לא בכל יום חושף הליך משפטי את מתח הרווחים ההזוי שמרוויחות יבואנית רכב בישראל על חלקי רכב, כמו גם את התחום האפור של עולמות הטרייד אין ברכבי יוקרה ובתיקון נזקי תאונות. בסופו של יום רוב חברות הביטוח אינן צדיקות, והן לא פועלות כמלכ"רים. אבל כל העלויות שהן נדרשות לשלם מוטלות בסופו של דבר על כלל ציבור המבוטחים – וככל שיש יותר דרישות תשלום לא ראויות ומחירי החלקים יוצאים מפרופורציות – כך מתייקרות פרמיות הביטוח של כולנו.

בסיפור שמסופר בפסק הדין של כבוד השופט נצר סמארה מבית משפט השלום בתל-אביב מככבות שתי מכוניות בנטלי שכל אחת מהן עולה יותר משני מיליון שקלים, עורך הדין יעקב אטרקצ'י שהוא המנכ"ל של חברת יזמות הבניה אאורה, וחברת 'אורכיד ספורטס קארס ישראל', שהיא היבואנית הרשמית של פורשה ובנטלי לארץ.

מכונית הבנטלי 'פליינג ספור' של יעקב אטרקצ'י, כך מתואר בפסק הדין, נפגעה ביום 15.07.2021 על-ידי רכב שבוטח בחברת הביטוח הראל. שמאי מטעם בעל הרכב קבע שהיקף הנזק שנגרם לה מסתכם ב-833,248 שקלים בתוספת ירידת ערך של 164,933 שקלים. לעומתו, שמאי מטעם חברת הביטוח הראל, אשר ביטחה את הרכב הפוגע, השיג הצעת מחיר לחלקים מיבואנית חלפים מקבילה והעמיד את היקף הנזק על 425,650 שקלים. סכום זה שולם לבעל הבנטלי שנפגעה.

עלות החלפים, כפי שנדרשה על-ידי יבואנית בנטלי לישראל (לפי השמאות של השמאי הראשון) הייתה כ-600,000 שקלים. לעומת זאת, עלות החלקים שהוצעה על-ידי היבואן המקביל היא פחות מ-190,000 שקלים והוא אף התחייב – אם אכן תבוצע אצלו הזמנה – להציע 20% הנחה. במילים פשוטות, עלות החלקים שנדרשים לתיקון מיבוא מקביל תהיה כ-150,000 שקלים – כרבע מן המחיר שנדרש במקור על-ידי היבואנית.

אטרקצ'י בחר שלא לתקן את המכונית שנפגעה. תחת זאת הוא הזמין מכונית חדשה בעסקת טרייד-אין עם יבואנית בנטלי לישראל, והמכונית הפגועה היוותה חלק מן התמורה. לאחר מכן הוא הגיש תביעה כנגד חברת הביטוח הראל ובה תבע 714,801 שקלים בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עורכי דין – בניכוי הסכום שכבר שולם לו ("סכום זה מבטא את יתרת התשלום המגיע לתובע בגין נזקי התאונה").

בכתב התביעה נטען, בין השאר, ש"כיוון שבאותה עת לא היו חלקים זמינים לתיקון רכבו… אף לא אצל היצרן העולמי… נאלץ התובע למכור את רכבו כמו שהוא ולא לתקנו. התובע מכר את רכבו ליבואן בנטלי בישראל… תמורת 1,225,000 שקלים. העסקה נעשתה כחלק מעסקת טרייד-אין…

בינתיים – עד למועד הגעת הרכב החדש, התובע נאלץ לשכור רכב חלופי הדומה לרכבו שנפגע – רכב מתוצרת מרצדס-בנץ… בסך הכל עלות הרכב החלופי עבור התובע תהיה 109,179 שקלים".

בסך הכל נתבעו 353,530 שקלים בגין ההפרש בין חוות הדעת של השמאי מטעם התובע לבין זו של השמאי של חברת הביטוח, 109,179 שקלים בגין שכירות רכב חלופי, וכן עלות שכר טרחת עורך הדין וההוצאות המשפטיות.
חברת הביטוח הראל טענה מנגד שבמקום "הסכומים המופקעים הנדרשים (על-ידי חברת אורכיד, היבואנית – ג.מ.) עבור החלפים שנפגעו ברכב התובע, ניתן למצוא חלפים זהים לחלוטין ביבוא מקביל, בסכומים הנמוכים בעשרות אחוזים מהמחירים בהם נקב השמאי מטעם התובע. לטענת הנתבעת, הפער בין הסכומים שקבע השמאי מטעמה לשמאי מטעם התובע לא נובע מטיב החלפים אלא אך ורק מדרישת היבואן הרשמי לסכומים מופקעים אל מול עלות נמוכה משמעותית ביבוא מקביל".

לאחר שהצדדים הגישו את מסמכיהם נערכה ישיבת הוכחות ובין השאר העידו שלושה שמאים (בהם אחד מטעם חברת הביטוח שביטחה את הבנטלי) וכן היבואן המקביל שהגיש הצעת מחיר זולה בעשרות אחוזים מזו של יבואני בנטלי.

במהלך הדיון העיד התובע, יעקב אטרקצ'י, תחת אזהרה וטען "שילמתי מכיסי על שכירות הרכב", ושהוא לא זוכר אם קיבל חשבוניות תמורת התשלום הזה. גם לאחר שהוצגו בפניו חשבוניות ותכתובות שמעידות על כך שעלות השכרת הרכב שולמה על-ידי יבואנית הרכב הוא לא חזר בו מן הטענה שמופיעה בכתב התביעה והתעקש שהוא זה ששילם. בחקירתו הוא גם הכחיש את טענת עורך הדין יצחק לוזון – אשר ייצג בהליך זה את חברת הראל, לפיה כבר מן היום הראשון הוא לא הסכים לתיקון הרכב ורצה לבצע עסקת טרייד-אין ("אתה טועה ומטעה ולא אומר אמת" הייתה תגובתו).

אגב, בעדותו טען יבואן החלקים המקביל שהוא בדק ומצא שהחלקים הנדרשים לבנטלי נמצאים בהישג יד, וחמור מכך: שקיים קרטל של יבואני ו/או ספקי חלקים שמונע ממנו לפרסם את החלקים שלו בתוכנות שמיועדות לשמאי הרכב. טענה זאת בוודאי ראוי שתיבחן על-ידי הרגולטור.

לאחר שהצדדים הגישו את סיכומיהם דן השופט סמארה בעדויות ובראיות ופסק כך: "…התובע… החליט שלא לתקן את רכבו אלא למכור את רכבו במצבו הניזוק מהתאונה, ליבואן הרכב. על פי הסכם מכירת רכב התובע… (ה)רכב יימכר ליבואן הרכב תמורת 1,225,000 שקלים. עוד נקבע כי תמורה זו תשמש לתשלום למימון רכישת הרכב החדש מהיבואן.

מעיון בטופס הזמנת רכב חדש עולה כי העלות הכוללת של הרכב החדש, לרבות תוספות, היא 2,505,646 שקלים… בתחתית הזמנת הרכב החדש תחת "הערות" נרשם, בין היתר: "יתרה לתשלום לאחר קיזוז טרייד אין לבנטלי… שעברה פגיעה בצד ימין – 805,000 שקלים כולל אגרת רישוי"… הווי אומר כי אם עלות הרכב החדש היא 2,505,646 שקלים והסכום שנותר לשלם לאחר קיזוז טרייד אין…הוא 805,000 שקלים הרי שהסכום שיבואן הרכב נתן לתובע עבור רכבו שניזוק בתאונה הוא 1,700,646 שקלים. אחרת לא ברור ממה נובע אותו פער.

אמנם, על פי הסכם הטרייד אין נרשם כי עלות רכב התובע הניזוק הוא 1,225,000 שקלים, ברם, מקום שעל פי חישוב הסכומים עולה כי הסכום שנותר לתובע לשלם עבור רכב חדש הוא 805,000 שקלים כחלק מעסקת רכישת רכב חדש, הרי שיש לראות בפער בין סכום הרכב החדש לבין הסכום שנותר לשלם כתמורה שקיבל התובע בתור קיזוז בעסקת טרייד אין.

על פי חוות דעתו של השמאי מטעם התובע, שוויו של רכב התובע כחדש, הוא 2,061,543 שקלים. מקום שהתובע החליט שלא לתקן את רכבו אלא למכור את רכבו במצבו הניזוק ולרכוש רכב חדש, הרי שההפסד או החיסרון כיס שנגרם לתובע הוא בהפרש שבין שוויו של הרכב הניזוק כחדש – 2,061,543 שקלים – לבין התמורה שקיבל התובע בפועל, אף אם כעסקת טרייד אין – 1,700,646 שקלים.

ההפרש האמור הוא 360,897 שקלים. הוא ההפרש המבטא את ההפסד הישיר שנגרם לתובע בגין התאונה. אלא מאי. הנתבעת כבר שילמה לתובע סכום שאינו שנוי במחלוקת בסך 425,650 שקלים, דהיינו, סכום העולה על סכום ההפסד הישיר שנגרם לתובע בגין התאונה. לכן, די בכך כדי להראות כי התובע אינו זכאי לסכום נוסף בגין נזקי רכבו.

למעלה מזאת, אף אם אתעלם ממסקנתי לעיל, ואניח כי התמורה שהתקבלה עבור רכב התובע הניזוק היא 1,225,000 שקלים, כפי שרשום בהסכם המכירה, הרי שגם אז, כפי שאראה להלן, הנתבעת לא חייבת בתשלום נוסף לתובע…" בהמשך מתאר השופט את התרשמותו משני השמאים ומשתי השמאויות שהוצגו בפניו ובוחר לאמץ את זו של השמאי מטעם הראל, ובפרט את ההסבר שלו לפיו "ניתן היה למצוא את החלפים המקוריים ביבוא מקביל… במחירים נמוכים באופן משמעותי מהמחירים שתומחרו בידי היבואן הרשמי".

