כנגד חברת סמלת, יבואנית קבוצת פיאט-קרייזלר וסובארו לישראל, הוגשה לאחרונה תובענה ייצוגית מיוחדת במינה אשר מאשימה אותה, בין השאר, ברשלנות אשר עלולה לסכן חיי אדם. לדברי התובעים – בעלי ג'יפ גרנד צ'רוקי משנות הדגם 2011-2013 – סמלת גררה רגליים במשך יותר משנתיים ובמקום לבצע תיקון של תקלה סדרתית בטיחותית היא מטפלת "מתחת לרדאר" רק בבעלי הרכב שפנו אליה מיוזמתם. התוצאה, לדברי התובעים, היא שיותר משנתיים לאחר הכרזה של ג'יפ על קריאה לתיקון בארה"ב, ובין 7-9 שנים לאחר ייצור כלי הרכב התקולים, לפחות 75% מן הכלים שיובאו לישראל לא תוקנו והם נעים על כבישי הארץ "כפצצות מתקתקות".

מה שמיוחד ושונה בתביעה החדשה כנגד סמלת, להבדיל מתביעות ייצוגיות אחרות אשר הוגשו בשנים האחרונות בישראל בתחום הרכב – הוא שסמלת נתבעת לבדה, ולא יחד עם יצרנית הרכב שהיא מייצגת. במילים אחרות, הטענות לא מופנות כנגד קרייזלר (ג'יפ), אשר ככל הנראה ביצעה את המוטל עליה מבחינה חוקית ומצפונית, אלא נגד מי שמייצגת אותה בישראל והתרשלה – כך נטען – תוך שהיא מסכנת את לקוחותיה ואת שאר משתמשי הדרך בישראל. בין אם התובענה הייצוגית תתקבל ובין אם לא – מדובר בכתב אישום חמור נוסף כנגד האימפוטנטיות הזועקת לשמים של משרד התחבורה ושל ממשלת ישראל בכל הקשור לטיפול בתקלות סדרתיות בכלי רכב בישראל, וכנגד האדישות של משרד התחבורה לחיי אדם.

להחליף את משאבת הדלק

התובענה מתמקדת ב"מחדלים מתמשכים" של חברת סמלת "בטיפול בתקלת בטיחות סדרתית… של כשל במשאבת הדלק אשר עלול לגרום לכיבוי פתאומי של המנוע באמצע נסיעה, וכתוצאה מכך להתרחשות תאונת דרכים". לדברי התובעים, "סמלת נוקטת בפרקטיקת "ריקול שקט" שבמסגרתה היא מתקנת את התקלה רק בעקבות פנייה של בעל רכב". התוצאה, כך כאמור נטען, היא שעל כבישי ישראל נעים "מאות ג'יפים עם תקלת בטיחות שעלולה לגרום להתרחשות תאונת דרכים".

שתי התובעות שבשמן הוגשה התובענה רכשו כל אחת ג'יפ גרנד צ'רוקי משומש מלקוחות פרטיים קודמים: האחד עלה על הכביש באוגוסט 2012 והאחר בחודש מרץ 2013. כבר בחודש נובמבר 2019 פרסמה חברת ג'יפ בארה"ב קריאה לתיקון של כשל בטיחותי סדרתי, ומספרי השלדה של שני כלי הרכב האלה כלולים בה. ג'יפ אמורה הייתה לדווח על הכשל לנציגה שלה בישראל, חברת סמלת, וזו אמורה הייתה להעביר את פרטי הכשל והתיקון המוצע אל אגף הרכב של משרד התחבורה.

הנוהל, במקרים אלה, הוא שנציגת היצרנית אמורה להעביר לאגף הרכב את מספרי השילדה של הכלים שחייבים להיות מתוקנים, ומשרד התחבורה, במימון היבואנית, שולח לבעלי הרכב הודעה שמחייבת אותם להגיע למוסך לביצוע התיקון. ההודעות נשלחות בהתאם לכתובת המעודכנת של בעלי הרכב במאגר הרישוי של משרד התחבורה. ברגע שקובץ הרישוי מעודכן, והודעה נשלחת לבעלי הרכב, אי אפשר לעבור מבחן רישוי שנתי לרכב ללא אישור של היבואנית שהרכב תוקן על-ידה.

במבחן התוצאה, שתי התובעות הייצוגיות ביצעו מבחני רישוי לכלי הרכב שלהן – האחת בחודש אוגוסט 2021 והאחרת בחודש מרץ 2021, ולאף אחת מהן לא נמסר על צורך לבצע תיקון. תהליך המבחן השנתי של כלי הרכב שלהן לא נחסם על-ידי משרד התחבורה.

אגב, תיאור התקלה, כפי שהוא מופיע באתר של מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני, הוא זה: "תקלה בממסר משאבת הדלק עלולה לגרום למצב של עצירת הרכב אם המנוע מונע או למצב של מניעת התנעה אם המנוע לא פועל… הסיכון הבטיחותי: עצירת רכב בזמן נסיעה עלולה לגרום לתאונת דרכים ללא התראה מוקדמת". לדברי התובעים, סמלת פרסמה את דבר הקריאה לתיקון באתר האינטרנט שלה, אבל לא פעלה כנדרש לפי החוק והתקנות כדי לגרום לביצוע התיקון, כלומר שמדובר ברשלנות בביצוע קריאה לתיקון של תקלה בטיחותית סדרתית אשר ידועה לסמלת מזה יותר משנתיים.

