כותרתו של 'טיול השבת' שלנו הפעם צריכה אולי להיות "טיול לשישי-שבת", ולו מפני שחלק מן המקומות שנמליץ עליהם סגורים בשבתות, וגם מפני שהטיול שאנו מציעים לכם מעט מורכב. כדאי אפילו לחשוב על טיול בן יומיים באזור, ואנחנו הפכנו אותו לחווייתי במיוחד כאשר צרפנו אלינו שלושה זוגות נוספים ונסענו כשמיניית חברים בטרנספורטר אחד…

התירוץ שלנו ליציאה מן הבית היה מופע קצרצר של גשם שהעיר את הנוף, הבריק מעט את העלים, וניקה לרגע קט את האבק הארץ ישראלי מן הדרכים והצמחים.

שבנו אל עמק בית שאן, אל יופיו של חבל הארץ שזכה בנביעת מים נדיבה, והפעם התחלנו את החוויה שלנו בסיור בעיר בית שאן עצמה, והמשכנו מזרחה, בעקבות נדידת הציפורים בעמק, ועד לבריכות הדגים של כפר רופין, על נהר הירדן וקו הגבול עם ממלכת ירדן.

בריכות הדגים, והתצפית על הציפורים הנודדות, מתאימות במיוחד לסופו של יום, בשעות האור האחרונות, לכן מומלץ לתכנן את הטיול בדרך הזו.

כאמור, שמונה חברים יצאנו לדרך, בפולקסוואגן טרנספורטר שיכול להכיל תשעה. הופתעתי מן הנוחות והמרווח הפנימי של הכלי המסחרי במקור, מנוחות הנהיגה בו וקלות הכניסה והיציאה אליו. היתרון, מבחינתנו, מעבר לחסכון בדלק של שלוש מכוניות נוספות, הוא גם החברותא התוססת בתוך המכונית, וגם חסכון הזמן ונוחות התפעול של חבורה מרוכזת אחת במקום מי-יודע-כמה עצירות בדרך לצורך תיאומים ועניינים לוגיסטיים ואישיים אחרים…

פתחנו בישיבה. הפסקת קפה ראשונה בעיר העתיקה בית שאן, במבנה אבן בזלת עתיק סמוך לסראייה (ר' בהמשך) שבלב בית שאן.

רוזליה – בית קפה עם המון אהבה

רוז'י היא סבתא של חנה, רייזי הסבתא של חוה, ושתי נכדותיהן החמודות חיברו את שמות הסבתות כדי ליצור יחד את 'רוזליה', כך הן מנציחות את הסבתות האהובות בבית הקפה המיוחד שהקימו. ה'פטיסרי' 'רוזליה' ממוקם במבנה אבן בזלת עתיק, עם קשתות גדולות, שמיועד לשימור. לתושבי בית שאן הוותיקים מוכר המקום הזה דווקא כסניף של השומר הצעיר, והוא ממוקם בצמוד לסראייה הגדולה, מרחק פסיעות מהגן הלאומי 'בית שאן'.

ב'פטיסרי' מגישים ארוחות בוקר נפלאות, אבל רבים מגיעים לקינוחים מתוקים וייחודים: עוגות מוס עשירות, בחושות וטארטאלטים שהבנות מכינות בעצמן. הכל מוגש בחן וצניעות, ובחיוך רחב. המקום כשר וסגור בשבת.
רוזליה, בית שאן העתיקה, רח' חיים שטורמן, 04-6453366.

הסראייה – מבנה יפה ולא מנוצל

הסראייה – בית הממשל העות'מאני, הוא מבנה בזלת ענק ומפואר, אחד המפוארים בעיר, והוא שופץ ושומר לפני אי אילו שנים. זהו מבנה מרובע שבליבו חצר פנימית מטופחת ובמרכזה בריכת מים עם מזרקה ומדרגות שמטפסות לקומה השנייה.

למרבה הצער, ולמרות תכנונים ותוכניות, המבנה לא מנוצל כמרכז תיירותי, אבל בקיץ, בימי חמישי בערב, מתקיים בו שוק אוכל ויצירות אמנים של בני המקום.