הצימוק שעל העוגה מופיע בהמשך פסק הדין: "אשר ל…עלות רכב חלופי שכור", כותב השופט, "לא מצאתי לקבלו. מעיון בטופס הזמנת רכב חדש, במקום רכב התובע שניזוק, צוין תחת הערות, בין היתר, "ללקוח יימסר רכב שכור ב.מ.וו סדרה 5 או מקבילה, עד למסירת הרכב החדש ללא תשלום נוסף". הדבר עולה גם מהודעת דואר אלקטרוני של מר שי דואני מחברת "אורכיד ספורטס קארס ישראל בע"מ" מיום 17.10.2021 (שהיא) יבואן רכבי בנטלי שעמה ערך התובע הסכם טרייד אין לרכישת הרכב החדש לאחר התאונה.

כמו כן, כל החשבוניות בגין דמי שכירות לרכב המרצדס שבפועל נמסר לתובע כרכב חלופי שכור, ממוענות ל"אורכיד" ולא לתובע. יש לשים לב כי התובע נשאל על כך בחקירתו הנגדית והחל מתפתל ואומר כי אינו זוכר וכי הוא מניח כי הוא זה ששילם בפועל עבור דמי השכירות. אך זאת מבלי להציג שום אסמכתא שתומכת בכך… במילים אחרות, על פי מסמך זה עולה כי הרכב השכור שנמסר לתובע היה ללא עלות עד למסירת הרכב החדש שהוא רכש כמחווה שקיבל התובע. התובע אינו יכול לגלגל את שווי דמי השכירות, שלא יצא מכיסו, על הנתבעת".

בשלב זה של פסק הדין מתקשה השופט סמארה להסתיר את דעתו על התובע, והוא כותב כך: "בהקשר זה אומר כי על התובע לבוא בידיים נקיות עת הוא מבקש סעד מבית משפט, ואין הוא רשאי להעלות טענות חסרות בסיס שהראיות מצביעות על היפוכו של דבר… לנוכח האמור לעיל, אני רואה בתביעה זו כתביעה שנגועה בניסיון לעשיית עושר ולא במשפט ולא אוכל לתת יד לניסיון נפסד זה".

בסיכום פסק הדין דחה השופט את התביעה וחייב את התובע בהוצאות ושכר טרחה בסך כולל של 25,000 שקלים, כמו גם את הוצאות העדים, ואנחנו נותרנו עם מספר מסקנות עגומות. ראשית לכל, דברי השופט לגבי התובע מדברים בעד עצמם.

שנית, יבואנית בנטלי לישראל לא הייתה צד בהליך הזה, לכן השופט לא יכול היה להתייחס אליה ישירות בפסק דינו, אבל היא משחקת תפקיד מרכזי מאחורי הקלעים. מסמך רשמי של אורכיד נמצא במרכז התביעה ולכאורה עולה ממנו צורך להתערבות הרגולטור בהסדרה חוקית חדשה לאופן הרישום החשבונאי בעסקאות טרייד אין של כלי רכב בישראל.

ההפרש בין 1.225 מיליון שקלים ל-1.7 מיליון שקלים איננו מבוטל, והוא מותיר הרבה מאד "בשר" לכל מיני דברים, במיוחד כאשר מדובר בעסקת טרייד אין אחת מתוך שרשור אפשרי כאשר גם מי שירכוש את הרכב המתוקן עשוי לבצע עסקת טרייד אין נוספת. בנוסף, כאשר מתח הרווחים על חלקים מגיע לסכומים של מאות אלפי שקלים – גם היבואנית היא בעלת עניין בתוצאות השמאות ובגובה הפיצוי שמשולם על-ידי חברת הביטוח.

מכל מקום, הפרש כל כך גדול בין המחיר שדורשת היבואנית תמורת חלקים לבין מחירם של חלקים דומים שמיובאים על-ידי יבואן מקביל מזכיר לכולנו את תאוות הבצע של חלק מיבואניות הרכב לישראל ומסביר גם את אחת הסיבות למחירי הביטוח הגבוהים בארץ.

תגובות:

עורך הדין אורן גלעדי אשר ייצג את התובע הגיב בשמו ובשם חברת אאורה: "אין כל קשר בין התביעה שבנדון לתפקידו הציבורי של מר אטרקצ'י בחברת אאורה. וכל אזכור של החברה הציבורית יוביל להגשת תביעה על הוצאת לשון הרע נגד מר אטרקצ'י.
מר אטרקצ'י לא ניסה להונות את חברת הביטוח. חבל מאוד שהשופט לא הציג את התמונה הנכונה וניצל את מעמדו להכפיש את שמו הטוב של מר אטרקצ'י. מר אטרקצ'י פעל בדיוק לפי הוראות חוזר המפקח על הביטוח בנושא שמאות רכב כמתחייב. הוא בחר בשמאי – אייל נרקיס – שהוא ברשימת שמאי החוץ של הראל.

מר אטרקצ'י רק ביקש לקבל את הסכום המגיע לו לפי חוות הדעת של השמאי נרקיס, שהוא השמאי של חברת הראל. מעבר לכך, גם השמאי של חברת הביטוח הכשרה, שבה בוטח רכבו של מר אטרקצ'י הצדיק את תביעתו.
הראל בחרה שלא לשלם את כל הסכום המגיע למר אטרקצ'י בנימוק לא רציני – שאפשר להשיג את החלפים לרכב בנטלי באינטרנט. זאת בשעה של מחסור עולמי – מגיפת הקורונה – כאשר לבנטלי עצמה לא היו את החלפים.
סיכומו של דבר מר אטרקצ'י פעל בידיים נקיות. לא הסתיר דבר מחברת הראל ולא מבית המשפט.

השופט עשה עבודה רשלנית. התעלם מחוזר המפקח שהוא הבסיס להתנהלות חברות הביטוח בנושא שמאות רכב. ולכן, בכוונתנו להגיש ערעור".

בהמשך לתגובה זו שאלנו שתי שאלות ספציפיות:

1. כיצד מוסברת העובדה שעולה מפסק הדין לפיה התובע תבע מחברת הביטוח סכום של יותר מ-109,000 שקלים תמורת שכירת רכב למרות שהוכח שמי שנשא בעלות השכירות היא יבואנית בנטלי לישראל ואף שקל לא יצא מכיס התובע?

2. הכיצד "אין כל קשר בין התביעה שבנדון לתפקידו הציבורי של מר אטרקצ'י בחברת אאורה" בשעה שבית המשפט קבע שמדובר ב"תביעה שנגועה בניסיון לעשיית עושר ולא במשפט". אזכור שמו ותפקידיו של התובע חשובים דווקא בגלל תפקידיו הציבוריים, ובפרט תפקידו כמנהל חברה נסחרת – תפקיד שבין השאר דורש רמות גבוהות של אמינות ומהימנות?

תשובת עורך הדין גלעדי: "דבר לא הוסתר בניגוד למה שכתב השופט. דמי השכירות הופחתו מהמחיר ששולם עבור הרכב… השופט לא אהב את התביעה של בעל הבנטלי משום שהוא ראה בו בעל הון. בדיון הוא התריס כנגדו מדוע הוא שכר רכב חלופי מסוג מרצדס. מר אטרקצ'י הסביר לו שזה במקום הרכב שנפגע… אין כל קשר לחברה הציבורית. וחבל על הניסיון לערבב בין הדברים. הרכב הוא אישי של מר אטרקצ'י עצמו… לפעמים גם שופטים טועים. ולכן יש אפשרות לערער. וכך נעשה".

תגובת חברת אורכיד, יבואנית בנטלי לישראל: "יבואנית בנטלי אינה צד לפסק הדין המתואר בכתבה ובית המשפט בפסק דין מפורט לא קבע ואף לא רמז בדרך כלשהי כי פעולת היבואן אינה תקינה.
במקרה הנוכחי כבכל עסקת מכירה אחרת סופקו ללקוח מסמכי הזמנה, חשבונית והסכם טרייד-אין עם פירוט מלא ומדויק הן של סכום המכירה של הרכב החדש כולל הנחה שסופקה ללקוח והן של סכום הרכישה של הרכב שניזוק בתאונה, ואך ורק סכומים אלו שולמו. ליבואנית בנטלי אין ידיעה כלשהי על זהות והיקף המסמכים שהוצגו לבית המשפט על ידי התובע.
לעניין מחירי החלפים – עסקינן ברכב יוקרה אשר עבר תאונה קשה ואין לנו יכולת להתייחס למחיר או איכות של מוצר אחר שמקורו אינו ידוע לנו".

עורך דין יצחק לוזון בשם חברת הביטוח הראל: "פסק הדין מדבר בעד עצמו ואין לנו מה להוסיף עליו".

ת"א 32861-01-22

The post בנטלי שעולה 2 מיליון שקלים, תאונה אחת, וסיבה לכך שפרמיות הביטוח שלנו כל כך יקרות appeared first on TheCar.

בנטלי פליינג ספור היא הסדאן היוקרתית הבסיסית בהיצע של בנטלי, וממוקמת בהיררכיה מתחת ללימוזינת העל 'מולזאן'. אבל ספלינג ספור היא הכל חוץ מ'בסיסית' . מדובר באצילה מעודנת באורך של 532 ס"מ עם רמת פאר והידור שגורמת למרצדס S קלאס להיראות כמו מכונית מהשכרה. הפליינג ספור מתבססת על פלטפורמת MSB המשותפת גם לקונטיננטל GT החדשה שהוצגה מעט לפניה, אך גם לפורשה פאנמרה – תזכורת לכך שכמו אצל בני שושלת וינדזור מבית המלוכה הבריטי, גם בעורקיה של האצילה הבריטית הזו זורם דם גרמני.

לדור הקודם של בנטלי פליינג ספור אמנם היה מחיר מחירון רשמי בסוכנות הישראלית, אך היבואנית העדיפה שלא להביא אותו ארצה זמן קצר לפני הגעת הדגם החדש (בישראל ישנה פליינג ספור אחת מהדור הקודם שהגיעה ביבוא אישי). עד כה בנטלי רשמה בישראל הצלחה מרשימה באופן יחסי כשהיא מסתמכת בעיקר על הקונטיננטל GT האלגנטית והבנטייגה הלוויתני. פליינג ספור החדשה אמורה לפנות למי שרוצים סדאן-לימוזין סופר יוקרתית ומאובזרת, ויש כמה עשרות רוכשים כאלו מידי שנה שעד כה התלבטו בעיקר בין גרסאות המאייבך של מרצדס S קלאס לב.מ.וו 760, מזראטי קוואטרופורטה ואסטון מרטין ראפיד.

