העיתון 'ידיעות אחרונות' מפרסם הבוקר ידיעה לפיה שר האוצר משה כחלון אישר הפחתה של 15% בתעריפי ביטוח החובה, וזאת למרות שתעריפי הביטוח היו צפויים לעלות לנוכח מסקנות 'ועדת וינוגרד'.

על-פי מקורותיו של העיתון צפויים משה כחלון והממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, להפחית את תעריפי ביטוח החובה באופן מיידי לאחר אישור ועדת הכלכלה, וזאת בין השאר לנוכח העובדה המדאיגה שכמחצית מרוכבי האופנועים נאלצים לרכוב ללא ביטוח חובה היות שהם לא מסוגלים לעמוד בתעריפים הגבוהים. כדי להצדיק את ההוזלה ישונה "מרכיב החציה" אשר מחלק את האשמה ואת הנטל הכלכלי בתאונה שבה מעורבים אופנוע וכלי רכב אחר מ-75% ל-95% לחובת מבטח כלי הרכב האחר.

עבור רוכבי אופנועים מדובר כמובן בחדשות נפלאות, אלא שבשלב זה הן עלולות להיות "יותר מידי טובות כדי להאמין בהן".

במהלך החודשים האחרונים נערכו מפגשים רבים בין חברי "מטה המאבק על ביטוח החובה" ומועדון האופנועים, אשר מייצגים עשרות אלפי רוכבי דו גלגלי, לבין חברי ועדה מיוחדת שהוקמה באוצר כדי לבחון את ביטוח החובה לאופנועים. לאורך כל הדיונים סרבו פקידי האוצר בכל תוקף לכל סוג של הפחתה בתעריפי הביטוח באמצעות מרכיבי החציה וההעמסה (הטלת חלק מעלויות הביטוח על מבוטחים אחרים), או לכל מהלך אחר שיפגע באיזון הכלכלי של הפול – החברה ששייכת לחברות הביטוח ואשר מבטחת את רוב האופנוענים.

פקידי האוצר הסכימו לפשרות אשר מאפשרות הפחתת תעריפים רק תמורת פגיעה בזכויות המבוטחים, למשל באמצעות הגבלת גובה הכיסוי הביטוחי, העלאת ההשתתפות העצמית במקרי תביעה או התייחסות לרמת ההשתכרות של המבוטחים – ובכך להפלות אותם לרעה ביחס למבוטחי חובה בכלי רכב אחרים. על פניו, לכן, מדובר כמובן בתוצאה הרבה יותר טובה מכפי שאי פעם נמצאה על השולחן במהלך הדיונים בין הצדדים, אלא שזה מעלה את החשש שמא מדובר במהלך פוליטי שייתקל בהמשך בהתנגדות של האוצר.

מקורות מקורבים לאוצר מסרו ל-TheCar שהמהלך מבוצע על דעתה של דורית סלינגר אשר עובדת בשיתוף פעולה טוב עם השר כחלון, ולכן הם סבורים שלמהלך יש סיכוי גדול להצליח, מה גם שהפקידים הרלבנטיים באגף הפיקוח על הביטוח הביעו במהלך הזמן עמדה אמפטית כלפי ציבור האופנוענים. לעומתם, גורמים מקורבים אחרים חוששים שחברות הביטוח תתנגדנה למהלך ואף צפויות לאיים בעתירה לבג"צ כנגדו. אלה אף מעלים את החשש שגורמים בליכוד עלולים לטרפד את המהלך מפני שהוא צפוי להיזקף לזכותו של משה כחלון, ולכן הם מנסים לעורר את אלפי האופנוענים שהתפקדו לליכוד בתקופת המאבק על ביטוח החובה בתקופת מחאת האופנוענים בשנים 2009-2010, ערב "המחאה החברתית".

מהלכים נוספים בקנה

ביטוח החובה לאופנועים הוא אחד החסמים המשמעותיים מפני הפיכת כלים דו גלגליים לכלי תחבורה שימושיים שפותרים בעיות של עומסי תנועה, וזאת בשעה שלפי חישובי 'מטה המאבק' אפשר להוזיל את הפרמיות בכ-30-40%.

במהלך הדיונים מול אנשי האוצר הועלו דרישות שונות, למשל אפשרות להפחתת פרמיות למי שמחזיק בבעלותו יותר מכלי דו גלגלי אחד (ומן הסתם לא יכול לרכוב על מספר כלים בו זמנית), ולהעלאת "מרכיב ההעמסה" מ-8% כיום ל-12% (מרכיב ההעמסה לוקח בחשבון את תועלת האופנועים לצמצום עומסי התנועה ומצוקת החניה מחד, ואת העובדה שהם נפגעים לרוב על-ידי כלי רכב אחרים מאידך, ומעביר חלק מעלות הפרמיה אל ביטוח החובה של שאר כלי הרכב). פעולה זאת לבדה יכולה לאפשר הפחתה של עד 40% בתעריפי ביטוח החובה לרכב דו-גלגלי.

