רמת הבטיחות הגבוהה מאד של טיסות מסחריות מתקבלת בזכות שילוב של גורמים, בהם הקפדה על תחקור לעומק של כל תאונה ו"כמעט תאונה", רמת הכשרה גבוהה מאד של טייסים, סטנדרטים גבוהים מאד של בניית כלי הטיס ושל התחזוקה שלהם, וגם – לא פחות חשוב: במהלך רוב שלבי הטיסה, למעט משך זמן של בין שלוש לשש דקות בממוצע, המטוסים נשלטים בידי מערכות ממוחשבות והטייסים נמצאים ליד ההגאים רק למקרה שמשהו ישתבש בהן. אפילו פעולות ההמראה והנחיתה מבוצעות כיום באמצעות מערכות ממוחשבות, כך שבכל פעם שהנוסעים לצידכם מוחאים כפיים ברגע הנחיתה הם מריעים, למעשה, לתוכנת המחשב.

עובדות אלה משמשות בשנים האחרונות את כל מי שטוענים בזכות כלי הרכב האוטונומיים, ומוכיחות, לדעתם, שהטכנולוגיה כבר בשלה ושהעידן האוטונומי קרוב אלינו מאי פעם. הרי אם מחשב ממריא, מנחית, ושומר עלינו בשמיים, בתווך תלת ממדי, ברור שאין לו בעיה לעשות את זה על האדמה עם ארבעה גלגלים צמודים לקרקע. אלא שבימים אלה, לאחר רצף של שתי תאונות קטלניות עם המטוב החדש של חברת 'בואינג' – 737MAX, משמש הטיעון הזה כחרב פיפיות.

ככל הידוע – הכשל הטכני אשר גרם לשתי ההתרסקויות נמצא ב"ליבת הטכנולוגיה" של רכב אוטונומי: התוכנה. חקירה ראשונית של ההתרסקויות העלתה – כפי שפורסם עד כה – תקלת תוכנה אשר שיבשה את פעולת ההטסה ומנעה מן הטייסים אפשרות להשתלט על המטוסים ולהציל אותם.

על פי המגזין Quartz, שתי ההתרסקויות האחרונות – הראשונה של מטוס אינדונזי והאחרת של מטוס אתיופי (תאונה שבה נספו גם שני אזרחים ישראלים – ל.כ.) שבהן נהרגו יחד 346 נוסעים, עלולות לעכב את ההשקה של כלי רכב אוטונומיים.

הביקורת על ההתרסקויות נחלקת לשתיים – על יצרנית המטוסים הענקית מחד, ומאידך על הרגולציה שאמורה להציל אותה מעצמה. בניסיון של בואינג לשדרג את סדרת מטוסי 737 – שנחשבת לאחת מסדרות המטוסים האמינות והבטוחות ביותר בעולם התעופה, נראה שמהנדסי בואינג "חתכו פינות" והתעלמו ממספר תקלות שבדיעבד הפכו לקטלניות.

הראשון שהתייחס להשפעת התאונות של בואינג על תעשיית הרכב האוטונומי היה מנכ"ל ויו"ר דיימלר-בנץ, דיטר זטשה אשר אמר בכנס שנערך בסין ש״האפקט הפסיכולוגי של התאונות האלה גורם לכך שגם אם מכוניות אוטונומיות יהיו בטוחות פי עשרה ממטוסים – מספיקה תאונה מזעזעת אחת כדי לגרום לעיכוב משמעותי באימוץ של הטכנולוגיה על-ידי הקהל. אם מסתכלים על מה שקרה לבואינג אפשר רק לדמיין מה יקרה ליצרניות הרכב״.

ואכן, סקר שערכה סוכנות הידיעות רוייטרס מצא שכמחצית מהמבוגרים בארה"ב חושבים שכלי רכב אוטונומיים  מסוכנים יותר מכלי רכב שנהוגים על ידי בני אדם, ואילו שני שלישים מן הנשאלים טענו שהם לא יקנו רכב אוטונומי טהור. עובדה זאת, אגב, מוכיחה כמה נחוץ חינוך השוק – ודאי לנוכח ההערכות שכלי רכב אוטונומיים יהיו הרבה יותר בטוחים מאשר כלי רכב שנהוגים בידי אדם.

סטיב שלדובר, חוקר בתחום ההנדסה מאוניברסיטת קליפורניה, אמר בשיחה עם Quartz שתעשיית הרכב צריכה להיות זהירה ביותר, לא פחות מתעשיית התעופה: ״אני מצפה מהאנשים הרבים שעובדים על מערכות נהיגה אוטונומיות לחשוב באופן זהיר על נושאי בטיחות, כחלק מהסקת מסכנות כללית בעקבות הכשלים שגרמו לתקלות בבואינג״, הוא אמר. ״אני מקווה שזה יצמצם את הסיכון לתקלות דומות על הכבישים הציבוריים שלנו. אנחנו צריכים מערכת רגולטורית עצמאית אשר תשגיח על חברות שמפתחות כלי רכב אוטונומיים, ולא לסמוך על כך שהן ישגיחו על עצמן״.

The post האם התאונות הקטלניות של בואינג יפגעו ברכב האוטונומי? appeared first on TheCar.

