אלה חלק מן הנתונים שהוצגו ביום חמישי האחרון בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות חבר הכנסת דוד ביטן (ליכוד) בדיון שני בנושא "העלאת תעריפי ביטוח הרכב".

כרגיל בדיונים מסוג זה כמעט כל הדוברים דיברו על הסימפטומים במקום לדון במחלה עצמה, ובעיקר בדרכי המניעה שבהן צריך לנקוט, ואחת הסיבות המרכזיות לזינוק בגניבות הרכב הלכה לאיבוד בין העדויות והנתונים שהוצגו בפני הוועדה.

גניבות רכב הן לא תופעה חדשה, אבל לאורך השנים נרשמה הצלחה במאבק בהן בכל פעם שבה בוצעו פעולות ממוקדות, למשל עם הקמת יחידת אתג"ר במשטרת ישראל.

בדיון בוועדת הכלכלה שאל היו"ר ביטן מה עושה המשטרה כדי להיאבק בגניבות הרכב. נציגת המשטרה, סנ"צ מאיה גולדשלג, השיבה שהעלייה בגניבות החלה אחרי 2020 ואמרה שליחידת אתג"ר (איתור ותפיסת גנבי רכב) "יש משימות נוספות כמו טיפול בנשק הבלתי חוקי". ח"כ דוד ביטן אמנם השיב לה שמשטרת ישראל קיבלה תקציב של 9 מיליארד שקלים, אבל הוא הצליח לפספס את הנקודה היותר חשובה.

אתג"ר היא אחת משש יחידות עילית של המשטרה שכלולות ב'להב 433' לצד היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובין-לאומית (יאחב"ל), היחידה הארצית לאכיפה כלכלית (יאל"כ), היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), יחידה 33 ("הגדעונים") ויחידת הסייבר. לאנשי אתג"ר יש ידע ומתודולוגיה רלבנטיים למאבק בגנבי הרכב, וגם את כל הכלים לשדרג את המאבק הזה אם השר לביטחון לאומי ומפכ"ל המשטרה יורו להם להילחם.

בפועל – בשנת 2019 הוסבה הפעילות של היחידה שהוקמה למאבק בגנבי רכב לעיסוק ב"שיטור קורונה" ומרדף אחרי עברייני מסכה, וכן להפיכתה ל"גורם מתכלל בתחום פשיעת האמל"ח במגזר הערבי ובסוחרי נשק לא חוקי". התוצאות בהתאם: מאז שנת 2000 ועד לשנת 2019 נרשמה מגמה עקבית של ירידה בגניבות רכב שהגיעו לשפל שלהן בשיא תקופת הסגרים של הקורונה, אבל מרגע שאתג"ר החלה לעסוק בנושאים אחרים חל זינוק של עשרות אחוזים וחלקו עדיין לא מופיע בסטטיסטיקות הרשמיות.

גניבות רכב הן לא רק פשע כלכלי. רחוק מכך. כלי רכב גנובים משמשים לביצוע פעולות טרור ופעולות עברייניות, גנבי רכב במנוסה פוגעים לא אחת באזרחים תמימים ובאנשי כוחות הביטחון, והפעילות העבריינית של סחר בחלקי רכב גנובים מעצימה את ארגוני הפשיעה, את ה"תיקונים" הפיראטיים והמסוכנים בכלי רכב שעברו תאונות, הונאות של רוכשי רכב תמימים ואת ההון השחור. גניבות רכב מערערות את תחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה וכרוכות גם בפריצה לבתים וסיכון לחיי אדם.

יש תיאוריות קונספירציה לרוב לפיהן "למדינה כדאי שיהיו גניבות רכב כדי שיהיו יותר הכנסות ממיסים", אבל אלה קונספירציות מטעות שמבוססות על תחושה שגויה כאילו שה"מדינה" היא יצור תבוני שמבצע פעולות למעט מטרות. זאת טעות נפוצה. מי שאחראי לרמת התפקוד של "מדינה" בכל התחומים הם בני אדם עם שמות ופרצופים: פוליטיקאים שמכתיבים סדרי מעדיפויות באמצעות חקיקה והקצאת תקציבים, ופקידי מינהל ציבורי שמתפקדים יותר או פחות טוב למען הציבור.