הפחתת תעריפי ביטוח החובה באופן כללי (לכל סוגי כלי הרכב) היא חלק מן האג'נדה של מפלגת 'כולנו', ושל שר האוצר משה כחלון, במסגרת הוזלת יוקר המחיה בישראל, ובמטה המאבק ברכו היום על המהלך ומסרו ש"השר משה כחלון מוכיח שפוליטיקאים צריכים ויכולים לממש את ההבטחות שלהם לבוחרים".

כך או אחרת, אם המהלכים המדווחים יתקדמו צפוי משרד האוצר להגיש את נוסח התקנה לועדת הכלכלה לאחר תום 21 ימים שבהם ניתנת לציבור ולבעלי עניין אפשרות להגיב, כלומר שהוועדה תדון בנושא במקרה הטוב בעוד כחודש לפחות. בהנחה שיו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל, יתמוך בהוזלת התעריפים יחד עם שאר חברי הוועדה (ולמרות ההתנגדות הצפויה של נציגי חברות הביטוח), תאושר התקנה ותכנס לתוקף בתוך מספר חודשים.

כאמור, פעולות שעלולות למנוע את המהלך הן עתירה של חברות הביטוח לבג"צ או התערבות של גורמים באוצר.

The post האם ביטוח החובה לאופנועים יופחת ב-15%? appeared first on TheCar.

רוצים להוזיל את ביטוח החובה לרכב שלכם? סעו פחות, לכו לעשות קורס נהיגה והתקינו "קופסה ירוקה" במכונית שלכם. המפקחת על הביטוח במשרד האוצר, דורית סלינגר, העבירה לאישור ועדת הכספים של הכנסת רשימת משתנים חדשים שיאפשרו להוזיל את דמי ביטוח החובה לרכב. לדברי המפקחת, נהגים שנוסעים מספר נמוך של קילומטרים מדי שנה מסתכנים פחות, ולכן יש להתאים את דמי הביטוח שלהם לסיכון המופחת. בנוסף, המפקחת ממליצה להעניק הנחה בדמי הביטוח גם לנהגים שיעברו קורס נהיגה, שתכניו יאושרו על-ידי משרד התחבורה.

המלצה נוספת נוגעת לרוכבי אופנועים: במשרד המפקח על הביטוח סבורים שיש להפחית את דמי ביטוח החובה של אופנועים שמצוידים במערכות בטיחות אלקטרוניות. לפי מסמך שהועבר לוועדת הכספים, המערכות שיקנו הנחה בביטוח לרוכבים הן "מערכת למניעת נעילת גלגלים (ABS), מערכת בלימה משולבת, מערכת עזר לבלימת חירום ומערכת ייצוב אוטומטית". יש לציין שעל-פי המסמך, רוכבים יהיו זכאים להנחה גם בגין ביצוע קורסי נהיגה והיקף נסועה ("קילומטראז'") נמוך.

המלצה רביעית נוגעת להתקנת "קופסה ירוקה" – התקן שנועד לנטר ולתעד תאוצה ותאוטה של כלי הרכב. התקנים מסוג זה מותקנים בעיקר בציי רכב ומטרתם לאפשר מעקב אחר הרגלי נהיגה של נהגים מקצועיים או נהגים בחברות גדולות. לפי משרד האוצר, מערכות כאלה מאפשרות ללמוד על רמת הסיכון של נהגים, ולכן אפשר להתאים את גובה דמי הביטוח לכל נהג.

"קביעת רשימת המשתנים מחייבת את המבטחים (חברות הביטוח, ש.ה) לבחור את המשתנים שבהם הם מעוניינים להשתמש אך ורק מתוך המשתנים שאושרו על-ידי הוועדה", כותבת המפקחת על הביטוח ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. "הוספת משתנים אלו תתמרץ נהיגה זהירה ובטוחה, ותגדיל את התמריץ הכלכלי לרכישת כלי רכב בטוחים אשר יתרמו לבטיחות בדרכים".

