מי את אלפא רומיאו ג'וליה 2024?

אלפא רומיאו – אחת מיצרניות הרכב הוותיקות ביותר בעולם (1910), עברה אינספור גלגולים ב-114 השנים האחרונות וכיום, סוף סוף, יש לה סיכוי רציני להיות אחת מגולות הכותרת של קבוצת 'סטלנטיס'.

ג'וליה – דגם הספורט-סדאן ואחד מן הדגמים הבודדים שאלפא מציעה כרגע, נולדה לפני 10 שנים באחד מרגעי המשבר הקשים של פיאט, בעלת הבית דאז, כאשר כל התפוקה של מכוניות עם סמל הנחש ממילאנו לא הגיעה ל-60,000 יחידות בשנה.

כמה שנים קודם לכן, ב-2011, הופסק הייצור של אלפא-רומיאו 159 ומי שהנהיג באותה תקופה את פיאט-קרייזלר, סרג'יו מרקיונה זצ"ל, דרש מאנשי אלפא לפתח מתחרה ראויה לב.מ.וו. סדרה 3. הניסיונות הראשונים, שהוצגו בתוך החברה כבר החל משנת 2013, אפילו לא התקרבו להתאים למשימה הלא פשוטה הזאת.

ג'וליה פותחה על בסיס פלטפורמה חדשה וייעודית בשם 'ג'ורג'יו' שהונדסה במיוחד כדי לקבל הנעה אחורית ומנוע אורכי, ומרקיונה דחה שוב ושוב את מועד ההשקה שלה עד שמהנדסיו הצליחו לבנות את Type 952 – מכונית המסה הראשונה של אלפא-רומיאו מאז ה-75 (שייצורה הופסק בשנת 1992) עם הנעה אחורית ויומרות רציניות בתחום התנהגות הכביש.

ג'וליה נחשפה לראשונה ביוני 2015 אך התגלגלה אל אולמות התצוגה רק בשנת 2016, ורבים סבורים שהיא החזירה עטרה ליושנה עם עיצוב מרהיב והתנהגות כביש שהולמת את ערכי המותג הצפון איטלקי. התודות, אגב, מגיעות במידה רבה לאנשי פרארי שנטלו חלק בתכנון ההנדסי של המכונית.

צריך לומר שבעשור הקודם, למרות שג'ולייטה כבר הוכיחה רמת אמינות מפתיעה לטובה, אלפא עדיין התמודדה עם סטריאוטיפים לא מחמיאים בתחום הזה. בזכות אנשי אלפא, ובזכות ג'וליה – אפשר כבר לאפסן את הבדיחות הישנות.

מפה לשם חלפו כבר 8 שנים מאז השקתה של ג'וליה, ובעידן הנוכחי בוחרים רבים מרוכשי המכוניות בקרוסאוברים דמויי ג'יפ למיניהם או בכלי רכב חשמליים. לנוכח צניחה בביקוש החליטו חלק מיצרניות הרכב, אפילו פולקסווגן הגדולה, לצנזר את מכוניות הסדאן הגדולות ולכל היותר להותיר גרסאות סטיישן שלהן.

אז ג'וליה אמנם בת 8, אבל מכיוון שפלטפורמת ג'ורג'יו לא נחשבת מיושנת מידי וממילא אין היגיון לפתח מכונית סדאן חדשה היא עברה מתיחת פנים (שנייה) שכוללת עדכון קל לעיצוב החיצוני ועדכון מעט יותר משמעותי של הקוקפיט. למרבה הצער – גם המחיר עודכן כלפי מעלה.

כאמור – ג'וליה מכוונת לקהל הולך ומצטמצם של מי שמכירים את סוד ההנאה מנהיגה והכביש המפותל, אלה שיעד הנסיעה מבחינתם הוא רק תירוץ, ורעיונות משונים כמו פליטת CO2 או קילומטר לליטר לא נמצאים בראש סדר ההפרעות לחיים.

יודעי הסוד פחות מתרגשים מעוד מסך מגע ובכל יום נתון מוכנים לוותר עליו תמורת צליל גרגור עמוק והגה מתקשר. לרוע מזלם, מזלנו, מגוון אפשרויות הבחירה מצטמצם באותו קצב שהחבורה שלהם, שלנו, הולכת וקטנה, וכיום ניצבות מול ג'וליה ב.מ.וו סדרה 3, אאודי A4, מרצדס A קלאס ואם ממש תתאמצו אז גם וולוו S60. מה שאלפא רומיאו מציבה על הכביש זה שפע סטייל איטלקי, עיצוב קרבי ומעורר חושים, וחוויית נהיגה ספורטיבית שמחניפה לנהג.

עיצוב, מיצוב

ג'וליה עברה מתיחת פנים ראשונה בשנת 2020 וגם כעת, אחרי מתיחת הפנים הנוספת, היא נראית יפה ומושכת כפי שנראתה עם הופעתה. לטעמי מדובר באחת המכוניות היפות על הכביש כיום והעיצוב המוצלח שלה נראה ככזה שישרוד את הזמן ואת האופנות המשתנות. ככה זה כאשר יוצאים לדרך מדף נייר חלק ושמים עליו עיפרון של מעצב איטלקי שמעליו מונחות 100 שנות מסורת.

עבורי זאת הוכחה נוספת לפיהוק ולשיעמום שמשרים עלינו כל הגי'פונים המשועתקים ואלמנטים חשמליים שחוזרים ונשנים בין סינית אחת לסינית אחרת.

עדכון העיצוב כולל, כמובן וכצפוי, את הפנסים הקדמיים – שנושאים טכנולוגיית LED מטריקס מתקדמת ויקרה ומחולקים לשלושה פנסים נבדלים, ואת הפנסים האחוריים, כמו גם את הפגוש והשבכה הקדמית.
מכונית המבחן צבועה בשחור בוהק וקרבי, ויחד עם עיצוב ספורטיבי מרהיב היא סובבה אחריה אינספור ראשים ברחוב.

מבט צד לוכד את חישוקי הגלגלים גדולי הקוטר שמעוצבים בעיצוב מרהיב ומזוהה עם המותג הסטייליסטי. מבעד לחישוקים מציצים קליפרים אדומים לוהטים של מערכת הבלמים, וחותמות של המותג הקלאסית מציצות כמעט מכל זווית שבה מתבוננים במכונית הזאת. קימורי המתכת והעיצוב הקרבי פשוט עושים חשק לנהוג.

עיצוב פנים, שימושיות

מעצבי אלפא השקיעו הרבה יותר בעיצוב תא הנוסעים וסביבת הנהג ובנו אותם מחומרים איכותיים מבעבר ובתוך כדי השקעה בשילובי גוונים. שופרו גם הצגים הדיגיטליים, בדגש על לוח מחוונים דיגיטלי בגודל 12.3 אינטש שמחליף לוח שעונים אנלוגי.

ג'וליה עדיין נשרכת מבחינת עיצוב הפנים ביחס למתחרות וזה ניכר, למשל, באיכות חומרים לא מאוד אחידה. כאשר מושיטים יד לאזורים נסתרים פוגשים בפלסטיקה שלא ממש הולמת את תא הנוסעים של מכונית פרימיום, וגם רמת ההרכבה פחות ממושלמת. קונסולת בקרת האקלים פשוטה מידי, ועל אף שיש לזה יתרון בנוחות התפעול היא נראית קצת מיושנת מידי. מאידך – ניכר שיד המעצב האיטלקי שולטת ומורגשת הקפדה על פרטים. תא הנוסעים מייצר אווירת פרימיום שמתובלת בתחושה ספורטיבית, לא מעט בזכות מושבים שמרופדים בעור יוקרתי וריחני.

נגיעות העיצוב כוללות דגל איטליה קטנטן שמעטר את הקונסולה המרכזית – אולי כדי להרגיע את ממשלת איטליה – ועל משענות הראש מוטבע הלוגו האהוב של אלפא-רומיאו.

הגוונים כהים אבל מגוונים ומעניינים, מוט ההילוכים ניצב כמו סטיק של מטוס קרב ותנוחת הישיבה קרבית ואינטימית, אולי אפילו קצת ותר מידי: על אף שזאת מכונית משפחתית גדולה מתקבלת בה תחושה מעט צפופה.

מאידך – תנוחת הנהיגה הספורטיבית והקוקפיט שעוטף את הנהג מכל עבר נועדו לאותם יודעי סוד שרוצים להתרכז בנהיגה ובהנאה ממנה, ולמענם עוצבו מושבים קדמיים נוקשים והדוקים שמספקים תמיכה טובה למותניים.
נהגים גדולי מידות עלולים לחוש צפיפות מסוימת, במיוחד מפני שהגג הנמוך, שמונמך עוד יותר עבור גג השמש, מצמצם את מרחב הראש, אבל הכל שב וחוזר אל תנוחת הנהיגה הספורטיבית, שלא לומר – "איטלקית-קלאסית".
מה שחשוב זה שכאשר המכונית ומעללי הנהג מפעילים עומסי כבידה על הגוף אפשר לסמוך על העיצוב הספורטיבי והתומך של המושבים שישאיר אתכם בדיוק איפה שאתם רוצים להיות.

מושב הנהג מתכוונן חשמלית ומאפשר למצוא תנוחת נהיגה מדויקת, והעיצוב המהמם של גלגל ההגה יוצר תחושה ששה אלי קרב. מאחורי גלגל ההגה מוצבות שתי ידיות מתכתיות וארוכות שמאפשרות שליטה "ידנית" בהחלפת הילוכים. הידיות לא מסתובבות עם תנועת ההגה אלא נותרות יציבות במקום, וזה מושלם.