על רקע מאה של התחדשות גדולה ואין סוף פריצות דרך טכנולוגיות חסרות תקדים, זה נראה טבעי ורק עניין של זמן עד שההמצאה שתחבר בין מטוס למכונית תופיע ותשנה את עולם התחבורה האישית.

"שילוב בין מטוס למכונית זה השלב הבא. אתם יכולים לחייך, אבל בקרוב זה יגיע", הצהיר בביטחון בשנת 1940 הנרי פורד, מי שהמציא את כלי הרכב הראשון בייצור סדרתי והפך את המכונית מצעצוע לעשירים לכלי תחבורה ששינה את פני העולם.
שנות ה-40 עברו חלפו להן ובשנות ה-50 חלמו על מכוניות מעופפות לכל דורש בסרטי מדע בדיוני רבים, אך חזון עתיד עולם הרכב לא הגיע לכדי מימוש וכך היה גם בשנות ה-60, ה-70 וחלק ניכר משנות ה-80.
רבים כבר החלו להתייאש ולהבין שהחזון כנראה רחוק מלהתממש, אבל אז, ב-3 ביולי 1985 -השבוע לפני 30 שנים, יצא לאקרנים הסרט הראשון בטרילוגיה הבלתי נשכחת "בחזרה לעתיד".

בסופו של הסרט יש סצינה קצרה שאף אחד שגדל באייטיז לא ישכח במהלכה מצהיר ד"ר אמט בראון, שהזמין את מרטי מק'פלי וחברתו לנסיעה בדלוריאן שהסב למכונת זמן: "כבישים? מהמקום שאני בא ממנו (שנת 2015, בה מתרחש החלק העתידני של הטרילוגיה) לא צריכים כבישים!"

יתכן שאותו תאריך יעד ברור שניתן בשובר הקופות הביא כמה מהנדסים של בואינג, חברה שידועה כאחת שמבינה דבר או שניים בבניית כלים מעופפים, להשקיע במחצית השניה של שנות ה-80 כמה מיליוני דולרים טובים בפרויקט בשם Sky Commuter לפיתוח מכונית מעופפת אישית.

על פי התכנון, ה- Sky Commuter היה אמור להתרומם אל על בעזרת כוח עילוי מ-3 מדחפי פרופלור אנכיים בקדמת הכלי ואחוריו ולנוע על הכביש בעזרת כוח דחף ממנוע טורבינת הגז שבמצב טיסה גם מסובב את המדחפים.
על פי התכנון הכלי היה אמור לנוע במהירות של עד כ-140 קמ"ש (האם רק אנחנו מזהים קשר למהירות זהה של 88 מייל לשעה אליה הדלוריאן מ"בחזרה לעתיד" הייתה צריכה להגיע כדי לנוע בזמן?) ולטווח של כ-360 קמ"ש.

הפרויקט עבר את שלב שולחן השרטוט ו-3 אבות טיפוס בגודל מלא נבנו והציגו חזון מרהיב ומלא תקווה.

גורמים שונים שהיו מקורבים לפרויקט טענו בזמנו שהמיזם הגיע גם לשלב הניסויים המעשיים ושה-Sky Commuter הצליח להתרומם ולרחף באוויר.

עם זאת, משום מה, אין שום הוכחה – תיעוד, צילום או סרטון של ניסוי מעשי מוצלח שכזה וניתן להעריך שהדיווחים על אבות טיפוס שאיבדו יציבות וכושר עילוי בגובה של לא יותר מ-3 מטרים והתרסקו היו יותר קרובים למציאות.

בכל מקרה, אחרי ש-6 מיליון דולרים – לא מעט כסף במונחים של שנות ה-80 – התאדו לאוויר מבלי שהושגה פריצת דרך של ממש, הפרויקט נגנז וכל מה שנותר ממנו הוא אב-טיפוס בודד ששרד.

בשנת 2008 מישהו בבואינג החליט לעשות ניקוי במחסנים ולהפטר מהזיכרון לאותו כישלון ואב הטיפוס מצא את דרכו ל-eBay והחליף ידיים, ללא מנוע ושאר מערכות האחראיות על תנועה באוויר וביבשה, בעבור כ-110 אלף דולרים.

לאחרונה ה- Sky Commuterהחליף שוב ידיים לאחר שהוצע למרבה במחיר באירוע של בית המכירות בארט ג'קסון. המחיר אגב, ממש לא המריא והזוכה שילם בעבורו 71,500 דולרים.

מצד אחד ללא ספק מדובר בסכום לא ממש גבוה לפריט אספנים נדיר, אך מאידך יש לזכור של-Sky Commuter אין שום יכולת תזוזה ובוודאי לא טיסה וכיום בעבור סכום של כ- 250 אלף דולר אפשר לרכוש את ה"טרנזישן" שפותח על ידי חברה קטנה בשם טרפוג'יה ממסצ'וסטס שבארצות הברית, אשר על אף שהוא נראה הרבה פחות עתידני ופורץ דרך מה-Sky Commuter מהאייטיז באמת מציע יכולת לנוע על הכביש וגם לעופף בשמיים.

עוד חידושים והמצאות ב-TheCar:
פיתוח חדש: הרכב לא יניע אם אתם שיכורים
פיזיקה בשירות הבטיחות: המפוח שיציל אתכם מתאונה

The post המכונית המעופפת של בואינג נמכרה appeared first on TheCar.