הרבה בנזין נשרף על מסלולי המרוצים, ולא מעט דגמים מרהיבים הוצגו על ידי מקלארן, פרארי, למבורגיני, בוגאטי, פגאני, קוניגסאג ועוד. אף אחת מהם לא הצליחה לעורר שוק כמו אותה F1 מהפכנית. מארי שימש כמהנדס במספר מיזמי רכב אחרים לאחר מכן, ואף הקים חברת תכנון משלו אשר מקדמת פתרונות תחבורה חכמים, אבל הוא לא זנח את תשוקתנו למכוניות-על מהירות. בשנים האחרונות נפוצו שמועות לפיהן הוא שוקד על פיתוח מכונית-על חדשה, ואמש נחשפה סוף סוף מכונית-העל החדשה שלו. קוראים לה T50, השם שמשמעותו, פשוט, המכונית ה-50 במספר שמארי השתתף בתכנונה ב-50 שנות הקריירה שלו.

כמו במקלארן F1, גם ל-T50 שילוב שכבר לא קיים במכוניות על בימינו בין מנוע V12 אטמוספרי לתיבת הילוכים ידנית! המנוע, בנפח 3.9 ליטרים, תוכנן ונבנה על ידי סדנת קוזוורת' ומספק 663 כ"ס ב-11,500 סל"ד, אבל מסוגל לטפס גם מעבר ל-12 אלף סל"ד. ההספק לא ממש נשמע מרשים בימינו, כאשר כל מכונית על מגרדת את אזור ה-1000 כ"ס, וגם ביחס למקלארן F1 המקורית מדובר בתוספת זעירה של 40 כוחות סוס בלבד. אבל T50 שוקלת פחות מטונה. 986 ק"ג ליתר דיוק, וזה לא הרבה יותר מכפי ששוקלת לוטוס אליז וכמעט חצי טון פחות ממכונית על ממוצעת. באופן מדהים, T50 שוקלת פחות ממקלארן F1. 

נתוני הביצועים לא פורסמו, אבל יחס משקל/הספק כמו של T50 לא נופל מזה של כל מכוניות העל העדכניות, לכן היא לא צפויה להישאר מאחור כל עוד הנהג ידע לתפעל את ששת ההילוכים בתיבה ואת דוושת המצמד בצורה יעילה.

אזכור נוסף לקריירת ההנדסה של מארי הוא שימוש במאוורר אחורי – טכנולוגיה שהוא המציא עבור מכוניות פורמולה 1 של מקלארן, ולבסוף נפסלה לשימוש. בחלקה האחורי של המכונית החדשה יש פתח מאוורר עגול, בקוטר 40 ס"מ, שנראה כמו פתח פליטה של מטוס, ודרכו יונק מאוורר אוויר מתחת לרכב בזמן נסיעה. כך נוצר ואקום שמצמיד את המכונית לכביש, ובאותה נשימה גם מפחית את ההתנגדות האווירודינמית. למאוורר של T50 יש מספר מצבי פעולה בהתאם לרצון הנהג: לשיפור כוח ההצמדה, לשיפור הבלימה או להפחתת התנגדות אווירודינמית וצבירת מהירות.

כמקובל בימינו, ל-T50 יש גם סיוע היברידי, אם כי בשונה מ'לה-פרארי' ולדגמי העילית של מקלארן – שבהם יש מנועים חשמליים חזקים, במקרה זה זאת יחידה היברידית קלה במתח של 48V, והיא משולבת במתנע ויכולה להוסיף – במצב boost ובשילוב מערכת ה-Ram Air שנסמכת על המאוורר האחורי – 50 כוחות סוס נוספים למשך פרק זמן קצרצר.

גורדון מארי מצהיר שייצר רק 100 יחידות מה-T50 עם תג מחיר של למעלה מ-3 מיליון דולר לכל אחת. זה לא סכום פעוט תמורת מכונית על שלא נושאת סמל של מותג אקזוטי נחשק. מצד שני, זאת בהחלט יצירה ייחודית שעליה חתום גאון הנדסי.

The post גורדון מארי מציג את מכונית העל האולטימטיבית appeared first on TheCar.

לפני מספר ימים מארי חשף את הפרויקט האחרון שלו, GVT OX, בשיתוף "Global Vehicle Trust" – ארגון שמטרתו להביא את הבשורה המוטורית לחלקים היותר נידחים והפחות מפותחים של העולם,
ה-GVT OX הוא למעשה רכב להרכבה עצמית באריזה שטוחה, ממש כמו רהיטים מאיקאה, ו-3 אנשים עם ידע בסיסי במכונאות וכלים סטנדרטיים יוכלו להרכיבו לצורתו הסופית בקצת יותר מיום עבודה.