ממשק המשתמש פשוט ולא מתחכם, עם פקדים וכפתורים שמשובצים מחוץ למסך המגע. זה סוג הממשק שהיינו רוצים לפגוש בכל מכונית כדי לחסוך מאיתנו הסחות דעת מסוכנות. יחד עם זאת – הצגים הדיגיטליים מעוצבים בעיצוב נאה וברור ומוסיפים את חלקם לנוחות התפעול. מאידך – בורר ההילוכים מועתק מב.מ.וו ודורש שיתרגלו אליו, וגם התפעול של מנוף האיתות מעיק.

ג'וליה מחניפה לנהג הרבה יותר מאשר לאורחיו, וזה בא לידי ביטוי במושב אחורי צפוף, כפי שהיה נהוג במכוניות GT כאשר עוד היו כאלה. המושב בנוי לשני נוסעים, מפני שחלקו האמצעי צפוף, קשה ולא נוח. נוסע אמצעי, אם יימצא כזה, ייאלץ להניח רגליים משני צידי מנהרת גל ההינע.

שני הנוסעים מאחור זוכים למרחב נוח ומפנק, במיוחד בכל הקשור למרחב הרגליים אבל פחות מכך מבחינת מרחב ראש. גם המושבים שלהם נוקשים מידי אם כי הפיסול שלהם תומך היטב בגוף. לרשות היושבים מאחור יש צמד פתחי אוורור גדולים, שקע USB, רשתות אחסון בגב המושבים הקדמיים ומשענת יד מרכזית גדולה עם שני מתקני קליטה לכוסות.

לתא המטען יש נפח מכובד של 480 ליטרים אבל הוא מעוצב בדרך ממש לא שימושית, עם מפתח צר שדורש ממי שרוצה להעמיס מטען להשחיל אותו פנימה, וזה לא נוח.

התנהגות כביש, נוחות נסיעה

"אם זה עובד אל תתקן את זה" אומר משפט חכם, וג'וליה נותרה מצטיינת בסעיף ההתנהגות והנוחות מבלי שנדרשו פעולות הנדסיות מורכבות. בנהיגה על כבישים בינעירוניים קשה להוציא אותה מאיזון ושלווה, והיא מספקת חוויה נינוחה ובטוחה.

כאשר תנאי הנהיגה מעניינים ומפותלים חושפת ג'וליה את יכולותיה האמיתיות ומכונית המנהלים הנינוחה הופכת לספורטיבית מענגת. להגה יש משקל קל למדי אבל תגובתו חדה, מיידית ומדויקת, ומפתה להמשיך להשתעשע איתו עוד ועוד. צמיגי חתך נמוך במידות נדיבות אך לא מוגזמות (225/40 מלפנים, 255/35 מאחור) על חישוקי 19 אינטש – תורמים את חלקם לרמת אחיזה טובה מאוד.

חדוות הנהיגה נשכרת ממשוב טוב ויעיל של תנודות המרכב על מתלים מאוזנים, פעולת הבלימה מדויקת ונשלטת, וכוח המנוע מועבר לאספלט באמצעות הנעה כפולה שמחלקת אותו בין הגלגלים הקדמיים לאחוריים ומסתייעת בדיפרנציאל מוגבל-החלקה. התוצאה היא חוויית נהיגה "בטעם של פעם", עם רמת השובבות שרק יודעי סוד מכירים. בראבו ג'וליה!

גם בסעיף הנוחות נרשמים ציונים גבוהים: המתלים קשיחים אבל בולעים ביעילות את פגעי מע"צ, ותחילת המהלך שלהם רכה מספיק כדי לאפשר איזון טוב בין נוחות לדיוק ושליטה בתנודות המרכב.

היות שכבר ההתחלה טובה – עם שיכוך מהמורות טוב במהירויות עירוניות – לא מפתיע שרמת הנוחות גבוהה עוד יותר ככל שהמהירות עולה. רמת נוחות טובה משתפרת לטובה מאוד מחוץ לעיר.
עבודת המתלים שקטה ושיכוך כל סוגי הרעשים טוב. אנשי אלפא דאגו לאפשר לצליל המנוע לחדור למקומות הנכונים ויצרו מכונית שקטה, וגם זה תורם לתחושת הנוחות הכללית.

מנוע, ביצועים

בשונה ממגוון אפשרויות הנעה שהוצעו בעבר כעת מתרכזים אנשי אלפא ביחידת הנעה בודדת: מנוע טורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטר שמחובר לתיבה אוטומטית עם 8 יחסי העברה. זה מעביר לארבעת הגלגלים 280 כוחות סוס ו-40.8 קג"מ של מומנט כבר ממהירות מנוע נמוכה יחסית של 2,250 סל"ד, וג'וליה מזנקת מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 5.2 שניות.

פעולתה הטבעית של תיבת ההילוכים האוטומטית קצת איטית – גם בהאצה מעמידה וגם בתאוצות ביניים, אבל אפשר לתקן את זה בקלות כאשר מעבירים את מחשב ניהול העניינים למצב D. אפשר כמובן לנגן על ידיות השליטה בהעברת הילוכים ולקבל מכונית ביצועיסטית.

למרות הכל לא מדובר במכונית ספורט מרגשת במיוחד והיא אפילו לא נשמעת כזאת, אלא במכונית מנהלים שמספקת נוחות רהוטה ומזכירה לנו למה אנחנו אוהבים מכוניות. זאת לא המכונית שמרטיטה את החושים ולמרבה הצער גם לא זאת שתעשה לכם הנחות בתחנת הדלק, אולי דווקא להיפך: במהלך המבחן שרפנו ליטר בנזין אחד בכל 7.5 קילומטרים.

אבזור, בטיחות

ג'וליה המתוחה מוצעת בישראל בשתי רמות אבזור ועם מערכת הנעה בודדת. מכונית המבחן, בגרסת "וולוצ'ה" עולה 340,000 שקלים וכוללת מסך מולטימדיה בגודל צנוע של 8.8 אינטש, טעינה אלחוטית ושיקוף הנייד למסך, גג שמש כפול, ריפודי עור, מושבים ניתנים לחימום עם כוונון חשמלי וזכרונות, לוח מחוונים דיגיטלי, מושבים ספורטיביים וקאליפרים צבועים באדום.

כדי לקנות את גרסת 'טריבוטו איטליאנו' תיאלצו להוסיף 30,000 שקלים ותקבלו בנוסף גם בולמי זעזועים אדפטיביים, קישוטי עיצוב ספורטיביים ומערכת שמע משודרגת מתוצרת Harman Kardon.

רשימת מערכות הבטיחות זהה לשתי הגרסאות: בלימה אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירת נתיב אקטיבית, זיהוי רכב בשטח מת, התרעה מפני תנועה חוצה מאחור, התרעת עייפות ותאורה גבוהה אוטומטית. האיכות של מצלמת הרוורס מאכזבת, וחסרות אי אילו מערכות בטיחות כדי ליישר קו עם המקובל כיום בקטגוריה.

שורה תחתונה

ג'וליה היא מכונית מנהלים פרימיום שמתמודדת על פלח שוק שהולך ומתכווץ. בין השאר זה אומר שאין היגיון כלכלי להשקיע בשדרוג דרמטי ויקר שלה, ויש לכך השלכות – למשל בתא נוסעים שאמנם שודרג אך נראה כאילו נותר קצת מיושן ביחס לכלי רכב מודרניים.

מצד שני, נראה שעיצוב מסך המגע סביבתו ותכולתו פחות חשובים ללקוחות שרוצים להגשים באמצעות המכונית שלהם את האהבה לנהיגה, ואולי דווקא להיפך. מי שרוצה לנהוג מוצא בדרך כלל את תסבוכת המסכים והמסיחים כפגע רע ומיותר.

הבנזין נשפך כאן ללא רחם, עיצוב הפנים סובל מחוסר התחשבות בצרכים שימושיים, ותא הנוסעים מספק מרחב סביר רק לארבעה מבוגרים. אלא שכל עוד שהנהג מחייך ונהנה אין לו בעיה לשלם את המחיר, ובמקרה של ג'וליה זה מחיר שמשתלם לשלם אותו.

לקריאה נוספת:

לקסוס LBX במבחן דרכים

קופרה פורמנטור החדש במבחן דרכים ראשון

אאודי Q4 e-tron ספורטבק המחודש במבחן דרכים

The post אלפא רומיאו ג'וליה 2024 במבחן דרכים appeared first on TheCar.

במפגש שערכה פיאט-קרייזלר עם אנליסטים ב-31 באוקטובר, לפני פחות משבועיים, נחשפו התוכניות האופרטיביות של החברה לגבי אלפא-רומיאו, ואלה צפויות לדכא את כל מי שאוהב את אלפא וזוכר את הררי ההבטחות שנערמו לגביה בתקופתו של סרג'יו מרקיונה זכרו לברכה.
התוכנית המקורית להחייאת המותג, אשר החלה עם הפיתוח המסורבל של ג'וליה ופיתוח פלטפורמת ההנעה האחורית 'ג'ורג'יו', כללה, בין השאר, החלפה של ג'ולייטה המזדקנת במכונית חדשה (זאת תוכננה במקור ל-2019 ונדחתה ל-2020), חיזוק הקשרים בין אלפא-רומיאו לבין מזראטי ופיתוח פלטפורמות משותפות, והוספת שני קרוסאוברים ספורטיביים בגודל בינוני וגדול. התוכנית המקורית של מרקיונה עודכנה ופורסמה מחדש ביוני 2018 וכללה שבעה דגמים ויעד מכירות שנתי של 400,000 מכוניות בשנת 2021.