פליינג ספור נמצאת ברף העליון של הקטגוריה הזו והיא מוצעת נכון לעתה רק עם מנוע W12 כפול מגדשים בנפח 6.0 ליטר המספק 635 כ"ס ומשודך לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת שמונה מהירויות, כאשר גרסת V8 צנועה יותר אמורה להיות מוצגת בשנה הקרובה. מנוע חשמלי או אולי היברידי? בנטלי למרבה השימחה נאמנה לאולד פאשן.  למרות משקל של כ-2.5 לפלינג ספור ביצועים של מכונית על, עם תאוצה ל-100 ב-3.8 שניות ומהירות מרבית של 330 קמ"ש. מחירה של הפליינג ספור מתחיל ב-1.9 מיליון ש"ח כאשר רשימת האבזור שלה כמעט אינסופית. ולמרות שפע העץ הבוהק והעור הרך שהוקרבו עבורם מיטב העצים והבקר, עדין אפשר קצת יותר, כשבשלב זה היא מגיעה עם חבילת ה-Edition1 שעלותה כמעט 400 אלף ש"ח ומוסיפה עוד כמה נגיעות יוקרתיות בגימור הפנים כמו דיפוני עץ דו-גווניים ואת מכלול השעונים הקלאסיים בדשבורד שמתהפך וחושף את מערכת המולטימדיה. וזה לא הכל, כי מי שרוצה את הטופ שבטופ יוכל להוסיף עוד 300 אלף ש"ח עבור חבילת 'מולינר' שבה מערכת שמע משודרגת וגימורים בהתאמה אישית קפדנית עוד יותר. 

The post בת אצולה עושה עליה: בנטלי פליינג ספור הושקה בישראל appeared first on TheCar.

'בנטלי מוטורס לימיטד' הוא אחד משמות המותג המכובדים ביותר בהיסטוריה של תעשיית הרכב, בעיקר מפני שמותג זה "חושל בקרב": חמישה ניצחונות במירוץ 24 השעות של לה מאן בין שתי מלחמות העולם, השתתפות מוצלחת במאות אירועי ספורט מוטורי אחרים, ואפילו ניצחון ב"תחרות" מול רכבת בין הערים קאן לקאלה בצרפת, ולאחריה נסיעה עד ללונדון – הוכיחו את העמידות ואת יצר התחרותיות של בנטלי.

אבל האמת היא שאת חיי המותג הבריטי היוקרתי צריך לחלק לשלושה חלקים, והיחיד שבו זאת הייתה חברה עצמאית הוא פרק קצרצר בן 12 שנים בלבד אשר החל מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה והסתיים עם המשבר הכלכלי הגדול לפני מלחמת העולם השניה. רולס-רוייס, המתחרה הבריטית המשמעותית של בנטלי, השתלטה עליה בהשתלטות עוינות לאחר המפולת, ובמשך שבעה עשורים והמון תהפוכות זאת הייתה, למעשה, חטיבה רבע-עצמאית בתוך רולס-רוייס. בנטלי שבה לעצמאות חלקית כאשר הופרדה בהדרגה מרולס-רוייס בין השנים 1998 ל-2003 במהלך מאבק מרתק אחר בין קבוצת פולקסווגן לבין ב.מ.וו.

לזכותה של רולס-רוייס צריך לומר שהיא החזירה את בנטלי אל מסלולי המרוצים לאחר שזו הודיעה על פרישה מהם ערב התמוטטותה הכלכלית, אבל אנחנו קופצים 15 שנים קדימה, אל הרגעים הקשים שאחרי המלחמה הנוראה בהיסטוריה האנושית. תעשיית הרכב בכל המדינות שנלחמו זו בזו הוסבה לפני ובמהלך המלחמה לייצור מנועי מטוסים, חלקים וחלפים למערכות נשק שונות, וכלי רכב קרביים. רולס-רוייס, למשל, הקימה בחסות הממשלה הבריטית מפעל חדיש וענק לייצור מנועי מטוסים בעיר קרו (Crewe), וכעת, כאשר לא היה בהם עוד צורך היא החלה להסב בחזרה את המערך העצום הזה לייצור מכוניות.

מה שבעיקר חסר לבריטים באותה עת היה מטבע זר, והממשלה דחפה את תעשיית הרכב שלה לייצר מכוניות בייצור סדרתי ולייצא כמה שיותר מהן, בעיקר לשוק האמריקני. אחד הדברים האחרונים שהיו נחוצים באותה עת באירופה ההרוסה היו מכוניות יוקרה, ורוב יצרניות הרכב המתאוששות התמקדו בייצור כלי רכב זולים ועמידים – החל מ'חיפושית' ו'דה שבו' וכלה ב'ווספה'. רולס-רוייס הסבה את מפעל מנועי המטוסים החדיש בעיר קרו לייצור מכוניות, ואת המפעל המקורי שלה, בעיר דרבי, לייצור מנועי מטוסים. המכונית הראשונה של רולס רוייס אחרי המלחמה הייתה Silver Wraith, אשר הוצגה בשנת 1946 והייתה גרסה משודרגת של Wraith אשר הוצגה כשנה לפני פרוץ המלחמה.

עוד ב-TheCar
מכונית קלאסית ליום בידוד: פרארי דינו 246
מכונית קלאסית ליום בידוד: יגואר XK120

תחת המותג בנטלי הוצגה לפני המלחמה 'מארק V' , אשר אמורה הייתה להחליף את '4.5 ליטר' (שבעצמה הייתה גרסה משודרגת של '3.5 ליטר' והייתה המכונית הראשונה של בנטלי תחת רולס-רוייס). מכל מקום, השקתה של זאת נאלצה להידחות בגלל מאורעות גדולים יותר… מארק V הייתה בפועל גרסה מקוצרת של רולס-רוייס Wraith, ולפני המלחמה הספיקו אנשי החברה לייצר ממנה 11 עותקים לפני שנסתם עליה הגולל. זאת גם הייתה ה'בנטלי' האחרונה שיוצרה במפעל של רולס-רוייס בעיר דרבי. 

עם החזרה לשגרה לאחר המלחמה החלו אנשי בנטלי לתכנן את מארק VI, אשר התבססה על Silver Wraith באותו אופן ש'מארק V' התבססה על Wraith: זאת הייתה גרסה מקוצרת שלה. מה שמשותף לכל ארבע המכוניות, אגב, הוא שכולן הונעו באמצעות אותו מנוע שישה צילינדרים טורי בנפח 4.3 ליטר שהוגדל בהמשך לנפח של 4.6 ליטר. אלא שההבדלים בין המכוניות שיוצרו לפני המלחמה לאלה שיוצרו אחריה גדולים מאד. עד למלחמת העולם השנייה בנו רולס-רוייס ובנטלי שלדות שנשלחו אל בוני מרכבים, ואילו לאחר המלחמה החלה החברה, יחד עם חטיבת המשנה שלה, לייצר מכוניות שלמות, כלומר גם את המרכב שלהן.

החידוש הזה הועיל, מצד אחד, להגברת הסטנדרניזציה והוזלת המוצרים – עניין נחוץ מאד באותה תקופה, אבל צמצם מאד את הייחודיות של כל מכונית. עם זאת, גם לאחר מכן נשלחו חלק מהמכוניות אל בוני מרכבים שיצרו גרסאות מהודרות ומיוחדות, ואיפשרו ליצור בידול בין דגמי בנטלי לבין אלה המקבילים של רולס רוייס. כך, למשל, אפשר היה לקנות מארק VI גם עם מרכבי 2 דלתות שונים ומסוגננים יותר, בתצורות סדאן, 'דרופהד', 'קופה' ו'קונברטיבל'. הבעיה היא שהמרכב המתכתי של רולס-רוייס היה נקודת התורפה של המכונית – בגלל איכות נמוכה של פלדה אחרי המלחמה (שנגרמה בגלל מגבלות ממשלתיות).

בשנת 1949 הציגה רולס-רוייס את האחות התאומה של בנטלי מארק VI והטבילה אותה תחת השם 'סילבר דואן' (Silver Dwan). זה היה הדגם הבסיסי ביותר בהיצע דגמי רולס רויס, למרות שבאותה תקופה היא נמכרה במספרים נמוכים מאלה של סילבר רית' הגדולה והיקרה יותר. בנטלי מארק VI, לעומתן, הצליחה הרבה יותר מבחינה מסחרית, ועד שהורדה מקו הייצור בשנת 1952 נמכרו ממנה כ-5,200 יחידות – פי שניים משתי הרולסיות גם יחד.

כשבעים שנים לאחר מכן עומדת ההצלחה הזאת בעוכרי הערך האספני של בנטלי מארק VI. גרסאות מיוחדות שלה, שנבנו על-ידי בוני מרכבים בעבודת יד ובמספרים נמוכים נמכרות אמנם במחירים דמיוניים, אבל גרסאות המפעל, עם מרכב מתכת סטנדרטי (שנקראות steel saloons) נסחרות במחירים נמוכים מאלה של סילבר דואן מאותן שנים.

מארק V משנת 1949 שבתמונות היא דוגמא טובה לכך. היא אמנם משופצת, יש לה מספר שלדה מקורי ומאומת, ולמרות זאת היא נמכרה לא מכבר במכירה פומבית תמורת כ-28 אלף לירות שטרלינג בלבד, כולל עמלות לבית המכירות. כן, בנטלי קלאסית משופצת בגיל של מדינת ישראל נמכרה במחיר של קרוסאובר חדש ומלוקק, ומשמעותית פחות מהרבה מאד מכוניות קלאסיות אחרות עם שמות פחות נוצצים.

The post קלאסית ליום בידוד: בנטלי מארק VI appeared first on TheCar.