אז מה היה לנו שם?
החלטת האוצר להוסיף משתנים חדשים לרשימת הפרמטרים שלפיהם נקבע גובה פרמיית ביטוח החובה נועדה לשכלל את חישוב הפרמיות בהתאם להתפתחויות בתחום הרכב. לדברי המפקחת על הביטוח, "מבחינה שנערכה באגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ובהתייעצות עם משרד התחבורה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ועמותת אור ירוק, עולה כי יש לעדכן את המשתנים (לפיהם מחושבים דמי ביטוח החובה, ש.ה) בהתאם להתפתחויות טכנולוגיות בתחום הבטיחות של כלי רכב".

בהתייחסה להיקף הנסועה השנתי של נהגים מציינת המפקחת כי "מספר הקילומטרים אותם נוסע כלי הרכב משפיע על הסיכון הביטוחי… (ו)בהתבסס על מידע זה ניתן לקבוע דמי ביטוח התואמים לסיכון". קורס נהיגה, כך ממשיכה המפקחת, "יביא לשיפור מיומנות הנהיגה ולהפחתה בסיכון הביטוחי, בעיקר של נהגים בעלי סיכון גבוה. בהתאם לכך ניתן לקבוע דמי ביטוח מופחתים למשתתף בקורס".

להתייחסות דומה זוכות מערכות הבטיחות של אופנועים: "כיום ישנן מספר מערכות בטיחות לאופנוע, אשר הימצאותן מגדילה את הבטיחות של כלי הרכב ומפחיתה את הסיכון הביטוחי… בהתאם לכך ניתן לקבוע דמי ביטוח מופחתים לאופנוע שבו הותקנו מערכות כאמור".

ומה בנוגע ל"קופסה ירוקה"? במשרד האוצר מצאו לנכון לכנותה בשם הקליט "מערכת ניטור נתוני נהיגה לעניין מדידה אינרציאלית של תאוצות ותאוטות הרכב". מי שמצליח להבין את שמה של המערכת, לא יתקשה להבין את הסברי המפקחת באשר לתרומתה לבטיחות: "המערכת מנטרת את אופי וסיכון הנהיגה ברכב בהתבסס על מדידה אינרציאלית של תאוצות ותאוטות הרכב, ומעניקה חיווי ומשוב מצטבר אודותיו. בהתבסס על מידע זה ניתן לקבוע דמי הביטוח התואמים לסיכון".

The post פרסום ראשון: קילומטראז' נמוך ואמצעי בטיחות יוזילו את ביטוח החובה appeared first on TheCar.

נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים ששיעור המעורבות של רוכבים בתאונות עם נפגעים נמצא בירידה. אלא שלמרות זאת, משרד האוצר צפוי להגדיל את המרכיב בפוליסת הביטוח של כלל הנהגים שמשמש למימון הפסדי התאגיד שמבטח את הרוכבים. למה זה קורה?

שיעור המעורבות של אופנועים וקטנועים בתאונות עם נפגעים נמצא בירידה, אבל משרד האוצר צפוי לגבות מנהגים סכום גבוה מבעבר בגין תאונות רוכבים. לפי נתונים שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רוכבי אופנועים וקטנועים היוו כ-9.3% מסך הנפגעים בתאונות ב-2014, לעומת כ-10.3% מסך הנפגעים בשנת 2013.

רוכבים אמנם מעורבים בתאונות עם נפגעים בשיעור גבוה מחלקם היחסי בצי הרכב ובנסועה, אך בחמש השנים האחרונות ניכרת מגמת ירידה בשיעור מעורבותם בתאונות. כך למשל, כ-11.5% מסך הנפגעים בתאונות ב-2010 היו רוכבים, לעומת 9.3% ב-2014. גם בשיעור המעורבות של רוכבים בתאונות קטלניות ניכרת ירידה, מכ-10.2% ב-2010 ל-9% בשנה שעברה.

אולם, בזמן ששיעור מעורבותם של אופנועים וקטנועים בתאונות עם נפגעים נמצא בירידה, משרד האוצר צפוי להגדיל את "מרכיב העמסה" בפוליסות ביטוח החובה של כלל הנהגים – מרכיב אשר משמש למימון הפסדי התאגיד שמבטח את מרבית הרוכבים בישראל ("הפול").

מרכיב ההעמסה – שמוגדר במשרד האוצר כ"סבסוד" נזקי תאונות הרוכבים על-ידי כלל הנהגים – צפוי להתייקר בעקבות עלייה בהפסדי "הפול". לפי נתוני תאגיד הביטוח, הפסדיו בשנת 2014 הגיעו לכ-241 מיליון שקלים, לעומת סכום של כ-203 מיליון שקלים בשנת 2013 (עלייה של כ-19%). בתאגיד הביטוח אף צופים שההפסדים ב-2015 יהיו גבוהים יותר, וזאת מאחר שלהערכתם "מסתמן המשך עליה בתאונות דרכים… (ו)המשך עליה בחומרת הפגיעות בהם מעורבים מבוטחי המאגר".