אלא שבשנתיים האחרונות, ככל שפיאט-קרייזלר – בהתחלה עם מרקיונה ולאחר מכן תחת מייק מאנלי – לא הצליחה לחבור אל יצרנית רכב אחרת ולהשיג את המימון שנדרש לצורך פיתוח הנעה אלטרנטיבית ופלטפורמות לרכב חשמלי, היא נאלצה לקצץ בכל תוכנית פיתוח שלא קשורה להישרדות המיידית שלה והתמקדה במותגים הרווחיים – בעיקר 'ג'יפ' ו'ראם'.

המותגים האירופאים הוותיקים – לנצ'יה, פיאט ואלפא-רומיאו – הוזנחו – ותוכניות שתוכננו לגביהם הצטמקו. כתוצאה מכך נחתכו בתשעת החודשים הראשונים של 2019 המכירות העולמיות של אלפא-רומיאו ב -31% – כך לפי נתוני 'ג'ייטו דיינמיקס', והן מסתכמות בסכום מעליב של 67,427 מכוניות בלבד.

פיאט-קרייזלר הפסיקה בשנה שעברה את ייצורה של 'מיטו' הישנה והמיוחדת מבלי להחליף אותה בסופר-מיני חדשה, ולא התקדמה בפיתוח של יורשת לג'ולייטה (ולכל הפחות לא הציגה פיתוח כזה). כעת – כך דווח לאנליסטים – החברה "הורידה את הגרזן" על 4C היפהפיה, כמו גם על הפנטזיה להחיות את 8C שנבנתה לפני כעשור על בסיס מזראטי 'קוואטרופורטה'. היא לא תחליף – כאמור – את ג'ולייטה, וגם לא תתאמץ עם אלפא-רומיאו בשוק הסיני ולכן ביטלה את התוכנית להשיק שם גרסאות עם בסיס גלגלים ארוך ל'ג'וליה' ול'סטלביו'.

הדגם היחיד שחמק, כמעט בוודאות, מתוכנית הקיצוצים הנוכחית הוא הקרוס-אובר שייבנה בשנת 2021 על-בסיס דגם התצוגה 'טונלה', אשר הוצג השנה בתערוכת ז'נבה, ואילו 'ג'וליה', ו'סטלביו' שמבוסס עליה, יעברו מתיחת פנים של אמצע החיים. בעתיד הנראה לעין, לכן, יצטמצם כל היצע הדגמים של אלפא-רומיאו לארבע מכוניות בלבד: ג'וליה, סטלביו, קרוס-אובר בינוני חדש שיושק בשנת 2021 וקרוס-אובר קטן נוסף שיושק ב-2022.

העיתון הנחשב של תעשיית הרכב 'אוטומוטיב ניוז' מדווח שמנכ"ל פיאט-קרייזלר, מייק מאנלי, אשר הציג את התוכניות של החברה לאנליסטים, אמר לגבי אלפא-רומיאו שהוא מאמין במותג אבל שהחברה חייבת לוודא שכל ההשקעות שלה ממוקדות באופן שיניב לה תשואה הולמת. מאנלי הוסיף שהחברה "תשמור על מיצוב הפרימיום של אלפא-רומיאו", ותמקד את מאמצי השיווק של המותג "בשווקים שבהם הוא מצליח" – כלומר במערב אירופה, ארה"ב, יפן וסין.
פליפה מונוז, אנליסט של ג'ייטו דיינמיקס, אמר ל'אוטומוטיב ניוז' שהתוכנית שהוצגה לאנליסטים הגיונית מאד. לדבריו, "אלפא-רומיאו נאבקת בשוק עם מגוון המוצרים הנוכחי שלה, ומצב השוק העולמי מתדרדר. לכן, לדבריו, "עדיף להיות מציאותי".

אלפא-רומיאו בלי חשמל

כל מי שממהר לקשור בין המיזוג של פיאט-קרייזלר עם פיג'ו-סיטרואן-אופל לבין תוכנית הקיצוצים העצובה של אלפא-רומיאו חייב לשים לב שאנשי פיאט-קרייזלר מפרסמים אותה הרבה לפני שהנהלת החברה המשותפת החלה בכלל לדון במשמעויות המעשיות של המיזוג הזה ובתוכניות אופרטיביות לגביו. למעשה, הרבה יותר הגיוני להניח שהסיכוי היחיד של אלפא-רומיאו לשרוד בעתיד נובע דווקא ממיזוג בסדר גודל כזה ולא להיפך.

ראשית לכל, קרלוס טווראס, מי שהציל את פיג'ו-סיטרואן ויעמוד בראש החברה המאוחדת, הבטיח – ככל שהבטחה כל כך מוקדמת שלו יכולה להיות מחייבת – שבכוונתו לשמור על כל המותגים של החברה מפני שלכולם יש ערך היסטורי רב. שנית, פיאט קרייזלר בכלל, ואלפא-רומיאו בפרט, לא ערוכה בשום אופן לעידן המעבר ממנועי בעירה פנימית להנעה אלטרנטיבית, ואין לה אף פלטפורמה מתאימה לשימוש כרכב חשמלי טהור. במצב כזה אלפא-רומיאו, בפני עצמה, לא יכולה לעמוד בדרישות זיהום האוויר המחמירות באיחוד האירופאי, שבו נמצא השוק הגדול ביותר שלה.

במצגת שהוצגה בפני האנליסטים נכתב אמנם ששני הקרוסאוברים החדשים שיושקו בשנים 2021 ו-2022 מותאמים לשימוש בהנעה היברידית וחשמלית, אבל לשני הדגמים הנוספים – 'ג'וליה' ו'סטלביו', אין כרגע גרסאות כאלה. מייק מאנלי אמר, בעת המפגש עם האנליסטים, שהפלטפורמה של שני הדגמים האלה "תעבור שינוי משמעותי" במהלך מתיחת הפנים כדי להכיל הנעה חשמלית או היברידית – אבל דווקא כאן ייתכן שינוי כיוון משמעותי בזכות האפשרויות הטכנולוגיות שיפתח איחוד עם פיג'ו-סיטרואן-אופל.

מעבר לנכסים ההיסטוריים האדירים של אלפא-רומיאו, לתשוקה של 'אלפיסטים' כלפי המותג ולמורשת הוותיקה והעכשווית של החברה בספורט מוטורי, התרומה המוחשית היחידה של אלפא לתוך הסיר הגדול שבתוכו יתבשלו כעת כל הנכסים של 15 מותגי האיחוד היא פלטפורמת 'ג'ורג'יו' החדשה יחסית, מפני שהיא בין הבודדות בקבוצה שתוכננה להנעה אחורית. זה, והאפשרות לחבר בין המכלולים של אלפא-רומיאו ומזראטי, הם כרגע הסיכוי הטוב ביותר להישרדותו של המותג האיטלקי המפואר הזה, ואסור לשכוח שכל ניסיונות העבר של אנשי פיג'ו-סיטרואן לברוא מותגי יוקרה צרפתים לא צלחו.

בפרספקטיבה כזאת – אם מנתחים את העתיד האפשרי של אלפא-רומיאו בדרך אופטימית – לכל קבוצת פיאט-פיג'ו יש רק מותג עממי-יוקרתי-ספורטיבי אחד, ואפשר לקוות שהם לא יוותרו עליו.

בשנים האחרונות נשמעה לא מעט ביקורת כלפי סרגיו מרקיונה בטענה שהוא זה שחירב את פיאט, אלפא-רומיאו ואת לנצ'יה, אבל צריך להיות מספיק הוגנים כלפיו כדי לזכור שהוא זה שעמד מאחורי ההימור המטורף של רכישת קרייזלר – ובזכות זה ניצלה גם קבוצת פיאט. ב"משחק השחמט" הזה נאלץ מרקיונה להקריב את המותגים האירופאים כדי לחולל רווחים בשוק האמריקני שנמצא במגמת התאוששות מאז 2009, אבל קשה לחשוב על איזה שהוא תסריט שבו קבוצת פיאט יכולה הייתה לשרוד בלי המיזוג הזה.

בראיה היסטורית, אלפא-רומיאו ממילא כמעט ולא התקיימה כמותג עצמאי ומחדש מאז שנת 1986 שבה מכרה ממשלת איטליה את החברה לקבוצת פיאט. כמעט כל הדגמים הסדרתיים של אלפא מאז ועד היום (למעט גרסאות מיוחדות) התבססו על פלטפורמות ועל מנועים של פיאט, או על כאלה שפותחו במסגרת שיתופי פעולה עם ג'נרל מוטורס (ולהבדיל, עם מזראטי). מבחינה זאת אין טעם להתאבל על אלפא-רומיאו אלא דווקא לחשוב על ההזדמנות הגדולה שנופלת כעת בחלקה. אפשר להניח שבשלב ראשון של איחוד פיאט-פיג'ו ייזנחו במהרה רוב הפלטפורמות הזקנות של קבוצת פיאט ודגמים עתידיים של פיאט ואלפא-רומיאו יתבססו על הפלטפורמות המודולריות המודרניות של פיג'ו-סיטרואן ועל מערכות ההנעה החשמליות שהיא פיתחה.

אפשר גם להניח שקרלוס טווראס ירצה דווקא להשתמש באלפא-רומיאו ובמזראטי כדי לפצח את פלח השוק של מכוניות יוקרה ולמצב את המותגים האילטקיים מול המותגים הגרמנים והאמריקנים. מותר אפילו לפנטז על אפשרות שהוא יחליט – במוקדם או במאוחר – להחיות את לנצ'יה כמותג פרימיום, ולשקם את אלפא כמותג ספורט-פרימיום.