אחת המכוניות, למבורגיני ונואו רודסטר נדירה – אחת מתוך סדרה אקסקלוסיבית של תשע מכוניות בלבד שיוצרו בשנת 2014 – נמכרה תמורת 8.4 מיליון דולר, ולא רק בגלל שעם כ-300 ק"מ "על השעון" זאת מכונית שכמעט לא ראתה כביש.
מה שמיוחד באוסף הזה, ואשר מוסיף ערך ועניין להיסטוריית הבעלויות הקודמות של כל אחת ואחת מן המכוניות – הוא רישום "היד הראשונה" שלהן, על שמו של טדומין אובאנג נאגואמה (Nguema), שנושא בתפקיד סגן נשיא המדינה האפריקנית גאיינה המשוונית. טדומין אובאנג, במקרה או שלא במקרה, הוא בנו של נשיא המדינה – תאודורו אובאנג נאגואמה – שהוא השליט האפריקני ששולט במדינתו במשך תקופת הזמן הארוכה ביותר מבין כל שליטי המדינות באפריקה.

כל המכוניות הוטסו לשוויץ לפני כארבע שנים לצורך תחזוקה שוטפת, ובשנת 2016 נתפסו בהוראה של בית משפט צרפתי במסגרת חקירת שחיתות והלבנת הון של השליט ומשפחתו. החקירה נוהלה במאמץ משותף של רשויות מארה"ב, איי קיימן, מונקו, צרפת, דנמרק, איי מרשל והולנד, ובמסגרתה נתפסו נכסים רבים של המשפחה המלכותית השלטת.

תאודורו אובאנג הורשע בסופו של דבר בשנת 2017 על-ידי בית המשפט הצרפתי בשוד של אוצר המדינה, ונידון – נוסף להחרמת רכוש רב שכלל אוסף אמנות, יאכטה ענקית ואוסף מופרך של יינות – לשלוש שנות מאסר שאותן מעולם לא ביצע.
מתוך 27 מיליוני הדולרים שהניבה המכירה הפומבית בסוף השבוע האחרון ינכה בית המכירות את העמלה שלו, והשאר יועברו לקרנות פילנתרופיות שפועלות למען רווחת אזרחי גאיינה המשוונית.

כל זה לא ממש מזיז למשפחת נאגואמה, אשר נבחרה בשנת 2016 מחדש ב"בחירות דמוקרטיות" לכהונה נוספת בת שבע שנים. במהלך שלטונה ארוך השנים צברה משפחת השליט הון שמוערך בכ-600 מיליון דולר, והאמת היא שזה סכום ממש צנוע בהתחשב בכך שמדובר במדינה עם אוצרות טבע אדירים (בעיקר נפט וגז) ואוכלוסיה ענייה לחלוטין.

מכל מקום, המכונית שהניבה את הסכום השני בגודלו במכירה הפומבית היא קוניגסג 1 ONE משנת 2015, שנמכרה תמורת 4.6 מיליון דולר, ואחריה מדורגות פרארי אנזו 2003 (3.1 מיליון), פרארי 'לה פרארי' (2.2 מיליון), למבורגיני רבנטון רודסטר 2010 (2 מיליון), פורשה 918 ספיידר 2015 (1.56 מיליון), בוגאטי וירון (1.32 מיליון), מקלארן P1 (שהניבה 1.27 מיליון דולר) ואסטון מרטין One-77. בנוסף נמכרו גם מכוניות מתוצרת בנטלי, רולס-רויס, מזראטי ואחרות – כולן במצב חדש עם מאות בודות של קילומטרים על השעון, אם בכלל. פרטים מלאים אודות כל אחת ואחת מיצירות האמנות האלה אפשר למצוא בקטלוג המפורט של בית המכירות Bonhams אשר הפיק את המכירה הפומבית. פרטים אודות הרוכשים לא פורסמו, אם כי בעתיד נוכל אולי לדעת מי הם – כאשר אותן מכוניות יצוצו מחדש במכירות פומביות ברחבי העולם.

נאגואמה. ליגה אחרת

גאיינה המשוונית היא מפיקת הנפט השלישית בגודלה באפריקה עם הכנסות של יותר מ-15.5 מיליארד דולר בשנה ממכירת נפט, ואוכלוסיה של 1.2 מיליון בני אדם בלבד. זה מציב אותה עם רמת התוצר הגבוהה ביותר לנפש מבין כל מדינות אפריקה. למרות זאת, המדינה הזאת מדורגת במקום ה-138 מבין 188 המדינות שחברות באו"ם במדד הפיתוח האנושי.
בחודש אפריל 2016, לאחר 36 שנים רצפות בשלטון, "נבחר" תאודורו אובאנג נאגואמה לתקופת כהונה נוספת בת 7 שנים, ומנהלת הקמפיין שלו, שהיא במקרה גם אחייניתו, צוטטה כשאמרה ש"רק מי שהם כפויי טובה למה שאובאנג עשה יעזו לקרוא לו דיקטטור".
במהלך ארבעת העשורים של שלטונו גילה אובאנג "סובלנות מועטה" כלפי האופוזיציה במדינתו, אשר לפחות לכאורה מוגדרת כ"דמוקרטיה רב-מפלגתית". בפועל, כל מערכות הבחירות שמנוהלות במדינה מוגדרות על-ידי ארגוני זכויות אדם מן העולם כ"מעשה הונאה", אם כי המשפחה המלכולתית טוענת בתובה שאלה שטוענים כך כנגדה הינם "ארגוני שמאל קיצוני".

על פי נתוני ארגון Human Rights Watch השתמש השליט בתזרים המזומנים האדיר ממכירת הנפט כדי לבצר ולהעשיר את עצמו על חשבון תושבי המדינה. מאז אוגוסט 1979 בוצעו בגאיינה המשוונית 12 ניסיונות הפיכה אך אף אחד מהם לא צלח. לפני מספר שנים החל אובאנג להכשיר את בנו לרשת אותו. אז מעבר לקנאה העזה שאנחנו חשים כלפי אוסף הצעצועים של השליט-לעתיד-לבוא, ובלי קשר להערכה הזהירה שאנשי המכירות של למבורגיני, פרארי, פורשה ואחרים כבר דאגו לחדש לו את המלאי, אי אפשר שלא להעריך שתהליך ההכשרה של הג'וניור עולה יפה.

The post יד ראשונה מדיקטטור: 25 מכוניות-על במכירה פומבית appeared first on TheCar.

גם מותגי יוקרה מבוססים אחרים, כמו מרצדס, ב.מ.וו ופורשה מוכרים כיום בישראל מכוניות שמחיריהן עולה על מיליון ש"ח, ונדמה שהשפע המוטורי הזה נובע לאו דווקא ממצב כלכלי מזהיר אלא מפני שבשונה מבעבר ישנם כיום לא מעט בעלי אמצעים שלא מרגישים חוסר נוחות בהצגת עושרם. השאלה, לכן, היא לא אם יש לבנטלי מה לחפש בשוק המקומי, אלא מדוע היא נזכרת בנו רק עכשיו.

עוד ב-TheCar
בנטלי חוזרת לעידן האבן
בנטלי חושפת את בנטייגה: רכב הפנאי הראשון של החברה

התשובה נעוצה ביבואנית המקומית של בנטלי, חברת 'אורכיד מוטורס', שהיא קודם כל יבואנית פורשה לישראל. אורכיד רכשה את זיכיון היבוא של פורשה מידי מכשירי תנועה והחלה לפעול בשוק שלנו לפני כשלוש שנים, שבמהלכן זינקו המכירות לשיאים חדשים.

פורשה היא חלק מקבוצת פולקסווגן, שהיא גם הבעלים של בנטלי, ואנשיה, חמושים בהישגים של פורשה בישאל ובקשרים שלהם בהנהלת פולקסווגן בגרמניה, יצרו את התנאים המסחריים הנחוצים לקבלת הזיכיון ותחילת היבוא הסדרתי. כנהוג ברשות ההפצה של פורשה ושל בנטלי בעולם, גם אצלנו, בישראל, תתקיים הפרדה מלאה בין אולמות התצוגה ובהנגשת המוצר ללקוח, אולם התשתית התפעולית – כלומר, למשל, המוסך ושירותי הטריד אין, יהיו  משותפים.

אנשי 'אורכיד' מתמקדים בשלב ראשון בעיקר בשני דגמים: הקרוסאובר הסופר-יוקרתי בנטייגה מוצע בישראל בגרסת V8  (ארבעה ליטרים טורבו, 550 כ"ס) עם אבזור מלא במחיר התחלתי של כ-1.6 מיליון ש"ח. לצידו  תעמוד באולם התצוגה קונטיננטל GT החדשה – מכונית ספורט-קופה שמונעת באמצעות מנוע ה-W12 הייחודי של קבוצת פולקסווגן, בנפח 6.0 ליטר, שמספק 635 כ"ס. מחירה: החל מ-1.8 מיליון ש"ח. שני הדגמים ייובאו גם למלאי, אם כי כנהוג בקטגוריה בכלל, ובמותג הזה בפרט, כל לקוח יוכל לדגם את מכוניתו בדיגום ייחודי לו, וכמעט כל משאלה הגיונית ניתנת להגשמה, תמורת הסכום המתאים.

דגמי הסדאן האקסקלוסיביים – 'פליינג ספור' ו'מולזאן' – ייובאו בהזמנה מיוחדת על פי דרישת לקוחות, וכך גם  דגמים נוספים כמו בנטייגה W12. מחירה של 'פליינג ספור' V8 מתחיל בכ-1.6 מיליון ש"ח, מחיר בנטייגה W12 מתחיל ב-2 מליון ש"ח, ואילו 'מולזאן' מוצעת במחיר התחלתי של 2.6 מיליון ש"ח לגרסה הרגילה, וכ-3.2 מיליון ש"ח לגרסת בסיס הגלגלים הארוך. אם וכאשר תימכר מכונית כזאת בישראל היא תהיה אחת המכוניות היקרות ביותר שנמכרו כאן אי פעם.