לפי נתוני משרד האוצר, ב-2013 נגבו מכל נהג כ-71 שקלים בגין אותו "מרכיב העמסה" – סכום דומה לזה שנגבה ב-2012, אז הפסיד "הפול" כ-198 מיליון שקלים. כעת, עם העלייה החדה בהפסדי תאגיד הביטוח, צפוי משרד האוצר לשלוח את ידו אל כיסו הנהגים ולהגדיל בכמה עשרות שקלים את מרכיב ההעמסה.

בחירת משרד האוצר להשתמש בפרמיות ביטוח החובה של כלל הנהגים למימון הפסדי "הפול" אינה ברורה מאליה. חברות הביטוח הפרטיות במשק, שהן בעלות התאגיד, מוכרות לנהגים פוליסות ביטוח מאז תחילת העשור הקודם. מכירת ביטוח חובה, שהוא סוג של מס שנגבה מכל נהג, מכניסה לחברות הביטוח מיליארדי שקלים בפרמיות ורווחים שנתיים של מאות מיליוני שקלים. לכן, השימוש דווקא בכיסם המצומק של הנהגים למימון הפסדי "הפול" הוא הסדר בעייתי, בלשון המעטה.

אגב, ראוי לציין שהנתונים עליהם מסתמכים בתאגיד הביטוח אינם מדויקים. למשל, בתאגיד אומרים כי "על פי נתוני עמותת 'אור ירוק', המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישנה
עלייה במספר רוכבי האופנועים והקטנועים שנהרגו בשנת 2014 בתאונות דרכים לעומת שנת 2013". אלא שלפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בשנת 2014 דווקא נרשמה "ירידה של כ- 23% בהרוגים מבין רוכבי הדו גלגלי הממונע".

The post ירידה במעורבות רוכבים בתאונות, אבל ביטוח החובה דווקא צפוי להתייקר appeared first on TheCar.

רוכבים, שימו לב: כשאתם נוסעים בכבישים עירוניים, כדאי שתדעו כי מתכנני הדרך כלל לא היו מודעים לכך שאתם קיימים. בהנחיות רשמיות של משרדי התחבורה והשיכון מוזכרים תשעה סוגים שונים של כלי רכב, ואף אחד מהם אינו מצויד בשני גלגלים. כך יוצא שמתכנני כבישים מכירים שלושה סוגים של אוטובוסים ושלושה סוגים של משאיות, ואף לא סוג אחד של כלי רכב דו-גלגלי

על תשעה סוגים של כלי רכב יודעים משרדי התחבורה והשיכון לדבר: רכב פרטי ומסחרי קל, רכב שירות, משאית עירונית, אוטובוס, אוטובוס מפרקי רגיל, אוטובוס מפרקי ארוך, רכב משא מורכב, רכב משא מורכב ארוך ורכב משא מחובר. ומה עם כלי רכב דו-גלגליים? מתברר שאלה אינם מוכרים על-ידי משרדי הממשלה: בהנחיות לתכנון תנועת רכב מנועי ברחובות עירוניים מופיעה טבלה המפרטת את "סוגי כלי הרכב ומידות אופייניות", אך מתברר כי מהפירוט נעדרת כל התייחסות לכלי רכב דו-גלגליים.

ההנחיות מתעלמות מקיומם של כלי רכב דו-גלגליים בכל היבט: למשל, בפרק שעוסק בתכנון שדה ראייה ברחובות עירוניים נכללים חישובים של מרחקי בלימה, מהירויות נסיעה וזמני תגובה. החישובים מבוססים על מכוניות בלבד, ולכלי רכב דו-גלגליים אין כל התייחסות (נפרדת או כחלק ממכלול הנתונים). להיעלמות כלי הרכב הדו-גלגליים מההנחיות יש השפעה בטיחותית ברורה: כאשר המתכננים מתעלמים מקיומם של רוכבים, בעיות הבטיחות האובייקטיביות של אופנועים וקטנועים – כמו למשל היעדר מיגון, אחיזה נמוכה יחסית ונראות נמוכה – מוחמרות משמעותית.

למרות שמרבית התאונות הקטלניות שבהן מעורבים רוכבי דו-גלגלי מתרחשות בכבישים בינעירוניים (כ-60%), הרוב המוחלט של תאונות מתרחש בערים. לפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בממוצע רב-שנתי (2009 עד 2013) נפגעו 87% מהרוכבים בתאונות שאירעו בכבישים עירוניים. עם זאת, מתחילת 2014 ניכרת מגמה מדאיגה גם בכל הנוגע לתאונות קטלניות בכבישים עירוניים: לעומת ירידה של כ-41% במספר הרוכבים שנהרגו בכבישים בינעירוניים, בין ינואר וסוף נובמבר נרשם זינוק בשיעור זהה (כ-41%) במספר הרוכבים שנהרגו בתאונות בערים.