עוד ב-TheCar:
של מציגה מכונית קונספט חסכונית בדלק
בתמונה לפניכם: טנדר טויוטה עם מיליון מייל
80 אלף מייל מסביב לעולם במכונית בת 100

הרעיון מאחורי שילוח רכב מורכב חלקית הוא חסכון גדול בעלויות השילוח ובעוד שמכולה סטנדרטית יכולה להכיל מקסימום שני רכבים מורכבים, בכל מכולה שכזו ניתן יהיה להכניס לא פחות מ-6 יחידות של GVT OX.
בשל העובדה שהפילוסופיה מאחורי הרכב היא פשטות מרבית ותג מחיר נמוך, חלקי המרכב השונים הם ישרים לחלוטין ומורכבים בעזרת ברגים גלויים לעין, כמו כן גם שמשות הרכב ישרות והפנסים אוניברסליים, דבר שיאפשר גם בעת הצורך תיקון פשוט ללא צורך בהמתנה לחלקים מיוחדים.

בחלקה הקדמי של המכונית 3 מקומות ישיבה כשעמדת הנהג ממוקמת במרכז הרכב, על מנת שגרסה אחת תתאים גם למדינות עם הגה שמאלי וגם למדינות עם הגה ימני.
הרכב, שתוכנן כדי לשרוד בתנאים הקשים ביותר, יכלול מנוע דיזל פשוט בנפח 2.2 המפיק 99 כ"ס ללא טורבו, תיבת הילוכים ידנית ומרווח גחון ומהלך מתלים נדיבים במיוחד שיאפשרו לרכב לנוע בתנאי שטח קשים למרות שאינו מצויד בהנעה כפולה בגלל שיקולי עלות ורצון לדבוק במכלולים פשוטים.

החלק האחורי מאפשר שימושים מגוונים ולמרות הגודל הכללי הקומפקטי במחוזות של רכב פנאי משפחתי, ה-GVT OX יאפשר הסעה של לא פחות מ-13 נוסעים והובלת מטען בגודל של עד 3 משטחים או 8 מכלי מים של 44 גלון כל אחד.
בנוסף, בתכנון הרכב הושקעה מחשבה רבה במציאת פתרונות פשוטים מאוד לצרכים שונים וכך למשל דלת תא המטען הופכת לרמפה המאפשרת העמסה קלה של מטענים כבדים לרכב ומשענות הספסלים האחוריים ניתנות לפירוק ולשימוש בתור סולמות חול המקלים על מעבר בשטחים עם קרקע רכה או טובענית.

על אף שבשנים האחרונות בחברות שבעות מאוד מקובל לחשוב על כלי רכב כגורם שלילי לסביבה שמייצר הרבה זיהום אוויר ונפגעים בתאונות, במבט מפוכח אין ספק שלמכוניות, בין אם מדובר במודל T בארצות הברית או בחיפושית ובדה-שבו באירופה, הייתה תרומה מכרעת במאה ה-20 לצמצום פערים חברתיים ולקירוב הפריפריה למרכז, ולמעשה הן חוללו שינוי כללי בדרך בה אנו חיים.

בקרן שיזמה את הפרויקט מקווים שהוא יעורר עניין יזכה למימון שיאפשר לשנות את מציאות החיים באותם מקומות באזורים לא מפותחים על פני הגלובוס שנשארו מאחור. הכוונה היא להציב רכב שכזה בכל נקודת יישוב כזו ולהביא בעזרתו מים נקיים, חומרי בניה, אנשים לטיפול רפואי וילדים לבתי ספר אזוריים.

The post מכונית ה"איקאה" בדרך לשינוי מציאות החיים במקומות הנידחים על הגלובוס appeared first on TheCar.

הקונספט הוא של מכונית עירונית שמיועדת לנהג ועוד שני נוסעים, ולדברי החברה הוא מאפשר חיסכון של 34% בצריכת האנרגיה לאורך מחזור החיים של הרכב בהשוואה למכונית עירונית בגודל דומה.

חלק ניכר מן ההישג מיוחס למנוע בנזין תלת-צילינדרי בנפח 660 סמ"ק אשר מבוסס במקור על זה של סמארט.
בתום עבודה משותפת של שלוש שנים של אנשי הפיתוח של של יחד עם גודרון מארי – אחד ממהנדסי הרכב המפורסמים בעולם, אשר עבד במשך שנים כמהנדס מכוניות פורמולה 1 ומי שנחשב לאחראי על תכנון מקלארן F1 המפורסמת – פותחה מכונית הקונספט הזאת על בסיס T25 – מכונית עירונית שאותה תכנן גורדון מארי והוצגה כבר בשנת 2010.