כך או אחרת, לאחר האישור הצפוי של המיזוג, ואחרי שהצוותים המשותפים של שתי החברות יגבשו את התוכניות לעתיד – הכי סביר שנראה השקעה מהירה ואגרסיבית בפיתוח פלטפורמה חשמלית טהורה כמו MEB של קבוצת פולקסווגן. לאחר מכן נקבל דור חדש של מוצרים שיישאו את סמל ה"דרקון אוכל תינוק" של אלפא – ולאף אחד מהם לא יהיה מנוע בוקסר, או מנוע עם שני מצתים, או גלי זיזים כפולים שמתרוצצים בסל"ד מטורף – מפני שכולם יהיו חשמליים…

The post שלום לג'ולייטה: העתיד העגום של אלפא-רומיאו appeared first on TheCar.

יצרניות רכב אחרות, עם מוצרים בעלי ערך אסטרטגי הרבה פחות משמעותי עבורן, טורחות ומשקיעות במיטב הפירוטכניקה העכשווית, ואם מדובר במוצר בעל מסורת הן גם מציבות לצידו את כל הדורות שקדמו לו.

אנשי אלפא "שומרים את זה פשוט" ונותנים למכוניות לדבר. לא צריך פירוטכניקה כאשר המכונית שלך מציגה את עצמה בדרך כל כך מכובדת, לכן ניצבות שתי הג'וליות כפי שהן, בלי תאורה מיוחדת או מוסיקה מחרישה.

הגריל המשולש של אלפא-רומיאו. סמל הדרקון שבולע תינוק. קימורים עגלגלים שזורקים אותנו אל 156 וקצת אל 159 וגם אל 166, אבל בעיקר מראים לב.מ.וו. סדרה 3 – ובוודאי למרצדס C קלאס ולאאודי A4 – שעוצמה מאופקת עושה הרבה יותר רושם מאשר עיצוב צעקני ושרירי.

ג'וליה נראית כמעט מצטנעת, אבל מאד בטוחה בעצמה. למעט הניקלים של מסגרות החלונות, שכאילו נועדו לצבוט אותנו כדי להזכיר לנו שזאת המציאות ולא חלום – כל קימור, כל חלק מתכת או פס קישוט על המכונית הזאת יוצרים בדיוק את העיצוב הנכון עבור אלפא-רומיאו מודרנית. כולם יחד משדרים את תחושת הדיוק והאיכות שהיינו מצפים לקבל ממכונית שרוצה להילחם באריות שצויינו כאן.

השמשה האחורית המודבקת, 'ספויילר' טבעי שמסיים את קצהו האחורי-עליון של מכסה תא המטען, קווי המותניים והכתפיים, ספי הדלתות הקמורים, ההבעה הנרגזת של הפנסים הצרים, וכמובן פרופיל מדויק שמטיל את כל כובד המשקל הויזואלי על תא מנוע ארוך – כולם מהווים חלק ממארג שיוצר את המשפט האחד והיחיד שיכול לצאת מהפה בנסיבות האלה: "אני רוצה כזה".

אנשי אלפא-רומיאו היו יכולים, אולי אפילו צריכים, לחלק את האירוע הזה לשתי השקות נפרדות, שהרי בב.מ.וו, למשל, לא היו חולמים להשיק סדרה 3 חדשה ו-M3 באותו מעמד. בכל זאת מדובר לכאורה בשני עולמות אחרים, ודאי בשני טווחי מחירים.

מצד שני, אנשי אלפא היו צריכים להשיק מכונית כזאת כבר לפני כמעט 10 שנים, ואם נכרוך לספרון אחד את כל ההבטחות שלהם למכונית חדשה שתחליף את 159 ותתחרה בב.מ.וו. סדרה 3 נוכל למלא בו עמודים רבים.
קשה להעריך כמה מכירות אבדו לאלפא במהלך השנים האבודות, אבל בהחלט צריך להסיר את הכובע בפני סרג'יו מרקיונה, הבוס הקוסם של קבוצת פיאט-קרייזלר, אשר רגע לפני השקת המכונית בעלת ההנעה הקדמית – אשר הוצעה לו לפני כמעט שלוש שנים – שלח את כל מהנדסיו לתכנן אותה מחדש כמתחרה אמיתית בפלח השוק שאליו אלפא רוצה להיות שייכת.

לולא המנהיגות הזאת, לו נכנע מרקיונה ללחץ הכלכלי ולצורך לשמור את אלפא בתמונה, היינו מתאכזבים מעוד אלפא-רומיאו שרק עושה קולות של ב.מ.וו. אבל יודעת, כמו כולם, שהיא לא באמת כזאת. למזלנו, מרקיונה החליט – בצדק רב – שמותג לא יכול לחיות על תפארת העבר שלו ולהסתפק במכירת עיצוב ותדמית, ואם מתיימרים להתחרות באריות אי אפשר לעשות את זה עם חתול.

אלפא-רומיאו ג'וליה החדשה היא מכונית שמבוססת על פלטפורמה מודולורית חדשה, עם הנעה אחורית או כפולה, חלוקת משקל של 50-50, וגרסת על, קוואדריפוליו, שמצמידה לאספלט 510 כ"ס.
אנחנו הוזמנו על-ידי אלפא-רומיאו להשקה הבינלאומית לעיתונות של ג'וליה, שנערכה על כבישי צפון איטליה ומסלול המבחן ב'באלוקו', ובפרק הראשון של ההיסטוריה החדשה של אלפא נתרכז בג'וליה הסטנדרטית, בעלת מנוע טורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטר. גם יומה של קוואדריפוליו יגיע.

בחזרה מן העבר

אם נניח לרגע בצד את 4C וכמובן את 8C – שהן מכוניות חלום אבל ממש לא מכוניות מסה, את מכונית ההנעה האחורית האחרונה שלה הציגה אלפא-רומיאו לפני 31 שנים וסיימה לייצר אותה לפני 24 שנים.
זאת הייתה אלפא 75, שהחליפה את ג'ולייטה אבל גם התבססה עליה במידה מסוימת, והיא הושקה שנה אחת בלבד לפני שאלפא-רומיאו נרכשה על-ידי פיאט.
מאז, כמקובל בתעשיית הרכב, פיאט דחפה לאלפא את הפלטפורמות שלה והמותג הנחשק והאהוב איבד די במהירות את זוהרו.

זה לא שלא היו לאלפא מכוניות טובות: 156 הייתה יפיפיה (אך נכשלה כשלון מחפיר במבחני הריסוק), 159 הייתה מכונית מאד ראויה (אבל לא עמדה בתחרות מול הגרמניות), וקשה להתלונן על העיצוב של מיטו (אבל באותה מידה גם קשה לטעון שזאת אלפא).

ג'וליה מכניסה את אלפא-רומיאו לעידן חדש לגמרי, ואם מרקיונה רק יצליח לשמור בחתיכה אחת על האימפריה שהקים על שרידי קרייזלר נכון לה עתיד מזהיר ומעמד שישיב את האוויר לריאותיהם של ה'אלפיסטי' – אוהדי המותג המושבעים.

אנשי אלפא-רומיאו נשבעים ש'ג'וליה' האמיתית היא ג'וליה קוואדריפוליו ("עלה תלתן"), גרסת הביצועים שנבנתה כדי לתת בראש לב.מ.וו. M3 (וזה לא עניין מובן מאליו ובטח לא קל).
במכונית הזאת הושקעה כל הטכנולוגיה שקבוצת פיאט יכולה הייתה לגייס – כולל פלטפורמה משותפת עם מזראטי ומנוע V6 חדש ש"תוכנן בהשראת ה-V8 של פרארי", ועם מהנדסים ממאראנלו (פרארי) שהובאו במיוחד כדי להוביל חלקים בפרויקט.

המכונית הזאת מבוססת על פלטפורמה חדשה שבעתיד תהווה בסיס למכונית גדולה יותר של אלפא, לקרוסאובר יוקרתי וגם לדגמים אחרים של הקבוצה, והיא בנויה ברובה מפלדה בחוזק מתיחה גבוה ובחלקה גם מאלומיניום וחלקים שעשויים מסיבי פחמן.

לדברי אותם אנשים, אל ג'וליה ה"סדרתית", אשר בשלב זה מוצעת עם מנוע טורבו בנזין ארבעה צילינדרי חדש בנפח 2.0 ליטר ועם מנוע טורבו דיזל חדש בנפח 2.2 ליטר – צריך בעצם להתייחס כאל גרסה מופחתת או מוחלשת של קוואדריפוליו, כזאת שבה הוחלפו חלק מן המכלולים היקרים במכלולים טובים אבל פחות נדירים.

"מרגע שהורדנו את מנוע ה-V6 שמספק 510 כ"ס", הם מתארים בציוריות את התהליך הלוגי, "כבר לא היה צורך בבלמים קרמיים יקרים, וגם את הדיפרנציאל האחורי המתוחכם, שכולל שני מצמדים ואלקטרוניקה שאחראית על "טורק וקטורינג", אפשר היה להחליף בדיפרנציאל מוגבל החלקה רגיל. סוד הדינמיות של ג'וליה הוא שהיא בעצם קוואדריפוליו מוזלת".

אם תקבלו כפשוטם את דברי אנשי אלפא – ואתם מוזמנים להיות שיפוטיים כרצונכם – הרי שמדובר כאן בתהליך הפוך מן המקובל: במקום לשדרג מכונית קיימת לגרסת ביצועים הם "שיפחתו" מכונית ביצועים למכונית סדרתית.

