"מדינת ישראל מתאפיינת בצפיפות אוכלוסין גבוהה ובתנועת יוממים המסתמכת בעיקרה על כלי רכב פרטיים", מבהירים במשרד התחבורה. "התוצאה הסביבתית היא גודש נרחב באזורי המטרופולינים וזיהום אוויר שחלקו נובע מחוסר היעילות האנרגטית-תחבורתית המאפיינת את שעות העומס".

במשרד סבורים שאחד הפתרונות לבעיות התחבורה המאפיינות את ישראל הוא שימוש בכלי רכב אישיים, כמו למשל אופנועים וקטנועים: "שימוש נרחב ברכב דו-גלגלי צפוי לצמצם במידה משמעותית את הגודש בדרכים וכן את צריכת הדלק ופליטת המזהמים".

העמדה שמבטא כעת משרד התחבורה הפוכה מזו שהביע לפני כשנה בלבד בכיר ביחידת המדען הראשי במשרד. הבכיר, שקרא דווקא לצמצם את השימוש באופנועים וקטנועים, כתב במאמר שפורסם באתר המשרד כי "חלק גדול מתאונות האופנועים הוא תאונות עצמיות… (ו)ניתוח אופן נהיגת אופנועים בכבישים עירוניים מצביע על תרומה גדולה של רוכב האופנוע לתאונה".

אלא שבניגוד לעמדת אותו בכיר, משרד התחבורה קורא כעת להגביר את השימוש בכלי רכב דו-גלגליים, אך תוך הגברת בטיחותם של הרוכבים. "רוכב הדו-גלגלי פגיע יותר ולכן חשוף לרמת סיכון גבוהה יותר", כותבים כעת במשרד בנייר העמדה שהועבר לוועדת הכספים, לקראת דיון שיערך מחר (ה') בעניין ביטוח חובה לרכב ומשתנים חדשים שייקבעו את גובה הפרמיה שמשלמים נהגים ורוכבים.

"חיבור פיזי לאופנוע"
בדיון שייערך מחר יוצגו משתנים חדשים לקביעת גובה פרמיית הביטוח. באגף שוק ההון והביטוח במשרד האוצר מציעים להעניק הנחות לנהגים ורוכבים שיתקינו בכלי הרכב שלהם מערכות לניטור נהיגה – מערכות שמנטרות ומתעדות תאוצה ותאוטה, ומותקנות בעיקר בציי רכב. מטרת המערכות היא לעקוב אחר הרגלי נהיגה של נהגים מקצועיים או נהגים בציי רכב גדולים, ולפי משרד האוצר הן מאפשרות ללמוד על רמת הסיכון של נהגים.

אולם, במשרד התחבורה אומרים כי כיום קיים תקן למערכות ניטור שמותקנות במכוניות בלבד, ולפני יישום המלצה דומה לכלי רכב דו-גלגליים יש לעדכן את התקן הרלוונטי כך שיותאם לאופי הייחודי של אופנועים וקטנועים.

המלצה נוספת נוגעת להדרכות נהיגה ורכיבה: במשרד האוצר מציעים להעניק הטבות לנהגים ורוכבים שיעברו הדרכות ייעודיות. בהתייחסם להדרכות רכיבה, אומרים במשרד התחבורה כי "הדרכות בטיחות עשויות לחזק יכולת השליטה בכלי הרכב במצבי חירום ולהגביר המודעות לסכנות בקרב רוכבי האופנועים".

במשרד, שבוחן כעת קריטריונים להסמכת מדריכי רכיבה, מציינים כי ההדרכות מקנות לרוכבים כישורים משופרים: "אימוץ אסטרטגיית רכיבה… תפעול חלק ושליטה בכידון דרך תנוחת רכיבה וחיבור פיזי לאופנוע… (ו)תפעול מצערת לשליטה בקצב וקו תנועה".

לאור כל זאת, ממליצים במשרד התחבורה "לאמץ (את) המלצת הממונה על הביטוח ולהעניק הטבה משמעותית בביטוח החובה לרוכבים אשר ישתתפו בהדרכות וברענון תקופתי, לפי קריטריונים שיקבעו על-ידי משרד התחבורה והמפקחת על הביטוח". יש לציין כי במשרד התחבורה מדגישים את הצורך ברענון תקופתי כתנאי להענקת הטבה בביטוח.