לדברי אנשי אורכיד, מחירי הדגמים השונים "תחרותיים" ביחס לדגמי העילית המקבילים של מרצדס (S קופה 63 AMG, S  קלאס מאייבך) ואסטון מרטין (DB11 וראפיד). בהתבסס על טענה זאת מאמינים יבואני בנטלי שהם יוכלו לספק כ-20 מכוניות בשנה ראשונה. אם יוצאים מנקודת הנחה שרבים מבין מי שיכולים להרשות לעצמםן מכוניות במחירים כאלה אוהבים להשיג ולהציג את "הדבר הבא", הרי שיעד מכירות כזה הינו שאפתני אבל לא בהכרח יומרני.

צילומים: רונן טופלברג

The post אריסטוקרטיה בהרצליה: בנטלי חונכת את אולם התצוגה שלה בישראל appeared first on TheCar.

מדובר במולזאן, ספינת הדגל של בנטלי משנת המודל 2012 שהייתה מהרכבים המרכזיים ששימשו את המלכה אילזבת השניה במשך יותר משנה, ובין היתר היא נראתה על סיפונה בחגיגות לציון 60 שנות מלוכתה ובדרך לביקור במעון ראש הממשלה דייוויד קמרון.
המכונית נסעה עד היום פחות מ-10 אלפים קילומטרים ובכ-5,000 מתוכם, ככל הנראה, המלכה ישבה במושב האחורי.

עוד ב-TheCar:
סיינפלד מכר את אוסף הפורשה שלו במחיר מציאה
אם ליאו מסי קנה פרארי במעל ל-35 מיליון דולר?
מכוניות האספנות היקרות בעולם

הקבינה, כפי שאתם בוודאי מנחשים, מאוד מפוארת וכוללת הרבה עור ועץ איכותיים וגם כמה פיצ'רים מעניינים כמו שולחן פיקניק נשלף, משענות ראש רקומות ומראות איפור אחוריות.
המכונית צבועה בירוק כהה בריטי קלאסי ומצוידת בחישוקי 21" ענקיים.

מתחת למכסה הקדמי ניתן למצוא מנוע וי 8 בשרני בנפח 6.75 ליטרים המפיק בעזרת 2 מגדשי טורבו הספק של 505 כ"ס ומומנט מפורר אספלט של 104 קג"מ שעובר לכביש דרך תיבת 8 הילוכים אוטומטית. הביצועים, כצפוי, מרשימים ולמרות משקל עצמי של יותר מ-2.5 טון המולזאן מאיצה למהירות תלת ספרתית בתוך 5.1 שניות ומגיעה למהירות מרבית של 298 קמ"ש.
נתוני צריכת הדלק ופליטת המזהמים לא פורסמו והרשו לנו לנחש כי הם דווקא לא מרשימים במיוחד.

בעבור הזכות להניח את הישבן שלכם על המושב בו ישבה כבוד הוד מלכותה, בית המכירות שמחזיק ברכב דורש כ-285 אלף דולרים שהם קצת פחות מפי 2 מהמחיר הנדרש למכוניות משומשות דומות ללא ייחוס כה מיוחד.

מכונית נוספת ששימשה בריטי מפורסם ביותר מוצעת אף היא למכירה בימים אלה.

מדובר במכונית ששימשה אדם שחוסר הממלכתיות הוא מסימני ההיכר הבולטים ביותר שלו והמכונית המדוברת ללא ספק מבטאת בצורה טובה את אישיותו של הבריטי נטול המעצורים ומנחה "טופ גיר" לשעבר, ג'רמי קלארקסון.
כפי שאתם מנחשים זו לא בנטלי אריסטוקרטית, אלא טנדר פורד F150 רפטור ששימש את קלארקסון באחד הפרקים האחרונים של "טופ גיר"בהם השתתף במסגרת משימה במהלכה הוא היה צריך "לחלץ" את עמיתו ריצ'ארד האמונד מפסגת הר מושלג בקנדה.

אמנם גם בגרסתו הסדרתית הרפטור של פורד הוא טנדר שונה מאוד מזה של השרברב שלכם ומציע היישר מהמפעל יכולות מאוד מאוד גבוהות, אך הרפטור הצהוב ששימש את קלארקסון שופר ועבר סדרת שדרוגים בסדנת הנסי הכוללים, בין היתר, גם תוספת משמעותית להספק המנוע שזינק מ"רק" 411 כ"ס ברפטור הסדרתי ללא פחות מ-650 כ"ס.

פצצת האנרגיה הצהובה תככב במכירה הפומבית של בארט ג'קסון בסוף השבוע וצפויה לגרוף סכום נאה שיתרם כולו לקרן המסייעת לגמלאי צבא שנפצעו במהלך שרותם ונותרו נכים.

The post בשירות הוד מלכותה: המכונית של מלכת בריטניה למכירה appeared first on TheCar.

על אף שמדובר בחלק אותו האוחז בהגה רואה כל העת מול עיניו, במרבית המכוניות הדשבורד עשוי מפלסטיק ונראה כי בתכנונו לא הושקעו משאבים הדומים לאלה שהושקעו בכל קימור במרכב החיצוני.
בדגמים העממיים מדובר לרוב ביציקה של חומר קשיח מאוד עם גימור זול ומרקם שלא מסתיר את השאיפה של היצרן לחסכון מרבי, ברכבים מעט מושקעים יותר מדובר כבר בפלסטיק קצת רך ולעיתים ניתן לראות גם שילוב בין חומרים ומרקמים היוצרים סביבה קצת פחות חד-גונית ומדכאת לעין, ובדגמים שרוצים לשדר יוקרה או ספורטיביות ניתן לפגוש שילוב של עיטורי עץ, אלומיניום מוברש או קרבון – לרוב לרוחב מרכז הדשבורד.

ניחוח יוקרתי ב-TheCar: 
וולוו חשפה את מכונית הדגל החדשה S90
הדלתות של טסלה X מנחשות אותך בעצמן
מרצדס מציגה: המכונית שתחפש חניה במקומכם

עם זאת, על אף שבתיאוריה ומרחוק זה נשמע כמו רעיון מצוין לשיפור האווירה, במציאות במרבית המקרים אותם גימורי עץ, קרבון או אלומיניום עשויים מפלסטיק ונראים מביכים ועלובים למדי במבט מקרוב.
בעוד שבעבר יצרני רכב בעלי שם כנראה סברו שהלקוחות שלהם טיפשים (או עיוורים) ובאמת מתרגשים מגימורי מהגוני מזויף, בשנים האחרונות יותר ויותר יצרנים המכוונים לשוק הפרימיום החלו להשקיע מאמצים של ממש בבניית תאי נוסעים שמרגישים ונראים יוקרתיים באמת ולצד ריפודים מעור ומבדים יוקרתיים ניתן לפגוש גם פאנלים העשויים משכבות של עץ אמיתי ומשטחים של אלומיניום תעופתי.

הבעיה היא שגם לכל הטוב הזה הלקוחות הדורשניים כבר למדו להתרגל וכעת, כחלק מהחיפוש המתמיד אחר הטוויסט היוקרתי הבא, בנטלי החלה להציע בדגמי הקצה שלה, במקום עץ או אלומיניום, שילוב של גימורי אבן בתאי הנוסעים.
לא מדובר בחלוקי נחל או חצץ אלא בכמה סוגים של אבני שיש יוקרתיות שנוצרו בטבע, לטענת גיאולוגים בתהליך שלקח זמן 'קצר' כמו 200 מיליון שנה ונבחרו בקפידה במחצבות באזור רג'סטאן ואנדרה פראדש שבהודו.

לאחר תהליך הבחירה הקפדני משטחי האבן נשלחו לבריטניה שם הם עברו תהליך ליטוש מיוחד וחיתוך לעובי של פחות מחצי מילימטר המאפשר להם להיות קלי משקל ומאידך חזקים מספיק.
החיתוך הדק יצר מרקם חצי שקוף המבליט את הטקסטורה המיוחדת ואפשר, כפי שנהוג במטבחים מודרניים יוקרתיים, להתקין תאורת לד אחורית הצובעת את המשטחים בגוונים שונים בהתאם לאווירה המבוקשת.

בהתאם לצבעי הגימור של הקבינה, בנטלי מציעה שילוב של אבנים בגווני נחושת, אדום טרה, לבן סתווי וסגלגל גלקסי.
יצרנית היוקרה מבהירה ששילוב האבן הנוקשה בתא הנוסעים לא פוגע ברמת ההגנה על הנוסעים ובפעולת כריות האוויר במקרה של תאונה.

בשלב זה בנטלי היא יצרנית הרכב היחידה (לפחות בעידן הנוכחי) המציעה גימורי אבן יקרה בתאי הנוסעים שלה, אך יש להניח שאם החידוש בדמות שימוש בחומר בין מיליוני שנים בקבינה יתקבל בהתלהבות על ידי הלקוחות לא יעבור זמן רב עד שיצרני יוקרה נוספים יציעו גם הם גימורי אבן במכוניותיהם ועל כן, כפי שמצהיר ג'ף דאודינג, ראש מחלקת תאי הנוסעים בבנטלי, בחברה כבר שוקדים במרץ על מציאת החומר הבא שילהיב את דמיונם של אלה שהפרוטה מצויה בכיסם.

The post בנטלי חוזרת לתקופת האבן appeared first on TheCar.

את השם בנטאיגה שאלה בנטלי מפסגת הר געש שנקראת Roque Bentayga באי גראן קאנריה שבאיים הקנריים, והיא הטביעה אותו על רכב השטח הראשון בהיסטוריה שלה.

עם עיצוב פנים מפואר ומפנק, מנוע W12 חדיש ואדיר הספק, ועם נתוני ביצועים מדהימים כמו מהירות מרבית של 301 קמ"ש וזינוק מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 4.1 שניות – מדובר בכלי רכב שמגדיר מחדש את רעיון היוקרה והפאר בשטח.

בנטאיגה לא מיועד למי ששואל כמה הוא עולה, אבל אם כבר התעניינתם המחיר שלו בארה"ב יתחיל ב-229,100 דולר (ונא לא לפספס את ה-100 דולר האחרונים במחיר שבנטלי מפרסמת…), בבריטניה הוא יעלה "החל מ-" 160,200 ליש"ט, ובגרמניה מחירו יתחיל ב-208,500 אירו – כל המחירים לפני מיסים כמובן, וגם לפני איבזור מיוחד והתאמות ללקוחות.