במהלך תקופה זאת, וככל הנראה גם קודם לכן, סבלו מספר בעלי ג'יפ גרנד צ'רוקי בישראל מבעיות של הדממת מנוע או חוסר הצלחה להתניע, וחלקם אף שטחו את תלאותיהם ברשתות החברתיות. מדיווחים אלה, שאין לנו דרך לאמת או להפריך, עולה תמונה לפיה חלק מבעלי הרכב (ודאי מי שמטפל במוסכים מורשי משרד התחבורה שאינם כלולים ברשת מוסכי היבואנית) נדרשו להחליף על חשבונם חלקים שונים. כך הוטלה עליהם, למעשה, עלות גבוהה של טיפול בתקלה שהיצרנית לקחה עליה אחריות מלאה.

למשל, באתר של ג'יפ בארה"ב נכתב במפורש שהיצרנית תשיב כספים לכל הלקוחות שנאלצו לתקן בעצמם את הכשל לפני שהוכרזה הקריאה לתיקון. בעמוד השאלות ותשובות נכתב כך בתשובה לשאלה "מה אם כבר שילמתי כדי לבצע את התיקון הזה?": "אם כבר חווית את המצב הספציפי הזה ושילמת כדי לתקן אותו, תוכל לבקר באתר… כדי להגיש בקשת החזר באופן מקוון. לאחר שנקבל ונאמת את המסמכים הנדרשים, ההחזר יישלח אליך תוך 60 ימים. אם ביצעת תיקונים קודמים ו/או כבר קיבלת החזר, ייתכן שעדיין תצטרך לבצע את תיקון התקלה הסדרתית. אנחנו מתנצלים על אי הנוחות אך דואגים מכל הלב לבטיחות שלך"

בישראל, כמו בישראל, נראה שדאגה לבטיחות או לנוחות של בעלי ג'יפ לא עמדה בראש סדר העדיפויות של אף אחד – לא של היצרנית, לא של היבואנית, ובוודאי לא של משרד התחבורה. מי שנתקל בתקלה ונאלץ לתקן אותה על חשבונו "אכל אותה", ובמקרים שונים – כך עולה מן הטענות של לקוחות ברשתות החברתיות – אף הוחלפו מכלולים שבכלל לא קשורים לתקלה וכנראה לא היה צורך להחליף. לעומת אלה, מי שנמצאו בסוד העניינים או פנו ביוזמתם למוסכי הרשת כן טופלו על חשבון היבואנית והיצרנית. כך, למשל, בחודש ינואר השנה פנה בעלה של אחת התובעות אל מוסך מורשה של סמלת בקרית גת, ובעקבות פנייתו הוזמן לביצוע תיקון על חשבון היצרנית. התובעת האחרת, כך נטען, לא קיבלה עד היום אף פניה מסמלת לביצוע התיקון.

התובעים טוענים שעל פי הידוע להם נכון לסוף חודש ינואר השנה לא תוקנו כ-75% מכלי הרכב שרשומים בקובץ הרישוי של משרד התחבורה, ולדעתם זה מוכיח שסמלת "נוקטת למעשה בפרקטיקה פסולה של "ריקול שקט", כלומר מתקנת רק את כלי הרכב של בעלים "יודעי דבר" אשר פונים אליה מיוזמתם או מטופלים באופן שוטף במוסכיה, תוך הפרת חובותיה עפ"י הדין… כתוצאה מפרקטיקה פסולה זו נגרמו במהלך השנתיים האחרונות, ואף נגרמים כיום, נזקים שונים לבעלי הרכבים אשר לא תוקנו. נזקים אלו באים לידי ביטוי, בין היתר, בסיכון מוגבר לתאונות דרכים שיתכן שאף התרחשו בפועל, בתקלות שמשביתות את הרכב באופן פתאומי, וכן בהוצאות הכספיות הנדרשות לשם תיקונו על חשבון בעל הרכב, וזאת מחוסר ידיעה על קיומו של הריקול הבטיחותי".

אגב, "חמש האגורות" שלנו לסוגיה הזאת הן שכלל לא ברור אם קובץ הרישוי מתייחס אך ורק לכלי רכב שיובאו ביבוא סדיר על-ידי חברת 'מכשירי תנועה', מי שהייתה עד לשנת 2016 הנציגה של קרייזלר וג'יפ בישראל, או גם לכלי רכב שיובאו בשעתו ביבוא מקביל ואישי. במקרה הראשון ייתכן שהיקף התופעה גדול הרבה יותר מזה שמתואר בתביעה, ובמקרה השני ייתכן שהכשל הוא כשל מערכתי שמצביע על בעיה גדולה מאד שנוגעת לכל תחום היבוא האישי והמקביל לישראל. כך או אחרת, כל הג'יפים מדגם גרנד צ'רוקי אשר יוצרו בין 2011 ל-2013 ונמכרו בישראל עם כשל מובנה, הם כלי רכב עם זיהוי חד-חד-ערכי שיצרנית הרכב לקחה עליהם אחריות, והטיפול בהם חייב להיות מבוצע בידי הנציגה הנוכחית שלה בארץ.