ההחלטה להסב את הפעילות של אתג"ר היא החלטה פיקודית של פקידי המשטרה והמשרד לביטחון פנים (היום 'המשרד לביטחון לאומי'), מי שאחראים לה מבחינה ציבורית הם שרי "המשטרה" (גלעד ארדן, אמיר אוחנה, עמר בר-לב ואיתמר בן גביר). מי שאחראים להחלטה הזאת מבחינה פיקודית הם מוטי כהן, שבתקופתו ובתקופת השר ארדן היא התקבלה, וקובי שבתאי ששימר אותה תחת השרים האחרים.

אפשר לצמצם את גניבות הרכב כמעט לאפס

רוב כלי הרכב שנגנבים בישראל "נשחטים" כדי לספק חלקים לשוק השחור של סחר בחלקים גנובים, חלקם לצורך ביצוע פעילויות טרור ופעילויות עברייניות, וחלקם משמשים בשטחי הרשות הפלסטינית, ואף אחת מן התוצאות האלה לא רצויה מבחינת אזרחים שומרי חוק ובעלי רכב.

מדינת ישראל שולחת לוויינים לחלל ופיתחה את כיפת ברזל, והיא גם מרושתת במערכת מצלמות שמזהה את כל המכוניות שנעות בכל מקום בארץ באמצעות מערכת המעקב "עין הנץ" (שהותקנה באופן בעייתי מבחינה חוקית, אבל זה כבר עניין אחר). מבחינה גיאוגרפית מדובר בשטח זעום שנמצא תחת שליטה ובקרה מרבית, ויעד של צמצום גניבות הרכב לאפס הוא בר השגה וכמעט שלא דורש השקעה כספית.

שני דוחות שפרסם מבקר המדינה בשנים 2014 ו-2020 מדגימים את מחדלי הממשלות במאבק בגנבי הרכב (הראשון ממוקד בגניבות רכב והשני במאבק בפשיעה באמצעות אכיפה כלכלית וחילוט רכוש), ומפרטים בשפה ברורה את הפעולות שעשרות ועדות וצוותים מקצועיים הורו לבצע במהלך השנים אבל לא בוצעו. גם אמצעים למאבק בגנבי הרכב לא חסרים, מה שחסר זאת מנהיגות ונחישות.

על פעולה אחת, שצריך היה לבצע כבר לפני שנים רבות, נרמז במהלך הדיון בוועדת הכלכלה ביום חמישי האחרון. עינת סגל, נציגת אגף הרכב במשרד התחבורה, אמרה ש"המשרד פועל לשנות את הגדרת "אבדן גמור" כך שיתייחס רק באופן מקצועי להיבטים בטיחותיים". זה צעד חשוב בכיוון הנכון וצריך להסביר אותו.

שתיים מן ההגדרות המטופשות ביותר בהיסטוריה של משרד התחבורה הישראלי הן "אובדן גמור" (טוטאל לוס) ו"אובדן להלכה" שמתייחסות לנזק שנגרם לרכב בעת תאונה לא על בסיס טכני-מכאני אלא מתוך ראיה כלכלית בלבד. האבן הזאת הושלכה לבאר של משרד התחבורה על ידי טיפש אחד לפני עשרות שנים ומאז לא הופיעו שם מספיק חכמים כדי להוציא אותה.

משרד התחבורה לא צריך להתערב בשיקולים כלכליים אלא להתמקד באופן המקצועי שקובע את אופן התיקון של רכב אחרי תאונה, ובבדיקות שיש לבצע לאחר תיקון כדי להתיר את חזרתו לכביש, אם בכלל. התקלה שיצרו אנשי משרד התחבורה הולידה שוק אפור, בחסות חברות הביטוח, אשר מזין גניבות רכב לצורך תיקון מכוניות שהדרך הכלכלית היחידה לתקן אותן היא עם חלקי רכב גנובים.