אורכו של ג'יפ הפאר הזה 5.14 מטרים, ואורך בסיס הגלגלים שלו כמעט 300 ס"מ, כלומר שהוא ארוך מן הריינג'-רובר בעל בסיס הגלגלים המוארך. מעצבי בנטלי דאגו לשמור על גובה נמוך ב-6 ס"מ מן הריינג-רובר במטרה "להקנות לו מראה ספורטיבי שהולם יותר את בנטלי", ואם תשאלו אותם הם יאמרו שהם מעדיפים בכלל להשוות אותו לפורשה קאיין, ולא לריינג'.

התצורה הבסיסית מתגלגלת על גלגלים בקוטר 20 אינטש, אבל אפשר לשדרג אותם ל-21 או ל-22 אינטש, ואת גג הזכוכית הפנורמי תקבלו כסטנדרט, כמו גם את מנגנון הפתיחה והסגירה החשמלי לדלת תא המטען.

כאמור, בנטאיגה מאיץ מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 4.1 שניות ואל מהירות מרבית של 301 קמ"ש – נתונים שמוכרים לנו ממכוניות-על ודי מדהימים, חייבים להודות, כשמדובר בג'יפ שיודע לנסוע גם בשטח.
ואכן, אנשי בנטלי מצהירים שמדובר בג'יפ מייצור סדרתי המהיר ביותר בעולם, כלי מהיר ב-17 קמ"ש (מהירות מרבית) מפורשה קאיין טורבו S, ב-21 קמ"ש ממרצדס GLE 63S AMG וב-51 קמ"ש מריינג' רובר.

מבין גם בכח

בנטאיגה בנוי על פלטפורמת MLB Evo החדשה של קבוצת פולקסוואגן, ובמידה רבה זהו אחיהם היוקרתי של פורשה קאיין העתידי ואאודי Q7 החדש. אבל חלקים נרחבים מן המרכב שלו בנויים מאלומיניום באופן שלדברי אנשי בנטלי חסך כ-236 ק"ג ממשקלו (יחסית לאותו כלי לו היה בנוי מפלדה).
על אף המאמצים, בסופו של יום הוא ניצב על המאזניים עם משקל לא מבוטל של 2,422 קילו, מה שאומר שכדי להעיף אותו קדימה נדרשת תחנת כח מכובדת, וזה בדיוק מה שנמצא בו.

אנשי בנטלי עמלו קשות, יחד עם אנשי המנועים של קבוצת פולקסוואגן, וחידשו את מנוע ה-W12 הייחודי לקבוצה באופן שבין השאר הפחית 30 קילו שמהווים כמעט 12% ממשקלו. המנוע החדש, גם הוא בנפח 6.0 ליטר, קצר לדברי אנשי בנטלי בלא פחות מ-24% ביחס למנוע V12 מקביל, מה שמאפשר להציב אותו לאורך תא המנוע העצום ועדיין לחסוך מקום שמתפנה לטובת המרחב הפנימי.

המנוע מוגדש באמצעות צמד מגדשי טורבו ומספק 608 כ"ס, וכאשר הוא לא נמצא תחת עומס הוא מנתק את הזרמת הדלק אל מחצית מן הצילינדרים שלו פשוט על-ידי אי פתיחת שסתומי היניקה.

המנוע מחובר לתיבת הילוכים בעלת שמונה יחסי העברה אשר מנתקת את ממיר המומנט שלה כאשר המכונית נמצאת בשיוט בהילוך גבוה, זאת כמובן כדי לסייע בחסכון בדלק ובזיהום אוויר, וזאת מצידה מחוברת אל כל הגלגלים דרך דיפרננציאל מסוג 'טורסן'. אנשי בנטלי מתחייבים להוסיף להיצע שלהם גם גרסת דיזל וגרסה היברידית, אם כי זה עוד ייקח להם קצת זמן, משהו בגזרת 2018.

מרחף בשטח

בנטאיגה הוא אמנם "ג'יפ" בעל יכולות שטח אמיתיות – כך מצהירים אנשי בנטלי – אבל אין לו תיבת העברה ("הילוך כח"). לעומת זאת מדובר בכלי מאד מתוחכם מבחינה טכנולוגית, ובין השאר מוצגת בו לראשונה מערכת מתלים אקטיבית ואדפטיבית בעל כח רב מן הרגיל, אשר מבוססת על מערכת חשמל חזקה במיוחד במתח של 48 וולט.
מוט פיתול אקטיבי (מערכת דומה לזו שהוצגה בב.מ.וו. מסדרה 7 לפני כ-15 שנים) מסוגל להתנגד לגלגול הגוף, לקבוע את זויות הגלגול ואת הקצב שלו ואפילו (תיאורטית), להטות את המכונית לכיוון ההפוך להטיה הטבעית שלה (כלומר כמו אופנוע, לתוך הפניה).
מתלי האוויר מסוגלים "לכרוע" באופן שהמרכב מונמך מאד לצורך כניסה נוחה פנימה, אבל גם יכולים להתרומם כדי לספק מרווח גחון מכובד ביותר.

אנשי בנטלי מעריכים אמנם שרוב לקוחותיהם לא יתרחקו יתר על המידה מן האספלט, אבל חשוב להם להדגיש שמדובר בכלי חזק, חסון ובעל יכולות נסיעה בשטח.
הנהג יכול להגדיר ולבחור בין מגוון מצבי נסיעה כמו חול, בוץ, חצץ ושלג, אבל זה לא משהו שלא פגשנו עד היום בלנד רובר.

העובדה שהנהג והנוסע לצידו יכול להתאים 22 סוגים שונים של כיוונונים במושבי העור המפוארים שלהם קשורה מן הסתם להצהרה של מנכ"ל בנטלי, וולפגאנג דורהיימר, לפיה "בנטאיגה מגדיר מחדש מה היא יוקרה בפלח השוק של ג'יפים".
שבעה סוגים שונים של משטחי פורניר מהוקצעים, 15 צבעים שונים של עור יוקרתי מהם אפשר לבחור את הגימור הפנימי, שש תוכניות עיסוי שונות במושבים, בחירה בין תצורת ארבעה מושבים לחמישה מושבים, ורשימת ציוד גדולה מכל הכתבה הזאת הם הביטוי בשטח שאליו מתכוון וולפגאנג המנכ"ל.

בנטאיגה ייוצר במפעל הוותיק של בנטלי בעיר קרו, אשר שופץ לצורך זה בהשקעה ניכרת ושטח הייצור שבו במעט והוכפל, ועיקר המכירות יהיו ככל הנראה בשוק האמריקני והסיני, אך גם בשווקים שבהם קיימת "בעיית בטיחות אישית", כמו רוסיה.

אגב, אם מישהו מתכנן לקנות את בנטאיגה רק מפני שזהו "הג'יפ הסדרתי היקר ביותר בעולם" כדאי לו להזדרז: בעוד פחות משנתיים מתכננת רולס-רויס להשיק את ג'יפ הפאר שלה, עם תג מחיר משוער של 400,000 דולר לפני מס.
בבנטלי מקווים למכור כ-3,500 יחידות בשנה, זה מספר מאד מכובד בהתחשב בכך שאת שנת 2014, שנת שיא המכירות בכל תולדות המותג, הם סיימו עם 11,020 מסירות.

The post כוכבות פרנקפורט 2015: בנטלי בנטאיגה, הג'יפ המהיר והמפואר בעולם appeared first on TheCar.

קבוצת פולקסוואגן, אשר כבר משנות התשעים של המאה הקודמת החלה לאסוף יצרניות ומותגים והיא כיום הבעלים של פולקסוואגן, אאודי, סיאט, סקודה, בנטלי, בוגאטי, למבורגיני, סקניה, דוקאטי, מאן ופורשה, כמו גם חטיבת מסחריות של המותג פולקסוואגן – כבר עברה כמה וכמה שינויים ארגוניים במטרה למקסם את התועלת שבהחזקת גלריית מותגים כל כך רחבה.
בין השאר, אחד המהפכים שלא עבדו, ולבסוף בוטלו, היה הפרדה לשתי חטיבות שבאחת נמצאו פולקסוואגן וסקודה ובאחרת אאודי וסיאט – והרושם הוא שגם הפעם הרציונל שמאחורי שינוי המבנה הארגוני די דומה.

לפי דיווח בעיתון הגרמני Handelsblatt יהיה הרברט דיאז, מי שניהל בעבר את חטיבת המכוניות של ב.מ.וו, מנכ"ל של חטיבת מכוניות נוסעים שתנהל את פולקסוואגן, סקודה וסיאט. חברה זו לבדה תהיה אחראית על ייצור ומכירות של כ-7.6 מיליון מכוניות, מכירות בהיקף של כ-119 מיליארד אירו ורווחים של 3.2 מיליאר אירו לפי נתוני 2014.

חברת אחזקות שנייה, בראשותו של רופרט שטנדלר, מנכ"ל אאודי, תפעיל את אאודי, למבורגיני ודוקאטי – שלוש חברות שממילא משורשרות אחת לשנייה גם כיום.

התחרות בין אאודי לבין פורשה תתעצם מחדש היות שפורשה תשתייך, לפי התוכנית החדשה, לחטיבת מכוניות יוקרה שמזכירה במהותה את מה שפורד ניסתה לעשות לפני כשני עשורים עם קבוצת היוקרה שלה (אם כי מאז מכרה את כל המותגים שהיו כלולים בה, למעט לינקולן): מטיאס מילר, מי שמנהל כיום את פורשה, יהיה מנהל חברת אחזקות שתנהל גם את בנטלי ואת בוגאטי

כל כלי הרכב המסחריים של פולקסוואגן, ושתי חברות המשאיות סקאניה ומאן, ינוהלו באמצעות חברת אחזקות רביעית, בראשותו של אנדריאס רנשלר.

