למעשה, כאשר אומרים כיום 'פולסטאר', או אפילו 'וולוו', צריך בעצם לומר "פולסטאר' מבית ג'ילי" או "וולוו על-ידי ג'ילי", ועד לסוף כתבה זאת תבינו לא רק מדוע ג'ילי בונה ומטפחת הרבה מותגים בכלל, ומותגים חדשים בפרט, אלא גם מה עשויה להיות המשמעות של הסדר העולמי החדש שג'ילי מכתיבה לכלל תעשיית הרכב המסורתית.

ג'ילי, כפי שכבר כתבנו כאן במספר לא מבוטל של הזדמנויות, היא לא סתם יצרנית רכב אלא "תופעת טבע" שמחוללת שיבוש רציני ביותר בתעשיית הרכב העולמית, לכן קשה שלא לעקוב אחריה בפה פעור מתדהמה. מצד אחד, הנחישות והמהירות שבה ג'ילי פועלת מותירה באבק יצרניות רכב עם היסטוריה של 100 שנות ייצור ואף יותר, ומצד שני – ביחס לכל יצרניות הרכב האחרות – סיניות ולא סיניות – ג'ילי היא מודל יחיד במינו לשיתוף פעולה בריא בין ארגונים שונים מכל רחבי העולם, ובין חברות שגם מתחרות זו בזו.

"עובדת כיף" ראשונה לפני שממשיכים: בשנת 2010 ג'ילי עשתה את הצעד הנועז והמשמעותי הראשון שלה מחוץ לסין כאשר רכשה מידי פורד האמריקנית תמורת 1.8 מיליארד דולר את חברת המכוניות 'וולוו' (להבדיל מחברת המשאיות שאותה רכשה מאוחר יותר). בסוף השנה שעברה הנפיקה ג'ילי כ-18% מוולוו תמורת סכום שמייצג ערך חברה של כ-20 מיליארד דולר, כלומר פי יותר מעשרה מן הערך שבו היא קנתה אותה לפני כ-12 שנים (וגם בניטרול האינפלציה מדובר בהישג ראוי להערכה).

לזכות פורד צריך לומר שכבר ערב המשבר הכלכלי של 2008-2009 היא השליכה מעליה את רוב הנכסים שאותם היא לא הצליחה לנהל כראוי, בעיקר במחוץ לארה"ב, ובזכות זאת היא הייתה יצרנית הרכב היחידה מבין שלוש הענקיות האמריקניות שלא פשטה רגל. לגנותה צריך לומר שבעשור שבו היא הייתה בעלת הבית של וולוו (1999-2010) היא התערבה לשבדים קצת יותר מידי בעניינים. בשורה התחתונה, שורת הרווח, זה לא עבד.

רכישת וולוו הייתה אבן הדרך המשמעותית ביותר באודיסאה של ג'ילי בתחום הרכב עד לאותו רגע, מפני שבשונה מפורד – שייצרה מכוניות עוד לפני וולוו, לג'ילי היה הרבה מאד מה ללמוד ולקבל מן הרכש החדש שלהם, והם עשו עבודה מדהימה בלתת לשבדים גב חזק בלי להפריע להם לעשות את מה שהם טובים בו – לתכנן וליצור.

וולוו הפכה להיות המנוע הטכנולוגי מאחורי ג'ילי (שרכשה ארבע שנים קודם לכן את החברה הבריטית שייצרה את "המונית הלונדונית" וכבר הייתה הבעלים של שתי חברות לייצור רכב בסין). אנשי ג'ילי דחפו את השבדים להתמקד במה שהיה הכי נחוץ באותה תקופה בסין – רכב חשמלי והיברידי נטען ("רכבי אנרגיה חדשה"), ובמקביל לכך גם בהנדסה ופיתוח של פלטפורמות מודולריות אשר מהוות כעת בסיס גם למכוניות שנושאות את הסמל של וולוו וגם לאלה שנושאות כמה מן הסמלים האחרים בקבוצת ג'ילי, בראש ובראשונה ג'ילי עצמה.

