"וַיִּקְחוּ אֶת־גּוּפַת יֵשׁוּעַ וַיְחַתְּלוּהָ בְתַכְרִיכִין עִם־הַבְּשָׂמִים כְּמִנְהַג הַיְּהוּדִים לִקְבֹר אֶת־מֵתֵיהֶם׃ וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִצְלַב הָיָה גָן וּבַגָּן קֶבֶר חָדָשׁ אֲשֶׁר לֹא־הֻנַּח בּוֹ מֵת עַד־הֵנָּה׃ שָׁם שָׂמוּ אֶת־יֵשׁוּעַ כִּי־עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה לַיְּהוּדִים וְהַקֶּבֶר קָרוֹב".

כך מתואר, בברית החדשה, מקום קבורת ישו לאחר שהורד על ידי תלמידיו מן הצלב. אלא שמי שמרפרף הלאה באותו מקור, מבין שמיקום הקבורה לא ממש משנה: ממילא, ביום ראשון שלאחר מכן נעלמה גופתו של משיח הנוצרים ממקום קבורתה, ועקבותיה לא נודעו.

רוב הנוצרים בעולם מאמינים שישו קבור במקום שעליו ניצבת כיום כנסיית הקבר בירושלים, ומדובר – אם תרשו לנו – באחד המקומות המטורללים ביותר בעולם מבחינת פוליטיקות פנימיות של כתות נוצריות שונות, וטקסים שהשתרשו שם בגללן במהלך הדורות. זאת גם ככל הנראה הסיבה שבגללה ביקשו אנשי אחד מן הזרמים המאוחרים בנצרות הפרוטסטנטית לנכס לעצמם נדל"ן "ישועי" במקום אחר, מרוחק מן ההמולה ומיוחד להם. ואיזה מקום מתאים יותר לצורך זה מאשר שטח פתוח שמעליו משקיף סלע ענק דמוי גולגולת?

בתקופת ישו אסור היה לקבור מתים בתוך שטח העיר ירושלים הקדושה, ולכן די ברור שהוא נקבר – כך גם לפי המסורת – מחוץ לחומה השנייה של העיר. אלא שמיקומה של כנסיית הקבר לא מתאים לתיאור של גבעה – שעליה נצלב ישו, או של גן, שבו הוא נקבר. לעומת זאת, בשנת 1883, בעת ביקור נופש של הגנרל הבריטי סר צ'ארלס גורדון בירושלים, הוא שם לב שמה שמאד יכול להתאים לתיאור כזה הוא שטח מישורי פתוח שנמצא ממש מול שער שכם. השטח נמצא למרגלות גבעה שמכונה "גבעת גולגלתא", ולא בכדי. גבעה זאת קיבלה את שמה בגלל קיר המצוק שבאחד ממדרונותיה, אשר לא מותיר יותר מידי מקום לדמיון. הצללים שעליו נראים ממש כמו גולגולת ענקית, עם שתי מערות אפלוליות שנראות כמו חללי עיניים ומתחתיהן פעור חלל אפלולי נוסף שנראה כמו האף החסר. מתחת לכל זה מתעקל מה שנראה כמו חלל פה שזועק בזעקה אילמת.

מעניין לציין שמספר שנים לפני שסר גורדון החליט שהמקום מתאים לצרכי הקהילה שאליה הוא השתייך בוצעה במקום חפירה ארכיאולוגית שחשפה מספר קברים שתוארכו בטעות לתקופת בית שני, תקופתו של ישו. לימים הסתבר אמנם שהקברים קדומים יותר וצריכים להיות מתוארכים לימי בית ראשון, אבל אז כבר היה מאוחר מכדי להרוס סיפור טוב. הקהילה הפרוטסטנטית התגייסה, רכשה את השטח בשנת 1894, והקימה עליו גן פורח, אשר נקרא עד ימינו גן הַקֶבֶר, למרות שתרגום נכון יותר של שמו מאנגלית צריך היה להיות "קבר הגן" (Garden Tomb).

מאז ועד ימינו התפתחה העיר ירושלים גם סביב האזור הזה, ולאו דווקא לחיוב. המקום, בחלקה המזרחי של ירושלים, הומה באוטובוסים מעשנים ובצעקות של רוכלים, וגם באינספור תיירים ומבקרים. ובכל זאת, סביב המקום שמקודש לחלק מן הפרוטסטנטים נשזר גן קסום ומוקף חומה בלב המאפליה, ונדמה כאילו שהמולת הרחוב מתנפצת אליה ונותרת בחוץ. בפנים, מעבר לחומות, מטופחים שבילים מסדורים וצמחייה נהדרת, וכל אלה עטופים בשקט מהדהד. עצי אורן ירושלים עתיקים, עבי גזע, מגרדים את השמיים ומעניקים את צילם, מרגיעים את האווירה גם בשיא החום. בפינות הגן ניצבים ספסלים שמזמינים את המבקרים לשבת, אולי להתעמק בספר טוב או להרהר בכתבי קודש, או סתם לשבת לנוח בשקט שבתוך ההמולה. התחושה, מכל מקום, היא של ישיבה נעימה בגן פתוח, כפי שהיה, בעיני הפרוטסטנטים בתקופת ישו.

למען האמת, ושוב – חבל אמנם להרוס סיפור טוב עם אמת – בתקופה הצלבנית ניצב כאן מבנה מרובע אשר שימש כאורוות לחמורים של מסדר ההוספיטאלרים, ובחזיתו קמרון ארוך. בחזית הקבר חצובה תעלה, אשר אמנם מוצגת לרוב למבקרים כתעלה שבה נעה אבן הגולל של הקבר, אך בפועל זאת הייתה בכלל מערכת של אבוסים להאכלת החמורים.

לנו, המבקרים במקום, פחות חשוב אם הוא קדוש או לא, הרי כל ירושלים קדושה, וארץ ישראל קדושה, והעולם קדוש, אז אנחנו פשוט נהנה  מכניסה חינמית לגן, וכאשר נפסע פנימה אולי גם נאסוף חוברת (לבחירה במגוון שפות) אשר מתארת את הגן עצמו ומציעה מסלול טיול אשר מתחיל במרפסת גדולה שצופה אל גבעת ה'גולגלתא'. מיד עם כניסתנו נפנה שמאלה ונמשיך לפסוע על שבילי הגן המוצלים, בין צמחייה פורחת, אל בור מים עתיק שהיה בשעתו אחד הגדולים בעיר וניקז בתוכו כמיליון ליטר של מי גשמים (כניסה לבור בתאום מראש). השביל מוסיף להתעקל ולהתפתל בין צמחי הגן המטופחים, ומסלולו השבלולי מוליך אל פינות ישיבה נעימות ומרגיעות. משם נמשיך אל מעין חצר שחצובה בסלע, וממנה אפשר לראות את פתח מערת הקבורה שמיוחסת לישו. במערה עצמה ישנם שני חדרים שחצובות בהם מדרגת אבן ושני צלבים, ובפתחה אבן גולל.

כך מגיעים: גן הקבר נמצא מול שער שכם, בירושלים המזרחית. נכנסים לרחוב דרך שכם אשר מוליך צפונה, פונים ימינה, לסימטת 'קונרד שיק', אשר מוליכה אל הכניסה לגן הקבר.

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: אל גן הקבר בירושלים appeared first on TheCar.