קשה לדעת ברגע זה מה מקור הכשל בטיפול בתקלה הסדרתית בישראל, אבל דבר אחד ברור: מי שאחראי על שלומם ובטיחותם של אזרחי ישראל על הכבישים הם ממשלת ישראל ומשרד התחבורה, והפרשה הזאת חושפת אימפוטנציה אדירה של אגף הרכב ושל משרד התחבורה. את אזרחי ישראל לא אמור לעניין אם האחראי לתיקון כשל בטיחותי הוא יבואן קודם, יבואן נוכחי, יבואן מקביל או יצרנית רכב – אותנו מעניין מבחן התוצאה, ובמבחן הזה ניכר כישלון מוחלט של מי שאחראי לביטחוננו.

בצע כסף או אדישות?

נוהלי הביצוע של קריאות לתיקון של כשלים סדרתיים ברורים היטב לכל השחקנים בשוק הרכב הישראלי, ובכלל זה גם לסמלת. נוהלים אלה השתנו בשנים האחרונות לנוכח חקיקת "חוק שירותי רכב" והתקנות שתוקנו כדי ליישם אותו, אבל גם לפי השיטה "הישנה" וגם לפי השיטה הנוכחית הם מבוססים על כך שיבואנית רכב מקבלת דיווח מהיצרנית, מעבירה אותו למשרד התחבורה, מיידעת את בעלי הרכב הנוגעים בדבר, ומתקנת את כלי הרכב בהתאם להנחיות היצרנית.

התובעים, במקרה זה, מאשימים את סמלת בשתי האשמות חמורות שהראשונה בהן היא "הפרת חובה חקוקה" כלומר עבירה על חוקי מדינת ישראל. ההאשמה הנוספת, החמורה יותר, היא רשלנות – ולמעשה אדישות לעובדה ש"כתוצאה מהפרות אלו נוסעים כיום בכבישי ישראל מאות כלי רכב עם תקלת בטיחות סדרתית אשר עלולה לגרום לתאונת דרכים, על כל המשתמע מכך מבחינת פגיעה בנפש, בגוף וברכוש".
התובעים, בין אם מתוך אמונה בטענה הזאת ובין אם לצרכים משפטיים, מאשימים את סמלת בכך שהיא פועלת כפי שפעלה לא בגלל "טעות תמימה אלא מתוך שיקולים כלכליים גרידא – חסכון בהוצאות הכרוכות בתיקון תקלה ברכבים ישנים יחסית אשר יורדים בהדרגה מהכביש – תוך התעלמות מהוראות החוק ומשיקולים של שמירה על בטיחות הציבור". במילים אחרות, לטענת התובעים סמלת נשכרה מצד אחד מכך שהיא לא תיאלץ לבצע את הקריאה לתיקון בכל כלי הרכב שאמורים להיות מתוקנים, ומצד שני מכך שהיא מבצעת תיקונים בתשלום למי שזכאים לקבל אותם בחינם.

צריך להדגיש ולומר שמבחינה מעשית הטענה הזאת לא לגמרי מדויקת. ייתכן שבשוליים סמלת יכולה להרוויח מכך שמוסכי רשת שלה יתקנו על חשבון הלקוחות תקלות שונות ו"ידחפו" להם חלקים או פעולות שלא קשורות לתקלה, וייתכן גם שהם יגבו מלקוחות כספים שלא היו אמורים להיגבות מהם. אבל לא נראה שיש כאן מודל עסקי שמישהו היה טורח לקחת סיכון אישי כדי ליישם אותו. היות שמדובר בתקלה סדרתית שהיצרנית לקחה עליה אחריות הרי שכל עלות שקשורה בתיקון שלה משולמת ליבואנית במלואה על-ידי היצרנית – וזה כולל גם את המחיר של משאבת הדלק, גם את עלות כוח האדם במוסך, ואפילו את מחירו של הבול על המכתב שנשלח ללקוח.

בשורה תחתונה, כל הבעלים, בהווה או בעבר, של ג'יפ גרנד צ'רוקי שיוצרו בין השנים 2011 ל-2013 (דור רביעי, WK2) ואשר כלולים בקריאה לתיקון, ואשר נאלצו לשלם מכיסם לתיקון תקלת משאבת הדלק או ניזוקו ממנה במישרין או בעקיפין – זכאים לפיצוי מיצרנית הרכב. האם אפשר לסמוך על סמלת, או על ג'יפ, או על משרד התחבורה שידאגו ללקוחות האלה ויגרמו לכך שהם יפוצו? במבחן התוצאה התשובה כמובן שלילית, ולכן כולנו צריכים לברך על עצם הגשת התביעה הייצוגית, ולהודות לעורכי הדין ניצן גדות ודורון רדעי אשר טרחו והגישו בשמם את התובענה.

מחברת סמלת נמסר בתגובה: ״התביעה טרם התקבלה במשרדי החברה. ככל שתתקבל, נלמד את פרטיה והיא תטופל כמקובל״.

אם אתם בעלים של ג'יפ גרנד צ'רוקי משנות הדגם 2011-2013 ונתקלתם בבעיה דומה כתבו אלינו אל: editor.thecar@gmail.com.

The post תביעה ייצוגית נגד יבואנית ג'יפ: מבצעת "ריקול שקט" appeared first on TheCar.