ביטול הקשר בין "אובדן גמור" לערך התיקון והיצמדות לקריטריונים מקצועיים-טכניים הוא צעד ראשון ובמקביל לו יש לאמץ שיטה פשוטה שלא תאפשר תיקון רכב עם חלקים גנובים. המשרד צריך לפרסם מרכז לפיתוח אפליקציית מעקב פשוטה שתנהל את תהליכי התיקון של כל התאונות בישראל ותתבסס על תעודות ההסמכה שמנפיק משרד התחבורה למקצועות הרכב השונים.

כל גורר שמעלה רכב לאחר תאונה על הגרר שלו יחויב להזין לאפליקציה את מספר הרישוי וזה יקפיא באופן זמני את הרישוי של אותו רכב. בעל מוסך שמקבל רכב לתיקון יזין גם הוא את מספר הרישוי (ואם הרכב יגיע אליו בדרך אחרת הוא יהיה הראשון שיקפיא את רישוי הרכב), וכל בעל תעודת הסמכה אחר שיטפל באותו רכב (שמאי, קצין בטיחות בתעבורה, בעלי תפקידים בחברת ביטוח או בצי רכב) יזין לאפליקציה את פרטי תעודת ההסמכה שלו.
כל בעל תעודת הסמכה שיטפל ברכב מבלי שפרטיו יוזנו לאפליקציה מסתכן בהתליית תעודת ההסמכה שלו או – במקרה של עבירות חוזרות – אובדן שלה.

בסוף תהליך התיקון יהיה בעל תעודת הסמכה ספציפי אחראי ל"הפשרת" רישיון הרכב באמצעות האפליקציה, ועליו תוטל האחריות המקצועית והפלילית גם לטיב התיקון וגם להוכחת מקור החלקים. אם יתגלה שבוצע תיקון לא מקצועי, או שנעשה שימוש בחלקים גנובים – מי שיישא באחריות הוא מי ש"הפשיר" את המכונית.

במסגרת ה"הפשרה" יידרש "המפשיר" לדווח באפליקציה אם תוקן נזק בעל משמעות בטיחותית, מי תיקן את הרכב, מה מקור החלקים שבהם נעשה שימוש לצורך התיקון, וכיצד נבדקה איכות התיקון. ככל שלנזק יש משמעות בטיחותית, או כזאת שצריכה להפחית את ערך המכונית, תתווסף הערה קבועה לרישיון הרכב כדי שכל מי שירצה לקנות אותו בעתיד יידע שהיא עברה תאונה קשה.

הסבתה בחזרה של יחידת אתג"ר למאבק בגנבי רכב, ופעולה נחרצת של משרד התחבורה למען הבטיחות ומניעת שימוש בחלקים גנובים יכולים לצמצם יותר מ-90% מגניבות הרכב בישראל.

The post גניבות הרכב זינקו תוך שנה וחצי ב-51.6%. ביטוח הרכב מתייקר ב-40%. הממשלה יכולה לצמצם את הגניבות כמעט לאפס appeared first on TheCar.

היום (ה') פרסמו משטרת ישראל ורשות המיסים הודעה משמחת מאד מבחינת בעלי הרכב בישראל, מפני שהיא מוכיחה ש"כאשר רוצים – יכולים": אפשר לצמצם מאד את גניבות הרכב ואת הגניבות מרכב – אך זאת רק בתנאי שגודעים את שורש הבעיה ולא מסתפקים בכיסוח עשבים.