המלצת הרשות לבטיחות בנוגע לשיעור ההיפגעות הגבוה של רוכבים בתאונות בכבישים עירוניים ברורה: "על מנת להפחית את היפגעות רוכבי הדו-גלגלי הממונע במרחב העירוני יש להעלות את רמת הבטיחות של הכבישים ולהתאימה לרוכבי הדו-גלגלי", הבהירו ברשות בדו"ח שפורסם לפני כשבועיים, "נדרש טיפול מקיף בתשתיות בטיחות לרוכבים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות לבטיחות… ההתייחסות לבטיחותם (של הרוכבים, ש.ה) צריכה להיות כמכלול – הן בהיבט התשתיתי, הן בהיבט הגורם האנושי – מיומנות הרוכב והתנהגותו בכביש, והן בהיבטי רכב".

בעניין זה יש להזכיר דברים שכתב לאחרונה זאב שדמי, בכיר ביחידת המדען הראשי במשרד התחבורה, ולפיהם "חלק גדול מתאונות האופנועים הוא תאונות עצמיות… (ו)ניתוח אופן נהיגת אופנועים בכבישים עירוניים מצביע על תרומה גדולה של רוכב האופנוע לתאונה". בנייר עמדה שפורסם באתר משרד התחבורה, ומאוחר יותר הוסר בעקבות פנייה של מועדון האופנועים הישראלי, אף קבע שדמי – ללא כל ביסוס מחקרי – כי "נסיעה הפקרותית – כן, אין מילה אחרת – של רוכבים על מדרכות, מהווה סיכון בלתי נסבל להולכי רגל".

אלא שנראה כי "הפקרות" תהיה התייחסות ראויה דווקא לכך שמשרדי הממשלה – בהנחיות רשמיות לתכנון תנועת כלי רכב בערים – מתעלמים מקיומם של רוכבי דו-גלגלי, ובכך תורמים ואף גורמים להיווצרותן של בעיות בטיחות חמורות. ראוי לציין כי גם אותן תאונות עצמיות אליהן התייחס שדמי ממשרד התחבורה אינן בהכרח אשמת הרוכבים: למשל, שימוש בצבעים וסימוני כבישים בעלי מקדם חיכוך נמוך עלול לגרום לאיבוד שליטה ולהחלקת האופנוע. מקרים אלה אמנם יופיעו בסטטיסטיקה הרשמית כ"תאונות עצמיות", אך בפועל ייגרמו כתוצאה מליקויי תשתית.

The post אופנועים לא נוסעים בכבישים עירוניים, וזו עובדה appeared first on TheCar.

ביחידת המדען הראשי של משרד התחבורה מודים במה שיודע כל רוכב: תכנון רחובות עירוניים מתעלם מרוכבי דו-גלגלי. "אופנועים וקטנועים לא זכו להתייחסות כל שהיא בהנחיות לתכנון רחובות", מציינים שם. במטרה לשנות את המצב, מבקש המשרד לבצע מחקרים שיובילו לגיבוש הנחיות תכנון חדשות, שיהיו ידידותיות יותר לכל מי שמשתמש באמצעי תחבורה "אישי"

משרד התחבורה ומשרד הבינוי והשיכון הכינו ופרסמו הנחיות לתכנון רחובות עירוניים, ושכחו להתייחס לכלי רכב דו-גלגליים. כך מודים כעת ביחידת המדען הראשי של משרד התחבורה. ביחידת המדען הראשי אומרים כי "אופנועים וקטנועים לא זכו להתייחסות כל שהיא ב-'הנחיות לתכנון רחובות עירוניים – תנועת רכב מנועי', (ו)אנחנו עדים לנסיעה של קטנועים ואופנועים על מדרכות וחניה בכל מקום אפשרי, לאורך או לרוחב, וכן על המדרכות". ההנחיות אליהן מתייחס במשרד התחבורה הן העדכניות ביותר בתחום תכנון התחבורה העירונית, ופורסמו ב-2011.

סביר להניח שההתעלמות מרוכבי אופנועים וקטנועים בתכנון כבישים ורחובות לא תפתיע את הרוכבים עצמם: במשך שנים ארוכות התעלמו גופי התכנון והביצוע בישראל מהדרישות הייחודיות של רוכבי דו-גלגלי. דוגמאות לכך אפשר למצוא למכביר – החל משימוש בצבע לסימון כבישים שגורם להחלקת כלי רכב דו-גלגליים, ועד התקנת מעקות בטיחות בכבישים בין-עירוניים שאינם תורמים לבטיחות הרוכבים ואף מהווים לעתים סכנה חמורה.