קרוסאוברים ורכבי פנאי מציפים את הכבישים ואת הרחובות מלוא כל הארץ כולה, למרות שכולנו מבינים את ה"בלוף". כאשר מקלפים את העיצוב המנופח ואת התדמית האופנתית/מגניבה/הרפתקנית שנצמדת מידי פעם לפרסומות של הכלים האלה – כל שנותרים איתו הוא עיצוב מנופח וחסר כיסוי. קצת כמו הבטחות של פוליטיקאים. הרי מזה יותר מעשור אין לרוב המתנפחים האלה הנעה כפולה, מרווח הגחון חסר המיגון שלהם מאפשר להם לכל היותר עבירות שטח של רכב ליסינג, וזה ממש בסדר אם אתם יושבים בתנוחת ישיבה גבוהה ומפנטזים על מסע במדבריות סהרה – למרות שבתכל'ס כולנו מבינים שהיתרון היחיד של מה שקניתם הוא נוחות הטענה של ילדים במושב האחורי.

בתוך הקדחת הזאת נותרו רק צדיקים בודדים, קומץ קטן והולך של יצרניות רכב שנאמנות לרעיון לפיו "רכב שטח" צריך להיות מסוגל גם לנסוע שם. בשטח. לא רק על מדרכות. אצל ג'יפ ואצל לנד רובר זה חלק בלתי נפרד מן ה-DNA. טויוטה, סוזוקי, ובמידה פחותה גם סובארו, רוכבות על ההצלחה, ויש גם את סאנגיונג… כן, יש גם את זה. 

כמובן שהמותג שזכאי לתבוע זכות ראשונים, לכל הפחות כרונולוגית, הוא ג'יפ, מפני שהרבה שנים לפני שהוא התגלגל להיות מותג בפני עצמו הוא נולד כרכב שטח קרבי, ובמקרה זה, כאשר אנחנו אומרים "קרבי" זה לא סופרלטיב. מאז ועד היום הקפידו כל מי שאחזו במותג הזה (והיו רבים כאלה) לנפק לכל הפחות שתיים שלוש גרסאות של רכבי שטח אמיתיים, גם כאשר במקביל להם הם פזלו לפעמים לכל מיני רעיונות פחות מוצלחים, אשר נשאו את שם המותג לשוא.

כמובן שבסופו של יום צריך להתפרנס, וזה שאתה צדיק או סתם אחד שנלחם על עקרונות לא עושה אותך עשיר. אז אם המגמה בעולם היא למכור מתנפחים – לא יעזור לך ללכת נגד הזרם ולבנות משהו יקר, מורכב, כבד, וכזה ש"נולד מוכן" עם יכולות שטח שאף אחד לא באמת צריך. אממממ…. כן…. אבל… הכל נכון – אלא אם אתה יכול למנף את החיסרון (משקל, מחיר, ויכולות שטח שאף אחד לא באמת צריך) ולהפוך אותו ליתרון. את זה תוכל לעשות, למשל, אם תמכור ללקוחות שלך חוויה מסוג אחר, ובעיקר חוויה שאין לה מתחרים. וזה בדיוק מה שעושים אנשי ג'יפ בעולם כאשר הם "מורידים" את הלקוחות שלהם לשטח ומאפשרים להם ליהנות ממה שהכלים שלהם יכולים לעשות, וכל המתנפחים לא יכולים.

קבלו בבקשה את סדרת אירועי Camp Jeep – אירוע שנתי שנערך בכל שנה במדינה אחרת, ואליו מוזמנים לקוחות המותג כדי לחוות את מה שהכלים שלהם, ורק שלהם, מסוגלים לעשות. קבלו בבקשה מסלולי טיול אתגריים, נהיגה טכנית על מסלולי עבירות שנבנו במיוחד עבור האירוע, וגם אווירה של "ג'יפאות אמיתית".

לאחר השלמת ההתאקלמות של ג'יפ תחת היבואנית החדשה, סמל"ת, ופתיחת אולמות תצוגה חדשים, ולאחר שמגוון הדגמים שנמכרים בישראל התרענן עם רנגלר ועם קומפאס החדשים, אליהם הצטרף לאחרונה צ'רוקי המחודש, הגיע שלב שבו המותג ג'יפ יכול לבסס את עצמו בשטח – בין אם בקרב לקוחות קיימים ובין אם אצל לקוחות פוטנציאלים. לכן היה זה טבעי לקיים אירוע Camp Jeep גם בישראל. הגרסה הישראלית של מחנה ג'יפ צנועה מן הגרסה העולמית – שבה משתתפים אלפי לקוחות ומאות רכבים, אבל הקונספט דומה. קבלו בבקשה את "מחנה ג'יפ עין זיוון 2019", ברמת הגולן הישראלית לעד.

מי שהגיע למחנה ג'יפ נרשם מראש לאירוע, והגיע עם כלי הרכב שלו, ולרשותו הוכנו מראש מספר מסלולי טיול ברמות קושי שונות, בהתאם ליכולת העבירות של הדגם שבו הוא נוהג. אנחנו הצטרפנו לנהיגה במסלולים היותר קשוחים, אלה שמתאימים לדגמי 'רנגלר' ו'גרנד צ'רוקי' (כל אחד בנפרד), והם כללו שבילים טכניים מסולעים עם שינויים טופוגרפיים, מדרגות בולטות, ואפילו כמה מעברי מים בנחלים, זכר לחורף המבורך שעבר עלינו.