אתמול (ד'), כך מספרים לנו אנשי המשטרה ורשות המיסים, פעל צוות משותף שלהם בעיר טירה ב"בית עסק" שעסק להערכתם ב"פירוק, עיבוד וייצוא של ממירים קטליטיים גנובים". מהות ה"עבודה" של בית העסק הזה הייתה, לפי החשד, רכישת ממירים קטליטיים גנובים מגנבי רכב, פירוק שלהם לגורמים, מיצוי המתכות היקרות מתוכם, ויצוא שלהן לחו"ל. בעלי ה"עסק", תושבי טירה בשנות ה-30 לחייהם, עוכבו לחקירה, ובמידה שהם יורשעו יש לקוות שיקבלו עונשים מתאימים לנזקים האדירים שגרמו לבעלי הרכב.

כמובן שמה שמעניין בסיפור הזה הוא לא ההצלחה המרשימה של משטרת ישראל – כי אין כזאת – אלא הדרך שבה התגלגלה הפרשה עד למעצר, וגם הסיבה שבגינה נעצרו מפרקי הממירים והאישומים שבהם הם מואשמים. רמז: משטרת ישראל לא עקבה אחר פעילות פירוק הממירים וכלל לא ניסתה לבחון כיצד התגלגלו מאות ממירים קטליטיים מפורקים אל "עסק" שפעל לאור יום וללא מפריע בחוצות עיר בישראל.

מסתבר שהחשד כנגד החשודים התעורר במשרדי המע"מ האזורי בנתניה ואצל יחידת חקירות מכס ומע"מ בחיפה כאשר הסתבר שבעלי העסק עשו שימוש ב"חשבוניות מעוררות חשד" וקיבלו באמצעותן החזרי מע"מ בהיקף של מיליוני שקלים. החשד נבע מכך ש"החשבוניות הציגו עסקאות ליבוא של מתכות יקרות בסכומי קניה נמוכים משמעותית מהסכומים שהופיעו בחשבוניות הייצוא של אותו עסק".
במילים אחרות, החשודים נעצרו לא בגלל שבעסק שלהם מונחים לאור יום ארגזים שבתוכם נמצאים מאות ממירים קטליטיים מפורקים, אלא מפני שהתכשיטים האלה לא הסתפקו בשותפות בגניבה אלא גם רימו את שלטונות המס עם חשבוניות מזויפות. אגב, כדי להבין באילו סדרי גודל מדובר – החשודים עוכבו (אך לאחר מכן שוחררו בתנאים מגבילים) והוקפאו החזרי מע"מ שהם דרשו בהיקף של 3.7 מיליון שקלים (מה שמייצג לכאורה מחזור של כ-32 מיליון שקלים).

אז ראשית לכל כל הכבוד לאנשי מע"מ נתניה ולחוקרי חקירות מכס ומע"מ חיפה על הערנות שגילו, והלוואי שהם יהיו ערניים כלפי כל העוסקים בפשיעה, ובפרט כלפי כל מי שמייצא לחו"ל מתכות נדירות ויקרות כמו רודיום, פלדיום ופלטינה שנמצאות בתוך ממירים קטליטיים. תודה גם לשוטרי היחידה המרכזית מחוז חוף, לשוטרי יס"מ ולשוטרי תחנת טירה אשר ביצעו את המעצר וסיפקו לנו את התמונות.

שנית, תמיד ראוי לזכור ולהזכיר ש"במקום לרדוף אחרי יתושים עדיף לייבש את הביצה": גנבי הממירים הקטליטיים הם החולייה האחרונה, ודווקא החלשה ביותר, בתעשייה שמגלגלת מאות מיליוני שקלים, אולי אף יותר, וגורמת נזק עצום לבעלי הרכב. העניין הוא שאם לא יהיה מי שיקנה מהגנבים את "הסחורה" הם ייאלצו להחליף עיסוק.