אחת הבעיות העיקריות היא שתכנון כבישים ורחובות עירוניים מתבצע לעתים קרובות על-ידי מי שכלל אינם מודעים לבעיות הייחודיות של רוכבים, מאחר שמעולם לא רכבו על אופנוע או קטנוע. וכך, ליקויים קטנים שעלולים להיות קטלניים עבור רוכבים אינם זוכים להתייחסות ראויה (או כל שהיא) מצד המתכננים של פרויקטי תשתית.

לעתים, הליקויים בתשתית כלל אינם מגיעים לידיעת הגורמים הרלוונטיים – בין אם מדובר ברשות המקומית שמתחזקת את הכביש, ובין אם מדובר במשטרה שחוקרת את תאונות הדרכים. מחקר שנערך על-ידי קרן רן נאור בסוף העשור הקודם, קבע כי "יתכן שהמעורבים האחרים בתאונת אופנוע, ואולי אפילו בוחן תאונות, אינם רגישים לפגמים קלים שעלולים לגרום לסטייה של אופנוע… (למשל) במקרים שבהם מדובר על לכלוך על הכביש, יתכן שכאשר הבוחן מגיע לשטח, כעבור מספר שעות, ימים או שבועות, הלכלוך כבר איננו (ניכר בשטח, ש.ה) ולכן הוא לא יציין אותו בתיק התאונה".

פתרון כולל לכלי רכב "אישיים"
נראה כי במשרד התחבורה מעוניינים כעת לשנות את המצב, ולגבש הנחיות לתכנון רחובות עירוניים שיספקו פתרונות בטיחותיים גם לרוכבי דו-גלגלי. למעשה, ביחידת המדען הראשי של המשרד נערכים לקראת גיבוש הנחיות שיספקו פתרון כולל לתנועת אמצעי תחבורה "אישיים" במרחב העירוני – קורקינטים ואופניים חשמליים, רכינועים ("סגוויי"), אופנועים וקטנועים וכלי רכב חשמליים קטנים (ובעיקר Quadricycle, כמו למשל רנו טוויזי, המשתייכים לקטגוריות L6 ו-L7).

בקול קורא להגשת הצעות למחקר בתחום התחבורה, מציגים ביחידת המדען הראשי מציאות עגומה ומסוכנת עבור כל משתמשי הדרך: "כלי רכב מכל הסוגים, הגדלים, הספקי המנוע והמהירויות נעים ברחובות הערים הגדולות, כאשר לחלק מהם לא נדרש רשיון נהיגה. לחלקם אין התייחסות בתקנות התעבורה ובהסדרי התנועה הקיימים, בחלק אחר נעשה שימוש תוך התעלמות מהסדרי תנועה ותקנות תעבורה ובנוסף ישנם סוגי כלי רכב האסורים על פי התקנות לשימוש, אך יש רבים המתעלמים מהאיסורים".

על-פי יחידת המדען הראשי, כלי רכב "אישיים" מציעים יתרונות משמעותיים לצד חסרונות שדורשים מענה בטיחותי ייעודי. "כלי רכב אישיים קטנים נותנים יתרון גדול בשימוש לפרט הנוהג בהם, בכך שהם מאפשרים ניידות ונגישות במרחב עירוני צפוף", מסבירים שם. "כלי רכב אלו גם חסכניים באנרגיה… (ו)עלות הרכישה והשימוש בהם נמוכה לעומת רכב 'רגיל'".

אלא שמול היתרונות, קיימים חסרונות שעלולים להתברר כמסוכנים עבור המשתמשים בכלי הרכב האישיים, וכן עבור הולכי רגל: "תנועה מעורבת של כלי רכב בעלי שונות כה גדולה בממדים, כושר תמרון, מהירות, תאוצות ומיגון בטיחותי לנוהגים ולמשתמשי דרך פגיעים מחוץ לרכב יוצרת
בעיות תנועה ובטיחות קשות. חלק מבעיות הבטיחות נובע מכך שנוהגים בהם נהגים בגיל צעיר… כמו כן נהיגה וחניות פרועות על מדרכות
נעשתה תופעה נפוצה, ומהווה פגיעה במרקם החיים העירוניים, בתחושת הביטחון של הולכי רגל תוך פגיעה באוכלוסיות אחרות של משתמשי דרך, ובמיוחד נכים, עגלות תינוקות, ילדים קטנים וקשישים".