כך או אחרת, הדבר הראשון שצריך לומר לזכותה של ג'וליה היא שהיא נראית יותר טוב במציאות מכפי שהיא נראית בתמונות (וגם שם היא נראית לא רע), עם פרופורציות טובות ועם עיצוב איטלקי שהיה הצד החזק של אלפא אפילו בימיה הפחות טובים.

טכנולוגיה אמוציונלית

אנשי אלפא לא טיפשים, והם מבינים שעם דיבורים בלבד אי אפשר לנצח את ענקי הטכנולוגיה של תעשיית הרכב העולמית.
הפתרון שלהם לתחרות הרצינית נחלק לשניים: מצד אחד גם הם משקיעים בטכנולוגיה ומציגים חידושים, ומצד שני הם טובעים את המושג "טכנולוגיה אמוציונלית", שזאת סיסמא שהמשמעות המעשית שלה היא "תאהבו אותנו כי אנחנו אלפא, ואנחנו נעשה את המירב כדי לגרום לכם להתרגש".

מיד נשוב לחלק הראשון של המשוואה, אבל דווקא החלק השני מעיד על זיהוי מעניין של נקודת תורפה אצל המתחרות: כמות הטכנולוגיה הרבה, והמכובדת ברובה, מאפשרת למובילות התעשייה להציע לנו ביצועים שלא לפני הרבה שנים היו שמורים למכוניות-על סופר יקרות, אלא שזה לא בהכרח אומר שגם כיף לנהוג במפלצות הטכנולוגיה האלה.

ולגבי החלק הראשון: כל גלי ההינע של כל הג'וליות בנויים מסיבי פחמן, "קיר האש" של המכונית והחלקים שמקיפים את תעלת ההינע וההילוכים בנויים מ"פלדת סנדוויץ'" (שתי יריעות מתכת שביניהן דחוסה יריעת גומי בעובי 25 מיקרון), ולראשונה מעולם מוצגת כאן "מערכת בלימה אינטגרלית", שזה – כך אלפא – מערכת בלמים "אל-חוטית" שבה משולבים החלקים המכאניים עם מערכת בקרת היציבות.

גם עיצוב הפנים נהדר: אין בו את החדשנות של 156 (לשעתה) אבל אותה רוח נשמרת עם הפרדה טובה בין הנהג לנוסע לצידו, ועם עיצוב מאד אלגנטי ובה בעת גם מאד שימושי, ושונה מאד מכל מה שמציעים כל המותגים האחרים בעולם.

איכות ההרכבה והחומרים טובה מאד באופן כללי, אלא שריבוי סוגי פלסטיק, וכמה מקומות שבהם נעשה שימוש בחומרים לא מתאימים (למשל פלסטיקים שנשרטים) – מציבים את ג'וליה במקום פחות טוב מזה של שלוש הנזכרות לעיל מבחינת תחושת האיכות. תנוחת הנהיגה מושלמת, למעט העובדה המעצבנת שזוית המסעד נקבעת בעזרת ידית ולא באמצעות גלגלת – מה שלא מאפשר להגיע לזווית מדויקת.

מדרך כף רגל שמאל מרווח וממוקם היטב, גלגל ההגה טיפ טיפה גדול מידי (ויש לזה סיבה) אבל בנוי ונראה נהדר ואפילו כולל גימיק ייחודי (ואהוב מאד): מתג ההתנעה והכיבוי ממוקם עליו, מצד שמאל למטה, ונוח מאד להשתמש בו.

ג'וליה "הרגילה" תוצע בשתי רמות גימור בסיסיות: 'ג'וליה' ו'ג'וליה סופר', אבל רשימת האבזור המדויקת במכוניות שתגענה ארצה תלויה במשא ומתן שיתנהל בעתיד בין היבואנית לבין היצרנית. לכן לא ממש משנה לתאר כרגע את מסך המולטימדיה (שעשוי להגיע בגודל 6.5 או 8.8 אינטש) או את שאר פרטי האבזור, למעט העובדה שהמסך ממוקם היטב בתוך הדאשבורד אבל דוחק כלפי מטה את פתחי מערכת המיזוג.

מתניעים

יש עוד הרבה מה לומר על עיצוב הפנים של ג'וליה (היא מאד מרווחת מאחור, המושבים נוחים ותומכים, יש בה שני תאי אחסון שימושיים ביותר ועוד) – אבל בשלב הזה די נמאס מההקדמות מפני שהמבחן האמיתי של אלפא-רומיאו הוא על הכביש המפותל. עם כל הכבוד להכל, מי שקונה אלפא-רומיאו לא עושה את זה רק כדי להסתכל עליה או כדי שיסתכלו עליו.

למרבה הצער, ומפני שאנשי אלפא-רומיאו דחסו להשקה קצרה באורך של 7 שעות נטו (ויומיים של טיסות מפרכות בדרך לשם ובחזרה) גם נהיגת מסלול (מאד מהנה) עם קוואדריפוליו, וגם נסיעת כביש עם ג'וליה 2.0 בנזין אוטומטית, ובנוסף לכך גם את כל ה'מינגלינג' עם מהנדסי החברה ונהגיה – הרי שההתרשמות שמובאת כאן היא בבחינת טעימה ראשונה בלבד ולא מעבר לכך. עם זאת, התחושות הראשוניות לגבי המכונית מאד ברורות, וחיוביות.

מנוע ה-2.0 ליטר של ג'וליה מונע ללא מספיק דרמה, וכל עוד שלא מאיצים בו ברצינות הוא גם נותר די שקט, מה שמאד מתאים למכונית שקטה באופן כללי.

תיבת הילוכים מתוצרת ZF, בעלת 8 יחסי העברה, היא כיום פחות או יותר הסטנדרט אצל כל מי שאיננו מרצדס, וגם כאן היא עובדת באופן נעים ויעיל מאד.
המנוע מאיץ את ג'וליה – אחת המכוניות הכי פחות כבדות בקטגטוריה שלה – במהירות רבה ובנחישות, אלא שכמו רוב המנועים שדומים לו הוא לא משדר תחושת מומנט בשרנית במיוחד (למרות שהוא מתהדר ב-34 קג"מ כבר ב-1,750 סל"ד).

מי שציפה שג'וליה תהיה קשוחה במובן הספורטיבי עלול להתאכזב, ולא בצדק, מפני שהיא מספקת רמת שיכוך מהמורות גבוהה מאד מבלי להתרסק לתוך פגעי האספלט, ותוך שמירת קצב גלגול טוב ובעיקר תחושת איזון נהדרת.
מקום שבו ג'וליה פחות מבריקה הוא בשיכוך ההחזרה: התחושה היא שהמכונית "מתנדנדת" מעט יותר מכפי שהיינו מצפים מאלפא, ולמרות שזה לא פוגע ביכולת שלה לתקל כל כביש מפותל תוך כדי ניצול מיטבי של מרכז כובד נמוך, מרכב קשיח מאד, וחלוקת משקל אופטימלית – עדיין יש בזה משהו שמשדר פחות ביטחון לנהג מכפי שמשדרות ה"מגהצות" ממינכן או משטוטגארט.

המכונית מכוילת לתת-היגוי טבעי קל, מה שמשפר את תחושת השליטה, אבל בכל רגע נתון קל להטריף אותה להיגוי יתר נעים – כזה שמחוסל תוך רגע על-ידי בקרת יציבות שלא ניתנת לניתוק. בעתיד, מבטיחים האיטלקים, הם יציעו גם אפשרות לנתק את הבקרה.

ההיגוי עצמו חד מאד – באלפא טוענים שהוא "הכי חד בקטגוריה" – פחות או יותר שני סיבובים בין נעילות – וזה יכול היה להיות מושלם לו היינו מקבלים גם מעט יותר משוב מן ההגה המוגבר חשמלית.

כאשר מעבירים את בורר מצבי הנהיגה מ"נורמל" ל"דיו!" (למעשה: 'דינמיק') מוקשח ההיגוי ומקבל משקל טוב יותר, ובזכות קוטרו הגדול יחסית של גלגל ההגה המכונית לא הופכת לתזזיתית מידי אלא לכזאת שנכנסת ברצון רב לכל פניה.

לחיות איתה

ג'וליה היא בין הגדולות והמרווחות בקבוצתה ובמושב האחורי שלה יש מקום למכביר לשני מבוגרים (אבל לא לשלושה). תא המטען נמוך, צר יחסית ועמוק, והוא לא מכיל גלגל חלופי אלא ערכת ניפוח שתהפוך כל תקר לסיפור יקר.

שיכוך כל סוגי הרעשים לא מעולה אבל ודאי טוב מאד (במכונית המבחן היו מעט רעשי רוח), ובסך הכל מתקבלת מכונית מאד נעימה לשימושים יומיומיים, ועוד יותר מהנה לשימושים מיוחדים.
את תצרוכת הדלק לא יכולנו לבדוק אבל אנשי אלפא מצהירים שאחד היעדים שלהם היה להיות הטובים בקטגוריה מבחינה זאת (לא קל מול ב.מ.וו) ובכל מקרה מדובר, כאמור, במכונית קלה יחסית.

הריג'קטים שיפגעו באיכות החיים אינם רבים אבל קיימים, אחד מהם הוא התחושה הנויירוטית מידי של הבלמים – אולי בגלל שעדיין מדובר במערכת טכנולוגית חדשה שלא השתפשפה מספיק – ואלה מספקים יכולת בלימה מאד מרשימה אבל מעט מאד רגש. בנוסף, כמעט כל נגיעה בהם גם מפעילה את מאותתי החרום ("האזארד").