שינוי אסטרטגיה

אחת הסיבות האפשריות לבניה מחדש של המבנה הארגוני של פולקסוואגן היא מניעת קרב ירושה לאחר הדחתו של פייש, אם כי גם כך עדיין נותרות בעינן שתי סוגיות: מה יהיה תפקידו של המנכ"ל הנוכחי של פולקסוואגן, מרטין וינטרקורן וכן מה יעלה בגורלה של אחת החטיבות החשובות של פולקסוואגן אשר אחראית כיום על הייצור והמכירות בשוק הרכב הסיני, הגדול ביותר בעולם, וכן אחראית לייצור ולמכירות של כלל הקבוצה.

הקמת ארבע חברות אחזקה טורפת את הקלפים ומוחקת לגמרי את אסטרטגיית הניהול של פייש, אשר דגל במתן עצמאות מלאה לכל אחד מן המותגים במטרה שכל אחד מהם יתחרה בכל האחרים כמו בכל שחקן אחר בשוק. אלא שאסטרטגיית פייש העניקה את כל הכח לו עצמו וגרמה לחברה להתנהל תחת מנהיג אחד ובמבנה ארגוני שלא תמיד מאפשר לרעיון התחרות הבין מותגית לקרום עור וגידים.

במבנה הנוכחי יש לקבוצת פולקסוואגן דירקטוריון אחד גדול שאמור לקבל החלטות בעשרות נושאים שלא קשורים זה לזה. לעומת זאת, במבנה החדש יהיה לכל אחת מארבע הקבוצות דירקטוריון קטן יותר, ומתמחה. זה יאפשר לחבר המנהלים להתמקצע בשווקים הרלבנטיים ובסוגיות הספציפיות שקשורות לו (ושונות, למשל, בין אלה שרלבנטיות לסקניה מאשר לאלה שמטרידות את דוקאטי). כך צפויות להשתפר היכולת, המהירות והיעילות של קבלת החלטות.

אנשי פולקסוואגן סירבו להגיב לפרסומים, שבהם נטען בין השאר שהעבודה על התכנון המפורט של התוכנית תסתיים כבר לקראת הקיץ, ושהאישור של דירקטוריון פולקסוואגן למהלך צפוי להינתן בסוף ספטמבר.

קבוצת פולקסוואגן, כך נטען בדיווחים בסוכנויות, מעסיקה כיום 600 אלף עובדים ברחבי העולם ומייצרת ב-119 מפעלים שונים, לכן היא מתקשה כיום לשלוט במותגים השונים ומגיבה באיטיות לשינויים בשוק הרכב העולמי.

מה זה משנה לנו?

אם אכן תבצע פולקסוואגן את המהלך הארגוני המשמעותי, והמתבקש, עשויה להיות לו השפעה גם על השוק הישראלי.

אנליסטים שצוטטו בדיווחים השונים מעריכים שהמותג שמכירותיו צפויות להיפגע יותר מכל הוא סקודה, חברה שמאד מצליחה בעולם וגם בישראל, ולעומת זאת צפוי חיזוק למכירות של מותגי פולקסוואגן וסיאט.

פורשה, אשר כמעט ועברה בשנה שעברה לידי חברת צ'מפיון – יבואנית קבוצת פולקסוואגן (אבל לבסוף נותרה בידיו של גיא מיוחס – בעל זיכיון של החברה בז'נבה ובסופיה), תחזק את הקשרים והיחסים שלה עם בוגאטי – שככל הנראה לא רלבנטית לישראל בעתיד הנראה לעין ועם בנטלי – שיכולה בעתיד להיות משווקת גם אצלנו.

עבור אאודי, לעומת זאת, "העסקים כרגיל", והיא צפויה לשמר את עצמאותה.

The post מהפך בפולקסוואגן? תחולק לארבע חברות אחזקה appeared first on TheCar.

אנדי פאלמר, המנכ"ל החדש של אסטון מרטין הבריטית, רוצה שהאמא שלו, בת ה-76, תוכל לזהות את הדגמים השונים של אסטון מרטין, ולהבחין בין אסטון מרטין שעולה מאות אלפי לירות שטרלינג לבין פורד מונדיאו העממית.

עבור פאלמר, אנגלי בן 51 שנולד וגדל לא הרחק מן המפעל והמשרדים של אסטון מרטין בגיידון, אנגליה, זאת רק אחת מרשימת מטלות לא קלות שנועדה להפוך את המותג הבריטי המפואר מן הקבצן הכרוני של תעשיית הרכב ליצרן פאר אמיתי.

באופן לא באמת מפתיע, הדרך של אסטון מרטין מן הדיו האדומה לדיו שחורה במאזנים השנתיים עוברת דרך קרוס-אובר יוקרתי, אקסקלוסיבי אבל אופנתי ושימושי שצפוי לראות אור בשנת 2019, אבל גם דרך הרחבה משמעותית של היקפי הייצור, הקמת מפעל בארה"ב, חיזוק שיתוף הפעולה עם מרצדס ועיצוב מובחן יותר, כאמור, של כל דגמי החברה.

בהקשר הישראלי, אשר יזכה להרחבה נוספת בהמשך היום במהלך מסיבת עיתונאים שתיערך לרגל השקת המותג בישראל וביקורו של פאלמר בארץ הקודש, נזכיר רק שאסטון מרטין עלתה ארצה בשנה שעברה, כמעט במקביל לכניסתו של אנדי פאלמר לתפקיד המנכ"ל, באוקטובר 2014, אך זיכיון היבוא שלה כבר החליף ידיים השנה. היום, כאמור, יושק המותג רשמית, או מחדש, ויימסרו פרטים רשמיים אודות התוכניות הרלבנטיות לשוק שלנו.

קיצור תולדות תעשיית הרכב

אסטון מרטין, שהוקמה על-ידי ליונל מרטין ורוברט באמפורד בשנת 1913, היא אחת מיצרניות הרכב הוותיקות ביותר בעולם, אבל גם אחת מאלה שעברו הכי הרבה פשיטות רגל וזעזועים כלכליים.
מכונית ראשונה של שני השותפים יוצרה בשנת 1915, רגע לפני ששניהם יצאו לשרת את המולדת במלחמת העולם הראשונה, או אז הועברו אמצעי הייצור לטובת המאמץ המלחמתי (באמצעות חברה אחרת).
ייצור מכוניות חודש רק לאחר המלחמה, אבל שנתיים לאחר מכן (1920) פרש באמפורד ובין השנים 1924-1926, עד לפרישתו של מרטין, עברה החברה שתי פשיטות רגל נוספות.
משנת 1926 ועד לרכישתה על-ידי פורד, בשנת 1987, עברה אסטון מרטין כמה ידיים וכמה פשיטות רגל או כמעט פשיטות רגל, ובין השאר הוחזקה למשך תקופה לא מבוטלת על-ידי יצרן הטרקטורים המפורסם דייויד בראון (שאיחד לתוכה יצרנית רכב בריטית חשובה אחרת, לאגונדה).

ב-2007, במהלך תהליך ההתייעלות הכואב שהציל את פורד עצמה מפני פשיטת רגל, נמכרה אסטון מרטין לקבוצת משקיעים שהוביל אשף הספורט המוטורי דיויד ריצ'ארדס, ובה נמצאה בין השאר חברת ההשקעות הכוויתית 'דאר' שהייתה לימים לבעלת השליטה ומחזיקת נתח הבעלות הגדול ביותר בחברה (55%).

נכון להיום מוחזקים 37.5% בעלות באסטון מרטין על-ידי חברת אחזקות איטלקית אשר מכרה לפני כשלוש שנים את הבעלות ביצרנית האופנועים דוקאטי לקבוצת פולקסוואגן. דיימלר-בנץ הגרמנית, הבעלים של מרצדס, רכשה בשנת 2013 5% מן הבעלות וכיום היא השותפה הטכנולוגית של אסטון מרטין (תספק לה מנועים ומערכות חשמל).
בידי הציבור מוחזקות מניות נסחרות בהיקף של כ-2.5%, ובסוף אפריל השנה הסתיימה הנפקת מניות לציבור שבמהלכה גויסו 300 מיליון דולר שנועדו לפיתוח מוצרים עתידיים של החברה.

ספורט אלגנט

אסטון מרטין היא יצרנית אקסקלוסיבית של מכוניות ספורט יוקרתיות אבל גם מאד יקרות. בכל 102 שנותיה היא ייצרה בקושי 70 אלף מכוניות, ואת מחצית המספר הזה מכרה בתוך האי הבריטי.
כיצרנית אקסקלוסיבית היא מתחרה ביצרניות כמו רולס-רוייס ובנטלי אבל עם מספר הבדלים מאד מהותיים.
ראשית, על אף התהפוכות שעברו גם שני המותגים הבריטיים החשובים האלה (ובכלל זה איחוד והפרדה שלהם במהלך ההיסטוריה), שניהם – ובעיקר רולס-רוייס – מחוברים הרבה יותר ליוקרה ולנוחות מאשר לספורטיביות שמאפיינת את אסטון מרטין.
שנית, רולס-רוייס ובנטלי שוכנות לבטח בקופסאות התכשיטים של ב.מ.וו. ופולקסוואגן, ואילו העסק ההפסדי שנקרא אסטון מרטין לא רק שלא נמצא בבעלות של חברת ענק אלא גם לא נהנה מסינרגיה טכנולוגית משמעותית כמו בעידן פורד.

במהלך ההיסטוריה שלה השתתפה אסטון מרטין בסדרות מירוצים שונות, ואף זכתה להישגים מרשימים, אם כי היא רחוקה מרחק עצום מן התהילה לה זכו פרארי ופורשה ואין בכך כדי להפתיע לנוכח היקפי הייצור המוגבלים שלה.
מאידך, אסטון מרטין נחשבת ליצרנית מאד אקסקלוסיבית, עם מכוניות שמשלבות יכולות ספורטיביות מרשימות עם יוקרה בריטית קלאסית, ובזכות זאת נסחרות המכוניות המשומשות שלה במחירים גבוהים, מככבות במכירות פומביות ברחבי העולם ונחשבות לפריטי אספנים אהובים.
אנשי החברה מטפחים מאד את תחזוקת המכוניות המשומשות מתוצרתה, וחלק מן המודל הכלכלי שלה נשען על פעילויות רסטורציה ובניה מחדש של דגמי עבר.