ההיפודרום הענק – פיסת היסטוריה שממתינה להחייאה

בדרך מן הסראייה אל אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים בארץ, הגן הלאומי בית שאן, סלולה טיילת יפה שכדאי מאד לנצל להליכה רגלית מרעננת (בדרך חזרה, לנוחות המתעייפים, פועלת "רכבת" קטנה שמעלה את המטיילים בחזרה אל מגרש החניה הסמוך לסראייה). בדרך, מצד משמאל ומחוץ לתחום הגן הלאומי, ממוקם ההיפודרום אשר עדיין לא זכה לעדנת השיפוץ לה הוא ראוי.
למרות זאת זהו מבנה ענק ומרשים אשר מלווה אתכם כברת דרך.

ההיפודרום, במקור זירת מירוצי סוסים, הוסב במהלך ההיסטוריה לאמפיתיאטרון שבו נערכו בתקופה הרומית קרבות גלדיאטורים ומפגשים אכזריים בין חיות (לרוב אריות) לבני אדם, כשעשוע לקהל.

כיום ניתן להבחין בקלות ברחבה ענקית, שערי כניסה לחיות, וביציעים המדורגים. עם קצת דמיון אפשר לשמוע את שאגות ההמונים המשולהבים, ובינתיים כל שנותר לנו זה להמתין עד שיתפנה תקציב לשימור ופיתוח המקום.

סקיתופוליס- הגן הלאומי המרשים

הגן הלאומי של בית שאן הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים והמרשימים ביותר בישראל, ופשוט חובה לבקר בו. כאן ניצבים שרידי 'סקיתופוליס' הרומית ביזנטית, וכאן שכנה בית שאן הקדומה החל בתקופת הברונזה ועד לתקופה הערבית משני צדי נחל חרוד.

מסלול ההליכה עובר דרך רחוב רומי עתיק שממנו מתפצלות דרכים אל בית מרחץ שנותר כמעט מושלם, אל אמפיתיאטרון ענק ואל שדרת עמודי שיש ענקיים ברחוב פאלאדיוס, שמרוצף באבן רומית. שדרה זו מוליכה עד למרגלות תל בית שאן.

בשנת 795 התרחשה רעידת אדמה אדירה אשר החריבה את רוב העיר והביאה לנטישתה, ותוצאות הרעידה ההרסנית ניכרים בחלק מן השרידים עד ימינו.

בהמשך מסלול ההליכה מטפס שביל תלול אל תל בית שאן, וממנו ישנה תצפית נפלאה על כל האזור ולתוך ממלכת ירדן.

שירת העשבים – ביו תור שדה אליהו

למרות הסתיו המאיים והגשמים הראשונים נדמה שבבית שאן תמיד חם, אפילו חם מאוד, לכן מיהרנו כולנו לתוך הוואן הממוזג כדי להצטנן מעט, בדרכנו אל סיור חקלאי מיוחד.  מעט מאוד קיבוצים חיים בימינו על בסיס חקלאות בלבד, אחד מהם הוא קיבוץ שדה אליהו שממוקם כשישה ק"מ מדרום לבית שאן, בבקעת בית שאן.

הקיבוץ, ששייך לתנועת הקיבוץ הדתי והכניסה אליו ברכב בשבת לא אפשרית, ממוקם כמעט בצמוד לגבול והוא קרוי על שמו של הרב אליהו גוטמכר, ממבשרי הציונות הדתית. ייחודו של שדה אליהו נובע מכך שהמשק החקלאי שלו אורגני לחלוטין, מתוך בחירה, ופילוסופיה זו נולדה כדרך חיים שנים רבות לפני שרוב הציבור בישראל ידע מה משמעותו של "גידול אורגני".

שרה גולדשמיט חברת קיבוץ אשר הגיעה לכאן מדרום אפריקה לפני שנים, בחרה לחיות בקיבוץ והביאה אליו את האמונה בחקלאות נטולת חומרי הדברה. שרה ליוותה אותנו בסיור מיוחד שמתאים לקהל עירוני וכולל הפעלות מיוחדות לילדים. זהו סיור בן שעתיים וחצי של חיבור לאדמה, לחקלאות ולהרבה ציונות, והוא נועד להכיר למטייל את פילוסופיית החקלאות האורגנית, ואת נפלאות הגידול של פירות וירקות ללא הרעלים שמשמשים בחקלאות הקונבנציונלית.
כדי להילחם במזיקים לא משתמשים בחומרים שמשבשים את כל שרשרת המזון ובסופו של דבר גם פוגעים בבריאותנו, אלא מטפחים את האוייבים של האוייבים שלנו, למשל את התנשמות ואת הבזים אשר טורפים נברנים וחרקים מזיקים.