בין השאר התאימו אנשי חברת ההנדסה של מארי את המנוע של מרצדס לשימוש בשמן מנוע בעל מקדם חיכוך נמוך במיוחד שאותו פיתחה החברה, וזאת בין השאר על-ידי החלפת הבוכנות, האטמים ומחזירי השמן, וכן קפיצי השסתומים. התוצאה היא שיפור יעילות פעולת המנוע שמצמצמת בכ-7.1% את פליטת דו-תחמוצת הפחמן, וצמצום של כ-5% בתצרוכת הדלק.

לדברי אנשי של השיגה המכונית, בתנאי ניסוי, תצרוכת דלק של 38 ק"מ לליטר בנסיעה במהירות קבועה של 70 קמ"ש, ופליטת CO2 של 4.67 גרם לק"מ, והמכונית יכולה להגיע גם לתצרוכת דלק פנטסטית של 45 קמ"ל בתנאים המתאימים.

הבדיקות בוצעו בהתאם לתקנות האירופיות החדשות (NEDC) למדידת פליטות מזהמים, ולדברי אנשי החברה פולטת מכונית הקונספט כ-28% פחות CO2 ממכוניות עירוניות מונעות בנזין, וכ-32% פחות CO2 ממכוניות עירוניות בעלות הנעה היברידית.

בשנים האחרונות מתמקדים מארי וחברת ההנדסה שבראשה הוא עומד בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לתעשיית הרכב, עם דגש על חיסכון במשקל תוך שימוש בסיבי פחם וחומרים מורכבים.
הטכנולוגיה הבולטת שיצאה תחת שרביטו של מארי היא ה-iStream, שהיא תכנון למכונית עירונית על בסיס שלדת סיבי פחם. טכנולוגיה זו הוצגה בעבר בשתי מכוניות תצוגה של חברת ימאהה היפנית.

אלא שעם "מכונית הקונספט של של" ניסו אנשי חברת האנרגיה ואנשיו של מארי לדחוף את המעטפת של הרעיון שלהם צעד גדול קדימה, והם אכן הצליחו להפחית כ-80 ק"ג ממשקלה של T25 ולהעמיד את מכונית הקונספט על המאזניים כשהיא שוקלת רק 550 ק"ג. זה כמובן תורם את התרומה הגדולה ביותר לתצרוכת הדלק הנמוכה (אשר מצידה מתבטאת בפליטת מזהמים נמוכה).

בנוסף, מכונית הקונספט קצרה וצרה מ-T25, מה שהופך אותה למכונית עירונית אידאלית שלא צורכת שטח נדל"ן יקר וקל לתמרן איתה בעיר ולמצוא מקום חניה. אורכה של המכונית 250 סנטימטרים בלבד, רוחבה 135 ס"מ, וגובהה 160 ס"מ, ואילו רדיוס הסיבוב שלה הוא 6 מטרים בלבד.

אנשיו של מארי גאים במיוחד בעובדה שבשונה ממכוניות יוקרה שונות – כמו של טסלה וב.מ.וו, אשר עושות שימוש בחומרים מורכבים אבל מוצעות עם תג מחיר גבוה מאד – הקונספט שלהם הוא למכונית מאד פשוטה לייצור אשר עושה שימוש בחומרים ובחלקים זמינים עם "פתרונות ישימים לימינו אלה". כך למשל אפשר לקצץ כמחצית מזמן ההרכבה ומעלויות הייצור, ולהפוך מכונית סדרתית כזאת לזולה לרכישה ולאחזקה.

בנוסף מותאמת המכונית לאפליקציה בטלפונים ניידים אשר מציגה ומנתחת את אופי הנהיגה, וגם זאת במטרה לשפר את צריכת הדלק.

על פניו יש משהו אירוני בכך שחברת אנרגיה מציגה קונספט לחסכון בדלק, ומעבר לכך כביכול יש לה אינטרס הפוך – לפיו עלינו לשרוף יותר דלק במקום שנחסוך בו.
ייתכן שהפחד הגדול של חברות האנרגיה הוא שהניסיונות למצוא פתרונות אנרגיה שאינם מבוססי נפט יצליחו – ועל כן עדיף מבחינתן להשקיע בפיתוח טכנולוגיות לצמצום צריכת הדלק כדי שלאותן אלטרנטיבות לא תהיה הצדקה כלכלית.

של היא גם יצרנית גדולה של שמנים למנועי בעירה פנימית, וגם זה מוצר שעלול, מבחינתה, לחלוף מן העולם אם מכוניות יונעו בעתיד על-ידי מנועים חשמליים.

The post של מציגה מכונית קונספט חסכונית בדלק appeared first on TheCar.