מה שבאמת מלהיב בג'וליה, מעבר לכל האמור כאן, הוא התחושה שהיא מחזירה את אלפא-רומיאו לחיים ונכנסת לוואקום רגשי שרבים מאיתנו חוו בשלושת העשורים האחרונים. בעידן שבו כל יפנית מתיימרת להיות גרמניה – המוצר האיטלקי הזה מחזיר לנו את האמוציות לא כהצהרת יצרן אלא כדבר אמיתי ומוחשי מאד.

ג'וליה היא אלפא אמיתית שמצליחה לרדת אל שורשי המותג, זאת מכונית רעננה שמעוצבת נהדר, איכות הנסיעה בה גבוהה, ובעיניי יש חן וקסם אפילו בעובדה שהיא עדיין לא "מושלמת".

תכנית ההשקה של אלפא-רומיאו, ובהקשר של ג'וליה והאיטלקים בואו לא נשכח שכל תכנית היא רק "בסיס לשינויים" – מתחילה במערב אירופה בסוף החודש, ובסוף הרבעון השלישי או תחילת הרביעי היא תעמוד בראש החץ של חזרת אלפא לשוק הצפון אמריקני. אנשי אלפא עדיין לא מפרטים אבל הם מבטיחים שבמקביל להשקה באמריקה יוצעו גם מנועים נוספים, כנראה ארבעה צילינדריים בנפח גדול יותר.

במקביל תתחיל אלפא לשווק את ג'וליה גם בסין, וכל אלה אינן בהכרח חדשות טובות מבחינתנו היות שבמקרה הטוב ביותר היא תוכל להתחיל לשווק אותה במזרח התיכון ובאפריקה בתחילת השנה הבאה.

ככל שהביקוש למכונית הזאת יהיה גדול יותר כך יהיה קשה יותר לקבל כמויות ומחירים טובים לשוק שלנו, ולפי מה שאפשר להבין מן האיטלקים הם מתכננים לגבות תמורת המכונית שלהם "מחירי ב.מ.וו. סדרה 3", ודאי כ"מחירי מחירון".

אחרי שחיכינו חמש שנים למחליפתה של 159, נצטרך כנראה להמתין עוד קצת עד שהיא תנחת אצלנו, והנחמה היחידה בכך היא שבינתיים תוכל אלפא לגהץ את כל מחלות הילדות שאופייניות למוצר חדש. עד לנחיתתה של ג'וליה בישראל אנחנו חייבים לכם דיווח על קוואדריפוליו, ומקווים גם לנהוג נהיגה ארוכה וממצה עם ג'וליה 2.0 ליטר טורבו-בנזין.

The post אלפא רומיאו ג'וליה במבחן דרכים ראשון appeared first on TheCar.

ג'וליה נחשפה לראשונה לפני כחצי שנה, לקראת תערוכת פרנקפורט האחרונה, אולם רק בגרסת 'תלתן ירוק' הבכירה והיקרה. גרסאותיה הסטנדרטיות אמורות היו להיחשף עד לפני כחודש, בשלהי 2015.

תחילת השיווק בפועל של ג'וליה החדשה תוכננה באירופה לחודש מרץ השנה, מיד לאחר תערוכת ז'נבה, אולם לפי דיווחים בכלי תקשורת שונים, בהם גם ה"אוטומטיב ניוז" שנחשב לאורים ותומים של תקשורת תעשיית הרכב, נמצאת התוכנית הזאת ממילא בפיגור של בין שישה לתשעה חודשים – וצפויה להידחות כעת בכחצי שנה נוספת.

המקורות של האוטומטיב ניוז טוענים שספקי משנה של אלפא-רומיאו מדווחים על כישלון של ג'וליה במבחני ריסוק פנימיים (למעשה במבחני ריסוק חזיתיים, ריסוק צד וריסוק אחורי), מצב שמבחינת החברה מחייב תכנון מחודש של חלקים שונים במרכב.

אלפא-רומיאו לא יכולה להשיק מכונית שלא תזכה בציון המרבי במבחני הריסוק של פרויקט EuroNCAP – מכיוון שציון גרוע מתקשר בתודעה הציבורית עם רמת איכות ירודה, ולכן גורם התכנון מחדש עיכוב שעשוי לארוך כחצי שנה.

מנהלים באלפא-רומיאו מתרצים את הכשלון בסד הזמנים הבעייתי שנקבע בגלל משך פיתוח קצר של ג'וליה, אשר כזכור נשלחה ל"תכנון מדף נייר חלק" לאחר שהתוכנית המקורית לבנות מכונית על בסיס פלטפורמת הנעה קדמית נגרסה.

לדברי אותם מקורות גרם לחץ הזמנים לביצוע של "קיצורי דרך", אם כי זה כבר מעלה שאלה מטרידה יותר בנוגע לכלל התחומים שבהם אולי בוצעו פשרות שכאלה.
ג'וליה, על פלטפורמת הנעה אחורית חדשה, תוכננה בזמן שיא של שנתיים בלבד, וזאת לאחר שהיא נמצאה כבר כמעט בשלבי טרום ייצור. סרג'יו מרקיונה, המנהל הנמרץ של פיאט-קרייזלר, קיבל באותה נקודת זמן החלטה לא קלה: למרות שייצורה של המכונית שאותה ג'וליה מחליפה – אלפא 159 – הופסק כבר בשנת 2011, מה שאומר שלאלפא-רומיאו לא היה דגם בפלח השוק החשוב כל כך לשוק הפרימיום – מרקיונה גנז את הפרויקט והורה להתחיל את התכנון מחדש.

כעת, כדי לקדם את פיתוחה של ג'וליה ולפתור בעיות בתכנון דגמים עתידיים של אלפא רומיאו ומזראטי, הוזעק לקבוצת פיאט-קרייזלר רוברטו פדלי, מהנדס לשעבר בפרארי אשר עבר לב.מ.וו.

כפי שהדברים נראים כרגע, גם אם אנשי אלפא-רומיאו יצליחו להתגבר על הכשל בתכנון לא יהיה להם קל להתגבר על הנזק התדמיתי שנגרם כתוצאה מן העיכוב המתמשך בהשקת קו הדגמים החדש, ו'אלפיסטים' מכורים ייאלצו להמשיך להמתין לתחיה המחודשת של החברה.

עם זאת, דובר של אלפא-רומיאו הכחיש את הטענות בנוגע לדחיית השיווק של ג'וליה, והשיב, לשאלת מגזין 'אוטומוביל' האמריקני, שהמכונית תושק בהתאם לתוכנית המקורית ותגיע לארה"ב עוד השנה.

אגב, אם הידיעות בכל זאת נכונות הרי שזו לא הפעם הראשונה שאלפא-רומיאו מפשלת בתכנון הבטיחותי של דגמים שלה.
כאשר הושקה 147, ולאחריה 156 שמבוססת על אותם מכלולים, היא קיבלה ציון של שלושה כוכבים – שנחשב גרוע מאד יחסית לבנות תקופתה – במבחני הריסוק של פרויקט EuroNCAP – מה שיצר בין השאר פגיעה תדמיתית בתחושת האיכות של המכוניות, ושלח הביתה מספר מנהלים שעמדו בשעתו בראש הפרויקט.

עם זאת, בהנחה שדיווחי אוטומטיב ניוז נכונים, הרי שמסתבר שהחומר הגנטי של אלפא-רומיאו לא 'למד לקח' והשתפר כתוצאה מן התקלה ההיא.

The post האם אלפא-רומיאו ג'וליה מתעכבת בגלל תכנון בטיחותי לקוי? appeared first on TheCar.

אלפא-רומיאו חשפה אמנם את המחירים הצפויים באירופה – 95,000 אירו למכוניות הראשונות שמכירתן תחל עוד בשלהי ספטמבר וכ-79,000 אירו למכוניות שיוצעו ברבעון האחרון של השנה, אבל אפילו לא טרחה יותר מידי לספק מפרטים מדויקים של המכונית, לא כל שכן להציג את הגרסאות ה"עממיות" יותר והפחות יקרות.

מצד שני אלפא כן חשפה באופן רשמי את פילוסופיית המותג החדשה ואת הסיסמא שאיתה היא תנסה לקדם אותו: 'meccanica delle Emozioni', שאותה אפשר לתרגם ל"המכניקה של הרגש".

אנשי אלפא מדברים על חמישה עקרונות שלאורם פותחה המכונית הזאת ויפותחו גם שבעה הדגמים הנוספים שהיא מתכוונת להשיק בשנים הקרובות: מנועים חדשניים, חלוקת משקל של 50/50, פתרונות טכניים מתקדמים, יחסי כוח למשקל הטובים ביותר בקטגוריות השונות, ועיצוב איטלקי ייחודי.

כאמור, המכוניות הראשונות שמוצעות למכירה הן מן הגרסה הספורטיבית ש"מוקדשת ללקוחות הראשונים", וזו מציעה את "כל חבילת הציוד הספורטיבי היוקרתי ביותר" שכולל בין השאר בלמים קרמיים, מושבי ספורט, חלקים בנויים מחומרים מורכבים וכמובן, עיקר העיקרים: מנוע הטורבו-בנזין החדש בן ששת הצילינדרים, בנפח 2.9 ליטר.

מנוע זה, אשר "פותח בהשראה טכנולוגית של פרארי", מספק בסיוע שני מגדשי טורבו 510 כ"ס וכ-61 קג"מ ו"מבטיח רמות ביצועים מלהיבות: מהירות שיא של 307 קמ"ש ותאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 3.9 שניות… וכל זאת בדרך ידידותית לסביבה".