במקביל, ובשונה מיצרניות סיניות אחרות שמואשמות בכך שקנו חברות כדי לינוק מהן טכנולוגיה ולאחר מכן זנחו אותן (ע"ע סאיק הסינית שרכשה את סאנגיונג הקוריאנית) – ג'ילי העצימה את וולוו והביאה אותה לשיאים המשמעותיים ביותר בתולדותיה מבחינת היקף מכירות, והיא פתחה עבורה את השוק הסיני והקימה בו מפעלי ייצור של וולוו.

הסיפור הקצר של פולסטאר

בשנת 2009, שנה לפני שפורד מכרה את וולוו לג'ילי, וולוו רכשה את Cyan Racing אשר הוקמה בשנת 1996 כקבוצת מרוצים שוודית שנקראה STCC Polestar והתחרתה באליפות שוודיה למכוניות תיור (STCC). פחות מעשור לאחר מכן כבר התקיימו יחסים צמודים בין קבוצת המרוצים לבין וולוו, והיא הפכה להיות "המשפרת הרשמית של מכוניות וולוו". הרכישה שלה, בשנת 2009, נועדה להפוך אותה למה ש"חטיבת M" של ב.מ.וו או AMG של מרצדס עושות עבור המותגים הגרמנים: כסף ממכירת מכוניות משודרגות ויקרות.

ההבדל בין וולוו לשלוש הגרמניות, שלכל אחת מהן יש חטיבה דומה, הוא לא רק שזאת של וולוו הייתה קטנה, צעירה וחסרת ניסיון או מיתוג ביחס אליהן, אלא שמאחורי וולוו ניצבת ג'ילי, חברה שסימן ההיכר הבולט ביותר שלה הוא זריזות ופיקחות עסקית. לי שופו, מייסד ג'ילי (חברה שהחלה את דרכה כיצרנית חלקי חילוף למקררים ונכנסה לתחום הרכב בתחילת שנות ה-80 עם רכישת חברה לייצור אופנועים) – בנה בתוך פחות משני עשורים רשת של חברות וארגונים שקשורים זה לזה ומזינים אחד את השני תוך שהם שמים יד על הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ולא מפסיקים לקפוץ על הזדמנויות ולהתפתח.

פחות מחמש שנים לאחר רכישת וולוו, בשנת 2015, הפכו אנשיו את 'פולסטאר' למותג בפני עצמו, ובחודש יוני השנה הם הנפיקו את מחציתה בבורסה (באמצעות עסקת SPAC) לפי ערך של קרוב ל-20 מיליארד דולר – כלומר כמו השווי של וולוו עצמה. שנתיים לפני הפיכת פולסטאר למותג עצמאי הציגו אנשי וולוו מכונית תצוגה שנשאה את השם 'פולסטאר 1', ושנתיים לאחר ההפרדה העסקית מוולוו, בשנת 2017, הם כבר ייצרו בסין את הדגם העצמאי הראשון של פולסטאר.

לקריאה נוספת:

פולסטאר של ג'ילי בעקבות טסלה: קונספט לרודסטר חשמל

הסיפור המדהים של ג'ילי

קבוצת האחזקות ג'ה-ג'יאנג ג'ילי הולדינגס מפעילה כיום ארבע חטיבות עסקיות: רכבי נוסעים, כלי רכב מסחריים, חברת טכנולוגיה וחברת שירותי ניידות. בסיכום השנה שעברה הם ייצרו יחד כ-2.2 מיליון מכוניות וסך ההכנסות של הקבוצה עמד על 47.2 מיליארד דולר.