אתגריים ככל שהם, לכל אורך הדרך ניכר היה שהמסלולים האלה רחוקים מלגרד את מגבלות העבירות של רנגלר רוביקון וגרנד צ'רוקי שבהם נהגנו. מצד שני, הנהיגה עליהם בהחלט המחישה את היכולות של דגמים שמסוגלים להביא אתכם בקלילות אל מקומות שנהגי המתנפחים המלוקקים יוכלו, במקרה הטוב, להגיע אליהם רק בהליכה. לקוחות ג'יפ, במיוחד בעלי גרנד צ'רוקי, טעמו גם טעמו טעימה מוחשית של מה שהכלים שלהם יכולים לעשות על אף כל ההדר והפינפון שלהם – אם רק יבחרו לרדת איתם מן האספלט הסלול.

אחרי הטיול יכול היה כל מי שלא שבע סלעים ועפר לבחון את כישורי הנהיגה הטכניים שלו על מסלול עבירות שנבנה בשטח המחנה. זה אמנם לא היה מסלול ארוך במיוחד אבל די היה בו כדי להמחיש את היכולת של הכלים, זוויות טיפוס, גישה ושפ"צ, ואת יעילות מערכת ההנעה ובקרות האחיזה. ממש לונה פארק קטן של תלוליות, הצלבות סרנים, ושלולית בוץ להתרעננות מחום של 37 מעלות בצל.

סביר להניח שעבור לקוחות שהגיעו עם רכביהם, במיוחד בדגמים המתונים יותר כמו קומפאס ורנגייד, רמת ההתלהבות הייתה גבוהה במיוחד, מפני שלא צריך להיות ליאור סושארד כדי להעריך שבחיי היום יום שלהם הם לא רגילים לחרוג משבילי קק"ל. המטרה של יצירת חוויה מעצימה, שמחזקת את הקשר עם "ערכי המותג", הושגה גם הושגה. בסופו של יום, אחרי שמפרגנים למפיקים על אירוע מושקע ומתוקתק,  השורה התחתונה והחשובה היא החוויה שאיתה נסעו המשתתפים לבתיהם, כאשר הכלים שלהם מכוסים בוץ ואבק. זה היה "טעם של עוד" שהזכיר לכולנו מה היעוד האמיתי והמקורי של "רכב שטח": היכולת לצאת אל המרחבים הפתוחים ולטייל בהם.

צילומים: תומר פדר

The post סלעים ונהנים: המחנה של ג'יפ ברמת הגולן appeared first on TheCar.

כוכב הקולנוע והטלביזיה אנטון ילצ'ין, אשר הופיע בעשרות סרטים ותוכניות טלביזיה ב-16 השנים האחרונות, ונודע לאחרונה בזכות השתתפותו בסדרת הטלביזיה המחודשת "מסע בין כוכבים" – הוא ככל הנראה ההרוג הראשון בפרשת "ידיות ההילוכים של ג'יפ".

ילצ'ין נמצא אתמול על-ידי שכניו בחצר ביתו בסטודיו סיטי, קליפורניה, כשהוא נעוץ בין ג'יפ הגרנד צ'רוקי שלו לבין תיבת דואר שבנויה מבטון. מאוחר יותר מת ילצ'ין מן הפציעה שנגרמה לו.

נסיבות התאונה עדיין נחקרות על-ידי המשטרה המקומית, אולם כבר עתה ברור שכלי הרכב עצמו כלול בקריאה לתיקון של כ-1.1 מיליון כלי רכב שהוזמנו לשדרוג ידית ההילוכים הבעייתית שלהם.

אותה ידית הילוכים מותקנת גם בכלי רכב דומים שנמכרו בישראל, אולם אצלנו טרם פורסמה קריאה לתיקון שלהם.

כפי שפרסמנו כאן בחודש פברואר השנה, מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני (NHTSA) השלים חקירה בקשר לעיצוב הפונקציונלי של ידית ההילוכים ובעקבותיה הכריח את פיאט-קרייזלר לבצע קריאה לתיקון שלה.
לפי ממצאי מינהל הבטיחות מדובר בידית הילוכים "מתחכמת" שעלולה – בסבירות רבה מידי – לגרום לנהגים שרגילים לבוררים קונבנציונליים של תיבות הילוכים אוטומטיות להשאיר אותה בטעות במצב "דרייב" או "רוורס", ולצאת מן הרכב כאשר המנוע פועל. זאת מכיוון שבשונה מבוררי הילוכים רגילים היא תמיד חוזרת למרכז – ולא משנה איזה הילוך נבחר.

ייתכן, למשל (והדברים נחקרים), שילצ'ין המנוח הותיר את בורר ההילוכים במצב רוורס ויצא לרגע מן הג'יפ שלו מבלי לשים לכך לב (ומבלי לכבות את המנוע), והג'יפ נסע לאחור ופגע בו. לרוע מזלו של ילצ'ין – ובשונה מעשרות נפגעים קודמים – הוא לא הוטח לקרקע או הועף הצידה אלא נמחץ בין הג'יפ לבין עצם קשיח, ולכן הפגיעה בו קטלנית.
כאמור, חוקרי משטרת לוס אנג'לס עדיין לא קובעים נחרצות שאלה היו נסיבות התאונה. דוברת מטעם המשטרה, ודובר של חברת ג'יפ, אמרו אתמול שמוקדם מידי להסיק מסקנות. הדבר הוודאי היחיד כרגע הוא שכלי הרכב עצמו נכלל בקריאה לתיקון שהכריזה פיאט-קרייזלר באפריל לכמעט 812,000 כלי רכב מדגמי גרנד צ'רוקי משנות הדגם 2014 – 2015.