חברי הקיבוץ בונים ומציבים תיבות קינון לתנשמות, אלה בונות שם את ביתן ויוצאות ממנו מידי לילה לציד נברנים. במקום לרסס את העשביה שסביב הגידולים מגדלים חברי המשק חמורים ומאפשרים להם ללכך את העשב במטעי התמרים, וכדי להאביק את פרחי העגבניות, המלפפונים ושאר הגידולים בחממות פיתחו זן דבורים מיוחד שנקרא 'בומבס'.

רוב הסיור מבוצע בשדות, אך הוא יוצא מלב הקיבוץ המטופח, לאחר הרצאה קצרה שסוקרת את התפיסה הקיבוצית ואת חיי הקיבוץ הדתי. מכאן יוצאים בנסיעה לשדות היפים ולכרמים, ומסיימים במועדון שבו מתוודעים אל פיתוחים של זני חרקים שמרחיקים את הזבובים והיתושים ולומדים על פיתוח מיוחד ומשותף עם ירדן ועל סיפור העזרה לחקלאים הירדנים.

הקיבוץ, כאמור, דתי ולכן מתקיימים הסיורים רק בימי חול, ובתיאום מראש. ביו-תור, שדה אליהו 072-2233692. (הסיור בתשלום).

המטבח הפרסי – הכינו את המזלגות

חזרנו לבית שאן, לארוחת צהרים על טהרת המטבח האיראני בביתה לילי טוויזר.
לילי נולדה בשיראז שבאירן והגיעה לבית שאן כתינוקת. היא מבשלת ארוחה מיוחדת וטעימה ומארחת את הסועדים על שולחן האוכל המשפחתי בביתה.
כבן לעדה אחרת לא הכרתי אף אחד מן המאכלים והטעמים, ואף כעת אינני יודע לנקוב בשמם, אבל אוכל להעיד שכולם מיוחדים מאד וטעימים מאד.
גם ביתה של לילי דתי והשבתות הן מחוץ לתחום, ואת הארוחה יש לתאם לכל הפחות שבוע ימים מראש. לילי טוויזר 054-2030341.

מקור החסידה- כפר רופין

את דוד גלזנר, חבר קיבוץ כפר רופין, אני מכיר מזה שנים רבות. דוד הוא צפר אשר בנה בכפר רופין אתר צפרות מיוחד אשר פעיל מאד בימים אלה, ימי נדידת הציפורים. למפגש איתו, בשער הקיבוץ, הגיע דוד עם שני סלים גדולים, עם משקפות לכולנו, ויחד נסענו תשעה אל בריכות הדגים אשר ממוקמות מזרחית לכפר רופין ובסמוך לגבול. מדינת ישראל הכירה לאחרונה באתרי הצפרות בארץ, ובכפר רופין תושלם בקרוב בנייתו של מוזיאון גדול עם חדרי הדרכה לצפרים.

עונת הנדידה בבית שאן מתחילה כבר בחודש אוגוסט, כאשר מספרים עצומים של חסידות, איות צרעים, שקנאים וחופמאים מתעופפים להם ומתמקמים סביב בריכות הדגים הגדולות.
בספטמבר מגיעות המוני ציפורי שיר והאזור מוצף ציוצים ובציפורים עליזות שמחוללות במעופן עיגולים גדולים שנראים כמו חיה ענקית בשמיים. אחריהם מגיעים הדורסים אשר חורפים בעמק החם יחסית, וכך אפשר לחזות בעקבים, עיטים, זרונים ודורסים נוספים.
בדצמבר, ולעיתים כבר במהלך נובמבר, נשמע געגוע הברווזים אשר מתמקמים כאן לאורך החורף כולו.

בעת שקיעה, כאשר השמש נוטה מערבה, אנחנו מטפסים אל נקודת תצפית מרשימה וחוזים בהיערכות העופות לקראת שינה. האנפות והדיות מתאספות ללינה במטעי התמרים, הסנוניות "צוללות" אל מבני תעשיה, או אל בין צמחי הקנה לאורך הירדן. זרונים וקאקים בוחרים גם הם את הסבך של גאון הירדן ואילו קורמורנים מתנחלים גבוה על צמרות עצי האקליפטוס.