The post משרד התחבורה מודה: מתכננים ערים בלי להתייחס לרוכבים appeared first on TheCar.

כ-36% מהרוכבים בישראל אינם מבוטחים בביטוח חובה, ובכל זאת לא קמה צעקה במשרדי הממשלה. למה? אולי בגלל שהממשלה וחברות הביטוח מרוויחות בכל מקרה: גם אם רוכבים מוותרים על הדו-גלגלי לטובת מכונית, גם אם רוכבים רוכשים פוליסות ביטוח יקרות, וגם אם חלה עלייה במספר הרוכבים הבלתי-מבוטחים

על-פי נתונים שחשף אתמול (ב') בני ברק ב-TheCar, יותר משליש מרוכבי הדו-גלגלי בישראל אינם מבוטחים: מתוך כ-118 אלף כלי רכב דו-גלגליים, כ-42 אלף אינם מבוטחים בביטוח חובה. הסיבה: ייקור משמעותי של תעריפי הביטוח, שחל כתוצאה מיישום רפורמה שהנהיג משרד האוצר בסוף העשור הקודם.

חשיפת מספר כלי הרכב הדו-גלגליים שאינם מבוטחים, מצביעה על עלייה דרמטית בשיעור הרוכבים הבלתי-מבוטחים: ב-2009 העריכו במועדון האופנועים הישראלי כי שיעור הרוכבים שאינם רוכשים פוליסת ביטוח חובה הוא "יותר מ-20%" – נתון נמוך משמעותית מזה שעולה מהנתונים העדכניים.

העלייה במספר הרוכבים הבלתי-מבוטחים אינה צריכה להפתיע איש: במסמך שחיבר מרכז המחקר של הכנסת כבר ב-2009, חודשים ספורים לפני יישום הרפורמה שייקרה את תעריפי הביטוח של הרוכבים, נכללו שתי אזהרות חמורות – במרכז המחקר התריעו מפני ירידה במספר הרוכבים הפעילים ועלייה במספר הרוכבים בלתי-מבוטחים.

ידין ענתבי, מי שיזם את הרפורמה בעת שכיהן כממונה על הביטוח, מיהר לדחות את אזהרות מרכז המחקר של הכנסת. בדיון שערכה ועדת הכלכלה של הכנסת בסוף אוקטובר 2009, אמר כי "מספר הבלתי מבוטחים בעשור האחרון רק יורד. ב-1998 מספר הבלתי מבוטחים היה כ-27%. ב-2008 מספר הבלתי מבוטחים הוא 21% וזאת למרות העלייה המאוד מאוד משמעותית בתעריפי הביטוח גם ב-2003 וגם יותר מאוחר". ובכן, נראה שהירידה שבה התגאה ענתבי נעצרה, ואת מקומה תפסה עלייה משמעותית במספרם של הבלתי-מבוטחים.

אולם, כלל לא בטוח שענתבי, או פקידים אחרים במשרד האוצר, יוטרדו מהנתונים. הסיבה לכך פשוטה: הממשלה וחברות הביטוח מרוויחות בכל מקרה. אם מספר הרוכבים יורד, הממשלה מרוויחה – שכן רבים מהם נדרשים לרכוש מכוניות, וכך מוזרמים כספים רבים לקופת האוצר באמצעות מס הקנייה שמוטל על כל מכונית שנמכרת בישראל.

מנגד, אם רוכבים בוחרים לשלם פרמיות יקרות יותר עבור ביטוח החובה, חברות הביטוח מרוויחות יותר – וכתוצאה מכך מרוויחה גם הממשלה, שכן חברות הביטוח מעבירות לקופתה מס חברות "שמן" מבעבר. למעשה, גם אם רוכבים בוחרים שלא לרכוש ביטוח חובה, הממשלה וחברות הביטוח מרוויחות: כאשר יש פחות רוכבים מבוטחים, מוגשות פחות תביעות נגד "הפול" – התאגיד שמבטח את מרבית הרוכבים, ואשר נמצא בבעלות חברות הביטוח. כתוצאה מכך, ודאי ניחשתם, מצטמצמים הפסדי "הפול" ורווחי חברות הביטוח גדלים (וכך גדל גם מס החברות שמשלמות החברות לקופת האוצר).

את המציאות היטיבו לחזות במרכז המחקר של הכנסת כבר לפני כחמש שנים: "הגדלת פרמיות ביטוח החובה תביא
להגדלת הרווח של חברות הביטוח, וממילא לגידול בהכנסות המדינה ממס חברות", כתבו שם במסמך שחיברו לבקשת ועדת הכלכלה. "נוסף על כך, מעבר אפשרי של רוכבי אופנועים לשימוש בכלי רכב פרטיים יביא לגידול בהכנסות ממס קנייה – (ו)כאמור, מס הקנייה על רכב פרטי גבוה יותר".