"למנוע איבוד שליטה"
משתנה נוסף שיובא לאישור ועדת הכספים הוא הימצאותן של מערכות בטיחות בכלי הרכב הדו-גלגליים: במשרד התחבורה גיבשו רשימה של מערכות, שתואמת ברובה את המלצת איגוד לשכות המסחר, המייצג את יבואני הרכב הדו-גלגלי. במשרד מציעים לכלול מערכות כמו מערכת למניעת נעילת גלגלים בבלימה (ABS), בקרת יציבות אלקטרונית (ESP או ESC), מצמד מחליק, מערכת לבקרת לחץ אוויר בצמיגים, מערכת בלימה משולבת ובקרת משיכה.

במשרד מבהירים כי "המערכות (המוצעות) יש בכוחן למנוע איבוד שליטה, החלקה ותאונה. הפחתת הביטוח בעבור הימצאותן של מערכות אלה תגלם את הפחתת הסיכון". עם זאת, ובדומה לנהוג כיום במיסוי מכוניות, מציעים במשרד התחבורה לקבוע את גובה הביטוח בהתאם להשפעת כלל המערכות המותקנות באופנוע: "מומלץ להפחית דמי הביטוח בהתאם לתרומה הבטיחותית המתקבלת מסל המערכות בהן מצויד האופנוע".

במשרד התחבורה מציינים כי נדרשת כעת היערכות של כמה חודשים, עד שאפשר יהיה ליישם את ההמלצות הנוגעות למערכות הבטיחות באופנועים. "בין דגמי הדו-גלגלי, חלק מהמערכות כלל אינן רלוונטיות ולכן תהיה זו טעות להתייחס לכל המערכות כחבילה כוללת", אומרים שם. "רישום מערכות הבטיחות דורש הערכות במערכות המידע של משרד התחבורה… (ו)ההערכות עשויה להימשך מספר חודשים".

יש לזכור כי בהמלצות שהעביר משרד האוצר לוועדת הכספים נכללו בסופו של דבר רק חלק מהמערכות עליהן המליצו במשרד התחבורה. כך למשל, מרשימת המערכות שהועברה לוועדה נעדרות מערכות כמו מצמד מחליק ובקרת לחץ אוויר בצמיגים.

אגב, משתנה נוסף שיעלה מחר לדיון בוועדת הכלכלה הוא נסועה: במשרדי האוצר והתחבורה ממליצים להעניק הטבה בביטוח לנהגים ורוכבים שנוסעים מספר נמוך של קילומטרים מדי שנה. בהמלצות שהעביר אגף שוק ההון והביטוח לוועדה נקבע כי "מספר הקילומטרים אותם נוסע כלי הרכב משפיע על הסיכון הביטוחי… (ו)בהתבסס על מידע זה ניתן לקבוע דמי ביטוח התואמים לסיכון".

The post משרד התחבורה רוצה לעודד רכיבה על אופנועים וקטנועים appeared first on TheCar.

רק בשלוש ערים נוספות מבין 14 הערים הגדולות בישראל, נאלצים יותר מ-40% מהתושבים לנסוע יותר מחצי שעה מדי יום למקום העבודה: ירושלים (44.4% מהתושבים), בת ים (42.3%) וראשון לציון (40.5%).

מנגד, תושבי אשקלון ותל אביב מבלים זמן קצר משמעותית בדרך לעבודה: פחות מרבע מתושבי שתי הערים (23.3% באשקלון, 23.5% בתל אביב) מבלים יותר מחצי שעה בדרך לעבודה, בעוד שכ-42.6% מתושבי אשקלון מגיעים למקום העבודה בפחות מ-15 דקות – שיעור שיא בקרב הערים הגדולות, וגבוה גם מהממוצע הארצי (37%). למעשה, רק תושבי אשדוד נהנים מתנאים דומים: כ-42.5% מתושבי העיר מגיעים למקום העבודה בפחות מרבע שעה.

אלא שלמרות הנתונים המוצלחים, תושבי אשקלון דווקא מרבים להתלונן על זמן ההגעה למקום העבודה שלהם: 50% מתושבי העיר אומרים שמשך זמן ההגעה לעבודה מפריע או אף מפריע מאוד (הנתון מתייחס למועסקים שמבלים יותר מרבע שעה בדרך לעבודה). זאת, לעומת ממוצע של כ-44% "מתלוננים" מקרב תושבי הערים הגדולות, וממוצע ארצי של 45%.