בכפר רופין הבינו את הפוטנציאל התיירותי ובנו שמונה יחידות אירוח זוגיות, מחודשות ויפות, אשר מתאימות לזוג עם שני ילדים, וגם ארבע יחידות משפחתיות מרווחות יותר למשפחה בת עד ארבעה ילדים. היחידות ממוזגות, מטופחות, וסביבן חצר מוצלת עם דשא וריהוט גן לבילוי בשעות הערב הנעימות .חבילת הנופש שמציעים בקיבוץ כוללת גם סיור טבע וצפרות מודרך.

את סיום הטיול, לקראת שקיעה, בחרנו לבצע במוצב נטוש של צה"ל שנקרא 'כלב', וממוקם על 'תל מלוח'. מוצב זה שימש את צה"ל במלחמת ששת הימים ובימי מלחמת ההתשה.  בקיבוץ כפר רופין החליטו לשמר את המוצב, על התעלות המבוטנות שלו, ובנו עליו נקודת תצפית נפלאות אל בריכות הדגים ואל אפיק הירדן. האתר פתוח לציבור ללא תשלום.

מרכז הצפרות בכפר רופין, מקור החסידה. סיורים והדרכה 04-6068396 נייד:050-5395856. בתשלום.

The post טיול לשבת: על הגבול appeared first on TheCar.

תושבים רבים בבית שאן לא אוהבים את השם החדש שגזרה עליהם המועצה האזורית: 'עמק המעיינות'. תושבים אלה טוענים שבכך לא רק שהפקיעו מהם את השם המקורי, אלא גם את המעיינות הרבים שסביב העיר, אשר הפכו לנחלת הכלל.

מצד שני, קשה להתכחש לעובדה שבזכות המועצה סלולה כעת דרך טובה סביב המעיינות, הסביבה נקיה ומתוחזקת, ונחל הקיבוצים זורם, צלול כבדולח ונקי מפסולת.

בתקופת המשנה העניקו אבותינו לעמק בית שאן, השופע מים, את הכינוי "פתחו של גן עדן", ובמפות השונות, בעברית, הוא נקרא 'עמק בית שאן-חרוד'.

העמק השליו נח, שוקק מים, בין רמות יששכר לבין הגלבוע והירדן, ומן התפר העדין שבין מישורי העמק לבין מורדות הגלבוע נובעים מעיינות רבים: עין חרוד, עין מודע, עין עמל, עין שוקק ואחרים.

לפי הנתונים שמפרסם לקסיקון "מפה" של ארץ ישראל – עמק המעיינות הוא האזור שופע המים ביותר במדינה – עם כחמישים מיליון מטרים מעוקבים בשנה.

יודעי סוד, רובם מקרב תושבי האזור, מכירים גם מעיינות קטנים ונסתרים מן העין והם טובלים בהם בשקיקה בימים חמים.

בשנים האחרונות מותג 'עמק המעיינות' כמותג תיירותי, והוא אכן מושך אליו תיירים רבים. למרות זאת, למרבה מזלנו, הכניסה אל המעיינות עצמם, עין שוקק, נחל הקיבוצים, ועין מודע, לא כרוכה בתשלום.

הגישה אליהם, לעומת זאת, היא סיפור מעט שונה: אפשר להגיע אל המעיינות עם הסעה בתשלום, וזאת עוברת במקום אחת לשעה, או ללכת ברגל (הליכה ארוכה יחסית), או לשכור רכב חשמלי או אופניים, בתשלום כמובן.

בעבר נשמעו תלונות של מבקרים אודות פרק הזמן הקצר שבו ניתן לשכור את הרכב החשמלי, ולגבי שעות הפתיחה של המעיינות. אולם אלה ברובן טופלו, שעות הפתיחה הוארכו, וגם משך זמן ההשכרה של הרכב החשמלי הוארך.

חשוב לזכור, עם זאת, שבמעיינות לא פועלים שירותי הצלה והשחייה בהם היא על אחריות המטייל.

למי שמבקר באזור מומלץ מאד שלא לפסוח על תופעת טבע מרתקת: כאשר הערב יורד מתכנסים בעמק מינים רבים של ציפורים ועשרות להקות של בעלי כנף: שרקרקים, תורים, בזים, סיקסקים, דוכיפת, שלדג גמדי ועוד. בעיניי, כוכבת מצעד העופות היא התנשמת חמורת הסבר, עוף דורס אשר תורם תרומה גדולה כשהוא מבצע הדברה ביולוגית של נברנים למיניהם בשדות העמק. לחובבי בעלי חיים בכלל, וציפורים בפרט, מומלץ להגיע אל מתחם צפרות כפר רופין.

