נצח.

ככל הידוע לנו – אין דרך להעריך את האיכות של ממירים תחליפיים, שחלקם אמנם מיוצרים על-ידי אותם יצרנים שמייצרים עבור יצרניות הרכב, אבל אחרים יכולים להיות מאיכות ירודה מאד, והיתרון העיקרי שלהם – כמו של כל חלק תחליפי, הוא מחיר נמוך משמעותית ממחירי הממירים המקוריים.

ישנם לא מעט בעלי מקצוע שמתיימרים לשפץ ממירים שסיימו את חייהם באמצעות "קיטים" של חלקים ייעודיים, וגם כאן מדובר בתחום די פרוץ שאין לו סטנדרטים שאפשר לאכוף. מחיר שיפוץ לא מאד שונה, לקרוב, מעלות ההתקנה של ממיר חלופי חדש, ויש גם את עניין האחריות: כמו לגבי רוב חלקי הרכב, ממירים מקוריים מקבלים אחריות של חצי שנה לכל היותר, ועל חלק מן הממירים התחליפיים אין אחריות בכלל (בשני המקרים, תקלות חוזרות צפויות לצוץ רק כעבור כשנה).

איך שומרים על האוצר?

שמירה על הממירים הקטליטיים נחלקת לשניים: מניעת גניבה והארכת חיים. הדרך היעילה ביותר למנוע גניבה של ממיר היא להקשות על החיים של הגנבים ולשכנע אותם לדלג למכונית הבאה שבדרכם. קל לעשות את זה אם יש לכם חבר מסגר שיכול לרתך מספר פסי פלדה מעל לממיר באופן שיקשה את הניסור שלו. חשוב להיעזר במי שיודע מה שהוא עושה כדי למנוע פגיעה בחלקים רגישים ברכב, ולזכור שמדובר בתחום אפור: תקנות התעבורה הדרקוניות של מדינת ישראל אוסרות על ביצוע עבודות ברכב על כל מי שלא מחזיק בתעודת מקצוע מתאימה.

כדי לשמור על פעולתו התקינה של הממיר ולהאריך את חייו חשוב לוודא שסלילי ההצתה של המנוע, ומערכת ההזרקה והדלק, תקינים. בכל מקרה שבו מרגישים שהמכונית קצת "מקרטעת", ובוודאי כאשר נדלקת נורת התרעה על לוח המכשירים, צריך להיכנס למוסך ולטפל בתקלה לפני שתגרום לנזקים עקיפים. כמעט כל מוסך מצויד כיום במיכשור דיאגנוסטיקה שבאמצעותו אפשר לקרוא תקלות שאותרו על-ידי מערכת הדיאגנוסטיקה של המכונית (OBD), ובחלק מן המוסעים יש גם מכשירים למדידת רמת הפליטות ("ארבעה גזים") – וזאת בדיקה שכדאי לבצע ברגע שבו מורגשת תצרוכת דלק חריגה. סימן אזהרה נוסף לבעיה בממיר הוא ריח חריג של "ביצים סרוחות" או של גזים שרופים מן הרכב. חלקים פנימיים בממירים קטליטיים עלולים גם להישבר, פשוטו כמשמעו, למשל בגלל חבלה או בלאי, או בגלל סתימה והתחממות-יתר. במקרה כזה תתקבל תחושה של "אוטו לא סוחב", ואז צריך לשקול שיפוץ או החלפה של הממיר.

במשטרת ישראל קוראים לכל מי שממכוניתו נגנב ממיר קטליטי להתלונן, וגם שם מודים שמדובר ב"מכת מדינה שגורמת לנזקים של מיליוני שקלים לציבור", אולם לטענתם נתפסו בשנה האחרונה מאות גנבים "על חם", מה שהביא – לטענתם – לצמצום מסוים של התופעה.

במדינות אחרות בעולם מקדמים כיום חקיקה שדורשת מכל מי שעוסק בסחר או טיפול בממירים קטליטיים להחזיק ברישיונות מתאימים, וכן לסמן באופן ברור את מספר השילדה של כל מכונית על הממיר הקטליטי שלה. במקביל נעשים שם צעדים להחמרת הענישה כלפי מי שנתפס כשהוא מחזיק בממירים גנובים או מתיך כאלה.

The post הגנבים חוגגים והממיר הקטליטי שלכם בסכנה appeared first on TheCar.