לאחר רכישת "המונית הלונדונית", וולוו ויצרנית רכב סינית נוספת, ובתוך כדי הקמת עשרות מפעלים גדולים וקטנים ברחבי סין, ג'ילי המשיכה ורכשה נתח מ'פרוטון' – יצרנית הרכב הלאומית של מלזיה שהייתה גם הבעלים של חברת 'לוטוס' הבריטית, ובמקביל התמידה בבריאת מותגים חדשים – החל מ'גיאומטרי' שמייצגת את חברת כלי הרכב החשמליים וה"מחושמלים" של ג'ילי רכב (במקביל נבראו גם מותגים סינים נוספים כמו 'Livan' שפחות מעניינים מחוץ לסין), ועד למותג ממוצא אחר שנסמך גם הוא על מכוניות של וולוו ונקרא Lynk &CO (ויגיע בקרוב גם לישראל), או מותג הפרימיום החשמלי 'זיקר'.

אחד השיאים האחרים של ג'ילי היה רכישה, כמעט עויינת יש לציין, של כ-10% מן הבעלות בדיימלר-בנץ (כיום מרצדס-בנץ). מה שמעניין זה שלמרות המהמורות בדרך לעסקה הזאת (אנשי ג'ילי ניסו בתחילת הדרך להשקיע במרצדס באמצעות הנפקת מניות מיוחדות וכשהגרמנים סרבו הם פשוט קנו מניות שלהם בשוק החופשי) – אנשי ג'ילי השכילו לפתח יחסי עבודה טובים גם עם מרצדס ולהוריד מהגב שלהם את המותג 'סמארט' שהסב לגרמנים הפסדים כמעט מיומו הראשון.
ג'ילי רכשה מחצית מן הבעלות ב'סמארט', הפכה (גם) אותו למותג חשמלי בלבד, והעבירה את הייצור של סמארט לסין. בקרוב ייוצאו מכוניות סמארט לאירופה וישווקו שם, ואז נקבל את 'סמארט מספר 1' – קרוסאובר חשמלי טהור בגודל קומפקטי (מה שנקרא אצלנו "משפחתי").

ג'ילי רכשה, כאמור, גרעין שליטה ביצרנית המשאיות וולוו ונתח בעלות בחטיבת המשאיות של דיימלר, וגם 35% מן האופרציה הכושלת של רנו בדרום קוריאה (סאמסונג מוטורס לשעבר).

מקוצר היריעה לא נתעמק כאן באחד הדברים המדהימים האחרים שג'ילי עושה מהר יותר מכל יצרניות הרכב האחרות בעולם – וזה השילוב בין עולמות הרכב לעולמות הטכנולוגיה שבהם טמון עתיד התחבורה. ראוי פשוט לחתום את הכתבה הזאת בשורה תחתונה שמסכמת את המנטליות העסקית של ג'ילי בתוך תעשיית הרכב "הישנה".

בחודשים הבאים תתגשם האסטרטגיה הממשלתית הסינית ומספר עשרות יצרניות רכב שעברו את סף האיכות וקיבלו רישיונות יצוא יתחילו לשווק מכוניות באירופה ובשווקים מערביים אחרים. בשעה שרוב היצרניות האלה תיאלצנה למתג את עצמן מאפס, ולהסביר לקונה מערבי מדוע עליו להאמין ולסמוך על מותגים שמיוצרים בסין ונקראים "גרייט וול" או "צ'רי" או "סקייוול" או "איוייז" – ג'ילי לא צריכה להציג מחדש את וולוו, סמארט או את לוטוס למרות שגם הן מיוצרות (כולן או חלקן) בסין. אפילו במקומות שבהם היא המציאה שמות חדשים (ומוזרים, יש לומר) כמו Zeekr או Lynk &CO אין לאלה מורשת סינית והם יכולים לתת לטכנולוגיה או למודלים העסקיים החדשים לדבר בשמם. בנוסף, ג'ילי מטפחת את מרכזי המו"פ והעיצוב של חברות שהיא קונה ולא "שותה" אותן לתוך סין, וכך נהנית מחדשנות ומאהדת הקהל האירופאי.