בעקבות התאונה פרסם מינהל הבטיחות האמריקני הצהרה לפיה "זהו הרוג ראשון ואנחנו מודעים שהוא עשוי להיות קשור לפגם בטיחות זה ולקריאה לתיקון הזאת. המינהל יצר קשר עם הרשויות המקומיות ועם פיאט-קרייזלר במטרה לחקור ולהבין את כל העובדות שקשורות לתאונה הטראגית הזאת, ובכלל זה האם היא נגרמה או לא נגרמה בגלל הסיבות שהובילו לקריאה לתיקון".
עוד נאמר בהצהרה שהמינהל מפציר בכל בעלי הרכב "לנקוט משנה זהירות ולוודא האם כלי הרכב שלהם כלולים בקריאה לתיקון".

ידית ההילוכים שגורמת לבלבול של נהגים רבים תוכננה במקור דווקא על-ידי יצרנית תיבות ההילוכים ZF, ואומצה על-ידי קרייזלר לדגמי ג'יפ גרנד צ'רוקי, דודג' צ'ארג'ר וקרייזלר 300 בדגמי 2014-2015. מאוחר יותר, לנוכח תגובת הציבור והתאונות הראשונות שדווחו לה, נטשה קרייזלר את התכנון הזה והתקינה ידיות הילוכים קונבנציונליות יותר באותם הדגמים.

בארצות הברית, כאמור, הוכרזה הקריאה לתיקון ביוזמת מינהל הבטיחות בדרכים שחקר את התאונות, אבל בישראל אף גוף לא חוקר תאונות ברמה הטכנית שלהן ומתוך מטרה למנוע תאונות דומות נוספות.
חקירות משטרה בישראל – כמעט בכל המקרים – נועדו רק לצורך הגשת כתבי אישום כנגד נהגים, ולעיתים מאד נדירות נעשה שימוש נוסף בממצאים שעולים מתוכן ועשויים להציל חיים של אחרים.

הרשות הלאומית הישראלית לבטיחות בדרכים, כך עולה מתגובה שקיבלנו ממנה, לא סבורה שתפקידה לעסוק בקריאות לתיקון או אפילו לנהל מאגר מידע שקשור בהן כדי להצליב אותו עם תאונות קטלניות שהתרחשו.

בנוסף, משרד התחבורה הישראלי לא לוקח אחריות באיסוף מידע אודות קריאות לתיקון אלא נסמך אך ורק על דיווחי יבואני הרכב – אשר נמסרים להם על-ידי היצרנים שהם מייצגים.

כך, למשל, במקרה של התכנון הבעייתי של ידית ההילוכים של פיאט-קרייזלר, למרות שאין שום סיבה להאמין שלקוחות ישראלים מתבלבלים פחות בתפעול שלה מאשר לקוחות אמריקנים, אין אף גורם רשמי שהתעניין בפרשה ואשר יכול להפעיל לחץ על היצרנית כדי שתבצע קריאה לתיקון של אותה תקלה גם אצלנו.
לפיאט-קרייזלר, לעומת זאת, יש מוטיבציה עצומה לסיים את ניהול המשבר הזה בארצות הברית, היות ששם היא חשופה לתביעות נזיקין בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, בעוד שאצלנו – כאמור – אף גורם רשמי בכלל לא מתעניין בבעיה.

עם זאת, מתוך ההצהרות של פיאט קרייזלר בארה"ב אפשר בינתיים להמליץ לבעלי גרנד צ'רוקי מן הדגמים הרלבנטיים ראשית לכל שלא להשאיר את מנוע הרכב פועל כאשר הם יוצאים ממנו ולו לרגע, וכן להפעיל את בלם-היד.

The post האם ידית ההילוכים הרגה את אנטון ילצ'ין? appeared first on TheCar.

באוטו איטליה, יבואנית פרארי ומזראטי, מאוד מרוצים מקצב מכירות שני המותגים השנה, ובאותה נשימה שמחים לומר ששנת 2015 תהיה נמרצת עוד יותר. הסיבה העיקרית היא הגעת קרוסאובר חדש וראשון למזראטי.

בהשקת פרארי קליפורניה T סיפר יואב הורביץ', יו"ר אוטו איטליה, שלמרות ההאטה באוגוסט בשל מבצע ‘צוק איתן’, הם ירשמו השנה שיא מכירות חדש. הורביץ' ציין שבאגף פרארי נמכרו כ-10 דגמים, כשבדרך לקוח ישראלי גם הזמין 'לה-פרארי' אחת. בשנה הבאה הוא מצפה למכור כ-15 מדגמי המותג כולל חמישה מדגמי קליפורניה T החדשה – המכונית הזולה ביותר בהיצע היצרנית ממרנלו (1.85 מיליון שקלים).

באגף מזראטי הם מכרו כ-60 מכוניות ולמרות כניסת מתחרה חדשה לשוק הספורט-יוקרה, אסטון מרטין, הורביץ' מעריך שיוכל למכור כ-100 מדגמי מזראטי – בעיקר בשל הגעת רכב הפנאי החדש של היצרנית: 'ליוואנט' (Levante).