תמיד ראוי גם להזכיר שבשלהי שנות ה-20 של המאה הקודמת, בתקופה שזכתה בארה"ב לכינוי "תקופת היובש", שלט בעולם התחתון של שיקגו בחורצ'יק שנודע בשם 'אל קפונה'. האיש, שנחשד במהלך השנים בחיסולים של גנגסטרים יריבים, וזכה בחסות של משטרה מושחתת, סיים את הקריירה שלו לאחר שהורשע ונידון ל-11 שנות מאסר בכלא. אל קפונה מעולם לא הואשם ברצח, גביית דמי חסות, סחיטה או סחר באלכוהול או סמים, אלא ישב בכלא בגלל עבירות מס, והכל בזכות כח משימה מיוחד של משרד האוצר הפדרלי האמריקני (עוד על הפרשה הזאת בסרט 'הבלתי משוחדים' בכיכובם של רוברט דה נירו, קווין קוסטנר, שון קונרי ואנדי גרסיה).

קצת עצוב לראות את התמונות שפרסמו היום אנשי רשות המיסים והמשטרה מפני שבתוך הארגזים וה"באלות" הענקיות האלה נמצאים המון זעם, תסכול, כעס וכסף של בעלי רכב שנפגעו מהזבלים שזחלו מתחת לכלי הרכב שלהם וגנבו מהם את הממירים. יחד עם זאת, בסופו של דבר מדובר בבשורות משמחות לסוף השבוע.

לקריאה נוספת:

גניבת ממירים קטליטיים: האם ממשלת ישראל תלמד מקנדה?

עקיצה בשתי דקות: הגנבים רוצים את הממיר הקטליטי שלך

הגנבים חוגגים והממיר הקטליטי שלכם בסכנה

The post גנבו לך את הממיר הקטליטי? יש מצב שהגנבים יאכלו אותה appeared first on TheCar.

אבל לפני שנגיע לגניבות רכב נאמר מילה אחת על הטכנולוגיה: יחידות ה-AirTags פועלות ו"משדרות" על רשת Find My הוולונטרית של אפל אשר נסמכת על כמיליארד מכשירי iPhone, iPad או iPod Touch שקיימים ברחבי העולם, ובתנאי שהמכשיר מריץ מערכת הפעלה 14.5 ואילך. בעל התגית צריך להיות גם הבעלים של אייפון 11 ומעלה שבו מותקן שבב U1. התגיות קולטות – לטענת אפל באופן אנונימי שלא ניתן לשימוש לרעה – אותות בלוטות' שמשודרים מן המכשירים השונים שהיא יצרה, וכדי לאתר את מיקומו המדויק של חפץ – בכל מקום בעולם שבו יש בסמיכות לחפץ מכשיר של אפל שמחובר לרשת ומשדר ב'בלוטות", צריך בעל התגית להפעיל את אפליקציית החיפוש באייפון שלו ולהשתמש ב"מעקב מדויק" כדי לקבל כיוון ומרחק מדויק אל ה-AirTag שלו.

לרבים מחברי כת מעריצי אפל יש נטייה ידועה לרוץ ולקנות כל גימיק חדש שנושא את סמל התפוח הנגוס, ולא מעט מהם חושבים שהצמדת "תגית אוויר" למכונית שלהם היא רעיון שימושי. מדיווחים רבים בשבועות האחרונים עולה שגם בין גנבי רכב יש לא מעט מעריצי אפל, ולכל הפחות כאלה שחושבים שהטכנולוגיה של החברה יכולה לשמש אותם לצרכים מקצועיים. הטענה היא שאלה משתמשים בתגיות כדי לסמן, ובעיקר לעקוב, אחרי כלי רכב שבכוונתם לגנוב ברגע המתאים.

הסיפורים מסתכמים כולם בתרחיש דומה שבו גנב רכב מבחין בדגם מתאים לו – בדרך כלל מכונית יוקרה – שחונה במקום ציבורי. הגנבים, כך נטען, מצמידים את התגית לרכב במקום סמוי והולכים לשתות קפה או ממשיכים בחייהם. הפעלת פונקציית האיתור בשלב מאוחר יותר מאפשרת להם אחת משתיים: להגיע לנקודה שבה המכונית פחות מוגנת או נראית לעין, או אל ביתו של בעל הרכב שבו אפשר לשדוד או לגנוב גם דברים אחרים.