בכך, או שמא נאמר "גם בכך", שוברת אלפא-רומיאו את הדרך המקובלת להשקת מכוניות – ומציגה תחילה דווקא את הגרסה החזקה והיקרה, זו שתתמודד בעיקר מול ב.מ.וו. M3 ואאודי RS4 או אף מעבר להן, ולא את הגרסאות שצפויות להימכר במספרים הגדולים ביותר.

על אף האכזבה (בעיקר על כך שלא זכינו להרבה יותר מידי מידע נוסף יחסית למה שכבר פורסם בעבר) צריך להסיר את הכובע בפני אלפא מפני שהיא עושה בדיוק את מה שהיא אומרת: מחזקת את התחושות הרגשיות כלפי המותג ואת הערך הספורטיבי שלו בעיני הלקוחות והעולם.

אנשי אלפא מכריזים שהבחירה שלהם להתמקד בהנעה אחורית (ולהציע גם אופציה להנעה כפולה) מהווה "יותר מאשר מחווה בלבד לשורשים האותנטיים ביותר של אגדת אלפא רומיאו, אלא גם פתרון טכני שמציע ביצועים גבוהים וכיף מדהים".

באלפא מתהדרים בחלוקת משקל אופטימלית של 50/50 על פני שני הסרנים (תכונה אופיינית לרוב דגמי ב.מ.וו. כמעט מאז ומעולם), במערכת מתלים מתוחכמת וייחודית להם (לטענתם) וב"היגוי הישיר ביותר בשוק".

ג'וליה עושה שימוש נרחב בחומרים מתקדמים וקלים בהם סיבי פחמן, אלומיניום וחלקים היברידיים של אלומיניום ופלסטיק, כדי לקבל את יחס המשקל לכח הטוב ביותר בקטגוריה – פחות מ-3 ק"ג לכ"ס – עם משקל של 1,524 קילוגרם בלבד. אלומיניום משמש לבניית מערכת המתלים, דלתות, כנפיים, חלקי פלטפורמה וחלקים במערכת הבלמים. סיבי פחמן משמשים למכסה המנוע, גג, מוט פיתול ושלדת המושבים הקדמיים, וגם הבלמים הקרמיים חוסכים משקל.

לג'וליה, כך אלפא, יש את בסיס הגלגלים הארוך ביותר בקטגוריה שלה כשהוא ארוז בתוך אחד הגופים הקצרים ביותר ביחס למתחרות.

המנוע והחלקים המכאניים הכבדים מונחים בין שני הסרנים בתוך גוף שמציג סרחי עודף (החלקים שלפני הסרן הקדמי ומאחורי הסרן האחורי) קצרים מאוד, מכסה מנוע ארוך ותא נוסעים ש"יושב" על הסרן האחורי ולדברי אלפא "מסמן את הנקודה שבה כוח המנוע משוחרר על הכביש".

המתלה הקדמי של ג'וליה הוא מסוג עצמות עצה כפולות והוא הונדס באופן שלדברי אלפא מייצר "ציר היגוי וירטואלי למחצה" במטרה להציע את ההיגוי הישיר, המהיר, המדויק והאינטואיטיבי ביותר בפלח השוק שלה.

המתלה האחורי הוא מסוג רב חיבורי והוא כולל גם מערכת "הכוונת כח" בעלת שני מצמדים נשלטים אלקטרונית שמשמשים כדיפרנציאל מוגבל החלקה וירטואלי ומוגדר על-ידי אלפא כ"פתרון טכנולוגי בלעדי".

מערכת זאת מאפשרת לייצר את ההפרש הנחוץ במהירויות הסיבוב של הגלגלים בעת פניה, ותוך כדי כך גם לשלוט באופן מדויק בכח שנשלח אל כל גלגל בנפרד. כך משתפרת העברת כח המנוע לצמיגים גם בתנאי אחיזה נמוכים ומבלי שתידרש ההתערבות של מערכת בקרת היציבות "הפולשנית".

מערכת זאת משולבת בחידוש טכנולוגי נוסף לו טוענים אנשי אלפא – מערכת אלקטרו-מכאנית ש"משלבת בין בקרת יציבות לבין בלמי סרוו מסורתיים לטובת תגובת בלימה מיידית וצמצום מרחקי הבלימה".

The post כוכבות פרנקפורט 2015: אלפא רומיאו ג'וליה קוואדריפוליו appeared first on TheCar.

באירוע השקה שערכה אלפא-רומיאו במוזיאון של החברה בארזה, הסמוכה למילאנו, ובמסגרת יריד 'אקספו' של מילאנו, נחשפה היום (ד') המכונית שעליה שוקדת היצרנית האיטלקייה מאז שנת 2009, ואשר השקתה נדחתה משנת 2011 לשנת 2013 ואז נדחתה שוב, עד היום, לצורך תכנון יסודי מחדש.

ג'וליה נושאת על חרטומה סמל מעוצב מחדש של אלפא-רומיאו, והיא הוצגה בדיוק ביום ההולדת ה-105 של המותג האיטלקי הנחשק.

אנשי אלפא-רומיאו טרם חשפו את כל הפרטים הטכניים, וגם לא פרסמו עדיין תמונות פנים רשמיות של המכונית, ככל הנראה מכיוון שהם לא רוצים לבזבז את כל תשומת הלב "במכה אחת". בשלב ראשון נחשפה רק הגרסה ה"חמה" ביותר של ג'וליה וטרם נמסרו פרטים רשמיים אודות מנועים בסיסיים יותר וגרסאות "יומיומיות". אלה צפויים להתפרסם עד לתערוכת המכוניות של פרנקפורט, בספטמבר, שלאחריה גם תחל המכירה של המכונית באירופה. אלינו, לישראל, היא צפויה להגיע בינואר הבא.

ג'וליה היא מכונית סדאן בגודל מקביל לסדרה 3 של ב.מ.וו, C קלאס של מרצדס ואאודי A4, ואלה גם שלוש המתחרות העיקריות מולן היא מבקשת להתמודד. ממש כמותן גם היא מונעת באמצעות הגלגלים האחוריים, אך בשונה מהן היא מתבשמת גם באקזוטיקה של מותג איטלקי אחר: היא חולקת כמה מן המכלולים העיקריים של הפלטפורמה, ואת המנוע הבכיר שלה, עם מזראטי ג’יבלי.
ליתר דיוק, לפלטפורמת ההנעה האחורית החדשה, שתוכננה על-בסיס זו של ג'יבלי, קוראים "ג'ורג'יו", והיא פותחה מראש כך שתוכל להתאים גם להנעה כפולה – בין השאר מפני שהיא תהווה בסיס לקרוס-אובר חדש של אלפא שצפוי להיות מוצג בשלהי השנה הבאה במטרה להתמודד מול ב.מ.וו. X3 ובאאודי Q5.

אנשי אלפא-רומיאו מדגישים שהייחוד של ג'וליה ביחס למתחרותיה נובע מחמישה יסודות שעליהם הושם דגש רב בעת התכנון, מפני שלדבריהם אלה היסודות שהפכו את אלפא רומיאו לאחד ממותגי הרכב הנחשקים בעולם: עיצוב איטלקי ייחודי, מנועים חדשניים ומתוחכמים, חלוקת משקל מושלמת של 50/50, פתרונות טכניים ייחודיים והיחס הטוב ביותר בשוק של הספק למשקל.

ג'וליה מעוצבת בסגנון נקי מצד אחד, אבל מאד שרירי וספורטיבי מאידך – עם פתחי אוורור על מכסה המנוע ומעל לגלגלים הקדמיים (לפני הדלתות ומאחורי הכנפיים הקדמיות). יותר מכל היא נראית כמו שב.מ.וו. הייתה נראית לו הייתה מיוצרת באיטליה.
מעצבי אלפא מגדירים את העבודה שלהם ככזאת שמגשימה שלוש תכונות מובהקות של עיצוב איטלקי: תחושה של פרופורציות, פשטות, וגימור מלוטש ובאיכות גבוהה.

גם עיצוב הפנים נראה סולידי ונקי – ודאי אם משווים אותו לעיצוב הפנים הנהדר (לשעתו) של אלפא 156. עיצוב הפנים של ג'וליה החדשה, בהשוואה, דומה יותר לעיצובי הפנים של ב.מ.וו. – עם קווים נקיים ואופקיים, מסך מגע מרכזי, וכפתור שליטה מרכזי דמוי MMI של אאודי. החלק היחיד בעיצוב הפנים שמדגיש את המקורות האלפיסטים הוא סביבתו הקרובה מאד של הנהג – גלגל ההגה והשעונים שמאחוריו.

הגרסה הבכירה של המכונית מונעת באמצעות מנוע שגזור ממנוע ה-V6 שפרארי תכננה ובונה עבור מזרארטי קוואטרופורטה וג'יבלי, והוא מפיק 510 כ"ס מנפח של 3.0 ליטר.
אנשי אלפא מעדיפים לשווק את היצירה הזאת כמנוע שנבנה "בהשראת טכנולוגיות של פרארי", הוא מניע את גרסת 'קוואטריפוליו' (Quadrifoglio) ומזניק אותה מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 3.9 שניות, תוך שהיא מקדימה את מתחרותיה הישירות – ב.מ.וו. M3 ואאודי RS4.