הנה מספר נקודות חן מומלצות:

עין נזם :מעין צמוד לגדר הקיבוץ שדה אליהו. המעיין מכונה בפי תושבי המקום "חונזיר", ובני הקיבוץ הפכו אותו לסוג של בריכה פרטית שלהם. הקרקע סביב המעיין בוצית ולא מזמינה, אבל המים צוננים וראויים.
לא רחוק ממקור המים צומחת חורשה מצלה של עצי פאולוניה. קשה להגיע לשם, אבל מאד מומלץ. הכניסה, כאמור, חופשית.

כך מגיעים: מצומת עין הנצי"ב נוסעים מזרחה על כביש 6678, עוברים את הכניסה לקיבוץ שדה אליהו ופונים ימינה כ-800 מטרים אחרי הקיבוץ, אל דרך עפר (סימון שביל כחול) שממנה פונים שוב ימינה לשביל. בהמשך, במזלג שבילים בוחרים בדרך הימנית ועצי הפאולוניה ניצבים ממש מולכם, ליד המעיין והבריכה.

עין אברהם: מעיין לזכרו של אברהם הבר, חבר קיבוץ טירת צבי, שנהרג בסמוך לנקודה זו בשנת 1948. המעיין נובע מדרום לקיבוץ טירת צבי, וצמוד לתל שלם (מפת טיולים ובסימון שבילים מס' 3)

עין שוקק: קסמו של המקום בצבע הטורקיז של המים, וסביבו נטועה חורשת אקליפטוסים קטנה ומצלה. המים צלולים, ועשירים בדגיגים קטנים שנושכים בעדינות (לא יותר מדגדוג) את כפות הרגליים. עומק המים כמטר, קשה לעמוד בפיתוי ולא לקפוץ לתוכם, אז בזהירות.

כך מגיעים: אם לא שכרתם רכב חשמלי תיאלצו להמתין להסעה אשר יוצאת בכל שעה עגולה ממרכז אתר 'עמק המעיינות', או לשכור אופניים. ההליכה למקום בחום היום קשה, ארוכה ומתישה.

עין מודע: אחד המקומות היפים בעמק המעיינות. בריכה ענקית וצוננת בעומק מים של מטר וחצי. אפשר להגיע ברכב חשמלי שכור, בהסעה המקומית או באופניים, ואפשר גם לחנות במחסום ליד רשפים, ומשם לצעוד למרחק של כ-500 מטרים .

תעלות המים: חלק משדות העמק מושקים באמצעות מערכת מסועפת של תעלות, אמות וסכרים, כך שתעלות מים רבות חורצות את העמק ומזרימות בו זרם נעים מאד לעין של מים צלולים.

רוחב תעלה טיפוסית כ-70 ס"מ, ואפשר לשבת על שפתה ולטבול את הרגליים במים זורמים וצוננים.

נחל הקיבוצים: אחד המסלולים החביבים על הורים וילדים הוא הליכה ב'נחל הקיבוצים'. זהו נחל איתן, מוכר ואהוב, והוא שופע מים בכל ימות השנה.

נקודת ההתחלה קרובה לחניון המוסדר של 'עמק המעיינות'. אורך מסלול ההליכה במים הוא כקילומטר, ועומקם כמטר-מטר וחצי. המים מגיעים עד לגובה החזה של אדם מבוגר, לכן רצוי להושיב ילדים על גלגל מתנפח, ושהקטנים יצוידו גם במצופי ידיים.

אמנם אין בנחל זרמים חזקים או גלים מפתיעים אבל למי שלא יודע לשחות מאד מומלץ שלא להיכנס אלא לכל היותר לשכשוך בלבד.
בחלקו האחרון של המסלול נמצאות בריכות שכשוך רדודות לצד חורשה מצלה של עצי אקליפטוס ענקיים. גם כאן, הכניסה למים היא באחריות המטייל.

כך מגיעים: מכביש 71 בעמק חרוד פונים בצומת השיטה דרומה אל כביש 669. משם פונים לכיוון גן השלושה (הסחנה), ועוקבים אחר השילוט לעמק המעיינות.

מטיילים שמעוניינים לטייל לאורך המסלול כולו יכולים להשאיר את המכונית בצומת שבפנייה לקיבוץ מסילות (כ-300 מטרים הליכה מהמחסום). הכניסה, כאמור, ללא תשלום.

The post טיול לשבת: עמק המעיינות appeared first on TheCar.