בהודעה רשמית של משטרת מחוז יורק בקנדה נמסר לאחרונה שהתגלתה "שיטה חדשה המשמשת לגניבת כלי רכב יוקרתיים באזור יורק". לטענת המשטרה הקנדית, "מאז חודש ספטמבר 2021 חקרו שוטרים חמישה מקרים שבהם חשודים הניחו מכשירי מעקב קטנים על כלי רכב יוקרתיים כדי שיוכלו לאתר ולגנוב אותם מאוחר יותר… "תגי אוויר" מוצמדים למיקומים מוסלקים על רכבי היעד בשעה שאלה חונים במקומות ציבוריים כמו קניונים או חניונים. לאחר מכן גנבים עוקבים אחר כלי הרכב אל בית הקורבן ושם הם נגנבים מן החניה… גנבים בדרך כלל משתמשים בכלים כמו מברגים כדי להיכנס לכלי הרכב דרך דלת הנהג או דלת הנוסע, תוך הקפדה לא להפעיל אזעקות. ברגע שהגנב בפנים הוא משתמש במכשיר אלקטרוני אשר בדרך כלל משמש מכונאים במטרה לתכנת מחדש את הגדרות היצרן, ומכשיר זה מחובר אל שקע האבחון (OBD) שממוקם מתחת ללוח המחוונים כדי לתכנת את הרכב לקבל את המפתח שהגנבים הביאו איתם. ברגע שהמפתח החדש מתוכנת הרכב מונע והגנבים נוסעים איתו".

בהודעת המשטרה נכתב עוד ש"בשנה האחרונה נגנבו יותר מ-2,000 כלי רכב ברחבי האזור. היחידה לגניבת רכב/מטענים וקצינים אחרים פעילים ואגרסיביים במאמצים להילחם בנושא זה, כולל ייזום מספר פרויקטים גדולים שהובילו למעצרם של יותר מ-100 בני אדם שכנגדם הוגשו אישומים משמעותיים, ולאיתור כ-350 כלי רכב גנובים בשנה האחרונה. למרות הצלחה זאת גנבים מפתחים כל הזמן שיטות חדשות כדי להקל על הגניבות ומספר גניבות הרכב ממשיך לעלות". בהמשך ההודעה מפרטים השוטרים פעולות ואמצעים שונים שעשויים להקטין את הסיכון לגניבת רכב, כמו חניה – במידת האפשר – במוסך סגור, שימוש במנעול הגה, התקנת נעילה על שקע ה-OBD, התקנת מצלמות במעגל סגור, ושאר אמצעים שמוכיחים שגם בקנדה מתקשים כוחות החוק להיאבק בגנבי הרכב או בכוחות הכלכליים שמניעים אותם.

אז מה חדש?

לכאורה, גנבי רכב לא צריכים מכשירי מעקב כדי לאתר דגם מתאים להם, ובטח שהם לא זקוקים לעקוב אחרי מכונית כדי לדעת איפה נמצאים בתים שכדאי לשדוד. ובכל זאת, ייתכן שתגיות האוויר מוסיפות להם נדבך מודיעיני נוסף שיכול לשמש אותם, למשל זיהוי בין הנוהג ברכב לבין הרכב שלו, או איתור – במהלך היום – של מכונית אטרקטיבית מסוימת, ואת כל הזמן שבעולם כדי להתארגן על מערכת התנעה תואמת עבורה. כך הם יכולים להגיע למקום הגניבה כשהם מצוידים בכל מה שדרוש להם ולבצע פעולה מהירה יותר ופחות מסוכנת מבחינתם.