מפעל באמריקה, קריצה לנשים

סיפור ההצלחה המרשים של פורשה בשני העשורים האחרונים צריך להיזקף לזכות חשיבה מחוץ לקופסא ולהימור על הרחבת קו הדגמים אל מעבר למכונית הספורט הקלאסית.
פורשה מרוויחה הרבה יותר כסף ממכירה של קאיין לנשים שרוצות להיראות כשהן נוהגות בג'יפ יוקרתי מאשר ממכירת 911 לגברים שרוצים להנציח את גילם הצעיר.

בכלל, קרוס-אוברים הם הסיפור החם של תעשיית הרכב והוא עומד בפני רתיחה, והעובדה הזאת לא זרה גם לרולס-רוייס ולבנטלי שממש בקרוב יסיימו את הפקת הג'יפים האקסקלוסיביים שלהם.
הדבר המטומטם ביותר שיכול המנהיג של אסטון מרטין לעשות הוא להתעלם מן הכתובת שעל הקיר, ופאלמר לא רק שאינו מתעלם ממנה – הוא רוצה לכתוב אותה מחדש ובצבעים ססגוניים.
כדי שאסטון מרטין תיחלץ מן הנישה הגברית (רק 5% מלקוחותיה ב-102 השנים האחרונות היו נשים) היא תשיק, כאמור, קרוס-אובר מרווח, יחסית, (בשונה מדגם התצוגה שמופיע בראש הכתבה, והוצג בתערוכת ז'נבה, הדגם האמיתי יהיה בעל חמש דלתות ועם תא מטען בנפח סביר), ושימושי, וכדי שלא לפספס את השוק האמריקני העשיר והלוהט היא תבנה אותו – כך לפי הפייננשל טיימס – באמריקה.

למפעל המחודש שלה באנגליה יש כיום יכולת ייצור של כ-10,000 יחידות בשתי משמרות, אבל אלה עדיין לא מספרים שמאפשרים ליצרנית רכב להתגלגל באופן יציב על הגלגלים שלה.
גם להסתמכות על שוק מקומי אוהד יש מחיר, וכדי לכלכל את 155 הסוכנויות שלה ברחבי העולם (156 כשמוסיפים את זו שלנו, בישראל) היא תגדיל את היקף הייצוא שלה בעתיד מ-4,000 מכוניות בשנת 2014 ל-7,000 יחידות בשנה בשנים הקרובות, כולל גם בסין.

המנכ"ל פאלמר, מהנדס רכב בהכשרתו, כיהן בתפקידים שונים בחברת ניסאן היפנית במשך 23 שנים, והוא נחשב עד לא מכבר ל'יד ימינו' של קארלוס גוהן – המנכ"ל האגדי של קבוצת רנו-ניסאן. אבל כאשר פאלמר הבין שהוא לא עתיד לרשת את מקום פטרונו הוא החליט לפרוש כדי לעמוד בראש אסטון-מרטין.
בראיונות שונים שנערכו איתו הצהיר פאלמר ש"אתה יכול להיות המנהל שמדורג מס' 2, 3 או 4 ביצרנית רכב גדולה ולהישכח חמש שנים אחרי שתפרוש, או להיות המנכ"ל ולכתוב קצת ההיסטוריה."

כך או אחרת, האסטרטגיה שלו לגבי עתיד החברה כוללת, כאמור, את הקרוס-אובר DBX שאיתו הוא מקווה להשיג קהל לא מבוטל של נשים עשירות, את הרחבת היקף הייצור והיצוא, וגם את היצירה של סדרות מאד קטנות ומיוחדות של מכוניות חזקות, אשר יימכרו במכירים שערורייתיים (קרוב ל-2.5 מיליון דולר לפני מיסים).

אגב, המאבק בין אסטון מרטין לבין רולס-רוייס ובנטלי, שכל אחת מהן צפויה כאמור להשיק קרוס-אובר יוקרתי משלה בקרוב, לא יסתיים בחזית זו בלבד.
בתוך כשש שנים מהיום מתכנן פאלמר להשיק מכונית יוקרה גדולה במיוחד אשר תהיה פחות ספורטיבית ויותר מרווחת, ותתחרה ראש בראש בליבת המכירות של שני מותגי היוקרה האנגלים המפורסמים ביותר.

The post הקרוסאובר שיעמיד את אסטון מרטין על הגלגלים appeared first on TheCar.

בתערוכת ז'נבה הקרובה, בעוד מעט יותר משבועיים, תחשוף מרצדס את גרסת 'פולמן' של הדור החדש של S קלאס.
כמו בדורות קודמים "פולמן" היא הגרסה המוארכת של ה-S, והפעם היא תציע בסיס גלגלים ארוך במטר שלם יותר מזה של הגרסה הרגילה, ושלוש שורות של מושבים.

'פולמן' המקורית הייתה למעשה הגרסה המוארכת של מרצדס 600 אשר הוצגה בשנת 1963 כיורשת של K540, שהייתה הלימוזינה הגדולה שלה לפני המלחמה.
המכונית הסדרתית נועדה להתמודד מול רולס-רוייס ובנטלי, ובארה"ב מול קאדילק ולינקולן, ולצורך זה היא הונעה באמצעות מנוע V8 מתקדם לתקופתו.

פולמן יוצרה בין השנים 1964 ל-1981 והייתה הלימוזינה הפופולרית בקרב אילי הון לגיטימיים, עשירים ממקורות מפוקפקים ודיקטטורים, כמו גם כמכונית שרד של ראשי מדינות אמיתיות. מכונית אחת אף שימשה את האפיפיור פאול השישי ואת הותיקן.

להבדיל, בין רבים ורעים זאת הייתה מכוניתם הצמודה של ניקולאי צ'אוצ'סקו עריץ רומניה ושל אידי אמין רודן אוגנדה.

אורכה היה מעט יותר מ-6 מטרים, מערכת המתלים ההידראולית שלה נחשבה למתקדמת ביותר והותאמה לנסיעה במהירויות גבוהות על כבישים משובשים, והיא הגיעה בשעתו למהירות המאתגרת של 200 קמ"ש.

במהלך השנים האחרונות מכרה מרצדס גרסאות פולמן, חלקן משוריינות, ל-S קלאס בעלת בסיס הגלגלים הארוך (שתי ההשקות האחרונות של גרסאות כאלה היו ב-2008 וב-2011), וכעת היא משיקה מכונית שמבוססת על S החדשה.

מבחינת המרחב הפנימי מציעה S600 פולמן יותר מקום מרולס-רוייס פאנטום בעלת בסיס הגלגלים הארוך, וממש כמותה גם היא תונע באמצעות מנוע טווין-טורבו בנזין בתצורת V12. יחד עם זאת, את התחרות הישירה בין מרצדס לרולס-רוייס של ב.מ.וו. ולבנטלי של קבוצת פולקסוואגן משאירה מרצדס למותג האולטרא-יוקרה המתחדש שלה, מאיבאך.

פולמן המודרניות משמרות לפחות תכונה אחת של המכונית המקורית: מושבי השורה השנייה שלהן פונים עם גבם לכיוון הנסיעה, כדי שהיושבים בהם, ויושבי השורה השלישית, יוכלו להמשיך בעסקיהם במהלך נסיעה.

מחירה של הגרסה המשוריינת של מכונית השרד הזאת תעלה כמיליון דולר, לעומת כ-22,000 דולר, בערכם אז, שעלתה המכונית המקורית בשנת 64.

במקביל לפולמן תציג מרצדס בז'נבה גם גרסה היברידית-נטענת ל-C קלאס החדשה יחסית, וכך היא מצטרפת למגמה הרווחת ביותר כיום בקרב יצרניות הפרימיום.

The post "מכונית הדיקטטורים" חוזרת: מרצדס תציג גירסת פולמן ל-S קלאס appeared first on TheCar.

חברת בנטלי, מותג היוקרה מקבוצת פולקסוואגן, פרסמה היום קדימון ראשון לג'יפ סופר-יוקרתי שבכוונתה להשיק בעוד כשנה וחצי.

אנשי בנטלי מבטיחים שריינג'-רובר יחזה באגזוזים שלהם ממש מרחוק, או, בלשונם המעודנת יותר: "זה יהיה ה-SUV היוקרתי ביותר בשוק, נבדל מכל כלי דומה לו, נאמן למסורת המותג ולערכי היוקרה, הביצועים, האיכות והאומנות".

במסיבת עיתונאים שנערכה בלונדון אמר יו"ר ומנכ"ל בנטלי, ד"ר וולפגאנג שרייבר, שהכלי החדש "ייצור פלח שוק חדש לחלוטין בשוק ה-SUV".
אנשי בנטלי טרם פרסמו את שם הדגם החדש, אך ידוע שהגרסה הבסיסית שלו תונע באמצעות מנוע ה-6.0 ליטר בתצורת W12 של קבוצת פולקסוואגן, וכן שבשנת 2017 תוצע גם גרסה היברידית.

אגב, ייצור מנועי ה-W12 של כל קבוצת פולקסוואגן, כאלה שמשמשים גם את גרסאות היוקרה של אאודי, יועבר אל המפעל של בנטלי תוך כדי הגדלת היקף הייצור שלהם.

בבנטלי מעריכים שיימכרו לא פחות מ-3,000 יחידות בשנה מן הכלי החדש שלהם, אשר יושק בשנת 2016. רוב המכירות צפויות בשווקים האמריקני והסיני. אגב, אם המספר הזה נשמע גבוה כדאי לקחת בחשבון שאנשי בנטלי טוענים שכבר קיבלו 2,000 הזמנות מוקדמות מלקוחות שטרם ראו את הכלי ולא יודעים מה יהיה מחירו.
תג המחיר הצפוי: החל ב-140,000 ועד כ-200,000 ליש"ט, לעומת כ-120 אלף ליש"ט לגרסה היקרה של ריינג'-רובר.

The post הכי יקר בשטח: בנטלי חושפת ג'יפ יוקרתי מתוצרתה appeared first on TheCar.