המנטליות העסקית של ג'ילי, שמבוססת על זריזות ויכולת מופלאה לעבוד עם ארגונים זרים ועם אנשים עם מנטליות ותרבות שונה מאד מזאת הסינית (ע"ע השת"פ עם 'מובילאיי' הישראלית), מאפשרת לקבוצה הזאת לפתח את הטכנולוגיות המובילות בתעשיית הרכב או לשים עליהן יד, ולחלוק אותן בין כל החברות והארגונים שתחת המטריה של חברת האחזקות. במקביל, אנשי ג'ילי מנפיקים בנדיבות נתחים לא קטנים מן החברות שהם רוכשים ולא מתעקשים להחזיק בבעלות מלאה – מפני שכך הם משיגים את המימון לו זקוקה כל חברה כדי להתפתח.

הדוגמה של לוטוס הבריטית, שבה ג'ילי מחזיקה נתח של 51%, ממחישה את השיטה. לוטוס היא אמנם סמל בריטי עתיר אמוציות עם הישגים חשובים בספורט מוטורי, אבל כמו כמעט כל יצרניות הרכב הבריטיות היא הלכה מדחי אל דחי במשך שנים ונמצאה רוב הזמן על פי התהום הכלכלית. תחת ג'ילי (ופרוטון) לוטוס מפתחת מכוניות חשמליות מתקדמות שאותן היא תבנה בסין, והתוכנית היא שבתוך כחמש שנים לוטוס תייצר בכל שנה כ-90,000 מכוניות חשמליות, שזה יותר ממה שהיא ייצרה מאז הקמתה. בתזמון הנכון, אולי אפילו לא בעוד הרבה זמן – ג'ילי מתכוונת להנפיק את לוטוס בבורסה לפי ערך חברה שמוערך ב-7 עד 8 מיליארד דולר, והנפקות דומות מתוכננות גם למותגים אחרים ואולי אף לכל חטיבת כלי הרכב המסחריים שלה.

בתוך פחות משלוש שנים מתכוונת ג'ילי לייצר ולמכור בכל שנה כ-1.2 מיליון מכוניות מתוצרת וולוו, כ-150,000 מכוניות מתוצרת 'סמארט', וכ-290,000 מכוניות מתוצרת 'פולסטאר'. אז אם עד היום לא שמעתם על המותג 'פולסטאר' זה ממש בסדר, מספיק שתזכרו שמאחוריו ניצבת ג'ילי.

לקריאה נוספת:

ג'ילי בעקבות טסלה: שיגרה לחלל 9 לוויינים עבור קישוריות ונהיגה אוטונומית

ג'ילי קנתה את יצרנית הטלפונים החכמים מייזו. למה בעצם?

האם 'LYNK & CO' תשנה את הדרך שבה משתמשים באופנועים בעולם?

The post מאחורי כל פולסטאר עומדת ג'ילי appeared first on TheCar.

O2 בנויה בסבירות רבה על הפלטפורמה שתשמש בעוד כשלוש שנים את 5 GT, ומוגדרת על-ידי היצרנית כמי שמתארת את "החזון של פולסטאר למכונית ביצועים פתוחה (שמספקת) חוויית נהיגה מרגשת – עם כל היתרונות של ניידות חשמלית". לדברי אנשי פולסטאר, המכונית, שצפויה לעשות שימוש נרחב באלומיניום, "נועדה להיות תוססת, קלה ומלאת ביטחון".

לפני שנפליג בסופרלטיבים נוספים מבית פולסטאר כדאי להזכיר שטסלה, בראשית דרכה והרבה לפני שהפכה לחברת טכנולוגיה מפורסמת ומצליחה, בנתה את הטכנולוגיה הראשונית שלה על גבי רודסטר שנועדה, יותר מכל, להצית את הדמיון של לקוחות ומשקיעים כאחד. כעת, כשהיא ממוקדת בהגדלת כושר הייצור שלה, טסלה רצתה להשיק דור שני של רודסטר אבל גילתה שאין לה עוד צורך מסחרי או תדמיתי במכונית כזאת.
אז מצד אחד גם פולסטאר לא זקוקה לגימיקים כאלה, בראש ובראשונה מפני שבתוך בית ג'ילי-וולוו יש כבר את כל הטכנולוגיה הנחוצה ואת כל הרכיבים הדרושים למטרה שלה (שהיא מכירת מכוניות חשמליות ספורטיביות ויקרות). אבל מצד שני, למכוניות ספורטיביות בכלל, ולרודסטרים בפרט, יש סקס אפיל ייחודי, ומכונית כזאת בוודאי יכולה לשדרג מאד את התדמית ואת המיצוב של מותג חדש.