כמה זה עולה לנו?
הנתון לפיו כשליש מתושבי 14 הערים הגדולות נאלצים לבזבז יותר מחצי שעה מדי יום בדרך לעבודה דומה לממוצע הכלל-ארצי (כ-32.5%). נתונים אלה מצביעים על כך שמאות אלפי ישראלים מכלים מדי יום שעות רבות בנסיעה למקום העבודה. ה"בילוי" בכביש, בדרך לעבודה, מתבטא בפגיעה באיכות החיים של אותם ישראלים, אך גם בפגיעה כלכלית רחבת היקף למשק כולו.

לפי נתונים של משרד האוצר, הנזק הכלכלי הישיר של עומסי התנועה בישראל נאמד ביותר מ-15 מיליארד שקלים בשנה. חישוב שמשקלל את עלות זיהום האוויר שנפלט מתחבורה מגדיל משמעותית את העלות הכוללת של הפקקים, כאשר יש לזכור כי לפי נתוני ארגון המדינות המפותחות (OECD) כ-2,500 בני אדם מתים בישראל מדי שנה כתוצאה מזיהום אוויר, שמיוחס בחלקו לכלי רכב.

בעיות התחבורה החמורות ביותר ניכרות בגוש-דן, ונתוני הלמ"ס מצביעים על מה שמרגישים כל אותם מאות אלפי ישראלים שעובדים בתל אביב אך גרים באחת הערים השכנות. בעוד שפחות מרבע מהתל אביבים נוסעים יותר מחצי שעה למקום העבודה, שיעור גבוה משמעותית של תושבי הערים השכנות מבלה יותר מחצי שעה בדרך לעבודה: רמת גן (38.7%), חולון (37.6%), רחובות (35%), פתח תקווה (31.5%) וגם בת ים וראשון לציון (42.3% ו-40.5%, בהתאמה).

הפתרון לבעיות התחבורה הקשות – בכל מקום, ובעיקר בגוש-דן – הוא הקמת מערך להסעת המונים. כך אמנם מתכננים לעשות משרדי האוצר והתחבורה, אך עד שיחל לפעול הקו הראשון של רכבת קלה בגוש-דן ("הקו האדום"), בשלהי שנת 2021, מצבם של כל אותם מאות אלפי הישראלים שנוסעים מדי יום יותר מחצי שעה למקום העבודה צפוי להיות גרוע אף יותר.

The post למי מהישראלים לוקח הכי הרבה זמן להגיע לעבודה? appeared first on TheCar.

החדשות הטובות הן שלכלי רכב אוטונומיים יש "פוטנציאל אדיר" לשפר את איכות החיים של אזרחי ארצות הברית – ובהשאלה גם אם איכות חיינו בישראל – בין השאר בזכות הייעול הדרמטי של תשתיות התחבורה שתאפשר צמצום משמעותי של כמות הכסף שמושקעת בהן.

החדשות הרעות הן שהממשלה הפדרלית, הממשלות המקומיות והערים (ובהשאלה הממשלה והרשויות המקומיות אצלנו) צפויות להפסיד את אחד ממקורות ההכנסה הנזילה שהן כל כך אוהבות – קנסות על נהגים ומיסים על רכב – ולכן הן עלולות לא רק לא להתלהב ממכוניות אוטונומיות אלא אפילו להקשות על החדרתן, ולעכב אותה באמצעות רגולציה מעיקה.

דו"ח "השלטון המקומי בשנת 2035 " שפרסם מכון ברוקינגס קובע שחדירתם של כלי רכב אוטונומיים "תצמצם את יכולתו של המגזר הציבורי לייצר הכנסות", ומכעיס ככל שזה יישמע – המחקר מתייחס ספציפית להכנסות של רשויות מקומיות (ערים ועיירות בארה"ב) מקנסות מהירות, דוחות תנועה, דוחות חניה, גרירת רכב וכיוצא באלה. היות שכל העבירות הללו פשוט לא יכולות להיות מבוצעות על-ידי כלי רכב אוטונומיים, מסיקים עורכי המחקר שעבור הממשלה והרשויות מדובר באובדן הכנסות – פשוטו כמשמעו.

אותו דוח מציג כמובן גם את הצד השני של המטבע: צמצום דרמטי במספר תאונות הדרכים ובנזקים האנושיים והכלכליים המחרידים שלהן, צמצום משמעותי בעומסי התנועה – ומכאן גם בשעות עבודה מבוזבזות בדרכים, בדלק ובזיהום אוויר, ובאופן כללי "הפחתה משמעותית של חוסר היעילות במערכות התחבורה".