אז אם משרד האוצר וחברות הביטוח כל כך מרוצים, את מי באמת מעניינים כמה עשרות אלפי רוכבים שאינם מבוטחים?

The post שליש מהרוכבים לא מבוטחים, אז למה כמעט כולם מרוצים? appeared first on TheCar.

ארבעים ושניים אלף בעלי כלי רכב דו גלגליים נוהגים ללא ביטוח חובה בתוקף. הסיבה: תעריפי הביטוח הגבוהים

42 אלף רוכבים על כלי רכב דו-גלגלי בישראל, אשר מהווים כ-36% מכלל הרוכבים הפעילים, לוקחים את הסיכון ונוהגים ללא ביטוח חובה בתוקף, וזאת בגלל תעריפי הביטוח הגבוהים.
נתונים אלה עולים מבדיקה שערכה חברת "רון בינה אקטוארית", החברה שמנהלת את מאגר נתוני ביטוח החובה עבור המפקח על הביטוח ועבור חברות הביטוח.

לפי נתוני החברה נעים כיום על כבישי הארץ כ- 118 אלף כלי רכב דו גלגליים, אשר חייבים בביטוח חובה. אלא שבפועל הונפקו רק 76 אלף פוליסות ביטוח חובה, גם במאגר ה'פול' של חברות הביטוח, וגם בחברות הביטוח המסחריות. המשמעות היא שכ-35.6% (!) מבין האופנוענים שרוכבים סביבכם נוהגים מבלי שיש להם ביטוח חובה תקף.

הנתון המדהים הזה אינו סודי: הוא ידוע במשרד האוצר, ונובע במישרין מייקור תעריפי ביטוח החובה לרכב שבוצע בשנת 2008 .

מן הנתונים עולה, באופן מעט מפתיע יש לומר, שאפילו ההסדר המיוחד אשר מוזיל את פרמיות הביטוח תמורת השתתפות עצמית של הרוכבים במלוא היקף הנזק עד ל-25 אלף השקלים הראשונים של כל תביעה – לא הביא לתוצאות שתלו בו. זאת מפני שגם לאחר הוזלת הפרמיות, אשר כרוכה כאמור בוויתור על חלק מהזכויות – תעריפי הפרמיות נותרו גבוהים.

מבין 76 אלף בעלי הרכב הדו גלגלי שביטחו את עצמם בביטוח חובה רכשו כ-40 אלף (52.6% ) פוליסת ביטוח עם השתתפות עצמית, ורק 36 אלף רוכבים (כ-47.3%) רכשו את הביטוח המלא, ללא השתתפות עצמית.

נתון מעניין נוסף הוא שכ-61 אלף רוכבים מבוטחים (כ-80%) נאלצו לבטח במאגר הביטוח (חברת הפול), וזאת מפני שמעט חברות הביטוח שנכנסו לענף ביטוח החובה לדו-גלגלי מאוד בררניות בבחירת המבוטחים שלהן.

חברות אלה בוחרות בדרך כלל רוכבים מבוגרים ללא עבר של תביעות ביטוח, והן גם סלקטיביות בבחירת הכלים המבוטחים: הן נמנעות מלמכור ביטוח לאופנועים גדולים או ספורטיביים.

בעבר, בעת "מאבק האופנוענים", התחייב הפיקוח על הביטוח בפני ועדת הכלכלה של הכנסת לבחון אם מתקיים צורך בשינוי תעריפי הביטוח לאופנועים באמצעות שינוי שעור ההעמסה (תשלומים המועברים לטובת כיסוי הנזק לרוכבי אופנועים מתוך פרמיות הביטוח לכלי רכב ארבעה גלגליים).

בשעתו נקבע ששיעור ההעמסה ינוע בין 5.5 ל– 6.5 אחוזים, ורק אם יחרוג מגבולות אלה ישונו התעריפים.

אלא שבמהלך שנת 2013 דחה האוצר את הבדיקה בטענה שיש להמתין לתוצאות השנתיות של 2013 בטרם יוחלט אם יש מקום לשינוי התעריפים. התמונה שהצטיירה אז הייתה שיש מקום להוזלה.

בסיכומם של דברים הצביעו גם נתוני 2013 על האפשרות להוזלת תעריפים, ולמרות זאת תעריפי ביטוח החובה לא הוזלו .

undefined

The post יותר משליש הדו-גלגליים נוסעים ללא ביטוח חובה appeared first on TheCar.