מכונית הקונספט עוצבה על-ידי צוות המו"פ של פולסטאר שממוקם באנגליה, וכמו עם לא מעט מכוניות קונספט אחרות גם כאן לא התפספסה אף הזדמנות לשלב גימיקים שעושים כותרות ונועדו לנפח את התדמית אך לא לייצור סדרתי. זה מתחיל בשימוש באלומיניום מאיכות גבוהה במיוחד (כך מובטח), דרך חומרים אקזוטיים כמו "חומר מונו-פלסטי" או "ירוקים" כמו פוליאסטר ממוחזר לדיפון תא הנוסעים, וכלה ב"רחפן קולנוע אוטונומי שמשלב חדשנות עם כיף" (שאיתו תוכלו לצלם את עצמכם בתוך כדי תנועה).

כמובן שגימיקים, מעצם הווייתם, לא נועדו להגיע לייצור סדרתי וגם לא מעלים או מורידים את הסיכוי שמישהו יחפוץ בקיומה. מה שבאמת מעניין אותנו הוא אם קיים סיכוי שמכונית כזאת, בין אם בעיצוב שהוצג ובין אם בעיצוב אחר, בכלל תגיע לייצור סדרתי. למרבה הצער, אם צריך להמר אז לא כדאי לשים יותר מידי ז'יטונים על מכונית סדרתית כזאת, אבל זה לא אומר שצריך להפסיק לקוות. עם מספיק תגובות אוהדות יש מצב שאנשי פולסטאר ירימו את הכפפה שהם עצמם זרקו.

פולסטאר, לטובת מי שלא עקב, הוקמה כחברה עצמאית ושותפות בין ג'ילי לוולוו (שבעצמה נשלטת על-ידי ג'ילי) בשנת 2017 במטרה לייצר "רכבי פרימיום שבדיים" חדשים. מטה החברה ממוקם בסמוך לזה של וולוו, בעיר גוטברג שבשבדיה, ובימים אלה היא נמצאת במגמת התרחבות ל-30 שווקים ברחבי העולם, בהם גם ישראל.

המכוניות עצמן מתוכננות, כאמור, באנגליה ובשבדיה אך מיוצרות בסין, במפעלים של ג'ילי, ובקרוב ייוצרו גם בארה"ב. במהלך השנה הקרובה ג'ילי מתכוונת להנפיק את פולסטאר בבורסה האמריקנית.
עד היום ייצרה פולסטאר שני דגמים, וייצורו של הראשון בהם – פולסטאר 1 ההיברידית, הסתיים בשנת 2021. פולסטאר 2 היא מכונית חשמלית טהורה שמוצעת בשלוש גרסאות עם מנועים שמספקים 408 כוחות סוס וסוללה (בגרסה הבכירה) עם תכולת אנרגיה של 78 קילוואט שעה.

בשלוש השנים הקרובות מתכוונת פולסטאר להשיק דגם חשמלי חדש אחד בכל שנה, החל מפולסטאר 3, שיהיה קרוסאובר חשמלי שיושק עוד השנה, דרך פולסטאר 4 שיהיה קרוסאובר קטן יותר ויושק בשנה הבאה, וכלה בפולסטאר 5 שמתוכנן לייצור בשנת 2024 ויהיה מכונית "קופה 4 דלתות" (או GT עם ארבע דלתות).

The post פולסטאר של ג'ילי בעקבות טסלה: קונספט לרודסטר חשמלי appeared first on TheCar.