כאשר בוחנים בעין אובייקטיבית את שני צידי המטבע ברור שאין בכלל פרופורציה ביניהם: אובדן ההכנסות של הרשויות והממשלה אמנם משמעותי, וזהו כסף קל וזמין שהן התרגלו לצרוך, אבל התועלת לכלל המשק גדולה בכמה סדרי גודל.

אנשי המכון מצביעים גם על הפסדי הכנסות בתחומים נוספים, למשל מן ההכנסות מן המיסוי על דלק. אלא שההתרגשות שלהם לגבי המצב באמריקה נראית כמעט משעשעת (או עצובה) בקנה מידה ישראלי: בעוד שהמיסוי בארה"ב עומד על סדר גודל של 20 אגורות לליטר דלק, בישראל גובה הממשלה מס של מעל 3 שקלים לכל ליטר, כלומר שבכל קנה מידה לממשלה ישראל "יכאב" הרבה יותר לוותר על ההכנסה הזאת מאשר לממשלת ארה"ב.

בנוסף, אנשי המכון מזהים גם את המגמה של "ההפחתה בבעלות על רכב כתוצאה מן הגידול בהיקף התחבורה השיתופית עם חברות כמו 'אובר' ו'ליפט'", אשר תגרום ל"הפסדי הכנסות שקשורות לרישום רכב". גם בסעיף זה ההכנסות של מדינת ישראל, לכל מכונית, גבוהות בהרבה מאלה של ממשלת ארה"ב.

"כלי רכב אוטונומיים נמצאים עדיין בשלב הינקות הטכנולוגית שלהם", אומרים אנשי המכון, "עם זאת, למרות האתגרים הקיימים, מכוניות אוטונומיות בטוחות יותר מאשר נהגים אנושיים… להתמקדות המוגברת של גוגל (וחלוצי כלי רכב אוטונומיים אחרים) בבטיחות יהיו השפעות מרחיקות לכת… מכוניות אוטונומיות יחסלו ללא ספק את רוב, אם לא כל, התאונות עם נפגעים… וכך תוכל המדינה, סוף סוף, לעמוד ביעדי הבטיחות שהציבה לעצמה".

אבל מכוניות אוטונומיות יעשו יותר מאשר "רק" להציל חיים; הן יחסכו לממשלה מיליארדים של דולרים. "דו"ח שפורסם על ידי מינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקני (NHTSA) מסיק ששבעה אחוזים מעלויות תאונות הדרכים (בארה"ב – ג.מ.) משולמים מן הקופה הציבורית… זה לא מופרך להניח שצמצום התאונות יביא לביטול מחולט של ההוצאות הללו, וכך לחסוך למשלם המסים כ-10 מיליארד דולר מידי שנה… טכנולוגיות נהיגה ללא נהג יסייעו בחיסול חוסר היעילות של מערכת התחבורה בארה"ב… הכלכלן (של ברוקינגס) קליפורד ווינסטון העריך לאחרונה (באופן שמרני) את נזקי חוסר היעילות של מערכות התחבורה בארה"ב ב -100 מיליארד דולרים…
השקעה לא מספקת ומדיניות גרועה תרמו למצבה העגום של תשתית התחבורה האמריקאיות, ומכוניות אוטונומיות צפויות לפתור הרבה מן הבעיות האלה ללא התערבות ממשלתית…

החוקר פרד מאנרינג (Mannering) ממכון וינסטון אנד פרדו (Winston and Purdue) טוען ש: "… טכנולוגיות אוטונומית צפויות ליצור קפיצת מדרגה יעילה ביותר מעל הטכנולוגיות הקיימות, שאותן המגזר הציבורי יכול היה, אבל לא הצליח, ליישם כדי לשפר את יעילות התחבורה." …בדו"ח האחרון של מרכז Eno לתחבורה מוערכת התועלת הכלכלית השנתית של כלי רכב אוטונומיים למשק האמריקני ב-211 מיליארד דולר בכל שנה (!) כאשר 50% מכלי הרכב יהיו אוטונומיים…"

אנשי המכון מסכמים ואומרים ש"גם אם המגזר הציבורי מסרב לחדש, גופים ממשלתיים יחסכו כסף גדול ממהפכת המכונית ללא נהג הממשמשת ובאה. מיליארדים ייחסכו כתוצאה מבטיחות מוגברת ומהפחתת חוסר יעילות התחבורה".

The post לרכב אוטונומי תהיה השפעה (שלילית) על הכנסות הממשלה appeared first on TheCar.