חשוב להדגיש שתגיות אוויר הם לא מכשירי האיתור הראשונים שקיימים בשוק ובוודאי לא היחידים, ויש כאלה שמותאמי גם למערכות אנדרואיד הנפוצות יותר והפחות יקרות. ובכל זאת – לאפל כמו לאפל יש יתרונות שמצדיקים כנראה את תוספת המחיר, אפילו כמו העובדה שקשה יותר לפרוץ לטלפון כזה לאחר שנתפס כדי לשתות ממנו ראיות. מדיווחים שונים שפורסמו בצפון אמריקה עולה גם שתגיות האוויר מספקות כנראה איתור מדויק יותר, ובכל מקרה אלה הרכיבים שנמצאו במספרים הגדולים יותר במכוניות שנגנבו לאחרונה או בגניבות שסוכלו.

אגב, לשיטה הזאת יש גם כשל מובנה משמעותי מבחינת הגנבים. אחד הפיצ'רים של אפל מספק התראות לבעלי אייפון במקרה שהם שוהים זמן רב מידי ליד תגית אוויר שלא קשורה אליהם, וזאת במטרה למנוע בדיוק את הבעיה הזאת: שימוש לרעה בתגיות לצורך מעקבים לא חוקיים. רשת פוקס 5 ניוז באטלנטה דיווחה לאחרונה שמהשטרה מצאה בחודש שעבר תגית כזאת כשהיא מוצמדת למכונית בעיר, וזאת לאחר שהבעלים הערני דיווח למשטרה שהוא מקבל מאפל התראות.

דיווח דומה פורסם בדטרויט לאחר שאדם שרכש דודג' צ'ארג'ר חדשה ביקר במרכז קניות יומיים לאחר שקנה אותה ואז נסע לבית של חבר. בשלב זה הוא קיבל הודעה באייפון שלו לפיה הוא נמצא במעקב על ידי AirTag לא ידוע, ובחיפוש מתחת לרכב שלו הוא מצא את המכשיר. בשבועות האחרונים מתרבים דיווחים כאלה ומחלקות משטרה במדינות שונות בצפון אמריקה מקבלות עשרות שיחות מבעלי רכב שמקבלים הודעות דומות מאפל ולא מצליחים למצוא את מכשירי האיתור.

לו אנחנו חובבי קונספירציה יכולנו לשער שמדובר בתרגיל יחסי הציבור הגאוני ביותר של אפל בשנים האחרונות, ולו מפני שמי שמשתמש בטלפון אנדרואידי – כמו רוב בעלי הטלפונים בישראל – לא יכול לקבל הודעות כאלה ולא יכול לדעת שהוא במעקב. אגב, תחקיר שפורסם בוושינגטון פוסט מצא שמאד קל לעקוף את מערכות ההגנה של אפל, ובין השאר לבטל את ההתרעות המובנות במכשיר עצמו (התראת רטט והתראה קולית). כמו כן, בתחקיר נכתב שלרוב האמריקנים (כמו לרוב הישראלים) יש מכשירי אנדרואיד שלא מקבלים את התראות המעקב של אפל.

בתגובה לפרסומים הרבים הודיעה אפל לאחרונה שהיא מפיצה גרסה מעודכנת לבעלי טלפונים עם תקן NFC וזו מאפשרת להם להקיש על AirTag לא רצוי ולקבל הנחיות כיצד להשבית אותו. בנוסף, אפל צמצמה את משך זמן ההשהיה בין רגע ההפרדה של התגית מבעליה לבין הרגע שבו היא מתחילה לצפצף, אשר עמד במקור על שלושה ימים, לרמה של בין 8 ל-24 שעות. עדכון נוסף, שעשוי לצמצם את הבעיה שנוצרה לבעלי אנדרואיד, הופץ מוקדם יותר החודש כאשר אפל השיקה אפליקציה בשם "Tracker Detect" שהועלתה אל חנות האפליקציות של גוגל. כעת יכולים גם משתמשי אנדרואיד לגלות תגיות אוויר שנמצאות סביבם ב"מצב אבוד" ועלולות להיות בשימוש למטרות מעקב זדוניות. הבעיה: רוב בעלי האנדרואיד, למשל מי שלא קראו את הכתבה הזאת, לא מודעים לקיומה.

The post אפל AirTag הוא החבר החדש של גנבי הרכב appeared first on TheCar.