תקוות גדולות מונחות לגלגליו של רכב הפנאי החדש שהוצג לראשונה כקונספט בשם קובנג (Kubang) לפני 11 שנים (2003). כבר אז הודיעה מזראטי על רצונה להציג מתחרה ראוי לדגמי הפנאי היוקרתיים שבראשם פורשה קאיין. אז נראו הקאיין של פורשה (שהוצג באותה תקופה) והתשובה של מזראטי כחילול הקודש. הרי לא יעלה על הדעת שיצרניות ספורט ויוקרה שכאלה יציגו דגם שאינו רכב ספורט טהור או ספורט-סדאן.

אבל צריך להתפרנס ממשהו וגרף מכירות הקאיין שנסק לא הותיר מקום לספק – פורשה עלתה על רעיון גאוני: במקום להתמקד רק במכוניות ספורט, כדי לייצר גם קרוסאוברים מוגבהים במעט שיוכלו להתמודד בשווקים מתפתחים בהם תשתיות הכבישים גרועות. כמובן שגם אופנת ה-SUV שהמשיכה ועדיין ממשיכה לצבור תאוצה, עוזרת לכך, והקאיין הפך להיות הדגם הנמכר ביותר של פורשה.

בתערוכת דטרויט 2012 הציגה מזראטי גלגלו נוסף לקונספט קובנג. הפעם היה זה אחרי שפיאט בלעה את קונצרן קרייזלר. הקונספט החדש התבסס על מכלולי ג'יפ גרנד צ'רוקי שבעצמו מבוסס על מרצדס M קלאס (זכר לשיתוף פעולה אחר בין מרצדס לקרייזלר). אבל מאז גרסת הייצור נדחתה שוב ושוב ובמזראטי החליטו לוותר על פלטפורמת ההנעה הכפולה של ג'יפ ולהתבסס על פלטפורמה אחרת – של גיבלי הסאלונית (ששיווקה בארץ החל לאחרונה).

המכונית החדשה, 'ליוואנט', טרם נחשפה אך הרשת מלאה בתמונות ריגול ואחרות. היא תוצג בשנה הבאה כנראה בתערוכת דטרויט (בינואר 2015) היות והשוק האמריקני הוא הגדול ביותר עבור מותג היוקרה האיטלקי.

אלינו יגיע ה-SUV החדש בקיץ 2015 עם מנועי בנזין ודיזל המשרתים בין היתר את גיבלי: V6 טורבו-בנזין בנפח של 3.0 ליטר בשני הספקים (330 ו-410 כ"ס) ו-V6 טורבו-דיזל בנפח דומה שמוצע בשלושה הספקים (250, 275 ו-340 כ"ס).

לדברי אנשי אוטו איטליה, המדיניות של מזראטי היא להיות 5% יותר מפורשה ולהערכתם זה יהיה פער המחיר בין דגם הליוואנט לקאיין. כלומר 570,000 שקלים וצפונה.

The post מזראטי ליוואנט אצלנו בקיץ הבא appeared first on TheCar.

ג'יפ המציאה את הג'יפאות, וגרנד צ'רוקי נוצר גם יכולות שטח וגם את האופי האמריקני. בעזרת מנוע איטלקי ואלקטרוניקה מתקדמת הוא מעניק ביצועים, פינוק ועידון

כולנו אוהבים להתרפק על רנגלר המקורי, אבל יש להודות שהוא מזמן לא מתאים ללקוח המתוחכם-פלצני-אורבני של המאה ה-21. האייקון האהוב על שוחרי השטח כבר לא מסוגל להתחרות בחלליות השטח המודרניות, ומי שאמור להוביל את הקרב של ג'יפ על העיר הגדולה הוא גרנד צ'רוקי.

ב-2014 אנו מקבלים רכב אלגנטי ומתוח עוד יותר מאשר בעבר; השבכה הקדמית עדיין נושאת את 7-הפסים האנכיים ועיצוב המרכב אלגנטי וכוחני במידה; גרנד צ'רוקי 2014 הוא רכב שטח אטרקטיבי מאוד. הגרנד לא נראה מגודל כחלק ממתחריו, למרות שהמידות קרובות; בעיקר, עניין של עיצוב והפרש של מספר סנטימטרים. בכל אופן, אין בו שורת מושבים שלישית. פנסי ה-בי-קסנון מעוצבים ומגולפים, אבל אני אהבתי יותר את הפנסים הרבועים של הדגם הקודם.
תא הנוסעים מאובזר היטב ומפנק לחלוטין – דיפוני עור בהירים מרחיבים את הדעת, לוח המחוונים אינו מאיים או מורכב מדי ותנוחת הישיבה מצוינת; הכניסה, עם זאת, מחייבת הרכנת ראש עמוקה. איכות ההרכבה מרשימה והכל מתפקד כפי שצריך; אלו לא ימיה האפלים של דטרויט.

מעבורת החלל החדשה

אפילו רנגלר כבר לא יכול להסתפק בימינו בפשטות החקלאית הקדומה, וגם בגרנד צ'רוקי קשה למצוא שריד לטכנולוגיה של הימים הראשונים. על החרטום כתוב Jeep אבל אין לו דבר מכל מה שעשה את רכב השטח הראשון, או את ממשיכיו. אפילו מנוע בנזין V8 אין לרכב המבחן (אבל יש גם כזה במלאי), אלא V6, דיזל, ממיטב תוצרת אירופה. תשכחו גם מקלאץ' וארבעה הילוכים ידניים, או סתם אוטומט של פעם; היום יש לנו תיבה אוטומטית בת שמונה הילוכים (וגם מצב ספורט). אם אתם חושבים שאני מקונן על הקדמה, טעות בידכם. הגרנד צ'רוקי הנוכחי הוא רכב מצוין, ספורטיבי בכביש ועביר בשטח, בן תחרות עז נפש לכל חבריו במפגש.