לנצח באמצעות טכנולוגיה

באלפא מתהדרים ב"פתרונות טכנולוגיים ייחודיים", שאליהם עוד נצטרך לצלול בעתיד ובנפרד, ובין השאר הם מבטיחים חלוקת משקל אופטימלית (50/50 בין שני הסרנים), מתלים מתוחכמים (שניהם בנויים מאלומיניום, האחורי מסוג רב-חיבורי והקדמי, לדבריהם, הוא פתרון ייחודי לאלפא רומיאו ובנוי בתצורת עצם עצה כפולה מתוחכמת מאוד במטרה להתמודד עם עומסי ההיגוי), מערכת הגה שמספקת את "ההיגוי הישיר ביותר בשוק", חלוקת מומנט ייחודית בין הגלגלים המניעים באמצעות מערכת מצמד כפול, מערכת בלמים משולבת שאמורה לתרום להפחתה ניכרת של מרחק בלימה, וספויילר אקטיבי שמסוגל לשנות את מידת ההצמדה של החלק האחורי לאספלט בתלות במהירות הנסיעה.

כאמור, אלפא טרם חשפה פרטים טכניים מלאים של המכונית, אולם בסיס הגלגלים שלה, לדברי אנשיה, הוא הארוך ביותר בקטגוריה שלה למרות שהאורך הכללי של המכונית ממוצע.
המכונית עושה שימוש בחומרים מורכבים ואקזוטיים כמו סיבי פחמן, אלומיניום, אלומיניום מורכב ופלסטיק, וכך, לטענת האיטלקים, מציעה את היחס הטוב ביותר בשוק של משקל לכח מנוע (פחות מ-3 ק"ג / כ"ס) ומשקל של פחות מ-1,500 ק"ג לגרסה הבכירה.

ג'וליה תוכננה על-ידי "צוות מובחר של מהנדסים ומעצבים אשר ידועים בתוך קבוצת פיאט כ'Skunks ', כינוי המשמש בתעשיות בארה"ב כדי לציין את העובדים המוכשרים ביותר שעליהם מוטלות המשימות העדינות והחדשניות ביותר מבחינה טכנולוגית".

צל"ש או טרש

ג'וליה, וחמשת הדגמים הנוספים שאלפא-רומיאו צפויה להציג עד לשלהי שנת 2018, הם חלק מן ההימור הגדול של סרג'יו מרקיונה, מנכ"ל פיאט קרייזלר, שהכריז בסוף השנה שעברה על השקעת 12.3 מיליארד דולר בקבוצת פיאט, מהם כ-5.6 מיליארד באלפא-רומיאו.
מרקיונה מבקש לרכז את הייצור של אלפא-רומיאו באיטליה בלבד (בשונה, למשל, מפיאט שנתח הארי מן הייצור שלה מתוכנן לפולין ולטורקיה) – וזאת כדי לחזק את הייחוד האקזוטי שלה ואת הנאמנות לסלוגן "Made in Italy", אם כי ייצור חלק מן הדגמים לא יתבצע במפעלים ההיסטוריים של אלפא אלא מפעלים שוממים כיום של פיאט ברחבי איטליה.

The post ברוכה הבאה אלפא-רומיאו ג'וליה appeared first on TheCar.

ביום רביעי הבא, ביום ההולדת ה-105 של אלפא-רומיאו ובמסגרת תערוכת 'אקספו' של מילאנו, איטליה, תחשוף אלפא את 'ג'וליה' – המכונית שעליה היא עובדת כבר משנת 2009, ואשר השקתה נדחתה משנת 2013 ועד עתה מפני שמנכ"ל קבוצת פיאט לא היה מבסוט מן העיצוב הראשוני שלה.

אלפא-רומיאו, בעבר יצרנית מכוניות מרגשת, לאחר מכן חברה לא רעה בבעלות ממשלתית, ולבסוף חטיבה עם סמל נאה ועיצובים נחמדים בתוך קבוצת פיאט, כבר מזמן לא מייצרת מכוניות עם נשמה אלא כאלה שהן רק צל חיוור של המורשת המוטורית של סמל ה'דרקון-בולע-תינוק'.

לא אנחנו אומרים את זה אלא סרג'יו מרקיונה, המנכ"ל הכל יכול של קבוצת פיאט אשר עושה בשנים האחרונות מאמצים אדירים לשקם את הקבוצה כולה ואת אלפא בפרט, והוא אמר זאת במפורש במספר הזדמנויות.

כיום, עם מכירות בהיקף של מעט יותר מ-70 אלף מכוניות בשנה, לאלפא-רומיאו אין זכות קיום אלא אם היא תייצר מוצרים נחשקים במיוחד, וזה בדיוק מה שעומד לקרות, כך מבטיחים לנו ראשי פיאט.

מעט מאד פרטים דלפו עד היום אודות ג'וליה החדשה – מכונית שאמורה להתמודד מול ב.מ.וו. סדרה 3, מרצדס C קלאס ואאודי A4 – וזה לא במקרה: אנשי פיאט הפקידו את הפרויקט כולו בידי קבוצה קטנה של מהנדסים אשר פעלה כיחידה עצמאית, ומוקמה בסמוך לעיר מודנה בצפון איטליה, לא הרחק ממקומות מושבן של פרארי ומזראטי.

לקברניטי פיאט ברור שהסיכוי היחיד של אלפא-רומיאו לשרוד הוא אם היא תביא איתה משהו מיוחד, אקזוטי, מרתק, כזה שיפרוט על נימי הנפש ולא רק על השכל, ולצורך זה הם בונים על הקשר עם מזראטי בכל הקשור ליתרון לגודל – באמצעות התבססות על פלטפורמות ומכלולים משותפים, ועל חברה אחרת בקבוצה, פרארי, בכל הקשור לטכנולוגיית ההנעה.

ג'וליה – כמו מתחרותיה הגרמניות – תהיה בעלת הנעה אחורית ותחלוק כמה מכלולי פלטפורמה עם מזראטי ג'יבלי, אבל היא תוצע גם עם הנעה כפולה.

בניגוד למתחרים הגרמנים, שמשקיעים לא מעט במערכות סיוע לנהג, ג'וליה אולי תציע מערכות התראה בטיחותיות אבל תתרחק ממערכות שנוטלות את השליטה במכונית – וזאת אולי כקריאת תיגר על המכונית האוטונומית הממשמשת ובאה, ועל עודף התחכום האלקטרוני של הגרמניות, אשר לדברי אנשי פיאט "מוציא את הנשמה" מן המכונית.

הלב שלך בנוי לזה?

לפני קרוב לחודשיים הכריזו קברניטי פיאט על השקעה של כחצי מיליארד אירו בפיתוח ובייצור של שני מנועים חדשים מתוך מגוון של חמישה מנועים שיניעו את כל קו המוצרים של אלפא.

גם לגבי המנועים החדשים נפוצו שמועות רבות ושונות, פרטים מדויקים ייוודעו ודאי בשבוע הבא, אבל מה שברור הוא ששני המנועים החדשים ייוצרו במפעל המנועים בעיר טרמולי באיטליה.

ההערכה הראשונית הייתה שמנועי הטורבו-בנזין הבסיסיים, בעלי ארבעה צילינדרים, יהיו בנפחי 1.4 (110-180 כ"ס) ו/או 1.8 ליטרים (200-230 כ"ס), אבל כעת יש שטוענים שמנוע הארבעה צילינדרים יהיה דווקא בנפח 2.0 ליטר ויספק בגרסתו הבסיסית כמעט 250 כ"ס (בין 230 ל-245, תלוי לאיזה מקור להאמין) ולפחות 300 כ"ס בגרסתו החזקה.

בפסגת ההיצע יעמוד מנוע V6 אשר מבוסס (לכל הפחות לטובת יחסי הציבור) על טכנולוגיה של פרארי ועשוי גם הוא להופיע בשני נפחי מנוע: 2.5 ו/או 3.0 ליטרים, ולספק כ-510 כ"ס בגרסה הבכירה שלו. בנוסף יוצעו גם שני מנועי טורבו-דיזל.

במקור, כאמור, העבודה על ג'וליה – מחליפתה של אלפא 159, החלה כבר בשנת 2009 והיא אמורה הייתה להיות מושקת בשנת 2011, השקה שנדחתה בשנתיים לצורך תכנון מחדש ואז בשנתיים נוספות לאחר שמרקיונה, כאמור, לא היה מרוצה מן התוצאה.

לאחר הצגתה הצפויה בשבוע הבא אמורה ג'וליה לככב ולאסוף הזמנות בתצוגה של אלפא-רומיאו בתערוכת פרנקפורט, באוקטובר השנה. מכירותיה באירופה, וגם בישראל, צפויות להתחיל ברבעון הראשון של השנה הבאה.

צעד קטן לאיטלקים

כדי לשרוד בתעשיית הרכב בימינו חייבת אלפא-רומיאו להגדיל משמעותית את היקפי הייצור שלה ולצורך זה עליה לחדש בדחיפות את מגוון הדגמים כולו – למעט כמובן הדגם הסופר אקזוטי 4C.

בתוכנית שעליה הכריז מרקיונה בשנה שעברה בדטרויט, ערב הקמתה של החברה המאוחדת פיאט-קרייזלר, כלולים לפחות עוד דגם של מכונית נוסעים גדולה יותר – מתחרה בפלח השוק של ב.מ.וו. מסדרה 5 ומרצדס E קלאס, מכונית קטנה יותר – ג'ולייטה חדשה בעלת הנעה אחורית אשר תחליף את ג'ולייטה הנוכחית, ושני קרוס-אוברים בגודל בינוני וגדול.

במקביל צפויה אלפא-רומיאו להפסיק לייצר את 'מיטו', אשר מבוססת על פיאט פונטו הוותיקה, להתמקד בפלחי השוק הרווחיים יותר, ולמרות זאת להגיע להיקפי ייצור של כ-400 אלף מכוניות בשנה.

The post עצרו את הנשימה: אלפא-רומיאו תיוולד בשבוע הבא מחדש appeared first on TheCar.