במבחן האספלט והאדמה

גרנד צ'רוקי 2014 שנבחן כאן לא שותה בנזין, אבל זה לא אומר שאין לו כוח; עם 247 כ"ס ו-56 קג"מ, זה רכב מהיר ועתיר יכולת. תיבת שמונה ההילוכים מתאימה לו ככפפה לאגרוף ברזל, והוא מזנק מעמידה ל-100 קמ"ש ב-8.2 שניות, נתון עוצר נשימה בהקשר הזה. לא בדקנו את המהירות המרבית, אבל אני משער שאפשר להאמין ליצרן, שהוא אמנם מגיע ל-202 קמ"ש.
במהירויות השפויות בהן נהגנו הוא היה רהוט ומעודן, והעניק היגוי מדויק ונוחות נסיעה כפי שניתן לצפות ממתלי אוויר מודרניים, "קוואדרה-ליפט" בפי האמריקנים (המצטרפת למערכת "קוואדרה-טראק 2", המפזרת את כוח המנוע בין ארבעת הגלגלים).
על הנייר, נתוני השטח של הגרנד משכנעים מאוד; כוח ואחיזה לא יחסרו לאתלט האמריקני, וגם זוויות המרכב מצוינות, הודות למתלי האוויר המסוגלים להניף אותו עד קבלת נתון מצוין של מרווח גחון בן 27.4 סנטימטרים. יש גם מערכת בקרת אחיזה אלקטרונית, כמו גם בקרת יציבות לנגרר, מערכות עזר לזינוק בעלייה וירידה במורד… הכל קיים, ורק מחכה לשעת מבחן.
בנהיגת שבילים רגועה, הגרנד מצוין, כמצופה; הכל קטן עליו, הוא נוסע ומטפס בכל מקום. הבעיה הופיעה כאשר ניסינו להגביה אותו למלוא גובהו. זה עבד, אבל המתלים הפכו לנוקשים ביותר, עד כדי נסיעה קופצנית ואגרסיבית לחלוטין. מקובל שהגבהת המרכב מנמיכה את נוחות הנסיעה בגלל צמצום המהלך, אבל כאן זה היה קצת מוגזם. גם בטיפוס על מכשול תחוח, התקשה הגרנד להעביר את מלוא כוחות הסוס שלו אל הקרקע. במקום שמתחריו עלו וירדו בלא מאמץ, הוא טחן ורקע בצמיגיו… הצבנו את חוגת Select Terrain במצב 'חול', 'שביל', 'סלעים' –  דבר לא עזר. נראה כי הגענו למפגש הבלתי נמנע בין הרצון ליצור רכב כביש משובח, לבין הדרישות הסותרות של עכבר שטח מסוקס; אבל דווקא עם מערכת המתלים הפניאומטית ו- Select Terrain, יכולנו לצפות לרכב בעל יכולת רב-גונית יותר, כזה היודע לעבוד טוב גם בכביש וגם בשטח.
אני משוכנע שלקוחותיו הטיפוסיים של הגרנד צ'ירוקי לא יגיעו למגבלת יכולותיו, גם במקרה הנדיר בו יחליטו לרדת מהכביש. ועבור אוהבי הז'אנר המושבעים, יש אינספור שיפורים אותם יוכלו להתקין כדי לעשות ממנו רכב בעל עבירות קיצונית.

תולדות המבנה האחוד

ב-1984 הציגה אמריקן מוטורס, הבעלים (שאינו קיים יותר) של מותג ג'יפ, את צ'רוקי: רכב שטח קומפקטי יחסית שכבר אז היה עם מרכב אחוד, ללא שלדה נפרדת. ב-1993 הוצגה גרסה מוגדלת ומפוארת על אותו עיקרון: גרנד צ'רוקי. בדגם השלישי, שהוצג ב-2004 (שני ב-1999) ויתרה גי'פ על הסרנים החיים ועברה למתלים נפרדים. הדגם המתארח כאן הוצג ב-2010 והוא הרביעי למניין. הרבה אלקטרוניקה, גם כזאת ייעודית לשטח, כאשר מתלי האוויר (אופציה; יש גם רגילים) מביאים את המפרט לקצה העליון בז'אנר.

ג'יפ גרנד צ'ירוקי

סוג: רכב שטח, 5 דלתות
מנוע: טורבו-דיזל V6 ציל', 3.0 ל'
הספק/סל"ד: 247 כ"ס/4,000 סל"ד
מומנט/סל"ד: 56 קג"מ/1,800-2,800 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית-טיפטרוניק, 8 הילוכים
הנעה: כפולה-קבועה, הילוך כוח, 5 מצבי שטח
בסיס גלגלים: 291 ס"מ
ממדים: (רxרxא) 483x194x180 ס"מ
מרווח גחון: 21.8-27.4 ס"מ
זווית גישה: 34 מע'
זווית נטישה: 27 מע'
0 ל-100 קמ"ש: 8.2 ש'
מהירות מרבית: 202 קמ"ש
מבחן ריסוק EuroNCAP :   *****

קבוצת זיהום אוויר: 15
מחיר 322,900 שקל

The post מבחן דרכים: Jeep גרנד צ'רוקי, 3.0 ליטר דיזל appeared first on TheCar.